בשמת א

בשמת יקרה,
כתבת אצל דוכיפת על הקטע שמחקת שבו הסברת איך שמרת על ילדייך מפני פגיעות. האם תסכימי לספר?
יש לי ילדים (3 בנות) ואני מוטרדת מאוד מהנושא הזה, במיוחד כשהגדולה בת 14. אני מאוד מתחברת למה שכתבת על האמיש וההליכה לבד. אני מרגישה שיש המון שקר בעיסוק במושא (מה יש לפחד.... אל תפגעי בחופש של הבנות שלך). תוהה איך להתנהל.
תוכלי לשתף בדרך שלך? תודה!

אנסה לפי הכוחות שלי, שהם לא רבים היום:
זה מורכב מכמה חלקים.
החלק הראשון: לגדל אותם באהבה ולא לפגוע בקשר שלהם עם הגוף שלהם ועם הרצונות והצרכים שלהם. להתייחס אליהם באהבה ובכבוד ללא פשרות. לא ארחיב על זה כי כל האתר מלא בדברים שכתבתי בנושאים האלה. ילד שמרגיש אהוב, שמחובר לגוף שלו, לצרכים ולרצונות שלו - מסתובב בעולם בבטחון ומרגיש כל הפרה. הוא יתרחק מטיפוסים מפוקפקים כי הוא רגיש לאנרגיות ולא רוצה להיות ליד אנשים שגורמים לתחושה לא טובה, מאיימת וכדומה.

כשמתייחסים לילדים בחוסר אהבה, מתנגדים לצרכים שלהם, חוסמים את הרצונות שלהם וכופים עליהם דברים - זה גורם להם לניתוק מהגוף ומהרגש.

החלק השני היה קשור לזה שגידלתי את ילדי בחינוך ביתי, ומעצם הבחירה הזאת הם לא היו חשופים לדברים שילד שהולך למוסדות חשופים אליהם. כולל לכפייה, לדיכוי של הצרכים והרצונות, ולהרבה הזדמנויות לפגוע בהם פיזית ורגשית.

הבת שלי אמנם הלכה לגן בגילאים 4-5, אבל בחרתי את הגן בפינצטה, עם גננת וסייעת חמות ואוהבות, עם מעט ילדים, חמודים, הבאנו אותה מאוחר, הגעתי מוקדם לקחת אותה, הייתי בגן לא מעט שעות, הודעתי מראש שזו ילדה בחינוך ביתי שבחרה מיוזמתה ללכת לגן ולכן היא לא מחוייבת לעשות שום דבר שהיא לא רוצה (והגננת כיבדה את זה לגמרי וגם אהבה אותה מאוד), לקחנו אותה חופשי לטיולים, אירועים משפחתיים ועוד, ובשנה השניה בחרה למשל לא להגיע כלל בימי ראשון כי היה חוג התעמלות עם מורה מהסוג הכופה והמעליב והילדה שלי בכלל לא רצתה להיות בסביבה ביום הזה (הנה דוגמא להגנה עצמית מאנשים כאלה).

בחינוך הביתי, הילדים מגיעים למפגשים ולסיורים הלימודיים בהרכב משפחתי. אני הייתי שם, וכמוני גם הורים אחרים, כך שכל הילדים היו מוגנים יותר. הם לא לבד.

מחוץ לחינוך הביתי: למשל, חוג שחמט, או הלימודים בקונסרבטוריון - הם לא הלכו לבד. עד גיל מאוד מאוחר, הסעתי וגם חיכיתי שם, כי עד שאחזור הביתה אצטרך שוב לצאת כדי לקחת... היתה לא מעט ביקורת. למה אני לא מכריחה אותם לנסוע לבד באוטובוס (כי הם לא רצו? אני חיכיתי עד שהרצון, היוזמה והבטחון לנסוע לבד באוטובוס יבואו מהם). למה אני טורחת כל כך.
אני הרגשתי, שחשוב לי לשמור עליהם. את שומעת כל כך הרבה סיפורים קשים... אני לא רציתי שמשהו מעין זה יקרה לילדים שלי. אפילו, בתקופה שהיו הרבה פיגועים באוטובוסים - לא רציתי בכלל שהילדים שלי יעלו על אוטובוס. אז מסיעה לכל מקום, נוכחת פיזית, בודקת אישית מי המורים של הילדים שלי, נמצאת שם פיזית (כן כן, בדקתי מי הם, רציתי להכיר אישית, אני אשה בוגרת ומנוסה ולא אתן לילדים שלי להיות לבד בשיעור עם מישהו שאני לא יכולה לדעת אם אפשר לסמוך עליו או עליה!).
הילדה התחילה ללכת בגיל צעיר לכנסי אייקון ועולמות (תגגלי). לפעמים אירועים עד שתיים בלילה. אז באתי בשתיים בלילה לאסוף את הילדה והחברים שלה מהכנס. צפצפתי על מי שחשב שאני "מפנקת אותה יותר מדי". אני לא רוצה על מצפוני שיקרה משהו, רק מפני שלא בא לי לצאת בשתיים בלילה לאסוף אותה.

