לימוד לאין שעור unschooling

אנונימי

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אנונימי »

שני עקרונות עומדים בבסיס הלמידה לאין שעור:
  • עקרון הלמידה העצמית - הלמידה לעולם באחריות הלומד.
  • עקרון הנסיבות האופטימליות ללמידה - אוירה משפחתית אוהדת.
עקרון הלמידה העצמית - הלמידה לעולם באחריות הלומד

הלמידה העצמית מתרחשת בכל מקרה על ידי כל אדם באשר הוא.

מאידך, בתקופתנו, מתוך תפישה שגויה של מערכות הממסד האמונות על נושא החינוך וההשכלה של הילדים מטעם המדינה והסדר הציבורי - מופרעת הלמידה העצמית תדיר על ידי מורים או מלמדים אשר מאמינים - באמת ובתמים - כי האחריות על למידת התלמיד מונחת על כתפיהם. אז, אחריות זו נשללת כביכול מהלומד עצמו.
שלילת האחריות על הלמידה תהא לעולם בדרך של כפיה. כפיה המתרחשת מעשה יומיום על ילדים רבים על ידי מורים ושיטות הוראה, או תנאים חיצוניים, המקבלים אישור ומנדט מידי הוריו של הילד. כך, דרך ההיכנעות שלהם עצמם בפני הכפיה הרעיונית אשר היא לב התפישה המערכתית את מושג החינוך, באופן עקיף כופים ההורים על ילדיהם פרשנות זו למושג חינוך.
כך, באיצטלא של חינוך ופדגוגיה מתקיים אינוס של תבניות חשיבה, זכרון והאדרת חשיבות המידע, אל תוך מוחו של אותו תלמיד אשר בהיותו רך בשנים ותלוי לחלוטין במיטיביו - מפנים בעל כורחו גישה זו (המקבילה חינוך לכפיה), ומקבל כי עליו ללמוד את מה שנכון על פי מה שנאמר לו, תוך התכחשות לכשריו, סגולותיו, נטיית ליבו וסקרנותו הטבעית. כך, תוכניות לימודים בלתי רלוונטיות לחיי הילד עצמו נמצאות ממלאות את יומו ואת עיסוקיו במשך תקופת צמיחתו וגדילתו, כשהוא מניח בצד - בלית ברירה - את יכולתו המדהימה ללמוד לבדו. יכולת משותפת לכל המין האנושי.

בתהליכי הלמידה הנכפית מגדילים הפדגוגים המקצוענים ומחייבים הדגשה של הטעון תיקון על פני העצמה של הכשרונות והסגולות הייחודיות של אותו תלמיד בודד. בהסתכלות על המסה של התלמידים חוטאת המערכת במובנים רבים בהיותה מוחקת את זהותו הייחודית של התלמיד תוך נסיון ליישר אותו על פי כללים שרירותיים.

למידה עצמית בשנים הראשונות מתרחשת לאין שעור וללא תוכנית לימודים, כאן ניתן גם להגדיר את תפקיד המורה או ההורה באופן תמציתי - להגיב אל הילד ולגבותו באשר הוא - להניח לו את התווך והתמיכה הנדרשים לצמיחתו והבשלתו. מכאן, יהיה על המורה לזהות את יכולותיו של התלמיד, סגולותיו האישיות ולתווך בעבורו את הנדרש על מנת שזה יוכל לצמוח ולגדול.

תינוק ממלמל וההורה ממלמל חזרה, תינוק מבקש ללכת על שתיים היות וההורה הולך על שתיים, יכולות היניקה, הזחילה הישיבה, ההליכה, קשר יד עין, דיבור והבנת השפה נרכשות מאליהן כאשר ההורים מגיבים אל הילד ומניחים לו ללמוד את צעדיו (תרתי משמע) תוך כדי צמיחתו - בהווה חייו. גם התקשורת הבין אישית נבנית במקביל ללא תוכנית - לאין שעור.


עקרון הנסיבות האופטימליות ללמידה - אוירה משפחתית אוהדת

למידה עצמית אינה יכולה להתקיים במלואה ולהעלות תועלות אישיות - על פי מי שהתלמיד הוא ללא תנאים מתאימים.

יצירת תנאים אלה הם שעומדים אם כך בלב אחריותו של המורה - ההורה.
עומד המורה - ההורה בפני תלמידו - הילד או אף האדם הבוגר (שכן לעולם למד האדם את חייו) ונדרש לדעת לזהות את מהותו של התלמיד, את כשרונותיו וסגולותיו - על מנת להניח לו כלים מתאימים להתפתחות אישית. למידה זו של "מי הוא התלמיד?" היא למידת המורה והיא הרווח הגדול של המורה אשר עתיד לראות במו עיניו כיצד מוריקים כל ענפי השיח הצעיר שהוא אמון על צמיחתו.

כאשר התלמיד מעלה מתוך רצונו האישי - סקרנותו ורעננות חשיבתו - נושא או כוון מסוים, יהיה זה מתפקיד המתווך שלו - מורה - הורה לתת לו גיבוי מלא - למי שהוא ולמה שמעניין אותו - כשהוא נדרש להתערבות מינימלית בבחירותיו.

מינקות ועד הבשלת הילד לבחירת מסגרות שרירותיות או בניית מסגרת מותאמת אישית, יש לדאוג לתנאי חממה מתאימים הכוללים בראש ובראשונה - סביבה אוהדת כשהמשפחה עשויה לספק סביבה זו ברמה האופטימלית.
סביבה משפחתית אוהדת מהווה את המצע עליו צומח הילד מהבחינה הרגשית נפשית. מצע זה מבטיח פיתוח כשרי אינטליגנציה רגשית אשר מאפשרים לילד את גיבושו כאישיות מיוחדת - אדם שלם אשר מתוך שלמותו והבשלתו מקיים קשרי גומלין עם הסביבה הקולקטיבית.
בתוך המסגרת המשפחתית האוהדת - בפועל מתקיימים לימודי תקשורת ויחסי אנוש תוך למידה מתמדת של יחסים אלה ויכולת להגדרה עצמית וזהוי עצמי.
מינקות עד זקנה אנו מלווים ומלווים בדמויות מפתח המגולמות בבני משפחתנו, הורינו, אחינו, המשפחה המורחבת, ילדינו והדור הבא. גם אלה מאתנו אשר בשל נסיבות חייהם נקטע הקשר המשפחתי אל עברם - הן בשל אובדן, או הגירה, או ניתוק מכוון - מוצאים לעצמם עד מהרה דמויות דומות לאלה שהיו במשפחתם - על מנת שאלה יתלוו אליהם במסע חיים זה.

מכאן שבכל מקרה המשפחה הגרעינית והמורחבת משחקת תפקיד מרכזי בתהליכי החיים, הצמיחה וקשרי הגומלין של האדם בחייו. מכאן חשיבות היות האוירה המשפחתית האוהדת בתקופת צמיחת הילדים והבשלתם אל תוך עצמאות.
עד כאן תקציר סדנה מ יום עיון באופן טבעי 2003 2003

נשמח להמשך דיאלוג בעניין.
אורנה וצפריר.

{קריאה נוספת (אנא הוסיפו קישורים רלוונטים: ספרים, מאמרים, אתרים אחרים, דפים אחרים באתר זה)}


{שאלות ותשובות (אנא הוסיפו שאלות וענו על הקיימות)}

מדוע לא יכולה להתקיים למידה עצמית במסגרת מערכת החינוך?



האם חינוך ביתי הוא מעשי במשפחה קטנה ומבודדת של ילד אחד או שניים?



מדוע אי אפשר או לא צריך למדוד למידה?


{דיון}
מירב_ברויאר*
הודעות: 3
הצטרפות: 20 מאי 2003, 00:30

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מירב_ברויאר* »

איזה יופי שהכנסתם תקציר!
נהנתי עד מאוד לשמוע עליכם ועל ניסיונכם. אהבתי מאוד את הסיפורים על הילדים.

הרעיונות אותם אתם מעלים מדברים אלי מאוד, ואף מתיישבים עם נסיון חיי שלי. יש לי כמה תהיות שלא הצלחתי להעלות במעגל:
  1. יצירת סביבה משפחתית תומכת - נראה לי שרעיון ה Unschooling יעבוד במיטבו כאשר הילד גדל בקרב קהילה רחבה: הורים, קרובי משפחה אחרים, שכנים תומכים. המציאות השכיחה (שהיא גם המציאות שלי) היא קהילה מורכבת ממאמא וילדים בלבד. אבא מפרנס, בשלב זה, בעבודה קונבנציונאלית; משפחה מורחבת גרה רחוק; עדיין אין קהילה גיאוגרפית של אנשי "באופן".
האם מציאות זו אינה פוגמת ביכולת לתמוך בילדים? האם לא נופל עומס רב מידי על האמא?
  1. להיות יוצא דופן - ילד שאינו הולך לבי"ס הוא יוצא דופן בסביבתו. מגיל צעיר הוא צריך להתמודד עם היותו יוצא דופן מול עצמו, ומול הסביבה. מה אתם חושבים על סוגיה זו? (אני יודעת, צפריר יגיד שזה מחוץ לנושא. השאלה נכונה לכל החינוך הביתי. אבל השאלה בוערת לי בעצמות :-) ).
  1. שיעמום - איך מתמודדים עם ילדים משועממים? האם קרה במשפחתכם שהילדים התלוננו או הפגינו שיעמום? לאורך כמה זמן?
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

מירב,
  1. המצוקה שאת מדברת עליה נראית מוכרת בהחלט. שהרי לפחות בתחילת דרכנו היינו ממש לבד בעניין הזה - נכון אנו יצרנו משפחה גדולה אבל בכל זאת... והנה אותה אוירה משפחתית אוהדת נמצאת נכונה בכל מקרה - שכן גם בעתות בהן אין מספיק משפחה או סביבה "ראויה" נמצאת התועלת מפלסת דרכה במעשה היומיומי ומלמדת את הילדים ואת ההורים להפיק את התועלות הפוטנציאליות. בדרך כלל אנו רואים את הטוב רק בפרספקטיבה - במיוחד כאשר מדובר על תקופות קשות.
כאן, בדידותה של האם או של האב או של שניהם כמו גם העומס הנופל על ההורים - ניתן לומר מתחייבים מעצם החיים בתקופות שונות. כאן יהיה זה נכון לזכור לברך ולהודות על הקיים. כמו כן הדגש הוא על הסביבה המשפחתית האוהדת כבסיס ורק לאחר מכן בא תפקידה של הקהילה הסובבת.
  1. שאלת החריגות - אדם חריג רק כאשר הוא יש ככה - עם זאת ניתן להעמיד את החריגות הזו (הנתפשת כשלילית או כבעייתית) כמיוחדות. כאן, הבולטות של השוני מהווה בעיה לכאורה. עם זאת - כאשר אנו שלמים עם דרכנו ומגבים את ילדינו הרי שלא נתקלנו בבעיה מיוחדת מבחינת תחושת הילדים כחריגים. נדמה לי שכבר ספרתי את זה היכן שהוא - בזמנו ישבתי עם ילדה בת חמש על מנת להתאים לה תמציות פרחי באך, שאלתי אותה - מה את רוצה?
והיא ענתה - להיות כמו כולם.
שאלתי אותה - אילו פנים יש לכולם?
בעיניה עלה זיק של הבנה ומכאן המשכנו לברר מה היא רוצה להיות בעצמה...
  1. שעמום. איך מתמודדים. ראשית אין כל פסול בשעמום, שעמום הוא הגורם הרחב ביותר לשינוי. הניחי לילד להיות משועמם, במידה ויש לך כוח להיות לו מחלקת בידור - בדרי אותו, במידה ולא - אני ממליץ לילדי "ללכת לישון". עם זאת כאשר ילד מתלונן על שעמום, לעתים קרובות הוא מבקש אחר תשומת לב, כאשר אנו מוכנים לכך - הפניית כל תשומת הלב אל הילד לזמן מה עשויה להניח לו פתרון לבעיית השעמום.
דרך אגב - טלוויזיה היא מכשיר שמשעמם באופן אקטיבי - וזה פתרון לא רע בכלל - במידה.
ניר_סופר*
הודעות: 113
הצטרפות: 29 דצמבר 2002, 01:41
דף אישי: הדף האישי של ניר_סופר*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי ניר_סופר* »

נראה לי שצריך לשנות את שם הדף ל"למידה לאין שיעור" מאחר ואתם מדברים על תהליך הלמידה ולא על פעולת הלימוד הנעשית על ידי מי שמלמד. לגבי האין שיעור, אני לא בטח שזה שם מתאים, כי המונח לאין שיעור אינו קשור בקיומו של שיעור אלא בלתי ניתן למדידה. זאת מעין התחכמות לא מאוד מוצלחת כשמשווים למונח האנגלי הבהיר והפשוט Unschooling. אני לא יודע איך לתרגם את זה טוב יותר, אבל ברור לי שזה מונח טוב יותר למה שאתם עושים.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

ניר,
ראשית, בכוונתי לערוך שנית את הדף כשהוא נאמן יותר למקור היות ואתה הכנסת מושגים שאינם נאמנים למקור.
לעניין הלימוד לאין שעור. כאן דעותננו חלוקות - לימוד אינו נעשה לעולם על ידי מי שמלמד. לימוד גם הוא כמו הלמידה נעשה על ידי התלמיד. לדעתי דווקא ההתחכמות של לימוד לאין שעור מתאימה בהחלט היות ו schooling הוא לימוד (כפי שאתה מתרגם זאת שהרי בבית ספר לתפישתך הלימוד נעשה על ידי המורה). מעבר לכך תרגום נוסף ומקביל יהיה - למידה ללא מידה.
בקרוב אנסה לשפר את דברינהו הראשונים ללא תרגום או פרשנות שאיננה נאמנה למקור (למשל איננו מדברים על חממה משפחתית או על סביבה מעודדת למידה - אין הכרח שהאוירה המשפחתית האוהדת תעודד למידה - בכלל אין צורך לעודד למידה - בדיוק זה העניין).
ניר_סופר*
הודעות: 113
הצטרפות: 29 דצמבר 2002, 01:41
דף אישי: הדף האישי של ניר_סופר*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי ניר_סופר* »

טוב מאד, כך נבהיר את הדברים גם עבורי וגם עבור אחרים. אתם הסתברתם שצריך אווירה משפחית אוהדת כדי לאפשר קיום של למידה עצמית. הזכרתם גם חממה לפחות פעמיים וגם במפגש עצמו בפארק. תנאי חממה הם תנאי המעודדים את קיום התהליך אשר היה מתקיים גם ללא החממה, אבל מתקיים בצורה מהירה יותר או טובה יותר בתנאי החממה. יתכן ומונח טוב יותר הוא "סביבה מאפשרת למידה" או "סביבה תומכת למידה" או "סביבה ידידותית ללמידה". להשוואה אתם טוענים שבית הספר אינו סביבה כזאת, כלומר הוא "סביבה לא מעודדת למידה" או "סביבה לא ידידותית ללמידה".

