שלום חברים הוזכר פה לפני ׳נצח׳ אתר פרוייקט הזנה עולמי
פתירת שאלות בכמה תחומיי ידע לפי בחירה
תמורת תרומת כוס אורז .
cup of rice לא הצלחתי למצוא בדוק׳ גוגל
אולי מישהו זוכר ויכול לתת לי את הקישור לאתר ?
אפס חמש שמונה ארבע אפס שתיים שתיים ארבע אפס שלוש
תודה רבה

ברור. הייתי צריכה לשים את המשפט במרכאות. לפחות יש הבנה. תודי שגם זה משהו...

ועדה.
יש לנו היסטוריה של ועדות מצוינות, ויישום לא כל כך.

[url=http://www.themarker.com/news/1.1687426]טרי מהיום, ממשלת ישראל נערכת למשבר מזון עולמי[/url]

אה, זאת אני, רוזמרין, שמעדיפה לא לרשום את שמי במחשב הזה.

[url=http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3552039,00.html]חשבת שאתה אוכל בשר? גלידה? מיץ? טעות! אתה אוכל תירס[/url]
פשוט לא יאמן איך עובדים עלינו.

למה נטפלים דווקא לנושא האתנול ? שדות האתנול באים על חשבון שדות החיטה זה נכון. אבל, בכלכלה המסורבלת, האפלה, העקלקלה שיצרנו, אנשים מתפרנסים מכל מיני מקצועות מטופשים. ובשביל המקצועות המטופשים הללו, שאינם מיצרים דבר בעל ערך בר-קיימא, ויותר מכך, גורמים נזק רב - בשבילם מקימים בניינים ומגרשים וכבישים. ומה היה יכול להיות במקום זה ? נכון שדות. אז מבחינתי זה כל כך פרימיטיבי לבחור דווקא את האתנול, רק כי במקרה הוא גם גידול חקלאי. ביחוד שהוא נועד בעיקר לאותם עסקים הרסניים.

הדיון כאן מאוד קשור ל [po]הסרט צייטגייסט[/po]

[u]זה סותר את הטענה שיש מחסור של מזון בעולם.[/u]
אני לא יודע איך הם עשו את המחקר הזה. מה הם מדדו כמה קוטג' יש בזבל ? תמיד שמכינים אוכל, נשאר חלק לא מנוצל. אפילו אם אוכלים אבוקדו נשאר קצת דבוק לקליפה. אישית, לא טענתי מעולם ש{{}}[b]כרגע[/b] אין מספיק אוכל לכולם. אני לא בטוח לגבי זה. עושה רושם שאנחנו על גבול היכולת של כדוה"א וזה כולל גם את הים (בלי הים היה בודאות מחסור). אבל האוכלוסיה ממשיכה לגדול והתוצרת לא כל כך. תינוק שיונק מאימו עדיין לא מורגש כל כך. אבל הוא יגדל וירצה מקום משלו ועבודה ואולי תהיה לו כבר משפחה. ועד שכל זה יקרה יהיו עוד איזה 2 מיליארד תינוקות חדשים. בו זמנית, הנפט הולך ונגמר מה שישפיע מאוד על היכולת לייצר מזון.
גם הטכנולוגיה שתולים בה תקוות כל כך גדולות - לא כזו משנה את החיים שלנו, כפי ששינתה לפני מאה שנה או לפני חמישים שנה.

זה סותר את הטענה שיש מחסור של מזון בעולם.

"דו{[url=http://news.walla.co.il/?w=/2/1334290]}ח: שליש מהאוכל שמיוצר בעולם נזרק[/url]

לא בטוח שזה הדף הכי מתאים, אבל לא מצאתי דף על פיצוץ האוכלוסין.
הרצאה טובה על גידול האוכלוסיה ואיך אפשר יהיה לעצור אותו:
[url=http://www.ted.com/talks/[po]hans]Hans Rosling on global population growth[/url] rosling on global population growth[/po].html

החברה המערבית זורקת כמויות של אוכל. צריך לדעת איפה לחפש ויש אוכל בחינם :]

דוגמא למצב של חוסר בייצור מזון לא מסיבות של מחסור בקרקע ושאר משאבים אקולוגיים אלא עקב תהליכים כלכליים-משבריים:
[url=http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=[po]skira20090319]התפוצצה עסקת מכירת ויטה פרי גליל: חצי חינם לא תרכוש את המפעל[/url] 5453333[/po]
ולקטע הרלוונטי:
" "החקלאים מאוד מודאגים מההתפתחות הזאת, מפני שההסכם נתן הזדמנות גם לחקלאים וגם לעובדים להציל את כספם ואת מקום עבודתם והם מקווים שההדורים יתיישרו - אחרת כולם יפסידו". עוד אמר נעמתי כי על הצדדים לדעת שכל שבוע שלא זורעים הוא נזק בלתי הפיך לסיכוי להפעלת המפעל. לאחר שחצי חינם הודיעה לפני שבועיים על רכישת התשלובת, החלו החקלאים לזרוע תירס, חומר הגלם העיקרי למפעל השימורים והירקות הקפואים בחצור הגלילית. [b]מייד עם היוודע הפיצוץ במו"מ הופסקה הזריעה. עד כה נזרעו 500 דונם בלבד מסך 17,000 דונם שטח מזרע התירס המיועדים למפעל.[/b]

גורם המקורב למו"מ אמר בתגובה להפסקת הזריעה כי: "התנאי שהחקלאים יקבלו את חובם (26.8 מיליון שקל) ויוכלו להמשיך לספק חומר גלם למפעל הוא שיהיה הסכם. לכן מוקדם מדי לקבל הודעות על הפסקת הזריעה כפשוטן". "

|#| או בעברית פשוטה: כדי שחקלאי יגדל מזון, כדאי שהוא גם יקבל תשלום (הוגן) בעבורו. ובניסוח אחר, צדק בחלוקה.

[u]מה זה פוטים???[/u]
בקצרה, אופציות מסוג Put. זהו כלי להרוויח מירידות. במקור שייך לתחום החוזים ופוליסות ביטוח. שזהו הרובד הבאמת מאסיבי למה שאני מכנה ה-"פיננסוספירה" - Finance sphera. חלק משמעותי מהתחום הפיננסי תפקידו הוא לבטח. ואם נחדד, בין השחקניות היותר גדולות נמצא את חברות הביטוח. לדוגמא, חברת AIG שהפסידה כ-60 מיליארד $ ברבעון האחרון של 2008.

[u]אני שמתי פוטים[/u]
עד שכבר שמחתי שהצלחתי לצלוח פחות או יותר את כל הדף המרתק והמחכים הזה ולהבין את רוב מה שכתוב בו - באה [po]יונת שרון[/po] ושוברת אותי עם [u]פוטים[/u]. מה זה פוטים???

[po]צל הימים[/po], רוזמרין, [po]אל דנטה[/po], [po]יונת שרון[/po] - תודה לכם על הדף הזה! @}

אני שמתי פוטים על הנאסד"ק, ובאמת הם עלו פי 4...
אבל זהו, נראה לי שגמרתי עם הבורסה.

וואן ז'ראר! קראתי עכשיו את כל הדף ואנחנו כולנו חזינו את ההתמוטטות הנוכחית לפני שנה! למה לעזעזל אף אחד לא כתב פה על מי לעשות שורטים?!?

(ואני משוכנע שאתה ויונת ידעתם ופשוט כתבם פה תוך כדי צביעת לק על הרגליים בזמן שהכסף זרם כמו נהר האמזונס לחשבונות שלכם!<

בעקבות התעוררות הדף [po]משבר הנפט ואנחנו[/po], הגיע גם זמנו של דף זה לחזור לתודעה. לא מפאת מחסור במזון (ואולי כן דווקא?) אלא בגלל סמיכות ואופי הדיון.

[u]חברי החקלאים אומרים שבחיטה יש מחזור של שנתיים. נראה מה יהיה בשנה הבאה...[/u]
להצביע על קיום המחזוריות, זה בדיוק עקרון שבבסיס הניתוח טכני.
ומה עם קצת ניתוח כלכלי-פונדמנטלי - מהם הגורמים והמאפיינים של אותה מחזוריות?

חברי החקלאים אומרים שבחיטה יש מחזור של שנתיים. נראה מה יהיה בשנה הבאה...

מעניין מה קרה למשבר המזון... מספיק להסתכל על גרף המחירים של [url=http://www.globes.co.il/globessites/globes/finance/instruments/instrument.aspx?instrumentid=539380&feeder=1&lang=HE&tab=1]החיטה[/url] בגלובס כדי להווכח שככה לא נראה מחסור היסטרי... או שההיסטריה היתה במקום אחר: בספקולציה. (ללחוץ על הטאב הירוק "גרפים חדש" ולבחור לסרוגין פרקי זמן של 6 חודשים, שנה, 3 שנים... זה מכניס את הפרספקטיבה לפרופורציה)

מיקום זמני לקישור, שדן בדינמיקה אחידה של משבר כלכלי לאורך השנים:
[url=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=10003708260&fid=2973]ההיסטוריה חוזרת: קווי דמיון בין המשבר הנוכחי והמשבר הגדול ב-1929[/url]

ז'ראר, אם המכונית שלך היתה מתחילה להשתעל, לא היית מציץ במד הדלק? נכון שיכול להיות שזה בגלל שהיא תוצרת פורד ולא פז'ו, אבל גם יכול להיות שזה בכלל לא קשור לתוצרת.
אני מפנה אותך שוב לקרוא על peak oil. אם לא בא לקרוא, אפשר גם לצפות או לשמוע. הנה לדוגמא [url=http://www.holmgren.com.au/framset.html?http://www.holmgren.com.au/html/Events/H2Tour.html]מה שאמרו היינברג והולמגרן לפני שנתיים[/url] (שווה ביותר). כמובן שהם אמרו את זה גם קודם, אבל לפני שנתיים הקליטו את זה. בהרצאה של היינברג הוא מסביר את הגורמים למה שכבר קורה עכשיו, ובהרצאה של הולמגרן הוא אומר מה אפשר לעשות.

יש פרק מעניין בספר "קטן זה יפה" של שומאכר, שנקרא "תפקידו של מדע הכלכלה".
הוא בדיוק מנסה [u]לגעת בהנחות היסוד הכלכליות[/u]
מומלץ.

יונת, יש כאן פער מסויים בהנחות יסוד. כפי שאני מצליח לפענח אותו באופן חלקי, הוא קשור לשתי התפיסות הכלכליות שמתנגשות: הכלכלה הניאו-קלאסית אל מול 'יריבתה', שאני בכוונה לא רוצה להדביק לה את התווית 'סוציאליסטית', כי היא יותר רחבה מזה. אני יותר מתחבר לקשת הרעיונות שחוסות תחת התיוג 'בר-קיימא', גם כן מונח מופשט שאף אחד לא ממש יודע מה הוא אומר. מה שאני מוצא שם זה את הניסיון לראות שוב את האדם מאחורי כל הטרמינולוגיה הגבוהה כגון 'צמיחה', 'שוק חופשי', 'שוק משוכלל ויעיל', 'אינפלציה', 'אחוז אבטלה טבעי של 4%'...

הצעד המתחייב מבחינה הגיונית לפי הבנתי, הוא לנסות לגעת בהנחות היסוד הכלכליות.
זה נשמע על פניו כיומרה אדירה, כי הרי זהו תחום העיסוק של כלכלים עתירי ועטורי השכלה, חוכמה ושאר כיבודים, אך לטעמי זו עוד מצודה מטעם עצמה המסתתרת מאחורי ענני מיסטיפיקציה כבדים שנועדו להרחיק אותנו משליטה בחיינו. אני בכל מקרה יצאתי לדרך, מפלס את דרכי שלי מבעד להררי המלל, שרובו סותר את עצמו - וזה בדיוק מה שפותח את הפתח להפריכו.