אני תייקתי בראש את הסיפורים ששמעתי. ולקחתי לתשומת לבי. אנחנו חיים בתל אביב. אבא אחד שלא התחשק לו להחזיר את בן ה-15 מדיסקוטק בככר אתרים מאוחר בלילה. אחרי שקרה אסון, הוא לא מצטער על זה? מה היה עולה לך, קצת אי נוחות??? בשביל זה לאבד בן? אף אחד לא חושב שדווקא לילד שלו יקרה משהו. אני כן.

בעצם, אני בעצמי עברתי את זה. חוויות מפחידות ומורטות עצבים. כיוון שהייתי לבד והייתי צריכה להסתדר לבד. במזל לא קרה לי שום דבר רציני אף פעם. כשאני הייתי ילדה ונערה, להורים שלי לא היתה שום תפיסה שאני עלולה להיות בסכנה. הם הקפידו לחנך אותי לשמור על החפצים שלי, לא לאבד כלום, לעבור כבישים בצורה בטיחותית, אבל לא היתה להם שום מחשבה שמישהו עלול לפגוע בי בלי שום קשר למה שאני אעשה.
אגב, כשהנכדים נולדו הם השתנו מהקצה לקצה. רואים סכנות בכל מקום. כמובן כשהילדים היו קטנים הם היו תמיד בעד שנסיע אותם ונשמור עליהם ולא תמכו בשום "עצמאות בשטח" P-: לא מהם הגיעה הביקורת שאני "מפנקת יותר מדי" עם הסעות ושמירה. אבא שלי מוכן להסיע את הילדים אפילו כדי לחסוך להם אי נוחות בגשם! רק השבוע? הקפיץ את הבת שלי במוצ"ש האחרון לאוטובוס לירושלים בארלוזורוב ובשביל זה חיכה פה שעה וחצי אצלי בבית במקום לחזור לביתו ולנוח, והקפיץ את הבן לשתי בחינות הבגרות שלו כדי שלא יגיע לבחינה מרוט וקפוא מנסיעות ארוכות בשני אוטובוסים.
אפשר להגיד ששניהם עברו את תקופת הילדות בשלום.
הם מסתובבים להם בחופשיות ברגל ובאוטובוסים בכל הארץ, שומרים על עצמם היטב. יש להם רק חברים טובים, נחמדים, מכבדים והגונים. כל מערכות היחסים שלהם טובות ובריאות. גם בצבא הבת שלי לא נתקלה מעולם ביחס לא מכבד מאף אחד. אני מאמינה שיש פה חלק גם לאנרגיות שהם משדרים ושמקיפות אותם. אני יכולה להשוות ביני, שהיו לי הרבה מאוד פרצות אנרגטיות, לבין הילדים שלי, שמאוד עטופים ושלמים אנרגטית. הדברים שאני עובדת קשה כדי לתקן, יש להם באופן טבעי. איזה יופי!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשמת, תודה רבה על הכתיבה והפירוט!
גם אני גדלתי כמוך, ילדה שנדחפה לעצמאות מוקדמת, ומנסה לבנות לבנות שלי מערך תמיכה נכון יותר, שיאפשר להן לבחור בעצמאות בשלב המתאים. וגם אני שומעת על מקרים קשים שילדות וילדים עוברים - במיוחד בגילאים הללו שרוצים לחזור מאוחר, אבל עדיין צעירים ככ.
אני מבינה מה את כותבת לגבי הבסיס: כן, זה מהותי. אהבה שלמה שמייצרת בטחון.
והילדים שלך נשמעים מהממים, ווהאו איזו אמא שאת! השראה.

יקירה, כדי לבטל את רוב הפרסומות, התקיני (בקלות) את התוסף (addon) Privacy Badger אם את גולשת במוזילה-- Firefox

הי בשמת בהמשך לשיחה על הויטמין די..
הטיפות עושות לה גזים (שאכן מצויין כאחד מתופעות הלוואי בעלון)..אין לי מושג לגבי אם יש או אין סוכר...
פתרון יצירתי? האם מספיק לחשוף רק את הפנים לשמש? גרה במקום שטוף שמש אך הטמפ לא ברמה של ללכת עם קצר בטח לא בגיל חודש וחצי

אז כן, הפנים.
+ תשקלי לקחת שמן דגים (אומגה 3 ממקור דגי), כי יש בזה ויטמין D וזה עובר אליה דרך החלב.
+ תשאלי בבית המרקחת אם יש להם עוד סוגים שמתאימים לתינוקות ותבקשי לראות את הרכיבים (אם יש סוכר, יהיה כתוב על הבקבוקון או בעלון או על האריזה).

