על ידי מאיה_וליה* » 03 יולי 2006, 09:50
בעקבות "אכן זה אפשרי" –
"כריעת שמע" לכולן
כבר זמן רב אני מגלגלת במוחי את הרעיון של אורגזמה בלידה ,שמי מאיה אני בת 30 נמצאת כרגע בחודש שביעי ,לפני לידה ראשונה.
האמת ש"הניצוץ" התעורר בי לידי הכרה אמיתית של הנושא רק אחרי שכתבתי שיר במקרה (כמובן שלא במקרה) בסדנת שירה שאני נמצאת בה השיר נקרא "כריעת שמע". באופן מפתיע ,אני תמיד מוצאת בשירים שלי איזה רוח מדריכה מרתקת ,עם רעיונות מקוריים משלה, אחת כזאת שמקדימה את זמני , כשהבאתי את השיר לכיתה, גיליתי הרבה נשים מנוסות ו"מיולדות" שמצאו בחיבור הזה משהו הזוי ופנטזיונרי ובאיזשהו מקום זלזלו, רק אחרי שפתחתי בשיחה על הקשר ההדוק בין ההורמונים המופרשים וההקלה על מהלך הלידה התעורר עניין.
ככל שהתעמקתי יותר בנושא , ואחרי קריאות מרובות בספרות ובפורומים על הורמון האוקסיטוצין הורמון האהבה ועל הקשר בינו לזירוז לידה וכן על הקשר בין שחרור האנדורפינים במהלך האורגזמה להקלה על כאבים ,ראיתי עד כמה יש טעם בדבר.
כך החלטתי יום אחד להקיש בגוגל אורגזמה בלידה , קלטתי עד כמה הנושא עדיין "בחיתוליו" , שם מצאתי את שירז אריאל דרורי בפורום של לגעת אישה שדיברה על הנושא במאמרה "אכן זה אפשרי" בפתיחות, בישירות ובאומץ. אני חושבת שצריך לתת "זריקת זירוז" לעניין, כדי להוליד את הרעיון אצל כמה שיותר נשים ולהפיץ את הבשורה בענק בימינו. במקום שיעלו רק 360 דפים בנושא ,יעלו 360000, כי אכן זה אפשרי. אני מאמינה בכנות שכשם שנשים התביישו בעבר לדבר על דיכאון אחרי לידה או הדחיקו רגשות אמביולנטיים והיום הן משמיעות קול גדול יותר ורחב, או כשם שתחום כמו רפואה אלטרנטיבית ,היום כל כך מיינסטרים ועד לפני 20 שנה היה עדיין בשוליים - כך גם אורגזמה בלידה תפלס את דרכה מלהיות נושא טאבו , לדרך חיים (מעוררת חיים),
זה בהחלט יכול להועיל ולשרת אותנו הנשים.
כל שצריך הוא לפתוח את מחסום הבושה והשתיקה .אני חושבת שהכל מתנקז בסופו של דבר לעניין של מודעות , פרסום ,וצורך , והצורך בלידות מעצימות יותר הולך וגובר כיום. העניין הוא שעדיין ישנו טאבו מאוד חזק בכל הקשור במיניות.
נשים עדיין מתביישות בגופן, במכונה המופלאה והמשוכללת שמכילה כל כך הרבה קסם , יצירתיות , בריאה בריאה וחוכמה.
כן , בקורסי הכנה ללידה אכן מדברים על קיום יחסי מין בשלבים האחרונים של ההריון התורמים לזירוז הלידה אך כמו ששירז צינה , לא מדברים איתנו על היתרונות באורגזמה שבין הצירים , וכן מדברים על גירוי פטמות לפני הצירים ,אך מציגים זאת כמשהו טכני ומכני, עיסוי פטמות שצריך לבצע אותו כי הוא מזרז ( חלילה לא כדי להנות ממנו) . בינינו , העיסוי כשלעצמו אינו מספיק אם המוח שלנו או המיינד אינו מרוקן ממחשבות, כלומר אם המוח הגדול שלנו לא מפסיק להטיף לנו מחשבות "מוסריות" ומלחיצות אשר תורמות לעליית האדרנלין ועיכוב הלידה . לעומת זאת כל עוד אנחנו פותחות את הדרך לאינסטינקטים היצריים שלנו והיצירתיים שלנו הלידות יהיו קלות יותר.
