ראו גם: מדור טבעונאות | פינת מים

זהו דף על צום שבמהלכו שותים מים בלבד ולא אוכלים. בניגוד ל צום מיצים הכלכך פופולארי ומדובר בשנים האחרונות.
את תורת הצום הפיצו בעיקר אנשי ההיגיינה הטבעית, שכיום הישראלי הידוע ביותר בתחום הוא יצחק בן אורי.
אפשר לקרוא על הנושא בספרים של יצחק בן אורי, ובמיוחד בספרים של שלטון (אחד ממייסדי השיטה), אבל מצאתי גם מקור טוב באינטרנט על הנושא למי שמעוניין לקרוא.




ביום כיפור האחרון, החלטתי לנסות לזרום עם העניין שגם ככה צמים, ולעשות לעצמי איזה ניקוי. התעודדתי גם מכך שאני לא היחיד (תמי מ- עץ בעיר סיפרה לי שגם היא עשתה צום מיוחד בחג).
מכיוון ש בן אורי ממליץ על צום עם מים (בניגוד ל צום מיצים או צום פירות), אמרתי שננסה.

את הצום לא התחלתי בארוחה מפסקת מפוצצת בכל טוב (כנהוג), אלא פשוט אכלתי רק מלפפון אחד, כמה פירות וגם רסק ירוק אחד, במהלך היום, ואז לקראת 2 בצהריים אכלתי עוד כמה תאנים מיובשות והתחלתי לצום.

לצום שעשיתי היתה השפעה מאוד חיובית מבחינה בריאותית (אם זה מעניין מישהו למה אני מתכוון, אני מוכן לפרט).

רציתי לפתוח את הדף הזה כדי לשאול האם יש כאן מישהו/י שעשו בעבר צום ניקוי מהסוג הזה (עם מים, בלי מיצים), ואם כן, אני אשמח שישתפו אותי בחוויה שלהם.

ולסיום:
מכיוון שלצום שעשיתי היתה השלכה טובה, אני מתחיל היום עוד אחד (התחלתי היום בצהריים), כנראה באורך יום וחצי או יומיים, נראה לפי התחושה.

גם אני במקרה עשיתי צום כזה ביום כיפור. והרגשתי ממש טוב. והצום היה לי קל.
בעקבות זה אמרתי שמדי פעם אני צריכה לעשות צום כזה.

לצום שעשיתי היתה השפעה מאוד חיובית מבחינה בריאותית (אם זה מעניין מישהו למה אני מתכוון, אני מוכן לפרט)
מעניין... פרט...

כמה זמן היה הצום?

כרגע אני כבר 20 שעות בתוך הצום שהתחלתי אתמול לקראת 2 בצהריים.
אני בטח לא אמשיך אותו יותר מעד היום בערב.

לגבי הצום הקודם:
הוא נמשך יממה, ואז אחרי זה אכלתי, אבל לא מתוך רעב, אלא פשוט כי כאב לי הראש (כנראה חטפתי מכת שמש. הלקח: לנוח בבית כשצמים).
מה שמוזר (אבל במחשבה לעומק לא כלכך מוזר), זה שהצום המשיך לעוד יומיים. הכוונה שלי היא שבמשך יומיים לא הייתי רעב, וגם הגוף שלי לא ממש עיכל שום דבר, ואחרי יומיים אפילו שלשלתי והקאתי את מה שאכלתי באותם יומיים. זה החלק הלא נחמד.
אז לגבי כמה זמן היה הצום - יום אחד או שלושה ימים, תלוי איך מסתכלים על זה.

החלק הנחמד הוא שנפתחה לי סתימה באיזור הסינוסיטיס שיש לי שם לפחות שנתיים (ובמשך שנים יש לי שם סתימה כרונית).
שום תרופות ושום שינוי תזונתי לא עזר לי עם זה. בעצם, להפסיק עם חלב עזר לי קצת, אבל לא ממש פתח שם את הסתימה. הצום כן עזר, אבל עשה רק חצי עבודה. לכן החלטתי לעשות עוד אחד.
אגב, אפילו חליטות של מרווה ולימונית (מה שאמור להיות מצויין בשביל ניקוז סינוסיטיס) לא עזרו לי.

גם אני צמתי ביום כיפור, אבל בלי לשתות מים. מעתיקה כאן מה שכתבתי בבלוג שלי בבוקר שאחרי:
_מדהים מה שהצום הזה עשה לי. בדרך-כלל בסביבות 11 בלילה העיניים שלי נהיות כבדות, ואם אני ממשיכה לעבוד על המחשב / במטלות הבית זה בעיניים חצי עצומות מתוך עייפות וטשטוש. אתמול אחרי שכתבתי כאן עוד המשכתי לגלוש וקצת לעבוד במרץ רב ובעירנות, עד שבארבע ורבע לפנות בוקר פתאום הסתכלתי על השעון ונדהמתי. הכרחתי את עצמי להיכנס למיטה (עוד לקח לי זמן להירדם), ואח"כ קמתי בקלות לפני 7.
נראה לי שמהיום אני צמה (עם קצת שתיית מים כמובן בכל זאת) פעם בשבוע._

אני באופן כללי לא צם מתוך החלטה שלי - כלומר אני מעדיף לשים לב למה שהגוף שלי אומר - ואם אין לי תאבון אז אני פשוט לא אוכל (הצום בא מהגוף ולא רק מהראש). זה קורה מדי פעם והחוויה היא מאד חיובית - במיוחד מבחינה רגשית. אומרים שכשצמים הגוף מתפנה מפעולת העיכול האינטנסיבית לניקוי - אני שם לב שזה עוזר לי לנקות מטענים רגשיים שהצטברו ומרכך אותי.. לא רק זה - אם אני לא מבטא את הרגשות שלי במלואן (מדחיק יענו) לאורך זמן - אז הגוף שלי "יכריח" אותי לצום.. מאז שעברתי לטבעונאות זהו סוג ה"חולי" היחידי כמעט שאני חווה - יענו אני מרגיש חלש ואין לי תאבון אבל מבחינה רגשית אני מרגיש שאני נפתח ומפנים וסולח ומקבל (וכאן הקשר ליום כיפור אולי).. זה בדרך כלל לוקח יום אחד אבל בשנה שעברה, לאחר טראומה רגשית, הגוף פשוט רצה לצום.. ויצא 5 ימים ו-5 לילות.
מה שאני אוהב בצום מונחה גוף זה שאין שום עניין של משמעת עצמית. פשוט אין תאבון. (אני באופן מודע בוחר שלא לעשות דברים מתוך משמעת עצמית).

אישי עושה את הצום הזה במשך שבוע,בעצם שישה ימים,בלי שבת. לפחות פעם בשנה.
חשוב לציין שצום כזה צריך לעשות בתמיכה מקצועית של מרפא שמומחה בתחום הזה.
אני מרגישה שזאת דרך קיצונית להרפא ,אבל יש אנשים שזאת בדיוק הדרך שלהם.
האיש שלי מספר שבמהלך הצום,למרות שהוא חלש,יש תחושה נפלאה של התחדשות וניקוי.
דבר נוסף שהוא עושה,זה הכנה הדרגתית לצום ואחרי הצום יש תפריט מאוד עדין,רק מים שבושלו בהם ירקות קלים ,כמעט ללא טיבול ובהדרגה הירקות המבושלים ורק אחרי יום מוסיפים דגנים וחלבון.

ציף - מי מנחה את האיש?
לא מצאתי מישהו שינחה אותי בלי לקחת המון כסף

מטפלת ברפואה סינית מירושלים,טניה אגורסקי.
היא מלמדת גם ברידמן.

נשמע מאוד מעניין, צום יש יממה רק עם מים.
אבל אם צריך לנוח במהלך, אז אני מניח שביום עבודה לא מתאים

אם אוכלים ממש מעט. נאמר, אשל אחד. תהיה לזה השפעה דומה, או שמה שחשוב הוא לא לאכול כלל?

עד כמה ששמעתי וקראתי חשוב לא לאכול בכלל, אבל אני לא מבין גדול בתאוריה שמאחורי זה

<אורי יורמן ממחשב אחר>

צמתי פעמיים עשרה ימים וזה בהחלט אפשרי
לא חששתי לבראותי
נראה לי שאם אתה צעיר ובריא הסיכון נמוך

לאחרונה נתודתי לשיטת ניקוי אחרת- לימון סחוט+ מייפל אורגני+קצת פפריקה
ניסיתי לשישה ימים, אחרי יומיים של צום מים, וזה היה מצויין לי.
לפי הבנתי מספרון ההדרכה אין צורך בהשגחה רפואי עם התהליך הזה, אני מניח שהכוונה לאנשים בריאים.

חשוב לזכור שהגוף לרוב צריך מרכיבים תזונתיים רבים בשביל לסלק רעלים (מתכות כבדות למשל) - לכן אני סבור שצום ממושך למטרות ניקוי זה לאו דווקא אידיאלי בהרבה מקרים (הדגשתי את העניין הרגשי למעלה ולא הפיזיולוגי). דווקא תזונא פשוטה ומונואית או רסקים ירוקים יכולים לגרום להצפה תזונתית שתעזור בתהליך הניקוי.

הי אורי

הנושא נקרא: צום על מים ,
אם תעשה חפוש בגוגל תימצא לא מעט.

הרעיון הכללי הוא כמובן נקוי, תוך שהגוף מעכל ספיחים לא רצויים שנימצאים בו.

עם הדגשה שצום של יום אחד לא רק שאינו יוצר ניקוי , אלא יוצר טראומה לגוף.
לוקח לגוף יומיים שלושה להיכנס למצב, ולכן פחות משלושה - ארבעה ימים יוצר
נזק ולא מביא תועלות.

במהלך הצום הגוף משחרר רעלים בכל דרך: שתן , זיעה , ריח גוף וכולי.
למשל השתן מתכהה במהלך ימי הצום עד לכהות מקסימלית, ומשם והלאה
הולך ומתבהר עד שהופך צלול לחלוטין.
אפשר ורצוי כמובן לשמור את השתן בכוסיות כדי להיות ער לתהליך ולהבין איפה
נימצאים בגרף. אם השתן ממשיך להתכהות אנחנו לא בסוף התהליך.
אותו תהליך מתרחש גם בעינין של ריח גוף וזיעה . החרפה עד נקודה מסוימת ולאחריה
הטבה.

שיטת אני רק אוכל יוגורט, או אשל אחד, או ביס מהלזניה של השכנה לחלוטין אינה מתאימה.
הכונה אינה לצמצם מזונות כדי לרדת במישקל, אלא לעבור ל-מוד אחר לגוף.

יש הרבה דיבורים בשיטה בהקשר של הורדת לחץ דם. נקוי הצנרת שלא נעשה בשוטף של החיים.

עוד דבר -
ההמלצה היא לימי צום כמיספר שנותיו של האדם.
לא להיבהל זו רק ההמלצה.
ולא בפעם אחת .כלומר לא 30 ימי צום בתור סיפתח.
ולהחסיר את ימי הצום שכבר נעשו.