האמת שבנוכחי אני לא חושבת שיש סוכר כי בטח היה מופיע ברכיבים ולא מופיע...ובכל זאת גזים מצוין כחלק מתופעות הלוואי האפשריות כך שאולי זה לא באשמת הסוכר...אנסה לראות בבית מרקחת אם יש עוד סוגים..
לגבי חשיפה לפנים אין סכנה של סרטן העור?

תשובה קצרה: לא.
(יש תשובות ארוכות שלי על זה אבל לא זוכרת באיזה דפים. פשוט כרגע, לא מרגישה טוב ולא יכולה להרחיב)

ממה שקארתי קצת באתר אני מאמינה שלא תתני למישהי עיצה שתסכן תינוקת קטנה אבל בכל זאת אשמח לשמוע את ההסבר כשתרגישי טוב יותר ויתאפשר...ועוד שאלה - אם אני נחשפת לשמש זה גם כן עובר בחלב? והאומגה 3 מה המינון המומלץ?

אם אני נחשפת לשמש זה גם כן עובר בחלב?
לא בדיוק.

מינון אומגה 3 - תתחילי מהדף הזה. תנסי להשוות לסוג שאת קונה מבחינת הכמויות.
https://www.omega3galil.com/%D7%90%D7%9 ... %97%D7%AA/

בשמת, תודה על הקישור! אני מבינה ממנו שלעתים לקחתי בטעות את האומגה יחד עם ברזל וזה מחמצן אותה. אוף. ושבכלל, כדאי לקחת אומגה 3 מיד עם הקימה בבוקר.

כדאי לקחת עם משהו שומני ולא על בטן ריקה, אחרת השמן דגים עולה לך S-: וזה ממש לא נעים S-:

אשמח להסבר לגבי למה השמש לא צסוכנת
וגם לגבי למה לא עובר בחלב דרך השמש?
♡♡
תודה

ניסיתי לשים לבבות לא יודעת למה יצא ככה חחח

כדאי לקחת עם משהו שומני ולא על בטן ריקה

מצוין. תודה.

בשמת קראתי את מה שכתבת על ההגנות של הילדים. האמת שאני גדלתי כמוך. עצמאית בשטח, ללא חשש מצד ההורים שמשהו יקרה והסתדרתי מצוין. גם כיום אני חושבת שזה בנה אותי להיות אחת שבטוחה שהיא כל יכולה ואם רק תתאמץ או תגלה את הדרך הנכונה - תצליח. זו תחושה נהדרת. אנמ לא מרגישה שיש לזה אלמנט שלילי כלשהו, להיפך. הלוואי והיה לי האומץ לגדל ככה את הקטנים.

אני פוחדת פחד גדול שהילדים שלי שגדלים הפוך, ככה שאני כמו שתארת את עצמך - הרבה מאוד איתם חינוך ביתי עד גילאי שלוש פלוס גן כרגע רק עד הצהריים ( ומגיעים מאוחר...) יוצא שאני מצד אחד לא יושבת להם על הראש הם מעסיקים את עצמם ממציאים משחקים, חברותיים בגינות והפארקים,רצים לי שאני בכלל מסתכלת. מצד שני הם די תלויים בי. אמא אני לא יכול - על דברים פשוטים. אמא - את תעשי לא אני, על דברים שעם קצת יוזמה ותושיה בהחלט יכולים לקדם. הם גם לא נחושים כמו שהייתיבגילם, הרבה כי אני תמיד שם להסביר מה כן מה לא... מטילה וטו ופסקנית.החוםש שגדלתי בו הילדות לא רק שלא סיפק כוננות עם לא סיפק הוראות ופקוגות וזה היה נהדר.

מה דעתך? האם בגיל הזה גם אצל הילדים שלך היו סימני תלות וזה רק עניין של גיל? אני גם אמא יותר קשוחה ממך כנראה וזה גם משפיע לרעה אני מניחה... ואני מנסה לעבוד על זה... הם שואלים הרבה דברים לאישורי... מה שאני בחיים לא עשיתי בבית...

בקיצור אשמח לדעתך רק אם את במצב לענות ואם לא - ממש בסדר. תשובות מגיעות גם אם לא ממי ששאלת

וגם האם יש ב.דם שבודקת רמת אומגה 3

בלבוסטה, לנושא שעליו כתבת - ממה שאני רואה וחווה מסביבי, בנים (בהכללה מאוד מאוד גסה כמובן) הרבה פחות עצמאיים מבנות.
בטח הרבה לא יסכימו איתי. אני בעצמי לא בטוחה שאני מסכימה איתי, אבל ככה נראה לי.

הי השמת ניסיתי לחפש מידע על אומגה 3 וראיתי שלמעשה גם הוא מכיל כספית מהדגים שייצרו אותו ממנו. אז לא עדיף כבר דגים? תןכלי לעשות לי סדר במוח?

