ספר מקסים שסיימתי לקרא הרגע ולא יכלתי להניחו מידי : "חוטים מקשרים" של ויקטוריה היסלופ
האמת, תכננתי לרשום אותו ב
המלצות ספרים אבל גיבורת הסיפור כל-כך מדהימה וחזקה שמגיע לה להופיע כאן.
הספר מביא את סיפורם של שני אנשים על פני עשרות שנים ודרכם הוא בעצם מביא את סיפור ההיסטורי של יוון.
כללית, אני מרגישה לאחרונה שחסר לי הרבה ידע על מה קורה וקרה בעולם ברמה הבינלאומית אז הספר פתח לי צוהר להיסטוריה המאוד לא פשוטה של יוון.
מבחינה ספרותית הספר כתוב מקסים, תיאורים עשירים, ומה שמאוד אהבתי - עולם נפש מאוד עשיר שמתייחס למורכבות של האדם ורגשותיו.
מבחינה פוליטית, בשבילי זו הייתה חוויה מטלטלת לנוע עם ההיסטוריה ורגע אחד להזדהות עם הפציפיזם וההבנה שמלחמה, כל מלחמה, היא נוראית ומיותרת ורגע אחר כך באותו הספר להזדהות עם הצורך של אדם להגן על מולדתו, ארצו, בני עמו. על החשיבות של סובלנות וחיים במשותף ואהבת האדם באשר הוא אדם מצד אחד ומצד שני ההבנה שליהודים יש רק מקום אחד - ארץ ישראל (שזה קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שאני משערת שהסופרת לא ישראלית ולא יהודיה)
ויש דברים שלא הבנתי : בעמוד אחד כתוב שהימין ליבה את האנטישמיות ובעמוד אחר בשיחת אחים הם מדברים על כך שלא רק השמאל אנטישמי.
עוד מבחינה פוליטית זה מעמד האשה, ההבנה שבעצם לנשים לא היו שום זכויות, וגם על חשיבות הדמוקרטיה דווקא כשהדיעות כל-כך קוטבייות ודווקא כשכל צד חושב שהצד השני הוא נוראי, כי אם לא דמוקרטיה מה שנשאר זה שפיכות דמים נוראית.
ועל הגיבורה : מצד אחד היא עושה בדיוק מה שבעלה אומר ומצד שני היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ואיך לכוון את עצמה לשם, מתחילת התיאור שלה בספר בגיל 5 היא נשמעת מאוד עוצמתית.
יש איזה קטע קיטשי שהכל פתאום הסתדר נפלא באופן קצת מוגזם, ומצד שני הספר מלא בכל-כך הרבה תיאורים מחרידים שתנו לנו קצת רומנטיקה (והאמת, שונאת ספרים עם סוף רע, במיוחד סוף רומנטי רע, במיוחד אם הם אמיתיים - ולכן לעולם לעולם אל תקראו את הספר המדהים "אהבתה של סלטנאת" )
זהו, היה לי מאוד מעניין, ואם מישהי רוצה, אשמח להדיין איתה על הספר (וכל הערב והלילה לא עבדתי בכלל בכלל - מצד שני אם האפשרות השנייה זה להתעצבן על כולם ולהתבאס על עצמי עדיף קצת לשקוע במשהו אחר).
ספר מקסים שסיימתי לקרא הרגע ולא יכלתי להניחו מידי : "חוטים מקשרים" של ויקטוריה היסלופ
האמת, תכננתי לרשום אותו ב [po]המלצות ספרים[/po] אבל גיבורת הסיפור כל-כך מדהימה וחזקה שמגיע לה להופיע כאן.
הספר מביא את סיפורם של שני אנשים על פני עשרות שנים ודרכם הוא בעצם מביא את סיפור ההיסטורי של יוון.
כללית, אני מרגישה לאחרונה שחסר לי הרבה ידע על מה קורה וקרה בעולם ברמה הבינלאומית אז הספר פתח לי צוהר להיסטוריה המאוד לא פשוטה של יוון.
מבחינה ספרותית הספר כתוב מקסים, תיאורים עשירים, ומה שמאוד אהבתי - עולם נפש מאוד עשיר שמתייחס למורכבות של האדם ורגשותיו.
מבחינה פוליטית, בשבילי זו הייתה חוויה מטלטלת לנוע עם ההיסטוריה ורגע אחד להזדהות עם הפציפיזם וההבנה שמלחמה, כל מלחמה, היא נוראית ומיותרת ורגע אחר כך באותו הספר להזדהות עם הצורך של אדם להגן על מולדתו, ארצו, בני עמו. על החשיבות של סובלנות וחיים במשותף ואהבת האדם באשר הוא אדם מצד אחד ומצד שני ההבנה שליהודים יש רק מקום אחד - ארץ ישראל (שזה קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שאני משערת שהסופרת לא ישראלית ולא יהודיה)
ויש דברים שלא הבנתי : בעמוד אחד כתוב שהימין ליבה את האנטישמיות ובעמוד אחר בשיחת אחים הם מדברים על כך שלא רק השמאל אנטישמי.
עוד מבחינה פוליטית זה מעמד האשה, ההבנה שבעצם לנשים לא היו שום זכויות, וגם על חשיבות הדמוקרטיה דווקא כשהדיעות כל-כך קוטבייות ודווקא כשכל צד חושב שהצד השני הוא נוראי, כי אם לא דמוקרטיה מה שנשאר זה שפיכות דמים נוראית.
ועל הגיבורה : מצד אחד היא עושה בדיוק מה שבעלה אומר ומצד שני היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ואיך לכוון את עצמה לשם, מתחילת התיאור שלה בספר בגיל 5 היא נשמעת מאוד עוצמתית.
יש איזה קטע קיטשי שהכל פתאום הסתדר נפלא באופן קצת מוגזם, ומצד שני הספר מלא בכל-כך הרבה תיאורים מחרידים שתנו לנו קצת רומנטיקה (והאמת, שונאת ספרים עם סוף רע, במיוחד סוף רומנטי רע, במיוחד אם הם אמיתיים - ולכן לעולם לעולם אל תקראו את הספר המדהים "אהבתה של סלטנאת" )
זהו, היה לי מאוד מעניין, ואם מישהי רוצה, אשמח להדיין איתה על הספר (וכל הערב והלילה לא עבדתי בכלל בכלל - מצד שני אם האפשרות השנייה זה להתעצבן על כולם ולהתבאס על עצמי עדיף קצת לשקוע במשהו אחר).
אנו נרגשות להציג לכן.ם את האתר החדש של הקהילה!
דפים_באקראי חזר לתפקוד מלא אם אתן מרגישות מזל בואו למצוא את הדף הכי מעניין דפים_באקראי 