. אנחנו -נשים וגברים הורגלו כבר כל כך הרבה שנים לראות במין ובמיוחד באוננות משהו מביך הרי זה מוטבע בנו כל כך עמוק בחינוך, זה משהו שלא מדברים עליו בגלוי, מלוכלך קצת , לא יפה, לא צנוע.
ובטח שלשלב בין מין ולידה נראה לנו אקט לא מוסרי, סוטה, פריוורטי אפילו .כאילו המוח שלנו מיד עושה קישור של קלטת פורנו עם קלטת לגיל הרך ונבהל. אך בפועל שתי החוויות, מין ולידה הינן חוויות מיניות במלוא מובן המילה.
נשים רבות כל כך נכוו מינית בחייהן עד אשר הן מפחדות מאוד לעשות את הקישור הזה בין מין ולידה, מין מתקשר אצלן באופן ישיר עם חווית אונס או ניצול.
אני חושבת באופן אישי שהמקרה בו מיילדת עזרה ליולדת להגיע לאורגזמה הינו מבורך בעיני בתנאי שזה נעשה בהסכמה, על אף ההתקוממות האדירה בקרב הנשים והתגובות הנרתעות גם בקרב דולות בכירות (שמאוד הפתיעו אותי), לי היתה תחושה שאנחנו הנשים שמנו כאן רגל לעצמנו, כלומר זה נראה לנו מובן מאליו שהמילדת שלנו תתעסק עם הואגינה שלנו, תנקה את האיזורים הכי אינטימיים שלנו בגוף , תעסה או תחתוך, תתעסק עם כל סוגי ההפרשות וכו', אך ברגע שמילדת עוזרת לנו להקל על כאבים בדרך יצירתית שיכולה להקל על סבל באופן משמעותי
זה נראה לנו ניצול.
אני חושבת שיש כאן בלבול של מושגים, ושהמילדת עשתה את המעשה הנכון בזמן הנכון . היא הקלה מאוד על היולדת ששיתפה איתה פעולה, כמובן שהיולדת היתה יכולה לסרב ואז בהחלט היה כאן ניצול. אבל בינינו איזה אינטרס יש לאותה מילדת מנוסה לנצל יולדת ? מדוע אנחנו מתעקשות להכניס את התסכולים המיניים שלנו למקום לא שייך , למקום מקודש. אני שוב מדגישה אם היולדת הרגישה לא נוח זה כבר סיפור אחר אך לפי מה שהבנתי זה לא היה כך.
אם נתיחס בכבוד לגופנו , אני מאמינה כי הוא ישיב לנו על כך בחזרה, העניין הוא שנשים רבות כיום מתקשות אפילו להגיע לאורגזמה בגלל רגשות ה"מוסר" והבושה שהוטבעו בהן מילדות.
והקישור הזה בין לידה ואורגזמה עדיין נראה לרבות מרחיק לכת, מופרך ובעייתי.
אורגזמה בלידה הינה בשורה חדשה לא רק ללידות קלות יותר אלא גם למיניות בריאה יותר. .
ככל שנשים ידברו יותר, ישתפו יותר ,יפתחו מודעות גבוהה יותר לגופן, כך תעלה המודעות הכוללת שלנו כחברה נאורה , המתיחסת למיניות בכבוד הראוי לה, בפתיחות בחדווה וללא בושה. חיי המין יראו טוב יותר, לידות יראו טוב יותר, גברים יהיו רגועים יותר, נשים תראינה מסופקות יותר, תינוקות מאושרים יותר העולם יהיה יפה יותר .
