קשה לי עם בני
קשה לי עם בני
ילד חמוד שובה לב אבל מתיש אותי ברמות שאני לא מצליחה לעמוד בכך. מאיפה כל האנרגיות האלו? אני במצב התשה תמידי. לאחרונה הלכנו לאיבחון מסויים שלא אפרט אותו והסתבר שיש לו בעיה אורגנית. מצד אחד זה מקל עלי, מצד שני, מה עכשיו?זה מחזק את זה שהקשיים יהיו לנצח, ואני כבר עכשיו חסרת כוחות
למה אני כותבת כאן?כי אני יודעת שכאן לא תענו לי "לקחת בייביסיטר". הבעיה זו לא בייביסטר כזו או אחרת, הבעיה זה שאני לא עומדת בקצב שלו ואני מותשת כל הזמן.
למה אני כותבת כאן?כי אני יודעת שכאן לא תענו לי "לקחת בייביסיטר". הבעיה זו לא בייביסטר כזו או אחרת, הבעיה זה שאני לא עומדת בקצב שלו ואני מותשת כל הזמן.
קשה לי עם בני
מזמינה אותך לבקר בבלוגים שלי אמא עם הפרעות קשב , גדלה עם ילדי והיום רוצה לגדול באמת
אני מתמודדת עם שלושה ילדים (מתוך חמישה) עם לקויי למידה,אני בעצמי עם קשיי קשב וריכוז.
היום כל ילד שני מאובחן בלקות למידה כזאת או אחרת,יש כאלה שמודעים לכך ויש כאלה שמתכחשים,
אם גילית באבחון מה הקושי זה כבר יתן לך כלים איך לסייע לו.
ילדים אלא יכולים להתיש ברמות אבל מצד שני,או מאותו הצד...הם ילדים אינטיליגנטים,יצירתיים רגישים מאוד.
נשמות גדולות שמתקשות להכיל את העולם הזה.
דווקא כאן יש דפים רבים של אמהות שמשתפות,
את לא לבד.
צאי למסע הגילוי של בנך בשמחה,
קיבלת מתנה,
ועכשיו דרך צלחה!
אני מתמודדת עם שלושה ילדים (מתוך חמישה) עם לקויי למידה,אני בעצמי עם קשיי קשב וריכוז.
היום כל ילד שני מאובחן בלקות למידה כזאת או אחרת,יש כאלה שמודעים לכך ויש כאלה שמתכחשים,
אם גילית באבחון מה הקושי זה כבר יתן לך כלים איך לסייע לו.
ילדים אלא יכולים להתיש ברמות אבל מצד שני,או מאותו הצד...הם ילדים אינטיליגנטים,יצירתיים רגישים מאוד.
נשמות גדולות שמתקשות להכיל את העולם הזה.
דווקא כאן יש דפים רבים של אמהות שמשתפות,
את לא לבד.
צאי למסע הגילוי של בנך בשמחה,
קיבלת מתנה,
ועכשיו דרך צלחה!
קשה לי עם בני
הוא בן 6 שנים . אני יודעת שזו מתנה, אבל מתקשה להתמודד עם המתנה הזו בשמחה ובקלילות. אני מוצאת לעיתים קרובות את עצמי מותשת ולא שמחה ומקבלת באהבה וללא תנאי. אין לי ,כך מסתבר יכולת נתינה אינסופית ואני מרגישה שעם כל רצוני לתת כמה שיותר , הכד שלי כבר עולה על גדותיו.
קשה לי עם בני
אמא,
תראי כמה את מוסיפה למותשות שלך. את אומרת:
זה מחזק את זה שהקשיים יהיו לנצח, ואני כבר עכשיו חסרת כוחות
לא רק שהמצב באמת דורש ממך הרבה אנרגיות, אלא שאת גם מועכת את עצמך.
את אומרת לעצמך: הקשיים יימשכו לנצח ולעולם ארבוץ בביצת חיי האומללה,
וממשיכה לדרוך על עצמך: כבר עכשיו אין לי כוחות אז מה יהיה בנצח?
אני מוצאת לעיתים קרובות את עצמי מותשת ולא שמחה ומקבלת באהבה וללא תנאי. אין לי ,כך מסתבר יכולת נתינה אינסופית ואני מרגישה שעם כל רצוני לתת כמה שיותר , הכד שלי כבר עולה על גדותיו.
ותראי איזה הלכאה עצמית אכזרית: אני לא שמחה, ולא מצליחה לאהוב את בני שלי על אף קשייו ועל אף שהוא מתיש אותי. אוי, ואני חשבתי שאני אהיה האמא הטובה ביותר בעולם ושיש לי יכולת נתינה אינסופית... והנה הוכחתי לעצמי כמה אני חסרת ישע, כמה אני חסרת יכולת. כמה אני אמא גרועה.
מכאן לא תצמח הישועה!
מכאן לא תוכלי להגיע למקום שאת יכולה באמת לעזור לו ולתת לו!
קודם כל תקבלי את עצמך. תגידי לעצמך זה בסדר להיות מותשת. זה טבעי.
היכולת לתת לאחר באה קודם מהיכולת לתת לעצמך.
תנסי לקבל את המותשות של עצמך. את יכולה לעשות את זה יותר טוב מכולם. פשוט לאפשר לעצמך מקום.
תאמיני שבך בפנים נצורות כל היכולות לעזור לבנך. את אמא שלו.
אם מעט קשב לעצמך תגלי שאת מסוגלת.
