צורת שביל

אנונימי

צורת שביל

שליחה על ידי אנונימי »

== דפוס 121 -- Path Shape ==
_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון

תמונה

...כל מיני שבילים הוגדרו בדפוסים הגדולים יותר - טיילת (31), רחוב קניות (32), רשת שבילים ומכוניות (52), מדרכה מוגבהת (55), רחוב להולכי רגל (100), ו{{}}שבילים ויעדים (120). הדפוס הנוכחי מגדיר את צורתם; והוא יכול גם לעזור ליצור בהדרגה את הדפוסים הגדולים האלה, בעצם תהליך העיצוב של מקטעים בשביל.

רחובות צריכים להתאים לשהיה, ולא רק למעבר כפי שהם עכשיו.

במשך מאות שנים סיפקו הרחובות מרחב ציבורי לשימוש תושבי העיר ממש מעבר לדלת. אבל כיום, בכמה דרכים נסתרות, העיר המודרנית יצרה רחובות שמיועדים למעבר דרכם ולא לשהיה בהם. וזה עוד מחוזק בגלל תקנות האוסרות על שוטטות, בגלל האטרקציות בתוך הבניינים, ובגלל שהרחובות עצמם כל כך לא נעימים לשהיה עד שהם כמעט דוחפים את האנשים לתוך הבתים.

מנקודת מבט סביבתית, מהות הבעיה היא זו: רחובות הם "צנטרפוגליים" ולא "צנטרפטליים": הם דוחפים אנשים החוצה במקום למשוך אותם פנימה. כדי להאבק בתופעה זו, יש להפוך את הסביבה שמחוץ לבתים למקום מהסוג שמתאים לשהיה ולא רק למעבר. בקיצור, יש להפוך אותה למעין חדר חוץ ציבורי, שנותן תחושת סגירות גדולה יותר מאשר רחוב.

אפשר להשיג את זה אם מתכננים את הרחובות שמשרתים הולכי רגל כך שיהיו בעלי צורה קמורה במקצת ומציבים בשוליהם מושבים ומעקות, ולפעמים אפילו בונים להם קירוי בקשתות או סבכות.

הנה שתי דוגמאות לדפוס הזה, בשני סדרי גודל שונים. הדוגמה הראשונה היא תוכנית שעשינו לארבעה עשר בתים בפרו. צורת השביל מעוצבת באמצעות הסטה אחרונית הדרגתית של מיקום הבתים בתוכנית השטח. התוצאה היא רחוב עם צורה חיובית, דומה לאליפסה. אנחנו מקווים שזה מקום שיעודד אנשים להאט ולבלות בו.

תמונה
צורת השביל שנוצרה מארבעה עשר הבתים

הדוגמה השניה היא של שביל קטן מאוד העובר דרך שכונה בגבעות ברקלי. שוב, הצורה תופחת במקצת במקומות שטוב לעצור ולשבת.

תמונה
נקודה לאורך השביל בגבעות ברקלי

לכן:

יש להרחיב את האמצע של שבילים ציבוריים, ולהצר את הקצוות, כדי שהשביל ייצור מעטפת ויהווה מקום לשהות בו, לא רק מקום לעבור דרכו.

תמונה

מעל לכל, כדי ליצור את צורת השביל יש להזיז את חזיתות הבניינים למקומות המתאימים, ובשום אופן אין להרשות להשאיר מרווח בין הבניין לשביל -- חזית הבניין (122); כדי לקבוע את גודל השטח של התפיחה באמצע השביל יש להשתמש בחישוב של צפיפות הולכי רגל (123); ואת סביבתה לעצב עם שדרת עמודים (119), כיסי פעילות (124) ו{{}}מדרגות לישיבה (125); אולי אפילו חדר חוץ ציבורי (69); ולתת כמה שיותר חיים לשביל לכל אורכו באמצעות חלונות -- חלונות לרחוב (164)...

חזור אל “arch”