בעיות כלכליות מלחיצות

[אילה_א*]

אני אסכם את הנושא כך
אםאתה אדם שמבזבז כסף ויושב בבתי קפה סביר להניח שבעיר תוציא הרבה יותר כסף מאשר אם תגור בכפר (לא שמריהו)
אם אתה חובב טבע ולא אכפת לך לבלות זמן רב בדרכים (ברכבת) יש סיכוי שלפחות חלק מהדברים יעלו לך פחות. ובטוח ששכר הדירה יעלה לך פחות
הוא לא מתקשר להגיד לך מתי לבוא לקחת? את לא מבררת לפני שאת באה?
לא הוא מתחת לבית וזאת הזמנה חד פעמית
אבל אם הייתי באה מהכפר לכאן בשביל דבר דפוס כן הייתי מתקשרת או מה.

[בהתאוששות*]

אםאתה אדם שמבזבז כסף ויושב בבתי קפה
ממש לא - אבל הפיתוי קיים, והרבה יותר מאשר במקומות אחרים. יפה מאוד שיש מי שעיוור לדברים האלה - אבל רובנו הרבה פחות צדיקים, ואני לפחות מרגישה את הצורך לסגור היטב את הארנק. אני עושה את זה - אבל בצורה מודעת, ולא תמיד בא לי לקבל את התזכורת הזו.
בעיר גדולה יש לך מבחר: את יכולה לקנות בגדים בזארה או בפוקס או בככר המדינה, אבל את יכולה לקנות גם באלף מקומות זולים בלב העיר
כתושבת תל אביב, עם די הרבה קילומטראז' בחיפוש אחר רכישות זולות - בשווקים ובחנויות הזולות של ערים כמו ר"ג, פתח תקווה וכיו"ב הרבה יותר זול - ושם המציאות נמצאות ברחוב הראשי, בלי שתצטרכי להיגרר לדרום העיר. בנוסף, ברשתות הקניות בתל אביב יש גם את העניין של תמחור שונה בחלקים שונים של העיר, לפי האוכלוסיה וכולתה הכלכלית. באותה רשת את יכולה למצוא מחירים שונים לאותם מוצרים, לפי המיקום - בשכונה יקרה (צפונית) או זולה.
אני גרה בדירת שיכון בת שני חדרים, שהארנונה בה מצחיקה.
יכול להיות, אבל מי שרוצה (או צריך) לגור בדירה בת 4 חדרים משלם ארנונה גבוהה, ועוד יותר גבוהה אם האזור הוא 1א. ועוד לא התחלנו לדון בדמי וועד בית וכיו"ב. הכוונה לא היתה לפתוח פה בתחרות "מי חי יותר צנוע" - באופן אבסולוטי, החיים בתל אביב יותר יקרים מבכל מקום אחר - כך שגם ה"זול" בה יקר יותר מבמקומות אחרים. לו היית חיה באותו סיגנון בעיר בפריפריה (ולא ביישובים ה"יוקרתיים" שגם בהם החיים יקרים), סביר מאוד להניח שהיית מוציאה עוד פחות.

[מיצי_החתולה*]

שני, בעיר הגדולה יש מספיק עניין כדי ליצור בילויים חינם
אני רואה שקרוטונית כבר כתבה בערך כל מה שאני כתבתי.
בשמת, מה עם בית צמוד-קרקע באיזור ת"א כמו ביד אליהו או בעזרה ובצרון? זה לא מושב, זה לא מוציא אותך מהקלחת התל אביבית, אבל זה אולי צעד אחד בכיוון, זה נותן אדמה וחצר (וכמי שעזבה את ת"א וגרה בבית עם חצר כבר שבועיים, אני יכולה לומר לך שחצר זה מדהים ונפלא, אפילו שלאחרונה הגשם שטף כמעט נונסטופ, עדיין נהננו מהחלק הקטן המקורה שלה).
זה בכלל ריאלי לחפש את מה שאת רוצה במחיר הזה? רעיון אחד שאני יכולה לחשוב עליו, זה לקחת בית שהוא קצת מצ'וקמק, ולבקש שכירות נמוכה תמורת זה שתשפצו חלקים ממנו (נניח, תצבעו אותו, ותשפצו את המטבח ו/או האמבטיה, תמורת חוזה לחמש שנים ב - 500$ או משהו). אני מכירה כמה וכמה אנשים שעשו את זה, קנו חומרים בזול והביאו בעצמם פועלים לביצוע המלאכה, וזה יצא להם ממש משתלם. וכמובן שזה משתלם לבעלי הנכס, כי אחרי 5 שנים יוכלו להשכיר אותו במחיר גבוה יותר.