תתעסקי בקבלה עצמית, ולא בהלכאה עצמית, ותראי כמה כוחות את מקבלת. תראי לאט לאט שהמותשות, שזו מילה מאוד קשה, תהפוך בסך הכל לעייפות. ואז הולכים לישון קצת וקמים לא עייפים.
תראי כמה את מוסיפה למותשות שלך. את אומרת:
זה מחזק את זה שהקשיים יהיו לנצח, ואני כבר עכשיו חסרת כוחות
לא רק שהמצב באמת דורש ממך הרבה אנרגיות, אלא שאת גם מועכת את עצמך.
את אומרת לעצמך: הקשיים יימשכו לנצח ולעולם ארבוץ בביצת חיי האומללה,
וממשיכה לדרוך על עצמך: כבר עכשיו אין לי כוחות אז מה יהיה בנצח?
אני מוצאת לעיתים קרובות את עצמי מותשת ולא שמחה ומקבלת באהבה וללא תנאי. אין לי ,כך מסתבר יכולת נתינה אינסופית ואני מרגישה שעם כל רצוני לתת כמה שיותר , הכד שלי כבר עולה על גדותיו.
ותראי איזה הלכאה עצמית אכזרית: אני לא שמחה, ולא מצליחה לאהוב את בני שלי על אף קשייו ועל אף שהוא מתיש אותי. אוי, ואני חשבתי שאני אהיה האמא הטובה ביותר בעולם ושיש לי יכולת נתינה אינסופית... והנה הוכחתי לעצמי כמה אני חסרת ישע, כמה אני חסרת יכולת. כמה אני אמא גרועה.
מכאן לא תצמח הישועה!
מכאן לא תוכלי להגיע למקום שאת יכולה באמת לעזור לו ולתת לו!
קודם כל תקבלי את עצמך. תגידי לעצמך זה בסדר להיות מותשת. זה טבעי.
היכולת לתת לאחר באה קודם מהיכולת לתת לעצמך.
תנסי לקבל את המותשות של עצמך. את יכולה לעשות את זה יותר טוב מכולם. פשוט לאפשר לעצמך מקום.
תאמיני שבך בפנים נצורות כל היכולות לעזור לבנך. את אמא שלו.
אם מעט קשב לעצמך תגלי שאת מסוגלת.
תתעסקי בקבלה עצמית, ולא בהלכאה עצמית, ותראי כמה כוחות את מקבלת. תראי לאט לאט שהמותשות, שזו מילה מאוד קשה, תהפוך בסך הכל לעייפות. ואז הולכים לישון קצת וקמים לא עייפים.
קשה לי עם בני
אני מסכימה איתך בגדול
אבל איך אפשר לקבל את עצמי כשאני רואה שני זקוק לי ואני פשוט כבר לא מסוגלת?
אני מתפרקת
אני זקוקה לאויר לנשימה
אבל כשאני חוזרת אני מגלה שלא לגמרי הגעתי יותר מלאה
אלא רק ראיתי כמה עוד הרבה אויר אני עוד צריכה
התחושה שאני מותשת היא בעיקר נפשית,.אני מותשת נפשית מההתמודדות הזו היומיומית והשוחקת הזו. אני לא מרגישה עייפה פיזית, אלא פשוט אין לי כוח.
איך מוצאים כוחות לקום כמו חדשה , מלאת מרץ ואנרגיות?
אבל איך אפשר לקבל את עצמי כשאני רואה שני זקוק לי ואני פשוט כבר לא מסוגלת?
אני מתפרקת
אני זקוקה לאויר לנשימה
אבל כשאני חוזרת אני מגלה שלא לגמרי הגעתי יותר מלאה
אלא רק ראיתי כמה עוד הרבה אויר אני עוד צריכה
התחושה שאני מותשת היא בעיקר נפשית,.אני מותשת נפשית מההתמודדות הזו היומיומית והשוחקת הזו. אני לא מרגישה עייפה פיזית, אלא פשוט אין לי כוח.
איך מוצאים כוחות לקום כמו חדשה , מלאת מרץ ואנרגיות?
קשה לי עם בני
אמא,
אבל איך אפשר לקבל את עצמי כשאני רואה שבני זקוק לי ואני פשוט כבר לא מסוגלת?
אל תתעסקי בכמה כישלונית את. כמה את חסרת אונים. כמה את לא מסוגלת.
אל תסתכלי על האויר שחסר לך.
ועוד,
אבל כשאני חוזרת אני מגלה שלא לגמרי הגעתי יותר מלאה
שוב ההלכאה העצמית הזו.
היא לא בונה. היא ניכור עצמי.
תדעי תמיד שיש עוד אופציה שרק את יכולה לאפשר לעצמך=אופצית הקבלה העצמית
זה בסדר שקשה לי, זה בסדר שאני לא קמה מלאת מרץ ואנרגיות, זה בסדר ההתשה הנפשית.
תעשי לעצמך מקום. פשוט תקבלי את עצמך כמו שאת. תאפשרי לעצמך להיות איפה שאת. זה בסדר.
למה?
כי ככה את מרגישה!
וכל הרגשה שלך היא לגיטימית!
כי יש לך ערך!
תנסי ותראי שרק כך אפשר לצמוח
רק כך תמצאי את התשובות לעצמך
תוציאי מתוכך את מה שליבך כבר יודע
אבל איך אפשר לקבל את עצמי כשאני רואה שבני זקוק לי ואני פשוט כבר לא מסוגלת?
