הקשר בין התעללות ודיכאון

שליחה על ידי שרה* » 03 מאי 2009, 12:19

בזמן האחרון חשבתי על זה שקורבנות התעללות במערכת זוגית סובלות מדיכאון.
יש למישהו תובנה בנושא?
וגם:
הבנתי סוף סוף שאני קורבן כזה, אבל לא מצליחה לצאת מהלופ הזה. איך עושים את זה? פוחדת לעמוד לפניו ולומר לו שהכל נגמר ביננו
הפחד הוא לא מהתגובה שלו שתהיה קיצונית: מכות וכאלה, אלא מזה שהוא שוב ילחץ אותי לפינה בדיבורים שלו ואני שוב אסכים ואחזור לשבי. ככה אני מרגישה בזמן האחרון: כמו בשבי.
מה עושים? איך יוצאים מזה?
מהדיכאון נחלצתי אבל עדיין....

סימני התעללות בזוגיות

היי שרה, נשמע שאת עוברת משהו קשה ביותר... רוצה לשפוך כאן? מניחה שאת מכירה את הדף סימני התעללות בזוגיות ? אם לא, מאוד כדאי לקרוא. וגם את עזרה בזוגיות בעייתית , דף מעורר השראה שפתחה אישה במצב דומה לשלך.

שולחת לך המון כוח וחיזוקים @}

שרה יקרה, תפתחי ותוציאי, דברי, תשפכי זה דבר ראשון. התחלת וזה טוב.. זה צעד אחד קדימה שיוציא אותך מהערפל. ואל תחששי כי אין כאן חשיפה. בהצלחה

שליחה על ידי שרה* » 04 מאי 2009, 07:59

שרה יקרה, תפתחי ותוציאי, דברי, תשפכי זה דבר ראשון. התחלת וזה טוב.. זה צעד אחד קדימה שיוציא אותך מהערפל. ואל תחששי כי אין כאן חשיפה. בהצלחה

שופכת
הלכתי לחפש תשובות וגיליתי דברים מעניינים.
התחלתי טיפול תרופתי במשהו והתרופה הזאת היא גם תרופה נגד דיכאון. אבל לקחתי אותה נגד משהו אחר.
פתאום התחלתי להבין דברים שקורים לי. אני מצטטת מאחד האתרים ומעתיקה רק דברים שעבורי
_אבחון של דיכאון
אצל אנשים המאובחנים כסובלים מדיכאון ניתן להבחין בחלק או בכל הסימנים המפורטים להלן. חשוב לציין, כי כל אחד מהסימנים יכול להופיע אצל כל אדם לתקופה קצרה, בעקבות מצבי לחץ, או כחלק מהתנודות הנורמאליות במצב הרוח שלנו. אם חלק מהסימנים הללו נמשכים לאורך שבועיים או יותר, האדם יאובחן כסובל מדיכאון.
• מצב רוח ירוד (למשל, תחושה של עצב וריקנות)
• היעדר עניין בפעילויות שעוררו בעבר הנאה
•
• שינה מוגזמת
• חוסר שקט, עצבנות
• עייפות ואובדן אנרגיה
• הרגשה של חוסר ערך, חוסר תקווה ואשמה
• קשיים בחשיבה ובריכוז
• קשיים בקבלת החלטות_
•
אחר כך יש פירוט של
_סוגים של דיכאון
ניתן להבחין במצבים שונים של דיכאון. הביטויים של דיכאון שתוארו קודם לכן משותפים לכל המצבים האלה, אך הם שונים בכמה מאפיינים הקשורים בעוצמה, במהלך ובקשר של הדיכאון להפרעות אחרות. ניתן למיין את המצבים האלה על פי מספר ממדים.

דיכאון פנימי לעומת דיכאון תגובתי:
הבחנה זאת מתייחסת לסיבה העיקרית להתפרצות הדיכאון. למרות שברוב המקרים הדיכאון מתפרץ כתוצאה מצירוף של נטיות פנימיות ונסיבות חיצוניות, כל אחד משני הגורמים האלה יכול למלא תפקיד מרכזי.
דיכאון פנימי (אנדוגני) מתפרץ כתוצאה מגורמים ביולוגיים, לעיתים ללא קשר באירועים חיצוניים ונסיבות החיים. דיכאון תגובתי מתפתח בעקבות אירועים חיצוניים כמו אבדן, פרידה, כישלון, בעיות בריאות ועוד.

