באופן טבעי

קוראת שקטה ותיקה....

תתחדשי על דף בית אישי

ץ

אוייש...
|לב|
?
ץ

ברוכה השבה!

קוראת ותיקה באתר המיוחד הזה, אבל אף פעם לא כתבתי...עברתי את גיל ארבעים, לא אמא...אף פעם לא הייתי בזוגיות... מה אני כן?...עלה ברוח..

ואולי את גם עלה ברוך?

והנה מצאת לך דף בית אישי, פינה שהיא שלך, באתר ובעולם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מאד שמחה שמצטרפות עוד כותבות מידי פעם...
מזמינה אותך לכתוב, לכתוב ולכתוב כמה שתרצי, עדיף הרבה. אם כבר, אז כבר!
ותתחדשי על הדף בית@}

ברוכה המתגשמת!
צפרדעית, לב עושים ככה: | L |
(רק בלי רווחים)

ברוכה הבאה תתחדשי על הדף בית, ממתינה לשיתופים

@}

ברוכה הבאה @}

תודה תמרוש!!!

ץ

תודה על הקבלה הנעימה
אתן מחממות את ליבי
מתלבטת מה לכתוב ואיך..
כשהצגתי את עצמי, כתבתי שאני לא אמא, כי זו מהות האתר מלכתחילה- חינוך ביתי (וכל מה שכרוך בגישה "טבעית" לחיים)
ולי אין ילדים...
שלא ישמע טראגי. זה לא שרציתי במיוחד.. ובכלל עדיף כך.
אבל מצאתי את עצמי קוראת פה בהתמדה ובעניין רב בערך בערך בעשר שנים האחרונות.
אוהבת את השיח הסבלני והמכיל,
מתחברת לחקירה ולנבירה העצמית המוכרת כל כך.
אז הנה, כתבתי.. העזתי.
לא אבדוק,
שולחת כדי לא להתחיל להסתבך בניסוחים שונים, על מנת לנסות להיות מובנת.
מוצאת את עצמי מתנצלת על קיומי, נמנעת מקשר אנושי
נמנעת באופן כללי

עלה ברוח, ברוכה הנמצאת, בלי התנצלויות.
בבקשה לרשום בפרוטוקול שהבעתי מחאה חריפה על ההתנצלות "סליחה שתפסתי..." [מקום בעולם]).
הקרדיט לבשמת, ולא אפסיק לצטט אותה עד שזה יתפוס (-; @}

כמו עלה, כך גם ברוש, נע ברוח.
ברוכה הבאה.
גם אני שנים רבות צופה מהצד, מדי פעם הגבתי בשם זמני.
מאחל ותמצאי לך פה תמיכה, כפי שקיבלתי אני

ברוש
מזמור
תודה
@}

היי שקטה
עכשיו הכל בסדר
אפילו המחנק
עומד להשתחרר
זה לא הגיהינום
ובטח לא גן עדן
זה העולם שיש
ואין עולם אחר

משפטים שכתבנו מהשיר על המצבה שלך. השיר שהעתקתי ושמתי לך בתיק...
בהוספיס בית, בסוף, השמעתי לך אותו כשאת מורדמת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עלה, חיבוק גדול

יקרה טוב שהצטרפת
יש כאן באתר כל כך הרבה מעבר ל''לגדל ילדים''
ובכל מקרה בכל אחת מאיתנו יש ילדה שצריך לגדל.

(ערכתי את החיבוק שהתפקשש)

...
קצת נבהלתי מרעיון ההחשפות
אף פעם לא כתבתי
ב"רשתות חברתיות".
אבל כאן זה אחרת, נכון?

" הו עינייך,

עינייך

עינייך מלוות אותי

לכל מקום שאני הולכת

עינייך מלוות אותי..."

כאן זה אחרת, אחרת לא הייתי כאן

שמח לראות שחזרת ולא התעופפת לנו ברוח

קצת נבהלתי מרעיון ההחשפות
מכירה את ההרגשה, אבל אני פשוט עשיתי את הצעד והחלטתי שאני לא חוזרת, ממליצה גם לך.
כאן זה אחרת, נכון?
אם כאן היה כמו בכל מקום, לא הייתי כותבת אות. כאן זה שונה. מרגיש שיש מי ששומע ומקשיב לרגשות שלך באמת, מבלי לדעת מי אתה, פתוח יותר. יש עוד הרבה מעלות, אך כאן זה לא הדף המתאים
מחכה שתוציאי רגשות, או סיפורים, לא חובה כמובן, אלא רק הצעה מעניינת
מבינה אותך באמת, שלא תביני אחרת.
@}|L|

בעוד חמישה חודשים
אהיה בגילה,
כשניפטרה...
והיא אחותי הגדולה...
אני לא יכולה להיות בגילה,
בטח לא יותר מבוגרת!