בנוגע ללימוד, אתם מדברם על למידה - זאת המילה שחוזרת כעשר פעמים (לא ספרתי) לעומת המילה לימוד שהופיע פעם אחת מעבר לכותרת. למען חידוד הדברים אני חושב שצריך להשתמש במונח אחד, אלא אם כן יש התיחסות להבדל בין לימוד ולמידה, מה שאין במלל הקיים. אז או שמחליפים את הכותרת או שמחליפים את המילה למידה בלימוד בדף - מה שנשמע נכון יותר, ואני מניח שאתם אלה שיכולים להכריע.

בנוגע לשם לימוד לאין שיעור - אם Schooling הוא לימוד אז תרגום מדוייק יותר הוא "ללא לימוד" ובודאי שלא "ללא מידה" כלומר "למידה ללא לימוד" המונח האנגלי הוא שמתיחס ללימוד כאל פעולה הנעשית על התלמיד (זו לא ההשקפה שלי), וכך גם רוב האנשים מבינים את המונח "לימוד". אולי התרגום הנכון הוא "למידה ללא בית ספר"?

אני מנסה לערוך את התוכן על מנת להבין טוב יותר את הטיעונים שלכם בעצמי, בהנחה שגם אחרים ירוויחו מכך, ותוך הסתמכות על הגיבוי האוטומטי של המערכת כאן.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

ניר,
אין זה כל כך חשוב אם מדובר על לימוד או למידה שכן בכל מקרה העניין באחריות הלומד. לעניין התרגום - ראה איננו מנסים להיות נאמנים למקור מבחינת התרגום המדוייק, מי אמר שהמונח האנגלי מדוייק?
בכוונתי ללמידה ללא מידה - אני טוען כי אי אפשר למדוד למידה (למשל בצורת מבחנים).
כל העניין הוא הילד או התלמיד - אנו מאמינים כי בדרך זו של למידה לאין שעור או לימוד לאין שעור - כאן הבה ונבחין בין למידה ולימוד - לימוד הוא תהליך אקטיבי בו הלומד לומד ומודע ללימודיו ולמידה היא תהליך מקיף הכולל את כל צורות הלימוד - יצליח התלמיד לקבל את הכלי החשוב ביותר להתקימותו כאדם עצמאי: יכולת הלמידה העצמית או הלימוד העצמי. מה שמופרע תדיר על ידי מערכות שמבינות את עניין החינוך כמעשה של כפיה ומגדילות להעביר כפיה זו גם לצורות לימוד או למידה. כאן תפקיד המשפחה חשוב לאין שעור וללא מידה.
ניר_סופר*
הודעות: 113
הצטרפות: 29 דצמבר 2002, 01:41
דף אישי: הדף האישי של ניר_סופר*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי ניר_סופר* »

כבר התקדמנו מאוד. אם כך נראה שהמונח האנגלי הוא לא רלוונטי לכאן, כי הוא רק יוצר בילבול ומעמם את המסר של למידה ללא מידה או שיעור. אם מסלקים את המונח האנגלי, אכן לימוד ללא שיעור הוא מונח מצויין.

העברתי את הפתיחה שדברים אלו הינם תקציר מתוך הסדנה למקום שולי יותר. כי העיקר בדף הזה, הוא הדפוס של "למידה ללא מידה" או לימוד ללא שיעור" ולא עצם העובדה שהתקימה סדנה בנושא בתאריך כזה או אחר. הדפוס הוא חשוב ולא עצם קיום הסדנה לפני שבוע. ולכן גם לא חשוב שהדברים ישקפו את מה שנאמר בסדנה, אלא יציגו בצורה הטובה ביותר את הדפוס הזה.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

מקובל.
היות והתעשתתי וכוחי עדיין במותני אנסה להרחיב.
ראשית לימוד לאין שעור עדיף על לימוד ללא שעור משתי סבות - האחת ההתחכמות - המושג לאין שעור משמעותו בעברית שאי אפשר לשער את הלימוד או הלמידה (מכאן גם ללא מידה).. והשניה היא שלימוד לאין שעור עשוי להתרחש בתוך שעור במובנו הפשוט - לימוד מובנה אשר מתאים בהחלט לגילאי ההתבגרות ומעלה - אם כי יש גם צעירים אשר אוהבים את הלימוד המובנה. לכן ללא שעור - לא מדוייק.

כעת לשאלותיך -
מדוע לא יכולה להתקיים למידה עצמית במסגרת מערכת החינוך?

בהחלט למידה עצמית מתרחשת גם בתוך המערכת הממסדית. אלא שלמידה זו מוסטת למקומות שאינם רלוונטיים לחיי ההווה של הילד. עניין זה (החיים בהווה) אשר לא התעכבנו עליו מספיק עומד בפני עצמו והוא הבסיס ללימוד הלמידה העצמית. כך, ילדים (עד גיל ההתבגרות יהיו אלה ילדים /ילדות ומגיל ההתבגרות יהיו אלה נערים / נערות) אשר נמצאים במערכת לומדים בעצמם קשת גדולה של נושאים אשר אינם שייכים לחייהם אלא מכוונים לעתיד לבוא - כאילו שמישהו יודע מה עתיד לבוא. במקביל עליהם להפנות משאבים אדירים ללמידת אותם נושאים אשר אינם מעניינים אותם כלל וכלל וחמור מכך הם לימודי יחסי האנוש אשר מתבצעים באוירה מנוכרת ללא מתווך אוהד.
אילו היתה המערכת מסוגלת להעמיד אוירה אוהדת שמניחה לילד ללמוד את לימודיו ללא דחיפה או כפיה הרי שמערכת כזו היתה עדיפה בהרבה על הקיים - ראה בתי ספר פתוחים - אבל עדיין היתה המערכת הזו תחליף למסגרת האופטימלית לילד - משפחתו.
לעומת זאת, למידה עצמית מבורכת מתקיימת אצל נערים ונערות אשר הבשילו להיות מי שהם ומסוגלים לבחור לעצמם מסגרות מתאימות ללמידת הנושאים שמענינים אותם או לבניית מסגרות אישיות מתאימות.
בעתיד, להערכתי לא יהיה מנוס מהקמת בתי שיח על פני בתי ספר. מקומות בהם הדיאלוג יעמוד במרכז ולא האידיאולוגיה.

האם חינוך ביתי הוא מעשי במשפחה קטנה ומבודדת של ילד אחד או שניים?

בהחלט כן. כאן אני מסתמך על חברים שלנו אשר מקיימים חינוך ביתי מאז ומתמיד ולהם שני בנים אשר התחנכו בחינוך ביתי משך 13 שנה (הקטן מבינהם 11 שנה) עד שהצטרפה אליהם אחות נוספת.
זה עניין של החלטה של ההורים בלבד.
כמובן שאיני כותב על כך מנסיוני שהרי לנו יש קצת יותר משני ילדים.
ניר_סופר*
הודעות: 113
הצטרפות: 29 דצמבר 2002, 01:41
דף אישי: הדף האישי של ניר_סופר*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי ניר_סופר* »

במחשבה נוספת, יש לכם שני טיעונים:
  • אין צורך ללמד - לימוד ללא שיעור, שזה בעצם מקביל למונח האנגלי Unschooling
  • אין צורך למדוד למידה - למידה ללא מידה
הטיעונים האלה לא בהכרח קשורים. למשל יתכן שאין צורך ללמד אבל יש צורך למדוד למידה, ויתכן שאין צורך למדוד למידה אבל יש צורך ללמד.

אני סבור שהצגת שני הטיעונים כאן בדף הזה ביחד עושה עוול לשניהם. זה יגרום ליצירת דף ארוך מידי ולא ממוקד. למען הצגה טובה יותר של שני הטיעונים האלה, לדעתי צריך להעביר את למידה ללא מידה לדף נפרד, ולהתמקד כאן ב-Unschooling. כל נושא בפני עצמו מספיק גדול. ככדאי שיהיה לכל נושא גם התיאור שלכם, גם שאלות ותשובות שכיחות, וגם קישורים רלוונטיים וכמובן הדיון.

אם אתם רוצים להציג את שני הטיעונים האלה בדף אחד, אולי המקום לעשות את זה בדף הבית שלכם בסגנון "אנחנו מאמינים ב"למידה ללא מידה ובלימוד ללא שיעור" ובטח יש הרבה דברים שאפשר להוסיף.

אני מנסה ליצור כאן דפי ערך. אבל לא כמו עדי רן אני לא חושב שדף ערך הוא דף ללא דיון, אלא דף שיש לו ערך רב מאד, הוא בהיר, ממוקד ומחכים.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

מדוע אי אפשר או לא צריך למדוד למידה?

אי אפשר למדוד למידה מהסיבה הפשוטה שלעולם לא נקיף את היכולת ללמוד. הרי אם ננסה למדוד את למידת האדם בנושא מסוים לא נוכל שלא להתעלם מחלק ניכר מהלמידה שהתרחשה בפועל בתחומים נוספים אשר נלמדו "ברקע" ולעתים יהיו אלה דווקא החשובים ביותר בעבור הלומד - מבחינתו הוא.
עם זאת, אפשר בהחלט למדוד ידיעה ספציפית - לא רק שאפשר אלא שלעתים חייבים - הרי לא נוכל להפקיד מטוס בידי אדם שאינו יודע כיצד להטיסו, או לא יהיה זה נבון להניח בידי אדם שאינו יודע את תורת החומרים לעשות חישובים לבניית גשר.
כאן, גם לאחר שבדקנו וגילינו לשביעות רצוננו כי האדם אכן יודע את החומר הנדרש ואף ניתן לסמוך עליו - מה שמקנה לו תעודה - עדיין איננו יכולים להיות שקטים - שכן אין זה מספיק שהאדם יודע את החומר במקרים רבים. כך נדרשת הבשלה ובגרות נפשית כתנאי בל יעבור לפני שנניח לאותו אדם לעשות שימוש מעשי בידיעותיו.
כל זה יפה ברמת האוטופיה - בפועל - כל כך הרבה אנשים הוכיחו כי הם יודעים לנהוג ובפועל הם הורגים ופוצעים אחרים בכביש (ואני מדבר רק על טעיות אנוש), כל כך הרבה רופאים הוכיחו כי הם יודעים רפואה ועדיין הם גורמים לנזקים בשל אופיים או בשל ההנחה שלהם שהם אכן יודעים.

ככלל בדיקת מידת הלמידה נדרשת בעבור המורה, זאת מתוך האמונה כי הוא - המורה אחראי או מסוגל להיות אחראי ללימוד התלמיד. כביכול ידיעות התלמיד או חוסר ידיעותיו מצביעים על סגולות המורה.
כאן, יש להדגיש כי למורה תפקיד חשוב ביותר - להניח לתלמיד להוביל וללכת אחריו. זה תלמודו של המורה.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

ראה, למידה ללא מידה או לימוד לאין שעור שזורים האחד בשני. שכן ברגע שיש מידה ללימוד הרי שהלימוד מחייב שעור, תוכנית, מסגרת מחייבת, יש לו קצה - ניתן לשער מה טיבו ומהי תוצרתו.
לימוד לאין שעור אינו מגדיר מה נושא הלימוד ומהי מידתו - אלא אם התלמיד עצמו מגדיר לעצמו לימוד ספציפי.

מעבר לכך, לגבי _דף ערך. אני לא ממש מתחבר לנסיונות להגדיר את הזרימה הטבעית ולהכניסה למערך שעור כזה או אחר. איני פוחד גם מדף ארוך, הנושא רחב נאין כמוהו והוא כולל הרבה יותר מאשר את שתי ההגדרות האלה. למשל - לימוד לאין שעור של חיי ההווה - במילים אחרות לימודי כאן ועכשיו אשר שומטים את טיעוני מדידת הלמידה - שכן לעולם המדידה תתיחס לעבר. או כל תחומי הלמידה שאיננה קוגניטיבית או ממושגת (מלשון מושג - מוגדר בשפת המלל). או הנחת תבניות חשיבה או לימוד לבחירת הילד, או הבסיס לחינוך ולימוד - הדוגמא האישית.

לכן, דווקא דף ארוך עשוי לגרום לקורא להכנס לתהליכי למידה ללא מידה, לאין שעור וללא הגשת חומר לעוס.

אבל את זה אני אומר מתוך נטייתי להתעכב וללמוד דווקא במקומות בהם הדברים אינם נהירים לי במבט ראשון, או שני או עשירי (את יונג קראתי אולי עשרים פעם ועדיין יש לי מה ללמוד מהטקסט - כפי שהוא).