ז'ראר,

[u]מה שאני מנסה לעשות זה לחשוף את התהליכים במטרה להבין אותם[/u]

תעשה חיפוש על peak oil. הדברים שהאנשים בתחום הזה כתבו כבר לפני שנים (פעם ראשונה שקראתי על זה היתה ב-1998) קורים עכשיו אחד לאחד. מדהים לראות את זה.

[u]ההתפתחות של הכלים הפיננסיים הביאה לכזו מופשטות שאף אחד כבר לא מזהה את הקשר (יותר נכון הנתק) עם הכלכלה האמיתית, זו של סחורות ממשיות, וכולם צפים להם במרחב ווירטואלי של 'נכסים' שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן במרחבי המטריקס.[/u]

אני לא מסכימה. אמנם יש גם מזה, אבל מה שאנחנו רואים עכשיו בשווקים קשור קשר הדוק למציאות האמיתית. זו לא בועה ולא מניפולציה, אלא השוק משקף כאן את הערכים האמיתיים של מזון ונפט מצד אחד, והבטחות של אמריקאים מהצד השני.

[u]הרי זו בדיוק תמצית משבר הסאב-פריים: הבנקים מכרו לציבור נכסים לא קיימים, צ'קים ללא כיסוי.[/u]

גם כאן אני לא מסכימה. אם מחירי הבתים בארה"ב היו ממשיכים לעלות, אז החישובים ההסתברותיים לגבי המשכנתאות היו עובדים: אמנם חלק מהלווים לא היו מצליחים לשלם, אבל אחרים היו מרוויחים מעליית ערך הבית שקנו וכך משלמים לבנק. כלומר, למרות שהיה מדובר בכלים פיננסיים טיפה מסובכים, הם היו יכולים לעבוד כל עוד כלכלת ארה"ב היתה בצמיחה מספיקה. ברגע שהצמיחה האטה, הכלים האלה התחילו להכשל. ככל שההאטה גברה, נכשלו גם כלים פחות אגרסיביים.

לכן האשם הוא לא באובר-חוכמעס אלא בכך שכלכלת ארה"ב הפסיקה לצמוח. והסיבות להפסקת הצמיחה הן לא משהו שנהוג לחפש בתחום הכלכלה, אלא בתחומים כמו אקולוגיה וגיאולוגיה: זרם הדלק שהניע את הצמיחה הזו התחיל לדעוך. ובמלה דלק אני מתכוונת בדיוק לכך: נפט. הנפט מניע לא רק את המכונית שמגיעות לפרברים המרוחקים שערך הבתים בהם ירד, אלא גם את הטרקטורים שמייצרים מזון והמשאיות שמביאות אותו לצרכנים, את כריית המתכות שמתייקרות (שמעתם שסין עצרה את כריית האלימוניום בגלל מחסור בדלק?), ואת הייצור של כל דבר אחר שיש סביבנו ולא הכנו לבד.

[u]ההתפתחות של הכלים הפיננסיים הביאה לכזו מופשטות שאף אחד כבר לא מזהה את הקשר (יותר נכון הנתק) עם הכלכלה האמיתית, זו של סחורות ממשיות, וכולם צפים להם במרחב ווירטואלי של 'נכסים' שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן במרחבי המטריקס.[/u]

למה רק כלים פיננסים? האם המזון לא הפך להיות משהו כזה [u]שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן[/u]
האם החלומות והשאיפות והתשוקות של האדם המודרני לא הפכו להיות כאלו (ומתבססים על דימויים מהקולנוע והטלוויזיה)?

ולמה בעצם שהכלים הפיננסים לא יגיעו למופשטות? זה הגיוני מאד. המצאת המטבע כמתווך בין סחורות כבר הוביל לכיוון הזה ואנחנו בעצם רק משתכללים. בדיוק כמו האמונה באל מטפיזי בניגוד לעובדי האלילים.
איכשהו יש לי תחושה, שגם בעולם הפיננסים, מי שמוביל את המופשטות הזו- אלו בני עמנו.

[u]עדיף לוותר על הנסיון למצוא את מי להאשים ומה צריך לאסור לעשות, ובמקום זה לחשוב מה יכול לעזור לנו להמשיך מכאן ומה כן כדאי לעשות.[/u]

הדיון ביננו חוזר על התבנית שלו, או שאנחנו חוזרים על עצמנו. אפשר גם וגם? :-)
אני לא מחפש אשמים, ולא רוצה להקים עמוד קלון. יתרה מזו, אביע עמדה רדיקלית בסוגיית האשמה: אני דוחה אותה מכל וכול. התמקדות ב-so called אשמה וחיפוש אשמים מסיטה בעצם את הדיון מהמהות. מעין תרגיל [po]אד הומינם[/po]. מניפולציה רטורית כדי להתחמק מהדיון, ולקבור אותו בעוד ועדה שלא תתכנס או שתחליט לא להחליט.

מה שאני מנסה לעשות זה לחשוף את התהליכים במטרה להבין אותם, וזאת במטרה לזהות את הליקויים ע"מ שנוכל לתקנם. as simple as that.

לא השורטיסטים מרסקים חברה עסקית. ההנהלה, הבעלים והמדיניות שהם מכתיבים מרסקים אותה. ושחקני שוק ההון עושים את מה שהם אמורים לעשות, את מה שהם באו לחפש שם מלכתחילה: להפיק רווח. הרי מי מוכן להשקיע כסף בחברה אם יובטח לו שהכל ירד לטימיון? לכן מניפולצית השורטים לגיטימית (בינתיים הרשות לניירות ערך האמריקאית שוקלת לאסור עסקאות שורט על חברות קורסות. סתירה, לא? :-) ובארץ, השורט אף פעם לא הותר. מעניין למה...).

אך בקנה מידה רחב יותר, של המשק כולו, של מדינה בודדת והגלובלי, ההתפתחות של הכלים הפיננסיים הביאה לכזו מופשטות שאף אחד כבר לא מזהה את הקשר (יותר נכון הנתק) עם הכלכלה האמיתית, זו של סחורות ממשיות, וכולם צפים להם במרחב ווירטואלי של 'נכסים' שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן במרחבי המטריקס.

הרי זו בדיוק תמצית משבר הסאב-פריים: הבנקים מכרו לציבור נכסים לא קיימים, צ'קים ללא כיסוי.
תיאור התהליך:
[list=1]
[*] בנקים למשכנתאות נתנו הלוואות לרוכשי בתים, ללא שום בקרה לגבי יכולת ההחזר (ראה סעיף 3).
[*] שפע הכסף הזה יצר ביקוש לבתים, שהעלה את מחירם.
[*] ולמה הבנקים לא היו מודאגים מיכולת ההחזר של הלווים?
[*] מכיוון שהבנקים דאגו לכסת"ח עצמם ע"י מכירת ההלוואות הללו בבורסה, בצורת אגרות חוב.
[*] והרי ללווים אין יכולת להחזיר את המשכנתא.
[*] מה שהפך את הצ'קים האלו לצ'קים ללא כיסוי.
[*] מתי כל הארכיטקטורה (קומבינת פירמידה קלאסית) הזאת קורסת?
[*] כאשר דולף המידע לציבור שלצ'קים אין כיסוי, ולכן לא שווים את הנייר שהם מודפסים עליו: מי שקנה אחד כזה, איבד את כספו. בחלק מהמקרים, כספי פנסיה.
[*] ומי האידיוטים שקנו את הצ'קים האלו? כולם. כל המשתתפים בזירה הבורסאית. כולל קרנות פנסיה.
[*] ואיך הם לא ראו את הקומבינה? כי כלכלנים מאוד מכובדים נתנו לזה הכשר מנומק ומקצועי.
[*] שזו בדיוק הטענה שיש לי נגד הכלכלנים והתיאוריה שמעצבת את תפיסת עולם והחלטותיהם המקצועיות.
[*] שניתן לנסח כשאלה: הם יותר סתומים, או רמאים שמשתפים פעולה עם השחקנים הגדולים נגד שאר הציבור נטול הידע וההבנה?
[*] לא המצאתי כלום, הכל מרוח במדורי הכלכלה ונחקר ע"י ה-FBI.
[/list]

|#| הרחבה לסעיף 7, בדבר הפירמידה: עסקת פירמידה מאפשרת לראשונים שהצטרפו, אלו שבקוקוד להרוויח, על חשבון המצטרפים הבאים, בסיס הפירמידה. מתי שהו נגמרים המצטרפים החדשים שמזרימים כסף חדש, וכולם מבינים שהפירמידה לא יכולה יותר לייצר הכנסה: קריסה.

ואיך מזהים את המודל הזה בקומבינת מכירת המשכנתאות כאגרות חוב?
[list=1]
[*] קודקוד הפירמידה הוא אותם שחקנים שמכרו את אגרות החוב של המשכנתאות, קיבלו הכסף, ושמו אותו בצד (בעסקאות שורט על מניות בנקי המשכנתאות שעתידים לקרוס בזכות המניפולציה הזו :-))
[*] בסיס הפירמידה הוא הרוכשים, שמגלים יום אחד שנייר הערך שבידם הינו נטול ערך. לחלוטין.
[/list]

|U| אז מי נפגע מהקומבינה וקריסתה (החטא ועונשו)?
[list=1]
[*] רוכשי הבתים שלא עומדים בהחזר ההלוואה, והבנק מפקיע את הנכסים: הדיירים נזרקים לרחוב.
[*] רוכשי אג"ח המשכנתאות (הצ'קים ללא הכיסוי) שמחזיקים כעת ניירות חסרי ערך.
[*] בעלי בתים שכן עומדים בתשלום, אך ערך הבית צנח בעשרות אחוזים עקב הצפת השוק בבתים שהופקעו ע"י הבנקים, וציבור רוכשים פוטנציאלי שכבר לא מקבל משכנתא מהבנקים שסוף סוף הבינו מה קורה, ולכן לא יכול לרכוש בתים.
[*] שוכרי בתים, אשר רואים את דמי השכירות טסים לשמיים: כל אותם מופקעי/מפוני הבתים מסתערים על הבתים להשכרה, ובכך יוצרים עודפי היצע שמעלים את דמי השכירות.
[*] מי שקורא את כל זה ולא מבין למה עושים לו את זה, ועוד באתר [po]באופן טבעי[/po] שאמור לספק תמיכה בנושאים כמו חינוך ביתי, לידה טבעית, הנקה... :-).
[/list]

[u]כמה נחמד להאשים את הסינים וההודים במקום להסתכל על עצמנו.[/u]
מסכימה איתך לגמרי. אבל באוכלוסיה המערבית קשה לרדת. הממוצע הוא מתחת לשני ילדים ויש ארצות אירופיות שהגידול שלהן הוא רק כתוצאה מהגירה (אם בכלל יש גידול) שזה דווקא חיובי בעיניי.

מעצבן התקציר הזה. הוציאו את דבריו של פול ארליך מהקשרם, ובכך שינו לחלוטין את הנקודה שהוא ניסה להעביר. הוא הרי אמר בבירור בהרבה הזדמנויות שהאוכלוסיה שצריך להגביל היא זו של העולם הראשון, וספציפית ארה"ב, כי היא הצרכנית והמזהמת הגדולה של העולם. אבל על החלק הזה דילגו, ורצו ישר הלאה אל העתיד הרחוק יותר ואל האוכלוסיה העולמית. כמה נחמד להאשים את הסינים וההודים במקום להסתכל על עצמנו.

