בדיקה וגינלית מה דעתכן

סתם תאמת גם אני לא
(לא יודעת בכלל מה זה אומר)
אבל לנג'ס לאנשים בסביבתי? את זה אני עושה ועוד איך

כמו שאני משתדלת ללכת לבדוק את השיניים פעם בחצי שנה כדי למנוע צרות גדולות ומקסימום לסתום חור קטן, כך גם אני משתדלת ללכת לגינקולוגית כדי למנוע אסון (אגב, אני באופן אישי לא מתרגשת מבדיקה נרתיקית, אבל במיוחד למי שזה קשה לה, רופאה נחמדה יכולה להקל מאוד על כל התהליך). אני הולכת גם לכירורגית פעם בחצי שנה לבדיקת שד. אני מוכנה לעשות כל בדיקה אפשרית כדי לדאוג לבריאות שלי. נראה לי טרחה קטנה ביותר שתמורתה לא תסולא בפז. בעיני הימנעות מכך זו טמינת הראש בחול. ברור שצריך למצוא את אנשי המקצוע הנכונים, כמו בכל דבר אחר.

בדיוק (איך זה תמיד יוצא בדיוק אצלנו

) דיברנו לפני שבוע בערך על הבדיקה של הGBS בהריון. כל מילדת בית ממליצה אם לא מבקשת לבצע את הבדיקה הנ"ל וגניקולוגים? אלא אם כן מדובר ביחידי סגולה או פרטיים לא תשמעי מהם מילה על העניין הזה. אז מה? משרד הבריאות שבדרך כלל עושה שטויות כמו לדחוף חיסון צהבת לולדים שאין סיכוי שיחשפו לנגיף ב16 השנים הקרובות לפחות לא יודע שיש את העניין הזה? האם החשיבות באמת כל כך נמוכה? האם הסיכון אכן נמוך? הם ששים לדחוף אפידורל ולא יגידו לא למישהי שאחרי כך וכך שעות צירים תבקש קיסרי אבל עדיין לא דוחפים עירוי אנטיביוטיקה לכל יולדת רק בגלל הסיכון שאולי היא נשאית של GBS. אז מה הסיבה לכך? איך זה שדברים מסויימים שהסטטיסטיקה שלהם הרבה יותר נמוכה והעלויות הרבה יותר גבוהות עדיין עושים ואחרים לא? בן זוגי טוען שזה בגלל ענייני פוליטיקה וממון. לטענתו היבואן של חיסוני הצהבת למשל מקורב ואילו היבואן של הסטיקים של הGBS לא... תיאורית הקונספירציה?
כמה שנים אחורה הייתי עוד הולכת לבדוק את הדברים האלו לעומק, תיאוריות קונספירציה היו חביבות עלי. היום? למה להכנסי כזה רעל לגוף שלי? גם פוליטיקה לא ממש מוצאת שם את מקומה. זה לא טוב לעיכול.
I don't do politics אין דיד...

ילדת, במקרה שאלתי את הרופא שלי וביקשתי בדיקה. הוא אמר שהוא היה נותן אותה, אבל תפשו אותו מהקופה ואיימו עליו שיפסיק לתת את הבדיקה. עוד הוא אמר שיש שתי גישות לטיפול בGBS אחת של הקולג' האמריקאי לרפואת ילדים והשני של הקולג' בלה בלה למיילדוּת.

האחת אומרת - טפלו בכל מי שבקבוצת סיכון באנטיביוטיקה. גם אם אין הדבקה.
אם יש שהייה ארוכה בתעלה, עליית חום, ועוד קריטריונים שאני לא זוכרת שהראו שיש קשר סטטיסטי ביניהם לבין הדבקה בGBS - טראח לתת אנט' בלי לבדוק.
השניה אומרת - לבדוק את כולן, מי שנגועה, לטפל בה ובתינוק בסמוך ללידה.

עוד הוא אמר, שהקופה ומשרד הבריאות עשו את הבדיקה הכלכלית מה יותר זול, לממן בדיקה לכולן או טיפול במקרים הנ"ל והגיעו למסקנה שעדיף מקרה אלף ולכן זו המדיניות.
(אח"כ הוא סיפר לי על מקרה אישי שבו קרוב משפחה שלו נפל על התוויה מטומטמת עם הגיון דומה)

בלי קשר, GBS זו בדיקה הפכפכה ולא מדוייקת. לדעתי עדיף טיפול מונע טבעי בסמוך ללידה.

לדעתי עדיף טיפול מונע טבעי בסמוך ללידה
אוף טופיק לחלוטין ואת מוזמנת לענות לי בדף בית כמובן. אבל שו אדה? טיפול מונע טבעי אני אוהבת בעיקר שאני ממש לא אוהבת בדיקות וגינליות וכבר הודעתי למילדת שלי שאין מצב בעולם ואנחנו נלד כמו לפני חמש/עשר שנים. בלי לדעת ועם לסמוך על זה שאין ולא היו לי כל תסמינים שהם למחלות כלשהן בתעלת הלידה בחיי. (בהנחה שלא מדובר פה על שטיפות וגינליות בחומרים שונים גם אם טבעיים שאני ממש לא מאמינה שמקומם בתעלת הלידה שלי בעיקר לא לפני לידה).

נ.ב. עוד משהו שבן זוגי אוהב מלבד לתוות תיאוריות קונספירציה פוליטיות זה להגיד את המשפט "תאמר לי איזה חוות דעת אתה רוצה אני אומר לך לאיזה רופא ללכת" זה נראה לי מתאים לסיפור הרופא שלך, לא?

מה זה GBS?

Group B Strep
סטרפטוקוקוס בי

לשאלה המקורית:
מגיל 20 עד גיל 25, כל ביקור אצל הגניקולוג. ומכיוון שבגיל 22 התחילה לי בעיית כאב כרוני שהרפואה המערבית לא מבינה (וסטיבוליטיס), אלו היו הרבה ביקורים. האמת היא שלא ממש הפריע לי בד"כ, כל עוד הגניקולוג היה בן אדם.
מגיל 25, אף פעם, גם לא בהריון בינתיים (שבוע 19). עברתי להולנד, וכשאמרתי לרופאת משפחה שלי שאני מחפשת רופא נשים היא שאלה אותי אם יש בעיה. נפל לי האסימון p-:

רחל את מהוסטבוליטים?? ויותר חשוב- יש פה דף על זה?
יש לי חברה שסובלת מזה שנים

אני אומרת שכל אשה צריכה להעביר את המוקד לעצמה.

_כל אשה צריכה לדעת שגופה שייך לה.?
בבקשה, בואי נסביר את זה לכל ילדה, לכל אשה, שגדלה בתרבות של אחוזים איומים של התעללות מינית, בתרבות של חוסר כבוד לילדים, בתרבות של חוסר כבוד לגוף. בתרבות שבה רופא גבר הוא סמכות יותר גדולה על הגוף שלך מאשר את עצמך. לדעת הרבה נשים, לדעת הרבה גברים ובוודאי שלדעתו.
אני כן מדגישה שככל שנשים יותר יקחו אחריות על גופן, על החיים שלהן, על הבריאות שלהן , תהיה יותר תחושת שליטה על הנושא הזה.
זה לא בדיוק מה שהדף הזה אומר? זו התחושה שלי לפחות._

בעיניך במציאות של היום יש אחוזים גבוהים של התעללות מינית
בראי ההסטוריה אחוזי ההתעללות שיש בארץ אינם גבוהים . לא שמה שיש מוצדק זכות האשה על גופה, וצריך להלחם על כך ואני הראשונה!
הסיכוי להעביר מסר שזכות האשה על גופה אם האשה תדע שהכח בידיה לקבוע ולא תתעסק ברופא אמר והרופא איים
כל אשה צריכה לבדוק מה היא יכולה לעשות
זה צריך להיות הפוקוס
אני הראשונה להסכים לגבי חוסר הכבוד לגוף. אני לא באה בטענות, אלא אני מביעה את דעתי לשנות גישה
במקום הרופא אמר הפוקוס הוא אני רוצה ש.....
מה שאשה עברה עד היום קשה לשנות. היא יכולה להעביר מסר לנשים צעירות אחרות ולהשפיע על חייהן ועל המשך חייה. לטעמי יש מקום להעביר מסר בונה .
הבנתי מה מפריע לי. אני מרגישה שיש כאן עדיין קונפליקט. שעולה קונפליקט מהדף. איך לא להכנע להפחדות, כשהן עדיין משפיעות עלי?
וברור שהן משפיעות. מי רוצה סרטן\מחלות\שאר מרעין בישין?
ואני חושבת שלפחות התשובה שלי זה למצוא את שביל הזהב
למצוא רופא נחמד
להגיע אליו בתדירות שמתאימה לי
לסנן דברים שהוא אומר שלא מתאימים לי
להחליט אלו בדיקות אני רוצה לעבור
להגיד תודה וללכת לשלום

לגבי סקירת מערכות, יש רופא ידוע ומוכר שאפשר לעבור את הבדיקה אצלו גם ב400 שקל. ויש גם החזרים מקופ"ח. אני מאמינה שמי שמאד חשובה לה סקירה יכולה למצוא דרך לממן את הסכום. אבל זה בהחלט נכון בכל נושא . בכלל בנושאים כספיים של מישהו אחר עדיף לא להתערב.
בכלל בנושאים של מישהו אחר עדיף לא להתערב
יאללה בי