בכלל,
בהסכם שהיה בינינו
ללא מילים,
אבל ברור ומוחלט
הייתי צריכה ללכת איתה!!

אבל אני "כאן"
והיא "שם"

המשפט הצהוב:
"כולנו זקוקים לחסד"
נכון
נכון מאוד
אבל לא היה שום חסד
במוות האכזרי שלה

שולחת כדי לא להתחרט

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את לא צריכה ללכת, אנחנו רוצות אותך פה

תודה@}
אין צורך להזעיק את
"משטרת הרשת"

אני מטופלת.

הלוואי שרגשות תחושות המחשבות כאלו לא היו מבהילות אחרים,
כי זה משאיר את מי שמרגיש אותם עוד יותר לבד...
אי הרצון להדאיג
להכביד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מותר לך להרגיש הכל, מותר גם לומר.
בסודי סודות סיפרתי תחושות כאלה ואחרות, לאנשים כאלה ואחרים, שהדף לא יכול להכיל, לא יכל לספוג את הדיו לתוכו

מותר לך להרגיש הכל, מותר גם לומר._
בטח כאן.


__שהדף לא יכול להכיל, לא יכל לספוג את הדיו לתוכו
וואי, דפים, ואנשים (טוב, חלק מהאנשים) יכולים לספוג כלכך הרבה, ולתת כלכך הרבה בחזרה

הנה, הספה כאן
תתרווחי
תורידי נעליים, תרגישי בנח
צריכה עוד כרית?
הנה קפה
שם המטבח, אם את רעבה אפשר לחמם משהו
ברוכה הבאה הביתה @}

תודה.

ץ

עלה, האם את בארץ אחרת, או סתם קמה מוקדם כמוני?

ברוש,
קמה מוקדם.
ישנה מאוחר.
ובאמצע סיוטים וחלומות בלהה...

ובאמצע סיוטים וחלומות בלהה...
מצטער לשמוע,
אם תרצי לשתף, אנחנו כאן

עלה, גם אני כאן בשבילך.
ץ

תודה,
ברוש
צפרדעית

הי עלה, תודה על הישירות... מקובל בהחלט.
בנוגע לעבודה הזו, אני מקווה שאקלע ישירות..
המלצתי על הסדרה "big mouth", הרביעית לחצה עליי לראות איתה. הסדרה מלאה ברפרנסים שרק מבוגרים יבינו (עניין שיצר פתח לשיחות רבות מאוד...), ולמרות הישירות הבוטה שלה בענייני מין, היא משתמשת רבות גם באלגוריות.
למשל:
הפרק האחרון, בו צפינו אמש דבר על הכרת הטוב כדרך לפרק חרדות...
הפסיכולוגית בסדרה (שמאוד הזכירה לרביעית אותי, משום מה. :+) ) אוספת צפרדעים (אהם אהם קרפדות), והקרפדות מלמדות את הילדים להכיר תודה. והן גם אוכלות את יתושי החרדה... :+)
מצאתי את זה מקסים.
ץ

עלה, האם את בטוב?

ברוש, תודה על ההתעניינות.
רוחות קרות נושבות בחוץ,
ואני - עלה - מתעופפת מסתחררת ברוח.

האמת היא שבשביל עלה כמוני,
לא צריך רוח חזקה במיוחד,
אני נרעדת מעצם קיומי...

צפרדעית יקרה,
לא מכירה את הסדרה שכתבת עליה.
צפרדעים שמלמדים הכרת הטוב ואוכלות את יתושי החרדה...
מקסים!
מזכיר לי מישהי @}
את עושה הרבה טוב
מחמם את הלב ממש

אני נרעדת מעצם קיומי
אם תרצי להתקבע קצת, אנחנו פה. מוזמנת להאחז בנו כעוגן בים האי שפיות מסביב

_את עושה הרבה טוב
מחמם את הלב ממש_
גם...
תודה!
3>
ץ

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עלה, האם את עדיין כאן?

עלה, שלומך?
שנה לא שמענו זאת ממך

אני פה.
עדיין
פה...

תמיד הכי חשוך
לפני עלות השחר...(?)

האמנם
האומנם עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד....(?)

_הלוואי שרגשות תחושות המחשבות כאלו לא היו מבהילות אחרים,
כי זה משאיר את מי שמרגיש אותם עוד יותר לבד..._

מכירה.
לא נבהלת מרגשות חזקים.
מזמינה אותך לאוורר אותם @}

עלה, האם כתבת בבלוג שלי?
את מוזמנת לשם
להפוך ענבים ליין