אנחנו חושבים ומתלבטים ברעיון של לחלוק שימוש ברכב שלנו עם אנשים נוספים.
הסיבות : כלכליות, אקולוגיות.
אנחנו מתגוררים בלב תל אביב (באזור של שד' רוטשילד) ומחזיקים בבעלות על רכב שמשתמשים בו מעט מאוד.בעיקר בנסיעות מחוץ לעיר. לשאר - אופניים ותחבורה ציבורית מספיקים.
מחפשים מי שמעוניינים לחלוק את השימוש במכונית, וגם רעיונות/הערות/הארות איך מיישמים חלוקה כזו (מבחינה כלכלית, וגם מעשית ..).
אם אתם מתעניינים (בלחלוק או בשיח...), אם חלקתם עם אחרים שימוש במכונית (וגם אם לא) ותרצו לקחת חלק בדיון מפרה ליישום רעיון זה ,
ברוכים הבאים ותודה.

אהלן
אחלה רעיון, שדי מזמן חיפשתי התייחסות אליו באתר ולא מצאתי, אז כתבתי את המעט הידוע לי בראשית הדף מה זה פרבור @} הכרתי חבר'ה מברלין שנהגו כך בהצלחה תקופה ארוכה.

לא מתל-אביב, אבל אשמח לשמוע ממי שחולק רכב או מתעתד על איך זה מתבצע בפועל. מאד הייתי רוצה שנעשה את זה גם אנחנו.

הייתי חוששת ממוקשים כגון "כולם רוצים לנסוע להורים בפסח", או באופן כללי - יותר לחץ בסופ"ש.
אפשר לפתור עם תורות קשיחים, או תורות גמישים, או להחליט שאם שתי המשפחות רוצות מתחלקים בהוצאות המונית.

חוצמזה זה נראה לי מעולה.

יש עוד אפשרויות יפות כמו: לעשות יחד את הנסיעה השבועית לסופר הזול שמחוץ לעיר.

את יכולה לפנות ל יול יול ו ב ב ה , הם חולקים רכב עם זוג חברים וזה מוצלח למיטב ידיעתי.

חוץ מזה אחות בן זוגי באנגליה ומשפחתה, חולקים רכב אחד - 4 (!) משפחות וזה הולך להם מצויין.
אני לא זוכרת (יכולה לשאול) לפי איזה שיטה הם עובדים. או בימים קבועים או הרשמה מראש (כמו בקיבוצים).
אולי שילוב של השניים, לא זוכרת. כולם גרים באותה עיר בשכנות והנסיעות שלהם באמת בעיקר אל מחוץ לעיר.

נראה לי שזה יותר קל ליישום בעיר מאשר בכפר, כיוון שבעיר לעיתים יותר נוח ומשתלם בכל מקרה להתנייד בדרכים אחרות (ברגל/אופניים/אוטובוס וכו').

בהצלחה לכם!

תמי מעץ בעיר חולקת רכב עם מישהו, ניתן לקרוא על כך באתר שלה

אני אשמח לחלוק טנדר או משאית קטנה על ביו דיזל (יש עכשיו אחד בדלתון שמוכר ביודיזל) או עגלה עם סוס\ים עם אנשים בגליל. אני צריך גישה לכזה דבר רק מקסימום פעם בחודש (לסחוב דברים גדולים) - כך שלדעתי אם אני מוצא אנשים עם צרכים דומים - אז בכיף אפשר 30 איש לחלוק את זה ולכן העלות החודשית תהיה קטנה... מי שמעוניין לפנות בדף האישי שלי. כל טוב.

עדי ל רעיון מעניין. תודה על הדף.. אני מחפשת מישהו שיהיה מעוניין לחלוק איתי בנסיעות לבאר שבע שאני עושה מתל אביב שלוש פעמים בשבוע. בינתיים מחפשת עצלנית, אולי בהשראתכם ארים הילוך

לפי חישוב של אבא שלי שהוא סוכן ביטוח במקצועו ואיש מספרים בשעות הפנאי מכונית עולה בערך 50 ש"ח ליום בלי דלק, רק להסתכל עליה בבוקר ולומר לה בוקר טוב. לדעתי הוא כלל את מחיר המכונית, הביטוח, הטיפולים השנתיים, הבלאי וירידת ערך המכונית בכל שנה (כמה כסף מפסידים עליה) ואולי עוד דברים שאני לא זוכרת כרגע, שיקלל הכל ויצא לו בערך הסכום הזה למכונית כמו שלנו (ממוצעת שנת 98). אפשר ל"השכיר" את האוטו שלכם ב50 ש"ח ליום למי שצריך ודלק עליו. לדעתי זה מעולה. חוסר הנוחות יכול להתבטא בחיפוש חניה ליד ביתכם ובהחזרת המכונית מפני שאחת הסיבות להחזקת מכונית זו הנוחות שבחוסר התכנון, שאתה תלוי בעצמך בלבד, ובסוף השימוש להחזיר את האוטו וללכת ברגל לביתך זה קצת מבאס. בהצלחה