אל תתעסקי בכמה כישלונית את. כמה את חסרת אונים. כמה את לא מסוגלת.
אל תסתכלי על האויר שחסר לך.
ועוד,
אבל כשאני חוזרת אני מגלה שלא לגמרי הגעתי יותר מלאה
שוב ההלכאה העצמית הזו.
היא לא בונה. היא ניכור עצמי.
תדעי תמיד שיש עוד אופציה שרק את יכולה לאפשר לעצמך=אופצית הקבלה העצמית
זה בסדר שקשה לי, זה בסדר שאני לא קמה מלאת מרץ ואנרגיות, זה בסדר ההתשה הנפשית.
תעשי לעצמך מקום. פשוט תקבלי את עצמך כמו שאת. תאפשרי לעצמך להיות איפה שאת. זה בסדר.
למה?
כי ככה את מרגישה!
וכל הרגשה שלך היא לגיטימית!
כי יש לך ערך!
תנסי ותראי שרק כך אפשר לצמוח
רק כך תמצאי את התשובות לעצמך
תוציאי מתוכך את מה שליבך כבר יודע
-
- הודעות: 653
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2003, 22:48
- דף אישי: הדף האישי של אלונ_צ'יק*
קשה לי עם בני
עשוה רושם (לי בכל מקרה) , שיש לך דכאון...
הכל נראה לך עכשיו יציב, בלתי נשלט וגלובלי.
כלומר יציב- לא ישתנה לעולם
בלתי נשלט- נדמה לך שלך אין את הכוחות לשנות, וכל זה גדול עלייך ולא בשליטתך.
גלובלי- את משליכה את המצב על כל רובדי החיים. משפטים כמו "אין לי נתינה אין סופית"... (כאילו למישהו יש..)
זה נראה כמו תסמינים של דכאון. צריך לשבור את הדפוס, ולעזור לך למצוא את הדרכים לא ליפול אליו שוב. זה קשה, בעיקר ההתחלה. אבל כשיוצאים מדרך החשיבה האזת לא מבינים איך הרגשנו ככה קודם.
כל מה שאלמוניתי כתבה לך נכון ביותר, פשוט נראה לי שלבד קצת קשה לך להניע את השינוי...
תתחילי אולי בתרגילילם פשוטים. לפי הקטגוריות שנתתי לך:
יציבות- המצב לא יהיה ככה לנצח, פשוט לא, כי אלו החיים, את מבינה את זה בדיוק כמוני. זה זמני כמו שהכל זמני. תשנני את זה.
שליטה- הכל בשליטתך, גם להיות מותשת זה בשליטתך, יש לך כח להשפיע על הכל, ולשנות כל דבר, בעיקר את החיים שלך.
גלובליות- איך שאר התחומים בחייך? איפה את מצליחה? מה גורם לך שימחה , אושר, סיפוק, גאווה, תחשבי על ההיבטים האלו, מה את עושה שם שנראה לך נכון. אולי צריך לעשות את זה יותר?
אני אמשיך אח"כ.
שבת שלום @}
הכל נראה לך עכשיו יציב, בלתי נשלט וגלובלי.
כלומר יציב- לא ישתנה לעולם
בלתי נשלט- נדמה לך שלך אין את הכוחות לשנות, וכל זה גדול עלייך ולא בשליטתך.
גלובלי- את משליכה את המצב על כל רובדי החיים. משפטים כמו "אין לי נתינה אין סופית"... (כאילו למישהו יש..)
זה נראה כמו תסמינים של דכאון. צריך לשבור את הדפוס, ולעזור לך למצוא את הדרכים לא ליפול אליו שוב. זה קשה, בעיקר ההתחלה. אבל כשיוצאים מדרך החשיבה האזת לא מבינים איך הרגשנו ככה קודם.
כל מה שאלמוניתי כתבה לך נכון ביותר, פשוט נראה לי שלבד קצת קשה לך להניע את השינוי...
תתחילי אולי בתרגילילם פשוטים. לפי הקטגוריות שנתתי לך:
יציבות- המצב לא יהיה ככה לנצח, פשוט לא, כי אלו החיים, את מבינה את זה בדיוק כמוני. זה זמני כמו שהכל זמני. תשנני את זה.
שליטה- הכל בשליטתך, גם להיות מותשת זה בשליטתך, יש לך כח להשפיע על הכל, ולשנות כל דבר, בעיקר את החיים שלך.
גלובליות- איך שאר התחומים בחייך? איפה את מצליחה? מה גורם לך שימחה , אושר, סיפוק, גאווה, תחשבי על ההיבטים האלו, מה את עושה שם שנראה לך נכון. אולי צריך לעשות את זה יותר?
אני אמשיך אח"כ.
שבת שלום @}
קשה לי עם בני
תדעי תמיד שיש עוד אופציה שרק את יכולה לאפשר לעצמך=אופצית הקבלה העצמית
קבלה עצמית?שקשה לי? שאני לא נותנת לילדי את הקסימום שהוא צריך? קשה לי להשלים עם המצב הזה. תמיד נראה שאם אתאמץ עוד קצת יצליח לי. ולרב מצליח, לאחרונה פחות.
האם היית ממליצה להורה שמכה את ילדו(זה לא המקרה, אבל נניח) להשלים עם מי שהוא?אני לא מבינה את כוונתך.
לי יש דיכאון?אולי יש בזה משהו, פשוט נראה שהכל קשה ולא הולך בקלות. שכל פיתרון שאני מנסה לא מסתדר טוב. שאני מנסה להוריד ממני עומס אבל במקום זה יש עלי עוד ועוד עומס.
