בעיות שינה והנקה

[פלוני_אלמונית*]

תינוקת בת כמעט 7 חודשים רק יונקת. לא מוכנה למוצקים או בקבוק בשום פנים ואופן
שינת לילה- 22:00-8:00 בערך. מתעוררת לפחות! 3 פעמים לינוק.
הבעיה שגם במשך היום היא בקושי נרדמת! יש לה 2 תנומות של כ-10-20 דקות וזהו!
אח שלה (שנתיים וחצי) ישן יותר ממנה. וזכור לי גם שהיה תינוק היה ישן לפחות שנת צהריים טובה.

לדעתי היא רעבה וזקוקה לתוספת. ניסיתי פירות/ירקות והיא אפילו לא רוצה לטעום. בקבוק לא מוכנה לקחת ויונקת המון! ואני מגיעה למצב שאני מרגישה שהיא יונקת על ריק..

אני די מותשת וגיסתי הדאיגה אותי שאמרה שזה נראה לה מאוד חריג שהילדה בקושי יושנת וצריך להתייעץ עם רופא מומחה או משהו כזה..

מה אתן אומרות?

[איטה*]

נראה לי (ואני חדשה בתחום, יש לי בן אחד בן שנה) שכדאי לנסות להוסיף לה אוכל מוצק - ניסית לתת לה בידיים? להכניס לפה שלה את האצבע שלך עם אוכל ושתמצוץ? מניסיון הרבה פעמים הוא מעדיף לאכול מהיד שלי ולא מסכו"ם. מעבר לזה נסי להשכיב אותה לישון במנשא (הם בדרך כלל נרדמים טוב שהם קרובים לאמא). הבן שלי גם לא ישן הרבה בלילה (מזה חודשיים שהוא קם בערך ב5 בבוקר...) אבל הוא כן ישן לרוב במשך היום - כמעט רק בהנקה. אולי יש דרך לגרום לה להיות פעילה יותר? בכדי שאולי תתעייף ותישן?
אשמח לשמוע מה קרה.
בהצלחה רבה.

[אמא_טל*]

פלוני אלמונית
נשמע שהבת שלך נורמלית לגמרי. מהנסיון שלי-בתי בת שנה ו-4 ועדיין מעדיפה בעיקר ציצי ואוכלת מעט אוכל מוצק.
מה שאני יכולה לומר לך מנסיוני וממה שלמדתי מהרבה הרבה אימהות אחרות שמניקות ושאינן מניקות:

צריך לזכור לא להשוות בין ילדים/תינוקות - לכל אחד אופי שונה עד כדי כך שההבדלים בין ההרגלים היומיומיים שלהם גדולים מאאאאאד!

זה שהיא לא מוכנה למוצקים/בקבוקים כשהיא יונקת גם נשמע נורמלי לגמרי. אם יש לה אפשרות לינוק היא מעדיפה את זה..ובד"כ היא צודקת. כשיתאים לה מוצקים היא תאכל. לסמוך עליה שהיא יודעת מה טוב לה מתי.לנסות לתת אבל לא להלחיץ ולהילחץ .
וגם-אם לא תהיה לה ברירה ואת תעדרי להרבה שעות כל יום(עבודה למשל) יש סיכוי שהיא כן תאכל משהו אחר שהוא לא חלב אם. יש המוני תינוקות שאוכלים מוצקים רכים כבר מגיל חצי שנה ופחות. זה הכל עניין של הרגל וברירה.(אימהות חוזרות לעוד מלא לאחר 3 חודשים וכו'..מה שלא אידיאלי בעיניי, לפחות.) תינוקות מתרגלים להרבה דברים. אבל כשיש לה אפשרות לינוק היא תינק. כנראה שזה מה שהיא צריכה עכשיו.

גם הבת שלי עם אופי מאד עירני. בגיל 7 חודשים לא ישנה הרבה במשך היום.
נשמע שדווקא בלילה היא ישנה טוב. לישון מ22:00 עד 8:00 ולהתעורר לפחות 3 פעמים בגילה נשמע לי בסדר.
יש המון המון סיבות למה להתעורר בלילה. (תינוקות שיונקים מתעורים הרבה יותר מאלה שלא כי יש להם את האפשרות לינוק. זה מרגיע אותם. ידוע שתינוקות שנגמלים ישנים פתאום לילה שלם... יכול להיות שזה גם שיניים, או חלומות, או קר או חם ושוב, אם היא יונקת היא תתעורר הרבה יותר מאלה שלא. וגם-אולי היא רעבה. עד כמה שידוע לי, בגילה-יכול להיות שהיא עוד רעבה קצת בלילה.)