לפי חישוב של אבא שלי שהוא סוכן ביטוח במקצועו ואיש מספרים בשעות הפנאי מכונית עולה בערך 50 ש"ח ליום בלי דלק, רק להסתכל עליה בבוקר ולומר לה בוקר טוב. לדעתי הוא כלל את מחיר המכונית, הביטוח, הטיפולים השנתיים, הבלאי וירידת ערך המכונית בכל שנה (כמה כסף מפסידים עליה) ואולי עוד דברים שאני לא זוכרת כרגע, שיקלל הכל ויצא לו בערך הסכום הזה למכונית כמו שלנו (ממוצעת שנת 98). אפשר ל"השכיר" את האוטו שלכם ב50 ש"ח ליום למי שצריך ודלק עליו. לדעתי זה מעולה. חוסר הנוחות יכול להתבטא בחיפוש חניה ליד ביתכם ובהחזרת המכונית מפני שאחת הסיבות להחזקת מכונית זו הנוחות שבחוסר התכנון, שאתה תלוי בעצמך בלבד, ובסוף השימוש להחזיר את האוטו וללכת ברגל לביתך זה קצת מבאס. בהצלחה
מזמין אותך לשאול את אבא על דעתו על ההצעה שלך - את נכנסת כאן לנושא ביטוחי עדין וסבוך = תכלס את ללא ביטוח - אסור לך להשכיר את הרכב - אין לך ביטוח שמכסה את זה.
סידור של חלוקה בהוצעות - שותפות יכול לעבוד - כל מה שיש לו קישור להשכרה או שאפשר לטעון עליו שהוא השכרה ממש לא!

רגע - אם יש למשפחה 8 ילדים ורכב אחד - יש דרך לבטח את כולם כשכל אחד נוהג לחוד נכון? אז אפשר אותו הדבר עם אוטו קהילתי לא?
או האם יש דרך פשוטה יחסית - להקים "חברה" או "ארגון" או "קו-אופ" קטן ללא רווח - הרכב המשותף יהיה בבעלות החברה - והאנשים הם שותפים עסקיים בחברה. מישהו עשה את זה כבר?

תודה,
אנחנו קוראים ומקשיבים ונשמח לעוד... לכל פרט מחכים ומועיל.
אני יודעת שתמי צרי חולקת מכונית . היא עושה זאת עם מכר שלנו. התכוונו לשאול אותם איך זה נעשה בפועל.
האם יש כאן תל אביבים שמעוניינים לחלוק?

לקיבוצים, כולל קיבוץ עירוני, יש רכבים משותפים.
אברר עם חברים שמתגוררים בקיבוץ עירוני איך זה אצלם. תודה על הרעיון.

לקיבוצים, כולל קיבוץ עירוני, יש רכבים משותפים
מה שמזכיר לי את הבעיה הרווחת בקיבוצים:
בישראל, כאשר יש כמה שותפים למכונית, והמכונית היא של "כולם", לעתים קרובות קורה שאף אחד לא מרגיש שהמכונית היא "שלו באמת" ולכן אף אחד לא באמת מטפל בה, כולם בדרך כלל מזניחים אותה, או לא מקפידים לשמור עליה, ואין לה "אבא". התוצאה היא, שהמכונית "של הקיבוץ" כמעט תמיד מטונפת, דביקה ולא נעימה מכמה בחינות, הבלאי שלה הוא מופלג ובלי שום פרופורציה לגילה, ועוד ועוד.
מעבר לעובדה שיש אנשים שזה לא נעים להם, זה גם מאוד בזבזני ולפיכך מאוד לא אקולוגי.
בקיבוצים יש בכל זאת אחראי לקחת את המכוניות למוסך, לטיפולים, לטסט וכדומה - כאשר המכונית משותפת לשלוש משפחות באותו בלוק, מי לוקח אותה לטסט? מי מטפל בביטוח? מי מנקה את האוטו? מה עושים אם משפחה אחת מטנפת את האוטו ומשאירה אחריה חורבן - ומשפחה אחרת רוצה לנסוע באוטו נקי?
בארצות יותר מתורבתות, כאשר משהו הוא של "כולם" זה בדרך כלל אומר שכל אחד נזהר יותר לשמור עליו, מתוך חינוך להתחשבות באחרים...