לעניין הדף הזה - ראה, אנו כותבים מנסיוננו ומתוך ראייתנו את הלימוד לאין שעור והלימידה ללא מידה. לכן ציינתי בתחילת הדברים כי הדברים הם תקציר ל הבנתנו.
לכן, הדברים מובאים באופן סובייקטיבי והם ניתנים לדיון ומחשבה.
נסיון לייצר דף אובייקטיבי בנושא נידון לכשלון מסיבה הפשוטה - הנושא אישי וכל משפחה מיישמת אותו בדרכה.
עם זאת, כל מי שחושב אחרת מוזמן להעלות את מחשבותיו ודעותיו.

לשים את הדברים תחת דף הבית שלנו יחייב העלאת עוד כמה עשרות דפים (טוב אני מגזים קצת) תחת דף הבית שלנו ואז יש סכנה שהאתר יקרוס.. (שוב, סתם אני מגזים).
פלוני_אלמוני*
הודעות: 1182
הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי פלוני_אלמוני* »

תגידו, שמתם לב לשעה? השתגעתם?
אמבט_ים*
הודעות: 548
הצטרפות: 18 מרץ 2003, 00:27
דף אישי: הדף האישי של אמבט_ים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אמבט_ים* »

צפריר, מידי פעם עולה דיון אצלנו בקבוצת מפגש בת"א, האם ביום מפגש מתוך הכמה שעות שלנו יחד, צריכים לתת לילדים משהו מונחה בצורת יצירה אקטואלית(עונות חגים) או להעביר בצורה מעניינת על טבע או תנועה (כמו חוג נו), יש אמהות שממש בעד להוסיף לילדים משהו בעל ערך מוסף (מלבד משחק ספונטני), ויש אמהות הטוענות שזה ממש מפריע לאינטראקציה בין הילדים גם אם הם מפסיקים את המשחק ויושבים מרותקים להאזין וליצור ונראה שהם ממש נהנים. האמהות הראשונות אומרות שזה מאוד מוסיף לילדים ללמוד בחרותא (עם ילדים אהובים ומוכרים), והאחרות אומרות מי שרוצה שילדה ילמד שתמצא לו חוגים אחה"צ. מה אתה אומר?
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

מאיה,
ראי, מפגשים חברתיים המתרחשים כחלק מהחיים אינם נוגדים דבר. בדיוק כפי שלעתים אנו כהורים של הילד מעוניינים לעשות עם הילדים משהו ונמצאים מגיבים לרצונם ולסקרנותם.
כאן, העקרון צריך להיות שכל פעילות יזומה על ידי מי "שמלמד" צריכה להיות מונחת לבחירת הילדים. במידה ואלה יסתקרנו וישתתפו מרצונם - מה פסול בכך?
כאשר ארגון "לימוד" או פעילות הופך להיות כפוי על הילדים - נדלקת לה נורית אזהרה.

אין כאן כללים נוקשים.

מה גם שמפגש איננו אלא ארוע פצפון לעומת החיים עצמם. ניתן לומר שמפגש - עם תוכנית או בלי תוכנית - הוא רק עוד משהו שהחיים מביאים אל עולמו של הילד - בתווך הוריו כמובן.

ובהמשך לכך ברצוני להדגיש כי הדברים אינם שחור לבן. אין כאן או כך או כך, הדברים מתקיימים זה לצד זה. ניתן גם "ללמד" וגם לזכור כי בעצם פעולת הלימוד והלמידה לעולם באחריות התלמיד.
עדי_רן*
הודעות: 261
הצטרפות: 25 אוגוסט 2001, 00:22
דף אישי: הדף האישי של עדי_רן*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי עדי_רן* »

מאחר שכולם מסכימים שזה לא _דף ערך, הרשיתי לעצמי להוריד את התיוג השגוי.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

ובהצהרתך זו, תייגת, לא?
(או שלא - כי השתמשת באותיות מוטות?)
אריאלה*
הודעות: 316
הצטרפות: 11 דצמבר 2001, 19:48

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אריאלה* »

ברמה קצת פחות פילוסופית.
מנסיון קצר - שנתיים.
שמתי לב שהטלוויזיה הפכה להיות פחות ופחות משמעותית בחיינו ולמעשה רוב היום היא סגורה. המחשב והאינטרנט הפכו לחשובים (גם לי וגם לקרן) והיא קוראת המון. כך שגם הספריה היא חלק חשוב עכשיו מהיום יום שלנו. המילה שיעמום כמעט ולא נשמעת להיפך, נראה שהיום נהייה קצר ולא מספיקים את כל מה שרוצים לעשות.
מה שמעניין לי הוא שינוי המקצב של החיים שלנו. הלמידה מתרחשת כל הזמן. וזה מדגיש יותר מכל את המלאכותיות של ביה"ס. לפעמים נשארים לקרוא עד 2 בלילה וקמים ב- 10 ולפעמים עובר יום שלם שבו לא עושים "כלום". לפעמים שיחה של שתי דקות מלמדת יותר מכל שיעור. ויחד עם כל זה עדיין יש לי קושי עם "הלמידה היא באחריות הלומד" זה נראה לי משפט יפה שלא ממש עוזר או מקדם. אני לא מאמינה שאנחנו כהורים באמת אי פעם מפסיקים לחוש אחריות ללמידה של ילדינו...
יעל_זלאיט*
הודעות: 50
הצטרפות: 07 מאי 2003, 16:21

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יעל_זלאיט* »

למאיה, בעיני חגים, טכסים,ציון של חילופי עונות מלמד אותנו או מזכיר לנו את המחזוריות שבטבע שאנחנו חלק ממנה, את הרגע שאנו עוצרים את הרצף ומתחברים ל"אלוהים" על שלל אפשרויותיו הבלתי נגמרות - טבע, דהמה..
אם אנחנו מדליקים נר, מקשטים שולחן, יוצרים מקדש ביתי משתנה עם עבודות שלנו או תמונות או לפי חגים ועונות, אם אנחנו.. והילדים שותפים , בעיני זו חוויה מעצימה , זה מחבר אותם למשהו רחב יותר מאשר הם.
פעילות קהילתית מסוג זה צריכה להתאים לקהילה.
זה לא משהו שעושים רק בשביל הילדים למרות שאצלינו החיבור קורה בגלל הילדים וגם בגללינו.
אמבט_ים*
הודעות: 548
הצטרפות: 18 מרץ 2003, 00:27
דף אישי: הדף האישי של אמבט_ים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אמבט_ים* »

נכון יעל אני מבינה על מה את מדברת.
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי פלונית* »

היי איזה כיף לראות שיש עוד אנשים בתפיסה שלי !
מרב*
הודעות: 140
הצטרפות: 10 אוקטובר 2001, 00:37

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרב* »

הייתי רוצה לשמוע מניסיון של אחרים - כיצד מגיבים הילדים לחינוך הביתי- האם הם שלמים יותר עם עצמם, יצירתיים יותר, נינוחים יותר, האם הם באמת לומדים לקחת אחריות על למידתם ומעשיים וכיצד נראים כישוריהם החברתיים? נכון שלא ניתן לשאול על כל הילדים אבל הייתי שמחה לשמוע סיפורים פרטיים,

ומלבד זה- האם ישנן משפחות שלדעתכם לא יכולות לעשות חינוך ביתי משום שההורים אינם משכילים מספיק או שהאוירה בביית לא טובה מספיק?
אשמח לתשובה.
שרית_אמיר*
הודעות: 908
הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי שרית_אמיר* »

האם ישנן משפחות שלדעתכם לא יכולות לעשות חינוך ביתי_
בהחלט!!!
בהחלט - ולא משנה הסיבה.
כמו כל דבר בחיים לא הכל מתאים לכולם.
אין כאן ענין של השכלה מצב כלכלי וכו...יש מה שמתאים לאנשי המשפחה.
כמו שפנמיה צבאית, לא מתאים לכולם כך גם חינוך ביתי.
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי שגית_רי* »

האם הם שלמים יותר עם עצמם, יצירתיים יותר, נינוחים יותר, האם הם באמת לומדים לקחת אחריות על למידתם ומעשיים וכיצד נראים כישוריהם החברתיים?
מהניסיון הפרטי שלי: קשה לענות על שאלות כאלה.
כל ילד הוא עולם אחר. אז הבכור, שעכשיו הוא בן 5.7 ושהיה שנה בגן בגיל 3, כן יותר (שלם, יצירתי, נינוח..) ממה שהוא היה אז. אבל אולי זה פשוט בגלל שהוא גדל?
והבת אף פעם לא היתה בגן אז יותר ממה? בסה"כ היא די רגילה (ומקסימה ומתוקה ועליזה וחכמה... ;-) )
אני מרגישה שבלי קשר לכמה "מוצלחים" הם יצאו בסוף, אני מאמינה שחינוך ביתי זו הדרך שהכי מתאימה לנו.
וברור שלא לכולם זה מתאים.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

כיצד מגיבים הילדים לחינוך הביתי- האם הם שלמים יותר עם עצמם, יצירתיים יותר, נינוחים יותר, האם הם באמת לומדים לקחת אחריות על למידתם ומעשיים וכיצד נראים כישוריהם החברתיים?
אין לי ילדים שאינם בחינוך ביתי, קצת קשה לי להשוות.


האם ישנן משפחות שלדעתכם לא יכולות לעשות חינוך ביתי משום שההורים אינם משכילים מספיק?
לא. רמת השכלה אינה סיבה.
עוד_אמא_מהורהרת*
הודעות: 376
הצטרפות: 04 אוקטובר 2005, 20:43

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי עוד_אמא_מהורהרת* »

_האם ישנן משפחות שלדעתכם לא יכולות לעשות חינוך ביתי משום שההורים אינם משכילים מספיק?
לא. רמת השכלה אינה סיבה_ תלוי אם מתייחסים להשכלה רשמית או בלתי רשמית. לדעתי, מבחינת השכלה רשמית לא צריך אפילו תעודת בגרות, אבל השכלה בלתי רשמית רצוי שתהייה רחבה ככל הניתן
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

ואני רוצה לעורר כאן תהיות לגבי מידת האקטיביות / פאסיביות שלנו כהורים בחינוך ביתי.

עכשיו שאנחנו עם תינוק קטן בבית, אני מרגישה שרוב האנרגיות שלי מופנות להשרדות ותחזוק שוטף של הבית. אני מתקשה להעניק לילדים שלי הרבה מעבר לארוחות מסודרות ואולי סיפור פה ושם והמצפון קצת מעיק ואני תוהה אם לא מדובר בפאסיביות רבה מדיי...

מצד שני, הדבר שהם הכי אוהבים לעשות הוא לשחק במשחקיהם (דמיון ופליימוביל) ואת זה הם דווקא עושים לא מעט...
הם לא ששים להצטרף אליי לפעילויות שקשורות בתחזוקת הבית ולכן יוצא שאנחנו עושים מעט מאד דברים יחד.
האם אני מפספסת משהו ???
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

רסיסים, ילדים לומדים דברים שונים בתקופות שונות. בתקופה שיש אח חדש, סביר שהם ילמדו יותר על עצמאות והתחשבות.
אמא_בבית*
הודעות: 1078
הצטרפות: 21 דצמבר 2003, 15:17
דף אישי: הדף האישי של אמא_בבית*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אמא_בבית* »

הי רסיסים, חשבתי על התקופה הזאת אצלינו, ואני חושבת שילדיי למדו ממנה הרבה עם נוכחות מועטה שלי בלבד.
הם למדו שלתינוק קטן צריך להתמסר. ויש כאן עולם שלם :
איך לטפל בו באהבה ובעדינות אפילו שהוא בוכה הרבה או מעיר אותנו בלילה, איך הוא תלוי בנו בכל דבר, וכמה הוא תלוי בחלב של אמא, איך להבין תינוק למרות שהוא עוד לא מדבר ועוד ועוד.
הם גם למדו כמו שיונת כתבה, עצמאות.
אם אמא עסוקה עכשיו מדי, אז הגדול הכין לקטן סנדויץ' והם דאגו לשחק ביחד ולפנות לי יחסית את הזמן.
נשמע שגם ילדייך צוברים הרבה שעות יחד בעקבות הלידה וכך הם לומדים אחד על השני ומחזקים ומעמיקים את הקשר בינהם.

הדבר שהם הכי אוהבים לעשות הוא לשחק במשחקיהם (דמיון ופליימוביל)

כל מה שכתבתי קודם תקף גם עם העיסוק העיקרי שלהם הוא טלויזיה.
אם רוב הזמן הם משחקים משחקי דמיון, זה פשוט נפלא!
שולה_חתולה*
הודעות: 333
הצטרפות: 17 יולי 2004, 22:08
דף אישי: הדף האישי של שולה_חתולה*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי שולה_חתולה* »

הי, לא קראתי בכלל בדף הזה, אז אנא מחקו אם זה כבר נמצא, אבל ראיתי את זה וחשבתי שזה מקום מתאים:
http://www.keshet-tv.com/ProgramVideo.a ... CatID=1484
Enjoy
פלונית_אלמוני*
הודעות: 68
הצטרפות: 04 יוני 2005, 18:06

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי פלונית_אלמוני* »

תודה שולה חתולה שהעלת את הדף. למה הוא לא מסומן?

יש לי שאלה לגבי ספירה וקריאה.
הבת שלי בת 4.5 איננה יודעת לספור מעבר ל 4 אחרי זה היא אומרת 8, 5, 12 וכדומה. אני שואלת את עצמי אולי אני בכל זאת צריכה "להתערב" למרות שאני לא רואה שום דרך "לדחוף"לה למח את הידיעה.
לגבי קריאה. היא מביעה עניין. אני לא עושה הרבה בנידון. האם אני מפספסת משהו? אני אמורה לתת לה חומרים כמו חוברת ללימוד קריאה כתיבה?