תלוי ממי את קונה אומגה 3. יש יצרנים מחורבנים שלא מנקים את הכספית וגם מייצרים את השמן מדגים מלאי כספית. ויש יצרנים איכותיים.
אני מבינה שאת לא בארץ, אז את צריכה לברר מה יש במקום שאת נמצאת בו. יש חברות נורבגיות וקנדיות מצויינות שחלקן גם שולחות לחו"ל.

רציתי ליטול כי הבנתי שזה טוב גם בשביל לפקס את במוח אבל אני לא מבינה בזה מספיק ולא יודעת האם יש לזה השלכות. תוכלי לתרום לי עוד מידע? וגם על איזה חברות למשל ממליצה? אני בפורטוגל, מה חשוב לחפש וממה להזהר? והאם יש בדיקה לרמת אומגה 3 בדם? או אעך יודעים אם יש מחסור? ובלי קשר - למה הויטמין די מהשמש לא עובר בחלב? מה לגבי תוסף ויטמין די גם הוא לא עובר בחלב? וגם למה השמש לא מסוכנת לתינוקת? (ועוד בלונדה).

א. אני עונה על מה שיש לי כוח לענות. אין צורך לשאול שוב.
ב. אין לי מושג לגבי פורטוגל. הרבה תשובות יש באתר של אומגה 3 גליל שכבר קישרתי לך - חברות מומלצות, בדיקת דם וכו'. חפשי שם.

ג. הויטמין D שלך עובר בחלב. אבל יש גבול עליון כמה יכול לעבור ממך לתינוקת שלך. רק אם יש לך מחסור רציני מאוד (תעשי בדיקת דם ותבקשי שיבדקו לך רמות ויטמין D) אז תיפגע כמות הויטמין בחלב שלך, ובמקרה כזה - שיפור הרמות אצלך יעבור גם בחלב. אבל אם את בסדר פחות או יותר, אז כל מה שהיא צריכה עובר לחלב שלך בשבילה.
היא זקוקה לויטמין D מעבר למה שעובר בחלב. כמו שאחרי גיל חצי שנה, נגמרים מאגרי הברזל מהלידה והתינוקות זקוקים לתוספת ברזל (יש ברזל בחלב האם, כמעט כולו נספג מצויין, אבל אחרי גיל חצי שנה התינוק צריך מעבר לזה) ולכן מתחילים להוסיף מזון מוצק עשיר בברזל (מרק בשר, קציצות הודו וכדומה).

כיוון שהיא זקוקה לויטמין D מגיל מסוים מעבר למה שהיא מקבלת בחלב, אז לא ישנה כמה תוסיפי לעצמך (אלא אם כן יש לך כאמור מחסור חמור. אם המחסור שלך בינוני - עדיין הגוף ייקח הכל לחלב כדי שלתינוקת שלך יהיה מספיק).
הספיגה הטובה ביותר היא של ויטמין D מהשמש דרך העור וחשוב גם דרך העיניים. כמובן לא להסתנוור. עכשיו חורף, השמש בכלל לא מסוכנת. וכאמור, באמת, מדובר בחשיפה של 20 דקות ביום...
עם זאת, 20 דקות ביום, כל יום - מצטבר ואיכותי.

אני גרה באזור שטוף שמש כל השנה..
לגבי העינים - אני מניחה שהתכוונת עם משקפי שמש נכון? עד כמה שידוע לי זה מאוד מסוכן לעינים להיחשף לשמש בלי משקפיים לא ככה?

פלונית לגבי בנים ועצמאות פחותה- זה כנראה קשור לאמהות דומיננטיות מדי ומזה בדיוק אני חוששת.
מנגד, גיליתי שבמילא גם כשהתאוריות מצביעות על עדיפות להתנהלות מסויימת מצידי - בפועל את האוטומטי שלי קשה ממש לשנות אז חבל על האנרגיות.

אני מניחה שהתכוונת עם משקפי שמש נכון?

הפוך.
בלי משקפי שמש.
ממש לא מסוכן, חיוני לעיניים.
כמובן לא להביט ישירות אל השמש... דאאאאאאא....
ואם את מניחה תינוקת על הגב בעגלת שכיבה פתוחה כשהפנים שלה בול מכוונים לשמש, אז אולי כדאי לקחת אותה במקום זה על הידיים...

גם בפורטוגל יש חורף. קצת יותר קר מישראל. אז יופי ששטוף שמש, זה מועיל לעניין הויטמין ד'. עדיין בחצי הכדור שלנו, כרגע חורף וזו שמש חורפית אז אפשר להרגיע קצת עם החרדות.

תראי, אני מנפצת פה מיתוסים. אבל חלק מהם, וואו, כבר נופצו לפני שלושים שנה ופשוט לא הגיעו להרבה אנשים... (אלה שמוכרים משקפי שמש יש להם יותר כסף ויותר אינטרס להפיץ את המיתוס הזה מאשר אנשים שעוסקים בריפוי, למשל בריפוי עיניים, ויודעים שזה מיתוס... אז ברור שהקהל הרחב ישמע כל הזמן רק את המיתוסים והשטויות כי מישהו מרוויח מהם הרבה כסף).