מכונית עולה בערך 50 ש"ח ליום בלי דלק, רק להסתכל עליה בבוקר ולומר לה בוקר טוב.
זה יוצא 18250 ש"ח בשנה. לא נראה לי סביר למכונית בת 9.
בחישוב גס: ירידת ערך

2000, ביטוחים

3000, טיפולים ותיקונים = 1500: סך-הכל 6500 לשנה, או 18 ש"ח ליום, אלא אם כן פיספסתי משהו (מה שסביר בהחלט).

אלא אם כן פיספסתי משהו (מה שסביר בהחלט
אם קראתי נכון, הוא כלל בחישוב גם את מחיר המכונית, בפריסה לשנות השימוש בה.

הוא כלל את מחיר המכונית באיזשהוא חשבון 28000 ש"ח בערך
}אנחנו לפני שלוש שנים קנינו את המכונית ב45000 ש"ח ירידת ערך קצת יותר רצינית

יתכן ואצטרך רכב ליומיים בשבוע בירושלים.
בדיוק אני חושבת בתקופה האחרונה על לחלוק רכב עם מישהו.
יש הענות ירושלמית?

להקים "חברה" או "ארגון" או "קו-אופ" קטן ללא רווח - הרכב המשותף יהיה בבעלות החברה - והאנשים הם שותפים עסקיים בחברה. מישהו עשה את זה כבר?
קיבוץ?
כדאי לקרוא את הדברים של בשמת. באמת בעיה, אנחנו חשבנו על זה וזו הסיבה העיקרית שירדנו מזה.
אם האוטו הוא של "כולם" אז הוא של אף אחד ואין לו אבאמא

אני רואה פתרונות, לא בעיות...
מניעת הבעייה של "לא שלי אז לא אכפת לי" או תמיכה באחריות אישית במודל שיתופי:

• סינון מועמדים בראיון אישי על ידי החברים הקיימים.
• להבהיר כשמקבלים חבר חדש למועדון את תנאי המשחק - ולהדגיש את עניין הבעלות המשותפת.
• ליצור ולתחזק אמון וחיבור בין החברים על ידי פגישה חודשית במטרתה שיח, קרוב לבבות, ולא לוגיסטיקה - אפשר על ידי מעגל הקשבה, או פורום, או טחינה אנושית.. אפשר על ידי הצטנפותא בחברותא
• לכתוב את חוזה ההתחייבות כך שיכלול סעיפים של מה עושים כשרגש האחראיות יורד.
• לעשות סבב של מי "האבא" נגיד כל 3 או 6 חודשים חבר אחר לוקח את תפקיד האבהות.
• אם המועדון גדל ובאותו זמן גם האחריות האישית ירדה - כנראה שהמועדון גדול מדי והגיע הזמן להתפצל לשני מועדונים..

או שאפשר להחליט שהרכב הוא שלך ואת תמיד אחראית לנקיונו ויופיו.
מעבר לזה אפשר לקבוע כללים נגיד לא מעשנים ברכב . תמיד מחזירים אותו מלא בדלק. תמיד דואגים למלא את האיזי פארק כשהוא מגיע ל20 ש"ח.
בכל מקרה בקיבוץ מאות אנשים חלקו רכב וזה לא דומה לשתי משפחות שחולקות רכב.
אחי חלק איזה שהיא תקופה רכב אבל זה היה יותר בגדר טובה ופחות בגדר חלוקה רישמית.

האם יש כאן תל אביבים שמעוניינים לחלוק?
אני שוקלת.

<בנתיים קוראת פה בשקט (לא שאין לי מה להגיד..) >

רעיונות טובים של אילה ואופק.
בייחוד אם מצליחים למצוא אנשים "באותו ראש". נגיד, שלוש משפחות מהזן השומר והנקי, או לחילופין שלוש משפחות שחיות בג'יפה בשמחה ובששון... (-:

לנו הרעיון נשמע מעולה, כמובן שנוכל ליישם רק לאחר שנדע מה תהיה העלות לכל משפחה. השאלה היא האם יש לכם חניה משלכם? כיוון שאצלנו באזור פרישמן דיזינגוף,זה טירוף של ממש, אין כלל חניה וזו גם אחת הסיבות שכבר כמה שנים אנחנו לא מחזיקים רכב.

ודרך אגב, לגבי האוטושיתוף של תמי מעץ בעיר, היא והשותף סיכמו על מחיר על פי כל קילומטר נסיעה...בינתיים היא בחו"ל עד לקראת סוף החודש אז יש להמתין עם השאלות אליה....