_מה שאשה עברה עד היום קשה לשנות. היא יכולה להעביר מסר לנשים צעירות אחרות ולהשפיע על חייהן ועל המשך חייה. לטעמי יש מקום להעביר מסר בונה .
הבנתי מה מפריע לי. אני מרגישה שיש כאן עדיין קונפליקט. שעולה קונפליקט מהדף. איך לא להכנע להפחדות, כשהן עדיין משפיעות עלי?_
תחושה שלי היא שרוב ההפחדות משפיעות עלינו כי המון דברים שקשורים בבריאות שלנו אינם ברורים לנו מאילו, ששנים הידע היה אצל הרופאים בלבד והאנשים הפשוטים ובראשם הנשים (מכיוון שהן היו האחרונות לרכוש השכלה) נועדו ללכת "כצאן לטווח" בלי לדעת כלל לאן הם הולכים. מאוחר יותר הרופאים התחילו מעט להסביר מה הם עושים ומכיוון שהבורות עדיין שלטת אז הם מפחידים בדרכם ובנוסף לזה קיבלנו את המסר מההורים שלנו ש"הרופא יודע" ושאין לנו בכלל מקום לדיעה בנושא. בבריאות לא משחקים. אז גניקולוג מפסק רגליים ודוחף אצבעות למקומות שהשמש לא רואה. אני אישית עברתי את הסופר התעללות שפתחה לי את כל הטראומות החבויות שבי אצל רופא שיניים. כשהייתי ילדה רופא שיניים עקר לי שתי שיניים בריאות לחלוטין ואמי צעקה עלי שאשב יפה אפילו שלא ידעה שזה בלי הרדמה ראויה והשיניים בריאות לחלוטין, הבורות, הוא אמר אז צריך, אין מקום למחשבה מעבר לזה.
הבעיה היא לא איתנו, אלו שכבר חושבות ומודעות ויודעות שיש להן פחד אבל גם מתמודדות עם העניין ולא נותנות להם לעשות מה שהם רוצים, אנחנו שואלות את השאלות. הבעיה היא עם אלו שלא מודעות לגוף שלהן, וגם לא רוצות ממש להיות מודעות כי ככה זה וזהו. לכי תלמדי אותן להיות אחראיות לגוף שלהן... הבורות ממשיכה והכוח כמובן אצל בעלי התפקידים...

אז מתי באמת כדאי להבדק? פעם בשנה? פעם בשנתיים? פעם בחמש שנים? רק כשכואב? כשיש הפרשה לא רגילה?

איזה דיון ארוך... לא אספיק לקרוא הכל.

אבל... ניצ אמ

>אני מחליטה להגיב פעם באלף שנה ותראי מה נהיה< רציתירק לומר שתמיד חשוב לכבד, ואת הרופאה שלי לא בחרתי בגלל זה, אלא בגלל דברים אחרים, ואז גיליתי גם שהיא בהחלט מכבדת את המטופלות שלה ואפילו מבקשת סליחה לפני שהיא נכנסת לשם. קט קטית - אכן, היא מאזור המרכז. ברמת גן, ליד פארק הירקון. מותר לפרסם שם וטלפון? לי לא אכפת, אבל נראה לי שזה נוגד איזה כלל כאן. תמיד אפשר לשלוח לי מייל אל [email protected].

ואוד ליה - המקרה שתואר על השפלה בבית חולים באמת מעליב, אבל בלי שום קשר לבדיקה וגינלית. גם סתם בדיקה אחרת הייתה מעליבה אותי אם כך היא הייתה מתחילה. ואני גם מסכימה עם מה שכתבו אח"כ - שצריך לדעת לעמוד על שלי גם מול רופאים. וכל זה נכון לכל תחום בריאות שהוא, לא דווקא לבדיקה הוגינלית.

ספציפית לגבי GBS, עד כמה שזה נשמע מוזר, דווקא הגישה של טיפול על פי גורמי סיכון (הגישה הבריטית/ישראלית) עדיפה בעיני על פני הגישה של בדיקה שגרתית לכולן, וטיפול לכל הנשאיות (השיטה האמריקאית).
הסיבה היא, ששתי השיטות מפספסות חלק מהחולים (כי הבדיקה לא אמינה, וגם כשאין נשאות, יכולה להיות תחלואה, אם כי באחוזים נמוכים מאד), שבשתי השיטות מטפלים במקרים שלא היתה נגרמת תחלואה (רק 1:200 תינוקות של נשאיות, יחלה), ומצד שני, הטיפול הוא בעייתי, מכיוון שמתן אנטיביוטיקה בלידה, אמנם מפחית את הסיכון לתחלואה ספציפית ב-GBS, אבל מעלה את הסיכון לתחלואה בזיהום אחר, עמיד לאנטיביוטיקה (ומסוכן לילוד במידה דומה) - באותה מידה. כלומר, השיטה האמריקאית הפחיתה את התחלואה והתמותה מ-GBS, אבל לא שינה את סך התחלואה והתמותה של ילודי מזיהומים (ולא ממש אכפת לי איך קוראים לחיידק אם הוא פוגע בתינוק שלי) - ולסביבה, ברור שמסוכן יותר אם יש יותר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

הבעיה האמיתית עם GBS, היא שכשמזהים ילוד חולה, זה שלב מאוחר, והטיפול לא יעיל. לכן לא ניתן לטפל רק בתינוקות החולים. איתור על פי גורמי סיכון, הוא יותר מדויק במקרה הספציפי הזה, מאשר בדיקת נשאות.

מסכימה שעדיף לטפל בשיטות לא אנטיביוטיות, בחלקן אפילו באופן שגרתי, בכל הנשים לפני לידה.

רחל את מהוסטבוליטים??
כן. איזה ניסוח נחמד, גורם לזה להשמע כמו איזה ארגון סודי p-:

ויותר חשוב- יש פה דף על זה?
עד כמה שידוע לי, לא. אולי שווה לפתוח, זה בכולופן די נפוץ.

אז מתי באמת כדאי להבדק? פעם בשנה? פעם בשנתיים? פעם בחמש שנים? רק כשכואב? כשיש הפרשה לא רגילה?
אני חושבת שזה תלוי בהסטוריה המינית שלך, במערכת החיסונית שלך ובגיל שלך (אולי בעוד דברים?). סרטן צואר הרחם בד"כ נגרם מסיבוך של HPV (פפילומה, זו מחלת מין מאד נפוצה). אם את במערכת יחסים מונוגמית וההסטוריה המינית שלך ושל בן-זוגך מינימלית, הסיכויים שלך לסרטן הזה יורדים באופן דרמטי. אם המערכת החיסונית שלך חלשה, ויש לך כבר HPV, הסיכוי שהוא יסתבך גדל. הקשר לגיל דוקא הפוך מבד"כ, כנראה, כלומר נשים מבוגרות יותר שנבדקו באופן סדיר, סביר להניח שלא יפתחו עכשיו HPV. אולי זה פשוט קשור לעובדה שבד"כ יש יותר פרטנרים מיניים בגיל צעיר יותר.

וכמובן, אם וכמה להיבדק קשור בעיקר לתפיסת העולם שלך. כמו שציינו פה קודם, את לא נבדקת באופן קבוע לסרטן המעי, לא פעם בשנה ולא פעם בחמש, למרות שהסיכויים שתחלי בזה גבוהים יותר מהסיכויים שתחלי בסרטן צואר הרחם. בדיקת הפאפ בעייתית במיוחד גם כי יש לה אחוז גבוה מאד של התראות שווא, כלומר קורה המון שהבדיקה מספקת תוצאות "מדאיגות", וברוב העצום של המקרים אין להן שום משמעות בעייתית.

ו-בנצ100 - גמני שמחה מאד "לראות" אותך. ומתגעגעת גם ל-ניצן אמ וגם אלייך, וגם ל"שילוש הקדוש" שלנו.... (מקווה שהבנתי נכון בין השורות).

כאב אינטימי
ו-בנצ100 - גמני שמחה מאד "לראות" אותך. ומתגעגעת גם ל-ניצן אמ וגם אלייך, וגם ל"שילוש הקדוש" שלנו.... (מקווה שהבנתי נכון בין השורות)

(())(())

בדיוק יודעת מה זה, אבל אם מדובר במקל אוזניים הארוך הזה שעושים איתו בדיקה לתרבית
סתם מידע פורמלי. כי אין לי כוח לקרוא הכל.
יש סיכוי טוב שאני טועה, כך שכדאי לבדוק את העובדות
משטח פאפ (פאפסמיר) זה בדיקה מאוד דומה לביופסיה. לוקחים כמה תאים מצוואר הרחם.
אי אפשר לעשות את זה בבית, ואי אפשר לעשות את זה עם אפליקטור (המקל אוזניים הארוך)
אבל, לא צריך לעשות את זה פעם בחצי שנה - פעם בשנתיים אחרי גיל 30, היא ההמלצה המקובלת (אם זכרוני אינו מטעני)

הרופא שלי מעולם לא ניסה לשכנע אותי לעשות בדיקה ואגינלית, מקסימום הציע.
בשלב מסויים הוא הבין שזה לא מדבר אלי והוא לא מציע.

ישנה (או היתה) טענה שמי שלוקחת גלולות חשופה לסיכונים אז כדאי לבדוק אותה. אין לי מושג אם זה נכון או לא. זה לא מטריד אותי כי אני לא לוקחת גלולות, לדעתי גלולות הן ההתערבות השובינסטית מהסוג הכי גרוע שיש בגוף האשה. יותר גרוע מבדיקה פנימית...

בשביל פאפ אומנם צריך להכנס פנימה, אבל בלי אצבעות, רק עם המכשיר. ואני מכוסה כשהוא עושה את זה.
הוא בכלל לא רואה אותי!
בקיצור, יש רופאי נשים נורמליים... צריך לחפש אותם

תודה בנות על כל התגובות...
ניצן אמ - כל מילה...

אני חושבת שמה שאתן שוכחות כאן הוא שלא כולן מודעות לזכותן לסרב. זהו נושא שפשוט לא מדברים עליו, וחבל. אני מצטערת שבגיל צעיר יותר לא הייתה מישהי שסיפרה לי שזו זכותי לסרב לבדיקה... אפילו לא העליתי על דעתי לסרב!
ובלידה... 24 שעות של חיטוטים בלתי פוסקים, מתחלפות משמרות, מתחלפים רופאים... זה לא כמו ללכת לרופא אחד שאני מכירה פעם ב.. ולהיבדק. ואפילו לא חשבתי לעמוד על שלי P-:
רק בלילה (אחרי שהייתי שם מ-6 בבוקר) כבר לא יכולתי לעמוד בכאבים של הבדיקות (יותר כאב לי מהצירים!), והתחננתי שלא ייגעו בי- ופתאום עזבו אותי לנפשי, ואמרתי לעצמי "איך לא חשבתי לבקש קודם ש יצאו לי מהואגינה בבקשה "...

