באופן טבעי

טוב, אז באופן חגיגי וטבעי אני מתחילה.
ראשית יש לי חובה נעימה להודות לאתר ולקהילה הזאת.
עוד בתקופה הקודמת בחיי בעודי בהמולת בועת ההי-טק הסוככת מהחיים (2002?) הייתי מנויה על העיתון הזה בהוויתו הגשמית - והקריאה בו פשוט שמרה את חיי הרוחניים. הייתי מחכה כל חודש לעיתון.
הידיעה שיש אנשים שפויים, חופשיים, חזקים, בעלי ציפיות והתכוונות לחיים נכונים וטובים ובעלי משמעות ומוכנות ומיומנות לשאלת שאלות אמיתיות - פשוט נתנה לי שמחה.
אז תודה למי שהיו שותפים לקהילה מאז ועד היום

אז הייתי מוזיקאית (קלאסית, בחליל) עד שלאחר חזרתנו מפרק החו"ל שלנו לא רציתי יותר להתמודד עם הפשרות האמנותיות שנצרכתי להן (אלק- ממרום השנים) וגם עם המחיר המשפחתי - (חזרות ,קונצרטים והשלמת הכנסה כמורה - כולם בשעות הערב וכבר היה לי את נמרוד בכורי-כיום בן 13 וקצת).
לאחר מכן עשיתי הסבה לפרק היי טק קצר - חשבתי שיהיה לי מעניין מאתגר ומספק. ואכן לתקופה מסוימת נהניתי מאד מהלמידה, האתגרים, העשייה, האנשים, האקשן והסביבה התעסוקתית.
ואז, קרו במקביל כמה דברים - ראשית נמלאתי בתחושה גוברת של ריקנות מהעיסוק, הכיעור שבו ומחוסר המשמעות עבורי.
שנית -ילדתי את בתי השנייה, רומי- כיום בת 9, שהיתה לידה לכאורה טבעית במאיר, אבל בעצם לא הפסיקו להפריע לי ללדת, -והכל מפחד וחשש.
בעקבות הלידה הרגשתי ש'ככה זה לא צריך להיות' ובצניעות אוכל לומר שתחושת שליחות נוצקה בי - בתחילה ללא שם או מילים או ידע. אבל לאט לאט נכנסתי לעולם הזה ולמדתי את מה שידעתי בידיעה שאינה יודעת על המושג דולה, לידה פיזיולוגית ועוד ועוד ועוד.
אבל לפני שאמשיך בתיאור מסעי -קרו עוד דברים:
אימי נפטרה אחרי מחלה קצרה ואינטנסיבית - ובמקביל לסיום קורס הדולות שבו בחרתי (בלניאדו ותודה לגילה ולאירית).
כך שליוויתי את אימי במותה ונשים אחרות בלידותיהן - ומצאתי דמיון רב ומצמרמר בשני התהליכים הללו.
סיימתי את חיי המשותפים עם בעלי דאז ואב שני ילדי, ותכננתי לעבור לחיים אחרים במושב אולי ולחינוך יותר שפוי של ילדי.
בנוסף, לאחר שהתנתקתי בקריעת לב ונפש מילדתי רומי בת ה ארבעה וחצי חודשים לאחר שמיציתי את כל ימי החופש שלי ואת כל הגמישות מהעבודה
-הבנתי שאת ילדי הבאים אני מגדלת בעצמי - עבודת יד. וזה מהכרה פנימית וללא שום ידע או מודעות לחינוך הביתי ורעיונותיו על גוניו השונים.
היה לי ברור שגם אם אצטרך לגור באוהל ולאכול רק לחם ומיים - לא אפקיר את ילדי לקוקיה אחרת.
ואז מצאתי בן זוג חדש במפתיע ולא בכוונה (על קברה של אימי -ועל כך אולי בסיפור אחר). נשאבנו לביחד שלנו, עברתי לגור איתו וילדתי לי לו בשמחה ואושר ואמת שתי בנות -אביגיל בת כמעט ארבע ואיילת בת כמעט שנתיים וניצן בן 7 חודשים שמשתכשך בבטני. בן-זוגי, נס שקרה ועדיין קורה לי משמש לי כעמוד שותף ותומך בחיי הנוכחיים.

במהלך 5 השנים האחרונות למדתי ללא הרף - קורס דולה, מדריכות הכנה ללידה, יועצת הנקה, עיסוי נשים הרות ותינוקות ועוד ועוד.
ובמקביל התחלתי לעזור לנשים במגוון אתגרים השונים המזדמנים להם במעגלי החיים.
ואמנם מאד שקעתי בבועה הזוהרת של ביתי הקט והצנוע על שפע ילדיו (גם של בן זוגי) אבל עכשיו (ולמרות ההריון) אני נקראת לצאת לשליחותי הצנועה ולעשות ולהגיע ולתרום מחוץ לדלת אמותי.
אבל אעשה הפסקה - עד כאן מה שהיה
ועל מה שיהיה בתנופה הבאה...