[סיפורי_פוגית*]

אז אם מכניסים את ההוצאות על הנסיעות (וגם הוצאות בלאי ותיקון רכב בגלל קילומטראז' פי-ארבע ממה שאנו נוסעים היום) לתוך השיקלול של שכר הדירה:
החישוב שעשיתי כולל את עלויות תחזוקת הרכב. זה מחושב לפי 40 אג' לק"מ. (מחיר יקר). וזאת אחת הסיבות שאם נחליט שאנחנו רוצים לחסוך תמיד אפשר למכור את האוטו או סתם להעמיד אותו בחניה ולסוע בת"צ.

[סיפורי_פוגית*]

רעיון אחד שאני יכולה לחשוב עליו, זה לקחת בית שהוא קצת מצ'וקמק, ולבקש שכירות נמוכה תמורת זה שתשפצו חלקים ממנו
אני נורא רוצה לעשות את זה ולא יודעת איך מציעים דבר כזה לבעל הבית. מה אומרים?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בכפר יש גם משהו, שאין בעיר (כמעט) והוא בחינם לגמרי ואין דבר יותר טוב ממנו, קוראים לזה טבע, והוא נמצא במרחק הליכה...
נא לקרוא לפני שעונים בציניות: דיברתי על פרברים ולא על הכפר! פרבר מבחינתי זו כל עיר שינה או עיר לוויין, בסגנון ראשון מערב, פתח תקוה או הרצליה ודומותיהן.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

.. וגם כל מיני שכונות כאילו-כפריות וקהילתיות, אבל בעצם קופסאות גפרורים עם קצת דשא מסביב, "סביוני המרזב" בחדרה, "מגדלי הטינטון" מטר מקרית גת, "בת ים המקסימה", "בת ים המדהימה" ו"בת ים הצעירה (ברוחה)".

[בשמת_א*]

בשמת, מה עם בית צמוד-קרקע באיזור ת"א כמו ביד אליהו או בעזרה ובצרון? זה לא מושב, זה לא מוציא אותך מהקלחת התל אביבית,
אולי יש פה טעות:
אני לא בקלחת התל אביבית.
אני בשכונה ירוקה ושקטה, מוקפת עצים וגנים, פארקים ושבילי הליכה.
שיכונים של בתי רכבת ישנים.