אני מבינה שאת מלאה חרדות. אין לי שום דרך לפתור לך את הדילמות שלך. תעשי מה שאת רוצה עם המידע שאני כותבת פה. זו החלטה שלך. התינוקת שלך. לא מתאים לי לטפל בפחדים של אנשים דרך האינטרנט. מה שאת חוזרת ומעלה, אלה פחדים וחרדות. חרדתיות ופחדים. לא משנה כמה עובדות אני אכתוב, את תמשיכי להביע חרדתיות ופחדים. אז לזה, אין לי כרגע תשובה כי פשוט לא בכוחותי לטפל בזה.
בהצלחה.

טוב קודם כל אני ממש לא בחרדות בסהכ מנסה לדעת ולהבין כדי לתת לילדיי את ההכי טוב..אז כן את כותבת לי דברים שהם בהחלט בניגוד לקונצנזוס ואני רק ביקשתי ממך קצת לפרט או לשים סימוכין כי רק מלהגיד את זה בחצי משפט אני לא בעקבות זאת אעשה כעצתך כי אנחנו הרי לא מכירות את יכולה לקרוא לזה חרדות אני קוראת לזה אחריות. אני תמיד פתוחה לקבל ידע חדש ואני לחלוטין יודעת שלא תמיד הקונצנזוס זה מה שנכון אבל אם את טוענת משהו אז תסבירי או שימי קישור לסימוכין אבל רק בגלל שאני סקרנית לא צריך לפרש את זה לחרדות כי זה ממש ממש שיפוטי ואפילו מעלה גיחוך כי את ממש ממש לא מכירה אותי..

את כנראה חדשה פה, אז בואי אעדכן אותך: אני מתמודדת כרגע עם סרטן במצב בכלל לא קל. אין לי כוחות.
כל מה שאני כותבת פה, אני כותבת בהתנדבות.
אני ואחרות הסברנו בהרחבה את הדברים האלה במשך שנים בכל מיני דפים באתר אבל אני לא זוכרת איפה ויש אלפי דפים... אין לי כוח להסביר מעבר למה שהסברתי. אז קחי מה שבא לך ואל תקחי מה שלא בא לך.

אני באמת מצטערת לשמוע על מצבך ומאחלת לך המון המון בריאות...
יצא לי לקרוא הרבה פעמים באתר ויש פה מידע חשוב ודברים מעניינים ולכן כשטענת את מה שטענת לא הגבתי בביטול אלא בהתענינות וברצון לפירוט והסבר (שמשומה פירשת כחרדות) אשמח שתפני אותי לדפים המדוברים שיש מידע בנוגע לחשיפה בטוחה לשמש כולל עינים וגם על ויטמין די ואומגה 3...אני ממש אשמח לקרוא אם תיזכרי איפה זה רשום אז תפני אותי או לפחות תני לי כיוון ואני אחפש

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חפשי כאן ויטמין Ad

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וגם אומגה 3

סתם אחת יש בעולמנו גם נימוס בסיסי. קיבלת תשובה מושקעת ממישהי שלא מכירה אותך והשקיעה מאמץ גדול. מעבר לזה את יכולה לומר תודה על המענה וללכת לחפש בגוגל!

שבת שלום!

סתם אחת,
את לגמרי כשירה, נראה לי, לחפש באתר, במדור תזונה.
או, יותר טוב, כי את מחפשת מידע על אומגה 3/ויטמין A/מה שבא לך, לכתוב בתיבת החיפוש למעלה "אומגה 3/ויטמין A/מה שבא לך" ולראות מה יקפוץ. ואם זה לא יעזור, אז לחפש חיפוש איטי יותר בתוך הדפים. ייקח זמן, אבל יביא לך את כללללללללל האיזכורים לאומגה 3 /ויטמין A/מה שבא לך.

הציפייה שמישהי, זרה באינטרנט, שנתנה לך מענה ארוך ומושקע, תשקיע עוד מזמנה בשביל להגיד דברים שאמרה אלפי פעמים קודם, היא ציפייה לא ראלית ודי אגואיסטית

מצטרפת לדברי בלבוסטה וליבי בר

הי פלונית
תודה על הקישור הדף של האומגה באמת מכיל הרבה מידע הדף של הויטמין די בעיקר שרשור ישן שלא ממש מכיל מידע רב
בכל אופן לא באתי לפה כדי להתווכח עם אנשים שרק רוצים לשפוט אנשים שהם לא מכירים. ביקשתי ממנה יפה שתפנה אןתי לדפים שבהם טוענת שכבר הסבירה בעבר, או לקישורים רלוונטים אחרים..מי שאין לה מה לתרום לדיון שלא תבלבל את המוח

הדף של הויטמין די בעיקר שרשור ישן שלא ממש מכיל מידע בעיקר לא הה שם מידע בכל מה שקשור לחשיפה בטוחה לשמש לעור ולעיניים

שליחה על ידי פפ* » 29 פברואר 2020, 17:47

אולי זה יעניין אותך
https://www.rambam-medicine.org.il/cate ... 7%9E%D7%A9

https://www.rambam-medicine.org.il/cate ... ive-dosage

אבל אם את טוענת משהו אז תסבירי או שימי קישור לסימוכין אבל רק בגלל שאני סקרנית לא צריך לפרש את זה לחרדות כי זה ממש ממש שיפוטי ואפילו מעלה גיחוך כי את ממש ממש לא מכירה אותי..