אני מצטערת שהשאלות נשמעות אידיוטיות. פשוט בימים האחרונים מחלחל בי הספק בדרך שבחרנו...
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

פלונית, התיאור שלך את בתך מתאים בדיוק לגיל ארבע וחצי. אין לזה קשר לאנסקולינג -- זה פשוט מה שרוב הילדים בגיל הזה יודעים.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי בשמת_א* »

הבת שלי בת 4.5 איננה יודעת לספור מעבר ל 4 אחרי זה היא אומרת 8, 5, 12 וכדומה. אני שואלת את עצמי אולי אני בכל זאת צריכה "להתערב" למרות שאני לא רואה שום דרך "לדחוף"לה למח את הידיעה.
ג'ון הולט אומר שעדיף להתייחס לספירה של עצמים במציאות, לא לחוברות או לספרות מופשטות או ללימוד המספרים כאילו זה שיר שצריך לזכור בעל פה את סדר המלים.
כלומר: עולים חמש מדרגות? סופרים יחד: מדרגה אחת, שתי מדרגות, שלוש מדרגות...
מחלקים קלמנטינה? סופרים כמה פלחים קיבל כל אחד.
מוצאים כל מיני הזדמנויות בחיים לספור חפצים ואנשים, ולאט לאט תמנו 5 או 6 או 7 דברים וכן הלאה, והמספרים יילמדו מאליהם.
פלונית_אלמוני*
הודעות: 68
הצטרפות: 04 יוני 2005, 18:06

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי פלונית_אלמוני* »

תודה על התשובות יונת ובשמת. רק עכשיו נכנסתי למחשב אחרי כמה זמן.
האמת שאנחנו לא סופרים איתה סתם אלא באמת סופרים רק חפצים. באמת אני צריכה לקרא את הספר של ג'ון הולט יותר ברצינות.
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אילני_אילן* »

הרבה זמן לא ביקרתי ולא כתבתי פה אבל התעורר בי געגוע גדול לאנשים שהשקפת עולמם בנוגע לחיים וגידול הילדים - דומה לשלי. כבר הבנתי שגם אם אני שייכת למטרייה אחת גדולה שנקראת אולי Life learning או Unschooling הרי שחיי כל משפחה ומשפחה שונים. אבל בכל זאת, יש תחושה שמבינים אותי גם אם אני מגבילה את שעות הטלביזיה והמשפחה האחרת לא.
אז טוב לכתוב, לדעת שלפחות חלק מהקוראים כאן יתנו לי תחושה שאני מובנת, לא משוגעת.
אני חיה בסביבה בה אף לא משפחה אחת מגדלת את הילדים שלה אפילו קרוב לדרך שלנו, דרך החינוך הביתי, דרך הלימוד מהחיים בעיקר.
אנחנו חיים בארה"ב בסביבה בה יש לא מעט ישראלים (ואנחנו זוכים לחגוג פה עכשיו חגים עם חבילות חציר בשבועות או הבאת העומר בפסח) אבל רובם ככולם שייכים למערכת הנורמטיבית.
אני יכולה לומר שזה לא קל לחיות בסביבה חברתית בה לכולם יש מה להגיד על הדרך שלנו. בפנים או מאחרי הגב, יש לכולם דיעה ומעטים מעטים מצדדים בדרך. אולי אחת מצדדת. כל היתר, אבל כ ל היתר, לא.
מין תחושה של אי בודד.
קראתי פה קודם על הקהילה של נווה איתן, אני עוברת בדפים פה ויודעת שחיי הקהילה קיימים גם מעבר לדפי האתר, יש מפגשים, יש תמיכה, יש מעגלים...
לרגע עלתה בי הקנאה. כי גם אני רוצה. גם לי החלום היה תמיד חיי קהילה. גם פה בארה"ב חלמתי ורציתי את זה כל כך.
וחיי החינוך הביתי היו נראים לי תלושים מההוויה של החיים כאן כל עוד כל כך כמהתי לחיי הקהילה.
ולאחרונה, כמה וכמה חדשים, בהם שיחררתי את כל מה שלא קורה, הרווחנו Life learning כמו שלא חלמתי שיכול להיות.
הבנתי בימים האחרונים, מתוך ההסתכלות על התהליך שעברנו כאן ואנחנו עדיין עוברים, עד כמה החיים הם תהליך חינוך אחד ארוך שלנו ההורים ושל הילדים, של היחידה המשפחתית, כאשר אנחנו מוכנים ללכת בה ביחד וכשאנחנו משחררים את כל הפרדיגמות לגבי איך ואיפה הכי נכון לעשות את החינוך הביתי או החיים בכלל.
מסתבר שאפשר לעשות חינוך ביתי טוב, אפילו מעולה אני מעיזה לומר ואפשר לחיות ולגדול ולהינות וליצור במקום בו אף אחד לא חושב כמונו, בעיר ולא בכפר, בסביבה חברתית שכולה אוריינטציה הישגית ותחרותית, במקום בו גם הוקיעו אותנו על שלא חתכנו חתיכה אחת...

לאחרונה נשברו בי עוד פרדיגמות שבלעדיהן חיי היו נראים אינם חיים ושחשבתי שאם אני אוותר עליהן אז איכות חיי וחיי משפחתי ייפגעו מאד. ראה ערך קהילה, ישוב כפרי, ישראל, אנשים כאלו או אחרים.
מתוך הוויתור עליהן, עם הכאב שבהבנה שאנחנו כן חיים במובן מסויים על אי בודד עלתה האפשרות החדשה.
כי אם אנחנו אי בודד אז אין לנו ברירה אלא להפריח אותו בעצמינו. ואין לנו על מי להישען אלא על עצמינו.
בהתחלה זה היה מתסכל לעלא. כמה רציתי תמיכה ואנשים שיפרגנו לנו. ככל שעברו השנים, ככל שנפגעתי שוב ושוב, הבנתי שאני מחפשת דבר שאינו קיים כאן. וטוב שכך.

בתקופה האחרונה אנחנו עוברים תהליך מופלא של גיבוש משפחתי. תמיד היינו יחד אבל כשתשומת הלב היתה מופנית למציאת סביבה חברתית תומכת שלא היתה קיימת, משהו הלך לאיבוד במרכז שלנו.
ומציאת המרכז הזה, שלי, של כל ילד בעצמו, של בן הזוג - הוא תהליך חינוך ביתי של כל אחד ואחת מאיתנו. של כולנו.
והוא תהליך שלא היה קורה כנראה אם היתה פה סביבה חברתית תומכת ואוהדת וחושבת או חיה דומה. ואולי כן, זה לא משנה.

נכנסתי היום לאתר כדי לחפש דפים על חינוך ביתי, על העומק שלו. אורנה אמרה לי בשיחה לא מזמן שהחינוך הביתי מאפשר גמישות שלילדים לא ניתנת בחיי בית ספר.
זה פתח לי את העיניים לחפש את האיכויות והערכים שאנחנו חווים אותם בדרך החיים הזו ושהם לא השגרתיים בהסתכלות על לימוד ועל צמיחה.
ויש כל כך הרבה כאלו.
אני יכולה לומר ששיעורי התקשורת, השיתוף, היצירה,כושר ההמצאה, יכולת המסחר, האמון והאמונה בין בני המשפחה, הלימוד של שימוש בכלי האהבה, פיתוח יכולות פיזיות, כישורי אחריות לעצמך ולבני המשפחה, התמיכה, הגמישות, היכולת למצוא את המקום שלך בתוך התא המשפחתי, היכולת והמודעות לשים גבולות כדי שתרגיש נוח במשפחה, הפרגון, הצפייה במבוגרים והתהליכים שאנחנו עוברים - וההשפעה שלהם על תהליכי הגדילה של הילדים ואולי יש עוד, אני לא זוכרת כרגע - הם שיעורי חיים הכי, הכי, הכי יקרים עבורי. שיעורים שכנראה רק איכפתיות משפחתית, רק קירבה משפחתית כזו, יכולה להניב.

אני רק רוצה לעצור ולהכיר בערך הלימוד הזה שכל כך מעטים מכירים בחשיבות שלו, וכל כך רבים זקוקים לו. הלימוד הערכי של החיים. הלימוד שמביאה דרך החיים של החינוך הביתי.
בין שהוא בקהילה, בין שהוא על אי בודד כזה או אחר.
אני יודעת שהחיכוך עם החיים בדרך הזו הקפיץ את כולנו למקום חדש ומרגש. כן, זה לקח תהליך של כמה שנים והוא ימשיך עוד ועוד. הגיע מין רגע כזה שמאפשר עצירה והכרת תודה על הדרך ולאן שהגענו.
תודה לדרך המיוחדת שבחרנו, דרך שמעמיקה ביננו את הקשר והאהבה והלימוד של כלים חשובים כל כך לחיים.

אולי חיפשתי פה בין הדפים השראה לזה. אולי זה קיים פה. אני מודה שהתחלתי לכתוב בלי לחטט ביותר מידי דפים. יש פה גם כל כך הרבה שאני יודעת שאני לא אספיק לקרוא את כולם.
אני אשמח לקרוא עוד על האיכויות שאנשים חווים בחינוך הביתי. האיכויות שהן מעבר לילד שלמד לקרוא לבד, לבשל ולעשות חשבון. זה לא פחות חשוב אבל את זה מחפשים גם בבתי הספר. במינון ונקודת מבט שונה אולי אבל אני מדברת על איכויות אחרות. על העומק שבחינוך הביתי, החינוך של ההורים והילדים ביחד, אורח החיים הזה, כי זה לא רק חינוך של הילדים. ממש לא. זה של כולנו החינוך הביתי. הזה.

כל כך רציתי קהילה כל השנים ודווקא הקריאה פה על הקהילות שיקפה לי עד כמה אם אנחנו כמשפחה או אינדיבידואלים נרגיש טוב או לא, תיהיה תוצאה של איך אנחנו יוצרים את עצמינו בתוך הסביבה בה אנחנו חיים.
בין שהיא תומכת או לא, בין שהיא כפרית או עירונית, בין שהיא על אי בודד, בין שהיא במקום חם או קר, בין שיש פרגון או אין, בין שכל מה שאני חושבת על איך דברים צריכים להיות או להיראות מתקיימים - או לא.
ודווקא כשהם לא, יש הזדמנות מדהימה ליצור את מי שאנחנו בתוך זה ולהינות מזה.

אני קוראת את המשפט האחרון ומחייכת לעצמי שכמה פעמים שמעתי או אמרתי את המונח הזה שהכל תלוי בי. כן, זה כל כך ברור.
אבל יש בחיים מצבים, כן אני יודעת שגם כל דקה אבל יש מצבים בהם השינוי הוא משמעותי במיוחד, בהם המשפטים הללו מקבלים עומק ומימד חדש.
והלימוד שעברנו כאן בשלוש וחצי שנים האחרונות הוא אחד כזה.
ואני באמת לא יודעת איזה צבעים היו לו אם הילדים היו במסגרות או אם ואם ואם. זה מה שהיה וככה זה נראה. ותודה על כך.
אני רואה את ארבעת ילדים מתגבשים לי מול העיניים לאנשים. אני רואה את מרקם היחסים בבית בין כולנו משתנה ומתעצב לו תוך כדי איכפתיות מדהימה.
אני נמצאת איתם כמעט 24 שעות ביממה, חוץ משעה פה או שם שאני לוקחת לעצמי.
אני נושמת איתם את האויר מהבוקר עד הלילה. וגם בלילה.
הם מלמדים אותי כל כך הרבה על להיות אדם טוב יותר. ביחד אנחנו גודלים.ביחד אנחנו מוצאים את הדרך אחד אל השני כך שנבנה אמון, נבנה כבוד הדדי, נבנית תקשורת של עיניים וטון דיבור, נבנית אהבה שלא תמיד יש לנו זמן לעצור ולראות את כל זה. כי זה באמת כל כך אינטנסיבי.

אבל כשיש רגע אחד לעצור ולהסתכל אחורה, כשיש אולי רגע של אתנחתא לפני שמתחילים עוד חלק של המסע שאינו נגמר לעולם, אולי כשיש רגע שבו עוברים את הטרנספורמציה, חשוב כל כך לעצור, לנשום, להעריך, להודות.
להינות מהפירות. לנוח. לנשום את מה שהשגנו. בבית הספר הפרטי שלנו. בית הספר שאין בו ציונים אבל יש בו הישגים, אין בו הוראה אבל יש בו למידה, אין בו חוקים אבל יש בו כללים שנוצרים מתוך מערכות היחסים. בית ספר שאין לו שעות והפסקות שנקבעו מראש אבל יש בו מסגרת אישית, בית ספר שאין בו תעודות אבל יש בו הכרה, שאין בו מנהל אבל יש בו 6 נושאים באחריות. בית ספר שאינו עוצר רק בשליש ובחופשת הקיץ אלא כשההרגשה היא שצריך לנשום ולנוח. כמו עכשיו.