לו היית חיה באותו סיגנון בעיר בפריפריה (ולא ביישובים ה"יוקרתיים" שגם בהם החיים יקרים), סביר מאוד להניח שהיית מוציאה עוד פחות.
טוב, אני אבהיר:
באופן כללי, אני מסכימה איתך שתל אביב יותר יקרה.
אבל כשאני עושה תחשיב פרטי אז זה מתקרב לצורה שאילה כתבה את זה:
בשביל אדם כמוני, שגר בדירה קטנה אבל קרובה ברגל לצרכים היומיומיים, מרחק נסיעה קטנטן לעבודה, עיוור לפיתויים וחי בצניעות - תל-אביב זולה לי יותר.
עם זאת, ברגע שאני רוצה לגור בדירה יותר גדולה (כי צר לנו כבר המקום, עם 2 ילדים גדלים) - תל-אביב הופכת לנו ליקרה.
"לו הייתי חיה באותו סיגנון בפרפריה" - לא הייתי יכולה לחיות באותו סיגנון בפריפריה, כי סעיף הנסיעות היה הופך להוצאה משמעותית, ועוד לא שמעתי בכל הארץ (חוץ מאשר בקיבוצים) על ארנונה כל כך קטנה כמו זו שלי, אז גם הסעיף הזה היה קופץ בפריפריה פי כמה.
זאת הדילמה, שמשלבת חישובים כלכליים מסובכים, עם שיקולים משפחתיים.
ובכל מקרה, לדעתי, אחד הדברים שלמדנו בדף הזה הוא החשיבות של חישוב פרטי, ספציפי.
נגיד, לא "האם כדאי לי לקנות דירה בעזרת משכנתא"?
אלא: איזו מין דירה? כמה משכנתא? כמה הון עצמי? איזה אחוז זה מהשכר שלכם? האם יש אפשרות לקנות דירה יותר זולה עם פחות משכנתא שעדיין תשרת אתכם? האם אתם הולכים לקנות יותר חדרים ממה שאתם צריכים? ועוד ועוד שאלות, שרק אחרי שעונים עליהם, יכולים לתת תשובה כלשהי לשאלה הכללית.

[רון_ג*]

קניתי וקראתי את "נוסחת הכסף/גיל אורלי, הוצאת יבולים" בעקבות ההמלצה בדף הזה.

אני אשמח למסור אותו לכל מי שרוצה. שלחו לי דוא"ל (מופיע בדף בית) ואשלח לכם בדואר.

דעתי על הספר:
לחיוב - הספר מסביר רעיון באמת פשוט אבל מאוד חשוב וקריטי לשמירה על איזון -
שיש להוציא בהתאם למה שיש ולא בהתאם למה שצריך. ז"א קונים משהו לא כי צריך (בין אם זה מתנה לחבר, ספרים לילדים, מכשיר חשמלי נחוץ)
אלא רק אם יש מספיק כסף בשביל זה. הוא מציע , כמו שכתבו למעלה, גם שיטות לעשות זאת.
מבחינה זו, זה ספר שכדאי לקרוא.

לשלילה - סגנון עלוב. מסופר בסגנון רומן על זוג שהיה בקשיים כלכליים ואז הם השתמשו בשיטה הזו ומצבם הוטב ובשיא הספר, שהם מבינים שמצבם הוטב הם ... סוף סוף שוכבים ! איזה בולשיט.

[סיפורי_פוגית*]

מבינים שמצבם הוטב הם ... סוף סוף שוכבים ! איזה בולשיט.

היא חוזרת אליו, לא?
הקטע של הרומן זה בשביל לצור הזדהות אצל הקורא והנעה לפעולה.
בסגנון "אם הם היו שם ויצאו מזה, גם אני יכול" קצת מזכיר את תוכנית הטלויזיה (רק ששם לא מלמדים איך באמת לעשות תקציב)
מבחינתי הספר הזה החזיר את ההוצאה שלו... וגם אני מסרתי אותו הלאה, שימשיך ויעזור לאנשים אחרים.
אבל אני מסכימה שהסגנון דל.

[ג'ינ_ג'ית*]