רק בגלל שהעניין הזה כל הזמן עולה, אני רוצה להגיד מילה...

זה לא עניין של כמה הרופא בסדר.
כאמור, הרופא שלי היה בארץ, הוא אחד האנשים הכי אחלה, מכבדים, נחמדים, מקצועיים, וכו' וכו' וכו' ובאמת שלא יצאתי אף פעם בתחושה שלילית מבדיקה וגינאלית אצלו (ויצאתי כבר מזועזעת מבדיקה אצל אישה) ועדיין, היום, כשאני יודעת מה שאני יודעת, אני מחליטה לא להבדק.
אני בנאדם רציונאלי. באמת יותר סביר שאבדוק בדיקה רקטאלית מאשר בדיקה לפאפילומה (שאני מסכימה עם מיכל שהמידע שניתן פה לגביה עד כה היה מאד לא מדוייק, פשוט לא היה לי כח להכנס לזה) אם אני לא עושה בדיקה רקטאלית לסרטן מעי, כי אני לא מרגישה שסביר שזה יקרה לי אז עוד פחות סביר שיהיה לי HPV. זה הכל.

כל מה שמעבר לזה -

"אבל אפשר לבדוק וזה יותר אחראי מאשר לא לבדוק..." - אז תבדקי עוד דברים שאפשר ואפילו עוד יותר אחראי.

"אבל יש רופאים עדינים" - אם אני אחליט שזה חשוב לי, אין ספק קל שבספקות** שאני אמצא רופא עדין, מתחשב, מכבד, וכו'. זה כל כך ברור, שזה מצחיק לחזור על זה.

"אני מכירה מישהו בלי אוזניים, ואם היו עושים לו בדיקת אוזניים מונעת, היו מגלים שאין לו אוזניים!!!" - אז לכי לעשות בדיקת אזניים, ובהזדמנות זו, יש עוד כ100,000 בדיקות אחרות שאת לא מודעת אליהן, לא מכירה אפחד שסובל מהתוצאות של אי עשייתן, ולכן את לא עושה אותן.

"אם כל אשה תכבד את עצמה ואת גופה - אה.... אם.... אם לא היה זיהום אויר, לא היינו צריכים להתמודד עם כל מיני בעיות נשימה. אם כולם היו נוהגים בצורה בטיחותית, היו הרבה פחות תאונות דרכים. בשורה התחתונה - לא כל אשה מכבדת את עצמה ואת גופה. כואב, אבל נכון. גם הרופאים לא, גם ההורים שלה לא, אולי גם בעלה לא. אז זה יופי שאנחנו כן, אבל האשה היא לא הבעיה פה!
"הרופא שלי בלה בלה בלה..." - הבעיה היא הרופא שלה. זה שניסה להכריח אותה לעשות בדיקה וגינאלית, נגד רצונה, תוך שימוש בהפחדה, תוך שימוש במניפולציות רגשיות, תוך שימוש בסמכות רפואית**. ואני אפילו לא רומזת שהוא עשה את זה ממניעים מיניים, אני די בטוחה שהוא באמת חושב שזה יותר חשוב שהיא תבדק. אדיוט.

וגם המשפטים שבאים מהרופאים, וגם מנשים שגם שונאות בדיקות אבל מכחישות לעצמן: "מה, את ילדה קטנה?", "את יודעת מאיפה הוא יוצא? בחדר לידה אין ברירה, מה תעשי אז?" , "אם את עכשיו מתנהגת ככה מה תעשי כשהוא ייצא?" (כשבשקיפות עורפית, הריון ראשון, הרופא עומד מולי ומחכה שאתפשט מול עינייו ולא מגיש לי סדין. מסתבר שאין. אני היחידה המוזרה שמבקשת. אני עומדת על שלי ובסוף מקבלת (בנוסף ללעג) חלוק של רופאים להניח עלי שבקושי מכסה משהו...).

סליחה, עשיתי קצת סלט בין פאפאניקולאו לפאפילומה (למרות שיש קשר הדוק ביניהם)
למי שרוצה לקרוא עוד, Pap]פה smear[/po]

קשה לי להבין למה לא לנצל את הידע הרפואי הקיים? מה זאת אומרת שהרופא "מכריח" נשים או אנשים לעשות כל מיני בדיקות... זה לא למען בריאותו זה לטובת בריאות הנבדק! האם "באופן טבעי" משמעותו למות "באופן טבעי" כמו פעם? כשגיל 40 היה זיקנה מופלגת? אני אישית מכירה מקרוב כמה סיפורים על נשים שמתו מסרטן שאילו היה מתגלה בזמן היה מטופל ונשכח. לא חבל??

עובדת על השלישי-
מדובר על זכות האישה לבחור ללא הפחדות, מניפולציות, לחץ מצד הרופא או החברה. מדובר על ביצוע מכבד, עדין ודיסקרטי של הבדיקה. ועוד. ניכר כי לא קראת את כל הדף.

ענבל נ, הגבתי לקטעים שהפריעו לי, ודיברו בצורה מאוד ברורה על הימנעות מבדיקה. למשל ניצן כתבה "ועדיין, היום, כשאני יודעת מה שאני יודעת, אני מחליטה לא להבדק". או מישהי אחרת כתבה "מצטערת לא מצליחה לפחד מסרטן הרחם".

עובדת, לכל טיעונייך יש מענה מנומק בתגובתי האחרונה. אם עדיין לא ברור לך משהו מהעמדה שלי, אני אשמח לחזור על דבריי שוב...

עובדת על השלישי שלום @}

קשה לי להבין למה לא לנצל את הידע הרפואי הקיים?
במקרה של ניצן יש בדיוק ניצול של הידע הרפואי הקיים.

מה זאת אומרת שהרופא "מכריח" נשים או אנשים לעשות כל מיני בדיקות...
זאת אומרת שאם נגיד אישה אומרת שהיא לא רוצה, הוא מנסה לשכנע אותה. ולפעמים גם היא אומרת שהיא לא רוצה, הוא עושה בכל זאת. תקראי כאן בדף סיפורים, יש כמה וכמה.

זה לא למען בריאותו זה לטובת בריאות הנבדק! ידיעת תוצאות הבדיקה ופעולה מתאימה על-פיהן, היא לטובת בריאות הנבדק. לא לטובתו כשהרופא שלו חושב שיש רק דרך אחת מתאימה לקבל את הידע החשוב הזה ושהדרך הזאת נחווית להרבה נבדקות כתוקפנית, מזיקה, טראומטית לבריאות הנבדקת. שלא לדבר על הפעולות הנכונות היחידות שכדאי ואפשר לעשות ע"פ הרבה מאוד רופאים.

האם "באופן טבעי" משמעותו למות "באופן טבעי" כמו פעם? כשגיל 40 היה זיקנה מופלגת?
מתי גיל 40 היה לדעתך "זקנה מופלגת"? זקנה אנושית היא מאוד עתיקה. היה שלב (ויש מקומות בעולם שעדיין בו) בתרבות החקלאית בו גיל 40 היה אכן זקנה. אבל זקנה היא תכונה כלל אנושית, זה כבר ידוע ומוכח

יש אומרות, שהמצאת הזקנה, בין השאר, איפשרה למעשה את התפתחות האדם למי שאנחנו היום.

אני אישית מכירה מקרוב כמה סיפורים על נשים שמתו מסרטן שאילו היה מתגלה בזמן היה מטופל ונשכח. לא חבל??
מאוד חבל. אבל גם חבל שבכלל היה להן סרטן, לא?

אפשר להגיד לרופא הדורש לבדוק: "מתי לאחרונה עשית בדיקת רקטום?" ויש עוד בדיקות שגברים צריכים לעבור בדיקת אשכים לראות אם לא נוצר להם גוש באשכים. מה שנקרא לזה 'מישמוש ביצים'

אז אפשר לשאול בהזדמנות: "מתילאחרונה עשית בדיקת גושים באשכים?"

סתם מעניין שהטיעון הכי חזק פה לוגית, רציונאלית וכו', כמו עובר לכולם מעל לראש. זה לא טיעון פופוליסטי וזול, זה טיעון מסגסוגת פלדה אורגנית זה. אייזן טיעון.

פרופ' דניאל כהנמן קיבל על זה פרס נובל. במקרה שמעתי את nobel]הרצאת הפרס שלו prizes[/po]/economics/laureates/2002/kahneman-lecture.ram כשהוא נתן אותה במכון וייצמן. הרצאה מרתקת וזורמת, עם דוגמאות מדליקות לגמרי. (אממה, 46 דקות)

נניח במחקר שלו הוא תאר את...
Linda is 31 years old, single, outspoken and very bright. She majored in philosophy. As a student she was deeply concerned with issues of discrimination and social justice and also participated in antinuclear demonstrations

ואז הוא שאל את הנחקרים במה יותר סביר שהיא עוסקת.
האופציות היותר רלבנטיות להמחשה היו
#6 לינדה היא טלרית בבנק
#8 לינדה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית
85%-89% מהנשאלים דרגו את אופציה #8 כיותר סבירה (בהתאם לאופן השאלה). בכל זאת, טלרית בבנק לא מתאים לפרופיל, אבל טלרית וגם פעילה פמיניסטית? זה יותר מתאים לה...

