לתת יותר מידי במערכת יחסים

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
ברצוני להעלות נושא שאני לא רואה שכתבו עליו כאן, ואשמח לקבל את תגובותיכם, דעותיכם וחוויותיכם האישיות בתחום.
אני מדברת על האיזון שבנתינה וחשיבותה במערכת יחסים.
אני בן אדם נותן, ונהנה לתת.
כרגע נמצאת במערכת יחסים חדשה ומשתדלת מאוד שזה יצליח.
לאחרונה אני מציעה יותר מידי דברים ביוזמתי, והנתינה מתחילה לצאת מאיזון.
למשל, הצעת ארוחת ערב שהכנתי, הצעתי ארוחת צהרים, ואילו בן הזוג אמר שאינו רוצה להטריח אותי ועכשיו תורו לתת לי. הכל נכון ויפה אפילו מקסים. אבל המאבק שלי הוא פנימי. איך אני עוצרת את הנתינה שלי. לי אין בעיה לתת, לטרוח, וזו בכלל לא טרחה אלא תענוג בשבילי.
הבעיה שאם אתן דרור לנתינה שלי זה יכול מאוד להרוס, ואני צריכה לעשות את זה במשורה. אשמח לדעת מה השיטות שלכם לעצור את הנתינה הטבעית והעצמית שלכם, ואיך אני יכולה לעזור לעצמי באתגר הזה.
תודה רבה!

[אישה_במסע*]

אפשר להתחיל מלהפסיק להגדיר את זה בתור נתינה ולראות את זה בתור הלך רוח כנוע{{}}, למשל.

הרי אם את בסך הכל בן אדם נותן, אז מה הבעיה שתתני כמה שמתאים לך, אם את נהנית מזה? איך בדיוק זה הורס? זה הורס אם את נותנת על חשבונך, וזה בדיוק קורבנות.

[עירית_לוי]

היי פלונית

הייתי בודקת על איזה צורך שלך זה יושב. כלומר איזה צורך רגשי שלך מקבל מענה כאשר את נותנת.
ואז בודקת אפשרויות נוספות לתת מענה לצורך הזה.
אם תרצי אוכל לנסות לעזור לך לחשוב בכיוון הזה.

עוד שאלות שיכולות לתת קצה חוט לכיוון הזה הן:

• מהו הרגש שעולה בך כאשר את נותנת?
• מהו הרגש שעולה בך כאשר את חושבת על להתאפק/להימנע מלתת? האם יש שם פחד או מצוקה או רגש שלילי אחר?
• מהו הרגש שעולה בך כאשר את חושבת על לקבל ממנו?

גם כאן, אם תרצי, אוכל לסייע לך להמשיך לחשוב עם מה שיעלה בתשובה.

[יולי_קו]

אני מרגישה שלתת יותר מדי זה חונק. אני נפנפתי מחזרים שהקיפו אותי בלי לתת לנשום.
אם יש לך צורך לתת, ואת מרגישה שהוא חונק אדם אחד (או מערכת יחסים אחת) את יכולה לתת לעוד אנשים, להתנדב במקומות שזקוקים לנתינה מרובה.
יש המון מקומות כאלה (בתי חולים, מעונות לנשים מוכות, צער בע׳׳ח, ועוד).
אם הנתינה רוצה לצאת רק לכיוון בן הזוג יש מצב שזו לא נתינה אלא רצון לשליטה, מעין ׳אני אתן המון ואז הוא יהיה חייב להיות שלי בתמורה׳.

[יולי_קו]

עירית, כל מלה.

[יעלי*]

אולי במקום לעצור את הנתינה, לאפשר לעצמך לקבל יותר...?

[עירית_לוי]

וגם:

ואילו בן הזוג אמר שאינו רוצה להטריח אותי ועכשיו תורו לתת לי.
זה נהדר בעיני. יש לך פרטנר שנותן לך "קונטרה" . כלומר: הוא מזהה את חוסר האיזון ומבקש ממך בצורה חברית ונעימה ליצור ביחד איזון. או במילים אחרות: הוא לא משתף פעולה עם הדפוס שלך של נתינת יתר, ומכוון (או מזמין) אותך לעבוד על שחרור שלו (של הדפוס). ונשמע שזה נעשה בנועם.

[פלוני_אלמונית*]

אני מצאתי נטיה לתת יותר מדיי בקשר בו לא הרגשתי שאני עצמי מספיקה לאדם השני. לצערי מה שקורה במצבים כאלה הוא שהאדם השני מתרגל לקבל (עזרה, הקשבה, מתנות) וזה באמת הופך להיות קשר מבוסס נתינה חד צדדית ולא קשר הדדי.