זה ניסוח גס רוח, שמביע את הדעה שבשמת חייבת לך משהו, מתלונן על בשמת שעוזרת לך בהתנדבות מלאה ומלא יחס שלילי.

אני ממש אשמח לקרוא אם תיזכרי איפה זה רשום אז תפני אותי או לפחות תני לי כיוון ואני אחפש

עוד ניסוח דורשני שמראה שאת חושבת שבשמת חייבת לך משהו. אין פה בקשה ואין פה הכרת תודה.

בשמת אומרת שהיא מאוד חולה ואת מטילה עליה מטלות נוספות ואומרת "אשמח". זאת לא בקשה!

מי שאין לה מה לתרום לדיון שלא תבלבל את המוח

סתם אחת, את ממש לא קולטת איפה את נמצאת. בבאופן לא מדברים כך.

הי פפ
תודה על הקישורים, התחלתי לתת לתינוקת שלי תוסף ויטמין די כפי שמומלץ (טיפה ביום מגיל חודש עד שנה) אך מהר מאוד הפסקתי כי זה עשה לה כאבי בטן. המליצו לי בכמה פורומים לחפש תוסף אחר שיהיה על בסיס שמן זית ולצערי לא מצאתי בנתיים (כבר עברתי שלושה בתי מרקחת)
מה שהיה חסר לי בסרטון זה הנחיות לחשיפה בטוחה לשמש (שהגדולה שלי היתה תינוקת וגרנו בישראל, אם בקיץ היתה נחשפת אפילו לחמש דקות לשמש ישירה היתה נהיית עגבנייה). קראתי לא מזמן שמומלץ לחפש מקדם הגנה "מינרלי" שלא חודר לעור ופועל כמראה ומחזיר את הקרניים, להבדיל מהסוג ה"כימי" שהחומרים שלו שעלולים להיות מסוכנים חודרים את העור. האם יש לך ידע בנושא? האם הקרם ה"מינרלי" מונע גם ספיגה של ויטמין די? והכימי? יש סוג של כימי שחומריו אינם מסוכנים בחדירתם לעור? האם בכלל מומלץ להימנע לגמרי מקרם? אפילו בקיץ?

סתם אחת, את מתנהגת כמו סתם טרולית.
אחרי שבשמת הבהירה לך חזור והבהר שהיא לא מעוניינת להמשיך את הדיון הזה איתך, כי רבאק, יש לה עניינים אחרים לטפל בהם, ובאמת שהיא ניסתה לעזור כמיטב יכולתה, ואת באת אליה בטענות מכאן ועד הירח... וואלה, אולי שתפנה זמן ביומן שלה לחיפוש דפים על ויטמין D בשביל סתם אחת, כאילו שהיא אירגון ויטמין ה D העולמי... יאללה, שחררי!

ועוד יש לך ת'חוצפה להמשיך כאן כאילו כלום ולהתעלם מכל השאר.
את רוצה - לכי תפתחי דף על ויטמין D ודברי שם עם מי שאת רוצה!

אוף
בשמת
זה ממש מצער אותי להגיע לף שלך ולראות את מה שקורה פה.
אני יכולה לשתף אותך שבאופן אישי התגובה שלך, הראשונה, חיזקה אותי. בישבילי זה סוג של דוגמא אישית איך מנטרלים תקשורת לא מותאמת.
אבל ההמשך... פאחחח.

הייתי מוחקת, בקטע של לנקות, אבל ניראה לי לא מנומס למחוק בדפבית של מישהי בלי לקבל רשות קודם.

בבקשה אל תתני למסר הזה להחליש אותך.
כולנו מתפללות ומקוות להתחזקותך ולהחלמתך המלאה בקרוב @} @} @}

הייתי מוחקת, בקטע של לנקות, אבל ניראה לי לא מנומס למחוק בדפבית של מישהי בלי לקבל רשות קודם.

דוכי היקרה מאוד צודקת.