ביטויים של דיכאון
בדומה להפרעות אחרות, גם הדיכאון בא לידי ביטוי בכל המרכיבים של המערכת התפקודית, אולם המאפיין העיקרי של הדיכאון הוא בתחום הרגשי. לפיכך הדיכאון מסווג בקטגוריה של "הפרעות במצב הרוח" במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי למיון מחלות והפרעות (DSM).
הביטויים בתחום הרגשי הם מצב רוח ירוד, יכולת נמוכה לחוש הנאה , איבוד עניין בסביבה עד כדי אדישות ואפתיה, תחושה של ריקנות וחוסר טעם, שעלולה להתפתח לייאוש, ביקורת עצמית ורגשי אשם. הדיכאון מתבטא בתחושה חזקה של מתח ואי שקט פנימי, אשר יכולה להתבטא בסימנים של חרדה (ראו פרק על הפרעות חרדה).
הביטויים בתחום הקוגניטיבי הם גם בתהליכי החשיבה וגם בתכנים שלה. ההפרעות בתהליכי החשיבה הן: קשיים בקשב ובריכוז, ירידה בזיכרון, איטיות בעיבוד מידע, הססנות בקבלת החלטות ועיוותים בתפיסה של העצמי ושל הסביבה. ההפרעות בתכנים של החשיבה הן: דימוי עצמי ירוד, ביקורת עצמית, מחשבות של אשמה ושל חרטה, ראיה פסימית של העולם ושל העתיד
פתאום התחלתי להבין דברים עליי בייחוד בתוחום הקוגנטיבי: כל מילה שם מתאימה לי, לכן הדגשתי את זה.
פתאום הבנתי דברים שלא הבנתי עד עכשיו. כמו למה לוקח לי לחשוב כל כך הרבה, שוכחת הרבה, שואלים אותי שאלה, ואני מתקשה לענות באותו רגע וצריכה זמן לחשוב, או יותר גרוע וקורה יותר: עונה בפזיזות ואחר כך כשאני חושבת על זה יש לי תשובה אחרת לגבמרי והרבה פעמים זה כבר מאוחר מידי
החלק השני זה ההתעללות. בעצם זה לא ממש התעללות זה השפטה. ועכשיו אני לא מוכנה להיות שפוטה שלו ולא מבינה למה הסכמתי עד עכשיו לכל מיני כללים והגבלות שהוא המציא. למשל לא להיות בקשר עם אנשים מסוימים. לא ללכת לחוגים שגורימים לי הנאה, בודק לי את השיחות בטלפון כי חושד בי שאני בוגדת ובכלל אין ללו סיבה לחשוד.
נמאס לי מזה ואני רוצה להפסיק להיות שפוטה שלו אבל אני גם חוששת ולא יודעת איך לעשות את זה

שליחה על ידי שרה* » 04 מאי 2009, 09:01

אני מתלבטת אם להמשיך ולהנות מדברים אחרים שיש לי, כמו תחושה של קבלה, סקס נפלא ועוד. או שתחושת המחנק שפקדה אותי תחלוף ואז אצטער שאיבדתי אותו כי אני לא בטוחה שאני יודעת אם להיות לבד ולהרגיש חופשיה יותר טוב ממה שיש לי כרגע וזה נורא בשבילי שאני לא מסוגל ת להחליט

שרה, כדאי לך לקרוא את שני הדפים שקיזי המליצה לך. כדי להתחיל בתהליך השחרור צריך קודם להסתכל למציאות בעיניים נקיות ולקרוא לה בשם הנכון. בן אדם שקובע כללים לבן זוגו, מנתק אותו מידידיו ובולש אחריו הוא...

החלק השני זה ההתעללות. בעצם זה לא ממש התעללות זה השפטה. ועכשיו אני לא מוכנה להיות שפוטה שלו ולא מבינה למה הסכמתי עד עכשיו לכל מיני כללים והגבלות שהוא המציא. למשל לא להיות בקשר עם אנשים מסוימים. לא ללכת לחוגים שגורימים לי הנאה, בודק לי את השיחות בטלפון כי חושד בי שאני בוגדת ובכלל אין ללו סיבה לחשוד.
זה לא ממש התעללות?!

זה קשה ביותר, מה שאת מתארת. ואת מתפלאת למה הגעת למצב כל כך ירוד?
אוי אוי.

בעצם זה לא ממש התעללות זה השפטה. ועכשיו אני לא מוכנה להיות שפוטה שלו ולא מבינה למה הסכמתי עד עכשיו לכל מיני כללים והגבלות שהוא המציא. למשל לא להיות בקשר עם אנשים מסוימים. לא ללכת לחוגים שגורימים לי הנאה, בודק לי את השיחות בטלפון כי חושד בי שאני בוגדת ובכלל אין ללו סיבה לחשוד
יקירתי- כמה זמן נמשך הקשר הזה? כי מה שאת מתארת הם סימנים מקדימים מובהקים לבן זוג אלים, כך שאם עוד לא הגיעה אלימות פיזית נשמע שזה רק עניין של זמן. (מצטערת אם זה נשמע דרמטי, אבל זה באמת עד כדי כך גרוע)

שליחה על ידי אילת* » 04 מאי 2009, 23:57

שרה, מה דעתך ללכת לקבל יעוץ? יש היום כל מיני עמותות ועזרות שונות לנשים במצבך. עזרה מבחוץ בשלב הראשון אולי תעזור לך להתמקד, לראות את הדברים בבהירות.
ההבנה וההכרה חיבת לבוא לפני המעשה.
זה נשמע שאת בשלב ראשון של גילוי מצבך והתמודדות, לכן עזבי כרגע את ההחלטות, לפי דעתי תנסי להעזר בחוץ וללמוד את מצבך- מהי החומרה של המצב, למה הגעת לכך, מהו חלקך, מהו חלקו של בן זוגך? בהמשך תוכלי מתוך הכרה יותר מלאה לעשות החלטות

שליחה על ידי אישה* » 06 מאי 2009, 00:05

מצטרפת למה שכתבו לך.

