לא בטוח שיש בעיה ושצריך לדאוג. רוב הסיכויים ויכול להיות פשוט שגדלות לו שם שיערות וזה נורא מגרד, כואב ומציק. וכשאת מדברת איתו הוא פשוט מתבייש לספר לך את זה. זה משהו שעובר אחרי זמן לא ארוך ולא צריך לדאוג. רק אם מדובר בתופעה ארוכת טווח שנמשכת חודשים ושנים הייתי מתחילה לדאוג.

במאמר על חיידקים המשנים התנהגות של בני אדם, סופר על מקרה של ילד (צעיר בהרבה) שהתנהגותו המינית היתה חריגה ובוטה. המטפל שלו עלה על כך שלילד היה הרפס שגרם לו להתנהג באופן זה, וטיפול נגד העלים את הבעיה.

זוכרת מהתיכון בנים ש"גירבצו" הרבה, זו לא ממש אוננות אלא התעסקות.
דברים שעוזרים להרגיע:
למצוא בת זוג...
לקבל ספר (מההורים) על מיניות שמתאימה לגיל, יש ספרים של ד"ר בר שגם כתב ספר הדרכה מוכר להריון, הספרים מותאמים לגילאים השונים של גיל ההתבגרות בטווח הנושאים והפירוט.

[u]"טבעי שלא תשלוט בעצמך".[/u]
D-: אוי טיפוש סלילי אין לך גבולות...אבל אתה מצחיק.

[u]<נשימה עמוקה. כמו בתפוצ'יפס, גם בהורות יש הפתעות happy >[/u]
אני רק רוצה להזכיר שהסיסמה במסע הפרסום של תפוצ'יפס הייתה: "טבעי שלא תשלוט בעצמך".

[u]יכול להיות שיש לו משהו שבאמת מגרד לו? איזה שהוא משהו רפואי?[/u]

צריך לפני הכל לשאול אותו אם יש לו איזו בעיית גירוי/גרוד.
זה בטח נורא לא נעים לו לדבר על זה במידה וזו הבעיה.
כדאי לשלול את זה לפני הכל. גרוד ומשחק עם הפיפי הם מאוד דומים ומבלבלים (-:

איך הבחור חוץ מזה?
כלומר, חוץ מהאוננות בפרהסיה, אין משהו יוצא דופן?

מתקשר, מתחבר, תחומי ענין, סימפט/אנטיפט, הולך לחוג חובבי רדיו וכד'

אני שואל כדי לקבל תמונה כלשהי.
מסכים עם [b]אלמוניתא[/b] בנוגע לאיש מקצוע - שיציע לך נקודות מבט וכלים.

<נשימה עמוקה. כמו בתפוצ'יפס, גם בהורות יש הפתעות (-: >

מה עם אביו? או אח גדול, אפילו דוד שקרוב אליך ואליו...
יכול להיות שבנושאים כאלו, עדיף שיחה עם גבר. (ולהבהיר על מה נהוג בפרטיות ומה בחברה)

בכל מקרה נשמע שיש לו עודף אנרגיה מסיבה כלשהי ויכול להיות לעזר למצוא אפיק לאנרגיה הזו, בכל דרך שמתאימה לו ולך.
(הומאופתיה, יוגה, כדורסל, וכו')

יש עוד ילדים בבית?
אני מאד סבלתי מאח גדול שנהג בדרך דומה ובחוסר התחשבות, והמשיך בהתנהגות לא הכי נעימה גם עם בנות שיצא איתן (בדברים אחרים, בלי אלימות אבל לא נעים)..
זה מדאיג בגלל האופן בו עושים שימוש במיניות ולדעתי זה יכול להיות בעייתי. הייתי בהחלט מתייעצת במקומך עם איש מקצוע בתחום ולא מחכה.

יכול להיות שיש לו משהו שבאמת מגרד לו? איזה שהוא משהו רפואי?