אז תודה ולהתראות - לילך

עדכון מה-9/11/08
המשך התנופה

אז מה אני עושה היום?
לאחרונה אני מרגישה את הצורך יותר ויותר -עד כדי פריטה עיקשת על מיתרי- לעשות ולעשות ולעשות (למרות ובגלל הלידה הממשמשת ובאה) בכל התחומים בהם למדתי והתנסיתי וחקרתי והחכמתי ונגעתי בעצם ללא הפסק בחיי ובחיי המון נשים קרובות ויקרות.
אז אני יוצאת מבועתי ומפנה אנרגיות והתכוונות כלפי חוצה במטרה, ראשית, לעזור ולהועיל, ולתמוך ולאפשר שינוי אצל מי שמחפש וצריך
ושנית, לזמן לי גדילה והתפתחות אמיתית.
פתחתי באומץ את הדלת לעסק עצמאי קטן ואמיץ שבו אני עוסקת ב:

ייעוץ הנקה : אוהבת ועוזרת לנשים ולתאים משפחתיים בכל האתגרים הקשורים להנקה.
במחשבות על הנקה עוד בהריון, בתחילת וביסוס הנקה, כל בעיה או קושי או תהייה או חשש או ספק שמופיעים אח"כ.
וגם בנושאי הפסקות הנקה למיניהן (לא אוהבת את המונח והתפישה של 'גמילה') והצגת מזונות נוספים ושילובם במרקם החיים.
בד"כ בביקורי בית - באזור עמק יזרעאל - עד למרחק שפוי (נניח חצי שעת נסיעה) מעפולה.
אפשר גם לבא אלי או להפגש אצל דודה\אמא\חברה - מה שנוח.

ליווי ותמיכה בהריון ולידה :
אני נוטה לבחור במפגשי הכנה ללידה במתכונת אישית, אצלי או בבית האשה\זוג.
מאמינה שהמסע ללידה הוא אישי.
החלק המקצועי\תיאורטי\כללי הוא חשוב והכרחי אך חייב לבוא בתוספת של התייחסות אישית היוצרת מרחב לדרך המתבקשת – ואת זה רצוי ובריא ויעיל לעשות במסגרת אישית\זוגית.
מאד מאמינה בכוח והיכולת לצמוח מכל מצב ומכל רמה גופנית\רגשית.
אוהבת מאד את התחום של עיבוד ותיקון חוויות לידה או\וגם הכנה ללידות חוזרות (לא לידות ראשונות)
כחלק מהמסע עושה גם עיסויים לנשים הרות ואחרי לידה בהתאם לצורך ולרצון.

(כרגע אני לא דולה פעילה – מפאת גורי הרכים בבית, אך יכולה לעזור בליווי והעצמה לפני הלידה וכמובן אחריה כפוסט פרטום)

רואה עצמי כמנחה נשים וזוגות בתהליכי החיים – וכחלק מזה נוגעת ומאפשרת בהמון תחומים משיקים:
מעגלי נשים והנקה
מעגלי אמהות ותינוקות
הדרכה לעיסוי תינוקות וגם הדרכה לעיסוי במשפחה (בין הורים וילדים וילדים להורים ובני זוג)
כי אני מאמינה שמגע במשפחה מגע מזין ומקדם את ההתפתחות לאורך כל החיים ומשמש ערוץ תקשורת חליפי ולא מילולי.
מעבירה (גם בנפרד מהדרכה לפני ואחרי לידה) סדנאות של הכרות, התיידדות ובריאות רצפת האגן
לנשים בכל שלבי החיים מבגרות ועד לאחרי גיל המעבר.
ושני תחומים שנתווספו לאחרונה (למרות שאין לי הסמכה ספציפית) מתוך העבודה הלמידה והצלחות:
תמיכה ופתרון של קשיים המבוטאים ב"בעיות אכילה" של ילדים. כמובן שלא כתחליף ורק לאחר בירור רפואי וכו' וכו'
אבל מתוך ההתעסקות בהנקה, בשילוב מזונות נוספים, בבחירות, 'גמילות' וגבולות בנושאי אוכל-
כבר יצא לי ללוות שינויים מאד חיוביים אצל ילדים (עד גיל ההתבגרות שאוכלים למשל רק אורז לבן ושניצל של מאמא-עוף או ילדה שאוכלת רק קורנפלקס בחלב) שאפשרו התמקדות בצמיחה ושגשוג.
תמיכה וייעוץ כללים בנושאי הורות\ זוגיות וכל מה שביניהם- ככוח מאזן למערכות הכמעט בלתי אפשריות שנשים וזוגות נקלעים\בוחרים בהן בדרך החיים המודרנית (בכל נקודה על הרצף של בחירות בחיים 'טבעיים' עד 'מערביים'). העזתי לראות שיש המון צורך בעזרה שפויה מכבדת ותומכת ממישהי שמאמינה בכוח החיים והחיים אותם ומאמינה ביכולת לגדול ולשפר ולעשות טוב.

וקצת על כסף:
באופן כללי אני אמנם מנסה (סוף סוף) להתפרנס יותר מבאופן מזדמן אבל לא מאמינה שצריכה להיות אישה או תינוק שלא יקבלו ייעוץ הנקה או חיזוק השפיות לאחר לידה- לדוגמא- מפאת חסרון כסף ואמצעים.
אז אני מזמינה לעצמי מעצמי ומהעולם הזדמנות לייעץ לנשים בכל האתגרים האלה
ואפילו מבקשת מכם להפנות אלי – לפי שיקול דעתכם – כל אישה ואיש ותינוק וזוג שאתם חושבים שאוכל להועיל להם.