חלב אם-הנקה בלעדית אמור להספיק עד גיל שנה. זאת אומרת גם אם היא רק יונקת עד גיל שנה זה מספיק לה. גם אחרי גיל שנה, תיאורטית אפשר להסתמך על הנקה מלאה אבל היא פשוט תינק יותר.
העצות שלי-
אם נראה לך מתאים-תתיעצי עם רופא ילדים בשביל להרגע (למרות שבנושא הנקה יש לעיתים קרובות בורות גם אצל רופאים!)
שימי לב אם היא עולה במשקל ורגועה במהלך היום ובכלל. ואז תדעי שהיא אוכלת מספיק.(אין סיבה שהחלב לא יספיק לה.)
לפעמים יש סימני עייפות אצל התינוק שאנחנו לא שמים לב אליהם מרב מטלות והתינוק בכייני ולא רגוע והוא פשוט רוצה לישון ואנחנו לא מאפשרים לו. בעיקר אצל תינוקות עירניים שבאופן טבעי ישנים פחות מהרגועים והישנוניים...
וגם-שימי לב לתזונה שלך שאת אוכלת ושותה מספיק וגם-נחה מספיק. זה משפיע על איכות החלב וכמותו. (בעיקרון, שוב, אם אין לך בעיה בריאותית מיוחדת אין סיבה שהחלב לא יספיק לה. בימים חמים אפשר להוסיף לה מים)
בהצלחה,
קחי מה שמתאים לך. את יודעת הכי טוב מה הבעיה/המצב של ביתך!
ואם את חושבת שהיא באמת רעבה בלילה אז תחליטי מה את עושה בעניין...

[סוף_מעגל*]

_מתעוררת לפחות! 3 פעמים לינוק.
הבעיה שגם במשך היום היא בקושי נרדמת! ...
לדעתי היא רעבה וזקוקה לתוספת._

קשה לי להבין את הקישור הזה שהרבה אנשים עושים בין דפוסי שינה (לכאורה) רעועים לבין מחסור (לכאורה) בתזונה.
מה, כשאת לא ישנה טוב, זה כי את רעבה ?
יכולות להיות מיליון סיבות לאי שינה של מבוגרים, על אחת כמה וכמה של תינוקות שנמצאים בתהליך גדילה כה משמעותי בשנת חייהם הראשונה.

רשמתי פעמיים לכאורה בסוגריים, כי לדעתי התינוקת שלך ישנה מצוין.
גם לי יש תינוק בן 10 חודשים שישן כ- 10 שעות בלילה עם כ- 3 התעוררויות להנקה, ועוד כ-2-3 הרדמויות קצרות במהלך היום.
ואחיו הבכור ישן (כשהיה תינוק) פעמים רבות 12 שעות רצוף בלילה וההירדמויות במהלך היום היו הרבה יותר ממושכות.
אז מניסיוני, דפוסי שינה הם עניין של אופי.
אני מכירה סיפורים רבים על תינוקות יונקים שבגילאים כאלה לא ישנים יותר משעה-שעתיים רצוף במשך כל היממה.

במקביל, לא הייתי מציעה לזנוח את תחושת הבטן שלך שהיא רעבה (רק לא לקשור אותה לנושא השינה).
הדרך לדעת אם תינוק אוכל מספיק היא לעקוב אחרי היציאות שלו, ואפילו לרשום אותן בצורה מסודרת כמה ימים, ולהתייעץ אח"כ עם יועצת הנקה.
להבנתי, אם תינוק בריא רעב - הוא אוכל.
אם התינוקת שלך מסרבת למוצקים, כנראה היא עדיין לא בשלה להם.
סמכי עליה.

אני לא יודעת כשאת כותבת "תוספות" לאיזה תוספות את מתכוונת.
אם את מתכוונת להמשיך להציע מוצקים למיניהם (פירות/ירקות, מבושלים/טריים) - אני בעד.
אם את מתכוונת לתחליפי חלב, אני לא רואה שום שסיבה שתעשי את זה. החלב שלך עולה בערכו על כל תחליף שתתני.

[סוף_מעגל*]

ועוד שאלה, ולא בציניות - לגיסתך יש ניסיון בהנקה בגילאים כאלו ויותר ?
כי אם לא, אז היא "יועצת" מהסוג שעלול מאוד להחליש אותך, למרות שכוונותיה הן בוודאי טובות.