ובהיבט המדעי , ההורמונים אמורים לשרת אותנו הן ברמה הפיסית והן ברמה הרגשית אם רק נאפשר להם, האוקסיטוצין לא בכדי נקרא הורמון האהבה הוא משתחרר בעת אורגזמה בין בני זוג, בשעת הלידה (אם מאפשרים לו ומפנים לו סביבה תומכת , אינטימית , רגועה) ובשעת הנקה,זאת כדי לעורר ביתר קלות את הרגשות הטבעיים ממילא. בספר "לידה פעילה", נכתב על התפקיד הכפול שממלא האוקסיטוצין המגרה התכווצויות רחמיות אך בנוסף גם מתפקד בהיבט הרגשי ותורם לעליה בסף רגש האהבה,( זאת הסיבה שקל לנו להתאהב יותר כאשר מעורב מגע מיני בינינו לבני זוגנו, וזאת הסיבה כנראה שהורמון זה מופרש בשעת לידה , בכדי לחזק את הקשר שלנו עם התינוק מיד עם המגע הראשון)
החשיבות של שחרור ההורמונים באופן טבעי אצל היונקים התגלתה בניסוי בו ניתנו חומרים משככי כאב בזמן הצירים על ידי אז'ן מארה (מתוך ספרו של אודן האהבה כמדע), בניסוי נתגלה כי היונקים שקיבלו משככי כאבים סירבו באופן מפתיע לקבל את צאצאיהן , מחקר זה מצביע על הקשר בין ההורמונים שהגוף מעלה באופן טבעי והתנהגות האם לתינוק, כמו כן הוא מעלה את שאלת האפידורל הניתן בעולמנו המערבי ללא אבחנה.
הגיע הזמן לתת למכונה המופלאה הזאת של הגוף הנשי למצות את המקסימום מעצמה, וכמובן לא לשכוח את הגברים שלאט לאט גם הם יפתחו לרעיון, כמו כן להיעזר במומחים עם ראש פתוח שיתמכו ויתנו גם מהידע המדעי שלהם בנושא ..
. אני מאמינה שירז, שנטעת את הזרע הראשוני להעלות את הנושא לתודעתינו
(אני מוכנה להיות הביצית)
וקדימה לדרך
תודה על כך שאת נותנת קול לנושא כל כך חשוב.
[email protected]
קישורים לאתרים נוספים:
המאמר של שירז-
http://www.elaisha.com/orgazm.htm
http://www.unassistedchildbirth.com/sen ... asmic.html
http://www.unassistedchildbirth.com/sensual/sex.html
בלאסקאס, ג'נט. לידה פעילה, המדריך ללידה טבעית, אלטרנטיבות הוצאה לאור,2004. עמ' 60-66 .
עריכת כל הדף
בעקבות "אכן זה אפשרי" –
"כריעת שמע" לכולן
כבר זמן רב אני מגלגלת במוחי את הרעיון של אורגזמה בלידה ,שמי מאיה אני בת 30 נמצאת כרגע בחודש שביעי ,לפני לידה ראשונה.
האמת ש"הניצוץ" התעורר בי לידי הכרה אמיתית של הנושא רק אחרי שכתבתי שיר במקרה (כמובן שלא במקרה) בסדנת שירה שאני נמצאת בה השיר נקרא "כריעת שמע". באופן מפתיע ,אני תמיד מוצאת בשירים שלי איזה רוח מדריכה מרתקת ,עם רעיונות מקוריים משלה, אחת כזאת שמקדימה את זמני , כשהבאתי את השיר לכיתה, גיליתי הרבה נשים מנוסות ו"מיולדות" שמצאו בחיבור הזה משהו הזוי ופנטזיונרי ובאיזשהו מקום זלזלו, רק אחרי שפתחתי בשיחה על הקשר ההדוק בין ההורמונים המופרשים וההקלה על מהלך הלידה התעורר עניין.
ככל שהתעמקתי יותר בנושא , ואחרי קריאות מרובות בספרות ובפורומים על הורמון האוקסיטוצין הורמון האהבה ועל הקשר בינו לזירוז לידה וכן על הקשר בין שחרור האנדורפינים במהלך האורגזמה להקלה על כאבים ,ראיתי עד כמה יש טעם בדבר.
