יש לידות בהן התינוק נולד עם חבל הטבור כרוך מסביב לצוואר. עד כמה שידיעותי משיגות, ומנסיוני האישי (לידה בבית של בני היתה כרוכה בכך) מיילדת מנוסה פשוט מעבירה את בל הטבור מעל הראש ובכך "משתחרר" היילוד להמשך הלידה. כאן, בנושא הפיזי, עולה בקשה להרחבה של מישהו מקצועי, שכן ידע זה - הפן הפיזי של התופעה נדרש בעבור הקוראים.

היבטים של "איזון אנרגטי" של התופעה עלו כאן בעקבות ספור לידתה של שגית לב.

צפריר.

שגית,
שוב, מזל טוב.
התרגשתי לקרוא את סיפור הלידה של ליבי.
ציינת שם שחבל הטבור היה כרוך פעמיים סביב צווארה.
כאן, אני מרשה לעצמי להשיא לך עצה, בזהירות המתבקשת (אני מקווה שלא מתפרץ ברגל גסה).
קחי את עצמך "מי סלע" (מס' 27) של באך פעמיים שלוש ביום משך שלושה שבועות. ניתן גם לטפטף על ליבי.
זאת על מנת לשחרר את חבל הטבור מצווארה של ליבי מהבחינה האנרגטית.
אני תקווה שעצה זו לא תתקבל בכעס. פשוט כך נהגנו אנו אחרי לידתו של ינאי אשר גם הוא נולד עם חבל הטבור סביב הצוואר.

אין כאן אלא כוונה לתרום מנסיוני ומראייתי.

שוב, ברכות, ברכות, ברכות.

צפריר.

תודה על העצה!
ספר לי יותר על המשמעות האנרגטית של חבל הטבור וכריכתו
תודה

שגית,
הצוואר מהווה מרכז אנרגטי חשוב של הגוף. דרך הגרון אנו נושמים, מוזנים ומדברים. למעשה מייצג הצוואר את הביטוי העצמי (הדיבור) ואת הקשר הבלתי אמצעי עם העולם שמעבר (מפגש עמוד השדרה והגולגולת).
חווית הלידה מהווה בסיס לחיים.
כאשר חבל הטבור כרוך מסביב לצוואר בזמן הלידה - גם כאשר אין מראה העובר סימני מצוקה, הרי שתחושה זו נשארת כחותם בגופנפש של הילד לכשיגדל.
רבים שנולדו עם חבל הטבור כרוך סביב צווארם לא יאהבו שרשרת, חולצה סגורה על הצוואר (גולף) וכד'...
אחרים יחוו כל "לידה מחדש" קרי - שינוי משמעותי בחייהם - בתחושת מחנק.
חלק יתקשו בבליעה או בדיבור, ברובד הפיזי - נטיה לצרידות ואובדן קול, וברובד הנפשי - קושי בביטוי עצמי (עניין שכרוך גם בבעיות שמיעה לעתים).

איני טוען שהתפתחויות אלו הן כורח המציאות, איני טוען ש"כך הם פני הדברים", אלא בפשטות מצביע על אותן הסתברויות אפשרויות נסתרות של חבל הטבור הכרוך סביב הצוואר בלידה.

כאן, מדוע דווקא "מי סלע"?
תמצית זו משחררת זרימה. מאפשרת ביטוי עצמי, פותחת את השערים של העולם שמעבר, מנקה את הסכרים והחבלים המפריעים לזרימה.
לכן, בהשראת אנרגיה זו יהיה מתאים לשחרר את ליבי מאותן הסתברויות אפשריות על ידי איזון "בזמן אמת".
היות וליבי ואת מחוברת וקיימות כמעט כיישות אחת, בלתי מופרדת, לתקופה של מספר חודשים. ראוי ששתיכן תבורכנה בהשפעה המאזנת של תמצית זו. ונאמר כולנו תודה לד"ר באך.

האם זה יכול לעזור גם לילד בן עשר שנולד עם חבל הטבור סביב צווארו? (ואכן סבל מצוקה עוברית קלה) הוא בהחלט מגלה חלק גדול מהסימפטומים שציינת וגם קשיי נשימה, קושי בדיבור בקול רם ועוד.