[url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3569499,00.html]טוב, חזרנו לשאלת צמצום הילודה בעולם[/url]
[url=http://www.climateark.org/blog/2008/07/[po]addressing]וזה המאמר המקורי כולל קישורים רלוונטים[/url] overpopulation as c[/po].asp
וזה משפט המפתח:
"לדבריו, האנושות צריכה ליישם אמצעים להגבלת הריבוי הטבעי, באופן שמכבד את זכויות האדם אך מתוך מטרה ברורה לצמצם את האנושות בטווח של כמה דורות לכדי מיליארד בני אדם. זהו לדעתו המספר שבו יכולים בני האדם והטבע לשרוד בדו-קיום לעד."

נראה לי שמבלבלים כאן בין סיבה לתוצאה: השורט אינו הסיבה להתמוטטות בר-סטרנס; גם השורט וגם ההתמוטטות הם תוצאה של מצבו הרעוע של הבנק. אם מצבו היה טוב, קוני השורט היו מפסידים את כספם.

ושוב אני רוצה להזכיר שגם לסוחרי מניות וספוקלנטים יש ערך בעולמנו: הם "מחליקים" את קפיצות המחירים (ראו הכתבה על הבצל), מקדימים את אותות המחיר (כמו במקרה של בר סטרנס), וכך גורמים למי שמושפע מהמחיר (יצרנים וצרכנים) לקבל מידע אמין יותר וכך לעשות החלטות טובות יותר (כמו להשקיע יותר בחקלאות בגלל עליית מחירי המזון, או באנרגיות חלופיות בגלל עליית מחירי הנפט).

בקיצור, עדיף לוותר על הנסיון למצוא את מי להאשים ומה צריך לאסור לעשות, ובמקום זה לחשוב מה יכול לעזור לנו להמשיך מכאן ומה כן כדאי לעשות.

המובאה הבא משמשת כהמשך לדברי על החוזים, ועוד:
[list=1]
[*] עסקאות Short הינן ספקולציה טהורה ללא שום קשר ל-"השקעה" במשמעות המכובדת של המילה (הסבר בגוף הכתבה)
[*] איפה עקרון ה'שוק החופשי' וה-'שוק היעיל'? נכשל אולי?
[/list]

[url=http://wallstreet.bizportal.co.il/index.php?page=articles&id=64617]יו''ר רשות נ''ע בארה''ב: נגביל את עסקאות השורט על ענקיות המשכנתאות ובתי ההשקעות[/url] :

"בנוסף לפעולת החירום, אנו נחוקק חוק חדש שיטפל בנושא ויחול על כל השוק", אמר קוקס בהערותיו בפני הקונגרס בארה"ב. קוקס גם אמר כי הרשות תמנע מכירת שורט במניותיהן של בתי ההשקעות המובילים הכוללים את מורגן סטנלי , מריל לינץ' , ליהמן ברדרס וגולדמן זאקס. נזכיר כי נפילתו של בר סטרנס החלה אחרי שבוצעו עסקאות שורט אדירות על מניותיו של הבנק לפני שקרס.

ה-SEC יוציא הוראת חרום הגורסת כי מכירת שורט במניות אלו תהיה מחוייבת בדרישה ל"הלוואה מראש". הוראה זו תהיה תקפה ל-30 הימים הקרובים. בנוסף, הרשות לניירות ערך מתכוונת להשיק תקנות נוספות לגבי כלל השוק.

בעסקת שורט טיפוסית, הסוחרים מוכרים מניות שלוו בתקווה לרכוש אותם מחדש במחיר נמוך יותר ועל ידי כך לגרוף רווח. בעסקת שורט "ערומות" הסוחרים מוכרים את המניות לפני שלוו אותם קודם לכן, ולעתים נוצר מצב שהמניה נמכרת לפני שהגיעה לרוכש, במה שמהווה עבירה על חוק המסחר במניות בארה"ב.

רשות ניירות הערך בארה"ב חוקרת כעת האם נעשה שימוש לרעה במסחר, כזה שתרם לקריסתו של בר סטרנס ב-78% בחודש מרץ ולירידת ערכה של ליהמן ברדרס ב-81% מאז תחילת השנה. כמו כן, פרדי מק ופאני מיי צנחו גם הן בעשרות אחוזים ברקע לספקולציות שהמשבר בשוק המשכנתאות יוביל את החברות לחדלות פירעון. "

עודד, מעבר לפירוט שבלינק שנתנה [b]רוזמרין[/b], זווית נוספת:
[list]
[*] במקור, מכירת הסחורות עברה מעסקאות שוק רגילות כמו שאנו עושים בדוכן העגבניות למתכונת של בורסה, במטרה לייעל את המסחר ולהגן על האינטרסים של שני הצדדים.
[/list]
[b] השלב הבא, ביטוח. כריתת חוזה [/b]עכשיו** על אספקת הסחורה בעתיד, למשל אחרי הקציר, אפשרה לחקלאי להתגונן מפני סכנת צניחת מחיר, שעלולה לרושש אותו, ומנגד, קונה הסחורה מתגונן מפני סכנת עליית המחיר, שתפגע בו באותה המידה..
[list]
[*] למה ששני הצדדים יעשו זאת לעצמם, ויפסידו את הרווח הפוטנציאלי הטמון בתנודה בכיוון הנכון להם? על זה פותחו בשנים האחרונות תיאוריות בתחום של הפסיכו-פיננסים, תחת הכותרת 'שנאת סיכון':
[/list]
כל צד בעסקה מוכן לוותר על רווח פוטנציאלי, בתמורה להתגונן מפני הפסד. יש על זה מלל בשפע. וזה גם הגיוני. גם אני מעדיף עכשיו לוותר על רווח של 1000 ש"ח אם ההפסד (ביחס של 50%) הוא 500 ש"ח. ייגרם לי יותר נזק מהפסד הכסף מאשר תועלת מקבלתו (זה יכול להיות המעט שידחף לפשיטת רגל, אם אני כבר על הקצה).
[b] עם התפתחות ענף הפיננסים ובעיקר המחשוב והאינטרנט, ניתן היה להמציא תחת הכותרת [/b]חוזים עתידיים[b] כל שטות אפשרית, כל עוד מצד אחד היא משלמת כסף, ומצד שני, יודעת גם לקחת אותו. כך שתחת מטריה זו ניתן למצוא גם את ה{{}}[/b]אופציות*. מההיבט המעשי, חוזים ואופציות, היינו הך.
[list]
[*] כתוצאה מכך, יותר ויותר כסף של משקיעים ושאר שחקנים פיננסיים עבר לזירה הזאת, ויצא מהזירה של הנכסים היותר ריאליים, כגון אגרת חוב. שוק החוזים העתידיים הינו בעל גמישות ויכולת צמיחה אינסופית. בעצם, את הסוף כן מתחילים לראות. שזה המשבר המתפתח לו כבר כשנה.
[*] העצוב בפרשה, שגם המשקיעים וגם הכלכלנים לא רואים עד כמה כל תעשיות החוזים/אופציות הזו היא מגדל הפורח באוויר שכבר מזמן התנתק מכל בסיס. לדוגמה: נאמר ששנינו משחקים בבורסה בחוזים על שער הדולר-שקל, כל אחד מאיתנו יכול לייצר חוזה חדש יש מאין בלחיצת מקש עכבר. כל מה שהוא צריך זה להפקיד ערבות אצל חברת מסחר (בנק, חברת ברוקראג'). כך שאני 'מייצר' ('כותב' בלשון המקצועית) חוזה, ומוכר אותו לך. השער עלה? הכסף עובר ממך אלי. ירד? ממני אליך. עסקה סיבובית שלא קשורה לשום נכס ממשי אמיתי בר קיימא. לא צריך לשאוב נפט, לגדל חיטה או לחתוך בצל :'(.
[/list]

[url=http://www.notes.co.il/tamar/45964.asp]תמר בן-יוסף, הגדולה מכולם, על השפעות בנושא צמיחה[/url]
ז'ראר, שים אותה במועדפים. ההיפוך של סבר פלוצקר הלקקן.

[url=http://cashflowclub.org.il/node/5128]עודד, לבקשתך, על קצה המזלג[/url]

מישהו מוכן להסביר להדיוט לא אדיוט כמוני, שמנסה איכשהו לעקוב אחרי הדיון המרתק כאן, מה זה בדיוק חוזים עתידיים?

בהקשר זה: מסתבר שמסיבות היסטוריות אין אפשרות לסחור בחוזים עתידיים על סחורה אחת: בצל. לכן הבצל מהווה ניסוי שמאפשר לבחון את ההשפעה של מסחר בחוזים עתידיים על מחירי הסחורות. ומה מסתבר? מחירי הבצל תנודתיים יותר מאשר סחורות אחרות. הו, כמה מפתיע...
http://money.cnn.com/2008/06/27/news/economy/[po]The onion conundrum Birger[/po].fortune/?postversion=2008062713

[u]דומה שהמצב הנוכחי מצביע על כשל שוק (אולי זמני) שהוא נטע זר בכלכלה חופשית[/u]

<ומכיוון שבעו"ד חד וחריף מדובר, אגן על עצמי ועל [po]באופן טבעי[/po] ב-'לכאורה'>

דוגמה למלל מתפתל וחלול: מה זה [u]כשל שוק[/u], ואיך זה עולה בקנה אחד עם גדולת יעילות השוק החופשי? כשל או יעילות? גם וגם?תחליטו. אם יש כשל, אין יעילות ([b]לכאורה[/b]). יעילות, זה כשאין כשלים. אחרת, על איזו יעילות מדובר? כשל, זה בלגן. בלגן, זו יעילות? האם בשביל לייצר כאוס צריך כלכלנים ועו"ד המתמחים בחוזים ובמניפולציות פיננסיות? אז מה יהיה בלעדיהם? על זה נאמר, עם כאלו חברים, מי צריך אויבים. עם כאלו אנשי מקצוע, מי צריך חאפרים ([b]לכאורה[/b]).

ומה זאת הקביעה הזאת [u]נטע זר בכלכלה חופשית_? האם באותה מידה לי יש זכות לקבוע ש-"חשיבה הגיונית ובעיקר הגונה היא _[/u]נטע [po]זר [/po] בתודעתו של כותב זה ([b]לכאורה[/b]), עו"ד דין מפולפל של בעלי הון"? או ש-"עקרון הכסף עצמו הוא נטע זר באורחות חייו של האדם, ולראייה תראו לכמה נזק הוא גורם, מלחמות, דיכוי, רעב, זיהום, אורגיית צריכה של מעטים על חשבון חליבתם של רבים? ([b]לכאורה[/b])"

אם הכשל שם, הוא לא נטע זר. הוא צמח חוקי שצמח לו [po]באופן טבעי[/po] מתוך הקרקע של השוק החופשי. קרקע עשירה בזרעי כשלי שוק. תראו כמה מהם צמחו לתפארת, אחדים כבר פורחים ואף הניבו פירות. באושים ([b]לכאורה[/b]).

<אני אכן בקריזה. מתחרפן מהרטוריקה הזאת, המניפולציות המפגרות, ההטעיה, הולכת השולל במסווה של דיבור "מקצועי" ([b]לכאורה[/b])>

חוזר בי מהפנסיה המוקדמת. עדיין בוער בי משהו. כנראה נפט, כי בדיוק על זה מדובר:

ושוב בגלובס, מצאתי את אחד מאבירי השוק החופשי במלל כאילו נהיר אך מתפתל מסתירות פנימיות ומונחים חלולים, מגנה את את הספקולציה בחוזים העתידיים שמשבשת את הפעילות הכלכלית האמיתית. כך שאם בקפיטליסט גאה נפלה שלהבת...

