התבגרות צעירה
נשלח: 30 ינואר 2007, 22:06
שלום, אני רחלי ואני די חדשה באתר הזה בפרט ובאינטרנט בכלל. שנים גם לא כתבתי כי הייתי ועדיין מוטופלת בשלושה ילדים בעל וכלבה (למרות שזה לא תרוץ אבל החיים...).
האמת היא שאני מתחילה לכתוב כאן כי אני נתקלת בכל מיני שאלות שילדיי שואלים אותי ואני אשמח לשתף אותכם ולשמוע עוד דעות שאולי יעזרו לי לעזור לילדיי. והנה כבר אציג בפניכם " בעיה" שמטרידה את בכורי בן ה11. בכורי הוא ילד מקסים, באמת ילד מיוחד טוב לב רגיש חכם. בשלוש השנים האחרונות התגבר על מחלת הסרטן בגבורה גדולה, השנה לאחר שנתיים שלא היה בבית הספר הוא חזר ללמוד (הוא "הפסיד" חצי כיתה ב', ג' וד'). הוא אמנם התגבר על המחלה הארורה אך הקרב האמיתי רק התחיל איך לחזור לחיי החברה? בכורי הוא בוגר מאוד לגילו. אין מה לעשות כנראה שמוות ומחלות מחשלות ומבגרות אותנו.
בבית ספרו החליטו לתת לכל כיתה שם. כיתתו החליטה על השם "רקפת" , ובנוסף לכך החליטה להציג את שם ע"י רקוד זוגות ושמו שמיים בכורי הגיע הביתה בעניים מושפלות "אף אחת לא רוצה לרקוד איתי, אמנם משהי רוקדת איתי אבל זה בלית בררה". מיותר להגיד שבאותו רגע ליבי התכווץ וכאב עז פילח את חזי. כייצד יתכן שאין אף אחת שרואה את קיסמו של בכורי. הרי כל הזמן אנחנו אומרים שבגיל 17 הוא יהיה החבר המקשיב הרגיש כזה שכל בחורה תרצה. מה אומרים לילד (בן 11) שעומד מולך עם עניים גדולות ושואל בעצם מה לא בסדר? כנראה שתשובתי " הן עדיין קטנות " לא סיפקה אותו. והאמת גם לא סיפקה אותי. האים באמת הוא צריך לוותר על הרגישות והתום ולההפך לק"קול" חסר לב כי זה משעובד היום?
האמת היא שאני מתחילה לכתוב כאן כי אני נתקלת בכל מיני שאלות שילדיי שואלים אותי ואני אשמח לשתף אותכם ולשמוע עוד דעות שאולי יעזרו לי לעזור לילדיי. והנה כבר אציג בפניכם " בעיה" שמטרידה את בכורי בן ה11. בכורי הוא ילד מקסים, באמת ילד מיוחד טוב לב רגיש חכם. בשלוש השנים האחרונות התגבר על מחלת הסרטן בגבורה גדולה, השנה לאחר שנתיים שלא היה בבית הספר הוא חזר ללמוד (הוא "הפסיד" חצי כיתה ב', ג' וד'). הוא אמנם התגבר על המחלה הארורה אך הקרב האמיתי רק התחיל איך לחזור לחיי החברה? בכורי הוא בוגר מאוד לגילו. אין מה לעשות כנראה שמוות ומחלות מחשלות ומבגרות אותנו.
בבית ספרו החליטו לתת לכל כיתה שם. כיתתו החליטה על השם "רקפת" , ובנוסף לכך החליטה להציג את שם ע"י רקוד זוגות ושמו שמיים בכורי הגיע הביתה בעניים מושפלות "אף אחת לא רוצה לרקוד איתי, אמנם משהי רוקדת איתי אבל זה בלית בררה". מיותר להגיד שבאותו רגע ליבי התכווץ וכאב עז פילח את חזי. כייצד יתכן שאין אף אחת שרואה את קיסמו של בכורי. הרי כל הזמן אנחנו אומרים שבגיל 17 הוא יהיה החבר המקשיב הרגיש כזה שכל בחורה תרצה. מה אומרים לילד (בן 11) שעומד מולך עם עניים גדולות ושואל בעצם מה לא בסדר? כנראה שתשובתי " הן עדיין קטנות " לא סיפקה אותו. והאמת גם לא סיפקה אותי. האים באמת הוא צריך לוותר על הרגישות והתום ולההפך לק"קול" חסר לב כי זה משעובד היום?
וברוכה הבאה. צריכה עוד לחשוב.