נועה,
ראוי להכיר את המקרה יותר טוב "לגופו של אדם". עם זאת, על פניו הייתי משלב את ההרכב הבא:
תמצית מס' 26 - מדור פחד, תמצית מס' 16 - מדור ניתוק מהמציאות, תמצית מס' 4 - מדור רגישות יתר, תמצית מס' 29 - מדור ייאוש, תמצית מס' 27 - מדור מתח חברתי (דאגת יתר לרווחת האחרים).
עצה זו לוקה בפשטנות יתר היות ואינני מכיר את המקרה הפרטי.

הי, תודה על ההסבר.
מה עם מתן מי סלע כעבור ארבע שנים מהלידה? גם כאן סיפור של חבל טבור כרוך?

לא הבנתי, האם מדובר בילד בן ארבע אשר בעת לידתו היה חבל הטבור כרוך מסביב לצוואר?
אם כן, אנא ראי תשובתי כאן למעלה.

צפריר,
גם שי (בן שלושה וחצי שבועות) בעצם נולד עם חבל הטבור כרוך סביב צוארו, פעם אחת.
אני צריכה לשאול שוב את המיילדת שלי, אבל זכור לי שזה מה שהיא אמרה.
שמתי לב שהוא משתעל לפעמים (לא זוכרת את בתי משתעלת בגיל כזה, אצלו בערך פעם ביממה או שתיים), וצרוד לפעמים.
קראתי מה שכתבת לשגית בעניין מי הסלע.
אשמח לעצתך - אתה יכול גם להתקשר (פשוט, עם תינוק עלי, קל לי יותר לכתוב כאן מאשר ללכת לחפש טלפונים... אני מצלצלת רק למי שאני זוכרת את מספרו בעל פה...).

בשמת - האם השיעול הוא תוך כדי או מיד אחרי יניקה?
האם פולט הרבה? (אם כן, חשוב לעקוב, כי זה יכול להוביל לשאיפת מזון לריאות ולגרום לסיבוכים).

צפריר אהלן (פתחת את הדף בדיוק בזמן) התלבטתי אם לקחת מי סלע או לא, החלטתי שכן, לאחר קריאה בספרות.
האם כדאי לטפטף על הצוואר של ליבי (רעיון שעלה לי עכשיו)? או שרק אני אקח אותו? ואם לא על הצוואר אז שתיקח אותו בעצמה?

בשמת,
על פניו, לא יזיק לאף ילד שנולד עם חבל הטבור סביב הצוואר ולאימו, לקחת תמצית מאזנת של באך. במקרה זה תמצית "מי סלע" - שהיא בעצם מיצוי אנרגטי של מי מעיין.
אותן תופעות שהועלו כאן למעלה עשויות להופיע בעתיד חיי הילד. אין זה חייב להיות כך, יש ילדים שתופעות אלו יהיו במינון ובעוצמה גדולה, יש ילדים שנולדו עם חבל הטבור סביב הצוואר ואינם סובלים מאף תופעה שהוזכרה כאן.
במקרה הפרטי שלך, אינני רופא, אינני יודע להגיב על תאורך, הן מבחינת השעול והן מבחינת הצרידות מהבחינה הרפואית.
לדעתי תמצית "מי סלע" של באך עשויה להועיל בכל מקרה.

שגית,
לטפטף על הצוואר של ליבי בהחלט מספק, עדיף על העורף והגרון לסירוגין. את עצמך, במקביל, קחי לפה עדיף תוך דילול במים (חשוב לך לשתות הרבה במילא).
מציע לך להביט בהרכב, כאן למעלה. בדקי האם מתאים לך. הוא "רחב" יותר.

כרמית, השיעול שלו (כאמור, שיעול חד פעמי פעם ביממה או שתיים, או אולי יותר) לא קשור בכלל להנקה.
לכן פתאום עלה לי הרעיון שזה שיעול שעשוי להיות קשור למה שצפריר דיבר עליו.
הוא פולט מעט מאוד.

מרים נולדה עם חבל הטבור כרוך סביבה 4 פעמים. האם זה קשור ל PDD? כתבתי עוד בדף מה קורה לבת שלי.

