הפלה מכתב תודה
נשלח: 22 יולי 2007, 09:15
מכתב תודה
תודה על כך שבשבוע העשירי להריוני הראשון, חשתי דקירות בבטן והופיע אצלי דימום קל.
תודה על כך שלאחר בדיקה אצל הרופאה, היא ראתה שהעובר קטן מידי וללא דופק.
תודה על כך שהיא אמרה שאין לי ברירה ואני חייבת לנסוע לבי"ח לעבור גרידה.
תודה שהייתי כל כך מבוהלת והלומת צער שלא פיקפקתי בדבריה.
תודה על עשרים וארבע השעות שעברו מהרגע שהגעתי והוחדרו לנרתיקי הסגור מידי מקלונים מרחיבים, ועד לרגע שהובלתי אל חדר הניתוח.
תודה על שהיה כל כך קר.
תודה על הדקות הארוכות שחיכינו בתוך חדר הניתוח לרופא המרדים שבושש לבוא.
תודה על שבזמן הזה הרופאה שאלה אותי מה שלומי ואיך אני מחזיקה מעמד.
תודה על כך שהרופא המרדים הגיע עצבני.
תודה על כך שכעס שאינני מוכנה וטען שאין צורך לחכות עד שהוא יגיע כדי להכין אותי.
תודה על כך שהאח מדיר-חנא הביט בי בחמלה כשחשף אותי, הרים את רגליי ופישק אותן לרווחה , כשאני ערה לחלוטין ומודעת לכל מה שקורה סביבי.
תודה על הדקות הארוכות בהן הייתי פתוחה וחשופה לעיניהם של לפחות ארבעה או חמישה אנשים שהסתובבו בחדר.
תודה על כך שבזמן שמיררתי בבכי, אף יד מאותן ידיים לא הונחה על ראשי ושמי לא עלה על הדלה שבשפתיים.
תודה על שעות ארוכות של בכי לאחר שיצאתי מחדר הניתוח בריאה ו"שלמה".
תודה על כך שעברו רק עשרים וארבע שעות מאז, ועד שהבנתי שדמעותי לא עטפו את עוברי שנפל, אלא את החוויה האיומה שעברתי.
תודה על החברה היקרה שאמרה לי שנעשה לי עוול, ושלא הייתי חייבת לעבור את כל זה.
ותודה על שכל זה קרה לי עכשיו, כשעוברי הפסיק להתפתח בגיל שבעה שבועות.
ועל כך שכשיגיע היום שבו אביא ילד לעולם הזה, אדע שאני יכולה לבחור איך זה יקרה, ואיפה ובעזרת מי.
ואיך לא.
תודה על שלמדתי את השיעור הזה, ושעכשיו אני שלמה.
תודה על כך שבשבוע העשירי להריוני הראשון, חשתי דקירות בבטן והופיע אצלי דימום קל.
תודה על כך שלאחר בדיקה אצל הרופאה, היא ראתה שהעובר קטן מידי וללא דופק.
תודה על כך שהיא אמרה שאין לי ברירה ואני חייבת לנסוע לבי"ח לעבור גרידה.
תודה שהייתי כל כך מבוהלת והלומת צער שלא פיקפקתי בדבריה.
תודה על עשרים וארבע השעות שעברו מהרגע שהגעתי והוחדרו לנרתיקי הסגור מידי מקלונים מרחיבים, ועד לרגע שהובלתי אל חדר הניתוח.
תודה על שהיה כל כך קר.
תודה על הדקות הארוכות שחיכינו בתוך חדר הניתוח לרופא המרדים שבושש לבוא.
תודה על שבזמן הזה הרופאה שאלה אותי מה שלומי ואיך אני מחזיקה מעמד.
תודה על כך שהרופא המרדים הגיע עצבני.
תודה על כך שכעס שאינני מוכנה וטען שאין צורך לחכות עד שהוא יגיע כדי להכין אותי.
תודה על כך שהאח מדיר-חנא הביט בי בחמלה כשחשף אותי, הרים את רגליי ופישק אותן לרווחה , כשאני ערה לחלוטין ומודעת לכל מה שקורה סביבי.
תודה על הדקות הארוכות בהן הייתי פתוחה וחשופה לעיניהם של לפחות ארבעה או חמישה אנשים שהסתובבו בחדר.
תודה על כך שבזמן שמיררתי בבכי, אף יד מאותן ידיים לא הונחה על ראשי ושמי לא עלה על הדלה שבשפתיים.
תודה על שעות ארוכות של בכי לאחר שיצאתי מחדר הניתוח בריאה ו"שלמה".
תודה על כך שעברו רק עשרים וארבע שעות מאז, ועד שהבנתי שדמעותי לא עטפו את עוברי שנפל, אלא את החוויה האיומה שעברתי.
תודה על החברה היקרה שאמרה לי שנעשה לי עוול, ושלא הייתי חייבת לעבור את כל זה.
ותודה על שכל זה קרה לי עכשיו, כשעוברי הפסיק להתפתח בגיל שבעה שבועות.
ועל כך שכשיגיע היום שבו אביא ילד לעולם הזה, אדע שאני יכולה לבחור איך זה יקרה, ואיפה ובעזרת מי.
ואיך לא.
תודה על שלמדתי את השיעור הזה, ושעכשיו אני שלמה.