איפה אני מצליחה?
יחסית אני מצליחה עם הילדים. אימהות אחרות תופסות ממני, הן לא רואות את הרגעים הקשים או איך אני מותשת בסופו של יום. יש דברים רבים שגורמים לי שמחה כמו לקרוא, לטייל, לצאת לטבע, לטפל בעצמי. אבל בתחומים הללו אין כל כך מדד של הצלחה, אין תחום שאני מרגישה בו "מצליחה".
קבלה עצמית?שקשה לי? שאני לא נותנת לילדי את הקסימום שהוא צריך? קשה לי להשלים עם המצב הזה. תמיד נראה שאם אתאמץ עוד קצת יצליח לי. ולרב מצליח, לאחרונה פחות.
האם היית ממליצה להורה שמכה את ילדו(זה לא המקרה, אבל נניח) להשלים עם מי שהוא?אני לא מבינה את כוונתך.
לי יש דיכאון?אולי יש בזה משהו, פשוט נראה שהכל קשה ולא הולך בקלות. שכל פיתרון שאני מנסה לא מסתדר טוב. שאני מנסה להוריד ממני עומס אבל במקום זה יש עלי עוד ועוד עומס.
איפה אני מצליחה?
יחסית אני מצליחה עם הילדים. אימהות אחרות תופסות ממני, הן לא רואות את הרגעים הקשים או איך אני מותשת בסופו של יום. יש דברים רבים שגורמים לי שמחה כמו לקרוא, לטייל, לצאת לטבע, לטפל בעצמי. אבל בתחומים הללו אין כל כך מדד של הצלחה, אין תחום שאני מרגישה בו "מצליחה".
קשה לי עם בני
אמא,
יש דברים רבים שגורמים לי שמחה כמו לקרוא, לטייל, לצאת לטבע, לטפל בעצמי.
להיות שמח זו הצלחה מדהימה!
לדעתי, המדד להצלחה אמיתית הוא היותך שמחה.
כי כל השאר תלוי בזמן, תלוי במקום, תלוי בלמה ולמי את משווה.
תלוי בכל מיני נסיבות משתנות.
ואילו השמחה שלך תלויה אך ורק בעצמך פנימה.
האם היית ממליצה להורה שמכה את ילדו(זה לא המקרה, אבל נניח) להשלים עם מי שהוא?
אם הורה שמכה יכעס על עצמו/יבטיח שלא יעשה את זה שוב/ישלח את עצמו לכלא/ישנא את עצמו/יקשור לעצמו את הידיים -
כל אלו כנראה לא יואילו.
הורה שמכה עושה את זה מחוסר יכולת להתמודד בדרך אחרת. מקושי שלו. מחוסר אונים. מאיבוד שליטה.
אלו מקומות חלשים. ולכן, קודם כל עליו לנסות להבין למה הוא חלש במצבים האלו.
איך אפשר להבין זאת לעומק בלי לקבל את עצמך, את חולשותיך?
יש דברים רבים שגורמים לי שמחה כמו לקרוא, לטייל, לצאת לטבע, לטפל בעצמי.
להיות שמח זו הצלחה מדהימה!
לדעתי, המדד להצלחה אמיתית הוא היותך שמחה.
כי כל השאר תלוי בזמן, תלוי במקום, תלוי בלמה ולמי את משווה.
תלוי בכל מיני נסיבות משתנות.
ואילו השמחה שלך תלויה אך ורק בעצמך פנימה.
האם היית ממליצה להורה שמכה את ילדו(זה לא המקרה, אבל נניח) להשלים עם מי שהוא?
אם הורה שמכה יכעס על עצמו/יבטיח שלא יעשה את זה שוב/ישלח את עצמו לכלא/ישנא את עצמו/יקשור לעצמו את הידיים -
כל אלו כנראה לא יואילו.
הורה שמכה עושה את זה מחוסר יכולת להתמודד בדרך אחרת. מקושי שלו. מחוסר אונים. מאיבוד שליטה.
אלו מקומות חלשים. ולכן, קודם כל עליו לנסות להבין למה הוא חלש במצבים האלו.
איך אפשר להבין זאת לעומק בלי לקבל את עצמך, את חולשותיך?
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
קשה לי עם בני
אני לא יודעת אם זה המקרה אצלכם, אבל יש סוג של פעלתנות יתר (שלפעמים מלווה באלימות) שנרגע כשמפסיקים לאכול מוצרי חיטה. יכול להיות ששווה לנסות (רק תדעי שזה לוקח כמה שבועות עד שרואים את ההשפעה).
-
- הודעות: 468
- הצטרפות: 04 ינואר 2006, 20:29
- דף אישי: הדף האישי של אורי_ה*
קשה לי עם בני
אמא שלום.
ברשותך, אני מצטרפת לשיחה. היו כמה דברים מחילופי הדעות שקפצו לעיני.
לתחושתי, להבנתי, קבלה היא לא השלמה. קבלה היא לא פשרה.
היא שלב ראשון, הכרחי, בכדי לראות את הדברים כפשוטם. כפי שהם בעולם.
רק אחרי שאת מקבלת שכך הוא הדבר, אפשר, אולי, לחולל שינוי. אם זה מה שתרצי בו.
אי אפשר לשנות משהו במי שאנחנו בלי לקבל אותו קודם כל כמות שהוא.
באופן טבעי יש לנו רצון לשנות משהו שנדמה לנו שלא עומד בסטנדרטים שהיינו רוצים להעמיד לעצמנו.