ותודה.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

היי אילנה,
חשבתי עליך ממש לא מזמן, מיד פעם אני תוהה ביני לבין עצמי מה שלומכם שם.....
אז טוב לקרוא אותך!
אני מאד יכולה להזדהות איתך אפילו מכאן, מישראל, מתוך "הקהילה".
ובכל זאת מבחינתי מעורר השראה שאתם עדיין בחינוך ביתי שם לבד לבד... זה לא קל בכלל,
מאד משמח שאתם מוצאים את הדרך והכוחות ואת ה שמחה שבחיים שבחרתם!
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

_בתקופה האחרונה אנחנו עוברים תהליך מופלא של גיבוש משפחתי. תמיד היינו יחד אבל כשתשומת הלב היתה מופנית למציאת סביבה חברתית תומכת שלא היתה קיימת, משהו הלך לאיבוד במרכז שלנו.
ומציאת המרכז הזה, שלי, של כל ילד בעצמו, של בן הזוג - הוא תהליך חינוך ביתי של כל אחד ואחת מאיתנו. של כולנו.
והוא תהליך שלא היה קורה כנראה אם היתה פה סביבה חברתית תומכת ואוהדת וחושבת או חיה דומה. ואולי כן, זה לא משנה._

_כל כך רציתי קהילה כל השנים ודווקא הקריאה פה על הקהילות שיקפה לי עד כמה אם אנחנו כמשפחה או אינדיבידואלים נרגיש טוב או לא, תיהיה תוצאה של איך אנחנו יוצרים את עצמינו בתוך הסביבה בה אנחנו חיים.
בין שהיא תומכת או לא, בין שהיא כפרית או עירונית, בין שהיא על אי בודד, בין שהיא במקום חם או קר, בין שיש פרגון או אין, בין שכל מה שאני חושבת על איך דברים צריכים להיות או להיראות מתקיימים - או לא.
ודווקא כשהם לא, יש הזדמנות מדהימה ליצור את מי שאנחנו בתוך זה ולהינות מזה._

וואו - רק עכשיו נתקלתי במילים האלה ובכלל במילים שלך - תודה {@ {@
נ_ע_מ_ה*
הודעות: 1021
הצטרפות: 02 אוקטובר 2006, 13:48
דף אישי: הדף האישי של נ_ע_מ_ה*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי נ_ע_מ_ה* »

אילנה שלום

כל כך כל כך מדוייק הניסוח שלך עבורי. כמו קראת את מחשבותיי,כמו צילמת את הווי חיינו.
בדיוק,אבל ממש בדיוק כך אני מרגישה.
השונות שלנו מהסביבה בה אנו חיים,ההכרח ליצור יש מאין, הכרת התודה על התהליך, על הדרך בה אנו מעצבים את חיינו,כולנו יחד וכל אחד לחוד , הכמיהה לקהילה האידאלית שלא באמת קיימת, השהייה עם 4 ילדים 24 שעות ביממה,הלמידה מהחיים,הקירבה המשפחתית, הקשיים בחיים בבועה -על אי בודד
ועוד ועוד...
בקיצור-תודה על המילים המדוייקות ששלחת לנו כאן
אפרת_ו*
הודעות: 154
הצטרפות: 07 ינואר 2009, 19:54
דף אישי: הדף האישי של אפרת_ו*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אפרת_ו* »

הנה פוסט חדש שכתבתי באתר ''בידיים'' על אנ-סקולינג unschooling - חשבתי שתתעניינו
http://www.bayadaim.org.il/5vC
אשמח לתגובות!
אפרת
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

שאלה, שלא תהיה רלוונטית בשנה-שנתיים הקרובות לפחות, נדמה לי, אבל מעניינת אותי בכל זאת

הבכור שלי מכור לספרים, ולכן כבר בגילו המופלג (כמעט שלוש), כבר מכיר אותיות ומזהה מילים ואני ממש יכולה לדמיין (גם אם באופן לא מדויק) איך הוא ילמד לקרוא.
הצעיר אוהב ללעוס ספרים, לגיטימי בגילו (שנה וחודש) אבל באופן כללי ממש לא מתעניין בקריאה. אם היו לכם ילדים כאלה- איך הם למדו לקרוא?
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

(כמובן בהנחה שאתם בעניין של אנסקולינג..)
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

את האמת? לא ממש זוכר.
הגדול ידע לקרוא לפני שהיה בבית הספר. אבל לכתוב - לא ממש אהב.
זו שאחריו למדה לכתוב לפני שידעה לקרוא. היא גם כתבה. המון.
דווקא את הילדים שלא למדו במערכת אני לא זוכר.
כמו שאני לא יודע איך הבן הצעיר שלנו יודע אנגלית. בטח מהמחשב.
מה זה חשוב?

ההנחה הבסיסית והמוכחת של כל הספור היא שמה שרלוונטי לחייו של הילד - הוא ילמד.

הכלים לחיים של הילד, נרכשים מתוך החיים עצמם, לא מתוך שום תוכנית לימודית או אג'נדה דידקטית.
מתפקידנו להניח לילד לרכוש את הכלים האלה בעצמו על פי צרכיו ויכולותיו, כשאנחנו ברקע, נוכחים.
אפילו אם אין לנו מושג איך עושים שפגאט במקרה של הרקדנית הצעירה או מה קורה אם מערבבים סודה עם מיץ תפוזים במקרה של המדען המבריק החוקר את העניין ברצינות תהומית של ילד בן חמש.

לכן, הניחו למדידה.
הילדים כולם גאונים, כולם בעלי יכולות בלתי רגילות, כל אחד בתחומו וכל אחד מגלה את עצמו בזמנו, מה שצריך זה בעיקר שיהיו פנויים רגשית.
כך, שאם יינתן להם לחוות את רגשותיהם, כולם, התסכולים והשמחה, יוכלו להפנות מספיק משאבים על מנת לספק את סקרנותם הבלתי נלאית.

אין ילד שלא רוצה ונהנה ללמוד.
יש ילד שמפריעים לו ללמוד - למשל בציפיה שיידע משהו בכלל, לקרוא, לכתוב או לחבר שתיים ושתיים.


תודות.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

קשה לקרוא את הדברים שלך, אבל מעניין :-) תודה
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

למה קשה לקרוא ?
אפרת*
הודעות: 637
הצטרפות: 08 יולי 2003, 12:18

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אפרת* »

צפריר היקר,
מילותיך הן כמקור מים חיים במדבר אינסופי. כשאני קוראת אותן אני מבינה כמה צמאתי להן.
תודה על היותך
ביישניתית*
הודעות: 246
הצטרפות: 16 פברואר 2013, 16:16

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי ביישניתית* »

מקור מים חיים במדבר אינסופי
אבישג_א*
הודעות: 2086
הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אבישג_א* »

_הבכור שלי מכור לספרים, ולכן כבר בגילו המופלג (כמעט שלוש), כבר מכיר אותיות ומזהה מילים ואני ממש יכולה לדמיין (גם אם באופן לא מדויק) איך הוא ילמד לקרוא.
הצעיר אוהב ללעוס ספרים, לגיטימי בגילו (שנה וחודש) אבל באופן כללי ממש לא מתעניין בקריאה. אם היו לכם ילדים כאלה- איך הם למדו לקרוא?_
יעל, נותרתי פעורת פה מעצם השאלה - רק שתדעי
את מודעת לזה שהוא בן שנה וחודש ? (כנראה שכן אם כתבת את גילו אבל בכל זאת רציתי לוודא)
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

את מודעת לזה שהוא בן שנה וחודש ? (כנראה שכן אם כתבת את גילו אבל בכל זאת רציתי לוודא)
אמרתי שאני מוכנה לחכות שנה-שנתיים! :-P

למה קשה לקרוא ?

משפטים כאלה-
_אין ילד שלא רוצה ונהנה ללמוד.
יש ילד שמפריעים לו ללמוד - למשל בציפיה שיידע משהו בכלל, לקרוא, לכתוב או לחבר שתיים ושתיים._
גורם לי לחשוש שאולי אני הורה שמפריע לילדיו ללמוד. לא כי זה מה שנאמר, אלא כי זה מה שקראתי בזה, ולעתים זה קשה.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

יעלפו,
כל פעם שאת מעלה ציפיה שהילד שלך יידע משהו - לקרוא או לרקוד בלט, את בפועל מפריעה לו לפלס את דרכו ולהחליט מה מתאים לו ומתי. זה לא שאת יכולה לשלוט בזה – אבל טוב לדעת את זה. שהרי להימנע מציפיות לגבי ילדינו זה לא עניין של מה בכך.
(נדמה לנו שאם הם מוצלחים זה מצביע על זה שאנחנו מוצלחים. בפועל הם מוצלחים למרות שאנחנו אתם – חרף הדרכתנו במעולה).
יכול להיות שמתאים לו ללמוד לקרוא בגיל חצי שנה, אבל יכול להיות גם שבגיל תשע. ואולי בכלל הרבה יותר מתאים לו לקרוא תווים. כל אלה טוב להשאיר באחריותו – מה, מתי, איך והיכן.
ילדים מאוד אוהבים ללמוד. הם לומדים מתוך משחק, התבוננות ושעשוע.
בניגוד לאמונה שילדים לומדים מתסכולים או "בעל כורחם" שם לא מתבצעת למידה ספונטאנית אלא סוג הכרחי של צמיחה
כמו הכאב ההכרחי בבקיעת השיניים או בלידת הילד או בזמן מחלה גופנית.
אלא באים במילא ואין צורך להעמיס עליהם גם תחומי עניין, שיטת לימוד או עיתוי ומיקום.

וכאשר את שואלת האם גם לי היו ילדים כאלה,
הנך מוחקת את הייחודיות של ילדייך מבלי משים ומבלי כוונה.
שכן הילדים שהיו לי בקטנותם ומה שגדלו להיות בהווה חייהם היו יחידים ומיוחדים,
כל אחד מהם.
ועדיין כולם גדלו בעצמם.
כמו עגבנייה, את לא מגדלת אותה, היא גדלה לבד.
את רק באה לתת לה את התנאים הנסיבות והכלים הטובים ביותר שאת יכולה לתת.
ביניהם ההכרה בייחודיות של כל ילד וילדה - בפני עצמו/ה וכמובן כילד/ה שלך –
שהרי גם את יחידה ומיוחדת.

כאן, לגבי בהירות הכתוב, או הקושי לקרוא.
ראי,
קריאה נוספת ואחר כך עוד פעם עשויה להבהיר את הדברים.
אם תתבקש הבהרה לגבי פסקה זו או אחרת, או הרחבה - זו תינתן בחפץ לב,
באופן המיוחד הזה - שעובר דרך הדמות המיוחדת הזו
המתהדרת בשבעת פלאי עולם – לא כהוכחה למשהו
אלא לכך שהם ואמם – הם המורים הגדולים של חיי.
תודות.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

אני דווקא כן זוכרת איך הילדים שלי למדו לקרוא, ואצל כל אחד זה היה בצורה אחרת ובגיל אחר. אצל כולם הייתי מעורבת בחלק מהשלבים במידה כזו או אחרת, לא פחות משהייתי מעורבת כשהם למדו לדבר או ללכת.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

גורם לי לחשוש שאולי אני הורה שמפריע לילדיו ללמוד. לא כי זה מה שנאמר, אלא כי זה מה שקראתי בזה, ולעתים זה קשה.
בהחלט קשה.
עם זאת, תנוח דעתך.
הכל עניין של פרופורציה.
כל עוד אינך מושיבה את הילד ללמוד, או שולחת אותו ללימודים כפויים - אין בהפרעה הזו באמת מעצור, שכן איננה גוזלת ממנו לא זמן, לא מרחב ולא את האופן והזמן המיוחדים שלו - ללמוד.

כאשר הנך "מודאגת" מכך שהוא עדיין לא יודע לגזור או לקרוא, טוב אם תהיה ערה לכך ומכאן כבר תתחילי להתאזן מהבחינה הזו.

ובאופן כללי - אין הורה שנקי מאלה.
מאידך - הקשבה לילד והנכונות לתת לו להדוף את ציפיותינו לא רק אפשריים אלא גם קלים בהרבה מלהתייסר מכך שאנחנו מי שאנחנו.
ההורים הטובים ביותר לילד הזה -
אלוהים בעצמו ובכבודו - בחר אותך להיות האם של הילדים האלה -
אה, וגם הם כמובן.

תנוח דעתך.



תודות.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

לא פחות משהייתי מעורבת כשהם למדו לדבר או ללכת.
לא פחות ולא יותר? או רק לא פחות?
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

האמת, לא ספרתי. :-)
אולי קצת פחות, אולי קצת יותר. בכל מקרה, אני בטוחה שלכולם נתתי יד כשהם רק התחילו ללכת.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

בכל מקרה, אני בטוחה שלכולם נתתי יד כשהם רק התחילו ללכת.
בדיוק. אבל אני מנח שלא העמדת אותם על הרגליים ולימדת אותם ללכת בעל כורחם - עכשיו, כאן וככה על פני אחרת.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

_לא כהוכחה למשהו
אלא לכך שהם ואמם – הם המורים הגדולים של חיי._

מאידך - הקשבה לילד והנכונות לתת לו להדוף את ציפיותינו לא רק אפשריים אלא גם קלים בהרבה מלהתייסר מכך שאנחנו מי שאנחנו.

תודה על אלה
מיכל_א*
הודעות: 126
הצטרפות: 14 נובמבר 2009, 14:10
דף אישי: הדף האישי של מיכל_א*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מיכל_א* »

הגישה המוצגת כאן ללמידה מובנת לי אינטואיטיבית. אני לא יודעת האם היא נכונה "מחקרית" או "קלינית", אבל לי היא ברורה ועד כה גם הנחתה אותי (כשלא הייתי הורה שמפריע לילדיו ללמוד מתוך חששות וסביבה).
יחד עם זאת, כאשר הנך "מודאגת" מכך שהוא עדיין לא יודע לגזור או לקרוא מתי נוכל לדעת האם יש כאן "קושי" או "מכשול" עבור הילד, כזה מולד. מתי נדע האם הילד זקוק לעזרתנו או להתערבות אחרת?
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

מתי נדע האם הילד זקוק לעזרתנו או להתערבות אחרת?

המפתח הוא התבוננות.
מתוך התבוננות בילד ניתן לזהות מצוקה ולהניח עזרה.
מתוך התבוננות בילד והקשבה ללבך - כאימו - תדעי מתי יש להתערב ואיך.
בכל מקרה אינך יכולה לכפות עליו ללמוד.