אם התקלה לא ברורה אני אסביר:
לומשנה מה הסיפור שלה, הסיכוי שהיא גם וגם יותר נמוך. נקודה. גם אם קוראים לה אמנון והיא למדה כלכלה ולימודי מגדר באוניברסיטה העברית, גם אם קוראים לה מרקוס והיא טרנסג'נדר לפלנדית ששומרת בבנק המקומי רק גרבלקס.
מה יותר סביר? שאת עירקית? או שאת עירקית נמוכה? (אני עירקית נמוכה, אז לא להתרגש ממני עדתית

)
שיש לך ילד אחד לפחות או שני ילדים לפחות? הסיכוי שמאורע אחד יתרחש לעולם יותר נמוך מהסיכוי שאותו מאורע יתרחש יחד עם עוד מאורע.
הסיכוי שלינדה טלרית וגם יש לה שיער ארוך לעולם נמוך מהסיכוי שהיא רק טלרית.
אם בא לכן להוכיח לי שכהנמן טועה, אנא זכרו שהוא קיבל על זה נובל, ושמה שאני אומרת פה הוא אלף-בית של הסתברות.
פהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9A#.D7.9C.D7.A7.D7.A8.D7.99.D7.90.D7.94.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.A4.D7.AA זה מוסבר בעברית ולא רע.

בשורה התחתונה, כל מה שאני אומרת זה שכולנו עושים החלטות לא רציונאליות, כמו למשל לעשות בדיקה וגינאלית ובדיקות שד, אבל לא לעשות בדיקה רקטאלית, ועל הדרך לעשן. סבבה. אני לא אוכלת חמץ בפסח אבל כן שרימפס. למה? ככה.
אבל הראו לך באותות ובמופתים שאם זה השיקול היחיד שלך, אז את פשוט טועה. רציונאלית, ז'תומרת. מתימטית. טועה. לוגית. טועה. לא. לא צודקת. טועה.
אז למה את מתעקשת? בגלל הconjunction fallacy אבל זה בסדר, את לא לבד.

(הרצאת הפרס ארוכה ומרתקת, היא בפורמט RAM ודורשת RealPlayer. אפשר nobel]לקרוא אותה בpdf prizes[/po]/economics/laureates/2002/kahnemann-lecture.pdf או "לראות אותה בWMP" mms://media.eu.nomura.com/MM/kahneman.wmv )

לניצן, אני לא חושבת שלא הבנתי את מה שכתבת, אלא שלא השתכנעתי מהדברים...

לדליתוש, כתבת שמכריח משמעו: "שאם נגיד אישה אומרת שהיא לא רוצה, הוא מנסה לשכנע אותה. ולפעמים גם היא אומרת שהיא לא רוצה, הוא עושה בכל זאת". ואני מתכוונת שקודם כל, ברור שאם מישהו כופה בכוח בדיקה זה נורא ואיום וצריך לתבוע אותו על תקיפה! אבל לנסות לשכנע אותה נראה לי לגיטימי וגם ראוי.

זקנה בגיל 40: אורך החיים זה דבר שנמצא בעלייה, לא?

חבל שחלו בסרטן: ברור! לא מבינה מה הקשר

נראה לי שיש פה משהו בדף שאני מפספסת. אם זה ככה סליחה... האם מדובר כאן על הזכות לסרב לבדיקה? אין לי שום ויכוח לגבי עניין הזכות, כמובן. לכל אדם יש וצריכה להיות זכות להיבדק או לא להיבדק כמו זכויות אחרות. התמיהה שלי היא לגבי הרצון לסרב...

ניצן יקירה
ההבדל בין "באם לא היה זיהום אויר" שההשפעה שלי על זיהום אויר קטנה ביותר
לעומת ההשפעה שלי אם אני נבדקת\אצל מי\באיזו תדירות.....
זה מה שאני אומרת להפוך את זה מ "איך אני פותרת בעיה" ל "איך אני לוקחת אחריות על חיי ובריאותי"

אני חושבת שכפי שכתתי למעלה שרב הנשים עדין מפחות מההפחדות של הרופאים. אישית כשאני מגיעה לרופא כזה אני פשוט רושמת (בראש או על נייר) את כל ההפחדות והולכת לעשות איתן שיעורי בית.
במשך הזמן, אני כבר לא צריכה לעשות את זה, ברגע שאני סגורה ומשוכנעת מה אני רוצה

מהביקור האחרון אצל הרופא שלי אני רק זוכרת שהוא אמר ש"יש לך יופי של שחלות"

אני חושבת שכשאנחנו מחליטות לא לתת להפחדות להשפיע וללכת לפי ההעקרנות שלנו לא חשים פחד.

אני לא מנסה לשכנע אף אשה ללכת לרופא
אני כן מנסה לשכנע שכל אשה תחליט מה טוב לה ותלך על זה!

נראה לי שיש פה משהו בדף שאני מפספסת. אם זה ככה סליחה... האם מדובר כאן על הזכות לסרב לבדיקה? אין לי שום ויכוח לגבי עניין הזכות, כמובן. לכל אדם יש וצריכה להיות זכות להיבדק או לא להיבדק כמו זכויות אחרות. התמיהה שלי היא לגבי הרצון לסרב...
לא, מדובר כאן על הצורך להיבדק. אם כולם אומרים שנורא חשוב לעשות בדיקה א', ואף אחד לא מדבר על בדיקות ב' ג' ו-ד', למרות שהן בודקות דברים שיותר מסוכנים לך... אז הגיע הזמן לשאול אם בדיקה א' היא באמת כ"כ הכרחית. בעיקר אם זו בדיקה לא נעימה ועם סיכוי גבוה להתראת שווא מלחיצה.

וגם:
זקנה בגיל 40: אורך החיים זה דבר שנמצא בעלייה, לא?
כן, אבל לפני שהוא היה בעלייה הוא היה בירידה. המהפכה החקלאית הורידה אותו מאד. ובכל אופן, אנשים גם לפני וגם אחרי המהפכה החקלאית לא מתו בד"כ מסרטן, כך שזה טיעון לא רלוונטי. סרטן זו מגיפה של העולם המודרני.

עובדת על השלישי-
דליתוש ממש הסבירה את העניין יפה. תרשי לי להוסיף רק, שיש נשים שלא חשות בטוב עם הבדיקות, מבחינה פיסית, רגשית נפשית.. גם עם האקט עצמו של הבדיקה, וגם עם התחושות שהבדיקות מעלות באופן כללי (אני לא בריאה עד שיוכח אחרת, או משהו כזה.) התחושה שאני מקבלת באופן אישי, ולהבנתי זה קורה לנשים רבות, היא שקיימת איזשהי הוויה של חולי, משהו שאת מכניסה למודעות הרבה פעמים ללא צורך (ישנן מחלות שמתקשרות באופן ברור לאוכלוסיות ולגורמי סיכון מסויימים ולא לכלל הנשים) מה שגורם לך בעצם 'למשוך' אלייך את החוליים האלה. (טוב, זה כבר יותר פילוסופי ).
זה עדיין לא אומר שיש לשלול את כל הבדיקות. יש בדיקות שמשרתות אותי (כמו לעשות אולטרסאונד בהריון כדי שאוכל ללדת בבית), או בדיקות שהייתי עושה אם אורח חיי היה שונה (אם הייתי מעשנת נניח,).

העניין הוא שזכותי לבחור לעשות בדיקה, וזכותי לבחור לא לעשות אותה.
למה רופא נשים רצה לעשות לי בדיקת פאפ כשהייתי בת 20 ובריאה לחלוטין? זה לא נראה לי משהו שמשרת אותי!

מונו- מהביקור האחרון אצל הרופא שלי אני רק זוכרת שהוא אמר ש"יש לך יופי של שחלות"
ממש בטעם טוב... אני מכירה מישהי שבגיל 18 הרופא אמר לה: "איזה כוס יפה יש לך" (מצטערת על הגסות, זה הוא לא אני. )_:

אני רק שאלה, אז מתי בדיקה וגינאלית ופאפ כן חשובות?

מתוך אתר מאמר של ד"ר שמעון גינת באתר STARMED:

היארעות סרטן צוואר הרחם בישראל הוא 6 מכל מאה אלף נשים. מחצית מהנשים הלוקות בסרטן זה מתות תוך 5 שנים למרות שכלול אמצעי הטיפול. מניעת המחלה אפשרית ע"י גילוי מוקדם של התאים הנגועים בנגיף בשטח פני צוואר הרחם, עוד לפני רכישת יכולת חדירה והתפשטות עמוקה יותר והופעת התסמינים.

ש להתחיל בביצוע דגימת משטח Pap לכל הנשים החל מגיל 18 או עם תחילת פעילות מינית. לאחר תשובה תקינה של משטח Pap ראשונית חשוב לחזור על הבדיקה אחת ל-3 שנים. תשובה לא תקינה של משטח Pap מחייבת המשך בדיקה של צוואר הרחם בקולפוסקופיה.

בזמנו ההמלצות היו אחרות, מגיל 25 או 35, לא ממש זוכרת. בכל מקרה לא הייתי בטווח והרופאה שלי אמרה לי אז שלא עושים בגילי. סתם שיעמם לו אולי.

_מתוך אתר מאמר של ד"ר שמעון גינת באתר STARMED:
היארעות סרטן צוואר הרחם בישראל הוא 6 מכל מאה אלף נשים. מחצית מהנשים הלוקות בסרטן זה מתות תוך 5 שנים למרות שכלול אמצעי הטיפול. מניעת המחלה אפשרית ע"י גילוי מוקדם של התאים הנגועים בנגיף בשטח פני צוואר הרחם, עוד לפני רכישת יכולת חדירה והתפשטות עמוקה יותר והופעת התסמינים._

מתוך ויקיפדיה:
סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי התמותה. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה הינם גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות.

ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.

בשנת 2001 מתו ממנו 1342 בני אדם - יותר מאשר סרטן השד, ובדומה לסרטן הריאות.

למרות זאת, יש בישראל העדר מודעות למחלה, דבר הגורם לתמותה גבוה. על פי סקר משנת 2007 של האגודה למלחמה בסרטן, בקרב גברים ונשים מעל גיל 50, פחות ממחצית שמעו על בדיקה של דם סמוי בצואה, שאמורה להיות מבוצעת באופן קבוע בגיל זה. מבין אלו ששמעו על הבדיקה 58 אחוזים אכן נבדקו, כאשר אלו שלא נבדקו נימקו זאת בעצלנות, או בפחד מפני הבדיקה או מתוצאותיה

ניצן, השתכנעתי לעבור בדיקה נגד סרטן המעי הגס עוד לפני שכתבת על כך, קרובה שלי חלתה בזה. וזו מחלה מ-ז-ע-ז-ע-ת החיים הרבה פחות יפים ומ\נעימים בזמן המחלה, וגם אם שורדים אותה ומבריאים...ובכל זאת, כל כמה זמן כדאי , לדעתכן, לעבור בדיקת פאפ סמיר? בדיקה וגינלית? לדעתכן כדאי לוותר על הדיקה הזו?