אני מאמינה שבלי לעצור קודם, לנשום עמוק ולקבל אותו באמת, אנחנו מדלגים על חלק חשוב בדרך.
נראה לי טבעי לגמרי שכוחותיך הולכים וכלים. אי אפשר שיהיו לנו כוחות ללא קצה.
אנחנו נדרשים לנוע במעגלים, להתקיים בהם ולחפש אחר מזוננו. אחר מקור הכח הנדרש בעת הזאת.
נדמה לי שאת זקוקה להזנה. אם העניין של הצלחה מדבר אליך, ואת לא מוצאת אותו מונח בתוך חייך, אולי צריך לייצר הצלחות.
להעמיד מטרות קונקרטיות, בתחומים אחרים בחייך ולייצר הצלחות. זה באורח קסם בונה את האפשרות שלנו להאמין בעצמנו ולכבוש טריטוריות נוספות של הצלחה.
דומה נדבק בדומה.
נדמה לי שיש גם עניין של אמונה. אמונה בתפקידך בעולם. אמונה במה שמבעד להבנה הבהירה שלנו.
אני לא יודעת איפה זה נוגע בך. עשי בדברי כרצונך.
מבעד ליומיום הקשה והמתיש, מבעד למשימות ולראייה המקומית, יש, לתפישת עולמי, מארג רחב ידיים.
רקומה בו המשימה שלך. שזורה בו השליחות והשיעור שלך. מונחים בו הכוחות שלך.
בשבילי, גם מהלכים עצומים ומורכבים, מקבלים אפשרות לעבור דרכי, כשאני מבינה שזו המשימה שלי.
שיש לי שיעורים בדרך.
זה מצליח להיות לא סתם קושי או כאב לב, אלא אתגר.
ולא סתם אתגר, אלא שיעור חיים.
לי, ההבנה הזו מעניקה כח.
זה מפסיק להיות הדבר הקטן והפרטי שאני עוברת בעולם ושמוט שם על כתפי, והופך להיות משהו בעל תוקף והד בעולם, ונושא סיבה, גם אם אינה נהירה לי.
נדמה לי שחשוב מאוד שיהיה זמן ספציפי ביום, בשבוע, שאת עושה דברים שמיטיבים איתך והם למען עצמך.
ובעיקר אני רוצה לתמוך בך.
להניח יד על כתפך ולהזמין אותך להיות עוד ועוד את.
לתת לך לנוח בין ידי כמה שתזדקקי ואז לעודד אותך לקום על רגליך לסיבוב נוסף של משימת חייך המופלאה.
שבת של שלום.
אוריה
ברשותך, אני מצטרפת לשיחה. היו כמה דברים מחילופי הדעות שקפצו לעיני.
לתחושתי, להבנתי, קבלה היא לא השלמה. קבלה היא לא פשרה.
היא שלב ראשון, הכרחי, בכדי לראות את הדברים כפשוטם. כפי שהם בעולם.
רק אחרי שאת מקבלת שכך הוא הדבר, אפשר, אולי, לחולל שינוי. אם זה מה שתרצי בו.
אי אפשר לשנות משהו במי שאנחנו בלי לקבל אותו קודם כל כמות שהוא.
באופן טבעי יש לנו רצון לשנות משהו שנדמה לנו שלא עומד בסטנדרטים שהיינו רוצים להעמיד לעצמנו.
אני מאמינה שבלי לעצור קודם, לנשום עמוק ולקבל אותו באמת, אנחנו מדלגים על חלק חשוב בדרך.
נראה לי טבעי לגמרי שכוחותיך הולכים וכלים. אי אפשר שיהיו לנו כוחות ללא קצה.
אנחנו נדרשים לנוע במעגלים, להתקיים בהם ולחפש אחר מזוננו. אחר מקור הכח הנדרש בעת הזאת.
נדמה לי שאת זקוקה להזנה. אם העניין של הצלחה מדבר אליך, ואת לא מוצאת אותו מונח בתוך חייך, אולי צריך לייצר הצלחות.
להעמיד מטרות קונקרטיות, בתחומים אחרים בחייך ולייצר הצלחות. זה באורח קסם בונה את האפשרות שלנו להאמין בעצמנו ולכבוש טריטוריות נוספות של הצלחה.
דומה נדבק בדומה.
נדמה לי שיש גם עניין של אמונה. אמונה בתפקידך בעולם. אמונה במה שמבעד להבנה הבהירה שלנו.
אני לא יודעת איפה זה נוגע בך. עשי בדברי כרצונך.
מבעד ליומיום הקשה והמתיש, מבעד למשימות ולראייה המקומית, יש, לתפישת עולמי, מארג רחב ידיים.
רקומה בו המשימה שלך. שזורה בו השליחות והשיעור שלך. מונחים בו הכוחות שלך.
בשבילי, גם מהלכים עצומים ומורכבים, מקבלים אפשרות לעבור דרכי, כשאני מבינה שזו המשימה שלי.
שיש לי שיעורים בדרך.
זה מצליח להיות לא סתם קושי או כאב לב, אלא אתגר.
ולא סתם אתגר, אלא שיעור חיים.
לי, ההבנה הזו מעניקה כח.
זה מפסיק להיות הדבר הקטן והפרטי שאני עוברת בעולם ושמוט שם על כתפי, והופך להיות משהו בעל תוקף והד בעולם, ונושא סיבה, גם אם אינה נהירה לי.