רחלי,
יתכן, קראי את דברי בתחילת הדף (לאחר שאלתה של אביב חדש. בכל מקרה, תמצית מי סלע של באך - לא תזיק.

צפריר - אגב שיחתנו, אתה חושב שיש טעם להוסיף "מי סלע" גם עכשיו? או נגיד אחרי הטיפול?

שכנתי ילדה בניתוח בגלל שהילדה הייתה ממש "עטופה" בחבל הטבור ובכלל לא ירדה בתעלת הלידה. אני אמליץ להציץ בדף הזה...

טוב, אני מעתיקה לפה מה שכתבתי ב מה קורה לבת שלי

היום היינו בפגישה בגן, שבה סיפרנו על עצמנו ועל מרים, (אינטייק- בשפה מקצועית)
כשהייתי צריכה לספר על הלידה של מרים, נזכרתי - כמה היה טוב, וקל, וחוייה מדהימה.
נזכרתי גם שהיא יצאה עםחבל הטבור כרוך 4 פעמים סביב הצוואר. היא לא היתה במצוקה כשיצאה, עם אפגר 9 ו 10, והמיילדת דיווחה על כך כלאחר יד.
"האם היא היתה במצוקה במהלך הלידה?" נשאלתי - אני לא יודעת. לא הייתי מחוברת למוניטור. בדקו אותי בדופלר מידי פעם וזהו...

ועכשיו אני יודעת שיש מתאם מסויים בין מצוקה עוברית ובין PDD.

אז- א. אני לא יודעת אם היא היתה במצוקה במהלך הלידה.
ב. אם היתה מצוקה, ואם היא קשורה ל PDD - האם מה שהיו עושים אז היה מונע את הבעיה, או יוצר אחרות?
איכשהו אני מרגישה באינטואיציה (ואפשר גם לקרוא לזה מנגנון הגנה רב עוצמה מפני רגשות אשמה), שמרים יצאה על הצד הטוב ביותר,
ואם היתה איושהי פגיעה, היא היתה מינימלית .
ובכל זאת...

צפריר, שאלה על מה שכתבת למעלה:
למעשה מייצג הצוואר את הביטוי העצמי (הדיבור) ואת הקשר הבלתי אמצעי עם העולם שמעבר (מפגש עמוד השדרה והגולגולת)
מה פירוש הביטוי "העולם שמעבר"? שמעבר למה? שמעבר לילד עצמו?
האם ההמלצה שגם האמא תיקח את תמצית מי סלע היא רק עבור תינוק יונק, או טובה גם לילדים גדולים יותר?

העולם שמעבר אם כן הוא כל מה שנסתר מעינינו. שתחושת אמת עולה לנוכח המציאות הפיזית ואילו המציאות המטאפיזית נסתרת.
כאשר חבל הטבור מקיף את הצוואר בזמן הלידה הריהו חוסם, פשוטו כמשמעו את אותו צוואר בקבוק מבחינת הביטוי העצמי (דיבור), ואת התקשורת עם העולם שמעבר, המיוצגת במפגש עמוד השדרה והגולגולת.

תמצית מי סלע מייצגת את כוח החיים - נביעת מים מתוך הסלע, האדמה. תמצית זו נמצאת מייצגת את החיבור אל ביטוי החיות והחינויות כביטוי אישי - ניתן לומר התבטאות - ובמקביל מאפשרת את ההתמזגות אל אחד כפי שטיפת מים אחת מתמזגת עם ים של מים.

לפיכך, שימוש בתמצית זו יניח מנוף לאותו כוח מצמצם אשר הפעיל חבל הטבור על צוואר הילד, להיות כזכרון של ההתרחבות שבאה בעקבות תהליך הלידה כולו, על פני זכרון הטראומה של תחושת החנק.

השימוש בתמצית יהיה רלוונטי בכל גיל למי שנולד עם חבל הטבור סביב הצוואר.

מאידך, בעבור האם שימוש בתמצית זו יניח פן של התמסרות והתמזגות עם פרי בטנה, הסכמה לאי נבדלותה בהיותה אם ככל הנשים תוך ביטוי אישי לאמהותה ולקשר המופלא הזה שמתקיים בין אם ותינוק בחודשים בראשונים שלאחר הלידה.