אבל למה את מעמידה את הנתונים אחד מול השני? זה שיש חוסר מודעות לצרה אחת לא מפחית מחשיבותה של צרה אחרת... זה או בדיקה כזו או בדיקה כזו? אני בעד להיבדק גם נגד סרטן המעי הגס, וגם נגד סרטן צוואר הרחם וגם נגד סרטן השד...

אני בעד להיבדק גם נגד סרטן המעי הגס, וגם נגד סרטן צוואר הרחם וגם נגד סרטן השד...
סוף סוף קול ההגיון נשמע!!!

אני לא.

דעתכן, לעבור בדיקת פאפ סמיר? בדיקה וגינלית? לדעתכן כדאי לוותר על הדיקה הזו?
כמה פעמים שיעשו אותך רגועה.
אצלי זה אפס, אצל אחרות זה פעם בשנה שנתיים, יש כאלה ש"חטפו" סרטנים מזעזעים על אף שנבדקו. אם זה ממש מפחיד אותך, את יכולה להבדק כל שבוע.
אני לא צינית. בחיי.
אני רק חושבת שאם זה היה עד כדי כך מפחיד אותי, הייתי שוקלת לעשות שינויים יותר מפליגים באורח חיי מאשר ללכת להבדק כל X זמן (יהא CX אשר יהא)
הייתי בודקת עם עצמי בכנות אמיתית מה הייתי עושה אם היה מתגלה שיש לי סרטן, ומה הייתי עושה אחרי ש"נבראתי" כדי לשמור על עצמי בריאה, ומתחילה כבר עכשיו. כי אם הבריאות זה מה שחשוב לך, את יכולה לעשות המון המון עוד היום. בלי בדיקות ובלי פחדים.

ממליצה על שביל הזהב לריפוי טבעי של שרה חמו למשל. היא לא אורים ותומים בעיניי, אבל שווה קריאה.

תודה ניצן.

קרובה שלי חלתה בזה. וזו מחלה מ-ז-ע-ז-ע-ת.
קרובה שלי לא. (מבלי להפחית מכאבה, חו"ח)

זה מזכיר לי משהו גאוני שנתקלתי בו לפני הרבה שנים:
איש יושב מול הטלויזיה ורואה זוג, זקן וזקנה, חבוקים ומודאגים אומרים: "אף פעם לא חשבנו שזה יקרה לנו. תמיד חשבנו שזה קורה לאנשים אחרים."
ואז הוא אומר להם/לחלל החדר: "אבל זה מה שאתם! אנשים אחרים!"

תודה ניצן.
בבקשה

אבל למה את מעמידה את הנתונים אחד מול השני? זה שיש חוסר מודעות לצרה אחת לא מפחית מחשיבותה של צרה אחרת... זה או בדיקה כזו או בדיקה כזו? אני בעד להיבדק גם נגד סרטן המעי הגס, וגם נגד סרטן צוואר הרחם וגם נגד סרטן השד...
היא מעמידה את הנתונים אחד מול השני כי ההמלצות הסטנדרטיות, כמו זו שהבאת בציטוט, לא תלויות בסכנה האמיתית. את רוצה להיבדק לכל מה שאת יכולה? לכי על זה. זו גישה אפשרית, אבל זו גם לא הגישה הסטנדרטית. וקחי בחשבון שזה לא מבטח אותך לחלוטין, ושיש לזה את העלות של התייחסות לגוף שלך בתור פצצה מתקתקת. בהתחשב בקשר המורכב בין הגישה שלך לחיים לבריאות שלך, בכלל לא בטוח שזה באמת מוריד את הסיכויים שלך למות מסרטן בסופו של דבר.

ובכל זאת, כל כמה זמן כדאי , לדעתכן, לעבור בדיקת פאפ סמיר? בדיקה וגינלית? לדעתכן כדאי לוותר על הדיקה הזו?
פלוני אלמונית, את כל הזמן חוזרת לשאלה הזו, אבל את לא תקבלי תשובה יותר חד משמעית ממה שקיבלת עד עכשיו. בניגוד להרבה רופאים, הגישה כאן זה שאת צריכה בעצמך לשקול מה חשוב לך ואיזה סיכונים את מוכנה לקחת על עצמך.

לרחל,
אם נרד רגע למישור המעשי, על מה אנחנו בעצם מדברים? לפי הגישה שלי, אני צריכה פעם בשנה נגיד לעשות בדיקת פאפס, פעם בחצי שנה לעשות בדיקת שד, ונגיד שאני מוסיפה לזה פעם בשנה בדיקת דם כללית. זה הכל! מה העניין? על זה כל הדיונים... זה לא דורש מאמץ. אני לא חושבת שזה מבטח אותי, אבל זה בהחלט מעניק לי רוגע. מצד שני, אני דווקא לא רואה כאן שום עלות... אני לא יושבת כל היום ותוהה אם הבדיקה הבאה שאעשה תצא תקינה או לא, ואני לא חושבת על עצמי בתור פצצה... (למרות שאני שוב בדיאטה ויש לי שאיפות). אבל כן, הגוף האנושי נוטה לצערנו להתקלקל מדי פעם, ויש לנו כלים להשגיח עליו ולעזור לו לעתים. למה לא?
בכל מקרה, אני חושבת שהבעיה היא שאני לא ממש באופנית, אני סתם אוהבת את האתר ואת הסגנון, ולכן הסיכוי שלנו להגיע להבנה אמיתית לא גבוה...
הרבה בריאות לכולנו!

לפי הגישה שלי.
לא לפי שלי.
סליחה על הקטנוניות, כן? אבל אני לא מרגישה שמה שאת אומרת מוסיף לי אינפורמציה.

למה לא?
כי הכלים שלך והכלים שלי מאד שונים מסתבר. הכלים שלי הם התזונה שלי, הפעילות הגופנית שלי (לא יזומה), יחסי המין שלי, בריאות הנפש שלי, המשפחה שלי, החברים שלי, האהבות שלי, השלווה שלי, החיבור שלי לטבע ולאמהות שלי, הידע שלי, ההיכרות שלי עם הגוף שלי, ועוד ועוד ועוד.

ניצן, אני לא מצליחה להבין למה אחרי שאני כותבת מה נובע מהגישה שלי, את מציינת שזה לא "לפי שלך". די ברור שאנחנו חלוקות. וזה אכן קטנוני בעיני לטרוח לציין שמה שאני כותבת לא מוסיף לך אינפורמציה...

אם נרד רגע למישור המעשי, על מה אנחנו בעצם מדברים?
על זה שיש המלצה שרירותית שרבות סובלות מציות לה, מסיבות שונות , ללכת פעמיים בשנה לבדיקה גניקולוגית.
מה דעתך על ההמלצה הגורפת ואיך לפי הגישה שלך את מציעה להתמודד עם ההשלכות הקשות שהיא מביאה איתה לנשים רבות?
(אני חושבת שלגבי זה מה שאמרת לא מוסיף אניפורמציה).

אני לא מסכימה שההמלצה מיותרת. דרך ההתמודדות שאני מציעה היא לא להפסיק להיבדק אלא למצוא רופא, ועדיף רופאה, שיעשו את העבודה בכבוד ובמקצועיות.

הכלים שלי הם התזונה שלי, הפעילות הגופנית שלי (לא יזומה), יחסי המין שלי, בריאות הנפש שלי, המשפחה שלי, החברים שלי, האהבות שלי, השלווה שלי, החיבור שלי לטבע ולאמהות שלי, הידע שלי, ההיכרות שלי עם הגוף שלי, ועוד ועוד ועוד.

אוי שלי גם

עובדת על השלישי,
בכל מקרה, אני חושבת שהבעיה היא שאני לא ממש באופנית

ניחשתי את זה בקלות מהכינוי שלך

מבלי להכיר את הסיפור ומבלי לפגוע-
איך אפשר לעבוד על ילד?
ילד הוא קסם החיים שקורה מעצמו, צריך רק לאפשר אותו

אוי עכשיו נכנסתי לדף שלך וראיתי את קו המחשבה שלך...
למה לך תמיד להתכונן לגרוע מכל?
איך אפשר לעבוד על ילד כשהאמא בלחץ מההריון?

(())
עזבי אותך מלפחד, החיים יפים

{@{@

לגבי מה שדיברנו על הואגינות...
יש בדיחה ישנה שאומרת:
למה יש רופא נשים אבל אין רופא גברים? כי להיות גבר זו לא מחלה

בשבילי זה די מתמצת את נושא הדף.
השאלה היא: למה לגיטימי לחשוב שאברי רביה של האשה דווקא הן הפצצה המתקתקת של הגוף האנושי, החוליה החלשה?

נראה לי בעיקר מסיבות היסטוריות ולא מסיבות הגיוניות/מדעיות.
רובנו כלואים בתפיסה המקובלת כיום שיש צורך בהתערבות חיצונית אלימה כדי שגוף האדם יפעל. במיוחד זה של האישה. קשה לצאת מהתפיסה הזאת, במיוחד אם לא רוצים לצאת ממנה.