היי אורי-
אני גם ממליץ לך לקרוא קצת
אם תמשיך, צפויים לך ככל הנראה תחושות קשות תוך מספר ימים כדאי לדעת מה עשוי להיות כדי לא להבהל ולהתנהג נכון עם עצמך

אני גם בצום מים, זה היום השני. התחלתי עם יום אחד של הקדמה - אכלתי רק פירות, יום שני (אתמול) צום והיום צום, אני מתכננת גם מחר לצום ויום חמישי להתחיל לחזור לתזונה.
חוץ מהקושי הפיזי שהולך ומתמעט, אני חווה היום סערות רגשיות - כאילו לא רק הגוף מתנקה, גם הנפש. מצאתי את עצמי צורחת על הילד (ארוע נדיר נדיר נדיר) וזה דווקא מרגיש טוב .

תודה לכולכם על ההשתתפות באחד הנושאים החשובים ביותר- לריפוי עצמי במישור הרגשי והפיסיולוגי כאחד.
לצום מים- יש עוצמה וחיוניות ברמה גבוהה במיוחד, ועל-פי ניסיוני האישי ועל פי ניסיונם של אלפי אנשים בכל העולם-
צום קצר של 1-3 ימים, אינו כרוך בסיכון בריאותי- להיפך היתרונות שלו הם תמיד מעוררי השראה באופן מיוחד.

על-פי ניסיוני הדרך הנפלאה ביותר להתנסות בצומות היא להתחיל באופן ראשוני בצומות קצרים של 24-36 שעות מדי שבוע.
בארצנו הקטנטונת שבה רובנו לא עובדים בשבת, ויש לנו מעט זמן למנוחה- זהו הזמן הטוב ביותר לעשות אותם, אך לא בהכרח, כי בצום שנמשך עד ל-36 שעות, בדרך כלל לא חווים תופעות קיצונית מדי של ניקוי, אך העבודה שנעשית היא יעילה ביותר- והתחלת השבוע לאחר צום שכזה היא נפלאה. כפי שאופק ציין למעלה, וכמוהו גם אחרים- צום אינו כלי לניקוי פיסי בלבד- או אולי פשוט יותר להגיד שכל תא בגוף איננו נפרד בכלל מהגוף הרגשי והמנטאלי של האדם- כך כשמטהרים את הגוף- כך גם הרגשות והמחשבות מתנקים ממטענים שהצטברו לאורך החיים.

לאחר מספר צומות קצרים שכאלו- 4-6, ניתן להתנסות בצום ארוך יותר של 3-4 ימים- שבו תהליך הניקוי נעשה יעיל ומשמעותי יותר. תמיד נפלא לראות כיצד השתן נעשה כהה לאחר מספר ימי צום- ולגלות את ההצטברויות של הרעלים השונים (שאינם מגיעים רק מהמזון, אלא גם מהאוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, חומרי ניקוי, ועוד...), שחיכו בסבלנות עד שנאפשר להם לצאת החוצה.

מי שמרגיש לאורך תקופה של מספר צומות ארוכים יותר של כ-3-4 ימים פעם בחודש, שיש בו רצון להתנסות בצום ארוך יותר- יכול גם באופן אישי לקיים בביתו צום של כ-7-10 ימים על פי הרגשתו ותחושותיו.

הדבר המופלא והקסום ביותר בצום- הוא המודעות שנעשית חדה ובהירה כל-כך, והיכולת להתחבר לאנרגיה שבמשך החיים אנו מתרחקים ומתכחשים לקיומה. אותה אנרגיה מאפשרת לכל אדם להיות אחראי לבחירותיו ולהיות מסוגל לדעת מה הדרך הנכונה, ומתי הזמן הנכון להפסיק את הצום, ולשוב לאכול.

הצום היא אחת מהדרכים היעילות ביותר להיפתר באופן מתמשך מהצטברויות של רעלים, ולאפשר תהליכי התחדשות בגוף.
באמצעות צומות- ניתן להיגמל מהתמכרויות רבות (גם התמכרויות לעישון ואלכוהול), על-ידי ניקוי יעיל, פיסיולוגי-רגשי ומנטאלי.

כפי שאמר היפוקרטס (אבי הרפואה) לפני כ- 2000 שנה - "הצום הוא סכין המנתחים של הטבע" -
כמו כן- לצום יש השפעה יוצאת מהכלל על האנרגיה הרוחית של כל אדם- וניתן לראות לכך אזכורים רבים בכל התרבויות והמסורות הקיימות.

משה רבנו- לפני קבלת לוחות הברית- צם 40 יום קודם לכן, וכך גם ישו עשה בזמנו.
פיתגורס - שהיה מורה גדול- ביקש מתלמידיו לצום 40 יום קודם להתחלת לימודיהם את דרכו.
כך גם גנדי אמר: "האור בחיים יאיר את פנימיותך, ברגע שתבחר לצום ולטהר את עצמך"

אך הלכה למעשה- כל המלים והתיאורים אינם שווים דבר לעומת התנסות אישית של כל אחד ממכם- אפילו למשך 24 שעות.
ואפשר להתחיל כבר מהשבוע הקרוב- ואפילו ממחר בבוקר- עם התנסות בצום קצר של 24-36 שעות, שאפשר לקיימו מארוחת בוקר אחת לארוחת בוקר למחרת, או לחילופין מארוחת ערב עד לארוחת ערב שוב למחרת.

למען האמת- כל שכתבתי עד כאן- נכתב לאחר קרוב ל-5 ימי צום, שכבר הבוקר אני מרגיש תחושה חמימה ומאירה של אנרגיה. הימים הראשונים מעוררים מעט קשיים- לא רק חולשה פיסית- אלא התנסויות רגשיות ומנטאליות מאתגרות.
אך בדרך כלל- דווקא ביום ה-7 של הצום מרגישים חזקים ומלאי אנרגיה הרבה יותר לעומת היום ה-1.

אני מאחל לכולכם ללכת עם הלב- ופחות להקשיב להיגיון ולשכל שקוראים את המלים- כי אלו תמיד ידעו לבלבל ולמצוא את ההתנגדות המתאימה. - הלב תמיד יודע מה נכון בשבילכם- והוא היחיד שיכול לתת לכם את הכוחות להתמיד ולהגשים חלומות.

בברכת אינסוף אהבה ואושר
אלירן

אלירן - יפה כתבת.

ערב טוב לכולם-
הבוקר סיימתי צום של כ-9 ימים.
היה נפלא- מעורר השראה- וההרגשה כעת היא של אנרגיה אדירה שזורמת בכל הגוף ומעבר.

לאלו מכם שעוד לא הספיקו- צום קצר של כ-2-3 יכול לחזק ולהעצים את כוחותיכם הפיסים והנפשיים לקראת החורף הקרב ובא. מומלץ בחום.

אלירן כל הכבוד.
האם זה הצום הכי ארוך שעשית עד כה?

ואני חייב לציין שתרומתך לאתר מצויינת, והייתי שמח אם היית כותב יותר ואם תפתח דף-בית-אישי

אלירן ברוך השב לעולם המפוטמים.. - יש תמונות "לפני" ו"אחרי"?

מי שמרגיש לאורך תקופה של מספר צומות ארוכים יותר של כ-3-4 ימים פעם בחודש, שיש בו רצון להתנסות בצום ארוך יותר- יכול גם באופן אישי לקיים בביתו צום של כ-7-10 ימים על פי הרגשתו ותחושותיו.
אני מקווה מאוד וגם מציעה שאף אחד לא יקבל את עצתך כפשוטה ולא יעשה דבר כזה על דעת עצמו. בעיניי, צום ממושך כזה הוא מסוכן, להבדיל מצום קצר שמן הסתם לא יזיק לאדם בריא. יש אפשרות מדאיגה שבשלב שמי שיצום בביתו 7-10 ימים "ירגיש ויחוש" כלשונך שזה לא בשבילו, הוא יהיה חלש מכדי להזעיק עזרה.
חשוב לציין שצום כזה צריך לעשות בתמיכה מקצועית של מרפא שמומחה בתחום הזה.
אח, קול ההיגיון. כדאי שהמרפא גם יבין מספיק במחלות כדי שיידע מתי להמליץ בשלילה על דבר כזה (למשל כשיש בעיות לב, כבד, כליות), ויפקח מספיק מקרוב כדי להפסיק אותו לפני שנגרם נזק רציני.

באופן כללי, לדעתי עדיף להקשיב להיגיון ולשכל מראש. מה שנקרא: "סוף מעשה במחשבה תחילה".

כתבתי בדף אחר:
נטייה ניו אייג'ית פופולרית שלעתים קרובות מגיעה עם האידאליזציה של הרגש, היא דמוניזציה של השכל; נטייה להתעלם מהשכל ולראות אותו כמכשול או כ"פילטר" שנוצר מסיבות מלאכותיות, חיצוניות. לדעתי, גם הנטייה הזו מוטעית. השכל שלנו הוא כלי הישרדותי שפיתחנו במהלך האבולוציה, ואנחנו זקוקים לו גם בתהליך המתואר כאן, וגם בחיי היומיום. הבעיה אינה בשכל כשלעצמו, אלא בשימוש בשכל כהגנה – אם בשירות ריגשות ילדות (למשל, רציונליזציה), או בחשיבה במקום להרגיש, וכדומה. עלינו לשאוף למצב שבו החושים, הרגשות והחשיבה יעבדו בהרמוניה וישרתו אותנו כדי שנתפקד בצורה מיטבית לנו, ולא לעשות דמוניזציה כללית לכלי החשוב הזה

אבל צוויליך ניסח את זה הרבה יותר טוב (כרגיל), בדף על עישון מריחואנה בהנקה :
להקשיב לגוף שלך ואינסטינקטים שלך ולתחושות הבטן שלך כאדם וכאם זה נכון ונבון, אבל לכל ין יש יאנג וצריך לשלב את מוח הזוחל הקדמון עם האונה הקידמית הצעירה והרעננה.

ולגופו של עניין: צומות ודייאטות דיטוקס מככבים במצעד הלהיטים הקראנצ'יים כבר זמן מה, אבל אני ספקנית לגביהם. לא השתכנעתי שהם מנקים רעלים או תורמים לבריאות. ראיתי יותר מדיי טענות כאלה שתמכו בשמני נחשים למיניהם. מצד שני לא ראיתי הוכחות לטענות המפליגות, ואני רוצה לראות כאלה לפני שאשתכנע שתהליך כזה משפר את הבריאות לטווח הארוך (או לפחות עוזר יותר משמזיק). (מירב דן, האם את יכולה להפנות אותי לאסמכתאות מהימנות לכל אחד מהדברים שכתבת?)

הצום היחיד שנראה לי איכשהו מתקבל על הדעת הוא מה שאופק תיאר, אבל זה לא צום - הוא פשוט לא היה רעב, והכלל של לאכול כשרעבים ולא לאכול כשלא רעבים נראה לי הגיוני. מעבר לזה, צום מכוון לא נראה לי טבעי או משרת צורך הישרדותי.

חשוב לזכור שהגוף לרוב צריך מרכיבים תזונתיים רבים בשביל לסלק רעלים (מתכות כבדות למשל) - לכן אני סבור שצום ממושך למטרות ניקוי זה לאו דווקא אידיאלי בהרבה מקרים (הדגשתי את העניין הרגשי למעלה ולא הפיזיולוגי).
כל מילה.