רק רוצה לספר,שיש הרבה רמדיז בהומאופתיה שעוסקות ומתאימות להתנהגויות מסוג זה, זה עשוי מאוד לעזור-אך הבחור צריך להיות מעוניין בטיפול,ונשמע שלא נעים לו כאשר מדברים איתו על הנושא...

(עקרונית,הטיפול עובד על כמה מישורים ולא רק על מאפיין התנהגותי אחד, אז אולי,במקרה שהוא סובל מדברים נוספים-פיזית/נפשית/ מנטלית אפשר ולהציע לו טיפול הומאופתי -בשביל הבעיות ש[b]הוא[/b] מעוניין לפתור-ואם הרמדי שתינתן תהיה נכונה,בהחלט ניתן לצפות לשיפור במישורים אחרים)

לידע כללי :)


בכל אופן מקווה שתמצאו פתרון ושתמצאי את הדרך לפתוח ערוץ תקשורת ממקום שלא מאיים על שניכם,להגיע אליו ולהבהיר את הגבולות שלך בצורה ברורה.

[u]כנראה שהוא אונן קצת בנוכחותנו גם בגיל צעיר יותר,[/u]
אז זהו, נדמה לי שרצוי להבהיר, שאלה דברים שעושים לבד בפרטיות, כבר מגיל שנתיים, אם עולה הצורך.

תודה לכל מי שהגיבו -
אני אמא שלו, מצטערת שזה לא היה מובן. לא קרה שום דבר מיוחד בבית, אבל קורה אצלו - הוא כעת בגיל ההתבגרות וההורמונים משתוללים. כנראה שהוא אונן קצת בנוכחותנו גם בגיל צעיר יותר, אבל לא שמתי לב - גם כי זה לא היה הרבה, וגם מה שמתקבל אצל ילד בן 10 לא מתקבל אצל בן 15. אנחנו מתנהלים בצורה "נורמטיבית" בבית - אין התנהגות מינית כמתואר למעלה בנוכחות הילדים.
[u]שתבדקי עם עצמך מה מפריע לך בזה[/u] - כמו שכתבתי, זה גם לא נעים לי, וגם מדאיג בהקשר של ההשתלבות החברתית שלו. אני לא יודעת איך הוא בבית הספר, וגם לא נראה לי מתאים לשאול את החברים שלו. אבל אאל"ט ראיתי אותו מתנהג כמו שתיארתי למעלה גם במפגשים של משפחה מורחבת.

שוב תודה - קראתי בעיון את כל ההתיחסויות. אני אנסה לדבר איתו בהזדמנות רגועה.

לדעתי חשוב שלפני הכל שתבדקי עם עצמך מה מפריע לך בזה:
אם זה "מה יגידו", או המבוכה שלך מהסיטואציה, או "זה לא בסדר", או כל דבר אחר שעולה.
דבר כזה גם יכול לעזור לך בשיחה איתו (אם את אכן אמא שלו. אחרת - מסכימה עם [po]ב עילום[/po] ו [po]אי מי[/po] - אל תתערבי או תערבי אחרים רלוונטים).

מסכימה מאוד עם דבריה של בעילום. לדעתי גם אם הינך מבוגר אחראי עליו ולא הוריו יש לערב את הוריו ולחשוב יחד על התערבות מתאימה.
לעומת זאת אם אינך מבוגרת אלא קטינה כדאי מאוד שתערבי את הוריך. אינך צריכה להיות במקום בו את חשופה להתנהגות כזו שמן הסתם גורמת לך חוסר נוחות רב.

[u]ניסית לשוחח איתו על זה בזמן יותר נייטרלי בצורה שהוא יוכל גם להקשיב.[/u]

נראה לי נכון מאד.

מה גם שאת במצוקה כשזה קורה (מבוכה גדולה) ואז גם את לא בדיוק יכולה לשוחח ממקום נינוח .