_מתוך אתר מאמר של ד"ר שמעון גינת באתר STARMED:
היארעות סרטן צוואר הרחם בישראל הוא 6 מכל מאה אלף נשים. מחצית מהנשים הלוקות בסרטן זה מתות תוך 5 שנים למרות שכלול אמצעי הטיפול. מניעת המחלה אפשרית ע"י גילוי מוקדם של התאים הנגועים בנגיף בשטח פני צוואר הרחם, עוד לפני רכישת יכולת חדירה והתפשטות עמוקה יותר והופעת התסמינים.
ש להתחיל בביצוע דגימת משטח Pap לכל הנשים החל מגיל 18 או עם תחילת פעילות מינית. לאחר תשובה תקינה של משטח Pap ראשונית חשוב לחזור על הבדיקה אחת ל-3 שנים. תשובה לא תקינה של משטח Pap מחייבת המשך בדיקה של צוואר הרחם בקולפוסקופיה._
ובלי להרחיב,
אני רק מוצאת לנכון להעיר כאן שהטקסט הזה מוטה באופן חריף וחמור.
במלים אחרות: אפשר להפריך אותו מתוך ידע רפואי גרידא מכל כך הרבה כיוונים, שכמות השקרים פה מרתיחה אותי.
רק לסיבור האוזן: אין פה אף מלה מאת כבוד הדוקטור על האחוז המדהים של טעויות בבדיקת פאפ ותוצאותיהן הקשות של הטעויות לנשים רבות. וזו ההערה הכי קטנה שיש לי על הטקסט המשוחד והמניפולטיבי הזה.

נורא חשוב לגינקולוגים לחתוך חלקים מהרחם של הנשים וסביבותיו, ולהציג את צוואר הרחם ואת הרחם כאיזורים מזוהמים ומסוכנים. בקלות רבה חותכים שם. והם רוצים גישה ישירה כל הזמן לבדוק ולשדר לך כמה הרחם שלך, האיבר המיותר והלא גברי הזה, מסוכן ומקור למחלות, לזיהומים ולמוות. ובכלל, כל הנשים זונות (ברגע שאת מתחילה פעילות מינית את חייבת להיבדק כל הזמן, זונה).
זה הסאבטקסט.
סרטן המעי הגס קטלני פי כמה וכמה, לשני המינים. אז למה דואגים שם כל כך מעט?
כי אין שינאה היסטורית שמובילה היסטריה של צורך לדחוף לאיבר הזה סכינים?

והערה: מישהי שלא אחשוף, עם אמא שחלתה בסרטן שד ונותחה, באה כל חצי שנה לבדיקת שד, בגלל הסיכון הגבוה שלה. היא ביקשה ממוגרפיה. הרופא אמר לה שלא צריך. גם לא עשה לה עוד בדיקות. גם למרות שבאה כל חצי שנה להיבדק (היא מתקרבת לארבעים) ולמרות גורמי הסיכון שלה (גם אמא וגם דודה שחלו בסרטן שד ונותחו, כולל בלוטות לימפה) - מצאו אצלה רק באיחור גידול יחסית גדול. היא עכשיו בין ניתוחים (רק אחרי הניתוח מצאו שיש לה זן אכזרי וחוזרים כדי לחתוך עוד). רק אחרי שהתגלה הסרטן, התברר שלפי כל ההמלצות המקצועיות כן היו אמורים לבדוק אותה בבדיקות שביקשה. פשוט הרופא שהלכה אליו פישל והתרשל.
אני לא אגיד אף מלה על הפרשנות הרוחנית שלי לכל העניין, וגם לא אגיד שום דבר על אפשרויות המניעה (אגב, היא הניקה במצטבר לפחות שלוש שנים, לדעתי) -
הסיפור הזה נועד רק להגיד, שגם "להתייצב לבדיקה" איננה תעודת ביטוח בשום צורה.

ורק אחרי ששלחתי ראיתי מה שקט קטית כתבה. וואללה, בדיוק באותו ראש!

קט קטית, את חמודה...
עובדת זה כמובן באירוניה, אם כי יש מאחוריו משהו כמובן.
אני באמת אדם חרדתי למדי, אבל אני עובדת (...) על עצמי ומשתפרת אני מקווה...
האמת האמת, נראה לי שאני מה זה לא מתאימה לכאן... בכלל לא הייתי צריכה לכתוב כאן. אנחנו כל כך רחוקים, שהייתי צריכה לקרוא את מה שכתבו לי כמה פעמים כדי להבין בכלל מה נאמר שם, ואני עדיין לא בטוחה שהבנתי...
מקסימום אני צריכה להתמקד בדף של השלישי שלי, טפו טפו...
לילה טוב לכולם

טוב, אני לא לגמרי אבלה. קראתי שוב ואני מתחילה להבין...

בשמת, מצטרפת לפונפונים!

האמת האמת, נראה לי שאני מה זה לא מתאימה לכאן...
אוף, אני כל כך לא בנאדם של "אויש חיבוק! בטאאאאח שאת מתאימה..." (בלעעעכס)
אבל אני כן אגיד לך שאם את חושבת על דברים, ומשנה דפוסי מחשבה וחיים, ועומדת על שלך ומרגישה מתאימה, אז את מתאימה.

אנחנו כל כך רחוקים, שהייתי צריכה לקרוא את מה שכתבו לי כמה פעמים
אם תרצי פירוט, תקבלי. רק תגידי מה לא ברור. אולי יש פה הרבה הנחות בסיס מוסוות שמשותפות לחלק מהכותבות ולכן לא היה צורך לחזור עליהן.
אם יש צורך לפרוט אותן, בבקשה. רק אמרי.

אוף, אני כל כך לא בנאדם של "אויש חיבוק! בטאאאאח שאת מתאימה..." (בלעעעכס)
__אבל אני כן!!!

עובדת, את מה זה בסדר תדעי לך

אחת שלא פוחדת למשוך אש

מי יתן והדף הזה ישחרר את כולנו מכל הפחדים

שלום עובדת על השלישי, תודה על תשובותיך.

אני לא מסכימה שההמלצה מיותרת.
זה משהו אחר לגמרי מ- "אני מסכימה שההמלצה הזו נכונה". האם את חושבת שההמלצה לעבור בדיקה וגינלית כל שישה חודשים מתאימה לכל הנשים הבוגרות מבחינה מינית?
הממלצה עליה מדובר: לכל אישה בוגרת מינית מומלץ לעבור בדיקה וגינלית כל שישה חודשים לפחות. האם את חושבת כך?

לאור יחסם של רופאים ואנשי צוות רפואי בכלל, במיוחד בהקשר של רפואת נשים בלבד, דרך ההתמודדות שהצעת-
לא להפסיק להיבדק אלא למצוא רופא, ועדיף רופאה, שיעשו את העבודה בכבוד ובמקצועיות.
אינה אופציה.
אין מספיק רופאי נשים שעושים את העבודה בכבוד ובמקצועיות כדי לבדוק את כל הנשים הבוגרות מינית כל שישה חודשים. פשוט אין. זו בעיה חברתית ולא בעיה אישית של כל אישה בנפרד.

מסרים בסגנון- "בסה"כ כל אישה צריכה גם להבדק כל שישה חודשים וגם למצוא רופא או רופאה שיעשה את זה בכבוד ובמקצועיות" כרגע לא בדיוק עוזרים למצב, לדעתי. את מבינה?

_ניחשתי את זה בקלות מהכינוי שלך
מבלי להכיר את הסיפור ומבלי לפגוע-
איך אפשר לעבוד על ילד?
ילד הוא קסם החיים שקורה מעצמו, צריך רק לאפשר אותו
אוי עכשיו נכנסתי לדף שלך וראיתי את קו המחשבה שלך...
למה לך תמיד להתכונן לגרוע מכל?
איך אפשר לעבוד על ילד כשהאמא בלחץ מההריון?_

בחייאת קטקטית, לא הגזמת בכלל.
אפשר לחשוב שנשים באופניות לא חרדות אף פעם. מדובר אמא שילדה ילד שיש לו מאפייני אספרגר, אך טבעי שהיא תהיה בלחץ לגבי הילד הבא.
יש הבדל בין גישה של שלמות עצמית ואהבת הגוף (שהציגו כאן), לבין עידוד אטימות וקהות חושים.

ניצן, אכן, זה לא שאני לא מבינה את הנקרא או שאת או מישהי אחרת לא כתבה מספיק ברור... זה יותר עמוק, ברמה של הנחות בסיס. אני באה מתוך משהו מאוד מגובש (נגיד, בעיני בדיקות רפואיות זה דבר מרגיע וחיובי, זה משהו שהוא כבר אינהרנטי בתוכי, זה לא משהו שאני עושה בלי לחשוב, זה קשור לכל תפישת העולם שלי, גם לחרדות שלי, גם להורות שלי, גם לאחריות שלי), וקשה לי לצאת מעצמי ולהבין את העולם שהכתוב יוצא ממנו. ועניין החיבוקים וההתאמה... זה באמת נשמע כמו מניפולציה שמטרתה להראות כמה שאני נחמדה וחביבה בעצם... אבל אני באמת חושבת שהדיון כאן הראה לי שאין לי טעם להשתתף בהמון דיונים בהמשך (למרות שכרגע בא לי לענות). כמו שאין לי הרבה טעם ללכת לפורום של דתיים נגיד ולהתחיל להתווכח. מה הקטע?...
לדליתוש. אני חושבת שרוב הנשים לא סובלות מהליכה לרופאי נשים... גם אם זה כי הן הורגלו לזה מתוך הטפה או כי הרופאים הרגילו אותן שצריך לבדוק את האיברים הנשיים ההרסניים שלהן, כמו שבשמת כתבה... אבל בשטח לדעתי אלה שסובלות נורא הן מיעוט. ומכיוון שזה מיעוט, זו כן אופציה למצוא רופאות חביבות. אני כמו שכתבתי לא מתרגשת מבדיקות נשיות למיניהן, אבל חשוב לי שהרופאה תהיה נחמדה, כי נתקלתי בעצמי בכל מיני תופעות טבע, ולכן עברתי לא מעט רופאות עד שהגעתי אל הנחלה ובאמת מצאתי מישהי מקסימה (לגבי הקריטריון הנשי לפחות, מי שיכולה לנסוע לבני ברק יש שם שפע).
ולקט קטית, תודה...