לא מסכימה שרק מיילדת מנוסה פשוט מעבירה את בל הטבור מעל הראש ובכך "משתחרר" היילוד להמשך הלידה. בסרט שברשותי בו יש אוסף של לידות ללא מילדות, ובכמחציתם התינוקות נולדו עם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר (ולפעמים סביב כל הגוף) האבות עשו את מלאכת ההתרה מצויין!

אגב, שמעתי שיש מקומות (אנגליה למשל), שכאשר החבל הוא סביב הצוואר, והגוף עדיין לא יצא, המיילדת סוגרת את החבל בשני מקומות וחותכת אותו (להזכיר - הגוף עדיין בפנים!).

בסרט שברשותי בו יש אוסף של לידות ללא מילדות, ובכמחציתם התינוקות נולדו עם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר (ולפעמים סביב כל הגוף) האבות עשו את מלאכת ההתרה מצויין!
אחרי שהתינוק בחוץ? תוך כדי? מאיפה האבות יודעים מה לעשות? איזה לחץ

אחרי שהתינוק בחוץ? תוך כדי? מאיפה האבות יודעים מה לעשות? איזה לחץ
ברוב המקרים התינוק בכלל נולד דרך חבל הטבור, ללא התעסקויות מיותרות וזה ממש לא סיבה ללחץ או דאגה. אך קראתי סיפורים בהם (כאשר התגלתה הכריכה, [כי ללא מילדת אין תמיד עיניים על כל הנעשה ] והמצב הדאיג) האב פשוט העביר את חבל הטבור מעל הראש... יש בסרט לידה מדהימה בה גוף התינוק ממש כרוך בחבל הטבור (שהיה מאד ארוך:-)) והאב מגלגל אותו בסלטות (את התינוק) כדי לשחררו. קראתי פעם שדווקא חבל טבור הכרוך סביב הצוואר או הגוף מונע צניחה של חבל הטבור.

שמעתי שיש מקומות (אנגליה למשל), שכאשר החבל הוא סביב הצוואר, והגוף עדיין לא יצא, המיילדת סוגרת את החבל בשני מקומות וחותכת אותו (להזכיר - הגוף עדיין בפנים!) למה??? נשמע מסוכן למדי...

לגבי החיתוך של החבל כשהתינוק עדיין בפנים - הם מאמינים שעדיף לחתוך את החבל כדי שלא ילחץ על הצוואר של התינוק, למרות שבכך הם חותכים את אספקת החמצן שלו. בעיניי זה ממש מטורף!

לגבי הקלות של שחרור החבל, זה באמת קל וגם בא טבעי. בקורס מיילדות אף אחד לא לימד אותנו איך, רק אמרו לנו שאם יש חבל טבור כרוך סביב הצוואר אז צריך לשחרר אותו, ובפעם הראשונה שזה קרה לי, אז פשוט שחררתי את החבל. אין ממש מה לעשות דוקטורט בנושא. נראה לי שאלוהים בכל זאת לא אידיוט והוא לקח בחשבון שיהיו כמה נשים בהיטוריה שלא תהיה לידן מיילדת בזמן הלידה..

אנינולדתי עם חבל הטבור כרוך על היד. אמא שלי עד היום מסבירה שזו היתה הסיבה לניתוח הקיסרי בו נולדתי. האם זה באמת מצריך ניתוח? האם ההשלכות של לידה כזו עבורי דומות ללידה עם חבל טבור כרוך על הצאוור?

אנינולדתי עם חבל הטבור כרוך על היד
מה זאת אומרת? הוא היה מלופף על היד?

כמה טפולים של קרניו סקראל לאחר הלידה עוזרים במקרה של חבל טבור כרוך (או לידת עכוז, ובעיקר אם גם וגם....)

מה זאת אומרת? הוא היה מלופף על היד?
את יודעת...אני כבר בעצמי לא יודעת... זה מה שאמא שלי ספרה תמיד אבל עכשיו היא פתאום כבר לא בדיוק זוכרת...כרוך לי על הגוף...לא נראה לי שהיא בעצמה בטוחה במה שהרופאים ספרו לה. לפי דעתי היא הלכה לקיסרי כי לא עמדה בצירים.