[url=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000360985&fid=2185]להגביל את המסחר בנפט[/url] :

"בעוד שהסוחרים האמיתיים בנפט גולמי הינם היצרנים (מפיקי הנפט הגולמי) והצרכנים (בתי הזיקוק), הרי במסחר של חוזים על אספקה עתידית של נפט גולמי נמנים בנוסף אליהם גם קרנות גידור, קרנות השקעה וכל אדם או תאגיד החפצים בכך. ובקיצור: שוק החוזים העתידיים של נפט גולמי פתוח כיום לכל "ספקולנט" (במובן החיובי של המונח) גם אם אינו יצרן או בית זיקוק."

"לדעת אנליסטים ומומחים בינלאומיים, הספקולציה בחוזים עתידיים (בנוסף לחולשת הדולר) גורמת למחסור מדומה בנפט גולמי להאמרת מחירים ולנזקים בסכומי עתק לכלכלות העולם. דומה שהמצב הנוכחי מצביע על כשל שוק (אולי זמני) שהוא נטע זר בכלכלה חופשית. אכן, הכלכלה העולמית חופשית וטוב שכך, אולם על המדינות המתועשות, ה-G8, כמו גם על סין והודו, להתעשת להיאבק בכשל השוק ולאסור בהוראת שעה מסחר בחוזים עתידיים על אספקת נפט גולמי ולהותיר זירת המסחר זו רק ליצרנים (מפיקי הנפט הגולמי) ולצרכנים (בתי הזיקוק)."

ממליץ לקרוא את כל המאמר. שיעור מעניין ב... כל אחד יראה שם מה שהוא רוצה.

[b]רוזמרין[/b], [po]אל דנטה[/po], אין מילים. פשוט לא נותר לי מה לומר. או כמו שאמר ג'ורג' קונסטנזה:
I'm speechless. I just have no speech
<פורש לפנסיה מוקדמת. אולי זו ההזדמנות להקים משק משפחתי קטן מבוסס פרמקלצ'ר>

יונת, הארגון הזה קם בחסות הבנק העולמי. מדהים למדי...

רוזמרין, אני מתנצל. כל הקרדיט אליך וסליחה שלא פתחתי את הלינק כשהבאת אותו. תודה על ההפניה.

[po]אל דנטה[/po], המאמר שהבאת אתמול? אני הבאתי אותו כבר ב-4.7.08!!! פשוט מאתר ישראלי אחר...
[url=http://www.foodfirst.org/en/node/2120]הנה המאמר באנגלית עם כל הלינקים הנדרשים בסופו[/url]

טוב לדעת שיש גם קולות כאלה!
של מי הארגון הזה, אגב?

"קבוצת ההערכה הבינלאומית למדע וטכנולוגיה חקלאיים (IAASTD) פירסמה באחרונה את התוצאות של מחקר גלובאלי רחב היקף שבוצע בידי 400 מדענים. השורה התחתונה של מחקרם היתה קריאה לרפורמה מקיפה בחקלאות הנשלטת בידי תאגידים רב לאומיים וחוקי סחר בלתי הוגנים. הדו"ח מזהיר מפני פתרונות קסם של הנדסה גנטית לייצור מזון, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של גישות אגרו-אקולוגיות מקומיות לחקלאות. היתרונות העיקריים, מלבד ההשפעה המיטיבה על הסביבה, הם שלצד ייצור המזון לשווקים נוצרת הן תעסוקה והן יכולת הזנה לרעבי העולם. במדידה של כמות תוצרת כללית לשטח קרקע (בניגוד לתנובת גידול מסוים) מצאו החוקרים כי תפוקת המשקים המשפחתיים הקטנים עלתה על זו של המשקים התעשייתיים המתקדמים ביותר. הם גם צורכים פחות נפט ומקטינים עוד יותר את הצריכה, כאשר התפוקה נסחרת על בסיס אזורי. חלופות אלו ברחבי העולם הן איים של קיימות באוקיינוסים כלכליים וסביבתיים סוערים יותר ויותר. כאשר החקלאות המתועשת והסחר החופשי מכשילים רבים ברחבי העולם דוגמאות אלה הופכות למפתח להחזרת העמידות (resilience) למערך ייצור המזון הגלובאלי המתקשה לתפקד."

הסיכום הזה של הדו"ח של IAASTD מופיע במקור באתר של הגדה השמאלית (http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=print&sid=6045)

[u]מה זה משנה הערך שלה, אם אסור לבנות עליה?[/u]
"אסור" זה מלה יחסית. הלחץ הכלכלי משפיע ומביא (לפעמים, אחרי זמן) להפשרת קרקעות. אם משתנה הכיוון של הלחץ הכלכלי, תהיה פחות הפשרת קרקעות, אולי אפילו ההפך.

מה זה משנה הערך שלה, אם אסור לבנות עליה? אם לקרקע ייעוד חקלאי, אי אפשר למכור אותה לבניה. נכון שיש ספקולנטים שרוכשים קרקעות וממתינים שתופשר. אבל אם ההפשרה לבנייה תיפסק, יפסיקו לעשות את זה. אני חושבת שיש גם מיסים שהופכים רכישת קרקעות למטרות ספקולציה, לפחות כדאיים.

טרה, נניח שבבעלותך קרקע. ונניח שאת יכולה לנצל אותה
[list=1]
[*] לחקלאות
[*] לבניית קניון או מלון או שכונת מגורים.
[/list]
במה תבחרי? בתשובה תלויה בערך שיהיה לחלקה שלך בכל אחת מהאפשרויות. אם הערך שלה בתור קרקע חקלאית הוא נמוך (כמו היום) ודאי תרצי לבנות עליה. אבל כאשר הערך של קרקע חקלאית עולה (כמו בכתבה שהביא [po]אל דנטה[/po]) הרי שתעדיפי לנצל אותה לחקלאות.

ולגבי השאלה מי יקנה את הקרקע ואם ישתלם לעבד אותה בטרקטורים שפועלים על דיזל שהולך ומתייקר -- זה כבר דיון אחר.

לא פסימי לחלוטין. מתרחשים גם דברים מעוררי השראה כמו זה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Community-[po]supported agriculture[/po]

ואם קרקע חקלאית תהיה שווה הרבה כסף, חקלאים קטנים ימכרו לתאגידים האלה שצריכים שטחים גדולים כדי להכניס את הטרקטורים הענקיים שלהם, כדי לחרוש שדה שלם בבת אחת.

[u]העיוות האמיתי הוא העובדה שהאדמות החקלאיות (עדיין) זולות כל כך.[/u]
מהזתומרת? באופן מסורתי האדמות החקלאיות בכלל שייכות לחקלאי מדורי דורות, ולא עולות לו כסף. לכן עלות הקרקע בכלל לא נכנסת לחישובים של עלות המזון. ובכלל, החלק של החקלאי בעלות המזון לצרכן היא הקטנה ביותר, רוב הכסף מגיע למשווקים. כך שעליית מחירי האדמה לחקלאות היא דבר רע ולא טוב. כי חקלאים קטנים כבר לא יוכלו לקנות קרקע, כי הרווח בחקלאות מסורתית גם ככה מזערי, ורק תאגידים לייצור מזון יוכלו להרוויח מייצור מזון אם גם קנייית אדמה תהיה יקרה. נגיד, כשהייתה עלייה במחירי האורז, אתם חושבים שהחקלאי באינדונזיה הרוויח יותר עבור היבול שלו? לא נראה לי.

[u]מחירים זולים מייצרים עודף מה שאומר שיש מספיק אוכל לכולם (כעיקרון)[/u]
ועל זה נאמר שההבדל בין העקרון למציאות הוא זניח בעקרון, אבל משמעותי במציאות. :-)

[u]זה שהכסף הזה שמסתובב לא היה ירוק קודם זה נכון, אולם יש לי תחושה שעכשיו הכסף הזה, החברות הללו, מתיישבות על עורק ראשי יותר, משהו שיכול לגרום להרס רב יותר.[/u]
וואו, אני לא מאמינה שאני פוגשת משהו יותר פסימי ממני!

[u]זה דבר והיפוכו.[/u]
נכון. ועם שניהם אחיה בשלום. משום שמחירים זולים מייצרים עודף מה שאומר שיש מספיק אוכל לכולם (כעיקרון) ומחירים ריאלים זה גם טוב משום שהם משקפים את המצב כהוויתו, ויש בי אמונה (רומנטית) שהאמת היא תמיד טובה ותמיד אפשר להתמודד איתה.
יכול להיות שאני ניזון משמועות מנופחות אולם ההתנהגות והדיבור על "סחורות" נראה שמוביל חברות ענק לדרוס עוד שטח שהן טרם דרסו והכל במימון אנשים שמקודם התלהבו מ"הייטק" והיום מ"סחורות".

זה שהכסף הזה שמסתובב לא היה ירוק קודם זה נכון, אולם יש לי תחושה שעכשיו הכסף הזה, החברות הללו, מתיישבות על עורק ראשי יותר, משהו שיכול לגרום להרס רב יותר.

[hr]
הרצאה חמודה של מארק ביטמן על אוכל בted.
http://www.ted.com/index.php/talks/[po]mark bittman on what s wrong with what we eat[/po].html

[u]אולי הדבר הזה קורה בפריפריות הרחוקות לאור המעבר הגדול לאיזורים אורבניים.[/u]
בדיוק. מה שקורה זה ההפך מפירבור.

[u]לגבי מחירי המזון, אם המחיר ירד אז סבבה, ואם המחיר ישקף את העלות האמיתית - אז ממש מצויין.[/u]
זה דבר והיפוכו.

לגבי השקעות: משום מה אתה מניח שהסחורות זה בועה, בעוד אני חושבת שאנחנו רואים רק את תחילת העליה ושעוד בכלל לא מגרדים בועה. נחיה ונראה. בכל מקרה, מצחיק אותי שאתה מתלונן על:
[u]הולך המשקיע הממוצע וקונה מה שאומרים לו לקנות, תומך בחברות שקשה להניח שיש להן תפיסה ירוקה (תרתי משמע)[/u]
כי הרי גם קודם לא השקיעו בדברים ירוקים במיוחד. הכסף שהולך עכשיו לסחורות לא הלך קודם לשמירה על חיות הבר או להגנת יערות העד. אם כבר, עלית מחירי הסחורות גורמת לאנשים לנסות פחות לבזבז אותן. ומהבחינה הזאת השקעה בסחורות היא ירוקה יותר מאשר השקעה בקניונים (למשל) או חברות מוצרי צריכה.

רוזמרין, שילוב של תפיסה אורבנית בנוסח ג'רמייה לרנר ושל חוק דיור מוגן בנוסח סקנדינוויה יפתרו את הבעיה של ההיפר קפיטליזם הזה.

תודה על הדיון המעניין!
יונת, אומרים שבשנה האחרונה המחירים בבריטניה ירדו ב8%.
בשיחה עם חברים שמשכירים בית בלונדון מלפני שבוע הם אמרו שגם הם שמעו על הדבר הזה אבל בתכלס המחירים רק עולים.
אולי הדבר הזה קורה בפריפריות הרחוקות לאור המעבר הגדול לאיזורים אורבניים. לא יודע.
לגבי מחירי המזון, אם המחיר ירד אז סבבה, ואם המחיר ישקף את העלות האמיתית - אז ממש מצויין. העניין הוא שלא נראה לי שזה מה שיקרה, מה שנראה לי שיקרה זה התרסקות.
אני לא מבין גדול בכלכלה ומעט מאוד בבורסות, אולם הנסיון שיש לי מראה שהשקעה טובה היא השקעה שהמשקיע מבין במה הוא משקיע.
כלומר לתמוך בחברות שאתה מאמין בהן ומשתמש במוצריהם. עם כל הבאזז שיש היום על סחורות (וזה יחסית חדש, מרבית ההשקעות עד היום היו בחברות מסחריות שהמקסימום שיכול לקרות זה שהחברה נופלת וכולם הולכים הביתה בלי כסף. פה נפילה שווה מחסור במזון) הולך המשקיע הממוצע וקונה מה שאומרים לו לקנות, תומך בחברות שקשה להניח שיש להן תפיסה ירוקה (תרתי משמע) במה שהן עושות וכשהוא מושך את השקעתו הוא תורם באופן אקטיבי להתמוטטות החקלאות בעולם.