נדמה לי שחשוב מאוד שיהיה זמן ספציפי ביום, בשבוע, שאת עושה דברים שמיטיבים איתך והם למען עצמך.
ובעיקר אני רוצה לתמוך בך.
להניח יד על כתפך ולהזמין אותך להיות עוד ועוד את.
לתת לך לנוח בין ידי כמה שתזדקקי ואז לעודד אותך לקום על רגליך לסיבוב נוסף של משימת חייך המופלאה.
שבת של שלום.
אוריה
קשה לי עם בני
להיות שמח זו הצלחה מדהימה!
כיף לשמוע, כבר התחלתי להרגיש רע עם זה שאין לי הצלחות עם תעודות......
אלו מקומות חלשים. ולכן, קודם כל עליו לנסות להבין למה הוא חלש במצבים האלו.
זהו שאני מתלבטת. מצד אחד אני מבינה שאני מתמודדת עם משהו שהרבה הורים לא מתמודדים. מצד שני, זה המצב שיש לי כרגע בבית, מצב בו אני צריכה לצאת ממה שאני יכולה באופן רגיל. ותיארתי בגילוי לב שאני עייפה ומותשת. לקבל שזה המצב? להשלים עם זה שקצרה ידי?:-(
אני לא יודעת אם זה המקרה אצלכם, אבל יש סוג של פעלתנות יתר (שלפעמים מלווה באלימות) שנרגע כשמפסיקים לאכול מוצרי חיטה.
אני מוכנה לנסות. מה פירוש מוצרי חיטה?לחם ודומיו?כמו חולי צליאק?
_נדמה לי שאת זקוקה להזנה. אם העניין של הצלחה מדבר אליך, ואת לא מוצאת אותו מונח בתוך חייך, אולי צריך לייצר הצלחות.
להעמיד מטרות קונקרטיות, בתחומים אחרים בחייך ולייצר הצלחות. זה באורח קסם בונה את האפשרות שלנו להאמין בעצמנו ולכבוש טריטוריות נוספות של הצלחה._
כן, גם אני הרגשתי כך לאחרונה, במיוחד שכל מרצי מושקע בכיוון אחד ושאר הכיוונים בחיי די הוזנחו. צתד אחד זה אומר להשקיע פחות מרץ במה שמאד מאד חשוב לי. מצד שני אני אכן מרגישה שאני מאד מאד זקוקה להזנה.
אני פחות מתחברת לתפקיד בעולם. זה גדול עלי כרגע. אבל תודה רבה על המילים החמות שלך ועל ההזמנה להיות אני, כבר די שכחתי מי זאת בעצם. השבוע דווקא התחלתי ללכת לטיפול פיזי בעצמי, טיפול גופני והרגשתי כמה אין לי כבר כוח להיות אמא ואדם מבוגר. בא לי להיות ילדה במובן המוגן והמטופל .
קשה לי להשלים עם התובנה הזו. אולי כי אני נוהגת לשפוט בחומרה אנשים שברחו מאחריותם.......
כיף לשמוע, כבר התחלתי להרגיש רע עם זה שאין לי הצלחות עם תעודות......
אלו מקומות חלשים. ולכן, קודם כל עליו לנסות להבין למה הוא חלש במצבים האלו.
זהו שאני מתלבטת. מצד אחד אני מבינה שאני מתמודדת עם משהו שהרבה הורים לא מתמודדים. מצד שני, זה המצב שיש לי כרגע בבית, מצב בו אני צריכה לצאת ממה שאני יכולה באופן רגיל. ותיארתי בגילוי לב שאני עייפה ומותשת. לקבל שזה המצב? להשלים עם זה שקצרה ידי?:-(
אני לא יודעת אם זה המקרה אצלכם, אבל יש סוג של פעלתנות יתר (שלפעמים מלווה באלימות) שנרגע כשמפסיקים לאכול מוצרי חיטה.
אני מוכנה לנסות. מה פירוש מוצרי חיטה?לחם ודומיו?כמו חולי צליאק?
_נדמה לי שאת זקוקה להזנה. אם העניין של הצלחה מדבר אליך, ואת לא מוצאת אותו מונח בתוך חייך, אולי צריך לייצר הצלחות.
להעמיד מטרות קונקרטיות, בתחומים אחרים בחייך ולייצר הצלחות. זה באורח קסם בונה את האפשרות שלנו להאמין בעצמנו ולכבוש טריטוריות נוספות של הצלחה._
כן, גם אני הרגשתי כך לאחרונה, במיוחד שכל מרצי מושקע בכיוון אחד ושאר הכיוונים בחיי די הוזנחו. צתד אחד זה אומר להשקיע פחות מרץ במה שמאד מאד חשוב לי. מצד שני אני אכן מרגישה שאני מאד מאד זקוקה להזנה.
אני פחות מתחברת לתפקיד בעולם. זה גדול עלי כרגע. אבל תודה רבה על המילים החמות שלך ועל ההזמנה להיות אני, כבר די שכחתי מי זאת בעצם. השבוע דווקא התחלתי ללכת לטיפול פיזי בעצמי, טיפול גופני והרגשתי כמה אין לי כבר כוח להיות אמא ואדם מבוגר. בא לי להיות ילדה במובן המוגן והמטופל .
קשה לי להשלים עם התובנה הזו. אולי כי אני נוהגת לשפוט בחומרה אנשים שברחו מאחריותם.......
קשה לי עם בני
_להיות שמח זו הצלחה מדהימה!