[פלוני_אלמונית*]

הי ותודה לכולכם, אני חושבת שהקטע הוא שאין עדיין בטחון במערכת היחסית והיא כרגע נבנית ולכן אני מנסה לעשות דברים שיאפשרו לקשר להתחזק. אבל יותר ויותר אני לומדת שצריך לשלוט בזה ולא להוריד את כל המחסומים בבת אחת אלא לתת לדברים לקרות בזמן שלהם, ולתת לו לרצות ושדברים יבואו ממנו. אני מנסה לשלוט בזה למרות שזה לא קל, אבל אני יודעת שאין דרך אחרת וזה מחזיק אותי. לפעמים אני מועדת אבל אף אחד לא מושלם ואני לא מתוכנתת. פשוט לא היה לי נסיון קודם כזה, ואולי בדיוק זו היתה הבעיה שזה לא צלח עלינו על משהו
תודה רבה לכולכם על ההתיחסות והאכפתיות

[פלוני_אלמונית*]

לדעתי, אין דבר כזה לתת יותר מדי. אדם שמאוזן עם עצמו, נותן כמה שהוא מרגיש ואז זה תמיד מדויק.
אולי המחשבה הזאת מעידה על כך שלתפיסתך את נותנת יותר ממה שאת רוצה לתת. אולי גם יותר ממה שאת יכולה לתת, לאורך זמן.
נשמע לי, ואולי אני טועה שהנתינה שלך מלווה בפחד ולא מבטחון.
אם את רוצה שמערכת היחסים החדשה שלך תצליח תהיי פשוט את. תני רק כמה שנכון לך.
אל תשתמשי במשורה באהבה. אל תבחני כמה האחר נותן. לפעמים מה שנותן עני משמעותי הרבה יותר ממה שנותן עשיר.

[יולי_קו]

לדעתי דווקא יש 'לתת יותר מדי'. זה חונק את המקבל. מעין חיבוק דב. בנתינה מאוזנת יש זרימה החוצה מצד אחד, ומצד שני יש פתיחות למשוב שמגיע מהמקבל.

נניח בהנקה, אשה שתנסה להניק יותר ממה שהילד שלה רוצה לינוק, התינוק ידחוף את השד ואף ילחם בו אם היא תתעקש.
אם נעים לך להתקשר לאהובך בכל שעה עגולה וזה נעים ומתאים לו, אז יופי. אם השיחות מחרבות לו את הריכוז ומציקות לו, אז איזה טוב זוגי יכול לצאת תשומת לב כזאת?

[אישה_במסע*]

זה חונק את המקבל
בעיניי, זה לא נתינה.

נתינה, לפי מהותה, היא לטובת הצד השני. אם מישהי "נותנת" בניגוד לרצון הצד השני, זה לא נתינה, זה דחיפה, או כפייה, או עוד משהו.

[יולי_קו]

לדעתי האישית זו התפלספות.
את יכולה לתת למישהו גם דברים שהם לא לטובתו.
את יכולה לתת דברים טובים, אבל בעודף, ואז זה הופך לגרוע בשבילו.

[פלוני_אלמונית*]

נתינה, לפי מהותה, היא לטובת הצד השני.
איך הצד הנותן יכול לדעת שזה עשה טוב לצד המקבל. אפילו הצד המקבל לא יכול לדעת....

[פלוני_אלמונית*]

לדעתי, אין דבר כזה לתת יותר מדי.
לא הכרת את הסבתא הפולניה של הבת שלי. אחרי שהקטנה גמרה לאכול, אבל בצלחת נשאר אוכל למרות שבהודו יש ילדים רעבים, הסבתא לקחה פיקוד, ואחרי זמן קראה בתרועת נצחון - הצלחתי לתת לה עוד כפית. ואם נגמרה הצלחת, הסבתא באה בצהלות שמחה.
עולה חשד לקשר בין הכפיות האלו, לבעיות אכילה שהתפתחו בגיל מאוחר יותר.
עולה חשד גם להקשרים אחרים, אבל למה להשמיץ. היא היתה אשה טובה באמת. ובכולנו יש משהו מ jewish polish mother

[אישה_במסע*]

לדעתי האישית זו התפלספות.
זכותך @}

אני הרגשתי אתה צרימה בניסוח עוד מההודעה הראשונה. המיל ה"נתינה" פשוט לא מתקשרת לי לתיאורים והתנסויות בהם אנשים דוחפים לאנשים אחרים דברים שהם לא רוצים לקבל. אפשר לתת למישהו דברים שהם לא לטובתו - אבל רק אם הוא מסכים לקבל אותם. אם הוא לא, זו דחיפה כנגד התנגדות.