לגבי המגורים בת"א, מנסיוני ללא ספק המגורים בת"א מרכז- צפון יקרים הרבה יותר אפילו מערים שכנות כמו בת ים וראשל"צ.
אם נניח לרגע את סוגיית המגורים שכפי שציינה בשמת היא מאוד אינדיבידואלית. אז בכל תחום אחר כמעט ישנם פערי מחירים לרעת העיר.
החל מהסופרמרקט - ונכון שאפשר לנסוע לדרום העיר או לשוק ולחסוך עלויות, אבל אז אתה מכניס לתחשיי ם דלק וחנייה וזמן. אם את גרה בבת ים ואת הולכת לכל סופר במרחק יריקה מהבית - את משלמת בין שליש לחצי פחות מהסוםפר השכונתי במרכז-צפון ת"א.
שירותים אישיים אחרים- מספרות, קוסמטיקאיות, בייביסיטר, מנקה, מספרות כלבים, ועוד- הכל הרבה יותר יקר בת"א צפון-מרכז. חברות שלי שמתגוררות בקריית אונו, בת ים, ראשל"צ מדברות על 80ש"ח עלות של תספורת, מנקה במחיר 30 ש"ח לשעה ובייביסיטר במחיר של בין 16 ש"ח לשעה ל20 ש"ח. בת"א מנקה מתחילה מ40 ש"ח לשעה, בייביסיטר 25 ש"ח לשעה, מספרות - זה טרוף בכלל, 120 ש"ח מינימום לתספורת. גם יש שוני בתפיסת השירותים הביתיים והחיצוניים. למשל ספר שמגיע לבית בבת ים - עולה זול יותר, כי למעשה אין לו מספרה והוא לא משלם על הוצאות נלוות, כנל גם קוסמטיקאית וכו'. לעומת זאת בת"א סםר שמגיע לבית - כמוהו כמאמן כושר אישי- אם אין שטיח אדום אין על מה לדבר.

יוקר המחייה באמת מתבטא גם בפיתויים הבלתי נגמרים. בר"ג גבעתיים, בת ים המרוחקים דקות מת"א וכו' - אין פיצוציות בכל קרן רחוב, אין סופרים במרחק הליכה שפתוחים 24 שעות, לא כל המסעדות עושות משלוחים לאזורים מסויימים בערים הללו - בת"א זה לא קיים. בכל שעה משעות היממה, אם בא לך לאכול/לארח/לבלות - הכל פתוח. מעט אמוד אנשים הם סופר סופר ממושמעים לעמוד בפיתויים של משלוחים, או עצירה בפיצוצייה וקנייה של מוצרים שעולים פי 4 מסופר בבת ים.

ועוד לא הזכרתי את התרבות השופעת. הכל מטר מהבית. הצגות, מופעים, פסטיבלים, תערוכות. עוד פיתוי שעולה אל מעט, וגם עם כל הכרטיסי ועד-עובדים-הנחות-מועדון ליציאות האלה יש עלויות מסביב- דלק חנייה, מזון... לא שאם אתה גר בפריפרייה אתה לא חי תרבות, אבל הפיתויים כשהכל במרחק נגיעה - גדולים יותר ולכן נוגעים בכיס יותר.

יוקר המחייה בת"א מתבטא גם ובעיקר בבעיה הכי רצינית בעיר - חנייה. אז אם אתה מחזיק רכב בת"א( ויש לא מעט מאיתנו) ובורכת בחנייה מתחת לבית - זה כבר הישג גדול. אבל יש אחרים שחיים בכל מיני אזורים בת"א (רוב הצעירים דווקא) שכמעט ואין חנייה, מתחת לבית, כל יום 20 דקות פלוס של נסיעות סביב הרחוב שלך לחפש חנייה, ובסוף אחת לכמה ימים אתה מקבל דו"ח כי חנית במקום אסור, שלאל יש פיתרונים למה דווקא הוא הוכתר ככזה. אבל בעיית החנייה לא מצטמצמת רק למגורים. אם יש לך רכב - לא תשתמש בו ברחבי העיר?
אז אם אתה משתמש בו זה אומר קנסות, ו/או תשלומי חנייה על כל צעד ושעל בעיר (לסידורים טרוויאליים, אופטימטריסט, דואר, קונדיטוריה בנק וכו'). ויש כאלו שפשוט לוקחים מוניות לסידורים - כי חבל על האנרגייה והכסף בחיפוש חנייה בכל מקום.
בקיצור החנייה והעדר החנייה מהווה הוצאה שכמעט ולא קיימת במקומות אחרים. גם בתוך העיר ישנם ברי מזל שכאמאור יש להם חנייה מתחת לביתא ו שעורכים את הסידורים שלהם ברדיוס מאוד מצומצם - אבל רובינו לא כאלה.