[מניקה_ומניקה*]

מניקות יקרות זקוקה לעזרה מנסיונכן.
התינוק שלי בן 8 חודשים, יונק מלא, שמנמן ומדושן, טועם מוצקים אך לא מגלה התלהבות ואני נעה עם הקצב שלו ולא מאיצה.
בדרך כלל ישן במיטה משלו (לצערנו נסיון הלינה המשותפת לא היה נח לאף אחד) ונראה שמרוצה מהמיטה עצמה. כשבוכה נענים מיד.
שנינו נהנים מההנקה אך יש לי תחושה כי אולי משהו לא בסדר-
מאז שנולד הוא לא ישן יותר מ- 3 שעות רצוף ביממה ובחודשים האחרונים לא יותר משעתיים כשבלילה לעיתים כל שעה...
במהלך היום והלילה הוא יונק המון (יש לי המון חלב כך שזו לא הבעיה), נרדם רק עם ציצי, מתעורר משינה בבכי רם ובלילה רק ציצי מרגיע אותו והוא חוזר לישון.
אני יודעת שהנושא נדוש אבל האם אני עושה טעות בכך שמאפשרת לו כל כך הרבה לינוק?
אולי אני מונעת ממנו שינה ארוכה יותר והרגלי הרגעה נוספים?
הוא צמוד אלי ולמרות שהוא תינוק מקסים ושמח שיודע גם לשחק לבד- הוא נראה ממש כמו ג'אנקי המכור אלי ואל הציצי (מעבר להתקשרות "נורמלית" אם-תינוק), נהיה לא רגוע המון פעמים במהלך היום, זקוק גם להמון מגע, ידיים, תשומת לב.
אשמח לשמוע תגובות (ולא הפניות לדפים רלוונטים- קראתי וזקוקה לתמיכה ב"חיי") והאם ישנם סיפורים דומים שהתפתחו באופן מעודד.
חן חן
@}

[מניקה_ומניקה*]

הוספה קטנה-
בחודש האחרון נגמל מעצמו מהמוצץ ורוצה רק את המוצצים הטבעיים שלי..

[רוקדת_לאור_ירח*]

זה גיל של נצמדות.
לא אמרת איך את עם זה, כי לקום כל שעה בלילה, בעיקר אם הוא ישן לחוד אבל אפילו באותה מיטה, זה קשה מאד.
מצד שני, דיברת רק עליו ולא על הקושי שלך.
מה שאני יכולה להגיד לך זה שזה עובר וזה ממש בסדר ככה, בעיקר בגיל הזה.
אני אישית לא עמדתי בזה (למרו שהיא ישנה איתי, אבל עבדתי חלקית והייתי צריכה לתפקד בבקרים ובכלל) ובערך בגיל הזה עשיתי קצת רווח בין ההנקות, נראה לי שהגבלתי לאחת לשעתיים ובגיל מאוחר יותר לפעם בשלוש שעות. זה לא רעב, או לפחות לא רק רעב, בהחלט צורך לבדוק שאת בסביבה ומגיבה, שזה צורך לא פחות חשוב.
אישית אני לא ממליצה על ריווח כזה, רק שבמצב של אין ברירה (עשיתי עוד כמה דברים שאני לא ממליצה עליהם).

[מניק_ומניקה*]

רוקדת תודה.
הרגשתי כמו התשובה שלך אך הייתי זקוקה לחיזוק...
טכנית לא מאד קשה לי לקום בלילות. בדרך פלא הגוף התרגל ליקיצות הרבות ואני מייד נרדמת בחזרה ובבוקר מרגישה רעננה כאילו ישנתי לילה שלם. אבל נפשית הרגשתי שאולי זה לא בסדר (אצלי, אצלו) וזה מה שהקשה.
זה תמיד בראש...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הוא נראה ממש כמו ג'אנקי המכור אלי ואל הציצי (מעבר להתקשרות "נורמלית" אם-תינוק)
למה את מתכוונת ב התקשרות "נורמלית" אם-תינוק ? איזה מודל יש לך בראש לגבי זה?

(כי לי נראה שהמודל של כולנו מעוות קצת, בהשפעת מיתוסים, סרטים וספרים שקריים).

[שיר_ה*]

אנא עצה-יש לי ילד בן 9 חדשים, בריא, שמח וטוב לב. בזמן האחרון כשהוא יונק בלילה, הוא מאוד לא רגוע אחרי היניקה. הוא זז וזוחל בכל המיטה ושום דבר לא מרגיע אותו. בד"כ אני צריכה בסוף לקחת אותו במנשא על הגב עד שירדם וגם אז לפעמים ברגע שמחזירה אותו למיטה הוא חוזר לזחול בחוסר שקט.
יש לציין שהוא בלי חיתולים כך שאני מכירה סימני פיפי וזה לא זה. הוא אוכל מזון מוצק יותר מגוון לאחרונה אבל אין לו גזים או עצירות/שילשול.
עלי כמובן שזה מאוד מקשה כי אני לא ישנה מספיק. בסך הכל אני נוטה להתייחס לזה כאל עוד משהוא שיחלוף בעצמו, אבל אשמח לשמוע ממי שחוותה משהוא דומה וגם לבדוק שאני לא מפספסת משהוא. תודה

[השקדיה_פורחת*]