כך החלטתי יום אחד להקיש בגוגל אורגזמה בלידה , קלטתי עד כמה הנושא עדיין "בחיתוליו" , שם מצאתי את שירז אריאל דרורי בפורום של לגעת אישה שדיברה על הנושא במאמרה "אכן זה אפשרי" בפתיחות, בישירות ובאומץ. אני חושבת שצריך לתת "זריקת זירוז" לעניין, כדי להוליד את הרעיון אצל כמה שיותר נשים ולהפיץ את הבשורה בענק בימינו. במקום שיעלו רק 360 דפים בנושא ,יעלו 360000, כי אכן זה אפשרי. אני מאמינה בכנות שכשם שנשים התביישו בעבר לדבר על דיכאון אחרי לידה או הדחיקו רגשות אמביולנטיים והיום הן משמיעות קול גדול יותר ורחב, או כשם שתחום כמו רפואה אלטרנטיבית ,היום כל כך מיינסטרים ועד לפני 20 שנה היה עדיין בשוליים - כך גם אורגזמה בלידה תפלס את דרכה מלהיות נושא טאבו , לדרך חיים (מעוררת חיים),
זה בהחלט יכול להועיל ולשרת אותנו הנשים.
כל שצריך הוא לפתוח את מחסום הבושה והשתיקה .אני חושבת שהכל מתנקז בסופו של דבר לעניין של מודעות , פרסום ,וצורך , והצורך בלידות מעצימות יותר הולך וגובר כיום. העניין הוא שעדיין ישנו טאבו מאוד חזק בכל הקשור במיניות.
נשים עדיין מתביישות בגופן, במכונה המופלאה והמשוכללת שמכילה כל כך הרבה קסם , יצירתיות , בריאה בריאה וחוכמה.
כן , בקורסי הכנה ללידה אכן מדברים על קיום יחסי מין בשלבים האחרונים של ההריון התורמים לזירוז הלידה אך כמו ששירז צינה , לא מדברים איתנו על היתרונות באורגזמה שבין הצירים , וכן מדברים על גירוי פטמות לפני הצירים ,אך מציגים זאת כמשהו טכני ומכני, עיסוי פטמות שצריך לבצע אותו כי הוא מזרז ( חלילה לא כדי להנות ממנו) . בינינו , העיסוי כשלעצמו אינו מספיק אם המוח שלנו או המיינד אינו מרוקן ממחשבות, כלומר אם המוח הגדול שלנו לא מפסיק להטיף לנו מחשבות "מוסריות" ומלחיצות אשר תורמות לעליית האדרנלין ועיכוב הלידה . לעומת זאת כל עוד אנחנו פותחות את הדרך לאינסטינקטים היצריים שלנו והיצירתיים שלנו הלידות יהיו קלות יותר.
. אנחנו -נשים וגברים הורגלו כבר כל כך הרבה שנים לראות במין ובמיוחד באוננות משהו מביך הרי זה מוטבע בנו כל כך עמוק בחינוך, זה משהו שלא מדברים עליו בגלוי, מלוכלך קצת , לא יפה, לא צנוע.
ובטח שלשלב בין מין ולידה נראה לנו אקט לא מוסרי, סוטה, פריוורטי אפילו .כאילו המוח שלנו מיד עושה קישור של קלטת פורנו עם קלטת לגיל הרך ונבהל. אך בפועל שתי החוויות, מין ולידה הינן חוויות מיניות במלוא מובן המילה.
נשים רבות כל כך נכוו מינית בחייהן עד אשר הן מפחדות מאוד לעשות את הקישור הזה בין מין ולידה, מין מתקשר אצלן באופן ישיר עם חווית אונס או ניצול.
אני חושבת באופן אישי שהמקרה בו מיילדת עזרה ליולדת להגיע לאורגזמה הינו מבורך בעיני בתנאי שזה נעשה בהסכמה, על אף ההתקוממות האדירה בקרב הנשים והתגובות הנרתעות גם בקרב דולות בכירות (שמאוד הפתיעו אותי), לי היתה תחושה שאנחנו הנשים שמנו כאן רגל לעצמנו, כלומר זה נראה לנו מובן מאליו שהמילדת שלנו תתעסק עם הואגינה שלנו, תנקה את האיזורים הכי אינטימיים שלנו בגוף , תעסה או תחתוך, תתעסק עם כל סוגי ההפרשות וכו', אך ברגע שמילדת עוזרת לנו להקל על כאבים בדרך יצירתית שיכולה להקל על סבל באופן משמעותי
זה נראה לנו ניצול.