אני נולדתי עם חבל הטבור כרוך סביב הצואר 5 פעמים.

שלום,
כתבת בדף חבל טבור כרוך על הצוואר בלידה על השימוש ב ROCK WATER על הצוואר או על הגרון לסירוגין, בכל גיל, למי שנולד כשחבל הטבור כרוך סביב הצוואר.
נולדתי עם חבל הטבור סביב הצוואר- ליפוף אחד, והכתף-ליפוף אחד. יש לי תמיד נפיחות קלה בגרון, כשלתקופות מסויימות יש לי נטייה לפתח היפו-תאירויד (כמה מפתיע...) והיו כמה שנים הילדותי בהן היתה לי אנגינה חמורה מאוד (חום גבוה, שבועיים מחלה חריפה...) באופן עקבי לפחות פעם בשנה, אם לא פעמיים....
מצאתי אצל אמא שלי רוק-ווטר בערכת פרחי באך, ושמתי על הגרון.
שאלות פרקטיות- (אם מותר לי.)
כמה טיפות?
כמה פעמים ביום?
לאיזו תקופה? או עד שיגמר הבקבוק?
בכל מקרה, עד שתענה לי, ועד שאקרא את התשובה (מקווה שלא יעבור זמן רב מדי, ולא ייעשה שימוש לא תקין בתמצית...) אטפטף 5 טיפות, 4 פעמים ביום (פעמיים צוואר, פעמיים גרון- לסירוגין)

אני כרגע בתחילת חודש שביעי (הריון שני) , ומשתמשת בתמצית נוספת (אם יש צורך לפרטה, תבקש ואפרט) מדוללת (4 טיפות מכל תמצית, בבקבוקון מים מזוקקים) .

האם יש איזו תמצית, או פורמולת תמציות לאיזון לקראת הלידה? האם יש המלצה מסויימת לתמצית/תמציות בזמן הצירים, ובזמן הלידה עצמה?
תודה @}

פפריקה,
אם תקפיד לקרוא, הרי שבעבור התינוקת שרק נולדה הומלץ להתיז על הצוואר, בעוד לאם נאמר לקחת דרך הפה.
כאן, שתי טיפות, דרך משקה או ישירות, לפחות פעמיים ביום.

ובאשר להנחיות טכניות, הדף פרחי באך, רווי באלה.

תודה.

צפריר

הי צפריר,
הקטנה שלי, 5 חודשים+, נולדה עם פעמיים חבל הטבור סביב צווארה ומבטה למעלה. היכן משיגים את מי הסלע?

חגית,
בכל חנות טבע שמוכרת פרחי באך.

מה ההמלצה עבור בן 10 חודשים שנולד עם חבל הטבור כרוך פעמיים סביב הצוואר?
התחלנו טיפול קרניו סקראל עקב קושי במעבר משינה לערות ולהיפך ועקב שינה לא רגועה.
האם גם פרחי באך יכולים לסייע בכך?

קחי את עצמך "מי סלע" (מס' 27) של באך פעמיים שלוש ביום משך שלושה שבועות. ניתן גם לטפטף על ליבי.
אני מבינה שאני יכולה לנהוג כך גם במקרה של בני, בן 7 שבועות, חבל הטבור היה כרוך פעמיים סביב צווארו? (משתעל קצת באמת)

שקדים,
קראי נא את הדף הזה - מתחילתו.
אם יהיו שאלות לאחר הקריאה - העלי אותן כאן או בדף פרחי באך.

תודה

ענבל.
בהחלט כן.
תודה

תודה לך, כמובן.

אה, זאת אני

צפריר, השאלה נשאלה לאחר קריאת הדף. גם בקריאה חוזרת, לא ראיתי התייחסות לילד בגילו (כאמור 10 חודשים).
האם גם במקרה זה אני צריכה לקחת (הוא יונק מלא) תמצית מי סלע או שרק הוא? מה המינון ולמשך כמה זמן?
האם כדאי להוסיף תמציות נוספות? אם כן, איזה?
תודה רבה.