שיר ה
קודם כל מאחלת לך בהצלחה ושינה עריבה שתהיה מתי שתהיה...
סביר אכן שזה משהו שיעבור. תמיד יש תקופות כאלו ואפשר לשער המון השערות על מה הגורם, אבל בסוף זה עובר ואנחנו ממשיכים לחיות עם ההשערות שלנו.
אולי שיניים? אני דווקא לא מאלה שחושבים שצמיחת שיניים זה אם כל הצרות, ואצל שני הילדים שלי היו בהחלט שיניים שצמחו להן כך סתם בנעימים, אבל נראה שמשהו מפריע לקטן שלך, ומחבינתי אם זה לא פיפי, ולא אי נוחות של גזים אז אולי באמת שיניים.
בקיצור- שיהיה בהצלחה ושיעבור מהר!

[דניאלה*]

הי שיר ה
אצלנו גם היו כל מיני עניינים כאלה.
בדרך כלל זה פשוט קשור לקקי - אם לא עשתה יכולה להתחיל לילות לבנים בגלל העניין הזה.
הדבר השני היה קפאין. לצערי גיליתי שהקפה שלי משפיע על השינה שלה וברגע שעברתי לקפה אחד בלבד, בבוקר, ההתעוררויות פסקו כמעט בכלל.
לא יודעת אם משהו מזה רלוונטי לכם.
בהצלחה

[שיר_ה*]

הי, רוב תודות לכן. נעים לדעת שמישהוא שמע אותי....כנראה שזה לא שיניים כי יש לו כאבי צמיחה וזה לא נראה ככה. וגם לא קפאין כי אני לא משתמשת...
התרוקנות אכן משפיעה על הלילה אבל הוא כמעט תמיד עושה קקי לפני השינה. בכל זאת אבדוק זאת שוב.
בלי קשר, הוא עכשיו עם חום, אז לא ישנו סתם ככה....
(מרשה לעצמי לקטר באזניכן התומכות....)

[דניאלה*]

בלי קשר, הוא עכשיו עם חום
למה בלי קשר?
יכול להיות שהוא פשוט "בישל" את זה בזמן האחרון, ועכשיו מבינים למה

[א*]

מוסיפה מהניסיון שלי: דלקת אוזניים ותולעים.

[שיר_ה*]

דלקת אוזניים ותולעים.
לא נראה שזה דלקת אזניים, כי אין שום סימנים נוספים אפיניים כמו רגישות במגע או שהוא נוגע באזניים.
ותולעים בדקתי כמה פעמים עם פנס בלילה ובמשך היום בצואה ולא ראיתי כלום. הוא גם לא מתגרד.


יכול להיות שהוא פשוט "בישל" את זה בזמן האחרון, ועכשיו מבינים למה
ייתכן ואת צודקת דניאלה בכל אופן אני פחות ופחות מבינה למה ויותר פשוט שורדת כרגע...

תודה, זה בכל מקרה מחזק ונעים לשמוע את קולכן הוירטואלי. שבוע טוב

[פלוני_אלמונית*]

לא יודעת האם זה הדף המתאים... הבן הצעיר בן שנה וחצי, ישן לא טוב. מתעורר די הרבה פעמים על סף בכי, נרגע כמעט אך ורק בהנקה, ואני כבר די עייפה ולפעמים אחרי כמה פעמים של התעורוריות פשוט לא מצליחה לחזור לשון. 'פעם' עוד היה פחות טוב אבל עדיין מוגזם. רעיונות?

[דניאלה*]

רעיונות?
יכול להיות שהוא מוציא שיניים?
לפני מחלה?

[רויטל_אבידר*]

שלום, מי מכיר סיוטי לילה? ביתי בת שנתיים וחודש ולאחרונה הלילות נהיו קשים. היא מתעוררת כל שעה שעתיים בבכי, בועטת, אומרת דברים בלי קשר או עם... צורחת ״טיול בעגלה עם אמא״ ובשלוש לפנות בוקר מצאתי את עצמי מטילת במושב עם עגלה בפיג׳מה... אני עדיין מניקה, מתכוננת לגמול בקרוב. מרגישה שהציצי כבר אפילו לא נחמה... אמרו לי שזה גיל של פחדים וסיוטים? למי פידבק? רעיון להתמודדות? מה עושים?

[אילה_בשדה_הדגן*]

מתאים לך לטייל באמצע הלילה ?

לפי נסיוני עם הבת שלי הלילות זה זמן שבו עולה כל הג'יפה שלא מצא לעצמו ביטוי בשעות יותר קונבנציונליות.
כל אחד זקוק להכלה של הפחדים וגירויים שונים שהוא חווה.לפרוק כל מני מטענים עודפים.אולי תכווני אותה לזה שתעשה את זה בשעות אחרות ,כאלה שיותר פשוט יהיה לך להכיל את זה .