יש לי אתר משלי שבו אפשר לקרא יותר:
לילך רוכל - ליווי בהריון, לידה, הנקה והורות
וגם מקום בו אפשר לקרא מהגיגי: http://www.articles.co.il/author/20354
תודה תודה תודה,

לילך

ברוכה הבאה. מאד נהניתי מהמאמרים שלך.

הי, ברוכה הבאה @}
<היכן המאמרים?>

הי, ברוכה הבאה

את חייבת לספר איך הכרת את בןזוגך.. הטיזר נשמע מבטיח

ברוכה הבאה
(נעמה, יבנאל)

ברוכה הבאה
התחדשי על ה דף בית אישי.


_{יש לך קשר ליוני רוכל?}

הי מתוקה!!!!!!!!!!!! לא ידעתי שאת בהריון. רוני הזה ממזר רציני!
אה, ואם אינך יודעת מי אני ארמוז לך:
א. שותפתך לקורס דולות
ב. אמא לתאומים ולעוד תנוקת... שנולדה בבית עם מיכל אחרי שאת המלצת לי לקחת את הבנזוג לשיחה אצלה...
בקיצור, גם קראתי ונהנתי באתר וגם שמחה לראות אותך פה (למרות שמעדיפה פנים אל פנים אבל הי, את לא באה למיכל מתישהו?)

ברוכה הבאה
ותודה רבה על ההמלצה על נוירולוג.

לילך, יש דף פה בבאופן שממש נולד לסיפור שלך על פגישתך עם בנזוגך,
קוראים לו איך הפכנו לזוג
מקווה שיבוא לך לחלוק את הסיפור עמנו.
ומעבר לזה,
ברוכה הבאה @}

_הי, ברוכה הבאה
<היכן המאמרים?>_

תודה.
את הדברים שכתבתי נוח לקרא בקישור הבא:
אתר מאמרים
אשמח לפיד בק

למדתי אצלו פילוסופיה.
נהנתי מאוד.
פיתחתי אליו חיבה רבה.

זכור לי שאחד מבניו נפגע (תאונת דרכים? בצבא?) והוא דיבר ב"הארץ" על האופן שבו הרפואה רואה רק חלקים מבני-האדם (המטופלים) ולא רואה את האדם השלם.
גם זה הרשים אותי מאוד.

לטלי,
יוני אכן אדם מקסים ומעניין. גם אני ממש אוהבת אותו בנפרד וגם בצמוד להסטוריה המשותפת שלנו.
גם בנו, ד"א, ניחן בהרבה מהמעלות הללו, שמתגלמות כך ואחרת גם בילדי. כך שאני מנסה שהאהבה תשמש לי יועצת. תמיד.

ברוכה הבאה! איזה כיף לקרוא אותך כאן, חברתי היקרה. (מקווה שאת יודעת מי אני).
מקווה שגם אחרים יהנו מהגיגייך.

יהלומית נפלאית שלי.
איזה כיף ופלא גם לי. הולכת לישון עוד דקותיים.

ברוכה הבאה. מאד נהניתי מהמאמרים שלך.

לילך הי אני מבינה אותך בהחלט יש לנו הרבה חיות וכמובן שהם מביעות דברים לא רצוים לתוך הבית לפני כמה זמן גילינו משהו שעושה את העבודה ומנקה כל כך טוב שאין כבר בעיה זה שואב אבק בשם קירבי והוא שוב הכל לא רק את חלק מהליכלוך אלה את הכל לוקח הכל ישירות מתוך המזרון לא רק מהחלק העליון.בלי חומרים רעילים.יש לי מספר הטלפון שלהם אם תרצי זה לא זול ולא ניתן לקנות בחנות רק כשאת מתאמת איתם שיגיעו אלייך הביתה.אבל זה עושה את העבודה.1800772277 ןשיהיה מהיר בשבילך להיפטר מהמזיקים הקטנים.יום טוב

תנסי לשים פלפל שחור על המזרון - אולי לרסס חומץ מהול עם מים בנוסף....
ידוע לי שפרעושים לא אוהבים את שני הדברים האלה.....
מעל המזרון עם הפלפל כמובן סדין חדש
כדי להרגיע את העור אחרי עקיצה תמרחי פנסטיל או סתם קרם אלוורה
בהצלחה!
אשמח לשמוע אם זה עזר

שלי בת שנה וחצי. לבוא עד אליך? אכן אתגר (לאחת כמוני). אבל אולי נארגן משהו...

בואי בואי.

תודה תודה על המידע.. מעדיפה לא לפרסם מי המיילדת אך את מאוד מוזמנת לבקר פה
וטוב לדעת שאת בסביבה @}

הכוונה לא לפרסם כאן באתר

צלצלי אלי. אין לי את הטל' שלך (אבד בין מעברי טלפונים ופנקסים)

לילך,
קראתי עכשו מה שכתבת בדף על נוה איתן.
יכול להיות שפגשנו לפני כשנה אותך ושלושה מילדיך המקסימים ב"קדרה של נגה"?
הם עשו תרגילי התעמלות ושיחקו עם ביתנו.
היתכן?