עוד עצה :
אל תשתפי אותו בשום אופן במה שקורה לך .עדיף להעמיד פנים שהעסקים כרגיל,תעשי את הבירורים שלך ,תפני לחברות ואנשי מקצוע , נעמ"ת ,מה שיש , רק אל תגלי לו שום דבר ואל תשאירי עקבות.
קודם כל את חייבת להגן על עצמך:

אם את נשואה ואת חושבת להפרד,תתיעצי קודם עם עו"ד!(אם את רוצה שאסביר לך למה , כתבי)
תארגני לך מקום שאליו תוכלי לעבור במידה והמצב יחמיר .

בכלל,נראה לי שטוב יהיה אם תתנתקי ממנו לכמה ימים,תראי איך זה לנשום איור נקי.

שליחה על ידי שרה* » 06 מאי 2009, 09:29

אני קוראת הכול. בינתיים מעדיפה לא להגיב
המחשבות שלי הם בסיגנון של:
זה לא פעם ראשונה שזה קורה לי. למה אני נדבקת שוב ושוב אל אותם אנשים? למה אני מוחקת את עצמי מולם? כל פעם אני נופלת לאותו בור
אין לי תשובות, אבל זה נקודה למחשבה.

אני מאוד ממליצה לך על הספר "מילים הורגות" / ניני גוטספלד-מנוח" בדיוק מדבר על המצב הזה של בן זוג מתעלל, אבל זה מוסווה.ויוצר תחושה של בילבול שהקורבן חווה, מצד אחד להנות מדברים אחרים שיש לי, כמו תחושה של קבלה, סקס נפלא ועוד ומצד שני דיכאון עד אובדן זהות (תלוי כמה שנים זה נימשך) .
אני מכירה מישהי שזיהתה שהיא נמצאת במצב הזה, היא קראה את הספר והוא מאוד עזר לה לעשות שינוי. הם עברו תהפוכות בחיי נשואיהם, עכשיו הם בתהליך ריפוי. כי הרבה פעמים הבן זוג המתעלל לא יודע שהוא כזה. כי גם הוא קורבן של מישהו אחר בעברו... אני מכירה נשים שעזבו כי הבן זוג המתעלל לא היה מוכן לשמוע על זה שמשהו שהוא עושה הוא לא בסדר. ואני מכירה נשים (גם גברים אגב) שנשארו שם ועדיין נשארים באותו מצב )-: .

אני מכירה מישהי שזיהתה שהיא נמצאת במצב הזה, היא קראה את הספר והוא מאוד עזר לה לעשות שינוי.
גם אני ככה ממש. הספר פקח לי את העינים, ונתן לי כוח להבין איפה אני רוצה להיות. לעולם לא חזרתי להיות מי שהייתי. וגם אצלנו עברנו תהפוכות (שבדיעבד הבנתי את משמעותן ויכולתי להתבונן בהן כמו מלמעלה) והתהליך שעברתי גרם גם לו להשתנות. כמובן הכול תלוי ברצון וביכולת של בן הזוג. ודרך אגב, ההנאה מ"הדברים האחרים" - עם כל עוצמתה, שהרי היא באה בניגוד לקטעים הרעים - היא מלכודת. תמיד ישנה ההרגשה "מתי זה יגמר?".

דף לאיחוד?

לאיחוד עם מה? מה את מציעה?

סימני התעללות בזוגיות או אולי מילים הורגות יומן קריאה - אחד הדפים על התעללות. סימני התעללות נראה לי מתאים יותר נושאית.

סימני התעללות נראה לי מתאים יותר נושאית
נכון אבל הוא ממש עמוס... \-:

יש לך רעיון טוב יותר? כי לי כרגע אין.

גם לי כרגע אין רעיון... יכול להיות שמלים הורגות... יותר מתאים, כי הוא מוזכר כאן יותר.

אפשר גם לשם. אבל גם הוא עמוס, אין לא יתרון מהותי בעניין הזה. הדפים על התעללות עמוסים בדיונים ובסיפורים אישיים, שרק הולכים ו מתרבים

אז אולי הייתי משאירה את הדף הזה כפי שהוא, רק מנקה אותו, ונותנת פתיח שמקשר לדפים הרלבנטיים האחרים, וזהו.
דווקא פה יכול להתפתח דיון.
יש קשר כזה, הוא משמעותי, והוא יכול להוביל לתובנות.

באופן טבעי

באופן טבעי