אני חושבת ש'נחמה' ע"י הציצי או ע"י טיול היא לא נחמה.זה אומנם משהו שעושים ביחד והנחמה פה היא- את נמצאת קרוב לאמא,את לא לבד.אבל זה לא לבטא רגשות.

[לילך_רוכל*]

כתבתי פעם על טריק שמצאתי בטעות בדיוק בדיוק למקרה שנשמע כמעט זהה
תרפית צחוק
http://www.tapuz.co.il/blog/print.asp?EntryId=1687283
בהצלחה

[טל*]

אולי כאן תהיה מישהי שתוכל לעזור?? הרדמת תינוקות (2011-10-02T22:53:19)

[ציפורי*]

שלום,התינוקת שלי בת 8 חודשים ערנית ביותר ומקסימה,
היא מבחינתה כל היום ציצי,
היא אוכלת קצת פירות וירקות ונהנת
אבל כשהיא עצבנית,עייפה,רוצה לישון או בכלל כשהיא מסתכלת עלי היא זוחלת דוך לציצי
היא מתעוררת איזה 5 פעמים בלילה ואין סיכוי שתחזור לישון בלי הציצי בפה,זה דיי גורם לי להניק חצי לילה(בדר''כ בשכיבה)זה לא נוח לי ואני לא נרדמת ואני גם רוצה בשבילה וגם בישבילי
שתצליח להרדם לבד,מצד שני כשאני מנסה להרדים אותה בדרך אחרת(או בעלי)זה שעה ארוכה של צרחות איימים,אז אני אומרת למה לתת לה לסבול? ,אבל איך היא תלמד אחרת?
אני יודעת שיש כלמיני שיטות וכלמיני גישות ואני מאוד מאוד אשמח לשמוע תגובות..מה עושים?איך עושים?

[קוראת*]

הי לך,
הניק ציפורי תפוס (פיסות מציאות נופלות למקומן בקול רך),
בבקשה בחרי ניק אחר.
תודה @} ומצטערת שאין לי תשובות לשאלה שלך...

[יפית*]

היי, גם אני הייתי שמחה לייעוץ בעניניי שינה
בני בן 11 חודשים
מאז ומתמיד נרדם בתנועה בתוך המנשא או בערסל, לאחרונה הרגלתי אותו להירדם גם על הציצי כשאני בשכיבה על הפוף..
אנחנו ישנים כולנו במיטה משותפת. בהתחלה הייתי עוברת להניק על מזרון שנמצא לי המיטה ומאז התחיל החורף הקטנטן מצטרף אלינו למיטה ואני מניקה אותו בשכיבה
אז מה הבעיה? הוא מתעורר לעיתים כל חצי שעה-שעה, לעיתים כל שעתיים..
גם כשאר אני בסלון וגם כשאני במיטה לידו, ותמיד נרדם רק באמצעות הציצי..
אני מרגישה כי הוא צריך לישון טוב יותר אבל אני לא מעוניינת לנתק אותו מהציצי
יש למישהי עצות? אשמח מאוד לשמוע..

[אמא_מוציצי*]

[מיכל*]

שלום, אני מקווה שמישהי פה תוכל לעזור לי

הבן שלי בן שנתיים ושמונה, נרדם בהנקה וקם כמה פעמים בלילה. זה מאוד מעייף אבל סחבתי ככה עד עכשיו כי לא רציתי לגמול כשהוא לא מוכן (אני לא מסתדרת עם בכי).
בתקופה האחרונה כל הנקה של החזרה לישון באמצע הלילה לוקחת המון זמן. לפעמים גם שעתיים שהוא יונק עד שאני מצליחה להשתחרר. אני לא בטוחה כמה הוא ער כשזה קורה אבל הוא מתחיל לבכות אם אני מנסה לנתק. בנוסף, הוא גם מאוד אוהב לצבוט לי את הצד השני וזה מאוד לא נעים לי. אם הוא מנומנם אני מצליחה להסתדר בתנוחות שלא נותנות לו להגיע לשם אבל אם לא, הוא נהיה מאוד מתוסכל ומתחיל לבכות. כאילו הוא מרגיש שהוא חייב גם את זה כחלק מההנקה.
אני מאוד עייפה ואשמח אם יש למישהי רעיון איך לקצר את ההנקות. לא קריטי לי להפסיק לחלוטין את ההנקה (למרות שכולם סביבי מעירים לי שזה לא בסדר ושזאת אשמתי שהוא קם). זה קורה גם כשהוא ישן איתי וגם לבד. ניסיתי לקחת לשירותים ולהלביש חם/קר יותר. עזר, אבל עדיין יש הנקות אינסופיות, בעיקר לפנות בוקר (הלילה היה מארבע עד שש). כששאלתי אותו הוא אמר שאין לי שם חלב אז אני לא חושבת שזה רעב, למרות שגם ניסיתי להאכיל יותר לפני השינה. אגב, זה ממשיך גם אחרי שהוא מתעורר ומבחינתו לינוק עוד שעה גם אחרי שהוא כבר קם. הוא מסרב להצעות לאוכל או מים.