אתם מכירים את המערכון ב"ארץ נהדרת" על דובה וקיפוד ובעל הבית החמדן שיש לו ארמון בתוך הדירה שלו?
אז אחרי שעונה שלמה אני צוחקת ומקללת את הבלבוסטים החמדנים האלה, גיליתי שזוג חברים קרוב-קרוב שלי הם כאלה בדיוק. קנו דירה של 80 מ' בת"א וחילקו אותה ל-4 דירות של 20 מ"ר ולוקחים על כל "דירה" כזו מעל 2500 ש"ח בחודש.
חשבתי שהם צוחקים עלי, אבל הבעל הסביר לי בשיא הרצינות: את לא יודעת כמה הם שמחים וכמה אנשים מחפשים דירת חדר בת"א.
אני שואלת אותו: אבל למה ה"גרידיות" הזו? למה אתה קורא ל-20 מ' דירה בכלל? ולמה אתה לוקח כ"כ הרבה כסף כשאת הוילה שלך (הוא גר בצפון) אתה לא יכול להשכיר בסכום כזה?
נו, אז הוא משך בכתפיו וטען שאלו כוחות השוק

אחרי שנפרדנו לדרכנו, חשבתי על זה בכיוון של מזון.
תתארו לכם מצב שסנדוויץ' פשוט בתל-אביב יעלה 200 ש"ח וזה ייחשב למחיר מציאה, כי פלאפל מוכרים ב-400 ש"ח וארוחה מלאה ב-2000 ש"ח.
ברור שאנשים ישמחו לשלם "רק" 200 ש"ח לסנדוויץ', לא?

אותם אנשים ש"שמחים" שמצאו דירת חדר בת"א, יש להניח שהם אנשים צעירים בתחילת דרכם. תחשבו כמה שעות עבודה בחודש הם צריכים רק בשביל לממן את הקיטון שהם גרים בו וכמה זה חסר תוחלת לצעירים לחיות בת"א היום.

יש לי תחושה שהבעל קרא ביסודיות את "אבא עשיר, אבא עני" ויישם את זה אחד לאחד. בארץ שלנו אתה נחשב לגבר-גבר אם עשית דבר כזה. (הוא קורא לעצמו [b]יזם[/b] ומה זה גאה בעצמו).

[u]כפי שכבר עכשיו תפוקת המזון לא הדביקה את הגידול באוכלוסיה כי לחקלאים רבים ובעלי קרקעות לא השתלם לגדל מזון במחירים שלפני הזינוק.[/u]
ז'ראר, על סמך מה הבאת את הנתונים האלו?
אני מצטטת מתוך המאמר שהבאתי קישור אליו (4.7.08):
"לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יבול הדגנים העולמי בשנת 2007 סיפק שפע מזון, שהיה די בו להאכיל יותר מעשרה מיליארד בני אדם – פי אחת וחצי מאוכלוסיית העולם הנוכחית. במהלך 20 השנים האחרונות יבולי המזון העולמיים עלו בעקביות בקצב של 2% לשנה ויותר, ועקפו בהרבה את הגידול באוכלוסיית העולם שדווקא התמתן ועומד כיום על 1.14% לשנה. ובפשטות: האוכלוסייה העולמית אינה גדלה יותר ממצאי המזון."

קודם כל, בבקשה לא להאשים אותי בסגידה לשוק החופשי וליד הנעלמה שלו. לרשימת כשלים (חלקית) אני מפנה אתכם לספר Natural Capitalism, שמסביר איך שמחיר השוק לא מגלם את העלות האמיתי במקרה של סחורות מו בטבע ועוד יותר במקרה של שירותים שהטבע מספק לנו, כמו טיהור מים ואוויר.

יחד עם זאת, העיוות האמיתי הוא העובדה שהאדמות החקלאיות (עדיין) זולות כל כך, שהמזון (עדיין) זול כל כך, שהמים (עדיין) זולים כל כך, שהשלכת אשפה (עדיין) זולה כל כך. ברור לי שאם נעבור למצב שבו המחיר של הדברים האלה ישקף את העלות האמיתית שלהם, תהיה לנו תקופת מעבר קשה וכואבת. אבל מצד שני, אני לא רואה איך אפשר להמשיך להתעלם מהעלות הזו בלי להגיע לתוצאות חמורות עוד יותר.

[po]אל דנטה[/po],
א. ירידת מחירי הבתים (עדיין) לא הגיעה לארץ. הכתבה שהבאת לא מדברת על הארץ.
ב. אם אתה מאמין שמחירי המזון הם בועה, אז מה הבעיה? אם זה נכון, הם פשוט ירדו עוד כמה זמן. אבל אם זו לא בועה, אז עדיף שהכסף הזמין ילך להשקעה באדמות חקלאיות ולא בדברים אחרים כמו הפיכתן לקניונים.

[po]אל דנטה[/po], טוב שהתייחסת לאמירה של יונת, כי אני נתקעתי. אני מנסה ללטש את הביקורת שלי על רעיון השוק החופשי שמאזן את עצמו. עמוד תווך בכלכלה הניאו-קלאסית ובמשנתו של מילטון פרידמן. הפיתוח כבר חורג מהדד-ליינס...

בינתיים, רציתי להפנות תשומת לב למשהו שהיכה בי, משפט מהמאמר שציטטתי: [u]כמובן שהנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים, כך שאין ספק כי היא בין הגורמים לעליית מחירי הסחורות[/u].
מה זה המושג הזה [u]נזילות גבוהה[/u]? ואיך מנגד זה מסתדר עם 'משבר האשראי'?

יש כסף. אך לא איפה שצריך אותו. בזמן שחלקים נרחבים בעולם לא מצליחים לקנות אוכל (בין היתר כי לא מאפשרים להם לגדל אותו, גם בגלל השתלטות חברות ומשקיעים על הקרקעות), אחרים לא יודעים באיזה אפיק להשקיע את כספם בכדי לייצר תשואה... ותראו את הפרדוקס: ככל שאותם משקיעים מחפשים מוצא לכספם, כך עניי העולם יכולים לקנות פחות ופחות מזון עקב [u]הנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים[/u]. אותם משקיעים מעלים במו ידיהם את מחיר המזון והופכים אותו ללא נגיש עבור דלי האמצעים.

ולגבי מחירי הבתים, אותה דינמיקה ספקולטיבית: כסף זמין רץ אחרי סחורה מוגבלת, ויוצר אינפלציה במחיר אותה הסחורה. כאשר אוזל הכסף הזמין (הלוואות של חסרי אמצעים שלא מאושרות יותר ע"י הבנקים), מסתיים הניפוח, ומגיע ה-"תיקון", ירידת הערך. עד לכניסת כסף חדש, שישב על הגדר בהמתנה לירידה או שהשתתף במירוץ הסחורות.

ואני מסכים עם התסריט של [po]אל דנטה[/po] לגבי האקזיט המהיר מהחוות החקלאיות שיביא לקריסתן, ועקב זאת לירידה בתפוקת המזון. כפי שכבר עכשיו תפוקת המזון לא הדביקה את הגידול באוכלוסיה כי לחקלאים רבים ובעלי קרקעות לא השתלם לגדל מזון במחירים שלפני הזינוק. וזאת התמצית: [b]חסר מזון מכיוון שמי שאמור לייצר אותו לא מרוויח מספיק[/b].

[u]שאני אבין, יש לכם בעיה עם זה שעולה הערך של קרקע חקלאית בדיוק בזמן שיורד הערך של בתים? כי לי זה לא נראה כמו בעיה אלא כמו פתרון, תיקון, איזון, או איך שלא תקראו לזה.[/u]
א. ירידת ערך הבתים זו אגדה בעיני. היחס כיום בין משכורת ממוצעת או אפילו יכולת השתכרות של משפחה עם 2 מבוגרים עובדים לבין עלות בית באיזור המרכז היא לא פרופורציונית או ריאלית.
ב. יש בעיה עם השתלטות גורמים עסקיים על הקרקע החקלאית בעולם, בגדול זה אומר שמחירי המזון גם הם יהפכו לבועה כמו מחירי הנדל"ן.
זו הפעם הראשונה לארוך כל הדף הזה שמשהו גורם לי להיות פסימי. (וההסבר הוא הטקסטים האחרונים שז'ראר הביא. משקיעים שמחפשים לעשות אקזיט מהיר, א-לה תקופת ההייטק, בסחורות, משקיעים שלא מבינים כלום וכשהם לא יראו רווחים מהירים - יחתכו מההשקעה ויגרמו לקריסה מהירה של חוות שלמות מה שעלול להעצים פי כמה וכמה את הרעב בעולם)

[u]לאחרונה הם החליטו שהאתר www.wildflowers.co.il עלול להתקין וירוסים אצל הגולש התמים. לכי תביני.[/u]

נכנסתי לאתר הפרחים, ומתנוססת שם ההודעה הזו: "מתקפת האקרים באתר "צמח השדה" 06/07/2008 "
המשך ההודעה:
"אתר צמח השדה בטוח לגלישה
בשבוע האחרון חווה צוות אתר צמח השדה מתקפת הקרים אלימה. האתר הופצץ באלפי סקריפטים ושאילתות שנועדו לשבש את האתר. מתקפה זו הינה של מקצוענים שפרצו לאתרים בכל העולם בעיקר במזרח הרחוק, משם שלחו את הסקריפטים.למזלינו המתכנתים שלנו מומחים לא קטנים , חקרו את הנושא והצליחו לעמוד בפרץ. ואז גילינו את "המכה האמיתית"... גוגל כנראה סרק את האתר בעת ההתקפה ומדווח עתה לגולשים בכל אחד מדפי האתר :
[b]אתר זה עלול להזיק למחשב שלך[/b]

לכל גולשינו:

[b]האתר בטוח לגלישה[/b]

גם בעת התקפה ההתקפה עלינו לא מדביקה
ובכלל עכשיו אין לנו כל בעיה
תודה לכם וגלישה נעימה

ולעניין:
[url=http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=178986]משקיעים לטווח ארוך עזבו את שוק המניות וזה עלול לגרום לתנודתיות מסוכנת בשוק הסחורות[/url] :
"הנהירה לסחורות שתודלקה על ידי משקיעים הנמלטים משוק המניות עלולה להגביר את התנודתיות של התחום, אמר היום פטר טוגוד, מנהל השקעות ראשי בקרוסבי פורסייט.

"הסחורות הולכות להיות תנודתיות בצורה מסוכנת בגלל שזהו המקום היחידי בו כולם הולכים לשחק, כולל מרבית קרנות הגידור", אמר טוגוד והוסיף שזה נובע בין היתר מחוסר של משקיעים לטווח ארוך בשוק המניות, לפיכך התאוששות כרגע נראת כבלתי סבירה.