אנונימי

58% לא עשו בדיקת דם סמוי, ולא נראה לי שיותר מ42% מהנשים עושות פאפ.
לי אישית הציעו (רופאים) כבר מספר פעמים לעשות בדיקת דם סמוי. פעם אחת עשיתי. כיום, מכיוון שאני בטוחה בתזונה שלי (וכאשר מדובר בסרטן המעי הגס הוכח הקשר 1 ל 1) לא מוצאת סיבה לעשות.
בסרטן המעי הגס מדובר על גיל מבוגר יותר. ולכל המבוגרים (יותר) שאני מכירה, הציעו לעשות בדיקת דם סמוי.

אנונימי

עברתי להולנד, וכשאמרתי לרופאת משפחה שלי שאני מחפשת רופא נשים היא שאלה אותי אם יש בעיה.
חשוב להסביר, שמבנה מערכת הבריאות בהולנד שונה מאשר פה. דומה למה שהיה כאן בקופ"ח כללית בילדותנו. שם יש את רופא המשפחה שמטפל בה-כל. כאשר הוא לא מצליח לטפל הוא שולח לרופא מומחה במרפאות חוץ של ביה"ח. אי אפשר ללכת לרופא עיניים כשיש דלקת בעין. רופא המשפחה מטפל בזה. רק כאשר מגיעים למצב בו רופא המשפחה לא מצליח (או כשהוא רואה מההתחלה שמדובר במשהו מסובך במיוחד), הוא נותן הפנייה לב"ח.
ולכן צריך לפנות לרופא המשפחה לבקש הפניה לגניקולוג (או רופא עור, עיניים, אורטופד). ומן הסתם רופא המשפחה ישאל אם יש בעיה...

עובדת,
בשטח לדעתי אלה שסובלות נורא הן מיעוט.
אז זהו, שלא...
א. קורה לי הרבה שאני מדברת עם נשים בסביבתי (שהיא ברובה מיינסטרימית) ורובן נגעלות ולא מרגישות נוח כשגבר זר דוחף אצבעות למקומות אינטימיים בגופן. ו כו-לן ללא יוצאת מן הכלל תיעבו את הבדיקות בלידה. ואני לא מדברת על "אי נוחות קלה" אלא ממש סבלו (חוץ מ, אולי, נשים שהיו ממש זמן קצר בחדר לידה, נגיד שעתיים ומטה, ולא הספיקו לעבור את ה"תענוג" יותר מפעם- פעמיים...).
ב. נניח שאני הכי בסדר עם הבדיקה. עדיין בסיטואציה (אישה ערומה ברגליים מפוסקות) יש פוטנציאל למשהו משפיל- גם אם הוא לא קורה. וזה גורם לי להרגיש לא מוגנת וקשה לי עם זה.
ג. וכפועל יוצא של ב.- יכול להיות שעברתי בדיקות בחיי והיה בסדר... ואז נפלתי רופא אחד (או יותר) חסר התחשבות, שמנצל (בכוונה או שלא) את הסיטואציה והופך אותה למשהו משפיל (ויש הרבה דוגמאות כאן בדף)- יש לך מושג כמה זה טראומטי ומצלק? (ככה זה היה אצלי- עד הלידה נבדקתי, מאז הלידה- לא מוכנה שייגעו בי. את השני ילדתי בבית. תיקן קצת, עדיין פגועה) -וזה קורה להרבה נשים. הרבה מדחיקות כי ההפחדות גורמות להן להבדק שוב ושוב. גם אני הייתי כזאת, בהריון השני היה מצב שרופא כן הצליח לשכנע אותי להבדק (ללא צורך- באתי בגלל כאבים ב עצמות של האגן והוא ראה הזדמנות... ויצאתי משם בוכה כשהבנתי שהבדיקה הייתה מיותרת.)

_מתוך אתר מאמר של ד"ר שמעון גינת באתר STARMED:
היארעות סרטן צוואר הרחם בישראל הוא 6 מכל מאה אלף נשים. מחצית מהנשים הלוקות בסרטן זה מתות תוך 5 שנים למרות שכלול אמצעי הטיפול. מניעת המחלה אפשרית ע"י גילוי מוקדם של התאים הנגועים בנגיף בשטח פני צוואר הרחם, עוד לפני רכישת יכולת חדירה והתפשטות עמוקה יותר והופעת התסמינים._

נניח שהכל נכון ואין הטיות, תוצאות שגויות ואי דיוקים למיניהם - יוצא מכך שרק לשלוש מתוך כל מאה אלף נשים משתלמת הבדיקה. 0.00003%
(או, בטווח של עד מכס' 0.00006%, למצב ההיפותטי בו כל מי שמגלה מוקדם זוכה במניעה).

אמנם אי אפשר להקל בזה ראש, אבל האמת היא שאם הייתי טורחת לעשות רשימה של כל התחלואים האפשריים וברי הבדיקה שההסתברות שאקבלם יום אחד (טפו טפו) גבוהה מזו, לעולם לא הייתי יוצאת מחדרי הבדיקות.

מתוך האתר של ד"ר רוני וייצן, אונקולוג בכיר doc]בשיבא id[/po]=2405

"עד היום הוכחה יעילות הגילוי המוקדם לכלל האוכלוסייה בריפוי סרטן השד וסרטן המעי הגס. לאוכלוסיות מיוחדות מומלצות בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, מלנומה, סרטן הריאה, צוואר הרחם והשחלות...

...גורמי הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם כוללים: תחילת קיום יחסי מין עם שותפים רבים (לפחות שלושה) בלא אמצעי הגנה בגילי העשרה המוקדמים; ריבוי בני זוג; עישון; הידבקות בזנים מסוימים של נגיף ה-HPV."

בקיצור, הרופא הנ"ל ממליץ רק למי ששייכת לקבוצה לעיל להיבדק אחת לשלוש שנים.

אבל אולי אחוזי התמותה הנמוכים ב"סרטנים הנשיים" הם כתוצאה מאיבחון מוקדם בגלל "עודף" הבדיקות?
אני שואלת באמת. לא מיתממת.
אולי זה טוב שבודקים יותר וכך צריך לעשות גם עם שאר הסרטנים הנפוצים, ערמונית, מעי הגס וכו ואז כשהאיבחון מוקדם ניתן למנוע תמותה ולרפא?
הרי זמן האיבחון עושה את ההבדל בין ריפוי לתמותה?
וכל זאת מבלי להפחית בחשיבות אורח החיים הנכון והמודע - תזונה, חשיפה לשמש, מודעות בעיקר.

קרוטונית,
בחייאת קטקטית, לא הגזמת בכלל.
יש הבדל בין גישה של שלמות עצמית ואהבת הגוף (שהציגו כאן), לבין עידוד אטימות וקהות חושים.

אם את לא הגזמת, אני בטח שלא הגזמתי

גישה של שלמות אני לא כ"כ יודעת למה הכוונה,
אהבת הגוף - על זה גם אני כתבתי לא מעט...
ולא יודעת מה "הציגו כאן" ומי אלה שהציגו.
אטימות וקהות חושים.
למה הכוונה?

בקיצור, לא הבנתי...

ובקשר לילד עם קווי אספרגר ברשותך ציטוט:

הגדול שלי הוא בעצמו עם קווים אספרגריים. במקרה שלו זה רק קווים. בעצם הוא מין ילד "רגיל", מחונן, עם קשיים חברתיים. הורים פחות מודעים מאיתנו לא היו עולים על זה בכלל...

אז אני בדיוק מההורים ה"לא מודעים" האלה שלא היו עולים על הבעיה כנראה.

ואני לא חושבת שזו קהות חושים אלא בחירה. אין בחירה טובה או בחירה רעה. החיים הם השתלשלות של בחירות.
לא מקנאה בצד השני ולא שופטת , אבל מבחינה בהבדל הזה ומציינת אותו.

כמובן שקשה להגדיר מה באופני ומה לא,
ובטח שלא אני זו שאקבע לכולן,
אבל באופני בתפיסה שלי,
במובן של לסמוך על הגוף ולסמוך על מי שאני,
לדעת שלגוף שלי יש רצון לשמור על הבריאות,
זה משהו שאני מבינה אותו כ"טבעי" ו"באופני".
שזה ההפך מלעבוד על הילד או לעשות דיאטה.
גם בקשר לבריאות הבסיסית אני מאמינה שאם נחפש טוב-טוב
אצל כל אחד נמצא משהו ולמשהו הזה תמצא תרופה.
אבל מראש אני לא מאמינה בתרופות שלרוב מטפלות בתסמינים ולא בבעיה,
משנות את התגובה של הגוף (לפעמים בברוטאליות) ולא משפיעות על אורך חיים.
לאורך כל הדרך אין לי שום כוונה לפגוע או להגזים,
ואני מצטערת אם למישהי זה נשמע אחרת.
אם לעובדת על השלישי לא מתאים הדיון הזה אני מבקשת שתמחק.

תודה

אני מבינה שאת אומרת לה שלילד שלה אין שום בעיה בעצם, כי לך זה לא נראה בעיה בכלל, ושאם היא תחשוב חיובי זה יספיק. וואלה.
גם אני מאמינה בהרבה דברים מהרשימה שפירטת, אז מה. זה לא גורם לי לכתוב למישהי דברים כמו אוי עכשיו נכנסתי לדף שלך וראיתי את קו המחשבה שלך...

אני מבינה גם שאת שופטת את החרדה שלה, את הרגשות שלה - להבדיל משיפוט של משהו שהיא עשתה . נכון לעכשיו היא לא כתבה שעשתה שום דבר לאור רגשותיה, רק שהיא מרגישה כך. האם גם על החרדות צריך לעמוד למשפט?

ומאיפה הבנת בדיוק שהילד שלה מקבל תרופות? היא לא כתבה שום דבר כזה.

הדף הוצא מהקשרו

טוב, קט קטית מתנסחת בחוסר זהירות, זה הכל, כלומר אהמ קכמ בחוסר טקט... לא מעמידה למשפט. לא צריך להתרגש יותר מדי.
בתור אחת עם חרדות, אני הולכת ונעשית מודעת למניפולציות שנעשות בחרדות שלי. והחרדות יורדות דווקא כשאני רואה דברים בבירור ועושה את הבחירות שלי.