שקדים,
לוקחת בעצמך, ויכולה להוסיף למים שהוא שותה או למזון שמקבל.
כמו כן ניתן להזליף עליו, על העורף, פעמיים ביום לפחות - לגבי שניכם.

לגבי תמציות נוספות, בכל מקרה, מוזמנת אל הדף הרלוונטי, ובמובן הזה מוזמנת אל ההדף של ד'ר אדוארד באך, במובן הזה של שימוש בתמציותיו המופלאות.

תודה

תודה צפריר @}

צפריר, ברכות,
בחיל ורעדה התחלתי לקחת תמצית 27 אתמול וגם טיפטפתי על עורפה של קטנתי בת 10 החודשים ונתתי טיפה לבת ה-5 שלי - פעמיים ביום.
קטנתי התגלגלה מ-2 בלילה עד 4 לפנות בוקר ולא נירדמה. האם זה יכול להיות בגלל התמצית?

הי צפריר, מקווה שתיכנס לכאן בקרוב.

ב-23 התעוררה בצווחות וסרבה להרדם. רקדתי איתה ושרתי לה והדלקתי אור ורק אז נירגעה. זה קשור?

חגית,
אלה בהחלט קשורים לריאקציה.
כאן, נותנת לה פעם ביומיים, בעוד את עצמך לוקחת פעמיים ביום.

תודות.

>צפריר<

צפריר, המון תודות וברכות @} @} @}

צפריר
תסביר בבקשה מחדש את הקשר בין התמצית שאתה ממליץ לבין הכריכה של חבל הטבור.
הטבור בדרך כלל מלופף סביב התינוק ולפעמים סביב עצמו וכאשר תהליך הלידה הוא בקצב של הילוד והאם, לא צריכה להיות בעיה.
איפה לדעתך האנרגיה נעלמת? ולמה?

שלום
אני בשבוע 29להריון ובאולטסאונד אמרו לי שחבל הטבור כרוך סביב צוורו של העובר. האם יש משהו שאני יכולה לעשות במהלך ההריון בכדי להתיר זאת? האם יש סיכוי שזה ייסתדר ללא התערבות?
תודה

אני בשבוע 12 בשקיפות עורפית רואים את חבל הטבור כרוך סביב הצוואר
מה אני אמורה לחשוב ,לעשות?

לשמוח שהכל בסדר. חבל הטבור נכרך לעתים קרובות סביב הצוואר (אפילו יותר מסיבוב אחד). גם אצלי היה כך. הרי התינוק לא נושם ולכן אין משמעות ללחץ על הקנה. להיפך- אותו חבל טבור שכרוך סביב הצוואר הוא המקור לחמצן והתזונה של העובר.
חבל שלא שאלת מייד את הרופא/ה ונרגעת. אבל זכרי שאם זו היתה בעייה היו אומרים לך.
הריון נעים ורוב בריאות

ברבע מן הלידות יש חבל כרוך סביב הצוואר. בשלב זה של ההריון לעובר יש כמות מים שמאפשרת לו לעשות כל מיני דברים עם חבל הטבור - ללפף אותו סביב חלקים שונים בגופו, לעשות בו קשרים ומה לא. אין משמעות של ממש לכך, ובטח שאין מה לעשות מול זה.
הריון נעים ורוב בריאות

תינוקת (עוברית) שליחנקה אתעצמה למוות בשבוע 27 עם חבל התבור. מה זה אומר מבחינה אנרגטית?

צפריר? אני לא צוחקת, שואלת ברצינות, זה חשוב לי להריון הבא,אם יהיה לי אומץ

עדיין ממתינה לתשובה

עדיין ממתינה לתשובה

ילדתי לפני חודשיים ולבני היה כרוך על הצוואר חבל הטבור!! הוא משתעל המון ונזקק לעזרה כדי לנשום אחרי הלידה!! מפחדת שנגרם לו נזק מה עושים???

אני הגעתי בשבוע 40 עם צירים רגילים הריון תקין ועם הגעתי לבית החולים גיליתי שאין דופק לתינוקת שלי שנחנקה למוות

משתתפת בצערך.

כמה כואב ומצער, אין לי מילים.