תודות.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי בשמת_א* »

מתי נדע האם הילד זקוק לעזרתנו או להתערבות אחרת?
אני הרגשתי שהילד מתוסכל ממשהו שלא ידע ולא הבין כששיחק עם ילדים אחרים. היה הרבה בכי, היתה הרבה מצוקה, ואמנם לקח לי זמן אבל תפסתי שהגורם הראשוני היה ידע מסוים שחסר לו וכל הילדים האחרים שלטו באותו ידע.
אז הבנתי שאני צריכה להתחיל ללמד אותו, אף על פי שבעיקרון אנחנו בחינוך ביתי חופשי.
הבנתי שלילד הספציפי הזה, בתחום הספציפי הזה, נוצר קושי שהוא לא יכול להתגבר עליו לבד, ושהוא זקוק לי ש"אתן לו יד" גם אם לא ידע לבקש אפילו.
וכשניסיתי, ראיתי שיש לו קושי אמיתי ללמוד את זה. כלומר היו כמה מחסומים, שאחד מהם היה ליקוי מסוים (שכנראה מנע ממנו מלכתחילה להבין את הדברים עוד קודם).
אורנה_שפרון*
הודעות: 702
הצטרפות: 11 אוגוסט 2001, 22:59
דף אישי: הדף האישי של אורנה_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי אורנה_שפרון* »

המפתח הוא התבוננות.

מסכימה מאד.

מה זה אומר "התבוננות"?
ראשית - פשוטו כמשמעו - להסתכל. להסתכל מבלי הערכה ושיפוט.
להסתכל על הילד בזמן פעילות. מה משמח אותו, מה מתסכל אותו. מה הוא עושה כשהוא מתסוכל, איך הוא מגיב לתוצאות צפויות או לא צפויות, איך הוא מגיב לסביבה. איך הוא עובר בין פעילות לפעילות, איך הוא מתרכז/לא מתרכז, האם יש הבדלים בעשייה/שמחה/יצירתיות/ריכוז בין סוגי פעילות שונים.

אלה כמובן רק דוגמאות לנושאים שאפשר לתת עליהם את הדעת.

חשוב להגיד שיש טעם רב בהתבוננות חוזרת. זאת אומרת - לא להסיק מסקנות נמהרות על סמך יום אחד, אלא לאסוף מידע מסוג זה במשך זמן מה.

סכמי לעצמך - מה את רואה?

בנוסף להתבוננות בילד, יש להתבונן על התגובות שלנו למה שאנחנו רואים. איך את מרגישה, אילו מחשבות עולות לך לנוכח התנהגות כזאת או אחרת של הילד.



ומכאן אפשר להתחיל לשאול - לְמה הוא זקוק עכשיו. לא מה יהיה בעתיד, לא האם יש לו בעיה, לא האם יש לו ליקוי למידה, אלא - למה הוא זקוק עכשיו.

קיים סיכוי רב שאחרי התבוננות מתעניינת ואוהבת בילד, תדעי איך לתמוך בו בזמן הווה.

כדאי לזכור שהרבה מהפחדים מליקויים ובעיות (שאת עשויה לזהות כשאת מתבוננת בתגובות שלך למציאות) נובעים מתפיסה אחידה של התפתחות. זאת אומרת - ישנה איזה אשלייה שכל הילדים צריכים להתפתח באותה צורה ובאותו הזמן בדיוק אותו הדבר. הציפייה הזאת לאחידות יוצרת הרבה דאגות. לכן יש סיכוי רב שהשוואה - לאחים שלו, לילדים אחרים במפגש או לנורמה של בית הספר - תהיה בעוכרו של הילד.
לעומת זאת זהוי הצרכים שלו בהווה יכולים להיות מידע יותר רלוונטי ללמידה שלו.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

מתי נדע האם הילד זקוק לעזרתנו או להתערבות אחרת?

נשאלת השאלה מתי נדע להפסיק להתערב ולעזור לילד - כשהוא אינו מבקש זאת.
זו הלמידה האמיתית שלנו כהורים.
להניח לילד את מרחב הטעויות, התסכולים, הגילויים, ההצלחות, הבעיות והכאבים השמחה והצהלה - בלי להתערב. בלי לתת שם את חוכמתנו הכבירה, בלי להנחות ולדחוף הלאה, רק להיות נוכחים ולאשר לו לילד את נפלאותו ואת עצם קיומו בכך שאנחנו כאן, גם מתבוננים ובעיקר מגיבים אליו - כשמתבקש.

לשם כך עלינו להקפיד על כמה דברים וטוב לשים לב לאלה במיוחד, כולם קשורים בתנאים שאנחנו נותנים לילד.
למשל, טוב להלביש את הילד בסמרטוטים. כלומר לא סמרטוטים אלא בגדים שממש לא אכפת לנו שיתלכלכו.
להאכיל ילד ברימון או סלק ולרטון על כך שהוא מכתים את הבגד זה סוג של אוולת לא מודעת ועוול גדול לילד.
טוב לתת לו לשחק באוכל, לאכול בידיים, לבחון וללמוד את טעמיו גם בגיל שלוש וארבע וחמש - אם זה העניין שהוא מגלה באוכל. ברגיל זה נרגע מאליו רק מתוך התבוננות בהוריו, מתוך חיקוי הילד אוכל בכפית - לא כי זה "יפה" או כי לימדנו אותו..

כך גם כאשר יוצאים איתו מהבית למגרש משחקים או לכל פעילות אחרת, על פני שיחונך לשמור על בגדיו עדיף שישתמש בהם מבלי כל מחשבה על תקינותם והכתמים האפשריים.

כך גם כל הניסיונות לחנך את הילד להתנהג יפה, להירגע - בכוח - אם אתה לא נרגע אני לא יכול לתת לך את מה שאתה רוצה.

כך גם כל הניסיונות לחנך את הילד לכבד. אם אינך מכבד אותי אני לא אהיה אתך. אני רואה שאתה לא מכבד עוד פעם, אז אבא הולך וכן הלאה וכן הלאה.

ככל שנחנך את הילד יותר, כך הוא ידרוש יותר תשומת לב, לא מאמין ביכולתו להיות לבד, לא מאמין בעצמו, לא מאמין שהתנהגותו ראויה - מבקש אישור על התנהגותו ובמקרים רבים מתנהג לא נכון על מנת לקבל תשומת לב.

כעס או נזיפה כלפי הילד - זה יופי של תשומת לב.

החמור בכל זה שזה לא רק לא לטובת הילד - זה גם לא לטובת ההורה.

כאשר אנו נותנים לילד את מרחביו, מספיק שאנחנו בסביבה - אין צורך ב"הפעלות", אין צורך ב"עין בוחנת".
נהפוך הוא, כאשר יש לו את המרחב, הוא מוצא לעצמו עיסוקים - מה שמאפשר לנו להתבונן עליו בעין אוהדת.
תודות.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

כך גם כל הניסיונות לחנך את הילד לכבד. אם אינך מכבד אותי אני לא אהיה אתך. אני רואה שאתה לא מכבד עוד פעם, אז אבא הולך וכן הלאה וכן הלאה.
דווקא באתר הזה נתקלתי הרבה פעמים ברעיון שעם לא נעים לך עם הילד (מציק, מושך, נושך וכו') - אפשר פשוט לקום וללכת. לא בזעם, לא בהפגנתיות- פשוט לזוז מהמקום שבו לא נעים לך להיות בו. אתה יכול להרחיב לגבי המשפט הזה שכתבת, למה הכוונה? ואיך כן היית ממליץ לנהוג במקרה של התנהגות שלא נוחה/נעימה לך כהורה מול ועם הילד?
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

לא בזעם, לא בהפגנתיות- פשוט לזוז מהמקום שבו לא נעים לך להיות בו.
בהתנהגות כזו אין אלמנט של ענישה או של חינוך.
אני הולך כי לי לא נעים - לא כי אתה התנהגת לא יפה.
אין האשמה, אין הטלת אחריות, אין ענישה.
יש תגובה רגועה.
בדיוק כפי שכאשר אני (באופן אישי) עייף - אין שום סיכוי שאשאר בחדר שבו מנגנים בחלילית או במפוחית.
אין בקשה להפסיק לנגן, אין האשמה או תרעומת על הנגינה, יש התחשבות בסביבה ובצרכי - בהליכה מהחדר והתרחקות - לטובת כולם.

מאידך - אם הילד יבוא עם חלילית או מפוחית לחדר שלי כשאני ישן או עייף. יש להניח שהוא יילקח מהחדר מעדנות ויובהר לו חד משמעית שזה - לא!


תודות.
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

_לא בזעם, לא בהפגנתיות- פשוט לזוז מהמקום שבו לא נעים לך להיות בו.
בהתנהגות כזו אין אלמנט של ענישה.
אני הולך כי לי לא נעים - לא כי אתה התנהגת לא יפה.
אין האשמה, אין הטלת אחריות, אין ענישה.
יש תגובה רגועה.
בדיוק כפי שכאשר אני (באופן אישי) עייף - אין שום סיכוי שאשאר בחדר שבו מנגנים בחלילית או במפוחית._

לא בדיוק...
במקרה שמדובר בילד שתלוי (גם פיזית וגם נפשית) בהורה או כל בן אדם אחר יש בזה אלמנט של מניפולציה גם אם לא מתכוונים לכך, ילד מתקבל מסר ברור "אם אני לא מתנהג בצורה ש"נעימה" להורה הוא הולך...", אני לא יכול להרשות את זה לעצמי (בגלל התלות...), ולכן אני מוותר על רצון שלי/מוטיבציה פנימית למען ה"נעים" של האחר...
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

ההבדל דק.
ראי,
אני יכול לחנך את הילד בן השנתיים לאכול בצורה מנומסת - לא ללכלך את הבגדים והשולחן.
ואם הוא עובר על הכללים האלה - למנוע ממנו אוכל או לנקוט בסנקציה אחרת.
זו מניפולציה שאיננה במקומה, שכן אני דורש ממנו משהו שהוא לא יכול לעמוד בו, ועם כל הכבוד לי כהורה, אם איני יכול לסבול את זה שהוא אוכל בידיים או לא יושב ישר, ואוכל עם מזלג וסכין מבלי ללכלכך את העניבה שלו (כמה שהוא יפה כשהוא מעונב), טוב אם אתבונן בעצמי.

להבדיל אלף אלפי הבדלות - כאשר הילד מתנהג כפי שהוא מתנהג בספונטניות וההתנהגות הזו לא נעימה לי - אני יכול לקום וללכת לא כמניפולציה, לא כאמירת לא. אלא כי לי לא נוח בסיטואציה.

זה שלי לא נוח שהילד מקפיץ כדור על הראש שלי לא מנוע ממנו להקפיץ כדור על מקום אחר.
זה שאני לא יכול לאפשר לו את החופש ליהנות גם מהמשחק ומחקירת האוכל - זה חינוך שבא מלמעלה - שגורר ענישה.

כלומר, אם אני אומר לילד - אם תעשה כך וכך אני אלך, זה שונה ממצב שבו הילד עושה כך וכך ואני קם והולך - לא בגללו, בגללי.

האם זה ברור?

תודות.
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

אני יכול לקום וללכת לא כמניפולציה, לא כאמירת לא.
מניפולציה זו לא צורה בה מעבירים את המסר ולא הכוונה איתה מעבירים ולא משנה מה הסיבה או כמה זה מפריע/לא נעים/לא מתאים להורה/מעביר מסר...
אם בעקבות המסר, האינטרפריטציה הסוביקטיבית של ילד/בן אדם גורמת לו לוותר על מוטיבציה פנימית מדובר במניפולציה.

אם אנחנו נשארים בעולם הבעיה : להורה לא נעים...+ילד תלוי, הפיתרון הוא לחפש את האפשרות לשמור על הגבולות/ערכים שלך, לא של הילד (גם במקרה של ללכלך את הבגדים וגם במקרה של מקפיץ כדור על הראש של הורה) בלי לפגוע בגבולות של הילד ( בלי ללכת נכלל במקרה זה).

"אם X אז Y" באופן כללי לא בהכרח מניפולציה...לדוגמא במסגרת אפשרויות לפיתרון הבעיה...
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

ראי,
ההבדל הוא מהיכן נובעת ההתנהגות.
זו לא תהיה מניפולציה רגשית אם אקום להשתין.
באותה מדה זו לא תהיה מניפולציה רגשית אם אקום ואלך לא בגלל משהו חיצוני אלא בגלל משהו פנימי.
לאמור לילד לא ללכלך את החליפה ברימון זו מניפולציה מראש. במיוחד אם הוא לא עומד בה.
וזה לא נורא אגב לעשות מניפולציה.

העניין הוא פשוט והוא עולה מהתבוננות על הילד הספיציפי.
יש ילד שייעלב עד עמקי נשמתו שאני קם להשתין ויש ילד שירוץ אחרי לחדר להקפיץ לי כדור על הראש.
בשני המקרים הנסיון לחנך - לאמור עשה כך וכך כי זה מה שנכון, ברוב רובם של המקרים לא יצלח.
הגבול מושם בהיכן את כן אומרת כך נכון.
שם מבחינתך הגבול שאליו את מוכנה להגיע.
יש שחייבים להגביל את זמן המחשב בבחינת נכון.
ויש שחייבים לתת תמ"ל בגיל חודש כי זה הגבול שלהם למה שנכון.

ויתור הילד על מוטיבציה או כיבוי המוטיבציה בכל מקרה מתרחש ונדרש למען צמיחתו.
ה"ויתור" הזה קורה בגלל הרבה מאוד דברים שמתרחשים בחוץ. לכאורה.