[אמא_של_איסתרא_ובלגינא*]

לגבי ארגון פעמונים

מומלץ בחום לפנות אליהם לקבלת יעוץ אישי.
כמו משפחה חורגת רק בלי ההשפלה שכל עם ישראל צופה בך

[שלי*]

_לגבי ארגון פעמונים
מומלץ בחום לפנות אליהם לקבלת יעוץ אישי.
כמו משפחה חורגת רק בלי ההשפלה שכל עם ישראל צופה בך._

האם היעוץ שהם נותנים בתשלום? אם כן, ידוע לך סדר הגודל של התשלום?
תודה.

[אמא_של_איסתרא_ובלגינא*]

היעוץ של פעמונים ניתן ע"י מתנדבים בחינם לטווח הזמן שהמשפחה זקוקה לו (אפילו שנתיים)

[רוצה_עיצה*]

איך מגיעים לפעמונים? אנחנו חורגים וחורגים וחורגים. צריכים עזרה להתארגן עם הכסף שיש לנו ולהפסיק לחרוג (חריגה קבועה של 2000 ש"ח לחודש שמצטברת ומצטברת...).

[רוצה_עיצה*]

_רעיון אחד שאני יכולה לחשוב עליו, זה לקחת בית שהוא קצת מצ'וקמק, ולבקש שכירות נמוכה תמורת זה שתשפצו חלקים ממנו
אני נורא רוצה לעשות את זה ולא יודעת איך מציעים דבר כזה לבעל הבית. מה אומרים?_ וואלה - לא ענו לך על זה. את כתבת בדיוק את מה שאומרים - "אני אשקיע מאמץ בשיפוץ הבית, בתמורה אשלם שכ"ד סמלי ובעוד 5-10 שנים (מה שקובעים בניכם) אתה תקבל חזרה בית משופץ שיכניס לך הרבה יותר כסף.
מכיוון שכבר עברו הרבה מים בירדן מאז שכתבת - אני מקווה שכבר מצאת את הבית הזה, הוא כבר משופץ ואת עכשיו נהנית משכ"ד שפוי ואוויר צלול. (-:

[שרית_אמיר*]

עמותת פעמונים יושבת בבית אל ובירושלים.
טלפון 02-9975577 יקחו ממך פרטים ישלחו לך טפסים -
תמלאי את הטפסים ברצינות מירבית בלי להשמיט אינפורמציה.
אני מתנדבת בעמותה ויכולה לספר לך שהצוותים עוזרים מאוד למשפחות.
בהצלחה

[עורכת_עם_ערכים*]

דף לעריכה - הוא כבד מדי! הוספתי עכשיו קישורים למעלה, זה לקח לי 25 דקות... 0-:

[ליהי_פאי_תפוחים*]

צריכה לשתף ולפרוק-נכנסתי למינוס! לראשונה בחיי אני במינוס. גדול!
אני אם חד הורית ואני לא עובדת כרגע, היה לי משפחתון וסגרתי כי הרגשתי שאין לי זמן לנשום, מאז אני בהפסקה מנסה להבין מה אני רוצה לעשות באמת.
לענייננו- הפאניקה מתחילה להשתלט. אני לא יכולה למשוך מזומן. יש לי 20 שקלים בארנק וזה כי חברה הלוותה לי. איך יוצאים מזה?? למה אין לי איזה דוד עשיר שיכול לעזור?
אני מרגישה פחד שמציף אותי. וכעס. על עצמי והפזרנות המטופשת בחודש האחרון. אני יכולה לתרץ את זה כמובן כי רק עברתי דירה והיו לי הרבה הוצאות חד פעמיות אבל זה בולשיט! כי בתאכלס פשוט נסחפתי. איזה חוסר אחריות. אני אמא לתינוק. איזה מסר אני מעבירה?למה אני לא עובדת? למה אני מחכה? אני נגעלת מעצמי כרגע.
אני יודעת שזה זמני ושזה יעבור. אני אתחיל לעבוד בימים הקרובים וחודש הבא יהיה בסדר אני מקווה. אבל איך עוברים את החודש הזה? מה עם נסיעות? אוכל? יום עיון שחיכיתי לו שנה שלמה? ממש באסה. אין לי מילה אחרת פשוט באסה!
טוב זהו סיימתי לקטר, מאחלת רק שפע ובריאות לכולנו (-:

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

ליהי,
מקווה שאכן ימצאו הפתרונות המהירים.
מאודמבינה לליבך, שהרי גם אני חד הורית ומתקשה מאוד עם הכסף...
לא קל לגדל לבד (ואת זה אני אומרת כשאבא משתתף בהוצאות ובדמי מזונות).

[ולריה_י*]

קראתי בדף, מעניין, למרות שאני בחיים שלי לא הייתי במינוס, אך תמיד מרגישה מאוד ענייה ורוצה לחסוך עוד....
שמתי לב באמת, ודובר על זה פה הרבה בדף, שאני מוציאה הרבה הרבה הרבה יותר כסף על מתנות לאחרים מאשר על מתנות לעצמי ואפילו על מתנות למשפחתי הקרובה- בעלי והילד.
ומזמן חשבתי שעד כאן... אבל לא הצלחתי לעשות שינוי משמעותי בעניין.
אז זה תזכורת טובה לעצמי-

• לתפור מתנות,
• לאפות דברים ולהוסיף מתכון מושקע,
• פעם נתתי לחברים מתנה "שובר" לסדנא להכנת קישים (שאני העברתי להם כמובן)
• להכין עציצים מקופסאות שימורים וזרעים מהגינה שלנו
• מוביילים מסבונים
• ממליצה על הספר של גיל חובב "מתנות מהמטבח", יש שם אחלה רעיונות

ואם יש עוד רעיונות, זה טוב...

[NORTION_LOAN_CONSULTANT*]

אני צריך הלוואה דחופה עכשיו לשלם חשבונות להשקיע בעסק

[אחת*]

לפנות לבנק, זה בדיוק סוף דצמבר והם ישמחו לתת הלוואות לפני סגירת השנה

[פלוני_אלמונית*]

שאלה אולי לא מדוייקת ואישית, אבל מישהי פעם חישבה מה עלות שנתית של ילדה בחינוך ביתי. לילדה ביסודי העלות כ-3000 לצנועים שבתי ספר.
אשמח לתשובה או להפניה, שוקלים ברצינות וההתלבטות לצערי היא כלכלית.

[פלונית*]

נראה שתשובות מגוונות יכולות להכנס לכאן...

בגדול אפשר להתיחס להוצאות
וזה תלוי בתוכניות ברצונות ובעלות הנדרשת כדי להוציאן לפועל

ובאותה המידה אפשר גם להתיחס לירידה בהכנסות

אין לי כרגע תשובה יותר טובה...

[פלונית*]

_מחליטים כמה כסף מוציאים בסופר נגיד 250 שח לשבוע. והולכים איתם לסופר.
עברת את הסכום מסתכלים מה לקחת שלא צריך אומרים לקופאית: "סליחה את זה תחזירי.
ומחזירים.
עוד לא הגעת לסכום מחזירים עוד דבר ועוד דבר.
בפעם הראשונה רוצים למות מהפאדיחה
בפעם השניה כבר צוחקים מהפאדיחה.
בפעם השלישית הקופאית כבר מכירה אותך.
בפעם הרביעית נשאר לך 20 שח בצד._