וחוץ מזה: מי את עבורו? אמא, קרובה? מורה?
אם את אינך אחד המבוגרים שאחראים עליו- אז או שתנסי לשתף את מי שכן אחראי עליו או שתשתדלי לא להתערב.

כדאי מאוד שיפסיק, אחרת הוא רק דופק את עצמו.

קיבלת פה רעיונות מאוד חכמים להתקדמות בנושא, אני חושבת.
בכל מקרה, מה שעולה לי, בין אם את אמו ובין אם לאו, שזכותך להגיב בנחרצות. לא מקובל עליך שינהג כך בקרבתך. איכשהו השתמע לי מדבריך, ואולי אני טועה, כאילו הערת לו בעדינות רבה.

קראתי שוב את הדף באמת קצת לא ברור.

אני לא פלוני אלמונית, לא יודעת למה המחשב שלי החליט שכן, בהודעה הקודמת.

[u]ועוד משהו הוא נער, את אמא שלו אולי יהיה לו קל יותר לדבר על עינינים כאלה עם אבא?[/u]
אני לא בטוחה בכלל שהיא אמא שלו. היא נשמעת כמישהי שנמצאת יחד איתו במסגרת כלשהי שאינה משפחה (תקני אותי אם אני טועה).

הי. מסכימה עם חלק מהדברים שנכתבו. לדעתי חשוב לבדוק איך הוא בבה"ס ועם חברים מאוד יכול להיות שהוא עושה את זה לידכם כניסיון לומר לכם משהו. בהקשר הזה איזה אווירה יש בבית סביב מיניות וגבולות. האם את ובן זוגך מתערטלים לידו? מתגפפים? מאוננים? האם יצא לו במקרה להחשף ליחסי מין ביניכם לאחרונה? או לחילופין האם המיניות בבית מאוד מוחזקת? לא נוגעים? לא מתחבקים? האם מקבל מסרים שאוננות היא שלילית? מיניות? האם זה התחיל רק עכשיו? כי נערים מאוננים הרבה לפני גיל 15 מה קרה שעכשיו זה יוצא כך החוצה? משהו השתנה בבית?
עוד שתע נקודות למחשבה. האם את בטוחה שאין לו בעיה רפואית שם. גירוי? פריחה וכו' ולכן הוא כל הזמן נוגע? ועוד משהו הוא נער, את אמא שלו אולי יהיה לו קל יותר לדבר על עינינים כאלה עם אבא?

[u]האם הילד עושה את זה רק בחברת המשפחה או גם בחברה אחרת?[/u]

זהו, לא ברור מדברייך אם הוא אכן עושה את זה גם בחברה אחרת.
אולי רק לידכם הוא מרשה לעצמו. (ואולי אפילו בדווקא כלפיכם) - ובחוץ הוא כן נוהג עם מודעות חברתית.
ואז זה פחות מדאיג.

בדקת איך הוא בחוץ?

לא חושב שזה משהו שצריך להסביר, בטח לא בגיל הזה.
1) את בטוחה שזו אוננות מה שקורה שם?
2) האם הילד עושה את זה רק בחברת המשפחה או גם בחברה אחרת?

נשמע שהוא מנסה למשוך תשומת לב בדרך שלילית.
אולי שווה להתעלם לכמה ימים ובמקביל לנסות לתת לו תשומת לב חיובית? וגם כשפותחים באותה שיחה בזמן נייטרלי, להתחיל עם מילים חיוביות ושבחים: על הלימודים, על כך שהוא בוגר ונבון וכו'. וכמובן כמובן לשמוע גם מה שיש לו להגיד.

[u]ולתת דוגמאות[/u]
ניסיתי להשתמש בדוגמא של חיטוט באף, אבל זה לא היה מספיק מרשים...

[u]האם יש עוד דברים שלא מקובל לעשות בחברה שהוא עושה?[/u]
הוא באופן כללי זז ומרעיש הרבה בבית, באופן די מעצבן, וחוטף המון הערות גם מההורים וגם מהאחות הצעירה. התחלתי לחשוב שזה ADHD, אבל זה התחיל לאחרונה עם ההתבגרות, ובלימודים הוא מצטיין.

