טוב, נרגעתי.
נרגעתי כבר אתמול אבל בין כל האימיילים שסוגרים משלוח של כמה ארגזי מנשאים מאנגליה, ביקור בערב עם כל המשפחה אצל חבר טוב המתעסק עם נדל"ן שייעץ לנו לגבי היחידה להשכרה שאנחנו בונים עם הבית, השכבת הילדים לישון וקיפול כביסה עם האיש תוך כדי צפיה בפרק של "עבודה ערבית" במחשב לא הספקתי לכתוב.
(אני מציינת את כל הפעולות האלה כדי להראות ולהסביר שאנו המפשפשים גם עושים דברים נוספים בחיים ולא רק יושבים מול עוללנו, מצפים בקוצר רוח לסימן הפשפוש הבא. מנסה לעשות לנו פרסומת טובה).
מה שכן, זאת היתה היממה הראשונה ששחר לא היה מחותל בחד פעמי כלל. את הסיבובים בחוץ הוא עשה עם חיתול בד ובלילה ישן עם חיתול כיס.
התוצאות מדהימות אפילו את האמא שזה הילד השני שהיא מפשפשת ושיודעת כבר שזה ככה.
מעט מאד פספוסים במהלך היום ולילה יבש בו הוא עשה רק פעם אחת פיפי בסיר שלו. אנחנו מדברים פה על תינוק בן חודשיים.
אוי, איזו אמא גאה אני.
טוב, איפה היינו? בתימניות.
אז למי שעוד לא יודע או סתם מכיר את ילדיי שנראים כאילו יצאו מתמונה של משפחה בדנמרק וצפונה, יש לנו צד תימני במשפחה. הצד התימני הזה ואני מסתדרים מצוין על אף שנכשלתי כישלון מוחץ במבחן הכנת הג'חנון. לא שלא היתה לי מורה טובה, זה משהו כנראה במוח האשכנזי שמתוכנת להפוך את זה בסוף לקרעפלך... במקרה הזה המורה בסדר, הרצפה עקומה וקשה לעשות עליה צעד תימני.
אז אותה מורה ביקרה אותי באנגליה פעמיים כשיותמי היה תינוקי פצפון (וגם שמעתי את זה מתימניות אחרות קרובות בביקור שהיה לי איתו בארץ כשהיה בן 5 חודשים) ובניגוד לשאר המשפחה שאו לקחה אותי קשה עם הפשפושים או כבר היתה אדישה ל"שטויות שלי" , קיבלו יותר בהבנה את הקטע.
אממה, בתימן (דגש בביטוי ה-ת' ולא שומעים את ה-י' בצירה, נשמע יותר כמו "תהמן") לא פשפשו ככה מגיל 0. בהתחלה היו שמים את התינוק בעריסה מלאה בכל מיני חתיכות בדים שהיו מחליפים לפי הצורך כשזה היה נרטב או מתלכלך. כשהילד התחיל לשבת התחילו להרגיל אותו לסיר.
זה שהילד מודע לצרכים שלו זה ברור. יחד עם זאת לא מובן להן הקטע של להתעסק עם זה כל כך הרבה (אם גם ככה גומלים אותו צעיר.) .
הקיצר, בתימן לא מפשפשים מגיל 0 אבל מפשפשים מגיל ישיבה, יותר פרקטי בעיניהם.
הקוסמת ואני דיברנו על זה איזה יום שאולי כשאתה בג'ונגל מלקט(ת) עם תינוק במנשא, קל יותר פשוט להזיז אותו שניה שיתפשפש אבל בביקתה בתימן נוח ופרקטי יותר להניח אותו בעריסה ולא לפשפש בכל פיפס. אולי.
בכל מקרה, המידע הזה לא שינה לי הרבה עם יותם (אולי הראש שלי היה בכלל איפשהו במזרח אירופה בבישול אטריות לקוגל) אבל עם שחר כבר הכנתי לו "עריסה" ממשטח
החתלה ועליה שמתי סדין לעגלה או בדים מהמבחר שיש לי.
אז זה עובד נהדר, במיוחד כשהוא ישן צהרים.
אם הוא ער אז הוא בועט עם הרגלים ותוך דקות מספר מעיף את כל הבדים לרצפה.
אם הוא ער אבל יש סדין של עגלה על המשטח והוא לא יכול לבעוט אותו, עדין רוב הסיכויים שהוא יעשה פיפי-ממטרה וייצור שלולית נחמדה על הרצפה.
כנראה שזה פרקטי יותר בביקתה בתימן.
) פשפשתי מגיל 3 שבועות בעיקר בגלל שהייתי חולה במשך יותר משבועיים אחרי הלידה שלו. איתו זה כבר אחרת, על אף שתכננתי לנוח קצת ורק אז להתחיל, אני לא עומדת בהתפתלויות שלו ולוקחת לפשפש בכיור. בנתים מפשפשת רק קקי (בהצלחה!), מה שמרגיע אותו פלאים ותורם נפלאות לשינה שלו.
החלמה מהירה
).
כל הכבוד על האיבחון, רוני.![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}
חוצמיזה, אם בא לכם אנחנו בבית הבוקר (מינוס שתי גדולות שיש להן תכניות...) אז את ושחר מוזמנים לבקר!
)
רק קפדנים במיוחד יראו ששיבשתי פה את הזמנים, אבל לא נורא, העיקר יש רצף הגיוני בהודעות