מעבר לזה אפשר לקבוע כללים נגיד לא מעשנים ברכב
ברוררררררררררררררררררררררררררררר.
אנחנו לא משהו בניקיון הרכב...אבל זו הזדמנות להשתפר !
אהבתי את מה שכתבתם. תודה לורדי, בשמת, אופק, אילה ולכולכם...
עוד:-)

הילה, יש אצלנו חניה, לא שלנו פרטית, אבל בד"כ יש (רח' שלא כ"כ מכירים...סמטה קטנה וחמודה שלא מבינים שיש ממנה דרך החוצה, אז לא מגיעים לכאן פולשי חניה )
אנחנו מכירים את השותף עם תמי. אשאל אותו.

אופציה לחניה זה נשמע טוב ! בכללי הבנתי מתמי שההסכם שלהם יוצא לה מעט גבוה בהוצאות ולכן היא לוקחת את הרכב לנסיעות רק כשהוא מלא טרמפיסטים וחולקת איתם את ההוצאות. אנחנו משפחה עם ילדים וכל ההוצאות הן עלינו בלבד ולכן חשוב יהיה לנו לערוך חישוב מראש בכדי לדעת עם נוכל לממן תוספת כזו לחיינו. בכל אופן גם אנחנו זקוקים לרכב רק עבור יציאות מהעיר ובדרך כלל הן לצפון או לרעננה, שם האיש שלי עובד יום אחת לשבועיים.

בארצות יותר מתורבתות, כאשר משהו הוא של "כולם" זה בדרך כלל אומר שכל אחד נזהר יותר לשמור עליו, מתוך חינוך להתחשבות באחרים...
טוב אממ..
תרשו לי להשתתף בדיון למרות שאני לא גרה בארץ ולכן אין מצב שאצטרף לאחד הקואופים המתהווים פה?...
אז ככה, אני גרה בנורווגיה (מספיק מתורבת, לא?.. גילוי נאות- בקהילה רב לאומית, אבל רובה כעיקרה אירופאים), אנחנו חולקים מכוניות, ולוקים בכל הבעיות שבשמת נקבה בהן..
אפעס- זה עדין שווה את זה (לדעתי. זה מאד תלוי אישיות)
כל הבעיות האלה, או שהן דומות לבעיות רגילות של משפחות שמתחילים להיות בהן עוד נהגים, או שהן פתירות על ידי תקשורת, גישה וכללים
אני מאד מסכימה עם אופק ש
אם המועדון גדל ובאותו זמן גם האחריות האישית ירדה - כנראה שהמועדון גדול מדי והגיע הזמן להתפצל לשני מועדונים
כי כשעשרים ומשהו נהגים חולקים ארבע מכוניות, אין איך לצאת מזה.
בכל מקרה- תמיד ממונה אצלנו מישהו שיהיה "אבא" של המכונית. קבוע. אבא לא עושה רוטציות
(אבל גם זה לא תמיד עובד, כי לצערי אולי אני יכולה
להחליט שהרכב הוא שלך ואת תמיד אחראית לנקיונו ויופיו.
אבל שכנתי, או ילדיה, לא תמיד... ותמיד אנחנו מתעצבנים יותר על בלאגן של אנשים אחרים (בבלאגן שלי יש שיטה, כמובן P-:)
אבל הכי כיף הוא שיש בקבוצה מישהו שבאמת יודע ואוהב להיות "אבא" של מכונית.. וזה משהו שאני לעולם לא אהיה
כמובן גם יש אפשרות שזה יהיה מי שנוהג הכי הרבה במכונית, יחסית לכל האחרים, כי יש לו הכי הרבה אפשרות לשים עין
זה גם האיש שאיתו מדברים אם רוצים לקחת את המכונית ליותר מלילה.)
אגב כשלמכונית יש "אבא טוב" והיא נראית טוב, אף אחד לא מעיז ללכלך אותה.. עובד!
מעבר לזה אפשר לקבוע כללים נגיד לא מעשנים ברכב . תמיד מחזירים אותו מלא בדלק.
כמובן, חייבים כללים, לא רק כללי איסור (לדוגמא, כלל אצלנו הוא, שאם הדלק ירד מחצי מיכל, גם בנסיעה קצרה, הנוהג ממלא)
אבל מה שבעיקר חייבים זה להיות מוכנים להתעסק עם זה, לעשות טלפונים סביב זה וכולי (לא לשנוא את משה בגלל שאוף, עכשיו אני חייב להתקשר אליו לשאול לאן הוא נוסע ביום שני...)
ולפעמים אפילו לבקש (לא נעים) מאנשים שינקו אחריהם, או השד יודע מה עוד יצוץ. פגישת רכב אכן חיונית לעתים.
דברים תמיד צצים, כל הענין הוא מצב נפשי של "לרצות" את זה
אגב לגבי מה יהיה בפסח... אנחנו לפעמים שוכרים עוד רכב, במצבים מיוחדים כשצריך, וזה עדין משתלם.