הוא התחיל בספטמבר גן (אחרי שהיה בבית עד אז) וקצת קשה לשנינו בפרידה וגם אולי יש עניינים הורמונליים ברקע כי עברתי הפלה לצערי בספטמבר.

יצא קצת ארוך ומבולבל אבל אני מקווה שמובן. תודה למי שקראה!

[אננס*]

מצטרפת אלייך לשאלה, אני עם אותה בעיה בדיוק וילד בן שנה ושבע. קשה מאוד עם ההנקות האינסופיות במיוחד שאני בהריון וסובלת מכאבים בזמן ההנקה.

[תמרוש_רוש]

היי מיכל,
מאוד מזדהה אתך - אני הייתי בדיוק באותו מצב עם הפעוט שלי (אז הוא היה בן שנתיים וחצי).
לפני שאני מתחילה, הייתי רוצה לשאול אותך: מה היית רוצה שיקרה? ברור לי שהיית רוצה לישון טוב יותר;-) אבל מעבר לזה - איזה מצב -הנקה ישמח אותך ויגרום לך להרגיש טוב? האם גמילת לילה? קיצור הנקות הלילה? גמילה מוחלטת? מה בא לך, באופן אישי, בלי קשר למה שהסביבה אומרת? מה הגוף שלך אומר?

עכשיו:
במצב כזה ובגיל כזה, לדעתי את יכולה לעבוד באחת משתי דרכים:
א. להגביל הנקות לילה
ב. לגמול מהנקות לילה.

אם את מגבילה בלי לגמול, אז חשוב שתבהירי לעצמך באופן הכי ברור שאפשר, מה את מאפשרת ומה לא, ושאלה יהיו כללים שמאוד קל לתקשר לפעוט, גם כשהוא מנומנם. לא יודעת בדיוק מה יעבוד לפעוט שלך, אבל הנה כמה דוגמאות: להרשות רק הנקה אחת בלילה, והשניה חייבת לחכות עד שיש אור שמש בחוץ. או שברגע שמתעייף לך מלהניק, את סופרת עד עשר, סוגרת חולצה וגומרת את ההנקה, בלי משא ומתן. הציצי עייף, הציצי הולך לישון. או כל דבר אחר בכיוון הזה שיושב עלייך טוב.
ברגע שהחלטת מה את מוכנה לאפשר ומה לא, וברגע שאת סגורה על עצמך שזה מה שאת רוצה (כי אם את מהססת, יהיה לך קשה להתעקש...) זה פשוט עניין של לתקשר את זה לפעוט, להכין אותו למה שהולך לקרות ולאיך הוא יסתדר ויתרגל למצב החדש (סיפור מתאים או משחק עם דובים, כמה פעמים במשך כמה ימים, עד שהוא מכיר את העלילה), ואז, כשאת מרגישה שהוא כבר מכיר את הסיפור ויודע את התרחיש - ליישם.
וכן, אפשר לצפות לשניים-שלושה לילות של הסתגלות ואולי בכי, אבל באמת, בגיל הזה, הוא באמת באמת באמת מסוגל לקבל שינוי כזה ולחיות אתו.
אפשר לגמול מהנקות לילה ועדיין להישאר באותה מיטה, או להחליט שהוא עובר סופית למקום שינה אחר - תלוי מה מתאים לכם ומה את מרגישה שיהיה לו ולך טוב יותר.

מבחינת השינויים - גם תחילת הגן וגם ההפלה היו לפני חודש ויותר. יכול להיות שתרצי לחכות קצת עם השינוי הזה, אולי עוד שבועיים-שלושה, ויכול להיות שאין צורך לחכות יותר.

בכל אופן - את זקוקה לשינה וזה ברור לחלוטין. ואני רוצה להגיד לך באופן אישי - כשאני הייתי במצב הזה הגעתי לקטע שאיבדתי את היכולת להוביל את המשפחה. הייתי רק ריאקטיבית, רק מגיבה. והמון זמן רציתי לקצר ולצמצם הנקות, אבל בגלל שהייתי עייפה כל כך לא יכולתי לזהות ולקרוא את הסימנים שהיו כתובים לי מתחת לאף.

אז מאוד חשוב לתת איכשהו מקום לעצמך, ולשאול את עצמך: מה אני רוצה? למה אני זקוקה? מה יעשה לי טוב? מה ישמח אותי? כי הנקה בגיל הזה זו מערכת יחסים, והצד שלך במערכת הזאת חשוב לא פחות משלו.