באמת הויתור הזה הוא חלק מהתבגרות, צמיחה, התגברות ולמידה אישית.
אין זה נכון וזה גם בלתי אפשרי לספק לילד תנאים שיניחו לו מוטיבציה אינסופית, אין זה נכון למנוע מהילד את בלימותיו הטבעיים.
עדיף וזו הטענה המרכזית כאן, להמעיט לרדות בו את השטויות שלנו, ולכבד את זמנו ודרכו עד כמה שניתן.



וכאן ועולה ההרחבה הזו – לא לדמות ספציפית:
למידת ההורות היא במובנים רבים יציאה מאזורי הנוחות שלנו,
ואין לנו ברירה.
ועולה האמירה הזו באופן הנחרץ ביותר ועם זאת כולה עטופה בחסד.
מי שלקח על עצמו להיות שותף לבריאה ולהביא צאצאים לעולם, יש לו הזכות הגדולה למלא את החובה הזו ולחנוך את הילד, את עצמו ואת אלוהיו כל אחד לעצמאותו ועצמיותו.

כאן, יש להבדיל בין מי שאנחנו רוצים להיות, או שאנחנו רוצים להאמין שמתאים לנו להיות.
יש הבדל בין הדמות החיצונית לבין מי שאנחנו באמת.
וכאשר אימהות ואבות, מתפנקים תחת כל מיני כותרות שמצדיקות את ההתכחשות הבלתי נתפשת להיות גם הורים לילדיהם, לברר ביחד איתם את התנאים הטובים ביותר בעבורם.
טוב להזכיר לנו, שאין לנו ברירה. פשוט. לא?

מתפקידנו לשרת אותם כפי שרק המלך והמלכה יכולים לשרת את הנסיכים של הממלכה הזו – המשפחה.
מחוץ למשפחה קיים עולם אחר, גן עדן שלם בו ממלכות לרוב.
והמלך והמלכה אמונים בעבור הנסיכים גם על התווך בין הממלכה הפרטית, המשפחה, לבין העולם כולו.
עד שאלה, הנסיכים יוצאים לעולם הגדול, ביודעם ששם, בחוץ, תמיד יש את "הביתה". יש את המשפחה - בפנים.

ומי שמבקשת להתפטר מתפקידה, או לעשות קריירה, ומתעקשת שאמא מאושרת זה תינוק מאושר,
טוב אם תתבונן היטב לטובת מי באמת הדברים נעשים? לכאורה לפחות.
ומעבר לכך, האם באמת היא מאושרת לא להיות עם הרך הנולד מגיל שלושה חודשים.

זה לא פוליטיקלי קורקט
אבל המזון של הילד מסופק על ידי אימו.
וגם ההזנה. גם ההזנה עצמה.
המגע, הריח, הבטחון הרגשי.

לפחות בחצי השנה הראשונה ויש האומרים שמונה ותשעה חודשים, לוקח לילד באמת להיוולד, למצוא את נבדלותו, כשהמלה אני או המושג אני – עולה מאליו.
גם לאמא.
גם לאמא זה לוקח את אותו זמן בדיוק,
וכל עוד לא נפרדו השניים,
וכל עוד לא שיחררה והשתחררה האם,
הרי שניתוק מלאכותי - מגדל לנו כאן מצע יוצא מהכלל לטראומה הדדית,
זו שאיננה משרתת לא את הילד ולא את האם.

רק איזו שטות פוליטית, שאולי לא מתכוונת להטיל את חיתתה דווקא כאן,
אבל עושה את זה מצוין.

להיות אמא זה לא פשוט. מאידך להיות אמא זה פשוט מאוד.
להיות אמא ולנסות גם לספק את הצרכים הפוליטיים, הסקסיסטיים, התדמיתיים והמנוכרים של דמות האשה בתקופה זו, זה בלתי אפשרי.

ולטובת הילד ולטובת אימו, וגם למען השם,
זה יהיה חוסר אחריות מצידך,
לא למצוא את המכנה המשותף,
שיאפשר לו, לילד, ולך, כאמו, למצוא את נתיב הפלטינה,
בו את מוותרת ומסכימה,
והוא הילד –
לא מוותר – ולא מסכים.

זה כשלעצמו עשוי להיות שינוי מרענן.

תודות
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

וזה לא נורא אגב לעשות מניפולציה
בעיני זה כן (אני מאוד קיצונית בדעותיי, אידיאליסטית וחסרת נסיון, גם בגידול ילדים (בן שלי רק בן 3.10 ))

ויתור הילד על מוטיבציה או כיבוי המוטיבציה בכל מקרה מתרחש
זה נשמע הגיוני (ועצוב), רק אני עדיין לא שם וטוב לי איפה שאני.
ונדרש למען צמיחתו.
וזה כבר מעבר לגמישות מחשבתית שלי להבין וכמובן לקבל.

_ומי שמבקשת להתפטר מתפקידה, או לעשות קריירה, ומתעקשת שאמא מאושרת זה תינוק מאושר,
טוב אם תתבונן היטב לטובת מי באמת הדברים נעשים? לכאורה לפחות.
ומעבר לכך, האם באמת היא מאושרת לא להיות עם הרך הנולד מגיל שלושה חודשים.

זה לא פוליטיקלי קורקט
אבל המזון של הילד מסופק על ידי אימו.
וגם ההזנה. גם ההזנה עצמה.
המגע, הריח, הבטחון הרגשי.

לפחות בחצי השנה הראשונה ויש האומרים שמונה ותשעה חודשים, לוקח לילד באמת להיוולד, למצוא את נבדלותו, כשהמלה אני או המושג אני – עולה מאליו.
גם לאמא.
גם לאמא זה לוקח את אותו זמן בדיוק,
וכל עוד לא נפרדו השניים,
וכל עוד לא שיחררה והשתחררה האם._

דווקא בזה יש לי ניסיון: בגיל 3 חודשים של בני יצאתי לעבוד (שש שעות העדרות מהבית 6 ימים מתוך 7 בשבוע). למה? כי לא היתי מוכנה מנטלית להיות רק בבית, ללא קשר ישיר לבני...היום אני במקום אחר...
אבל דווקא בהקשר הזה אני יודעת שאין שחור לבן, אפשר למצוא פיתרונות יצירתים...בני לעולם לא טעם תחליף חלב אם, עד היום יונק ולא שיחררתי ולא השתחררתי מתפקידי כאם.
אני גודלת כאם יום יום וכיף לי לגדול :)
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

ראי,
__ויתור הילד על מוטיבציה או כיבוי המוטיבציה בכל מקרה מתרחש
זה נשמע הגיוני (ועצוב), רק אני עדיין לא שם וטוב לי איפה שאני._

זה בדיוק העניין של להעדיף להעלים עין ולא להתבונן ישירות. בין היתר לכן אני כותב כאן, מזווית המבט של אחד שלמד שבע צורות אבהות לשבעה ילדים, שהקטן ביניהם בר מצוה והגדול תיכף שלושים.
על פני להתעלם מהאמת הזו, טוב להתבונן באמת הזו מחדש ולראות שלא רק שהיא אינה אמת מרה, אלא שהיא חובקת בתוכה את סוד החיים. פשוטו כמשמעו. סוד הצמיחה.

מה שאנחנו תופסים כתסכול, מתפרש אצלנו לסבל. מצב נורא.
מצב בו עלינו לדחות את סיפוק תשוקותינו. מצב בו עלינו לרסן. לבלום. לעצור. לסכור.

מאידך, כל תסכול נפתר בדרך זו או אחרת, או מונהג אחר כבוד אל מגירות ההדחקה.
וחלק נכמד מהתסכולים נפתר בזכות היכולת שלנו להתבגר.

ללא תסכולים וללא בלימה, ללא גבולות וללא קושי, ללא סבל וללא כווץ
לעולם לא יגיע הילד אל המדרגה הבאה,
לא יתעלה הלאה.
ברמה הגופנית - שינוי כזה בא לידי ביטוי למשל בסבל גופני, כאב.
כך, בקיעת השיניים - מתחייבת על מנת שהעולל יתחיל לאכול מזונות אחרים מלבד חלב אימו.

כך כל תסכול, כל קושי וכל סבל.
אז, בהחלט עשוי הילד לבלום את המוטיבציה לבטא את עצמו, ומבקש אחר נחמה.

מעבר מעל המשוכה, או ויתור על הפן הזה ועל הדרך הזו, או עקיפת המשוכה - כולן דרכים לגיטמיות העומדות להחירתה של הנפש.
עדיין, ההחלטה לצאת מהבית ולהוכיח משהו למישהו, בסופו של יום לא הועילה לא לך ולא לרך הנולד.
עם זאת לא היתה פגיעה פיזית, להפך אפשר שהתסכול המתלווה לכך עזר להצמיח ולצמוח באמצעותו.
ובוודאי שלא היתה כל פגיעה פיזית.

ובכל זאת הוא נעדר כל פעם לכך וכך שעות (את זוכרת בדיוק כמה) - הוא לא היה נוכח. הוא היה "שם".

וזה טוב שכך בחרת, ובפועל לא נגרם כל נזק.
אלא שעל מנת להתגבר על התסכול ההוא, שלך עם עצמך
את מורידה מעט את ההמוטיבציה. ראי איזה שעור.

כי המרחק הפיזי לא היה נכון בעבורך.

הוא אגב כבר שכח מכל העניין, לאחר שהפליא ללמדך את היופי הזה
של התבוננות בגובה העיניים, והורדת המוטיביציה שלך

מזו שעומדת על דעותיה,
לזו הקשובה לידיעותיה.

אפשר שזה לא התיאור המדויק שלך,
אבל מרהיב הכותב הזה לומר נכוחה

וללא משוא פנים.
היי אם קודם כל. אט אט שחררי והיי עוד דברים.
ולמדי מילדייך. ראי איזה יופי.

והכל בזכות התסכול, המשבר - וההתגברות.



_ונדרש למען צמיחתו.
וזה כבר מעבר לגמישות מחשבתית שלי להבין וכמובן לקבל._

זה לא עניין של גמישות מחשבתית.
זה עניין שלא תיתכן צמיחה בלי בלימה.
צמיחה בלי בלימה משמעותה מוות.

ולא שיחררתי ולא השתחררתי מתפקידי כאם.

וזו תמצית ההורות - לשחרר ולהשתחרר.

אבל זה כבר ספור אחר.

אני מאוד קיצונית בדעותיי, אידיאליסטית וחסרת נסיון, גם בגידול ילדים
מה שאומר שיש לך עוד הרבה שנים של התבוננות.
וזה מבטיח לך עניין סקרנות צמיחה ולמידה
אינסופית.

תודות.
צפריר_שפרון*
הודעות: 2659
הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי צפריר_שפרון* »

הילד – הוא החונך.

חניכה הורית מתחילה בבסיס הידיעה הפשוטה שהילד הוא עצמי ובשרי.
מכאן השכל הישר מורה לי שטובתו של הילד חייבת להיות גם טובתי.
ומתוך שהתנאים, יש להם מרכיב חשוב ביותר להתפתחות האדם והילד,
הם תנאים שלכאורה מונחתים על הילד ועל ההורה המתחנך במערכת היחסים הזו.
הם במידה רבה באחריותי, הרי שהתנאי הזה – שהילד הוא החונך – הוא תנאי מהותי.

בבסיס אמיתות חיי של אדם התקיימה או הוחלטה החלטה,
זו שהניבה תפיסת עולם,
הטמעה מלאה של רעיון בדבר שהוא, האדם הספציפי,
כזה או כזה,
כי כך הוגדר מבחוץ בעיקר על ידי הוריו
ובתמימותו האמין להם
ועכשיו כבר לא יכול להאמין אחרת.
זה הכנר המוצלח שמגיל אפס בנו עליו מיתרים למכביר,
והוא באמת מוצלח,
וזה הילד שמגיל אפס הוא ילד רע. אין הבדל.

הניחו לילדים.

כולנו באנו לעולם הזה על מנת לשרת אותו.
מתוך שזה טבענו, ערבות הדדית
אהבה וחמלה
ובעיקר שכל ישר.

אין שום שכל ואין שום שכל ישר
בחינוך כפוי, בלימוד עוין ואלים
איך מתי איפה מה

אין שום תועלת בתרבות הגינוי.
לא נחוץ להגדיר ילדים בתוך
גדרות עם שומר חמוש בכניסה.
בתוך חדרים
בתוך מרחבי תפיסה אנרגטית,
או כל שבי אחר, נוח יותר או פחות,
ואפילו במסגרות פתוחות להפליא
אין שום צורך.

אילו היה טמטום החושים הזה
מניב שמחת חיים או אותות של צמיחה – ניחא

אולי היה בזה איזה שכל לשרת דווקא את הטמטום הזה.

הניחו לילדים - !
הניחו להם ללמדכם – מה טוב להם.
כי מה שטוב להם – טוב לכם.

התפנקות תחת הכותרת כזה או כזו אני,
חסר/ת סבלנות או כל הסטה מהתחנכות ההורה -
איננה קבילה.
מי שחסר סבלנות שילמד ויפתח לעצמו סבלנות.

אין תירוצים - !

מדובר בטובת הילד.
מדובר בטובת האנושות כולה.

שכן, הדור הבא,
בא.
ובאמתחתו נפלאות גדולות ללמדנו.

לחנוך אותנו להיות לו להורים ראויים.

שליחת הילדים על מנת שילמדו את הגננת להיות גננת
ואת המורה להיות מורה
זו איוולת כל כך מוחשית,
עד כי מופלא,
כיצד הורים אוהבים ודואגים לטובת ילדיהם,
מיטמטמים
עד כדי כך –.


טובת הילד כבר נאמר וטוב לחזור על זה שוב ושוב,
טובת הילד היא טובת ההורה.

היא איננה טובת הגננת או המורה,
היא לא יכולה להיות.