"התמיכה של נכסי הבסיס נעלמה לחלוטין, איפה המשקיעים לטווח הארוך? איפה המוסדיים שקונים? זה בדיוק המקום שהתנודתיות נוצרת", הוסיף טוגוד. מחירי המניות בשפל שלא נראה מאז 1980, ולכן הן צריכות לזנק, אך ללא משקיעים לטווח ארוך אין להם בסיס לבנות כזה מהלך, הוסיף מנהל ההשקעות הראשי בקרוסבי פורסייט. למרות הכל טוגוד עדיין שורי לגבי סקטור הסחורות, אך סבור כי השוק צפוי להיות מאוד לא יציב. "

ועוד חוות דעת, של "מנהל ההשקעות הראשי בפריזמה בית השקעות" : http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=178966 :
"כמובן שהנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים, כך שאין ספק כי היא בין הגורמים לעליית מחירי הסחורות. אך חייבת תמיד להיות סיבה כלכלית מאחורי עליית המחירים ולא רק טכנית. בכל הנוגע למחירי האנרגיה ניתן למנות מספר סיבות עיקריות כאשר ייתכן וספקולציה אכן העצימה את מגמת העליות אך אין ספק שלא היא זו שקובעת את המגמה."

[u]הייתי בטוחה שעם כל הפעילות בדף זה יופיע בעמוד הראשון.[/u]
יש לנו משבר חדש: [po]משבר אי הופעת דף משבר המזון בעולם בגוגל[/po]. ידם של הספקולנטים בדירוג פופולריות במעל. צוות הטוקבקיסטים מטעם לא מועיל. הלכה הפרסומת של נסטלה... :-D.
<עברתי לראות מה נכתב, ואין לי ראש כרגע לתגובה אינטליגנטית. אם אי פעם היה לי :-) >

מילא זה, אבל אנחנו אפילו לא בדף התוצאות הראשון בחיפוש על "חינוך ביתי" או "עקרון הרצף".
לדעתי יש לזה שתי סיבות:
[list=1]
[*] האיטיות והנפילות של השרת. גוגל מוריד על זה נקודות.
[*] כל מיני בעיות לא ברורות בגוגל עצמו. למשל, לאחרונה הם החליטו שהאתר www.wildflowers.co.il עלול להתקין וירוסים אצל הגולש התמים. לכי תביני.
[/list]

יונת, יש לי שאלה אליך.
גיגלתי את צירוף המילים " משבר המזון" ולא ראיתי את הדף הזה בחמישה העמודים הראשונים. כן ראיתי כל מיני אתרים לא גדולים שמופיעים שם. הייתי בטוחה שעם כל הפעילות בדף זה יופיע בעמוד הראשון. מה ההסבר?

[u]אף אחד לא בונה על פיתוחים שמשנים את העולם בשנה או חמש.[/u]
אני דווקא כן :-) אינטרס כלכלי מיידי לחברות הוא לסרבל, להשקיע שנים במחקר ופיתוח (=יותר כסף). שינויים בעולם של היום, עולם שבו האינפורמציה זורמת במהירות ולעשות סימולציות זה כלום זמן, יכולים וצריכים לקרות במהירות רבה.
הרעה החולה של העולם הישן, התעשייתי, עם הראיה לטווח קצר (וכל מערכת החינוך הלא רלוונטית של העולם כיום מנציחה את הגישה הזו) היא הסירבול, האינטרס שהאטוטמט שלו הוא לומר קודם כל "אההה.. זה מסובך מאוד" כדי לגרוף עוד רווחים מיידיים. (דוגמא מעניינת להתנהלות כזו מופיעה בדף מיחזור מים אפורים לגינון)
הרווחים אגב הם מיידיים אולם הם מראים חשיבה עסקית קלוקלת משום שחשיבה נבונה עסקית היא כזו הדואגת לבנייה ארוכת טווח.

ז'ראר, גדול עלי לתרגם את הכתבה הזו. כתבתי שאין לי מה לומר בהקשרו משום שאני לא מסוגל לחשוב על שום דבר שאפשר לעשות כנגד זה.

שאני אבין, יש לכם בעיה עם זה שעולה הערך של קרקע חקלאית בדיוק בזמן שיורד הערך של בתים? כי לי זה לא נראה כמו בעיה אלא כמו פתרון, תיקון, איזון, או איך שלא תקראו לזה.

[u]מה??? משרד החקלאות האמריקאי מחרים חומרים בישראל? טוב, זה ברור. איך לא חשבתי על זה קודם?![/u]

לא, אני התכוונתי הפוך. אך סביר שזהו נוהל קבוע בכל המדינות "המתוקנות". מעבר לסרקאזם, מדובר בהגנה על המאזן האקולוגי המקומי. על פניו נשמע דווקא חיובי. ולגבי האנקדוטה עם החברה הזו שלנו (ולא, לא עינו אותה במרתפי שירות הבטחון החקלאי הכללי, סתם הגזמתי נוסח מונכאוזן), היא הביאה לנו מזכרת אופיינית משוויץ, מטאטא זרדים, על פניו תמים. אך בעיניהן החדות והמיומנות של נציגי הרשויות שעינן תמיד פקוחה (ע"ע האח הגדול), הם זיהו סכנת פלישה של זן חיטה שלא אושר לגידול בארץ. וכך מזכרת תמימה הפכה לאוייב אקולוגי. לכי תדעי אם לא הסניפו את הזרעים... מה שיסביר את התחזיות שלהם.

[po]אל דנטה[/po], המאמר שלך [b]קולע בדיוק[/b] לדיון סביב מצב המזון, משקיעים ומניפולציות ספקולטיביות. יש מתנדב לתמצת? אני קצת עסוק בימים הקרובים, אני צריך לבחון הצעה לרכישת כמה משקים עצמאיים שמפרנסים את בעליהם ומשפחותיהם, ולהסב אותם לגידולים לפי מחירי הסחורות הרווחיים ביותר...

[u]יש להם מנדט להחרים כל מני צמחים וזרעים ושאר חומרים שנכנסים לארץ.[/u]

מה??? משרד החקלאות האמריקאי מחרים חומרים בישראל? טוב, זה ברור. איך לא חשבתי על זה קודם?!

או, הנה, צוות הטוקבקיסטים מטעם התייצב למשמרת. אבל איך לא גוייס נציג של הימין הכלכלי שיטען שכל הבלגן נובע מעודף רגולציה ופנטזיות של מני אקולוגים הזויים שנלחמים בהנדסה גנטית שתציל את העולם ובשוק החופשי שבעזרת ידו הנעלמה (ואני לא מספר מה עוד היד הזו עושה בשעות החשיכה... די לחכימה) יעלים את כל העוולות ויחד עם זה גם את כל החלכאים והנדכאים אל גן עדן של מסחר גלובליזציוני שיסדר לנו פתרון סופי של אושר ממותג במחיר מבצע של שלוש בתשעים ותשע רק היום... ולא, יונת לא נחשבת. כי גם היא טוקבקיסטית מטעם :-) . זה לא ימין כלכלי ליברלי זה. שנקרא לחבר שלנו, ההוא מ... טוב, תשכחו מזה. הוא עוד עלול באמת לבוא...

[po]אל דנטה[/po], מה עשית לי עם המאמר הזה, אני לא מבין למה כל המקורות הזרים כתובים בשפה זרה. גם כן הגלובליזציה הזאת.

[u]מה הם מסניפים שם, הכלכלנים במשרד החקלאות?[/u]
אם את לא ידעת עד היום, אז אני מגלה לך: יש להם מנדט להחרים כל מני צמחים וזרעים ושאר חומרים שנכנסים לארץ. פעם החרימו מתנה שחברה הביאה לנו משוויץ. (ולא, לא הוגש כתב אישום נגד החברה הזו. תוך שבוע היא שוחררה, אחרי שכל הסימנים מהמכות היבשות דהו...). והגדול בקטע הזה, שאף אחד לא בודק מה הם עושים עם כל ההחרמות האלה... הא? וגם כאן, די לחכימה...

<בגללכם אני לא יושב על הסבב הקבוע שלי גלובס-ביזפורטל-דהמרקר-גרפים-באופן... באופן דווקא כן. יותר מדי.>

[u]כך שלפני פרוץ המשבר, שררה בעולם אופטימיות קוסמית, היתה אופוריה שהנה אוטוטו האנושות הנאורה והמופלאה המונהגת ע"י ארה"ב המוארת תחסל את כל הסבל והעוני בעולם בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים, הפארמקולוגיים והפיננסיים שנרקחים במערב.[/u]

אבל לפני שנה כבר האמירו המחירים ואפשר היה לראות את המגמה.
חוץ מזה שאתה מתוק אמיתי, ז'ראר, אף אחד לא בונה על פיתוחים שמשנים את העולם בשנה או חמש.
אני פשוט תוהה איך, עם כל הגרפים שהראו את מה שמתחולל (לא יכול להיות אחרת) יצא להם תחזית הפוכה. מה הם מסניפים שם, הכלכלנים במשרד החקלאות?

http://www.nytimes.com/2008/06/05/business/05farm.html?_r=1&oref=slogin

לא יודע מה לומר.

רוזמרין.
כשקראתי את הודעתך, חטפתי קריזה. לא, לא עליך. הפעם אני לא אהרוג את השליח... אני חוטף קריזה לנוכח בילבולציה של מוח. לו הייתי גס רוח (ואני אכן לעיתים :-) , יש מספיק שיעידו כאן), הייתי אומר שכל התחזיות של החזאים האלה שוות ל-#@*!!, אבל כנאמר בפתח דברי, אני מצנזר עצמי.

ולמה אני ככה מתחרפן? אני אשמע כמו תקליט שבור שחוזר על עצמ...קחחח...קליט שבור שחוזר על עצמ...קחחח... אך כבר נמאס לראות איך כל הניתוחים, חוות הדעת המלומדות והתחזיות מתעלמות בעקביות מבעיות היסוד והדרך לפתרונן. למשל, אולי במקום לתת הלוואות למדינות עניות כדי שיקנו מזון ונשק, ובעיקר לחייב אותן לייבא את תוצרי התעשייה המערבית כדי לסדר את מאזן התשלומים של מדינות המערב, פשוט יעזרו להן להקים תשתיות רווחה לעצמן? אך לא, זה לא משתלם למדינות המערב ולבעלי העסקים והמניות שלהן. כדי ש-Nestle תרוויח, היא צריכה ש-"הילידות" יקנו תחליף חלב במקום להניק אות ילדיהן. ואיך חברות התרופות ירוויחו אם לא ימכרו תרופות וחיסונים לממשלות ש-"מעניקות" אותו למדינות ה-"נזקקות", במקום לדאוג שרמת התזונה וההיגיינה ישתפרו כך שהמחלות האקזוטיות יעלמו?

ושוב לתחת-זיות, הן פשוט ממשיכות מגמה קיימת ברגע ביצוע החישוב. כך שלפני פרוץ המשבר, שררה בעולם אופטימיות קוסמית, היתה אופוריה שהנה אוטוטו האנושות הנאורה והמופלאה המונהגת ע"י ארה"ב המוארת תחסל את כל הסבל והעוני בעולם בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים, הפארמקולוגיים והפיננסיים שנרקחים במערב.

ועכשיו, שחלק מהחזון מתגלה כמגדל קלפים קורס במקרה הטוב או קומבינת פירמידה במקרה הרע ('קומבינת פונזי' בלשון העסקית), יש מגמה חדשה, שלא לומר היפוך, וזו מצביעה על הרעה. לאן נעלם החזון? ואם כבר בהעלמות חזון וקריזה עסקינן, אז ברצף אסוציאטיבי מוזיקלי אקראי לחלוטין, עלתה בי התהייה של ה-Stranglers "לאן נעלמו הגיבורים". לא אתן קישור כי זה דף רציני כאן ולא בלוג מוזיקלי, אבל סתם ככה כמה מילים לדרך:

Whatever happened to all the heroes?
All the Shakespearoes?
They watched their Rome burn

No more heroes any more
No more heroes any more

כן, ולמי שתהה, אני אכן ר-ציני.