[מיכל*]

תודה רבה על ההתייחסות!
האמת שהדבר הראשון שעלה לי לראש בתשובה לשאלה של מה אני רוצה הוא שהוא לא ילך לגן... שיהיה איתי יותר. קשה לי להיפרד. הסיבה שהוא כן הולך היא שהתחלתי להרגיש שהבית לא מספיק לו, שהוא צריך ורוצה חברת ילדים ועוד גירויים, יותר ממה שאני והמשחקיות בסביבה מספקים לו. חוץ מזה, אני עובדת מהבית וכשהוא היה איתי כל היום אז עבדתי בלילות וזה היה מאוד מעייף אבל בשום שלב לא נמאס לי להיות איתו וזה חסר לי.
בקיצור, גרמת לי להבין משהו - אני לא שלמה עם המעבר לגן (למרות שהגן מצוין) ואני לא שלמה עם הפרידה וקשה לי עם השינויים האלה ועוד כמה דברים שקורים לי בחיים ואני בטח מעבירה אליו את חוסר השקט הזה (כמו שבדיוק מתארים היום כאן: רשמים מתוך הגן והתלבטות קשה (2017-11-01T06:59:23) )
ניסיתי לדבר איתו על לישון בלי לינוק אבל כשהוא קם בלילה אני מרגישה אשמה וגם רק רוצה לישון בחזרה ולכן בינתיים לא כל כך הצלחתי (או ניסיתי) לעמוד בבכי ולא לתת לו לינוק.
אני מאוד אשמח לקרוא למה את מתכוונת במשחק עם הדובים - להמחיש לו את החוקים החדשים עם דובים? רעיון נחמד
בכל מקרה, הדברים יותר ברורים לי עכשיו אז תודה רבה שעזרת לי לסדר קצת את המחשבות! אני אנסה להבין יותר טוב מה אני רוצה. אני חושבת שאני לא רוצה להפסיק את ההנקה. אני מוכנה לקום אליו בלילה ומוכנה להמשיך להניק אז פשוט הייתי רוצה לקצר את ההנקות ולהפסיק עם היד שמציקה בצד השני.

[מיכל*]

אננס, בהצלחה גם לך (-: עוזר לדעת שאני לא לבד

[תמרוש_רוש]

אני מאוד אשמח לקרוא למה את מתכוונת במשחק עם הדובים
יש שתי דרכים יעילות ללמד ילדים צעירים משהו חדש ולהכין אותם לשינויים: סיפור ומשחק סימבולי.
כבר כתבתי על זה בפירוט פה באתר, ונורא מבאס אותי שאני לא זוכרת איפה...

סיפור: לכתוב לו סיפור על עצמו ועל איך שהוא כתינוק היה יונק המון בלילה, ואז גדל, התפתח, ואז הגיע היום שבו הציצים התעייפו ואמרו שהם לא יכולים יותר עם הנקות ארוכות. אז אמא אמרה XYZ, שממחר עושים ככה-וככה. ואכן, למחרת, היה לילה, הוא התעורר, ינק, ואז הציצים התעייפו, אמא אמרה XYZת וכך היה. ואז לתאר בכמה מילים חיוביות את ההתמודדות שלו - אולי הוא הופתע, אבל אז מצא שבמקום לינוק הוא יכול לעשות אבג (לחבק את אמא / לחבק את הדובון / וכו', ונרדם בחזרה.
הכל בלשון עבר, כמו שמספרים סיפור.
אני, בצמתים חשובים של החיים, הייתי כותבת את הסיפור ב- WORD ומוסיפה כמה תמונות (שלנו או מהאינטרנט) ויוצרת מזה ספר. ככה עבדנו על הכניסה לגן ועל פחד מכלבים. הילדון משוגע על הסיפורים האלה. בשלב הגמ"ל של הגדול הסתפקתי בסיפור בלי הדפסה. המימד הוויזואלי היה פחות משמעותי.

עם משחק סימבולי, זה בדיוק אותו סיפור, רק במשחק. בוא נשכיב את הדובי לישון, תניק אותו כדי שיירדם. הוא מתעורר ורוצה לינוק. ואז ההנקה נגמרה וצריך לחזור לישון. איך הדובי מגיב? איך הוא מסתדר? מה אומרים לו?
כדאי מאוד שתחליפי תפקידים עם הילד - פעם את משחקת את הדובי ופעם הוא. שיחווה את הסיטואציה מכל הזויות.
גם לא חייבים דובים, תעשי את זה עם מה שהילד מתחבר אליו: בובות, קוף פרווה, דינוזאורים, משאיות - הכל הולך (מה, לא שמעת על משאית שיונקת? )

שהוא לא ילך לגן... שיהיה איתי יותר. קשה לי להיפרד.