הייתי חוששת ממוקשים כגון "כולם רוצים לנסוע להורים בפסח", או באופן כללי - יותר לחץ בסופ"ש. עדיין זול יותר לשכור רכב פעם בחודש, כשהרכב המשותף לא זמין, מאשר להחזיק רכב נוסף, לא?

אנחנו חולקים מכונית במשפחה ויש בעברנו מכונית משותפת עם חבר. זה יכול לעבוד מצויין, אבל יכול להיות גם מעצבן לפעמים.
מה שחשוב, לדעתי, שגרים קרוב אחד לשני ואז החלפת הרכב היא לא בעיה
להגדיר מראש כמה שיותר דברים - ימים, שעות, דלק, תיקונים במוסך, כמות קילומטרים שכל אחד עושה והתדלוק בהתאם וגם נקודות יציאה לעסקה (מנסים חודש וכו'). יש עוד המון פרטים שאפשר לחשוב עליהם.
לעשות את זה עם אנשים שאפשר לדבר איתם, להגיד מה לא מוצא חן ולשרוד את זה (אני למשל החזרתי את הרכב מלא חול מהים, העירו לי על זה ואני מבטיחה שזה לא יקרה שוב..)
שיהיה בהצלחה!

אני חיה בקיבוץ עירוני. יש כאן קרוב למאה מבוגרים וקצת יותר מעשרה ילדים. יש לנו 8 מכוניות. למיטב הבנתי העניין של להתחלק ברכב ולהרגיש עם זה טוב הוא בעיקר פונקציה של הרגשה אישית, של להסכים לכל הבאגים שבזה כדי לקבל את היתרונות.
יש אצלנו אנשים שיותר קל להם עם השיתוף ברכב וכאלה שזה ממש קשה להם.

אחד הדברים החשובים והמרכזיים ששיתוף ברכב גוזר הוא ויתור על ספונטניות אם מתחלקים ברכב וקבענו בדרך זו או אחרת שמחר אני נוסעת עם הרכב לעשות קניות ואחר כך מישהו אחר לוקח אותו לנסיעה מחוץ לעיר לישיבת עבודה, אני לא יכולה בשום אופן גם אם ממש בא לי לשבת בבית קפה אחרי הקניות, גם אם הילדה שלי נורא רוצה עכשיו להשאר במגרש משחקים המגניב עוד קצת, אני לא יכולה לאפשר את זה בלי תיכנון מראש. אצלנו בגלל שהסידור הוא גדול ומסובך מזמינים שבוע מראש. כלומר עד יום חמישי בשתיים בצהריים אני צריכה לדעת את כל התוכניות שלי לכל שבוע הבא.(מה שמזכיר לי שלא הזמנתי רכב לקניות, תודה לדף

דווקא אירועים לא מפתיעים כמו פסח הם בדרך כלל פתירים לדעתי כי אפשר לדעת מראש מה התוכניות של כל אחד ומקסימום להזמין מונית או לשכור רכב
גם ארועים מאוד בלתי צפויים כמו לידה הם לא בעיה כי משריינים רכב כוננות לשעות שאין מוניות (לי עמד לייד הבית במשך חודשיים רכב כל לילה)
כל מה שבאמצע בין זה לזה דורש הערכות נפשית אחרת.

יש מקומות בעולם שזה נעשה באופן מסודר:
http://www.zipcar.com

אני מאד הייתי שמחה לקואופ כזה בירושלים.

מחזירה את הדף, ועכשיו יותר ברורים לי הצרכים שלי:
מעוניינת לחלוק רכב בירושלים
אני צריכה רכב כל יום חול מספר שעות בצהריים, ולא בא לי לקנות אחד כזה.

הגישה שלי, היא להצטרף למישהו שיש לו רכב, ולשלם סכום מסוים ליום, מעבר למילוי הדלק.
בנתיים גם חלוקת טוסטוס אפשרית.

תודה

הי
יש פה מישהו? לא הצלחתי להבין מהכתבה אם הם באמת קיימים כבר.. . אני מר"ג, ללא מכונית, ממש אשמח להשתתף עם בעלי מכונית שיכולים לחלוק בסופ"ש. אני ב [email protected] תודה!