אני חושבת שיש כאן בלבול של מושגים, ושהמילדת עשתה את המעשה הנכון בזמן הנכון . היא הקלה מאוד על היולדת ששיתפה איתה פעולה, כמובן שהיולדת היתה יכולה לסרב ואז בהחלט היה כאן ניצול. אבל בינינו איזה אינטרס יש לאותה מילדת מנוסה לנצל יולדת ? מדוע אנחנו מתעקשות להכניס את התסכולים המיניים שלנו למקום לא שייך , למקום מקודש. אני שוב מדגישה אם היולדת הרגישה לא נוח זה כבר סיפור אחר אך לפי מה שהבנתי זה לא היה כך.
אם נתיחס בכבוד לגופנו , אני מאמינה כי הוא ישיב לנו על כך בחזרה, העניין הוא שנשים רבות כיום מתקשות אפילו להגיע לאורגזמה בגלל רגשות ה"מוסר" והבושה שהוטבעו בהן מילדות.
והקישור הזה בין לידה ואורגזמה עדיין נראה לרבות מרחיק לכת, מופרך ובעייתי.
אורגזמה בלידה הינה בשורה חדשה לא רק ללידות קלות יותר אלא גם למיניות בריאה יותר. .
ככל שנשים ידברו יותר, ישתפו יותר ,יפתחו מודעות גבוהה יותר לגופן, כך תעלה המודעות הכוללת שלנו כחברה נאורה , המתיחסת למיניות בכבוד הראוי לה, בפתיחות בחדווה וללא בושה. חיי המין יראו טוב יותר, לידות יראו טוב יותר, גברים יהיו רגועים יותר, נשים תראינה מסופקות יותר, תינוקות מאושרים יותר העולם יהיה יפה יותר .
ובהיבט המדעי , ההורמונים אמורים לשרת אותנו הן ברמה הפיסית והן ברמה הרגשית אם רק נאפשר להם, האוקסיטוצין לא בכדי נקרא הורמון האהבה הוא משתחרר בעת אורגזמה בין בני זוג, בשעת הלידה (אם מאפשרים לו ומפנים לו סביבה תומכת , אינטימית , רגועה) ובשעת הנקה,זאת כדי לעורר ביתר קלות את הרגשות הטבעיים ממילא. בספר "לידה פעילה", נכתב על התפקיד הכפול שממלא האוקסיטוצין המגרה התכווצויות רחמיות אך בנוסף גם מתפקד בהיבט הרגשי ותורם לעליה בסף רגש האהבה,( זאת הסיבה שקל לנו להתאהב יותר כאשר מעורב מגע מיני בינינו לבני זוגנו, וזאת הסיבה כנראה שהורמון זה מופרש בשעת לידה , בכדי לחזק את הקשר שלנו עם התינוק מיד עם המגע הראשון)
החשיבות של שחרור ההורמונים באופן טבעי אצל היונקים התגלתה בניסוי בו ניתנו חומרים משככי כאב בזמן הצירים על ידי אז'ן מארה (מתוך ספרו של אודן האהבה כמדע), בניסוי נתגלה כי היונקים שקיבלו משככי כאבים סירבו באופן מפתיע לקבל את צאצאיהן , מחקר זה מצביע על הקשר בין ההורמונים שהגוף מעלה באופן טבעי והתנהגות האם לתינוק, כמו כן הוא מעלה את שאלת האפידורל הניתן בעולמנו המערבי ללא אבחנה.
הגיע הזמן לתת למכונה המופלאה הזאת של הגוף הנשי למצות את המקסימום מעצמה, וכמובן לא לשכוח את הגברים שלאט לאט גם הם יפתחו לרעיון, כמו כן להיעזר במומחים עם ראש פתוח שיתמכו ויתנו גם מהידע המדעי שלהם בנושא ..
. אני מאמינה שירז, שנטעת את הזרע הראשוני להעלות את הנושא לתודעתינו
(אני מוכנה להיות הביצית)
וקדימה לדרך
תודה על כך שאת נותנת קול לנושא כל כך חשוב.
[email protected]קישורים לאתרים נוספים:
המאמר של שירז-
http://www.elaisha.com/orgazm.htm
http://www.unassistedchildbirth.com/sensual/orgasmic.html
http://www.unassistedchildbirth.com/sensual/sex.html
בלאסקאס, ג'נט. לידה פעילה, המדריך ללידה טבעית, אלטרנטיבות הוצאה לאור,2004. עמ' 60-66 .
עריכת כל הדף