הנה כמה ציטוטים מהרשת, למען האיזון. גם אותם אני לא מקבלת כלשונם - בתזונה יש הרבה דיסאינפורמציה - אבל זה חומר למחשבה.
http://findarticles.com/p/articles/[po]mi m0GCU[/po]/is 1 16/ai 53935126
http://gelsons.com/services/nutrition/2 ... l-2003.asp
כדאי גם לעיין בערך על ד"ר שלטון בוויקיפדיה.

תמיד נפלא לראות כיצד השתן נעשה כהה לאחר מספר ימי צום
סביר יותר ששתן כהה מצביע על נזק לכליות מהצום, ולא על "רעלים שנשטפים החוצה". אין בסיס עובדתי להנחה כאילו רעלים בשתן מכהים אותו. (דוגמה: בתהליך קילציה שנעשית על פי כללי הכימיה, יוצאות בשתן מתכות כבדות בכמויות גדולות - שנמדדות במעבדה - אבל הצבע לא משתנה. מניסיון).

משה רבנו- לפני קבלת לוחות הברית- צם 40 יום קודם לכן, וכך גם ישו עשה בזמנו.
ותראה מה קרה להם. אולי זה מסביר מאיפה הם הביאו את כל הרעיונות המוזרים האלה שלהם, אה?
אגב, אם כבר משתמשים במורשת היהודית כאסמכתא מסייעת, אזי למיטב זיכרוני היא אינה מעודדת סיגוף בצומות (מעבר לצומות הקצרים שכולם צמים), ואפילו מגנה אותם (מי שמסתגף צריך לכפר על חטאו). המורשת הנוצרית (ומורשת האם הפולנייה) זה סיפור אחר, כמובן.

ולגלות את ההצטברויות של הרעלים השונים (שאינם מגיעים רק מהמזון, אלא גם מהאוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, חומרי ניקוי, ועוד...), שחיכו בסבלנות עד שנאפשר להם לצאת החוצה
לא מתאפקת: מה דעתכם להפסיק לנשום לכמה ימים, כדי לטהר את מערכת הנשימה ? (סתאאאאם)

האם אפשר לעשות צום רק עם מים בהנקה?

ממליצה על הספר "רוג'ר החלים מאיידס", העוסק בדיוק בנושא הזה.

האם אפשר לעשות צום רק עם מים בהנקה?
אימהות יהודיות עושות את זה כבר אלפי שנים בימי צום, כך שאפשר. השאלה אם רצוי. אגב, אם את מאמינה שצום מסייע לסילוק רעלים, זה הדבר האחרון שאת רוצה שיקרה בהנקה, מטעמים ברורים (את רוצה שהיונק יהיה הפילטר שלך?). אני תמיד מזהירה אנשים לא לעשות קילציה בהנקה.

תמי, קראתי את מה שכתבת (וגם עוקב ואוהב לקרוא את מה שאת כותבת כמעט תמיד).
האם ניסית פעם לצום יותר מיום?
האם הכרת אנשים שהצום הזיק להם? אני עוד לא הכרתי אנשים שהצום לא עזר להם.
וגם כמובן לי באופן אישי הצום עזר מאוד, בפתרון בעיות רפואיות ששנים לא נפתרו. (הבעיות לא נפתרו משני צומות קצרצרים, אבל משהו בהחלט זז)

אורי, תודה על המחמאה. (הממ... מה זה ה כמעט הזה? )

הבהרה: אני לא מתווכחת עם התנסויות אישיות. אני לא מטילה ספק בהרגשתך שהצום הועיל לך, ואני שמחה שזה הועיל.
אני כן מתווכחת עם המלצות גורפות שהן בעיניי חסרות אחריות (ולראיה, מישהי כבר חושבת לצום בהנקה! הצילו!) ועם קביעת דעות כעובדות.

אני ממש לא פוסלת את האפשרות שצום ממושך גם יכול להועיל - אולי אפילו לסילוק רעלים (ומנסה לחשוב על המנגנון שבו זה אולי פועל) - אבל בינתיים, היעדרן של הוכחות שמגבות את הטענות המפליגות שאפשר למצוא כאן ובכל מקום ברשת זועק, בעיניי (ויש לי גם ידע מועט בנושא פינוי רעלים). דיטוקס נעשה טרנד ויש אינפלציה בגישות שזו המטרה המוצהרת שלהן (התייחסתי לנושא גם בדף על כספית, לגבי מיץ נוני). זה כשלעצמו גורם לי להיות עוד יותר חשדנית. כאמור, הגישה קיימת מספיק זמן כדי להצדיק דרישה לנתונים אמפיריים ואובייקטיביים שמגבים אותה.

לעומת זאת, אני בהחלט חושבת שצום ממושך יכול להזיק לאנשים לא מעטים. העצה שלי: בזהירות (ובבקשה לא בהריון או בהנקה או בכל מצב אחר שבו הגוף פגיע), בספקנות, ובפיקוח נאות.

אני עוד לא הכרתי אנשים שהצום לא עזר להם.
ראיות אנקדוטליות. כבודן במקומן מונח, אבל אלה לא הוכחות. חוצמזה, עם כל הכבוד (ויש לי הרבה כלפיך) אין לך יכולת אמיתית לקבוע מה עזר למישהו אחר - ועוד פחות מזה, אם זה לא הזיק לטווח ארוך. חוצמזה, ייתכן שקולם של אלה שניזוקו בגלל צום נשמע פחות (ויש תופעת לוואי אפשרית אחת שמשתיקה אנשים לנצח - ראה הפיסקה האחרונה במאמר על שלטון בוויקיפדיה).

ערב טוב-
לגבי השאלות השונות אשמח לענות בזמן הקרוב-
רק ארצה להתייחס קודם לתמי- שאין לי עניין להכנס לעובדות ומחקרים שנעשו בנושא הצום והיתרונות הרבים שטמונים בו.
אולי בקצרה אנסה לתאר מעט מהתפיסה השלמה של המזון החי והצומות השונים:
אני תמיד אוהב למצוא מקורות רבים ככל האפשר והוכחות מדעיות- אך במאה אחוז מהמקרים- לכל מחקר וכל דעה יש תמיד מחקר שטוען את הדבר ההפוך וגם אם אין בנמצא- תמיד אפשר ליצור אחד כזה.
כשאני שומע הרצאות וקורא ספר- אני אוהב לחשוב עם הראש- אך אני תמיד משתדל לעשות את ההפרדה בין ההיגיון השכלי לבין האמת של הלב-הרוח- או איך שלא תרצי להגדיר זאת. - בסופו של דבר בחיים- כל החלטה שקיבלתי בעקבות רחשי ליבי- הוליכו אותי למקומות שאליהם רציתי להגיע. - עולם המחשבה אינו זקוק תמיד להוכחות חד-משמעיות ולאנשים אחרים שיראו לו את הדרך- כל שדרוש לו הוא לחוות וללמוד מתוך החוויה על עצמו וסביבתו.
בכל אופן- מה שרציתי לנסות ולהגיד- שאולי קצת גלש לכיוונים שונים- הוא שכמו מזון חי- וכמו צומות מים-
אין באף אחד מהם תרופה לסרטן או אפילו להצטננות הפשוטה ביותר- גם ויטמין C לא יכול לעזור לנו אם בגוף אין אינטראקציה עם שאר הויטמינים ופעילות תקינה של אלפי פרטים קטנים.
כל שאנו מנסים לעשות הוא לתמוך- לתמוך בחוקי הטבע- לתמוך ב- "אופן טבעי" ובתהליך הטבעי שמקיים את הגוף.
אנו אוכלים מזון שתומך בבנייתו- אנו אוכלים מזון שאינו מרעיל וגוזל ממנו את כוחותיו- אנו עושים פעילות גופנית- ונושמים בכדי לקיים ולספוג כוחות חיים שלא ניתן להשיג בדרך אחרת. אנו יוצאים ל"השתזף" לא בכדי לספוג ויטמין D - אלא בכדי לחיות- וכך גם לגבי המים שאנו שותים- כל מטרתנו היא לחיות באופן הקרוב ביותר לדרישות הגוף- ובמובן רחב יותר - דרישות הרוח.
אדום חולה מייד מאבד את התיאבון ותחושת הרעב- אדם בריא לעומתו בכלל לא יודע להבדיל בין תיאבון- לרעב.
צום מים הוא עוד אחד מהכלים הטבעיים שניתן להשתמש בהם בכדי לחיות ולאהוב ! - כך גם מדיטציה, יוגה וכל דרך שגורמת לנו לשמור על רמת אנרגיה גבוהה לאורך זמן. - כל אחד יכול ללמוד בעצמו לעשות מדיטציה- יוגה- ופעילות גופנית- ולא חייבים ללכת ללמוד אצל איש מקצוע- למרות ה-"סיכונים" הקיימים. - כך גם לגבי צום מים- שאינו נמשך לאורך זמן- וכמובן שכל אדם בהתאם למצבו האישי. - מבחינתי הצום הוא עוד כלי בעולם שלם של דרכים לחיות בהרמוניה עם הגוף- ולאפשר לרוח להגשים כל מטרה וחלום. - אני יכול מעט מאוד לספר על הצום האישי שלי מבחינה רפואית- אפילו לא מדדתי משקל- אך מבחינת הכוחות שהוא נתן לי להמשך הדרך- אני יכול לכתוב ספר שלם- שאין לו סוף- כי בכל יום שעובר אני לומד דברים חדשים בעקבות החוויה שעברתי.
אני אשמח אם לא תקבלי את דברי על הצד ה-"רוחני" בלבד שלהם- וחשוב שיהיה ברור- האמונה שלי בצום ככלי לניקוי גוף היא מוחלטת ! - בכל רגע יש סכנות, וצריך לדעת להתמודד - אך היתרונות.. כה רבים - שניתן להשיג מאות ספרים בתחום- גם בעברית וגם באנגלית- וללמוד מעט על הנושא. - ולסיום- המטרה היא לשתף פעולה- תמיד- עם הכוחות הטבעיים שטמונים בנו- ובחיים בשלמותם. - ההוכחות חשובות - אך יש לי שאלה תיאורטית -- האם יש לנו זמן לחכות עד שיתפרסמו כל ההוכחות שמזון לא-אורגני זה רעל? שזיהום אוויר גורם לאחוז תמותה גבוה ממה שחושבים ? שקרינה של סלולרים מסרטנת ? ולהיפך, למה לחכות לתוצאות החד-משמעיות שיוכיחו ש- מדיטציה היא דבר בריא- או שפעילות גופנית 3 פעמים בשבוע משפרת את תפקוד המוח ? אני מעדיף להתחיל היום להימנע מהדברים "שמרגישים" לי לא-נכון - וליישם את הדברים הטובים יותר.

בברכת שבוע הכי טוב שאפשר
אלירן

לגבי שאלתך אורי- התשובה היא כן.
לגבי התמונות- לא היה לי שום עניין ומחשבה להתעסק עם זה- אבל דבר מעניין שאפשר להוסיף הוא-
שבצום הראשון שעשיתי ל-6 ימים לפני שלוש שנים בערך- הרזיתי לכל אורכו באופן מאוד משמעותי-
לעומת הצום הנוכחי- שעיקר המשקל "נזל" ב-3 ימים הראשונים ולאחר מכן פחות או יותר הרגשתי שהוא נשאר יציב.
מעניין יותר מהכל- הוא הקצב הבלתי יתואר של הגוף להתאושש ולשוב לכוחותיו - ו-"דרישתו" לקיים פעילות גופנית מכל סוג - העיקר להשאר בתנועה.