[u]אם ניסית לשוחח איתו על זה בזמן יותר נייטרלי בצורה שהוא יוכל גם להקשיב.[/u]
צודקת, אני נזכרת להטיף בדיוק כשאני מעירה לו להפסיק, וזה לא מוצלח. אני אנסה ליזום שיחה יותר רגועה.
אנחנו לא בחינוך ביתי (למרות שמאד בעד). לא רוצה לחשוב מה קורה בענין הזה כשהוא בבית הספר.

אין לי שום נסיון עם דברים כאלה ואין לי ילדים מתבגרים, אבל נשמע שקודם כל ולפני הכל זה דורש שיחה כנה וקרובה איתו- שבה את מבהירה לו שיש דברים שלא עושים בחברה ושזה מאוד מביך את מי שנמצא לידו ולתת דוגמאות ולשאול אותו שאלות ולתת לו גם לדבר . ממש לתת לו הרגשה של שיחה מלב אל לב ולא של הטפה או של הפעלת סמכותיות.
אם את מסתבכת או שהתגובה שלו עדיין מתחפרת והוא לא מגיב אלייך,
הייתי מתייעצת עם אדם מקצועי כמו פסיכולוג או בדומה- להבין אולי יש כלים או דברים שאת עדיין לא יודעת ותוכלי להעזר בהם.
לי זה נראה כל כך ברור שיש דברים שלא עושים בחברה. האם יש לו בעיה עם מושג האינטימיות? האם הוא לא מבין שכל נושא המין הוא תחום שרצוי שיהיה מוצנע? האם יש עוד דברים שלא מקובל לעשות בחברה שהוא עושה?

[u]ניסית פעם לנהל שיחה רצינית עם מתבגר?[/u]
כן. למעשה אני משוחחת עם מתבגרים די הרבה, אבל אני לא אמא שלהם.
אני לא מתכוונת למה הוא אומר כשאת מעירה לו אלא אם ניסית לשוחח איתו על זה בזמן יותר נייטרלי בצורה שהוא יוכל גם להקשיב.

אכן מדאיג !
שתי ההשערות שלך אפשריות , ומודה שמדאיגות .
אני בניגוד לשמיניסט שהגיב, מסכימה איתך שצריך להסתגל למסגרות מקובלות ,
גם אם אנחנו בחינוך בייתי .
תעדכני,

[u]הוא צריך להשתלב בחברה ובקודים המקובלים[/u]
חרא של משפט
(סליחה על הבוטות)

הוא לא עונה - ניסית פעם לנהל שיחה רצינית עם מתבגר? כשאני מעירה הוא מפסיק, אבל אחרי כמה דקות כאילו כלום.

מה הוא אומר כשאת מדברת איתו על זה?

בן חמש עשרה וחצי. ניסיתי להגיד לו שיש דברים שעושים רק בפרטיות ושזה לא נעים לאנשים שסביבו. חזרתי על זה כבר הרבה פעמים. הוא לא נחשף ולא מאונן עד גמירה, אבל כל הזמן מושך את המכנסיים מעלה-מטה דרך הכיסים, מתחכך בשולחן, וכל זה כשהוא עומד מולך ומדבר איתך. כעת שנינו יושבים כל אחד במחשב אחר. הרמתי רגע את הראש והיד שלו עסוקה באבר המין. הוא יושב במטבח, נשען לאחור על הכיסא רחוק מהשולחן, שום נסיון להסתיר מתחת לשולחן או משהו. זה גם לא נעים לי לראות ילד כזה גדול מאונן בנוכחותי, וגם מדאיג אותי - הוא צריך להשתלב בחברה ובקודים המקובלים. אני לא יודעת מה זה אצלו - חוסר קריאה של מציאות חברתית, חוסר יכולת לשלוט בדחפים?