_בבקשה אל תתני למסר הזה להחליש אותך.
כולנו מתפללות ומקוות להתחזקותך ולהחלמתך המלאה בקרוב_

אני תוהה לי קור את יקרה אם זו שקראה לי סתם טרולית זה כן דיבור ראוי בעינייך.
לא נכנסתי לפורום הזה כדי לריב עם אף אחד אז תודה ולא תודה.
דוכיפת על איזה מסר את מדברת לא ברור כל כך.
בשמת מאחלת לך שוב מכל הלב רפואה שלמה.
צ'או

לא נכנסתי לפורום הזה כדי לריב עם אף אחד אז תודה ולא תודה.
להבא כדאי לך יותר להבין איפה את נמצאת, זה חוסך מריבות.
זה לא פורום.
כאן זה דף אישי.

בשמת @}
אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה אהובה.
יקירה יקירה יקירה יקירה יקירה
מתוקה מתוקה מתוקה מתוקה מתוקה.
אוהבת אותך.
מחזיקה אותך בלבי.

((-))(())

שולחת אהבה, אור, חום, הוקרה, הערכה, מלא דברים טובים, שמתאימים לך בדיוק בדיוק, עוד אהבה ועוד הערכה, ושהלב שלך יתמלא בחום הזה שיש כאן מסביב. את הינך שפע של טוב לעולם, ואנחנו רק מנסים קצת להחזיר לך מכל הטוב שאת נותנת.

אני תוהה לי קור את יקרה אם זו שקראה לי סתם טרולית זה כן דיבור ראוי בעינייך.

בהחלט לא. אבל זה לא מוחק כלל את ההתנהגות שלך. וברור שאין לך כל ביקורת עצמית. כשהעירו לך יפה, במקום להתנצל, תקפת.

לא נכנסתי לפורום הזה כדי לריב עם אף אחד אז תודה ולא תודה.

כדאי לברר היכן את נמצאת במקום להיות כל כך מרוכזת בעצמך ובצרכייך. "באופן" הוא לא פורום, והדף הזה הוא דף בית אישי.

שולחת אהבה, אור, חום, הוקרה, הערכה, מלא דברים טובים, שמתאימים לך בדיוק בדיוק, עוד אהבה ועוד הערכה, ושהלב שלך יתמלא בחום הזה שיש כאן מסביב. את הינך שפע של טוב לעולם, ואנחנו רק מנסים קצת להחזיר לך מכל הטוב שאת נותנת.

גם אני, בשמת הנפלאה. את שפע של אור ואני שולחת לך עוד אור והערכה ואהבה ואסירות תודה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חבל ללכלך את הדף של בשמת באנרגיות שליליות של ריב. לא רוצה שהיא תברח מפה.

בשמת את יקרה! ואנו מעריכים מאוד את פועלך הנדיב והצנוע.

מתפללת להחלמתך, אפשר שתכתבי את שם אימך כדי להוסיף בקשה לרפואתך בפרקי התהילים היומיים שלי?

בשמת היקרה, שולחת המון אהבה ואור

בשמת יקרה,
שולחת לך את כל הכוונות והאנרגיות הטובות לריפוי והחלמה! את בליבי ובמחשבותיי וצר לי על התקרית הלא נעימה.אנא התרכזי בהחלמה ובטוב כי את מופלאה ונהדרת

שליחה על ידי פפ* » 01 מרץ 2020, 18:22

הי סתם אחת. אני לא מבינה, לצערי, לא בויטמין די, ולא בקרמים להגנה מהשמש. תנסי לבדוק בדף הזה מקדם הגנה מהשמש. כל טוב

עוד אחד, למה לא:
@}@}@}@}@}@}@}@}

|L||L||L||L||L||L|

(())(())(())

|#||#||#||#||#||#|

:-):-)

שליחה על ידי למ* » 04 מרץ 2020, 22:38

מתפללת להחלמתך, אפשר שתכתבי את שם אימך כדי להוסיף בקשה לרפואתך בפרקי התהילים היומיים שלי?

בשמת בת נילי נדמה לי

רפואה שלמה!

יקרה,
את בליבי, במחשבותי ובתפילותי
@} @} @} @}
כל שתבקשי לו יהי...

יקרה,
הימים טרופים
תשמרי על עצמך @}

בשמת יקרה,
את במחשבותי ובלבי. אוצר חקר שכמותך. כל טוב לך!!!

התכוונתי- אוצר יקר!!!

שליחה על ידי יעלי* » 26 מרץ 2020, 08:25

גם במחשבותיי

את גם במחשבותיי, בשמת היקרה והנפלאה והשווה ביותר.

יקירה, מה שלומך?
כשתוכלי, רק כשתוכלי (!), עדכני בקצרה מה שלומך ומצבך.

בשמת יקרה
לא הייתי כאן תקופה מאוד ארוכה (בין חודשים לשנים)
עלית לי במחשבות
שולחת לך חיבוק מהלב
מאוד הייתי רוצה לשיר לך
ואת חשובה לי.
היי ברוכה אישה יקרה

גם אני חושבת עלייך, בשמת היקרה.

ושולחת חיבוק גדול (קורונה, או לא

)

במרחב הווירטואלי מותר (ומשערת שעלייך להיזהר במיוחד במרחב הממשי, בשמת היקרה והאמיצה).