כיף לשמוע, כבר התחלתי להרגיש רע עם זה שאין לי הצלחות עם תעודות......_
לא הבנתי מה את אומרת
לקבל שזה המצב? להשלים עם זה שקצרה ידי?
לא לקבל שזה המצב כי אם לתת לגיטימציה לתחושותייך
ולהפסיק לשפוט בחומרה את עצמך
נראה לי שדבריי לא מגיעים אלייך
אפרד ממך כאן
ואאחל לך טוב.
כיף לשמוע, כבר התחלתי להרגיש רע עם זה שאין לי הצלחות עם תעודות......_
לא הבנתי מה את אומרת
לקבל שזה המצב? להשלים עם זה שקצרה ידי?
לא לקבל שזה המצב כי אם לתת לגיטימציה לתחושותייך
ולהפסיק לשפוט בחומרה את עצמך
נראה לי שדבריי לא מגיעים אלייך
אפרד ממך כאן
ואאחל לך טוב.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
קשה לי עם בני
מה פירוש מוצרי חיטה?לחם ודומיו?כמו חולי צליאק?
בדיוק. זה לא צליאק כי אין דימום של המעי, אבל כן יש השפעות התנהגותיות ברורות.
בדיוק. זה לא צליאק כי אין דימום של המעי, אבל כן יש השפעות התנהגותיות ברורות.
קשה לי עם בני
הי אלמוניתי,
אל נא תלכי, אני מעוניינת לשמוע את דבריך מאד. אני מרגישה שהם מעוררים בי משהו מאד חשוב שקשה לי להבין אותו.
אנא השארי
מה שהתכוונתי שזה שאהבתי את גישתך בנוגע לשמחה כהצלחה ותודה שהארת את עיני.
תודה יונת.
אל נא תלכי, אני מעוניינת לשמוע את דבריך מאד. אני מרגישה שהם מעוררים בי משהו מאד חשוב שקשה לי להבין אותו.
אנא השארי
מה שהתכוונתי שזה שאהבתי את גישתך בנוגע לשמחה כהצלחה ותודה שהארת את עיני.
תודה יונת.
קשה לי עם בני
אמא,
אני שמחה בשבילך
אני מרגישה שהם מעוררים בי משהו מאד חשוב שקשה לי להבין אותו.
את רואה זו בדיוק המלאכה! אפשר להתחיל להבין את עצמנו רק אחריי שמזרימים אהבה ורגש טוב למקומות החלשים.
התחושה הזו של התעוררות לא יכלה להגיע אלייך לולא היית מתחילה בתהליך הזה של קבלה עצמית.
ההבנה תבוא אח"כ וזה בסדר שאת לא מבינה עדיין. תמשיכי לקבל את עצמך, לאפשר לעצמך להרגיש חלשה
כל השאר כבר יגיע.
הקבלה העצמית היא תנאי מקדים להבנה. הקבלה העצמית היא המלאכה הקשה!
היכולת לעשות סוויצ' בין הלכאה עצמית, ניכור עצמי והיחלשות לבין קבלה עצמית, שקט, חום היא מדהימה.
ונראה לי שאת בדרך.
רק אם תקבלי את עצמך תוכלי לתת לבנך...
כבר התחלתי להרגיש רע עם זה שאין לי הצלחות עם תעודות......
לי יש תעודות. הן לא מביאות לי שום שמחה!
אני שמחה בשבילך
אני מרגישה שהם מעוררים בי משהו מאד חשוב שקשה לי להבין אותו.
את רואה זו בדיוק המלאכה! אפשר להתחיל להבין את עצמנו רק אחריי שמזרימים אהבה ורגש טוב למקומות החלשים.
התחושה הזו של התעוררות לא יכלה להגיע אלייך לולא היית מתחילה בתהליך הזה של קבלה עצמית.
ההבנה תבוא אח"כ וזה בסדר שאת לא מבינה עדיין. תמשיכי לקבל את עצמך, לאפשר לעצמך להרגיש חלשה
כל השאר כבר יגיע.
הקבלה העצמית היא תנאי מקדים להבנה. הקבלה העצמית היא המלאכה הקשה!
היכולת לעשות סוויצ' בין הלכאה עצמית, ניכור עצמי והיחלשות לבין קבלה עצמית, שקט, חום היא מדהימה.
ונראה לי שאת בדרך.
רק אם תקבלי את עצמך תוכלי לתת לבנך...
כבר התחלתי להרגיש רע עם זה שאין לי הצלחות עם תעודות......
לי יש תעודות. הן לא מביאות לי שום שמחה!
קשה לי עם בני
תודה אלמונית יקרה שלא הלכת
את יכולה לשתף אותי איך הזרמת אהבה ורגש למקומות חלשים?המקומות החלשים הם מנותקים מזרם האהבה והרגש. מלאי אשמה וכאב. אצלי הכל עוד יותר מסובך כי גדלתי במשפחה קשה מאד ומתעללת. נשבעתי להיות אמא נפלאה ואהובה ממש כפי שאני לא מעריכה את אימי .
את יכולה לשתף אותי איך הזרמת אהבה ורגש למקומות חלשים?המקומות החלשים הם מנותקים מזרם האהבה והרגש. מלאי אשמה וכאב. אצלי הכל עוד יותר מסובך כי גדלתי במשפחה קשה מאד ומתעללת. נשבעתי להיות אמא נפלאה ואהובה ממש כפי שאני לא מעריכה את אימי .
קשה לי עם בני
אמא,
את מדהימה!
תראי מה זיהית!
נתת מקום לעצמך כילדה!