ולאפונית, תודה על התודה. נחמד להווכח שיש כמה קוראים חוץ מהצוות הקבוע שמתפלמס כאן (גילוי נאות: אנחנו טוקבקיסטים בשכר שמועסקים במטרה לייצר רייטינג לאתר, לקראת הפעלת פרסומות של Nestle לתחליף חלב), ועוד שמביעים עניין בכתוב. ומי שיותר ספציפית מתעניין בחוזים, יש לנו כאן איזו בעייה קטנה עם חוזה שהוציאו על המדינה, לפני כמה שנים על מרפסת בבזל... דרוש איזה סוחר ממולח שיקנה אותו מאיתנו בעסקה סיבובית, ואנחנו כבר נסתדר על המחיר. הכי גרוע ננפיק כמה אגרות חוב על נכסים שלא קיימים ונמכור אותן לקרנות הפנסיה של השכירים...

[url=http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=[po]as20080709]משבר המזון: אחד מכל שבעה סובל מרעב[/url] 02[/po]&layer=hp&layer2=headarticle&layer3=world
במיוחד צד את עיניי המשפט הבא:
לפני שנה בלבד, חזו כלכלני משרד החקלאות כי בעיית המחסור במזון תתכווץ בכל אזור בעולם, למעט מדינות אפריקה שמתחת למדבר סהרה. בדו"ח הנוכחי, הסוקר את בעיית המזון ב-70 מדינות מתפתחות, חוזה משרד החקלאות כי מספר הסובלים מתת תזונה בעולם יטפס ל-1.2 מיליארד עד 2017. התחזית הקודמת של המשרד צפתה כי מספר הרעבים יירד ל-800 מיליון בעשור הקרוב.

מה זה אומר? איך התחזיות השתנו תוך שנה אחת בלבד? הבעיות עם עליית מחירי המזון והדלק לא התחילו לפני שנה אז מה התפספס פה?

ז'ראר, תודה על ההסבר בתחילת דבריך (על החוזים)
זה עוזר למי שלא מכיר(ה) את החומר, כמוני, אבל עדיין מקוה שלה ולילדיה יהיה מה לאכול ולשתות גם בעתיד

דובר על אירן, אז מצאתי את הידיעה החמודה הזו:
"יד ימין מטילה סנקציות, יד שמאל מעבירה סחורות: הייצוא מארה[url=http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=178851]ב לאיראן זינק פי 10 תחת ממשל בוש[/url] .
"ארה"ב העבירה לאיראן סיגריות, בגדים ובשמים - אך גם נשק."

אך הכי שווה בידיעה הזו היא הפיסקה האחרונה, בדבר "טעות אנוש". מי אמר שחדשות, כלכלה ופוליטיקה הן עסק יבש ומשעמם?

תוספת מהעיתונות על הקורלציה בין המניות לסחורות:
[url=http://wallstreet.bizportal.co.il/index.php?page=articles&id=64285]וול סטריט סגרה יום הפכפך בצד הירוק: צניחת הנפט השפיעה לטובה על המגמה החיובית[/url] .
"הירידה במחיר הנפט ממשיכה לספק גם היום רוח גבית למניות"

[u]אשמח לעוד אינפורמציה אם יש למישהו, בדבר הספקולנטים הבורסאיים שנכנסו לשוק הסחורות והתוצאות (והספקולציות השונות ) האפשריות עקב כך.[/u]
מספר העסקאות בחוזים שגדל פלאים בשנתיים האחרונות. קראתי על זה לפני מספר ימים בגלובס או ביזפורטל.

הסבר: חוזה על סחורה הוא עסקה אמיתית למכירת סחורה אמיתית בין מוכר (יצרן) לקונה (צרכן). כגון חקלאי שמוכר את יבול החיטה שלו לחברת אפיית לחם, עוגות ופסטות. כך שהקונה מצפה למשאית עמוסה שתגיע אליו למפעל.

וכאן נכנסת האבחנה בין ביקוש ריאלי לספקולטיבי: הריאלי הוא הלקוח שקונה סחורה כדי לעשות בה שימוש, והספקולטיבי מנצל מגמה, כגון עקב ידיעות על מחסור או עלייה בביקוש, כדי לעשות רווח מסחרי. אני לא שולל זאת ערכית, אין הבדל לטעמי בין הסוחר הזה לבין כל גורם אחר בשרשרת שפועל ע"מ להפיק רווח. הן היצרן הראשוני של חומר הגלם, להלן החיטה, והן התעשיין שמעבד את חומר הגלם לכדי סחורה מוגמרת הנמכרת בחנוית, להלן לחם. ואם אין, שיאכלו עוגות.

אז מה אני כן טוען? רק שנדע על איזה מחסור מדובר ומהי בדיוק הבעייה. האם מחסור זמני בחיטה עקב שינויים במפת ההיצע/ביקוש (כניסה של סין והודו למגרש הצריכה, ירידה בייצור לטובת ייצור תירס לאתנול), או קריסת האדמה שלא מסוגלת יותר להצמיח מזון, כמו בעייה אמיתית עם הדבורים שנעלמות במיליוניהן, או ירידת מפלס מאגרי המיים אל סף ההמלחה, ולפעול בהתאם.

חזרה למספר העסקאות שגדל: כל עוד הבורסות היו במגמת עלייה, והמשקיעים הרוויחו יפה, בזירת הסחורות פעלו רק השחקנים הקבועים. אך מרגע תחילת המשבר בכלכלה האמריקאית וממנה לשאר המערב, הבורסות גורמות להפסדים כך שהמשקיעים מחפשים חלופה. וראו איזה צירוף מקרים מופלא, בדיוק יש כזו: מחירי הסחורות עולים בעקביות והאנליסטים תומכים במגמה. כך שזה ניכר גם במספר עסקאות המכירה של סחורות, הרבה מעבר לפעילות האמיתית בשוק. אפילו ההיפך: יש ירידה בביקוש לתוצרים המוגמרים, אך עליה בכמות העסקאות בחומרי גלם. מסקנה: שחקנים חדשים הצטרפו. והם לא עוסקים בייצור.

מצטרפות לזה ידיעות שמתפרסמות יומיום בעיתונות הכלכלית ובסקירות הבורסאיות על שחקנים גדולים, כגון קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קרנות גידור, ש-"זרקו סחורה". בדיוק אתמול בגלובס דיברו על המנהל החדש של "קרן מקפת" שעשה ניקוי אורוות וזרק טונות של מניות לשוק. גשם של קונפטי. ומנגד, באותם ימי זריקה מסיבית, הסחורות נושמות אוויר פסגות.

[u](אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)[/u]
בארה"ב זה מתבשל, אחד הכלים הוא לחייב את מחזיקי החוזים בעלויות אחסנה והובלה. וגם צמצום המינוף (אשראי) שברוקרי הסחורות מעניקים לסוחרים.

ולגבי כל העניין סביב אירן, איסלאם, פונמנטליזם וכו', אני קורא עכשיו כלכלן מעניין שטוען בקצרה שכאשר הנשים בעולם הערבי ייצאו לעבודה כמו במערב, יתחולל שם מהפך תרבותי כמו שהיה במערב, עת יצאו הנשים לעבוד במלחמת העולם הראשונה כשכל הגברים נרקבו להם בשוחות ונשמו גז חרדל. בלי נקניקיות. מילת המפתח, סופרז'ט, או במקור - suffragette.

יונת, בכל זה אין כדי לסתור את טענתך בדבר נחיצותם של הספקולנטים בהשגת איזון. אחרי שראיתי היום את בזבוז המים המשווע של השקיית דשאים (כבישים ומדרכות) ע"י הרשויות המקומיות לטובת הבחירות, וזאת אחרי ההודעה על הקו השחור בכינרת ועדכון מחיר המים ב-90%, אין ספק שהציבור זקוק למשבר אמיתי כדי לבחון את הרגליו ותפיסותיו. משבר הוא בעצם מיצוי מגמה: מגמת בזבוז עד אזלת המשאבים, ומתוך זה צומחת מגמה חדשה. או בקיצור, אני מסכים עם דבריך (רגע, זו לא כניעה מוחלטת, אני עדיין מחזיק בקנאות פונדמנטליסטית בכמה נקודות מחלוקת עסיסיות :-) ).

אין צורך להתנצל.
השינוי (וכתבו את זה קודם פה בדף) צריך לעבור מלמטה למעלה (מהפרט למחוקק) וההפך (מהמחוקק לפרט).
אנחנו (אפילו כאן) מייצרים לחץ משום שאנו מייצרים מודעות ודיון. ככה מייצרים תכיפות - בשיחה. זה יופי של דבר.
אשמח לעוד אינפורמציה אם יש למישהו, בדבר הספקולנטים הבורסאיים שנכנסו לשוק הסחורות והתוצאות (והספקולציות השונות :-)) האפשריות עקב כך.
(אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)

יונת, מסכים עם דבריך (חוסך ציטוט). ושוקד על דברי ההמשך.

[po]אל דנטה[/po], |Y| על הקשר בין מחיר הנפט לזכויות אדם.
ואני מנצל מעמד זה כדי להתנצל על תגובתי לדברי הסקירה שלך על ווילבר. אני חושב שקצת התפרצתי. בעיית פיוזים שנשרפים מהר.

לגבי הרגולציה, אני רואה רובד נוסף. החוקים עצמם לא מספיקים. הם רק מילים מודפסות במסמכים שעלולים לשכב כאבן שאין לה הופכין ולהעלות אבק. מה שמפיח רוח חיים באות המתה היא המודעות של הציבור. זו הזירה המרכזית לדעתי. המחשבה מחוללת את המעשה. חקיקה ורגולציה הן תוצאה של עבודה מקדימה, "הכנת הלבבות". בדברים אלו אני לא שולל את אנשי המעשה, רק מנסה להראות שיש כאן משימה בעלת כמה שלבים, כאשר לכל משימה נרתמים האנשים המתאימים. אני למשל לא יודע להתנהל ברובד הפוליטי-אדמיניסטרטיבי, ובינתיים מנסה את כוחי בבניית המודעות שלי.

תומס פרידמן (העיתונאי) אמר בראיון לדה מרקר שהוא מקווה שחבית נפט תגיע בהקדם ל200 דולר כדי להאיץ את פיתוח הטכנולוגיות הירוקות.
בהרצאה שהוא נתן לפני מספר שנים הוא קישר בצורה מעניינת ביותר את המצב הגאופוליטי בעולם לנפט. (הוא קרא לזה petropolitics(.
הוא הראה קשר בין עלות של חבית נפט לבין מצב זכויות האדם. כמה שחבית זולה יותר - יש יותר חופש. כמה שיותר יקרה - פחות חופש.
דוגמא מעניינת היא אירן, כשחבית נפט היתה 30 דולר האירנים דיברו על "דיאלוג בין תרבויות", כשהמחיר הגיע ל80 (והיום ל140) הם איימו על ארה"ב וישראל בהפצצה.
דוגמא טובה אחרת היא בחריין. מספר פרידמן שהמדינה הראשונה שייצאה נפט למערב היא בחריין. המדינה הראשונה שנגמר לה הנפט היתה בחריין. המדינה המוסלמית הראשונה שקיימה בחירות עם זכויות שוות לנשים היתה בחריין (לאחר סיום הנפט), מחסור הנפט גרם למדינה להתלות יותר במערב ובשוק העבודה העולמי (ייצוא וייבוא) ולכן אין לה שום עניין במלחמות שרק יהרסו לה את הכלכלה.