כשהוא קם בלילה אני מרגישה אשמה וגם רק רוצה לישון בחזרה ולכן בינתיים לא כל כך הצלחתי
ולכן השלב הראשון הוא להיות סגורה על עצמך. אין כאן שיפוטיות, יש כאן פרקטיקה: ברגע שאת תרגישי בעצמות מה את רוצה ומה טוב למערכת שלכם - את תעמדי על זה בקלות וזה יהיה קלי קלות. אז תני לעצמך את המרחב הזה
(וגם לבעוט את רגשי האשמה החוצה, או יותר נכון, להזמין משהו הוגן ונעים וטוב וצודק יותר שיתפוס את מקומם: הבנה עצמית? יחס של כבוד לצרכים שלך? הערכה לפועלך כאמא וכאשה עובדת? אהבה?

[מיכל*]

וואו, תודה על ההשקעה והפירוט!
אני אנסה (-:

[מיכל*]

חשבתי על עוד משהו - ההנקה הכי ארוכה ומתישה היא לפנות בוקר ויש לא מעט פעמים שהוא בסוף מתעורר ומחליט שהוא קם אחריה. לעומת זאת בערב הוא שפוךכבר בשש ומשהו. אולי כל סדר היום שלו בשיפט של כמה שעות? אולי הגוף שלו רוצה לישון בשש ולקום בארבע-חמש (הגיוני במיוחד עכשיו בשעון חורף). אני אנסה גם להשכיב ממש מוקדם ולראות מה קורה.

[במעבה_הפרדסים*]

בעניין היד הצובטת, טיפ שקיבלתי מחברה: נסי לעסות לו אותה. אולי זה יספק לו את הצורך התחושתי.
חוץ מזה אני זוכרת ש{{}}ניצן אמ כתבה דברים מעניינים על התופעה הזאת. אולי מישהי פה זוכרת באיזה דף זה היה? (אני זוכרת מילות מפתח - "זה אבולוציוני!" )

[במעבה_הפרדסים*]

אה! חיפשתי עוד ומצאתי דף שלם על התופעה: תסביך ציץ{{}}.
(התגובה של ניצן שמופיעה שם - היא לא זאת שהתכוונתי אליה. יש לה נאום מרשים יותר בדף אחר כלשהו. אבל בכל מקרה כדאי לקרוא.)

[מיכל*]

במעבה הפרדסים תודה רבה! לא הייתי מנחשת שדף עם שם כזה קשור לעניין הזה... אני מרגישה כאילו אני יכולתי לכתוב חצי מההודעות שם. גם מאוד מנחם לדעת שזה אבולוציוני, לא מתסבך ולא אשמתי. איזה כיף. הולכת לנסות להכין מחרוזת הנקה!

[במעבה_הפרדסים*]

בשמחה ומכל הלב @} זה באמת דף נהדר, מעודד ומחכים, עם שם לחלוטין לא מתאים.

[מיכל_בז*]

ואוו, החזקת מעמד כל כך הרבה זמן! התינוק שלי בן תשעה חודשים ובקרוב אחזיר נשמתי לבורא עקב מחסור בשינה.

[אמא_של_מוש*]

. במעבה הפרדסים תודה רבה! לא הייתי מנחשת שדף עם שם כזה קשור לעניין הזה... אני מרגישה כאילו אני יכולתי לכתוב חצי מההודעות שם
(-:

אצלינו יש תקופות עם יותר התעוררויות ויש תקופות עם פחות ובכללי יש מגמת שיפור ככל שמוש גדל (כעת בן שנה וארבע).

כבר כמה חודשים טובים אני לא מניקה בערך ב 3-4 שעות הראשונות של הלילה, מה שלא גרם לו להפסיק להתעורר הרבה בזמן הזה.
לרוב אני מרימה אותו ומחבקת והוא תוך שניה נרדם בחזרה ואם לא אז שותה קצת מים ונרדם.
אחר כך זה כרבולים והנקות חופשי עד הבוקר.

[גוונים*]

רוצה רק להגיד ממרום שישה לילות ללא הנקה (בת שנה ושמונה שעד לא מזמן ינקה 3-4 פעמים ארוכות בלילה) שבינתיים ההתעוררויות ממשיכות (ברובן היא אפילו לא מבקשת לינוק... )
כלומר לא בהכרח ההנקה היא הסיבה להתעוררויות. אני מאמינה שזה עדיין גיל שצריך את אמא קרוב וגם אם לא יונקים בלילה כן מתעוררים כל כמה זמן לבקש קירבה של אמא אם היא רחוקה ולוודא קירבה כשאמא ממש ליד.
ובכל זאת, מקווה מאוד שזה ישתפר ככל שהגמ"ל תתבסס.
עם הגדולה אני זוכרת שבסביבות גיל שנתיים - שנתיים וחצי התחילו לילות רצופים יותר.