כן הייתי לפני לידה.
הילדים סיפרו על המון משפחה מכל מיני כיוונים (אחים מאבא כזה ןאחים מאמא ומאבא ואמא אחרים, אבל בכל זאת אחים).
נדמה לי שהייתם במפגש יומולדת לסבתא, עם... אחותך?
(מנסה לדלות פרטים מזיכרון של אישה מניקה )
אם הייתם אתם - אז שתדעי שהמפגש זכור לנו לטוב והתרשמנו עמוקות מהחבורה העולצת, החביבה והמקבלת.

הי לילך-פשוט תגיעי, לאחרונה בכל יום ראשון תאיר מספרת לילדים סיפור,זה ב 10.30 ומחר זה מיץ פטל, החיים פשוט זורמים ולפעמים יש דברים מאורגנים אך בדכ לא. הטלפון שלי בדף של נווה איתן,אז תוכלי לוודא לפני שאת באה. .נשמח להכירכן.

הי לילך-פשוט תגיעי
ממשיכה את לילה:
יש גם תוכנית לסדנת ציור אצל סיגל על הדשא ביום שני ב-10:00
ו"שעת טבע" בפינת החי בימי שלישי בבוקר...

נשמח להכיר! תוכלו ללון אצלנו בסלון.

תודה תודה לכל המזמינים והמברכים.
נבא בשמחה.
השבוע- יש לנו שבוע יוצא דופו בבלגניותו - המון ארועים כאלה ואחרים שנקבעו מראש- חלקם טובים וחלקם פחות-מין בליל שכזה.
אז השבוע אוכל (כנראה) ביום שישי - בשעות הבוקר - עד אחה"צ ושבוע הבא אשמח לבא שני, שלישי או שישי.
להת' לילך

אה, ותודה לך חניתה, אבל אנחנו גרים קרוב (בערך חצי שעה) ובינתיים נראה שאין צורך בלינה.

שלום לילך המון תודה לך על התשובה המפורטת
אני באמת מעונית להשאיר אותה איתי אחרי הלידה ולפי ההסברים עדיף לא לרחוץ ישר...כמה שעות עדיף לחקות..?אני לא מעוניינת להשאיר אותה ללא רחצה יותר מיום..רציתי לשאול אם יש לך ספרים אתרים מם אוכל לכחת אינפורמציה על הדרכים הלא קונבנציונליות...בעלי בעד לעשות הכל לפי הספר והיתי רוצה להביא לו חומר כתוב ע"י רופאים ,דולות שממליצים אחרת על מנת לעזור לי לחלוק איתו את האינפורמציה שאני מקבלת...הוא קצת יותר קונבנציונלי ממני אפשר להגיד...
אז לפי דבריך הדרך הטובה ביותר לשמור על חום גופה אחרי הלידה זה כובע גרביים ולהשעיר אותה עירומה גוף אל גוף עם שמיכה כמוון בלי המעטפת "מומיה" כדבריך...?
אם אני קיבלתי חיסון נגד אפטיטיס בי זה אומר שגם התינוקת שלי מחוסנת באופן טבעי...?ואינה זקוקה לחיסון?
ויש גם את צהבת הילודים שהיא מחוסר חסיפה לשמש האם אני צודקת...? אני רוצה לקרוא עוד חמור בנושא על מנת לדעת אם החיסון הזה באמת נחוץ או לא...?
טיפות \משחה בעיניים האם זה נכון שתינוק שלאימו מעולם לא היו פטריות וגינליות לא זקוק להמשחה או שיש עוד זיהומים אחריים שיש לחשוש מהם באמת... (לי מעולם לא היה פטריה וגינלית או כל מחלה אחרת שם טפו טפו תודה לאל..) אם יש מיים עם צואת עובר זה גם מחיב משחה...? ומה ההבדל בין מי שפיר עם צואה לבלי? הרי כל המיי שפיר הם בעצם הפרשה של העובר לא...?
מקוווה שלא העמסתי עליך עם כל השאלות שלי ... תודה ..

אה וקראתי את המאמר שלך הוא אהיה אחד מהדברים שאני אתן לבעלי לקרוא ושוב תודה

שלום לילך,
קראתי עכשיו את כל דף הבית שלך, גם את האתר ואת המאמר "תנו להם לבכות".
תודה!
מאד אהבתי כל מה שקראתי, כל כך מורגש הכבוד שלך לאנשים באשר הם.
מאד מסכימה לגבי הבכי.
שתהיה לל לידה מופלאה, כמו שאת רוצה.
לילה טוב...

לילך שוב תודה ואם אהיה לי עוד שאלות אני באמת אתקשר... עזרת לי מאוד. ( () )

ניסיתי עם הסימנים לעשות חיבוק ,לא הלך... אז אני שולחת חיבוק.

המפגש הזה בענין רצפת האגן. את מעבירה?
אני בענין, אבל לא מחר. 12.12 נשמע סבבה

8 זה המקסימום? טוב לדעת.
חשבתי לעניין בזה נשים נוספות. אתקשר לברר לפני שאנחנו באות.