אין תחליף להורים שנוכחים בחיי הילד,
אין תחליף אפילו להורים בהיעדרם,
גם כשהם לא נוכחים אין

למורים, לגננות, לפדגוגים –
יש
ברוך השם!

תודות.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי בשמת_א* »

_אני יכול לקום וללכת לא כמניפולציה, לא כאמירת לא.
מניפולציה זו לא צורה בה מעבירים את המסר ולא הכוונה איתה מעבירים ולא משנה מה הסיבה או כמה זה מפריע/לא נעים/לא מתאים להורה/מעביר מסר...
אם בעקבות המסר, האינטרפריטציה הסוביקטיבית של ילד/בן אדם גורמת לו לוותר על מוטיבציה פנימית מדובר במניפולציה_
מרינה, אני לא מסכימה.
לדעתי יש פה בלבול בין שני דברים.
ראשית: מניפולציה היא משהו שהמניפולטור עושה. היא לא משהו שהזולת קולט. ככה זה בהגדרה.
המשהו שהמניפולטור עושה - הוא משהו פנימי.
אצל "פולניות" אפשר לראות את אותה התנהגות, לקום וללכת לחדר אחר כשהילד מקפיץ כדור וזה מציק להן - אבל הן משדרות את הרגשות שלהן בגוף וזה נעשה כעונש, בין אם בגלוי ובין אם באופן סמוי. זו מניפולציה.
אצל מישהו שקם באופן "נקי" לחלוטין מבפנים, פשוט קם לו ועובר מקום כדי לא להיות קרוב לרעש של הכדור הקופץ - זו לא מניפולציה. כי אין פה ציפיות ואין שום ניסיון, לא פנימי ולא חיצוני, לא גלוי ולא מוסווה, לשנות את התנהגות האחר.

לעומת זאת, ללא שום מניפולציה אלא אך ורק בגלל הרצון החברתי של המין האנושי, זה לגמרי תקין, טבעי, אנושי והגיוני, שאדם יזהה שהתנהגות מסוימת שלו לא נעימה לאנשים סביבו (נגיד שכל פעם שהוא מתחיל לשיר איכשהו כולם נעלמים מהאופק...), ואז הוא יבחר לא להתנהג כך אם וכאשר הוא רוצה שיישארו בחברתו.
ביקואנה יש לנו תיאור של אדם שהולך רחוק כדי להשמיע צעקות רמות על איזו גבעה (או משהו כזה). עובדה שהוא לא נשאר בין כולם, אלא מתרחק קצת בשביל זה. לדעתי זה נובע מתפיסה חברתית: שהוא רוצה ביטוי קולי כזה כרגע, אבל לוקח בחשבון שהביטוי שהוא רוצה עלול להיות קצת כבד על האוזניים של כולם.

אז הבחירה היא - לא לעשות ליד אנשים משהו שגורם להם אי נוחות, כן לעשות רחוק מאנשים/בפרטיות. ויש המון דוגמאות לדברים כאלה.

אבל, ועל זה לדעתי הדגש כאן, אותו אדם לא מרגיש פסול בגלל זה. אין לו הרגשה רעה. זו מסקנה לגמרי נייטראלית מרגשות, בריאה לחלוטין, טבעית ותקינה. זו הסקת מסקנות אנושית טבעית, רגועה ומתחשבת בזולת. לא תוצאה של מניפולציה. הוא לא מרגיש "אשם" או "רע" או נענש או נזוף - הוא רק מבין בעצמו מה הבחירות שלו לפי מה המטרות והרצונות שלו.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

תיאור של אדם שהולך רחוק כדי להשמיע צעקות רמות על איזו גבעה
ואם האדם (הצעיר) מחליט לצעוק דווקא קרוב מאוד לאנשים אחרים - האם אין מקום להעיר לו, שייגש לצעוק הרחק מהם? האם האנשים צריכים להיעלם מהאופק?
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

האם אלה שתי האפשרויות היחידות?
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

_ראשית: מניפולציה היא משהו שהמניפולטור עושה. היא לא משהו שהזולת קולט. ככה זה בהגדרה.
המשהו שהמניפולטור עושה - הוא משהו פנימי._

הסתמכתי על הגדרה אינטואיטיבית שלי...לא הגדרת אדקמיה...אני ממש לא המתחום.

הרבה פעמים הורים מדברים על כך שילד קטן עושה עליהם מניפולציות...(מכירה/ים?) זו הרגשתם הסוביקטיבת...שנובעת מעצם תוצאה: שינוי התנהגות שנגרמת להם מבחוץ (מוטיבציה חיצונית) ואין להם "שליטה במצב" גם במקרה חוזר.

כשמניפולטור נקרא לו פסיבי/נקי הוא ילד קטן, אני ביחד איתך בשמת א, אגיד שכמובן שלא מדובר במניפולציה.
כשמניפולטור פסיבי/נקי הוא מבוגר, במיוחד הורה של ילד קטן, אז או שאין דבר כזה נקי או שאינטואיטיבית זה מרגיש לי כמניפולציה. לכאורה המטרה של ההורה היא לברוח מ"לא נעים"/מתאים...אבל מה הוא רוצה: הוא רוצה שילד יפסיק התנהגותו...וילד מפסיק, אפילו נדמה לו שהוא מפסיק מתוך מוטיבציה פנימית, אבל לא - זו מוטיבציה חיצונית לו, במקרה חוזר ירגיש חוסר ביטחון וחוסר שליטה בבחירת התנהגותו...
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

מצחיק, קראתי שנית את מה שכתבתי וברור לי ששני המקרים זהים לפחות לוגית...לא משנה מי הוא המניפולטור הפסיבי/נקי...
והרגשה אינטואיטיבית שלי שונה נובעת מהבדלים בדרישות/ציפיות סוביקטיבית שלי מהורה לילד קטן ומילד קטן...
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

הבנתי מה הבדל!
מבוגר בהיותו מבוגר יכול לבחור לבד בפיתרון שהוא לא סתר מוטיבציה פנימית שלו,
ילד קטן הרבה פעמים חסר יכולת זו + תנאי קדם עבורו הוא תלות פיזית ונפשית וזה משפיע גם ליכולת אנליזה שלו.

לכן הפיתרון במקרה זה הוא לעזור לו להשאר במרחב פיתרונות שלא סותרים מוטיבציה פנימית שלו ע"י הצעת אופציות מתוכן הוא יכול לבחור.

מסקנה: זו אכן לא מניפולציה, יש לזה שם אחר...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי בשמת_א* »

ואם האדם (הצעיר) מחליט לצעוק דווקא קרוב מאוד לאנשים אחרים - האם אין מקום להעיר לו, שייגש לצעוק הרחק מהם? האם האנשים צריכים להיעלם מהאופק?
זו נזיפה, הערה, ביקורת, מניפולציה.
עם כל הרע שיש בהם.

לשם מה להעיר לו?
הרעיון שמדובר בו פה:
לא להעיר. זכותו לצעוק! ממליצה לקרוא שוב את דברי צפריר ואורנה.
מפריע לך? גם לך יש זכויות. למשל, הזכות להתרחק.

הרבה פעמים הורים מדברים על כך שילד קטן עושה עליהם מניפולציות
כן. לצערי זה חלק מהיחס המקובל בחברתנו לילדים, להתנגד לצרכים הכי בסיסיים וטבעיים שלהם. נדמה לי שבדיוק הדיון הזה הוא על סוג אחר של יחסים.

לכאורה המטרה של ההורה היא לברוח מ"לא נעים"/מתאים...אבל מה הוא רוצה: הוא רוצה שילד יפסיק התנהגותו
לא. פה הבילבול. P-:
נראה לי שאת לא מצליחה אפילו לדמיין מצב שבו ההורה חסר לחלוטין כל רצון לגבי השאלה אם הילד יפסיק או לא יפסיק את התנהגותו. (-:

אם להורה יש רצון שהילד יפסיק - אז את צודקת. זו מניפולציה. הוא לא נקי. יש לו מטרה, זו בעצם נזיפה מוסווית בילד, ניסיון מוסווה לכפות על הילד התנהגות שההורה רוצה.

תנסי לדמיין מצב היפותיטי, שבו להורה בכלל, אבל בכלל, לחלוטין ובפירוש לא איכפת אם הילד ימשיך או לא ימשיך את התנהגותו, אבל הוא מעדיף לשמור מרחק באותו רגע.
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

...אני לא קראתי את כל הדיון מהתחלה...נכנסתי לדף במקרה וקראתי רק הודעה של יעלפו מהמושב (27.05.2013 11:01): ותגובתו של צפריר ובחרתי להגיב על התגובה הספציפית הזו, רק בעניין של ללכת... בהקשר לילדים קטנים.
אפשר לקום ופשוט ללא שום מניפולציה ללכת כשמדובר בילד של משהו אחר שאינו תלוי בך...
אבל כשהורה קם והולך ומשאיר תינוק/פעוט שלו בלעדיו או שזה מניפולציה או שמדובר בחוסר הבנה מהותית בצרכים הכי בסיסיים וטבעיים של הילד שלו.

<עם לא להעיר מסכימה, כמובן.>
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי טלי_ב* »

מסכימה שלא נכון לעזוב לבד תינוק או פעוט קטן שברור שייכנס למצוקה מזה, גם אם אין כוונה לגרום להם לעשות משהו. לא יודעת אם עזיבה כזו צריכה להיות מוגדרת כמניפולציה או לא.
אישית זה גם לא משנה לי (ההגדרה).
אבל נדמה לי, שדבריהם של צפריר ובשמת כוונו לרעיון כללי, ולאו דווקא לסיטואציה של תינוק או פעוט קטן, שהיא בסך הכול תקופה די נקודתית ולא ממש מייצגת בחיים.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי בשמת_א* »

המממ. באמת מפנה את השאלה לצפריר:
מה אם התינוק שדופק ברעש גדול במכסה של סיר הוא בן שמונה חודשים ואתה האדם היחיד בסביבתו באותו רגע?
האם באמת תצא מהחדר ותשאיר אותו לבד?
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

_ואם האדם (הצעיר) מחליט לצעוק דווקא קרוב מאוד לאנשים אחרים - האם אין מקום להעיר לו, שייגש לצעוק הרחק מהם? האם האנשים צריכים להיעלם מהאופק?
זו נזיפה, הערה, ביקורת, מניפולציה.
עם כל הרע שיש בהם.
לשם מה להעיר לו?
הרעיון שמדובר בו פה:
לא להעיר. זכותו לצעוק! ממליצה לקרוא שוב את דברי צפריר ואורנה.
מפריע לך? גם לך יש זכויות. למשל, הזכות להתרחק._

סליחה שאני מתעקשת, ובכל זאת:
כאשר אנו נמצאים במרחב ציבורי בבית - האם לכל אחד מותר לעשות ככל העולה על דעתו, ומי שאינו מרגיש בנוח - צריך להתרחק?
האם אין לי הזכות לשהות במטבח ולעסוק שם בענייניי ולצפות ששאר הנוכחים במטבח יפעלו בצורה שאינה מפריעה לזולת?
אם מישהו רוצה לעשות משהו שמפריע לאחרים, הוא מוזמן לעשות זאת במקום שלא יפריע להם, למשל, בחדרו.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

אני רואה שצריך לחזור: לעזוב או להישאר אינן האפשרויות היחידות. יש עוד המון דברים שאפשר לעשות, ולא חייבים להיצמד דווקא לאלה.
מיקה*
הודעות: 134
הצטרפות: 02 יולי 2004, 07:36

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מיקה* »

יש עוד המון דברים שאפשר לעשות, ולא חייבים להיצמד דווקא לאלה.
כמו למשל? אשמח לפירוט.
מרינה_מאוהבת_בים*
הודעות: 255
הצטרפות: 19 מרץ 2010, 16:31
דף אישי: הדף האישי של מרינה_מאוהבת_בים*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מרינה_מאוהבת_בים* »

_מה אם התינוק שדופק ברעש גדול במכסה של סיר הוא בן שמונה חודשים ואתה האדם היחיד בסביבתו באותו רגע?
האם באמת תצא מהחדר ותשאיר אותו לבד?_

וזה כמובן לא הגבול: 8 חודשים, אפשר בקלות לחשוב על סיטואציה בהם לעזוב פיזית גם ילד הרבה יותר גדול - פגיעה בצרכים בסיסים של הילד...בעצם האינדקציה היא תלות פיזית או נפשית בתוך בסיטואציה וגיל הוא רק אחד הפרמטרים...

אני רואה שצריך לחזור: לעזוב או להישאר אינן האפשרויות היחידות.
הטענה שלי שזו לא אפשרות, בהרבה מקרים...
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

אפשר לבוא לדפוק איתו ביחד, אולי עם חפץ אחר שפחות מפריע לך.
אפשר לתת לו משהו אחר לעשות, נגיד למלא את הסיר במשהו שיעניין אותו, אולי מים.
אפשר לקחת אותו על הידיים ולצאת איתו ביחד למקום יותר מתאים לעבודה על המוטוריקה הגסה.
אפשר לשיר לפי קצב הדפיקות.
אפשר לעשות אינספור דברים אחרים. בכל מקרה שנראה שצריך לבחור בין שתי אפשרויות, שווה לעצור, לנשום כמה שניות, ולנסות להעלות לפחות עוד אפשרות אחת, או שתיים, או חמש.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי יונת_שרון* »

(זה היה בתגובה למיקה)
מיקה*
הודעות: 134
הצטרפות: 02 יולי 2004, 07:36

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי מיקה* »

תודה, הבנתי את רוח הדברים.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

לימוד לאין שעור unschooling

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

מקובלת בעיניי האפשרות להציע חלופה.
אני מדברת על מצב, שהילד רוצה להמשיך במעשיו, ולזולת זה מפריע.
שליחת תגובה

חזור אל “למידה”