בשמת היקרה,
את - והמון דברים שכתבת - במחשבותיי.
שולחת כוחות. אני בעדך.

כותבת גם פה, שיהיה לך:
שכחתי לציין בעבר, בנוגע לחסימת פרסומות:
אם אתר מסוים חסום מדי לטעמך (למשל, לא מעלה אפשרות צ'אט עם נציג שירות כלשהו), את יכולה לבחור לא לחסום אותו, או לחסום אותו חלקית. פשוט לעמוד על הדביבון ולארגן את החסימות כרצונך. קל ופשוט.

בשמת,
חושבת עליך ומודה לך על כל התשובות הנפלאות שכתבת לי ולאחרים פה. אני למדתי ולומדת ממך כל כך הרבה. גם תוכן וגם אופן.
שולחת כוחות ומנוחה.

יקרה, תודה על המילים הטובות שהנחת בשבילי
עכשיו, בדף שלי
ובכלל, לאורך השנים

אני מרגישה שאני אוספת אותן, אבני חן יקרות, אחת אחת. כל אבן מגיעה למקום בזמן המתאים.

בשמת בת נילי, את בליבי, במחשבותי ובתפילותי.
כל שתבקשי, לו יהי.

@} @} @} @} @}

מניחה פה עבורך פרחי בשמת, תלתן מרובע, חתול אדמוני מפואר, ותודה.

@}@}@}
צר לי להודיע שבשמת נפטרה ביום רביעי ב- 11 בלילה, שעון ישראל.
יהי זכרה ברוך

היי שלום, חצוצרה יפהפיה.
קולך יינשא לעד.
https://www.youtube.com/watch?v=B1eyZAe ... 1Y&index=6

בשמת היקרה,
גופך ונפשך נחים, אך את נשארת בעומק הלב. תודה על כל מה שנתת. המעגלים ממשיכים להתרחב.

כל כך עצוב ולא הוגן. יהי זיכרה ברוך. למרות שלא הכרתי אותה היא תחסר לי

_בשמת היקרה,
גופך ונפשך נחים, אך את נשארת בעומק הלב. תודה על כל מה שנתת. המעגלים ממשיכים להתרחב._

זה כל כך עצוב. אין מילים. היא היתה אישה מופלאה, נדיבה ומיטיבה.
כואב הלב על ילדיה.
זה עצוב ושובר את הלב לרסיסים.

אתמול היא עוד כתבה בפייסבוק. ביום שנפטרה. הכיצד

זה בלתי נתפס

זה עצוב ושובר את הלב לרסיסים

כל-כך עצוב ולא נתפס.
נשמה יקרה ומיטיבה.

חברות יקרות, חשוב חשוב, אל תתייגו את בשמת בפייסבוק בעניין המוות, אנחנו חושדים שפייסבוק יסגרו את הדף שלה לדף הנצחה ואז שום דבר לא נגיש.
קור את

ההודעה על הדוד האהוב היתה לפני חודש. ב29-3 ולא אתמול ב29-4

מוזמנות לכתוב לה כאן. אני מאמינה שהיא עדיין נמצאת ברוחה איתנו.

תודה, לוטם!! אכן התבלבלתי מרוב צער.

עירית_לוי

הלב נשבר

השארת בעולם חותם עמוק ומשמעותי.
תודה על הכל.

בשמת אהובה
כל כך קיוויתי שהיום הזה לא יבוא
עצוב לי כלכך
את אחת משלוש נשים שאני רואה בהן אמא שלי בגלגול הזה (כולל יולדתי)
שינית את חיי, את חיי ילדיי, בצורה מהותית.
כבר הרבה זמן שלא דיברנו
אני אוהבת אותך מאוד מאוד
לא מאמינה שזו פרידה

כמה עצוב, הלב בוכה.

חושבת עלייך בהמון אהבה
לא מצליחה להרגיש פרידה
תודה על המתנות שלך לעולם
חיבוק למשפחה

בשמת יקרה,
נשאר רק לקוות שהסבל תם.
תודה על מי שהיית.

כמה כואב. זכיתי לפגוש את בשמת מספר פעמים. קראתי עשרות ואולי מאות אלפי מילים שכתבה ותמיד נתרמתי. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. אישה מדהימה חלק משרשרת של נשים חזקות ומדהימות שהכרתי ומתו השנה.

בשמת אהובה,
האבן היקרה שהיית, ממשיכה להרעיד אדוות וגלים במים.
התמיכה והאור שהיית לרבות מאיתנו, לא תתואר במילים.
התובנות והניסוחים המדויקים שלך ישארו עימנו תמיד.
תודה על כל מה שנתת ונתת ונתת בלי סוף.
נוחי על משכבך בשלום.
במלוא מובן המילה, כי מגיע לך כל כך.
עירית מגיד

אוי ואבוי. איזו אבידה ענקית. הלב נשבר

כמה עצוב....אין מילים.