זה רעיון מעולה...
בואי נעבור לאימייל.
אני מבקשת קצת יותר מילים ממה שכתבת במודעה כאן. הסבר. שאוכל לשווק את זה לנשים כאן.
ומה גודל הקבוצה הרצוי (מינימום מקסימום) בהנחה שהמקום מאפשר מקום למזרון לכל משתתפת.
וכמה זה יעלה כתלות בגודל הקבוצה.
תודה רבה
[email protected]

נרשמת ל12.12 למפגש רצפת אגן.

שלום לך, זאת השכנה לשעבר במרחביה... אשמח לבוא ב-12 ואשמח עוד יותר לקבל תזכורת כמה ימים קודם.
תודה, נתראה!

הי לילך
אני מעוניינת לארגן קבוצה למפגש בנושא רצפת האגן. רציתי לדעת מה הסמכתך בתחום כדי שאוכל ל"שווק" לחברותיי.
(אני גרה בעמק הירדן ויש ברשותנו מרכז גדול עם מזרונים וכסאות).
אשמח אם תיצרי עימי קשר ב"מייל" [email protected]
תודה @}

שלום לילך,
באתי רק כדי להגיד שראיתי אתכם ב 'הארץ' (זה אתם, נכון?)
ואתם פשוט מקסימים, מלאי שמחת חיים, ממש מתחשק להכנס אליכם הביתה...
חג אורים שמח.

שלום לילך, קראתי את הרשימה שלך בנוגע לתשבחות לילדים (או, נכון יותר, להימנעות מהשבח) וממש הרגשתי איך אני מפנימה את זה. פשוט מצוין ורואים את התוצרים של זה מהפעם הראשונה שבה נמנעים מהשבח. כמה נעים לקרוא בעולם הרווי הזה מחשבה חדשה ויצירתית, אבחנה מדוייקת כל כך ומועילה עוד יותר...

גמני ראיתי אתכם ב"הארץ" ושמחתי לקרוא. בכלל אני 'מתה' על המדור הזה וזה הדבר הראשון- ולפעמים היחיד- שאני קוראת בעיתון

הנה שיהיה לך.
לא ידעתי, אגב, שגם את יועצת הנקה. מתי עשית את המבחן? לא השנה, נכון? כי לא זוכרת אותך...או שלא שמתי לב...

קראתי אתכם בהארץ, אתם מקסימים @}

לפי מה שקראתי באתר של אירגון הבריאות העולמי
אסור לתת לתינוק לישון בין אנשים שלא מודעים לנוכחותו
ולכן אני לא הייתי שמה אותו בינך לבין הילדות

אני השכבתי את הגורה החדשה בין הקיר לביני. וכל מה שלידי מהצד השני השתנה לפי הצורך. פעם האיש, פעם הגדול, פעם הגדולה.
אבל תמיד תמיד הקטנה רק לידי וליד קיר.

ראיתי את השאלה שלך בככר, באתי לענות וגיליתי ש קראתי אתכם בהארץ, אתם מקסימים

בקשר לשאלה- אצלי יש הפרש דומה. ילדתי את בתי כשבכורי היה בן שנתיים וקצת. אנחנו ישנים על מזרן זוגי צמוד למזרן יחיד (שצמוד לקיר). הקפדנו על סדר של קיר-תינוקת-אמא-ילד-אבא. רק כשהיתה בת כמה חודשים וכבר לא כה זעירה, נתנו לשניהם לישון אחד ליד השני. עוד דבר- אנחנו מתכסים בשמיכת פוך זוגית (פלומות. לא סינטטי). הבנתי שמסיבה מסוימת (אלרגיה? הם יכולים להסתבך בשמיכה ולא להצליח לנשום?) פוך לא מומלץ לתינוקות רכים, אז כיסיתי אותה בפוך סינטטי ובפליז (מה שלא היה אפשרי לולא היתה ישנה בצד).
שתהיה לידה נהדרת ותינוק בריא

אני מחכה שתתקשרי אלי.. לפני הלידה!

_אני השכבתי את הגורה החדשה בין הקיר לביני. וכל מה שלידי מהצד השני השתנה לפי הצורך. פעם האיש, פעם הגדול, פעם הגדולה.
אבל תמיד תמיד הקטנה רק לידי וליד קיר._
שמתי מין נחש כזה ממולא, ואת הנולדת הטרייה ליד הקיר,שלא תהיה קרובה לקיר,
מצידי השני היונק הצעיר בן שנתיים וחצי, לפעמים הבכור לפעמים אבא.
אני משתדלת שהסדר יהיה קבוע, יש לי הרגשה שזה נותן לבנים בטחון,
הם ישנים רגוע ורצוף, למרות שלפעמים יש כסאות מוסיקליים, וגם זה ממש בסדר.
לידה טובה לך:)

הגרביים של אילת נשארו אצלנו. סיבה מספיק טובה להתראות שוב...

לילך יקירתי, מזל טוב על הולדת אורי.
טוב היה לשמוע אותך ומאחלת לך ולכל החבורה ימים קסומים של יחד.
נשיקות.

