באופן טבעי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאחרונה אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם ביקורת עצמית ומרגישה שקשה לי מאוד לתפקד בעבודה.

אני עובדת בתחום הנוער והרווחה יש לי לא מעט סיפוק בעבודה.

אחרי כל יום עבודה מרגישה נפלא. זה כאילו יש בי שתי נשים, אחת עצובה ובודדה, השנייה מאושרת עד הגג.

מנצלת את הדף הזה כדי להתנצל בפני מי שעזרה לי לפרוש כנפיים וקוראת מדי יום את Hebrew Books Website... אני נורא מבולבלת בתקופה הזו... לא יודעת מה אני רוצה מעצמי....

יש לי זוגיות טובה על אף שבעלי רוצה ילד ואני לא. לפעמים הוא אומר שאולי טוב שאין לנו ילד. אני לא מביאה ילד גם אם בעלי יעזוב אותי אני לא חושבת שזה תפקיד של ילד לעזור לי לשמור על הגבר שלי. כמו שההורים שלי חשבו.

קוראת אותך.
אין לי משהו לתרום כרגע אבל אהבתי מאוד את הגישה המיוחדת שלך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לך תמיכה ממישהו, טאקי?
התמיכה שיש לך אפקטיבית?

אני עובדת בתחום הנוער והרווחה יש לי לא מעט סיפוק בעבודה.
זה ממש חשוב סיפוק בעבודה אבל צריך לתת לעבודה את המקום שלה, העבודה והחיים האישים זקוקים להפרדה, כדאי מאוד לתרגל את זה כבר היום אחרת זה יתערבב לך עם החיים הפרטים ובמיוחד בעבודה כמו שלך זה יכול להוביל למצבי רוח קיצוניים ומבוססי תיקים שאת עובדת איתם. לגבי הילד והגבר רק את יודעת מה מתאים לך הייתי ממליצה לחפש את הסיבות הנכונות לדחייה אולי יגיעו תובנות.

מקשיבה @}

הסטודנטית, כן אני בטיפול. אני מניחה שהוא אפקטיבי.

חוה שלו כן יש מצבי רוח קיצוניים אבל בדרך כלל הם סביב פחד מזה שהסביבה תתן לי את אותה ביקורת שאני נותנת לעצמי, וזה לא קרה אף פעם...

אם אביא ילד אכנס לסחרור שלא יודע גבולות ובלבול סביב מה אני עושה בשבילו ומה אני עושה לנוחיותי וגדול עלי להתמודד עם השאלות הללו.

לקח לי הרבה מאוד זמן להפוך לאדם שרציתי להיות.
אולי זה יפליא אנשים אבל מה שעזר לי לעצב אישיות הם סרטים של דיסני וספרים על פיות ונסיכות.

קראתי למשל ספר בילדותי, שבהתחלה מאוד עצבן אותי. חשבתי שהוא הולך להיות נורא שטותי. "לפתן צימוקים הקטנה." וראו זה פלא - הספר התגלה כפנינה בוהקת.