ז'ראר, מה שאני טוען בתוקף לאורך כל הדיון זה שהבעיה העקרונית והדחופה ביותר היא פוליטית - והיא העדר רגולציה ברורה. החוקים הסביבתיים לא מספיק ברורים, לא נאכפים וחסרים מאוד. למזלנו הרב, הפוטנציאל הכלכלי של אנרגיה ירוקה הוא זה שמצליח לגרום לשינוי היכן שהפרט נכשל.

אגב, אני לא בטוח לגמרי שאני מסכים עם הפירוש של תום פרידמן למצב הגיאופוליטי בעולם הערבי ולקשר לנפט. ההסתכלות שלו היא דרך עיניים מערביות על המצב בעולם הערבי. כדי לקבל איזון, שווה לשמוע אנשים מהשטח כמו רוברט פיסק שכותב בגרדיאן.
האיום של אירן לא רק קשור לנפט ואו לטירוף של אחמנדיג'אד, הוא קשור מאוד לעיתונות שמתמקדת ללא סוף באירן בזמן שזה מה שמשרת הכי טוב את האינטרס האמריקאי, הרי אירן היא זו שתוציא את ארה"ב מעירק. (ולא, אני לא חושב שכדאי שלאיראנים תהיה פצצת אטום, אני לא חושב שלמישהו כדאי שתהיה פצצה כזו).

[hr]

_אצל הדובים?
(הופתעתי לגלות שיש מקום כזה במציאות)_

http://en.wikipedia.org/wiki/Svalbard
אחלה מקום זה נראה! (פולמן ערך הרבה מקומות ורעיונות לתוך חומריו האפלים. חכי שתקראי את ספר חנוך, מהספרים החיצוניים, חצי מהטרילוגיה נמצאת שם :-) אבל עדיף לקרוא את ניל ג'יימן וסאנדמן, גם יותר כיף וגם מתעסק עם אותם רעיונות)

בזכות עליית מחירי הנפט יש השקעות חסרות תקדים בהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים.
בזכות עליית מחירי הדשנים יש מעבר לחקלאות אורגנית.
בזכות עליית מחירי המזון יש התעניינות מחודשת בחקלאות מקומית.

אני לא אומרת שאין בכלל בועות, אני רק אומרת שבמקרה הזה, זו לא בועה שתתפוצץ אלא בסך הכל הקדמה של עליית מחירים שהיתה קורית ממילא. ובמקרה הזה עדיף שהעליה תבוא מוקדם ככל האפשר, כדי שיהיה לנו יותר זמן לערוך את השינויים הדרושים באופן ההתנהלות שלנו.

רוזמרין, יונת:
כבר כתבו זאת לפני, על הפער בין הכלכלה הריאלית לבורסאית.
על פניו, לפי התיאוריה הכלכלית השלטת, אין הפרדה.
מתי רואים שהיא אכן קיימת? כאשר שערים של ניירות משתוללים ללא קשר לנכס הפיזי שהאותם ניירות מייצגים. למשל מנייה של חברה שלא חל שום שינוי משמעותי בדו"חות שלה. או כמות עסקאות בחוזים על סחורות הרבה מעל ומעבר למסחר הריאלי בין יצרנים לצרכנים.

הדוגמה של האנליסט יוסף בעל הפסים קשורה לכלכלה הריאלית, כי הוא בנה מלאים אמיתיים.
לעומתו, סוחרים שניצלו את הביקוש שיוסף יצר כדי להצטייד בחוזים בלבד, וזאת במטרה למכור לו חזרה במחיר גבוה יותר... בזאת הם פעלו לרוווחתם הכלכלית בלבד, וזאת על חשבון הציבור שנאלץ לשלם מכיסו את הרווח שלהם.

מכיוון שזאת הנקודה המרכזית: הרווחים במסחר לא באים מהאוויר. מישהו משלם אותם. כשאנחנו משלמים 7 ש"ח לליטר בנזין, אנחנו משלמים את רווחיהם של שחקני החוזים.

הזירה הבורסאית לא עוסקת בבניית מלאים של מוצרים נדרשים לצריכה, אלא רק בבניית מלאים של מזומנים של השחקנים השונים. נהפוך הוא: לעיתים שווה לצמצם את המלאים הריאליים לטובת המזומנים. עיקרון ההיצע וביקוש. תראו איך חברות הדשנים והנפט רושמות רווחים נאים בזכות נסיקת המכירים... מישהו מחזיק במניות "פוטש"? לו הבורסה היתה מקדמת מלאי אמיתי, לא היה משבר מזון בעולם.

יונת, את מבטאת את התפיסה שהזירה הכלכלית שואפת לאיזון. או כמו שאמר קיינס, כל מצב לא רציונאלי שואף חזרה לרציונאליות, רק שעד שזה יקרה, אנחנו עלולים למות (תרגום ופרשנות חופשיים, מי שמוכן למצוא את המקור, יבורך). לכן, עלינו לשמור על איזון במו ידינו, [po]באופן מלאכותי[/po].

ואפרופו איזון, ההיסטוריה הכלכלית של המערב רצופה בועות פוקעות, עוד מהמאה ה-12. וכל פקיעה כזו חיסלה משק שלם. יש לי סקירה של כלכלן צרפתי בעניין שכבר זמן מה מחכה לי להמרה לפורמט "באופן".

ולגבי הגיליוטינה, ממה שאני קורה מהמתרחש בארצו של הדוד סאם (שם מעדיפים גרדום מהסוג הישן), יש התוודעות רחבת היקף לכך שהקריסה המשתוללת שם נובעת באופן משמעותי ממניפולציות של שחקני שוק ההון, ובכלל זה, מנהלים בכירים של הבנקים הגדולים. קמו כבר מספר וועדות חקירה, ואף של ה-FBI לאור חשד ממשי לעבירה על חוקי הון ועסקים.

[u]בסלווברד, בקצה העולם, הוקם בנק לשימור זרעים.[/u]
אצל הדובים?
(הופתעתי לגלות שיש מקום כזה במציאות)

זה כבר ממש מדע בדיוני ולא ייאומן שקיים, אבל בסלווברד, בקצה העולם, הוקם בנק לשימור זרעים כהכנה ליום הדין.
http://www.croptrust.org

[u]הטענה שלי היא שהמשקיעים מעבירים את הכסף מאפיקים שונים אל החוזים על סחורות.[/u]

קראתי עדות לקונגרס של מומחה שטוען את זה בדיוק. אם זה נכון, זה מאוד מעודד:
זה מזכיר לי את חלום פרעה, עם שבע הפרות הדשנות ושבע הפרות הרזות. הרי הפתרון שלו (באדיבות האנליסט יוסף) היה לקנות הרבה חוזים עתידיים על סחורות ובמיוחד מזון, ואחר כך למכור אותם בשבע השנים הרזות. אמנם כשפרעה קנה את החוזים העתידיים האלה אנשים התלוננו שהוא גורם לעליית מחירי הסחורות, אבל בסופו של דבר העליה המוקדמת הזו מיתנה את הקפיצה הגדולה במחיר שהיתה נגרמת אם היו מגיעים לשבע השנים הרזות בלי שאף אחד טרח לשמור סחורות במחסנים.

בקיצור, אני מקווה מאוד שאי שם יושבים להם מחסנים מלאים נפט, חיטה, וסחורות אחרות, כדי שנוכל לקנות אותם (אפילו ביוקר) בעתיד כשיהיה עוד יותר קשה להשיג אותם.

[u]הטענה שלי היא שהמשקיעים מעבירים את הכסף מאפיקים שונים אל החוזים על סחורות. שווה בדיקה.[/u]
אתה מתכוון שלמסחר בבורסה יש אפקט ממש ממש מהותי למשבר? או שהם הולכים אחרי המגמה? ז"א שהם מבינים ששם, בסחורות, תמשיך להיות עליית מחירים ולכן משקיעים שם.

חוץ מזה, חשבתי לעצמי, אולי דווקא בגלל שנוצר משבר [b]לפני[/b] המשבר האמיתי הנובע ממחסור, יווצר המומנטום לשינוי וחיפוש אלטרנטיבות. לפני שמתחילים לגווע במיליונים.
ואולי אנחנו נמצאים לפני נפילת אנשי ההון לסיבוב חדש בגליוטינה. כי צריך לזכור שהגרידיות של "ההון" יכולה להמשיך ולצמוח רק במצב שהשאר מנמנמים וכנראה שזה לא המצב כיום. (ז'ראר, ראית את סדרת הכתבות בדה-מרקר על החיבוק של השלטון וההון? נראה שהעתונות נזכרה פתאם מה תפקידה. מעניין למה זה קורה דווקא עכשיו.)

בגדול, זאת בדיוק הטענה שלי מתחילת הדיון:

[url=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000357784&fid=2976]נשיא הבנק העולמי רוברט זואליק:''חברי ה-G8 חייבים לטפל במשבר המזון - לא מדובר באסון טבעי - צונאמי או רעידת אדמה, אלא באסון מעשה ידי אדם, ולכן על בני האדם מוטלת האחריות לפתור את הבעיה[/url] :

"מדובר בפעם הראשונה מאז 1973 שהעולם מתמודד עם שילוב מסוכן של מחירי שיא לנפט ולסחורות החקלאיות, שמגביר את חוסר היציבות הפוליטית במדינות רבות, ודוחף אנשים רבים אל מתחת לקו העוני. עד כה, למעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם, נאלצו להתמודד עם מהומות מזון, שעלולות לחזור על עצמן ואף להתגבר אם מחירי המזון והאנרגיה ימשיכו לעלות בקצב הנוכחי.
"הנתונים היבשים מתורגמים לחיים שבורים של רבבות אנשים, ולבלימת פוטנציאל הצמיחה של מדינות רבות"

הדגשים שלי:
[list=1]
[*] [u]משבר המזון - לא מדובר באסון טבעי - צונאמי או רעידת אדמה, אלא באסון מעשה ידי אדם, ולכן על בני האדם מוטלת האחריות לפתור את הבעיה[/u] .
[/list]

[list=1]
[*] [u]מדובר בפעם הראשונה מאז 1973 שהעולם מתמודד עם שילוב מסוכן של מחירי שיא לנפט ולסחורות החקלאיות[/u] : אני רואה כאן חזרה של אותו מודל כלכלי. זו לא מקריות, זו תבנית. הטענה שלי היא שהמשקיעים מעבירים את הכסף מאפיקים שונים אל החוזים על סחורות. שווה בדיקה.
[/list]

[list=1]
[*] [u]הנתונים היבשים מתורגמים לחיים שבורים של רבבות אנשים[/u] : אנו נוטים לשכוח שנתונים סטטיסטיים ומופשטים, כגון אבטלה, אינפלציה ו"משבר" מתורגמים לשבר בחייהם של אנשים.
[/list]

דוח שהוצנע על ידי הבנק העולמי על מנת לא להביש את הבית לבן - עכשיו פורסם ומגלה לנו שלדלקים ביולוגיים יש חלק של 75% באחריות על משבר המזון הנוכחי, בניגוד ל-3% שהבית הלבן דיבר עליו.
http://www.mathaba.net/[po]0 index[/po].shtml?x=597347

אתם חייבים לקרוא את זה!
סיכום של הרבה ממה שנכתב כאן וזוויות נוספות.
[url=http://www.heschel.org.il/newsletter/issue29/article.html]הפרדוקס של משבר המזון וארבעת הצעדים לשינוי[/url]

זה כמובן שיר מדהים, אך זה שהחיים פניהם קדימה לא קשור לצמיחה.
אני גם לא משוכנע בטענתך [u]שהשאיפה האנושית הבסיסית היא בכיוון "למעלה".[/u]

זה מאוד נכון לתרבות שלנו, אבל אני לא בטוח שלאנושות ככלל.