ילדתי, נכון, באושר ועומק ושמחה.
תודה לכל העוזרים והתומכים.
אורי בן שבוע וקצת... וכולנו גדלים ביחד
לילך

לילה טוב (-: . איזה יופי שמתאים לך. גם לשרון (מגן נר) וילדיה מתאים. יום רביעי, 16:00, קבוע אצלנו? (וכמובן אפשר שרק רביעי יהיה הקבוע והמיקום ישתנה). מבחינתנו it's a date!!! חוצמיזה, את עדיין עוסקת בטיפול ברצפת אגן?

באתי לרגל אחרייך פה, אשה רבת פעלים שכמוך! (-:
נעים להכיר. נתראה מחר. מאחלת לך שאת, שלא כמוני, כבר ישנה מזמן.

סרט השיער של רומי נשאר אצלנו....

לילך שלום
קראתי את הודעתך בככר לגבי סידור אירוח לחברתך סיוון
התוכלי לתווך בנינו ולבדוק אם החיבור יכול להיות לה רלוונטי?

אני עם 4 ילדים בחינוך ביתי,בבאר אורה-ליד אילת. חם פה עכשיו,אז זו צריכה להיות מישהיא "עמידה" בחום( יש מזגן,לא לדאוג,אבל אנחנו הרבה בחוץ)
אני זקוקה לעזרה בבניה בבוץ בזולה שאנחנו מטפחים כאן בטבע,תחת מקבץ עצי שיטה
אם היא בעניין,אז תוכל לגור ולהתארח אצלנו ומן הסתם לעזור גם במשימות הבית/עם הילדים. בתי הגדולה לומדת אנגלית וההכרות עם השפה באופן יומיומי עשויה להועיל לה
אודה לך אם תבדקי איתה את הרעיון ותני לה את המייל שלי : weiss.naama שטרודל ג'י מייל נקודה קום

תודה ויום נעים
נעמה

לילך
המייל שפרסמת בככר , של חברתך סיוון,אינו טוב. אינני מצליחה ליצור עמה קשר.התואילי לקשר בנינו?

???

זה היה קצר, נעים, נינוח ובעיקר עשה חשק לעוד. לכן יהיה עוד! אני מתכננת ביקור אוגוסטי - בשיא החום. ואם את מגיעה לאיזור דברי איתי.

תודה על ההזמנה. אשתדל לזכור...
אם אתם יורדים לאילת/סיני-אז אנחנו על הדרך, מוזמנים גם. אנחנו תמיד שמחים לאורחים.
לא סיפרת שחברתך סוזן היא סופרת
ובכן,הבית שלנו אינו בדיוק המקום השקט והאופטימלי להתרכז בכתיבה בו. הוא נראה יותר כמו בית שפרצו אליו מבחינת הבלאגן ונשמע כמו הקלטה של המולה רועשת בגן החיות. יש הרבה שמחת חיים,אבל שקט הוא מצרך נדיר. בשביל להרוויח כמה שעות שקט,אני מקריבה את שעות השינה שלי בלילה

אנחנו לא יוצאים הרבה מהקונכיה שלנו,אבל אולי אולי נגיע לראשונה לפארק הירדן

ביי

לילך,
מתכננת מחר לעשות את הפשטידה שלך. צריכה בעיקר להבין את עניין השמנת והביצים.
אם לא נוח לך פה, או שלא תפתחי את הדף, כבר אדאג להתקשר אלייך. ראי זאת כהבטחה (-:

זוועות!
הנחתי אותה על השולחן והגדולה מיד מחתה בקול בוכים : אבל זה לא כמו אצלה.
(אוי כמה שהיא צדקה...) ורק אני אכלתי (שונאת להכין דברים שהם לא אוהבים)
ובסוף באותו היום התחלתי את המחלה אז....הקאתי את זה.
כמובן שאחרי כזה אירוע (ולא אכביר במילים), כל מה שנשאר ממנה הלך לפח.
אצטרך ממש שוב הנחיות ואספר לך כניפגש ביתר פירוט.

רציתי להודות על החיבוק ב"בעיות פוריות".

הי לילך, הופניתי אליך דרך "יהלומית" חברתך. עברנו זה עתה למושב היוגב ונשמח להכיר חברים בסביבה.
תוכלי לקרוא קצת עלי בדף הבית אם בא לך. אני ב 052-4757123
שבוע טוב
שירה

לא ממש, אבל חצי שעה של שקט כן הייתה לי ונהניתי מכל שניה. תודה.

שלום לילך,
רק עכשיו ראיתי, סליחה!
דומני שיש לי עדיין את הבד של הכריות , יעני בלי הקלקר.
היכנשהו פה באתר מוזכר עסק שמוכר פירורי קלקר למילוי כריות כאלה, אם זה מעניין אותך תחפשי. ותגידי לי אם רלבנטי!