אלירן,

האמונה שלי בצום ככלי לניקוי גוף היא מוחלטת !

שוב: אני לא מתווכחת עם אמונות, ועוד פחות מזה - אמונות מוחלטות. אני לא מתווכחת עם התנסויות אישיות. אם צום עושה לך טוב, יופי לך. אנא קרא את תגובתי לאורי ותבין מה מדבריך הפריע לי.

אגב, הסכמתי עם חלק מהדברים שכתבת. המסקנות שלי לגבי תזונה ואורח חיים ולחלופין לגבי חשיבה מדעית קרובות לשלך יותר ממה שאתה חושב (אתה מוזמן לקרוא דברים שכתבתי כאן באתר).

רק הערה קטנטנה לגבי הדוגמאות שהבאת: זיהום אוויר, מזון מרוסס, וכו' אינם טבעיים לנו, וכך גם צום של עשרה ימים. אכילה כשרעבים - כן.

הסימן הראשון והמורגש ביותר בסיומו של הצום הוא: תחושת רעב אמיתית.
דבר שאינו קיים כלל במהלך הצום כולו.

אך על-כך עוד ניתן להמשיך להתפלסף עד אינסוף.. אם את ארוחת הבוקר בעוד כמה שעות נשב לאכול באמת מתוך רעב- או מתוך הרגל- או אולי מתוך מילוי צרכים אחרים בכלל מאשר צרכי הגוף ?

אנחנו מדברים הרבה על רפואה מונעת- ובסך הכל שכחולים הדבר הטבעי לעשות הוא להפסיק לאכול- אז כאן אנו מאפשרים לסוגים שונים של "מחלות" כביכול להתפרץ החוצה ולהשתחרר טרם הופעתן והתפתחותן בגוף.

תודה על תגובתך שהרחיבה אצלי את ההשראה לגבי הנקודה הזאת.

אלירן דה מאיו היית מעוך? (המילה הכי מתאימה שמצאתי ) מדלדל, הרבה במצב שכיבה..
או שהיה לך כוח לעמוד, להרים דברים, ללכת מהר, לדבר בלי להתחיל (יותר מדי) להזות דברים....?

פשוט אלון - למעשה, המשכתי לעבוד ולהיות פעיל באותם ימים, אך עשיתי זאת באופן הרבה פחות אינטנסיבי.
יש ימים שבהם הייתי לגמרי מעוך ורוב הזמן שכבתי ונחתי. (אפילו 18 שעות ביום של שכיבה).
וביום החמישי התעוררתי ויצאתי לרוץ 5 ק'.
באופן-כללי זה משתנה מאוד מרגע לרגע ומיום ליום, אבל ההרגשה הכללית היא של מנוחה פיסית של הגוף- ובמקביל פעילות מוגברת וחדה במיוחד של השכל והמודעות.

דבר בלי להתחיל (יותר מדי) להזות דברים....?
להיפך- המחשבה נעשית צלולה באופן כזה שלא חווים בדרך-כלל, והיכולת להרגיש ו-"לראות" דברים מתעצמת.
יש שיראו בכך הזייה, אך אני בוחר לראות בחוויה זו מעשה מעורר השראה שיש לשאוף ולהיות "שם" בכל רגע בחיים.

תמי שלום,
בשיטוטי היום באינטרנט ניתקלתי בכתבה על צום. הפסקה הזו סיקרנה אותי:
"במחקר שנערך באוניברסיטת לאוויל בקוויבק, קנדה, נבדקו רמות האורגנו-כלורינים (חומרי הדברה) בדמן של נשים שעשו צומות ודיאטות. הממצאים היו קשים: התברר שרמות החומרים האלה בדמן של הנשים עלו. הסיבה: הגוף מאחסן רעלנים בתאי השומן; הימצאותם לא מזיקה, אך בזמן צום הרעב גורם להתפרקות השומן ומשחרר את הרעלנים לדם."

במהלך היום הפסקה הזו חזרה אליי יחד עם המחשבה עליך ועל בנך וכל הדברים שאת כותבת כאן על החשיבות של סביבה נקיה מרעלים ואלרגנים עבור אנשים מסוימים.
האם ידוע לך על קשר בין דיאטת הרזיה להחמרה במצב של אנשים שרגישים במיוחד לרעלים/חומרי הדברה? האם את יודעת האם השמנה מקלה על מצבם מתוך ההגיון הזה (השומן סופח את הרעלים המסתובבים בגוף ובכך מנטרל אותם)?
מקווה שזה בסדר שפניתי כך אליך.
נורית

נורית,

יש כאן דף על צומות שטוען שצום גורם לפינוי רעלים מהגוף, ואכן כשניסיתי לחשוב על המנגנון שבו זה עובד, חשבתי על זה שייתכן שכאשר השומן נמס, הרעלים יוצאים. אבל הטענה שזה כשלעצמו מוציא את הרעלים מהגוף בעייתית. הבעיה היא שתהליך המסת שומן ושיחרור רעלים לתוך הגוף, אין דינו כתהליך הפרשתם מהגוף עצמו. לא כל הרעלים יתפנו מעצמם - בוודאי אצל אנשים שיש אצלם הצטברות, או שרגישים מלכתחילה.

לרעלים שונים יש דרכים שונות לפינוי מהגוף. מתכות כבדות מוציאים בעזרת קילציה ( הרעלת כספית ). חומרי הדברה כנראה אפשר להפריש בעזרת סאונה, רצוי אינפרה אדומה. ד"ר ברדסטריט אומר שגם סתם הזעה לאורך זמן - לפחות שעתיים, רצוי יותר בכיוון הארבע - מסייעת לפינוי רעלים, לפחות חלקם. אנדי קאטלר המומחה לקילציה סבר פעם שסאונה יכולה לפנות גם מתכות כבדות, היום הוא חושב שלא. אנשים רגישים לכימיקלים שהיכרתי השתמשו בדרך כלל בסאונה וטענו שהיא משפרת את הרגשתם, יש כמה ילדים אוטיסטיים שהיכרתי שהיא חוללה אצלם פלאים, וכותב הספר DIET FOR A TOXIC PLANET אומר שהוא מדד את חומרי ההדברה אצלו לפני ואחרי שימוש עקבי בסאונה, ומצא שהרמה ירדה מאוד.

בכל מקרה, בכל שיטת פינוי רעלים שמשתמשים בה, חשוב מאוד שהגוף יקבל תזונה מספקת, מינרלים וויטמינים שדרושים לתהליך הזה (סלניום, ויטמין C, חומצה פולית, B12) וזה משהו ש לא קורה בצום . להפך, כפי שצויין בכתבה, בצום הגוף נוטה להאט תהליכים מטבוליים ואברים שחיוניים לפינוי רעלים כמו הכליות הם הראשונים שפעילותם נפגעת.
אז לשאלתך, אנשים שנאגרו אצלם רעלים בתאי השומן אכן עלולים, לדעתי (הלא מקצועית), לחוות החמרה במצבם כשהם מרזים בגלל שינוע (REDISTRIBUTION) של הרעלים למקומות חדשים בגוף דרך מחזור הדם, ולכן חשוב לשלב דייאטה כזו עם תהליך ניקוי בעזרת תוספים, תרופות למי שצריך, מינרלים חיוניים, וסאונה למי שיכול.

לא קראתי את המחקר המקורי שהכתבה הפנתה אליו, אבל חשוב לי להעיר שהעיתוי (מייד אחרי הצום? במהלכו? שבועות אחרי סיומו?) ושיטת המדידה של רמות חומרי ההדברה (בדם? בשתן?בצואה? בשיער?) חשובים מאוד. אם מה שנמדד הוא רק רמת החומרים בדם, זו אינדיקציה בעייתית מאוד לרמת הזיהום הכללית בגוף. חומרים מסתובבים בדם רק לטווח זמן קצר, ואחר כך הם משתקעים בריקמות הגוף - שומנים וחלבונים.

השומן סופח את הרעלים המסתובבים בגוף ובכך מנטרל אותם
בואי נפריד בין שני חלקי המשפט. זה שהשומן סופח רעלים לא אומר שבכך הוא מנטרל אותם. רעלים שנמצאים ברקמות שומן (וגם בחלבונים, אגב), ממשיכים לגרום נזק . זה שהם לא מסתובבים בדם לא אומר שהם לא מזיקים במקום שבו הם נמצאים. למשל, המוח הוא שומני...רעל שנמצא בתוך תאי עצב ממשיך להזיק להם. ראית את הווידאו של אוניברסיטת קלגרי, בדף על הרעלת כספית?
בהחלט עדיף להיפטר מהם. למי מומלץ לא לעשות זאת? למשל, לאישה בהריון, או מיניקה, או מי שמתכננת הריון או הנקה בזמן הקרוב, כיוון שאם היא תעשה תהליך ניקוי, העובר או היונק יהיו הפילטר שלה. וזו גם סיבה נוספת לכך שעדיף לא לעשות דייאטת הרזיה בהריון. גם אנשים שסובלים מבעיות מטבוליות, בעיות כבד או כליות - כלומר, שתהליך פינוי הרעלים בגופם אינו מתפקד כהלכה - צריכים מאוד מאוד להיזהר לפני שהם נכנסים לתהליך כזה. בכל מקרה אני ממליצה לעשות תהליך כזה אך ורק בפיקוח צמוד של מישהו שבאמת מבין - לא סתם מישהו שמפריח לחלל האוויר את המילים הטרנדיות "דיטוקס" "רעלים" וכו', ממליץ על מוצרים שנמכרים בפירמידה שיש לגביהם רק סיפורי הצלחה, וכו'.

לעיון נוסף - את מוזמנת לקרוא את המאמר שלי על סביבה נקייה כטיפול אפקטיבי לאוטיזם (במאמרי הפורום שלי) שהפניתי אליו גם בדף על מאמרים אובייקטיביים על מזון אורגני.
ותודה שבזכותך חשבתי על הנושא והבנתי מה מפריע לי בצומות

תמי,

תהליך המסת שומן ושיחרור רעלים לתוך הגוף, אין דינו כתהליך הפרשתם מהגוף עצמו.

זה מזכיר לי ביקורת שקראתי פעם על נושא ניקוי הכבד שגם הוא נראה פופולרי ומומלץ. כמו למשל המלצה לשתות על הבוקר מיץ לימון ושמן זית באיזשהו יחס בינהם לניקוי הכבד. נאמר שניקוי הכבד יכול להיות בעצם מזיק מפני שזה דומה לניקוי פח האשפה ע"י פיזור האשפה ברחבי הבית. הפח אמנם נקי אבל הבית מלוכלך. ניקוי כבד בלי איזה תהליך שמטפל ברעלים שמשתחררים ממנו יכול להיות מזיק.

שלום ,
ביצעתי לפני מס' חודשים צום על בסיס מים למשך שבוע עד לקבלת אותות ההיתנקות של הגוף (תחושת רעב, צבע שתן, משקל וכו'),
הייתי מעוניין לקבל תגובה בקשר לצום ארוך יותר - הכוונה היא לשבועיים .
תודה , גיא

רציתי לספר קצת על הצום שערכתי בסופ"ש (חמשוש) האחרון.

