גלימה לבנה

[גלימה_לבנה*]

***** לאחר תקופה ארוכה הצלחתי להוציא קצת מן החושך שבתוכי ולהכניס קצת אור...
זוהי רק ההתחלה והמסע עדיין נמשך..


שברירים של אור ,
זולגים על לחיָי
חורצים תלמים ,
ממליחים את שפתיי

כל רסיס ורסיס ,
עדין, שברירי
משקף בתוכו
את דמותי שלי .

בכל ניצוץ נהדר ,
טבועות פָּנָיי
טיפות עגלגלות
הן רובד חיי .


**********


שלב שלב ,
הקליפות
נושרות
הדמעות
תקועות
הלב
מדמם .
לו היתה פה
איזו אמא
שתחבק
שתנשק,
הייתי אולי
נרגעת .


***********

אבא,

באהבתך פצעת אותי .
פערת חור
בשפתיי .
הכאב חודר
משתק .

מלחשת את שמך
בסתר ,
מקללת את הוויתך
ועדיין,
למרות הכל ,

מתגעגעת .


****************

שבי בובה
פסקי רגליים ,
את האגן
הזיזי קצת לשמאל ,
עיצמי עינייך
הדביקי לשונך
לחיכך ,
עצרי את הצעקה
המתגלגלת .
נראה לי
כי כבר שכחת ,
שלא מדברים
בפה מלא .

******************

האצבע שנגעה ,
עשתה בי חור
מדמם
זועק ,
מלכלך

אולי אפשר
לסתום אותו
שלא יישפך
פה
ויכתים .


*****************

קנאה ,

תולעת שמנה
ירקרקה
רירית רטובה
מתנועעת
בחלל הבטן
מטפסת
אל בית החזה
עולה
לגרון מזדחלת
מתנחלת בפה
נתקעת
בין השיניים
הלשון נעשית
כבדה
ממלאת את הכל
בטעם מר
של החמצה .

************

אמא ,

אָת שושנה נבולה
עלי הכותרת
נושרים ממך
רטובים
מסמורטטים .

קוצייך זקורים
עדיין
כל דקירה
הורגת אותי מחדש .

לו יכולתי לעקור
את שורשייך
מתוכי
הייתי נוטעת במקומם
חמלה .


***************

את הסוודר שסרגתְּ לי
אני פורמת עכשיו .
שורה
אחרי
שורה
נופלת ,
עין
תחת
עין
נפערת ,
נשמטת,
נפרמת ,
כתף נחשפת.
טפח ועוד טפח
מתגלה.
בנפש עירומה
אני משאירה לי
קצה של חוט ,
לסרוג לי
סוודר חדש .

**********

אמא ,
הסתכלי עלי!
מדוע את שותקת ?

העובדה שאת משוגעת
כן, משוגעת
לא נותנת לך את הזכות
לבלוע
אותי
במקום גלולה .

תגידי משהו
הרימי את ידך הרפה
וסטרי על לחיי
רק כדי שאדע
ששמעת .

****************

תינוקת שלי ,
את מסתכלת עלי
בוהה בי ,
שתינו שוכבות
משתבללות
אחת בתוך השנייה
על השמיכה הצבעונית .
הלוואי ויכולתי
לקחת ממך
קצת מהטוהר
למרוח על פצעי י.

***************

ילדה שלי ,
שכבי בשקט
הירגעי
קחי נשימה עמוקה
שחרר י.

תני לשדים שבך
לנוח
גם הם כמוך
עייפים .

קחי את ידי בידך
הרשי לי
לאהוב אותך
ללא תנאי .


*************

איך ניתן להתגעגע
למשהו שלא היה ?
כי הרי הגעגוע,
תמיד נשען הוא
על חוויה כלשהי
בעבר

ושם ,
לא היה !

*************

גע בי
שם,
במקום ההוא
איפה שכואב .

הצמד כף ידך
לתהום
השתק את הספק
שצורח

כעת, לחץ בעדנה
אם לא תכאיב
אניח לך
להיסחף
פנימה .

*************

בסוף ,

כשתלכי לדרכך
שמרי בכף ידך
את שלמדת
בבית אבא .

אל תרפי
נצרי בלבך
את ניצוץ
זיכרון הילדות
המפעם עדיין

זכרי,
ששם היית
אמיתית .


************

ילדה יושבת
בחוף לבדה
ובונה בלאט
את פאר מבצרה

אבן על אבן
חומה ועוד חומה
את פתחי לבבה
מהעולם סגרה .

את המגדל
בנתה היא מחול
גאות ושפל
ים עד אין סוף

גל מכה
על צד אחר נשבר
והנה נבקע חור
באבני המבצר .

וראו זה פלא
הפתחים נחשפים
אור השמש מלטף ברוך
את הכתלים הקרירים
הרוח זורעת חמלה ועדנה
אהבה טהורה את לבה מילאה .

כעת במקומו
של המבצר הגדול ,
נשארה שם לבטח
תלולית קטנה
של... חול .













לא מגיע לך
להיות
מאושרת

את
מלוכלכת
שמנה
ילדה עצלה

יושבת דחוייה
בפינה
מחכה לרחמים.