זאת קבלה עצמית, זה אפילו שלב מתקדם יותר.
אצלי הכל עוד יותר מסובך כי גדלתי במשפחה קשה מאד ומתעללת.
תמשיכי לעשות לזה מקום. רק את יכולה לאהוב את עצמך שם.
ותזכרי שזה שייך לעבר, שזה לא חלק מההווה.
נשבעתי להיות אמא נפלאה ואהובה ממש כפי שאני לא מעריכה את אימי .
את אמא נפלאה ואהובה. עצם זה שאת כל-כך קשובה לילדך, שאת מתעסקת עם זה, שפתחת את הדף הזה.
את לא מאמינה כמה את נפלאה ואהובה על בנך. את כמו שאת. את המשמעות לחיים.
אם תביני את זה תוכלי לזכות בהצלחה ענקית, בשמחה ענקית.
אני מאמינה שמהבית לוקחים או את התיזה או את האנטי-תיזה.
נראה לי שאת בחרת באנטי-תיזה. ואת פועלת בכיוון.
את מדהימה!
תראי מה זיהית!
נתת מקום לעצמך כילדה!
זאת קבלה עצמית, זה אפילו שלב מתקדם יותר.
אצלי הכל עוד יותר מסובך כי גדלתי במשפחה קשה מאד ומתעללת.
תמשיכי לעשות לזה מקום. רק את יכולה לאהוב את עצמך שם.
ותזכרי שזה שייך לעבר, שזה לא חלק מההווה.
נשבעתי להיות אמא נפלאה ואהובה ממש כפי שאני לא מעריכה את אימי .
את אמא נפלאה ואהובה. עצם זה שאת כל-כך קשובה לילדך, שאת מתעסקת עם זה, שפתחת את הדף הזה.
את לא מאמינה כמה את נפלאה ואהובה על בנך. את כמו שאת. את המשמעות לחיים.
אם תביני את זה תוכלי לזכות בהצלחה ענקית, בשמחה ענקית.
אני מאמינה שמהבית לוקחים או את התיזה או את האנטי-תיזה.
נראה לי שאת בחרת באנטי-תיזה. ואת פועלת בכיוון.
קשה לי עם בני
הי אלמונית
תודה על העידוד והמילים החמות
אני מזהה אותי כילדה עזובה ובודדה ומרגישה בלי שליטה על העולם
קיוויתי שיום יבוא וההרגשה הזו תשתנה
את יכולה לספר לי עוד על הלקאה עצמית?איך היא יכולה להתחלף?
מה קורה אם אני אקבל את עצמי כמו שאני, בלתי מושלמת?האם אין זו הכרה בכל שהמצב הוא לא אידיאלי כפי שחלמתי?
י שלך מושג איך אפשר להגדיל את יכולת ההכלה והנתינה שלי?
תודה על העידוד והמילים החמות
אני מזהה אותי כילדה עזובה ובודדה ומרגישה בלי שליטה על העולם
קיוויתי שיום יבוא וההרגשה הזו תשתנה
את יכולה לספר לי עוד על הלקאה עצמית?איך היא יכולה להתחלף?
מה קורה אם אני אקבל את עצמי כמו שאני, בלתי מושלמת?האם אין זו הכרה בכל שהמצב הוא לא אידיאלי כפי שחלמתי?
י שלך מושג איך אפשר להגדיל את יכולת ההכלה והנתינה שלי?
קשה לי עם בני
אמא,
קיוויתי שיום יבוא וההרגשה הזו תשתנה
אל תחפשי את הישועה בחוץ
תחפשי אותה בתוכך.
את ניזונה מאכזבות. הן נותנות לך תחושת קיום. הן לא מביאות לשום מקום.
האם אין זו הכרה שהמצב הוא לא אידיאלי כפי שחלמתי?
תפסיקי להלחיץ את עצמך עם חלומות שלא מתגשמים
זה לא העיניין. זה מיותר ולא בונה.
יש שלך מושג איך אפשר להגדיל את יכולת ההכלה והנתינה שלי?
קודם כל להכיל ולתת לעצמך. זה פותח. זה מרחיב. זה פותר הכל.
תגידי לעצמך אני בסדר. יש לי ערך. זה בסדר להרגיש איך שאני מרגישה.
אני מזהה אותי כילדה עזובה ובודדה
את לא בודדה. יש לך אותך. זה המון. זה הכל.
אם את לא בשביל עצמך, איך תוכלי להיות בשביל בנך?
קיוויתי שיום יבוא וההרגשה הזו תשתנה
אל תחפשי את הישועה בחוץ
תחפשי אותה בתוכך.
את ניזונה מאכזבות. הן נותנות לך תחושת קיום. הן לא מביאות לשום מקום.
האם אין זו הכרה שהמצב הוא לא אידיאלי כפי שחלמתי?
תפסיקי להלחיץ את עצמך עם חלומות שלא מתגשמים
זה לא העיניין. זה מיותר ולא בונה.
יש שלך מושג איך אפשר להגדיל את יכולת ההכלה והנתינה שלי?
קודם כל להכיל ולתת לעצמך. זה פותח. זה מרחיב. זה פותר הכל.
תגידי לעצמך אני בסדר. יש לי ערך. זה בסדר להרגיש איך שאני מרגישה.
אני מזהה אותי כילדה עזובה ובודדה
את לא בודדה. יש לך אותך. זה המון. זה הכל.
אם את לא בשביל עצמך, איך תוכלי להיות בשביל בנך?