לאחרונה רציתי לעשות תקופה ניקוי של שבועיים שלושה. הרעיון היה לעשות שבועיים+ של אכילה 100% חי ו- מונו (אכילת מונו), ובתוכם לעשות פעם או פעמיים צום של 60 שעות (יומיים וחצי).
למה 60 שעות? כי אני חייל, וצריך להגיע בראשון-חמישי לעבודה. 60 שעות זה החמשוש (סופ"ש) שלי למעשה.

אז התחלתי ביום שלישי עם אכילה מונו וחי, וביום חמישי בערב כבר התחלתי את הצום.
במהלך יום שישי לא היה לי קשה, והלכתי לישון בתחושה טובה.

יום שבת בבוקר התעוררת מוקדם מתוך שינה לעשות פיפי, (6:30 בערך) והתחשק לי פתאום לצחצח שיניים באופן מיוחד.
כשצחצחתי שיניים (כרגיל, בלי משחה), קרה משהו מדהים. שמתי לב שכל הצבע הצהוב מהשיניים ירד עם הצחצוח (חוץ משן אחת או שתיים). זאת תופעה שמעולם לא שמעתי עליה או נתקלתי בה.
כרגע השיניים שלי יפות ולבנות (לא כמו פרסומת לקולגייט, אבל בכל זאת).
ביום שבת בלילה עדיין הרגשתי נהדר ואפילו אנרגטי. לפנות בוקר (3 בערך) אפילו קמתי להליכה רגלית של שעה בתל אביב.
ביום ראשון ב9:30 בבוקר, למרות שהרגשתי שאני יכול להמשיך עוד הרבה, שברתי את הצום עם שתיית חצי ליטר מיץ גזר-סלק, ולאחר שעתיים התחלתי לאכול (תחילה אפרסמונים אורגניים, ואח"כ יום שלם של פירות).

דברים שקרו במהלך הצום:
הייתי מאוד* אנרגטי. בניגוד למקובל לחשוב, שבצום של כמה ימים שוכבים כל היום במיטה (או באיזו חוות בריאות), עשיתי הרבה דברים. הייתי במסיבה. נסעתי לבלומפילד (באופניים) למשחק כדורגל שבו עמדנו כל המשחק. נסענו לסינמה-סיטי במונית שרות (זה דרש אח"כ גם הליכה ברגל לצומת הסירה). ועוד.

• עניין השיניים שכתבתי עליו.
• במשך כמה חודשים היה לי כאב בלתי מוסבר באצבע של יד שמאל. אחרי הצום הוא חלף לחלוטין. (עכשיו כשאני מקליד אני שם לב שהוא חזר קצת, אבל בצורה יותר מוחלשת. מקווה שאחרי הצום הבא הוא יעלם).
• ניקוי כללי של כל הסינוסים ואף-אוזן-גרון בכלל.

ההרגשה לאחר הצום היתה טובה. לא התחשק לי כלכך לאכול, ובכלל לא היה בא לי שום דבר חוץ מפירות. במיוחד היה בא לי אבוקדו.
יום אחרי - עדיין מרגיש מצויין.

המסקנה - אני רוצה עוד, אולי עוד שבוע או שבועיים.
היה לי גם הרעיון הקיצוני של להתחיל לעשות את זה כל סוף שבוע, אבל אני לא בטוח אם זה רעיון טוב. אשמח לעצות כאן.

גיא,
הייתי מעוניין לקבל תגובה בקשר לצום ארוך יותר - הכוונה היא לשבועיים .
קראתי איפשהו על מומחה (שהיה משגיח על צומות למחייתו) שאמר שלדעתו כשזה מגיע לצומות ארוכים - שבועיים ומעלה, אז הכי אפקטיבי אם אחרי 4-7 ימים עוברים ל- צום מיצים. (להתחיל עם מים, להמשיך עם מיצים). הסיבה, לדעתו, היא שבאיזשהו שלב אין לגוף את האנרגיות הדרושות לבניה אפקטיבית של רקמות, באותה מידה שהיתה לו אם היית שותה מיצי ירקות.

אני רוצה להזהיר על משהו, שגם תמי גלילי העלתה כאן לפני.
מאוד בלתי אחראי לפרסם את הדף הזה באינטרנט בלי כל מילות הסתייגות, בעיקר בתקופה בה אנו חיים, כשיותר ויותר אנשים לוקים בהפרעות אכילה קשות שמסכנות את בריאותם ואת חייהם.
לדעתי נחוץ להבהיר כאן, למשל, שבגיל ההתבגרות יש להזהר מאוד עם צומות, כיוון שהגוף זקוק לתזונה נכונה כדי לצמוח.
כן, אני חושבת שילדה בת 12 יכולה לקרוא כאן את הדף הזה ולהבין שצום עם מים זה מאוד מומלץ- וכל המרבה בימי צום הרי זה משובח. זה מאוד בעייתי. לא כל מי שיגיע לדף הזה הוא מבוגר אחראי שהשלים את התפתחותו הגופנית, ושיודע לעשות דברים במידה הנכונה ולא באופן מוגזם.

[אורי יורמן ממחשב אחר]

אלמונית, היום או מחר אתפנה לכך ואכתוב על כך בפתיח של הדף - מילות הזהרה וכדומה.
(ואז אמחק את שתי הודעות אלו)

עשיתי פעם את הצום. תכננתי שלושה ימים. יצא יום וחצי- ביום השני היו לי כאבי ראש בלתי נסבלים וסחרחורות. אבל אני עשיתי את הצום והלכתי לעבודה- רעיון די גרוע. אם כבר עושים, רצוי לדעתי להישאר בבית ולא להתרוצץ.
\

תודה

אלמונית על מונית,
משהו שחשוב להבהיר בעניין ההזהרות.
מי שעושה את הצום לפי ההוראות, אין סכנה בכך.
למשל, כלל ברזל מס' 1 - אם אתה רעב, תאכל ותפסיק את הצום.
אם מישהו עושה צום וזה מפריע לגוף שלו, אחד הסימנים הראשונים שהגוף ישדר זה רעב.

קיבלתי בהשאלה ספר בנושא צומות
צום ואכילה לבריאות טובה - ג'ואל פורמן

מקווה לשתף בתובנות החדשות שיהיו לי מהקריאה!

אם מישהו עושה צום וזה מפריע לגוף שלו, אחד הסימנים הראשונים שהגוף ישדר זה רעב.
אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך לגבי היכולת של כל אחד לזהות ולהתייחס לסימנים הללו.
אני חושבת שלאוטוסוגסטיה ולנפש שלנו יש כוח רב והשפעה מרובה על התחושות שלנו ועל הנכונות שלנו להיענות להן.

אני חושבת שדבריה של אלמונית על מונית חשובים מאוד.

_{<disclaimer: אישהּ של הכותבת נוהג לצום כשאינו חש בטוב ומנחה אחרים לעיתים בצומות שכאלה>}

אני מסכים לחלוטין, שוב.
אני כן חושב למשל שצריך להדגיש:
כל בוקר כשמתעוררים לשאול את עצמך - האם אני רעב עכשיו? האם אני חלש או אנרגטי (או באמצע)?
(אם חלש - לנוח. אם אנרגטי במיוחד - לשקול לצאת להליכה ברגל. אם רעב - לשקול להפסיק את הצום. אם רעב כבר הרבה זמן, או רעב מאוד - להפסיק לצום (לא לשקול, פשוט להפסיק).

תמי, בוקר טוב,
קראתי בעיון את מה שהעברת מדף הבית שלך. תוד.

רציתי להוסיף שאצלי באופן אישי, תהליכי דיטוקס מלווים בד"כ בהיפרקטיביות מסויימת, שגורמת לי בעקיפין לנוע הרבה ולהזיע.
לפחות זה מה שקורה כשאני עושה צום אינטואיטיבי - מפסיק לאכול כשאני לא באמת רעב, וממשיך לאכול כשהרעב חוזר - בד"כ אחרי מקסימום 10 שעות (18 שעות כולל השינה בלילה).

האינטואיציה שלי לגבי המקרים האלה אצלי, היא שהגוף שלי משחרר רעלים באופן אפקטיבי יותר דוקא בצום קצר (עד יממה) בשילוב הזעה ותנועה (מטבוליזם מוגבר), ולא כפי שכתוב בספרים.
בספרים כתוב שהכי אפקטיבי זה צום ארוך, תוך כדי מנוחה. הטענה שחסרים לגוף אי אלו חומרים חיוניים בזמן צום ארוך על מים, נשמעת לי הגיונית בסה"כ.

באמת מעניין אותי אם הצורך, לכאורה, במנוחה בזמן הצום, נובע מכך שהצום ארוך והגוף צריך לחסוך באנרגיה, או שזה נובע מאיזשהו צורך של מנגנוני שחרור הרעלים בגוף שלכאורה פועלים טוב יותר כשאנחנו נחים (?) .

ממתי רעלים שנמצאים בשומנים אינם מזיקים??? ברור שבזמן הצום יהיו רעלים בדם. זאת הדרך של הגוף להוציא אותם מן הגוף- הדם מגיע לאיברי ההפרשה ומשם מחוץ לגוף.
מטרת הצום היא לתת לגוף את התנאים המתאימים ביותר כדי שהגוף ירפא את עצמו! הגוף שלנו לא זקוק לשום אמצעים חיצוניים שיעשו את העבודה במקומו...הרעלים כמובן שאינם מופרשים מעצמם. לשם כך קיימים איברי ההפרשה שהם הכליות, הכבד, הריאות והעור שמתפקד ככליה שלישית בזמן הצום.
כל הזנה מפריעה לתהליך הריפוי של הגוף או הוצאת הפסולת. מזון פירושו עוד פסולת שנכנסת לגוף (כולל מזון טבעי אורגני) ומכבידה על עבודת איברי ההפרשה (שגם ככה עמוסים). מזון פירושו גם עוד עומס על הגוף- אנרגיה שהוא צריך להשקיע בכל התהליך. ומזון פירושו גם אי-נתינה לאיברים החיוניים של הגוף מנוחה, מה שאומר שלא יווצר תהליך של ניקוי רעלים וריפוי.
לגוף יש סדר עדיפויות והוא לא יעכב את פעולתם של האיברים החיוניים. אם יש מזון בקיבה והוא לא יתעכל בזמן, הוא פשוט יתסוס או ירקב וזה רק יגרום להיווצרות של עוד פסולת בגוף. רק כאשר לא מכניסים דבר לגוף, מאפשרים לאיברים החיוניים מנוחה. כולנו יודעים שלמשל כאשר הקיבה שלנו מלאה, אנחנו לא יכולים לחשוב כמו שצריך. ואז הגוף ישקיע את האנרגיה בסילוק עודף הפסולת שהצטברה בגוף.
בזמן צום הגוף משתמש במאגרים שיש לו כדי להזין את עצמו.לגוף יש מספיק מאגרים בשביל זה והוא קודם כל ישתמש ברקמות הפחות חשובות וכך הלאה. כל התרופות והוויטמינים והמינרלים הם רק עוד פסולת! אין שום תועלת לעשות צום כשממשיכים להרעיל את הגוף...
ואורי, המנוחה בשעת הצום מאפשרת שימור אנרגיה. כמובן שזה לא סותר את העובדה שאפילו אנשים שצמים צריכים לעשות פעילות גופנית בהתאם למצב האישי שלהם ולשלב של הצום באופן יומיומי.
כאשר עושים פעילות גופנית מאומצת בזמן של צום (וזה לא ממש רלוונטי לצום של מספר ימים בלבד) הדם מוזרם בעיקר לשרירים. הגוף לא יכול להזרים דם במידה שווה באותו הזמן לאיברים שונים.
ובכלל צום לא מתאים לכולם ואפילו לא לכל אדם בריא ולכן גם בטח שלא לכל אדם חולה. לא פחות מעניין המזון חשובים גם התנאים שבהם האדם צם.