אני מבינה שאת אומרת לה שלילד שלה אין שום בעיה בעצם, כי לך זה לא נראה בעיה בכלל, ושאם היא תחשוב חיובי זה יספיק.

נכון.
זה בדיוק מה שאת מבינה.
אבל זה לא מה שכתבתי

ל: הורים פחות מודעים מאיתנו לא היו עולים על זה בכלל...
עניתי: אז אני בדיוק מההורים ה"לא מודעים" האלה שלא היו עולים על הבעיה כנראה.

וזהו.
אין ביכולתי/סמכותי/רצוני/ענייני לשפוט.
פשוט מציינת שאני מהקצה השני של השכלה.
כל אחד מפרש את זה לפי מה שנראה לו
או לפי מה שהוא רגיל
או לפי מה שהוא רוצה
ובפרט:
שאת אומרת לה שלילד שלה אין שום בעיה בעצם
לא, אני רק אומרת שהחיים יפים

ומאיפה הבנת בדיוק שהילד שלה מקבל תרופות? היא לא כתבה שום דבר כזה.

גמני לא כתבתי שום דבר כזה

תעלומה באמת

עובדת,

כמו שאין לי הרבה טעם ללכת לפורום של דתיים נגיד ולהתחיל להתווכח. מה הקטע?...

הרבה קטע

את לא באה להתווכח. את באה להחשף.
לדעות אחרות, לגישות אחרות.
כמו כולנו בעצם

לא חייבים להתווכח

לכולנו רק כוונות טובות

בשמת,
טוב, קט קטית מתנסחת בחוסר זהירות, זה הכל, כלומר אהמ קכמ בחוסר טקט

אני בחברה טובה

לדליתוש. אני חושבת שרוב הנשים לא סובלות מהליכה לרופאי נשים.
את חושבת שרוב הרופאים מתיחסים לנשים בכבוד ובמקצועיות? אם כן, כל העניין הוא בהבדל בהגדרות של "כבוד ומקצועיות".

_בשמת,
טוב, קט קטית מתנסחת בחוסר זהירות, זה הכל, כלומר אהמ קכמ בחוסר טקט
אני בחברה טובה_
נכון התכוונת שלי? כי זה מה שאני רמזתי... (-:

לדליתוש,
מהניסיון שלי וממה ששמעתי מחברות רוב הרופאים הם סבירים, ואין להם מטרה מכוונת לפגוע בנשים.

ואין להם מטרה מכוונת לפגוע בנשים.
הו הו, אני לא חושבת שיש כאן מישהי שחושבת שיש לרופאים מטרה מכוונת לפגוע בנשים!
ממש לא!
הרופאים הם בני אדם, ואם אדבר רק בשם עצמי, אני סמוכה ובטוחה שיש להם רק כוונות טובות לדאוג לבריאותן של ה"פציינטיות".
איך שאני רואה את זה, זו בכלל לא השאלה. אנחנו לא מעלות פה ספקות או השגות לגבי כוונות הרופאים, באופן אישי או רפואי, אלא השגות על התפיסות הרפואיות והתרבותיות שיוצרות קונצפציות מסוימות לגבי נשים, ודברים נשיים.
וכבר נכתב על זה הרבה מאוד. למשל, הספרים שהעלו את הבעייתיות בכריתת רחם, שרופאים כרתו לנשים את הרחם ואת השד בסיטונות על כל בעיה הכי קטנה, וגם לא ייחסו להם חשיבות לאחר תום תקופת הפוריות - בעוד שלא היה עולה על דעתם לכרות איברים אחרים, במיוחד של גברים בקלות כזאת.

אכן אני לא חושבת שיש לרופאים מטרה מכוונת לפגוע בנשים... זה מה שהבנת ממני? מאיפה? באמת מעניין אותי.

לגבי "רוב הרופאים הם סבירים" אני חושבת שכדאי כרגע לבדוק מה המשמעות של "טיפול רפואי סביר" לפני שקובעים דעה בעניין.
אני חושבת שזו הנקודה. הכוונות של כולם טובות, אבל זה לא אומר שהמעשים שלהם בהכרח כאלו. זה נכון להרבה תחומים חינוך ( מישהו רוצה להזיק לילדים?) משפט (מישהו רוצה להזיק לקורבנות פשעים?) בטחון (מישהו רוצה להזיק לכל הפלסטינאים באשר הם? (גם תינוק שנולד אתמול?)) התנהגות כביש (מישהו רוצה להרוג את עצמו ואחרים בכביש?) תזונה (מישהו רוצה להרעיל את עצמו ואחרים?) זוגיות (מישהו רוצה להיות בזוגיות רעה?)
רוב האנשים לא רוצים ומתכוונים להזיק לילדים, לקורבנות פשעים, לעם שלם, לעצמם ולאחרים. אז זה שהנזק הזה ממשיך לקרות, זה מפתיע, לא? ויש נזק, כאן באתר רוב האנשים מעבר לויכוח על "האם יש נזק"? אם אנשים אומרים שהם סובלים ויש להם טראומות וקשה להם והם מפחדים אז יש נזק. נקודה (מבחינת ההשקפה האנושית, לא ב"אובייקטיביות").

אני אישית חושבת שיש המון נזק בלהאמין שאתה "רופא סביר" ובעצם במציאות יש המון נשים שיצאו מבדיקה אצלך בתחושת נזק. כדאי לעזור לרופאים, והצעד הראשון הוא להודות שהם זקוקים לעזרה.
הצעד השני הוא להבין שעזרה יעילה לא תגיע מאותה מערכת שמייצרת את המצב מלכתחילה. אצל הנשים הסובלות מבחינתי הכל בסדר. הן מחוברות למציאות, לתחושות שלהן. אני רוצה שהתחושות ישתנו עקב שינוי בנסיבות החיצוניות ולא עקב "עבודה עצמית" כשהרבה מסביב נשאר מחריד ומכונה "סביר".

_בשמת,
...
אני בחברה טובה
נכון התכוונת שלי? כי זה מה שאני רמזתי..._

ברוררררררררררר D-:

לנו אמרו בפירוש בקורס אנטומיה :
צוואר הרחם זה איבר מסוכן.
באלו המילים ממש. מזעזע. וזה סטודנט-צעיר-עדיין-לא-רופא.
הרחם אגב לדעתו גם לא הרבה יותר טוב.

רופאים כרתו לנשים את הרחם ואת השד בסיטונות על כל בעיה הכי קטנה, וגם לא ייחסו להם חשיבות לאחר תום תקופת הפוריות - בעוד שלא היה עולה על דעתם לכרות איברים אחרים, במיוחד של גברים בקלות כזאת.
עצוב, מזעזע והו כמה נכון.

כמה כולן שמחות שהן יכולות להבדק, וכמה אף אחת לא שואלת את עצמה אפילו פעם אחת "היי, איך זה יכול להיות שמ{{}}כווווווווווול הגוף שלי, הכי מסוכנים הם השדיים והנרתיק? ואיך זה יכול להיות שמ{{}}כוווווווווווווול הדרכים האחרות שפותחו עד היום לבדיקת איברים פנימיים וחיצוניים, את זה בודקים על ידי מישוש וחדירה? ואיך זה יכול להיות שמ{{}}כווווווווווול הדברים שיש לבדוק את זה אני רצה הכי מהר לעשות, ואיך זה יכול להיות שמ{{}}כווווווווווול אפשרויות ההסבר ללמה אני עושה את זה, פה אני הכי מהר מקיאה שטויות שהכתיבו לי במקום ללכת ולבדוק את העובדות הקרות והפשוטות?

לניצן, אולי משום ששדיים ונרתיק וגם רחם הם איברים שמושפעים מהורמונים, לעומת אוזן למשל? עכשיו, לגבי סרטן השד, נגיד, אלו עובדות קרות לדעתך צריכות לגרום לנשים לוותר על בדיקה?

לעומת אוזן למשל?
ערמונית? שק אשכים?

עכשיו, לגבי סרטן השד, נגיד, אלו עובדות קרות לדעתך צריכות לגרום לנשים לוותר על בדיקה?
איפה קראת שאני אומרת שזה אמור לגרום לוותר?

ערמונית? שק אשכים?
גם אותם בודקים במישוש. את הערמונית לדעתי דרך פי הטבעת. מאוד לא נעים.
אבל אני לא רואה את האיש שלי הולך פעמיים בשנה וגם לא פעם בשלוש שנים וגם לא פעם בעשר שנים לבדיקת אשכים או ערמונית, וגם אין רופא שמזדרז לכרות אשכים רק מפני שהגבר לא מתכנן עוד ילדים ויש לו פריחה על האשכים אז הם "סיימו את תפקידם".

אולי משום ששדיים ונרתיק וגם רחם הם איברים שמושפעים מהורמונים.
כל הגוף מושפע מהורמונים, ובעיקר המוח.
ויש דברים הרבה יותר "מסוכנים" מהורמונים. שוב, ה"פחד" מההורמונים וראייתם כדברים מסוכנים, מאיימים ובעלי פוטנציאל מחלה שייכים גם הם לקונצפציה של הרופאים לגבי הנשים.
אם אנחנו לוקחים כאפשרות את העובדה שטמפונים מהווים גורם בסרטן צוואר הרחם, אז אולי יש להכיר בכך שרעלים שנדחפים למקום הזה משפיעים הרבה יותר מ"הורמונים".

גם אותם בודקים במישוש.
בהתחלה כתבתי "כבד? לבלב?" ואז חשבתי "רגע, בעצם כולם, למה אני נתפסת לזה?" ואז החלטתי להתמקד בקונטרה הגברית.
אמנם לא אופטימלי מצדי

היא חיה על כדורי הורמונים.
לקח לה כ-5 שנים בכלל להבין שנעשה לה עוול.
שאמונהּ וחוסר ידיעתה נוצלו לרעתהּ. שהיו ויש אפשרויות אחרות.
"כבר נוציא הכל, מה את צריכה את זה?"
לכל הרוחות.

מה אתה Vermiform]צריך תוספתן appendix[/po]? מה בדיוק עושים עם עורלה
שחלות??? טירוף! נקודה!