להת'
צוויל

מצאתי.
כמובן, כשלא חיפשתי.
(-:

צוויל

הי לילך,
אנחנו שוקלים מעבר לעמק (הוריי עברו לטבעון ואנחנו גם ככה היינו בכוון הצפנה...). אנחנו בעיקר חוששים לעבור משום שאנחנו לא ממש מכירים הרבה אנשים עם ילדים בחנ"ב בגילאים יותר גדולים... הבכורה שלי בת 8 וחצי, ואחריה יש גם בת 6 וחצי, בת 3 וחצי, ובן 10 חודשים. ראיתי שיש מפגשים בעמק יזרעאל, וחשבתי לפנות אלייך ולשאול מה באמת המצב שם מבחינה חברתית - יש ילדים (ילדות...) גדולים מעבר לגיל 5-6? איך המפגשים שלכם? אני מכירה את לוטם מרווני, וזהו בערך נשמח להכיר עוד אני פה באתר, או ב-054-3015736
המון תודה
רוני טל

עדיין מעונינת בכריות.? (הבד)

צוויל

הי לילך
לא ידעתי שיש לך דף.
האם ראית מה שכתבתי בדף ללמוד מוסיקה אחרת?

היי
תוכלי להתקשר?
נעמה
077-7575848

ביי

התכוונתי לזה: ללמוד מוסיקה אחרת (2009-12-17T01:58:39)

וגם את בלבלת אותי... איפה נפגשנו פעם שניה? ואיפה בפעם הראשונה?
אני זוכר את פארק הירדן.

בשל חיבת הנוער לבית רוכל לצילום אומנותי, יש ברשותי עשרות תמונות שהם צילמו.
מהי כתובת המייל שלך?
או- טוב יותר - יש לך סקייפ?

לילך מתוקה.
שוב צרות במטבח. צריכה את עזרתך.
אני מנסה שוב לחזור אל האורז המלא בקשיים רבים. עשיתי לאחרונה עם רוטב עגבניות יצא נחמד אבל אני מעדיפה את הוורסיה שלך וכך עשיתי:

טיגנתי בצל, הוספתי כורכום ומלח, הוספתי עגבניה חתוכה קטן קטן, עלי סלרי, שן שום כתושה, מש ובסוף כוס אורז.
הוספתי מיים ובישלתי.
הנחתי על השולחן:
הקטן: " אבל זה לא כמו של לילך"
הגדולה : אכלה בחוסר חשק...

אני כל כך שונאת להכין אוכל שהם לא אוכלים - מכניס אותי לתסכול מטורף.
מה לא בסדר באורז שהכנתי?
(רוצה להדגיש: האורז טרי ולא בריח מעופש ולטעמי יצא - נחמד)
יש לך הערות/הארות? הצילו.

הי, תודה על ההצעה וההזמנה. מקווים להגיע בקרוב...

למרות הבילוי במיון (פגשתי את אישך ב"עומר") דווקא יש ביצים למחר!!!! ושתהיו כולכם בריאים ובחתיכה אחת. אמן!!!

זו אני פה למעלה

לילך שלום,
שלחתי לך מייל לפני יומיים בנושא ייעוץ הנקה (והפסקתה...) האם קיבלת אותו?

גם לך נשיקות וחיבוקים וגעגועים. ד"ש לכולם.
אנסה למצוא מחר שעת כושר לדבר איתך אוזן לאוזן.

התלבטות לגבי שינוי שם משפחתי
טוב, בקצרה:
בגיל 23 התחתנתי ושינית שם משפחתי לשלו (מ-בנימיני ל-רוכל). עיקצץ לי קצת אבל רציתי שם אחד ולא מצורף ושם זהה לילדי שיבואו.
אחרי 10 שנים התגרשתי. נשארתי עם אותו השם - כי כבר היה לי רקורד מקצועי (אלק) וגם לא רציתי מבחינת ילדי להתנתק מהם.
מאז - נאספתי לזוגיות פרק ב' (קורש)-
איתו לא התחתנתי - קצת פספוס מבחינתי בדיעבד ולא שיניתי את שמי... כי -לא ברור, מורכב - בעיקר מול ילדי הגדולים.
נולדו לי 3 זהרורי אור ממנו - והם נקראים בשם המצורף קורש-רוכל. למרבה האבסורד. רצינו שהגדולים ירגישו אחים לקטנים.
ועכשיו מאסתי סופית במצב. האקס נהיה מאד פוגעני. לא בא לי להיות על שמו. לא מרגישה מהמשפחה של אחותו ואמו, למשל.
וגם אני גם עומדת לפני איזשהיא התחלה חדשה ובא לי להתחיל אותה נכון מבחינתי.
לגבי הגדולים - אני כבר מרגישה שהם יכולים להכיל את הניתוק שלי משם אביהם (אם כי ברור לי שאם אשנה אצטרך להסביר ולנכוח עבורם), הם כבר אחרי הזעזוע של הפרידה, גם יותר גדולים, וגם מסוגלים לראות אותי ואת צרכי ונפרדותי.
קורש לא בא לי להיות כי... לא בא לי להיות כמו גרשותיו הקודמות, לא בא לי בגיל 40 ללכת אחרי הגבר שלי בשם. עד גיל 20 הייתי בשם נעורי ומאז, כל 20 שנה - בגיל 20 שיניתי לרוכל ועכשיו לקורש ?! ואיפה אני?
זה אולי נשמע מתפנקותי וילדותי אבל אני מרגישה שזה נוגע ומשיק ומאפשר שאלות ושינוי ברבדים עמוקים ומהותיים לי.
אז בנימיני היא אופציה טבעית וטובה - אבל איכשהוא לא נותנת לי תחושה של קליק נכון ו'וואוו'
חברה טובה הציעה לי לבחור לי שם חדש ("את כל הזמן יולדת את עצמך מחדש")
אני נותנת לזה צ'אנס
אז אני מזמינה אתכן ואתכם- עם כל החכמה, הנסיון, הראייה פנימה, הישירות, האמת, האומץ
לפרוש ולהציע פתרונות רבים ורחבים ממה שאוכל להעלות בדעתי.
אפשר שני שמות - אפשר קומבינציה שמזכירה, או משתמשת בראשי תיבות, אפשר לקחת אותיות או לשחק עם משמעויות (מי שמכיר אותי -טוב ומי שלא מוזמן לרפרף כאן בדף שלי.)
ואנא, בדחיפות - אני רוצה להחליט תוך כמה ימים -תודה