לא שיש לי כח לערער על הקביעות הנחרצות שלך (עם חלק מהן אני אפילו ממש מסכימה, ואני ממש לא נגד צומות, להיפך. אבל זו אמונתי המבוססת יותר מאשר משהו מוכח, ובוודאי שבסייגים רבים שאם כבר מדברים על משהו באופן ענייני, צריך להיות אחראי לציינם! (גם לי בא להגיד משהו נחרץ עם סימן קריאה. זה לא אומר שזה נכון. ))

אבל...

מזון פירושו גם עוד עומס על הגוף- אנרגיה שהוא צריך להשקיע בכל התהליך.
המזון הוא האנרגיה שהגוף צריך ומקבל כדי להשקיע בכל תהליך, כולל עיכול מזון.

כתבתי תגובה ארוכה ומחקתי, כי אין לי כוח להיכנס לזה שוב. אבל בקצרה:

1. אנא הביאי סימוכים לדברייך הנחרצים. למיטב ידיעתי, בצום ממושך המטבוליזם מואט - כולל זה של הכליות והכבד ומנגנוני פינוי הרעלים האחרים. היום קוראים לזה בשם היפה והאופנתי דיטוקס, אבל פעם קראו לזה: הרעבה. יש על השפעות ההרעבה לא מעט חומר ואת מוזמנת לחפש אם בא לך.
2. המזון הוא האנרגיה שהגוף צריך ומקבל כדי להשקיע בכל תהליך, כולל עיכול מזון.

בדיוק, ומנוסח הרבה יותר נחמד ממה שאני ניסחתי.... הטיעון שלך לגבי המזון כפסולת, מעבר לזה שאינו נכון, פשוט אינו הגיוני; אם היית צודקת לא היינו שורדים כמין.

1. העובדה שאפילו אנשים שצמים צריכים לעשות פעילות גופנית בהתאם למצב האישי שלהם ולשלב של הצום באופן יומיומי.

טוב שהוספת את הדיסקליימר בסוף. אחרת זה היה לא אחראי בלשון המעטה. עדיין, אני לא מרגישה נוח עם ההתבטאות "עובדה ש".

1. המשפט היחיד שאני מסכימה איתו בלב שלם:

צום לא מתאים לכולם ואפילו לא לכל אדם בריא ולכן גם בטח שלא לכל אדם חולה. לא פחות מעניין המזון חשובים גם התנאים שבהם האדם צם.
א-מ-ן.

אורי, תודה.

ואולי זו הסיבה שאנשים שצמים מרגישים יותר טוב?

אני ממש לא באתי לסנגר פה על הצום רק רציתי לשים דברים על דיוקם...אנשים מדברים על צום בלי באמת להבין את התהליך הזה וכך המידע המוטעה מתגלגל הלאה.

ולגבי מה שאמרת, אז לפני שהגוף מקבל אנרגיה מהמזון הוא צריך להשקיע אנרגיה בכל התהליך של העיכול ובסילוק של הפסולת שנוצרת בתהליך העיכול. למשל פירות מתפרקים מהר מאד ולכן גם נותנים אנרגיה מיידית...לעומתם, בשר מתפרק לאט מאד והאנרגיה מאכילתו תגיע לגוף כעבור שעות רבות.
בזמן של צום המטרה היא שהגוף ישקיע את האנרגיה בסילוק פסולת שהצטברה במקום בעיכול המזון שכל הזמן נכנס אליו.

לפני שהגוף מקבל אנרגיה מהמזון הוא צריך להשקיע אנרגיה בכל התהליך של העיכול ובסילוק של הפסולת שנוצרת בתהליך העיכול.
אז ממה תבוא האנרגיה לתהליך העיכול, אם לא ממזון? איך זה יכול להיות "לפני"?
ומה הסימוכים לזה שהגוף מנצל קודם כול את האנרגיה מהמזון לסילוק פסולת ורק אחר כך לקבלת נוטריינטים חיוניים? למיטב ידיעתי, מערכת העיכול בנויה כך שקודם המזון מתפרק ונספג על המרכיבים החיוניים שבו (רוב התהליך הזה קורה במעי הדק), ורק בסוף התהליך הפסולת מופרשת.
האם מה שאת אומרת זה לא כמו להגיד: לפני שממלאים דלק במכונית, היא צריכה אנרגיה בשביל האגזוז ? גם במכונית, קודם יש צריכת אנרגיה, אחר כך ניצול של האנרגיה, ובסוף פליטת פסולת. לא?
אנא, הסבירי והביאי ראיות. אני באמת רוצה להבין.

אנשים מדברים על צום בלי באמת להבין את התהליך הזה וכך המידע המוטעה מתגלגל הלאה.
שוב: אשמח לשנות את דעתי ולהודות בטעותי אם תביאי ראיות שתהליכים מטבוליים (כמו תהליכי פינוי רעלים) משתפרים בזכות צום ולא ניזוקים ממנו (שוב, מדובר בצום ממושך, לא צום של יום אחד).
אני ממש לא באתי לסנגר פה על הצום_ ואני ממש לא באה לקטרג על צום בכלל. אני בטוחה שלאנשים מסויימים ובתנאים מסויימים הוא יכול להועיל או לפחות לא להזיק. אבל באמת, נכתבות כל כך הרבה הצהרות גורפות ולא מבוססות, שחשוב לי להעלות ספקות לגבי _המידע המוטעה_ ש _מתגלגל הלאה .

בשר מתפרק לאט מאד
כבר דנו על כך באחד הדפים, לא זוכרת איזה. לפי מה שקראתי, אין הבחנה בין פירוק של בשר לפירוק של צמחים במערכת העיכול. יש הבחנה בין פירוק של פחמימות, שומנים וחלבונים.
בשר מכיל אך ורק חלבונים ושומנים ששניהם זקוקים לפירוק במעיים (חלבונים לחומצות אמינו ושומנים לחומצות שומן חיוניות). פירות מכילים בעיקר חד סוכרים שאינם זקוקים לפירוק נוסף במעיים. פירות המכילים רב סוכרים שאינם תאית (שאינה מתעכלת כלל) יעוכלו לאט יותר כי רב סוכרים גם הם זקוקים לפירוק (לחד סוכרים).
במילים אחרות, שני המזונות - בשר ופירות - מספקים כל אחד בעיקר סוג ספציפי של מרכיבים תזונתיים, שאת כולם הגוף צריך (אישית, יש לי ספקות לגבי פחמימות, שגם העליתי כבר באחד הדפים, אבל בואי לא ניכנס לזה כאן...).
כאשר הגוף מקבל מהר כמות גדולה של אנרגיה זמינה מפחמימות, יש לזה גם יתרונות וגם חסרונות (למשל: עלייה מהירה ברמת האינסולין). אבל לזה כשלעצמו אין קשר לכמות הפסולת המופרשת: באופן אידאלי, הגוף האנושי בנוי לעכל פחות או יותר הכול דווקא מבשר, ומפירות וצמחים לא. (מובן שאנחנו לא חיים בסביבה אידאלית, וגם בבשר וגם בצמחים יש רעלים שהטבע לא הביא בחשבון, ושהגוף צריך להפריש).

אז ממה תבוא האנרגיה לתהליך העיכול, אם לא ממזון? איך זה יכול להיות "לפני"?
לפי הספרות שאני קראתי, במהלך הצום הגוף מקבל אנרגיה מאוטוליזה (ייצור אנרגיה מרקמות, בעיקר שומניות).
ושוב, לפי הספרות, יש בזה ייתרון מסויים - בתהליך האוטוליזה, כשהגוף מפרק רקמות שומן, מופרשים הרעלים שהתחבאו באותן רקמות.

הטיעון שלך לגבי המזון כפסולת, מעבר לזה שאינו נכון, פשוט אינו הגיוני; אם היית צודקת לא היינו שורדים כמין.
לא נראה לי שאלה התכוונה שהמזון הוא פסולת. אבל בפירוק המזון משתחררת גם פסולת,כתוצר לוואי, כמו בהרבה תהליכים ביוכימיים (או סתם כימיים).
העניין מסתדר לי היטב עם ההנחה ההגיונית, שסביר להניח שבני האדם, לכל אורך ההיסטוריה, צמו לפעמים, אפילו סתם מתוך חוסר ברירה.
כיום, בחברת השפע, אנשים אוכלים כל יום, באופן עקבי, למשך כל חייהם. ההפסקות הכי ארוכות שהם עושים זה בין ארוחת הערב לארוחת הבוקר.. נניח, 14 שעות?

לפי הספרות, יש בזה ייתרון מסויים - בתהליך האוטוליזה, כשהגוף מפרק רקמות שומן, מופרשים הרעלים שהתחבאו באותן רקמות.
התייחסתי לזה בדיון עם נורית. הפרשה מהשומנים לתוך הגוף אין דינה כהפרשתם מתוך הגוף. בעסה .
למשל, נטען לגבי כוסברה שהיא עושה קילציה לכספית. אנדי קאטלר לעומת זאת אומר שכוסברה אולי משנעת כספית (דהיינו, מפרידה אותן מהרקמות שבהן השתקעה - חלבונים ושומנים), אבל אינה הופכת אותה למסיסה במים שזה התנאי להפרשתה מהגוף דרך הכליות. התוצאה עלולה להיות שהכספית מסתובבת בגוף ומשתקעת במקומות אחרים, וגורמת בהם נזקים חדשים.

כאשר עושים תהליך דיטוקס (שנדון בדף אחר), יש לוודא שהמערכות האחראיות על סילוק פסולת עובדות כמו שצריך. אבל המערכות האלה, ככלל, נפגעות מצום ממושך.
לפעמים יש יתרונות לצום. יש גם "צום רפואי" שעושים בבתי חולים במקרים ספציפיים. אבל כאשר שוקלים אם ואיך ולכמה זמן לצום, כדאי לדעת מה מסכנים ולא רק מה מרוויחים. ובינתיים חסרות לי ראיות משכנעות לגבי היתרונות הנטענים של צום ממושך.