איך הצד הנותן יכול לדעת
הוא לא. אף פעם אי אפשר לדעת. אבל יש הנחות סבירות. ואפשר להקשיב לצד המקבל ואם הוא לא רוצה לקבל, אז להפסיק...

[פלוני_אלמונית*]

לא הכרת את הסבתא הפולניה של הבת שלי. אחרי שהקטנה גמרה לאכול, אבל בצלחת נשאר אוכל למרות שבהודו יש ילדים רעבים, הסבתא לקחה פיקוד, ואחרי זמן קראה בתרועת נצחון - הצלחתי לתת לה עוד כפית. ואם נגמרה הצלחת, הסבתא באה בצהלות שמחה.
אני כן. באמת שכן. אבל זו לא נתינה. זו כפיה ברוטלית של תפיסת עולם מיושנת על חסרת ישע.

[פלוני_אלמונית*]

אני הרגשתי אתה צרימה בניסוח עוד מההודעה הראשונה. המיל ה"נתינה" פשוט לא מתקשרת לי לתיאורים והתנסויות בהם אנשים דוחפים לאנשים אחרים דברים שהם לא רוצים לקבל. אפשר לתת למישהו דברים שהם לא לטובתו - אבל רק אם הוא מסכים לקבל אותם. אם הוא לא, זו דחיפה כנגד התנגדות.
מדויק.

נתינה מסוג זה יכולה להיות תוצאה של פחד (אני לא מספיק טובה) ולכן אני צריכה לפצות בנתינה על המגרעות שלי או תוצאה של הרצון העז לקבל. לתת כדי לקבל. לתת בשביל התמורה ולא למען הנתינה.

https://www.youtube.com/watch?v=duV2SGqHG34

[אישה_במסע*]

אפשר לקרוא עוד כל מיני דוגמאות ל"נתינה" הזויה ומניפולטיבית בדף המעניין הזה: https://captainawkward.com/2015/12/12/8 ... a-breakup/

שאחרי השאלה וכמה תגובות לא ממש מעניינות על הסדרי הדואר בארה"ב נותן דוגמאות על גבי דוגמאות של הורים ואקסים שנותנים מתנות עם כוונות נסתרות שלא לטובת האדם ש"נותנים" לו.

לכן הייתי מציעה לפלונית שפתחה את הדף - נסי לשים לב למניעים שלך. נתינה "טהורה" היא כזו שלטובת האדם האחר, ולכן אם מתברר שהיא לא לטובתו קל להפסיק אותה. אם זה לא קל, אז למה את נותנת? בשביל הדימוי העצמי שלך של אדם נותן? בשביל שיהיה חוסר איזון לטובתך בנתינה? איזשהי סיבה אחרת?

הייתי גם שמה לב לכל התיאורים של נתינה טבעית עצמית, זורמת. מאיפה היא באה? הרבה פעמים "טבעי" זה בעצמם מה שנלמד בילדות, וגם פה יש דברים שאולי יהיו מעניינים.

ואולי לא, אבל שווה לבדוק את זה.

ותגובה באיחור לפלונית (את פותחת הדף?)

אפילו הצד המקבל לא יכול לדעת....
הצד המקבל יכול לדעת. ובדרך כלל מראה את זה בצורה ברורה. (אלא אם כן יש רק תגובה מותרת אחת וכל תגובה אחרת תגרור עונש, ואז אולי לא תמיד אפשר לדעת, כי מקבלים תמיד תגובה אחת).
יש את נקודת המבט הפילוסופית שמי יודע מה לטובה ומה לא, אבל היא prerogative של הצד המקבל. הצד הנותן אמור לדעת שמה שהוא נותן יועיל או יהיה רצוי למקבל, ולא להתפלסף על "אולי החולצה היפה שקניתי לה והיא אוהבת מאוד מתישהו בעתיד אפשרי תגרום לחתול רחוב תועה לשרוט אותה" או על "אולי שתי בובות החתול שהיא אמרה שהיא לא רוצה משהו כמו עשרים פעמים בכל זאת יועילו לה בעתיד, והיא פשוט לא יודעת את זה".
יש שכל ישר שאומר מתי משהו מועיל ומתי לא, וכשאין רגשות שמסבכים את כל זה, אז זה לא שאלה שעולה בכלל.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ותגובה באיחור לפלונית (את פותחת הדף?) לא. אני לא.

יש שכל ישר שאומר מתי משהו מועיל ומתי לא, וכשאין רגשות שמסבכים את כל זה, אז זה לא שאלה שעולה בכלל.
ובדיוק בגלל זה, יש כל כך הרבה אי הבנה. למשל בין גברים ונשים שבדרך כלל מבינים את אותה הסיטואציה לגמרי אחרת.