ושוב תודה

וואלה, נראה
אף-פעם עוד לא פניתי החוצה כך - זה משהו ראשוני בשבילי- ואולי משקף את השינוי... טוב, לוחצת 'הוסף'

אולי ברוש? (שילוב של בנימיני וקורש, עץ יפה ושם יפה)

מה רע בבנימיני?
אני בעד. בעד להחליף שם כשמרגישים צורך בכך.

ג'ודי שלום ניר מוזס אחת כבר יש לנו. לא צריך עוד

אותי עצבן שהאשה שהתגרשתי ממנה המשיכה לדבוק בשם נעורי. היא רצתה להתגרש ממני, למה היא נשארת עם (שם) המשפחה שלי?

וגם אני גם עומדת לפני איזשהיא התחלה חדשה ובא לי להתחיל אותה נכון מבחינתי.
התחלה חדשה, עם שם שתרגישי שהוא שלך. שהילדים ישארו עם השם שהם רוצים.
בהצלחה!

ברק
בנימיני רוכל קורש
וגם מבריק בוהק וחדשני
>אילה מרגישה ממש חכמה<

קודם כל רוצה לומר שאני לגמרי לגמרי בעד מה שאת עושה. לא מתפנק ולא נעליים. חשוב ונכון ובריא. גם אני עברתי תהליך מעניין בהקשר לשם המשפחה אז אני יודעת.
ולעצם העניין - אני מציעה לחזור לבנימיני כדי שתרגישי שזו את. זה משהו שלא מצריך תירוצים והסברים. פשוט ככה נולדת. יש קסם רב בשם הנעורים (אם אהבת את נעורייך) וזו תהיי את חדשה אבל לא לגמרי חדשה.
ואם לא, אז אני מציעה את "חושן". למה? לא יודעת. מהיכרות עם הכתיבה שלך ומפגש חד פעמי ביום עיון שעסק בלידות בית זה מה שבא לי.
זו מילה אדירה שכל כולה שלמות ויופי ונצנוץ של אורות. מתאים לך.

אני מציעה לחזור לבנימיני כדי שתרגישי שזו את. זה משהו שלא מצריך תירוצים והסברים. פשוט ככה נולדת.
אני מאז ומעולם ידעתי שאשמור על שם משפחתי ולא אחליפו באחר. לא משהו עקרוני, בלי הסבר משכנע. הכי אמוציונאלי - פשוט כי הרגיש לי כמו לוותר על עצמי, וגם על הקשר החזק להורי ואחי באיזשהו אופן. בשבילי שם פרטי ושם משפחה זה בסיס איתן, שורשים, בית לנשמה. לא יכולה לוותר עליהם.

איזה קטע שצילצול הציעה לך חושן. סיפרתי אתמול לבנזוג על הרצון שלך והוא בתגובה העלה ש"ישפה" היא האבן של בנימין בחושן הכהן הגדול. "בנימין על ישפה, והיא כלולה מגונים הרבה אדמה שחורה ירוקה. וסגלתה לעצור הדם, ונתנה לבנימין לפי שנשתנה לבו לגונים הרבה". היא גם מורכבת מהמילים יש ופה. בקיצור מילה עם משמשעות יפה אבל הצליל אפעס לא משהו לטעמי (-:. אגב בתלמוד הירושלמי ישפה = מרגלית (מרגלא בשפתו).

קודם כל, ברכות על הצעד הזה. הוא נשמע לי משמעותי ונכון.

אני חושבת ששם הוא דבר מאוד חזק, ואולי יש מקום להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום.

אם אני הייתי חושבת לשנות את שם המשפחה שלי, הייתי חושבת בכוון של - לאיזו איכות אני הכי מתחברת, בכלל...

בכל מקרה, בהצלחה!

גם אני בעד לחזור לבינימני , גם שם יפה וגם לטעמי אולי יין לילדים הסבר נאות על "למה לאמא כבר אין את שמו של אבא" . אומנם זה אינו השיקול החשוב ביותר בהחלפת שם אך גם זה שיקול - בסך הכל את לא מתנתקת מהמשפחה אלא משייכת אותם למשפחתך שלך . חוץ מזה אין ספק שזהו צעד מבורך ולא משנה איזה שם תבחרי , אין פסול מלהתנתק סופית מהאקס , יש בזה ברכה ואני מאחלת לך מכל הלב הצלחה ואושר