סביר להניח שבני האדם, לכל אורך ההיסטוריה, צמו לפעמים, אפילו סתם מתוך חוסר ברירה.
מסכימה איתך לגמרי. (אני אפילו אסכים עם הצעד הבא: לא מעט אנשים אוכלים יותר ממה שהם צריכים לאכול כדי להיות בריאים ולתפקד באופן אופטימלי.)
עדיין, זה לא אומר שאנחנו זקוקים לצום. אני חושבת שמדוייק יותר יהיה לומר שאנחנו "מסוגלים לשרוד" צום. ואחת הדרכים של הגוף לשרוד צום היא להאט את המטבוליזם (לזה יש עוד דוגמאות בעולם החי - למשל "שנת חורף"). מטבוליזם כולל גם פינוי רעלים.

אגב, בחיפוש חומר בנושא נתקלתי ברעיון מעניין - לאכול ולצום לסירוגין, כלומר יום אוכל יום צום. הטענה היא שיש בזה היתרונות של צום ממושך בלי החסרונות. באופן כללי אני מתעניינת לאחרונה בנושא של "חיים בפעימות", וזה נראה לי חלק מאותו קוו (עוד אגב, אחת הדרכים היחסית חדשות ומעניינות לעשות כושר היא התעמלות בפעימות - מתאמצים מאוד לזמן קצר מאוד ואז עושים משהו יחסית קל, ושוב מתאמצים, לסירוגין. גם כאן הטענה היא שמשיגים בהרבה פחות מאמץ אותן תוצאות שמשיגים בהתעמלות רציפה).

לגבי פעימות (באופן כללי, לא רק צום או כושר), יש לי הרבה מה לומר, אך קצרה היריעה והזמן להיום (אולי אח"כ).
בכל מקרה אני מדווח שהתחלתי צום אתמול בלילה, כי נמאס לי שאני כלכך מזניח את הסינוסיטיס הכרוני שלי. עד כה הדבר היחיד שעזר לי היה צומות קצרים (ארוך עוד לא ניסיתי). אני לא מתכוון להמשיך את הצום הזה יותר מאשר עד היום בערב, פשוט כי יש לי המון עבודות בית לעשות ואני לא יכול להרשות לעצמי לנוח יותר מחצי יום היום.
לאחר מכן אני מתכוון, אולי, לנסות לצום ליום-יומיים ב מחנה טבעונאי בטבע בסופ"ש הקרוב.

ובינתיים חסרות לי ראיות משכנעות לגבי היתרונות הנטענים של צום ממושך.
מה שחסר לך זה מידע שמאשר שצום ממושך משפר את בריאותם של אנשים, או שחסר לך באופן ספציפי מידע על הייתרון, לכאורה, של צום ממושך על פני צומות קצרים ושיטות אחרות?

חסרים לי מחקרים שמגבים את הטענות של מקדמי הצום הממושך כדרך פופולרית לדיטוקס.

עזבי לרגע מחקרים. יש אנשים שאשכרה עשו פלאים בבריאות שלהם עם צומות ממושכים. את טוענת שהם שקרנים, שהם טועים טעות ייחוס כלשהי, או מה?
סתם לדוגמא, ג'ואל פורמן שצם 46 יום במרפאה של שלטון, וכך ריפא מצב של רגל מרוסקת. הוא במקרה "ידוען", אבל יש גם סתם אנשים מן הישוב שיספרו לך סיפורים מדהימים על מה הגוף שלהם הצליח לעשות בזמן צום.

את טוענת שהם שקרנים, שהם טועים טעות ייחוס כלשהי, או מה?
אורי, דחילק. אחרי כל הדיונים שהיו לנו? בחייך.
בקצרה: ראיות אנקדוטליות וסובייקטיביות לא מספיקות לי. ואידך זיל גמור.

<פורשת והולכת להתפלל לישו, כי אישה אחת באינטרנט אמרה שהתפילה הוציאה את הילדה שלה מאוטיזם>

שאלה: מה אמורים לעשות במהלך צום? לנוח כל היום ולשתות או כרגיל?(ללא פעילות גופנית)

היי לכולם,
תודה על הדיון המפורט והמרתק!
אני צמה, צום מים, זה היום -19 , בהשגחת דר' זוהר יצחק קציר
במושב אבן ספיר, ונהנית מכל רגע... מסיימת לכתוב ספר ומלאת עזוז... התחלתי עם משקל עודף רציני (נולדתי עם זה ואחרי חמש לידות - הרחבתי בתחום...). צמתי בעבר 28 יום ו-14 יום, ואני מאוד ממליצה על צום ארוך.
שוב תודה על הדיון המעניין, שוש

הי שוש ממש הרשים אותי ועשה לי מוטיבציה
אני רוצה לפתור משהו בריאותי ונראה לי שיכול לעזור לי,אני מתלבטת כבר כמה חודשים בענין.
אשמח לשמוע מימך על הצום אם מתאים לך אולי שיחה קצרה?
אני בטל04-9830484
ניסיתי להשיג את הרופא שהמלצת עליו ולא הצלחתי תוכלי להשאיר מס טלפון?
ימים מבורכים והמשך צום קל ושמח ללי.

אחרי הרבה קריאה בנושא של צום עם מים - ואחרי קריאה של הדף הזה אני יכול להגיד שיש פה המון מידע שגוי.
תמי גלילי - את טועה - צום זה אחד הדברים הבריאים שאדם יכול לעשות. מה שכן רצוי תחת השגחה של מומחה.
אם תרצי באמת לדעת עד כמה ולמה זה כלכך טוב - תקראי על הנושא ממומחים שעוסקים בזה ולמדו את זה.

צום קל

היי - נחמד לראות שהדיון התרחב מאז.

רציתי לשתף שבמהלך החגים טיפלתי בעצמי בעזרת צום בפעימות, כפי שהמליצה תמי גלילי, וזה מאוד עזר לי. למעשה אחת הבעיות שבעקבותיה צמתי, כמעט עברה כלא היתה.

נהיה פה ממש דיון של אנטי ונגד וויכוחים...
מקריאה ברפרופ אני יכולה להציע תיאור שאומר שאף אחד פה לא מומחה גדול, וכולם פה דוברים מתוך ידע מסויים אך מוגבל, או מדעה אישית מבוססת אינטואיציה בלבד.
אם כולנו נרגיש טוב עם תיאור כזה נראה לי שכולנו גם נהיה מבסוטים מהאפשרות ללמוד ביחד יותר:) ולהבין סוף סוף!
אני בשלבי מחקר של הנושא, אשמח לשתף פה את ממצאי
באמת יש כל מיני אגודות וארגונים מאוד גדולים ומכובדים אבל כנראה קצת מיושנים בדרכי הפעולה שלהם שכן מעט מאוד מהפעולות והפרסומים שלהם מופיעים באופן זמין באינטרנט. אני מתכננת ליצור עם הINPAH (ארגון של רופאים המתמחים ביישום ופיקוח צום טיפולי) לראות אם אני אשיג מהם משהו
אולי הגיע הזמן שמידע בסיסי ומגובה (ובעברית!) יהיה מרוכז באיזה דף, ולמה לא כאן?

עוד נקודה שרצוי להעלות:
גם אני קראתי את הספר של ג'אל פורמן (שמומלץ לכולם, אגב) והחכמתי רבות. אבל בל נשכח כי ממש בכריכה מוצהר ישר מתחת לכותרת: "צום ואכילה לבריאות טובה - תוכנית רפואית להתגברות על מחלות כרוניות"
ואכן בספר ג'ואל מזכיר מספר פעמים שתזונה מיטבית, שאותה הוא מתאר בספר באריכות (ושם דגש על כמויות קטנות מהנהוג), לרב מספיקה להחזיר למוטב אדם בריא למדי, ולהפחית מהגוף את העומס שבתזונה שופעת קלוריות כך שיוכל לנהל את כל מערכותיו בצורה אידיאלית, בלי שהעיכול יבוא על חשבון הכל.
כל שאר הספר=ההמלצה על צום, מיועד בעיקר כתוכנית פעולה ודגשים לחיים לאנשים שפיתחו בעיות כרוניות, ולא לכל אחד שחשקה נפשו בדיטוקס או סופ"ש ריטריט....

עם זאת, ההגדרה של בעיות כרוניות הרבה יותר קלילה מהמילים הכבדות שמתארות אותה. הספר באמת מומלץ לכל אחד שמתעניין בתפקודי מערכת הגוף ובתזונה מיטבית!

בכבוד,
גל

במידה תא בגוף לא מקבל מזון הא לא ימת ויעלם?
ז"א אחרי צם של שבוע במידה ותאים לא יתחדשו הגף יקטן.. ז"א הבנאדם יאבד גובה ודברים כאלה
האם אני צדק?

שלום לכולם
אני כרגע ביום השישי לצום וחוץ מחולשה קלה מרגישה נהדר. זהו הצום השני שלי.הראשון היה לפני 8 שנים עקב דלקת פרקים (arthritis)בעצמות החזה-כאבי תופת.אחרי9 ימי צום הכאבים פשוט נעלמו ולא חזרו עד היום.לצערי לא הקפדתי על תזונה נבונה וכעת הדלקת הופיעה בברכיים ובמפרק היד.חשוב לציין שאת הצום אני עוברת בחווה עם רופא המתמחה בצומות,כולל בדיקת שתן יומית(בסידני אוסטרליה).פגשתי כאן אישה שהיכרתי מהצום הראשון -חולת סרטן,עם פחות משנה לחיות.היא נראית נפלא!! עלי לציין שלא כלכך האמנתי בצומות ארוכים עד הפגישה איתה אתמול. למי שעדיין בספק הייתי רוצה לחזק את ההמלצה ולקרא את סיפרו של דר ג׳ואל פורמן.

במידה תא בגוף לא מקבל מזון הא לא ימת ויעלם
יש פה ארגון מחדש לעשות:
קודם כל, כל תא חי בגוף ימשיך לקבל מזון לכל אורך הצום. מצב היפוטתי בו אף תא לא מקבל מזון כלל הוא מצב של בנאדם שמת מזמן, עוד לפני שהוא הצליח להגיע לשלב כזה בכלל...
התאים ממשיכים להיזון ע"י ניהול חכם של הגוף, שמפרק רקמות שריר (ביומיים הראשונים, ואחרי זה עובר למצב חיסכון ברקמת השריר) ולאחר מכן שומן (שהוא תא מאגר מזון רזרבי של הגוף, לעיתות צורך כגון צום מתוכנן או לא מתוכנן)
כך שבכל מקרה התאים ניזונים "כרגיל" (ממקורות שונים- פנימיים במקום חיצוניים לגוף)

דבר שני, כל תא בגוף מת ונעלם תוך זמן יחסית קצר ממילא... הגוף מתחדש כל הזמן, וחלק מהעניין הוא ייעול: להחליט איזה תאים באמת חשובים לי לתפקוד מיטבי ואיזה הצטברו פה בהפקרות-משהו ועדיף לחסל כמה מהם.... הגוף עושה תהליך ניפוי שכזה, בו הוא מנצל את התאים המפורקים להזנה של התאים הנחוצים. ז"א פירוק של שומן שהיה לא נחוץ עד עכשיו, כדי שיזין את הגוף המתחדש.

ולא, הבנאדם לא יאבד גובה. גובה זה דבר שנשאר... סביר שהאדם הצם עם מים יאבד מסת שריר, בקצב גבוה ביומיים הראשונים לצום ולאחר מכן יחס השריר בגוף יתייצב והגוף יעבור לניצול של מאגרי השומן. הבנאדם יאבד בעיקר משקל ונפח, אם כי גם איבוד הנפח יהיה איטי מהמצופה כי פירוק השומן מתחיל דווקא מבפנים, מהרקמות שעוטפות את האיברים הפנימיים, וכך צמצום מסת שומן מהותית תיראה רק אחרי תהליך עמוק יותר שיכלול גם חזרה לתזונה מיטבית לאחר הצום... כך ההרזייה תמשיך, במידה והיא רצוייה!


דגנית, מהמם לשמוע! אני כל כך אשמח לשמוע עוד על ההתנסויות שלך, מה גם שאת הראשונה בדף הזה שמשתפת מנסיון אישי לגבי צום ארוך עם מים...
תהני, ולבריאות...

התייחסות לעוד משהו שנכתב פה.... הפרשה מהשומנים לתוך הגוף אין דינה כהפרשתם מתוך הגוף
דווקא לא מדוייק. יכול להיות נכון למקרים מסויימים כמו הדוגמא על הכוסברה, בה פשוט נצרך משהו מבחוץ, אבל הגוף לא נמצא בעיצומו של ניקוי ופירוק אינטנסיבים אז "זה לא זה"...
אבל כשהגוף בצום מים ומתחיל לפרק את הרקמות כדי להזין את עצמו, עוד דברים מופלאים ומדהימים קורים בגוף. עבודת הפירוק ממש לא מתרחשת רק מתוך אינסטינקט ניצול המחסנים כדי להזין את הגוף... עבודת הפירוק היא ממש עבודת ניקוי, שברגע שהגוף לא עסוק בלעכל הוא מתפנה אליה במרץ רב, מה שדוחף למסקנה שזה אמור להיות חלק מתפקודיו השוטפים ואנחנו פשוט מונעים ממנו את זה רוב חיינו....
מלבד רקמות שומן, שומות ונגעי עור פשוט מתפרקים, לפעמים מצטמקים ונטמעים בגוף ולפעמים נופלים. סתימות בעורקים נפתחות. מצבורי חומצה מהמפרקים מתנקים (ללא פירוק סחוס!).
כל הרעלים שמפורקים ממקומות שונים בגוף נישאים בתחילה אל זרם הזרם, בדרכם החוצה. ברגע שבאמת מחזור הדם מתמלא ברעלים הללו מרגישים חולשה, עייפות, כאבי ראש, ועוד כהנה וכהנה... זה שלב ביניים בצום. לאחר מכן כל החומרים הללו מוצאים את דרכם אל מחוץ לגוף בזיעה ובשתן, דבר שבדיקות השתן מעידות עליו בבירור, ומרגישים הרבה יותר טוב.
אז גם רקמות השומן שמפורקות לצורך הזנת הגוף ומכילות בנוסף גם חומרים לא רצויים- בשעת צום הגוף מטפל בחומרים האלו ביעילות רבה, כי יש לו את האנרגיה לעשות זאת

היי שלום לכולם
שמחתי לקרוא את כל מה שרשמתם ולדעת שיש דרכים חלופיות לניתוחים
אני סובלות כבר כמה שנים מציסטות בשחלה ומיועדת לניתוח
אבל משהו לא מרגיש שאני אלך לניתוח ויש דרך חלופית ...ואחרי חיפושים רבים הגעתי לפורום הזה ונדהמתי לגלות שיש דרכים חלופיות
בכל אופן האם
מישהו יכול להמליץ לי על מנחה שיעזור לי לעבור את הצום?
אם זה לא מסוכן לעשות את הצום לבד ?
והאם מישהו יודע כמה ימי צום אני אצטרך לעבור במידה ואני בת 29?
אשמח להמלצות או תגובה בנושא
תודה רבה
יום טוב וריפוי מלא!

המון זמן שאני מתה לצום אבל לא יכולה-הנקה,הריון,הנקה,ועכשיו גם הנקה וגם הריון.
האם אפשרי לצום 24 שעות בהריון? (נניח שלא אניק בזמן הצום)
אני שואלת כי ממש מרגיש לי שאני זקוקה לניקוי הזה אני מלאת ליחות ,משתעלת ודי גמורה..

אם אפשרי לצום 24 שעות בהריון?

נדמה לי שקראתי בזמנו אצל שלטון שהפיץ את בשורת הצום הממושך, שנשים בהריון יכולות לצום (על מים) עד 10 ימים ללא סכנה.
אני משערת שהוא כתב את זה עבור כאלה שהיו להן בעיות בריאותיות שרצו לרפא בעזרת צום.
בכל מקרה, אני כותבת את זה מזיכרון, כך שלא להסתמך על דבריי מבלי בדיקה.

אבל את בכלל שאלת על 24 שעות, שזה הרבה פחות מהנ"ל.
למי שלא בהריון הייתי בטוחה לומר שאין שום סכנה בצום של 24 שעות עד 3 ימים.
ואני משערת ש24 שעות צום זה בכלל לא נחשב צום. גם לא בהריון.

אבל כיוון שאני לא בת סמכא, תשאלי גם אחרים.

האם אפשרי לצום 24 שעות בהריון?
הרבה מאוד נשים בהריון צמות 25 שעות ביום כיפור ובט' באב, גם ללא מים.
אם ההיסטוריה המיילדותית תקינה וההריון לא מוגדר בסיכון, לא צריכה להיות מניעה - מה גם שאת כן מתכוונת לשתות, ואז אין סוגיה של התייבשות וצירים מוקדמים.
בואי נגיד ככה: העובר לא ירגיש את זה. השיליה תמשיך לספק לו את כל מחסורו על חשבונך. השאלה מה יהיה המחיר שאת תשלמי (סחרחורות? בחילות? התעלפות? שום דבר?).
אני הייתי מתייעצת עם רופא נשים ליתר ביטחון.

כן העניין המעצבן הוא שלאף איש מקצוע אין ביצים לקחת אחריות על אשה בהריון ולהגיד לה שזה בסדר לעשות דבר כזה.
מה שנשאר לי הוא רק להתייעץ אתכם אנשי באופן היקרים(-:
או באמת לשמוע מכאלה שעשו את זה כאן

אני שואלת כי ממש מרגיש לי שאני זקוקה לניקוי הזה אני מלאת ליחות ,משתעלת ודי גמורה..
פלונית הריונית יקרה, משתפת אותך מניסיוני הדל שצום של 24 שעות לא יסדר, ואפילו לא יזיז טיפה, משהו מהדברים שתיארת. אני מנחשת שבעיקר תהיי... רעבה.
לא רוצה לתת עצה מקצועית אם מותר או אסור אבל חשוב שתדעי שכנראה בכל מקרה, אם את אוכלת באופן קבוע דברים שגורמים לכך, לא תרווי נחת מהצום הזה.
הריון קל שיהיה לך.

תודה.
העניין איתי קצת מוזר, כפי הנראה שזאת אלרגיה שפתאום התפרצה בהריון.
התזונה שלי לא רעה ובהחלט שהרגשתי טוב איתה לפני ההריון הזה. אני אוכלת בעיקר טבעי,ביתי ולא מתועש, לא מוצרי חלב, לא סוכר.משתדלת מלא, ואורגני- חלקי.
בעבר סבלתי מסוג אלרגיה כזאת וטיפול הומאופטי הוביל אותי להפסיק סוכר ומוצרי חלב וזה נעלם.עברו הרבה שנים(6-7) ופתאום עכשיו בהריון שלישי זה חזר.
משום מה מרגיש לי על צום, לא יודעת למה.אבל כנראה שבאמת במצבי זה לא יעזור אם אצום 24 שעות.

משום מה מרגיש לי על צום, לא יודעת למה
אישית אני מאוד בעד לזרום עם תחושות כאלה. לפעמים יש שם משהו שאין לו הסבר אבל הוא חשוב. אולי זה לא יועיל מאוד פיזית אבל ייתן לך הרגשה ממש טובה או משהו אחר שאת צריכה. אולי אפילו סתם מנוחה למערכת העיכול. אם תקבלי החלטה שזה בסדר לך בהריון אל תתייאשי בגלל מה שכתבתי. זו רק שאלה של ציפיות.

לפני כחודש סיימתי צום של 20 יום.
היה לי קשה ביום הראשון בלבד ושאר הזמן עבר בקלות.
לא הייתי רעב במהלך כל התקופה אלא, באופן מפתיע, שבע ומלא מרץ, שמחה ואופטמיות.
דברים שהדאיגו/הפחידו אותי בעבר קיבלו מימדים הרבה יותר קטנים ומציאותיים והפכתי לאדם אופטימי ובטוח יותר בעצמו.
עד כמה שהבנתי כל אחד מגיב אחרת לצום בהתאם ל"לכלוכים" שגופו מנקה בעת ובסמוך לצום.
לא הייתה לי בעיה להמשיך אבל החלטתי להפסיק לאחר 20 יום בגלל שזו הייתה הפעם הראשונה בה צמתי צום כזה.

בקיצור - מומלץ ביותר!
אחת החוויות החיוביות והחזקות ביותר בחיי!

הערה חשובה:
אין לקיים צום ארוך ללא ליווי מקצועי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם! אני צם סידרתי עזר לי הרבה בחיים כגון לחץ-דם סכרת כולסטרול טריגליצרידים שנה לא טובה הרדמות לאחר ארוחת הצהריים ועוד ועוד זרקתי 9 סוגים של תרופות לפח והרבה תופעות לוואי שקיבלו תרופות נגד
לגבי צום מים:

1. הכנה לצום צריכה לקחת כ שבועיים
2. צום מתחיל בערב (או יותר טוב אחר הצהריים)
3. פחות מ36 שעות צום בזבוז לא ניקוי זה רק מרגיל את הגוך לאגור יותר מזון לשעת הצורך
4. התנקות לאורך הצום חשובה (לצחצח שיניים כמה פעמים עם משחה ללא סוכר)
5. מים לפחות 3 ליטר (+ -)
6. לא "עושים ספורט" כשצמים - אפשר ללכת ברגל לא בשמש
7. דבר חשוב לא פחות כיצד יוצאים מן הצום - יכל לקחת יומיים שלושה לצאת מצום ארוך (בבדאי לא עם מנת שווארמה)

במאמר מוסגר יש לחנך את הרופאים לתת צום במקום תרופות

האם צום מתאים גם לסובלים מאנמיה, מהחזר ווישטי, דלקת בקיבה וחומציות יתר?
האם יש למישהו המלצה על מומחה לעניין- רצוי ליווי רפואי, במחיר סביר?

המסקנה מברור ארוך שערכתי בנושא
צום מים עשוי לעזור בתיקון בעיות בריאות
צום מים עשוי ליצור בעיות בריאות(אישית פגשתי צמים שלטווח ארוך נוצר נזק לכליות)
צום מים אולי אפשרי בתנאי שרופא רצויmd שהתמחה בנושא צום מים ,מפקח על הצמים ובודקם פיזית רבותי לא כמו אשחר בטלפון,כל יום לכל אורך הצום מנחה בהכנות לצום ובסיומת,

שלום לכולם,
אני ממש ממש ממש רוצה לעשות צום מים, ומחפשת איש/אשת מקצוע מומלצים במיוחד כדי שילוו אותי בתהליך.
יש המלצות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כמה בערך מרזים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כצה בערך מרזים?