חוכמות של ילדים

[פלוני_אלמונית*]

גימ"ל - גאון הבן שלך!

[אלמונית_לרגע*]

בת שנתיים וחצי אצל קלינאית תקשורת:
קלינאית תקשורת מראה תמונה של פרה ותמונה של קוף
מי אוכל בננה?
בת שנתיים וחצי: אני, בבית שלי, אבא קנה לי

[מנטרה*]

בת ה-3 עושה בלאגן רציני.
אבא: מה את עושה??
בת ה-3: אל תדאג! מבטיחה לך שאמא תסדר...

[צוויליך*]

גימ"ל - גאון הבן שלך!
כן, יש כמה תכונות שמאד מזכירות אותי.

|אייקון שביעות רצון זחוחה ומטופשת|

(תודה (-: )

צוויל

[איילת*]

צוויליך...אתה כותב כ"כ יפה....

[אביגיל*]

בן הארבע: הפסטה שלנו יותר טעימה מהפסטה של סבתא. אולי כי יש בה יותר סוכר?
אני: לא, בפסטה אין סוכר.
בן ה-4: אז אולי כי יש בזה יותר כימיקלים?

[דנדי*]

בן 7 מנקה קקי בשירותים.
הוא לוקח את נייר הטואלט ומושך בערך 5 ריבועים, תולש
אח"כ מקפל לאט לאט לפי הקווים עד שכל המרובעים מקופלים לגודל של ריבוע אחד
ואז מנקה, ותולש מהערמה שביד שלו את הריבוע העליון, זה שמלוכלך וזורק לאסלה, וממשיך לנקות עם הערמה שבידו שהיא בת 4 ריבועים.
כך עד שהוא נשאר עם אחד בודד ביד, מנקה איתו וזורק, ולוקח עוד נייר.
כמו מדיטציה.

[צפרדע_ית]

אחרי שהבלון הירוק עף לרביעית לשמים והיא פרצה בבכי, דיברנו על מעשה בחמישה בלונים של מרים רוט. הזכרתי להן שגם הבלון האדום של אלון עף לשמים וכל הילדים נופפו לו לשלום... ראשלישית (8 וחצי) מהרהרת בקול: ״היו צריכים להמשיך את הסיפור הזה... למה לא המשכו את הסיפור הזה?! את יודעת... הבלון עף, הגיע לים, נשטף לו הצבע, צב ים אכל אותו, וזה סופו של כל בלון, וגם של כל צב ים...״. כשהיא צודקת- אז היא לחלוטין צודקת.... ץ

[אהבת_עולם*]

אוי צפרדעית, בהחלט צודקת...

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קראתי את החוכמות החדשות - כולן נורא מצחיקות!

[צפרדע_ית]

אהבת... זה מרתק אותי כל פעם מחדש מה שיש להן בראש...למשל רביעית (שבע) בשיחה עם הנסיך על קונפורמיזם: שיחה ופורצי דרך. רביעית: ״אני חצי חצי כזאת״ נסיך:״מה זאת אומרת?״ רביעית:״מלפמים (לפעמים) כן ומלפמים (לפעמים) לא...״ נסיך: ״מה הכוונה?״ רביעית: ״ מלפמים אני הולכת נגד הרוב ומלפמים אני רוצה ללכת עם הרוב.״.. >וצפרדע ית אומרת- מכל ראשני השכלתי...< ץ

[דנדי*]

איזו שפה עשירה לגיל 7! אילו תובנות!
אצלי בן 7 - זה ראשון, זה שני, זה שלישי וזה אחרוני...

[אמא'לה_4*]

מספרת.לבנות ש x ו y חברים טובים.מגיעים אלינו לשבת.
הגדולה(6.5):יש!והם יביאו לנו מתנה.הם תמיד מביאים לנו הפתעות.
אני :נכון,בדרך כלל.אבלאנחנו שמחים שהם באים גם אם הם לא מביאים שום דבר.אנחנו שמחים שהם.מגיעים כי אנחנו אוהבים להיות איתם
קטנה(4.5):נכון!הם בעצמם זו המתנה שלנו!

מיותר לציין שהתמוגגתי <3

[פעמונית_הגשם*]

במוצאי שבת קטנתי (בת שלוש וחצי) יצאה למרפסת. ביי מלכת שבת, אמרה כמו שהיא אומרת תמיד. ביי ה', הוסיפה.\

כשבתי, היום בת 20 כמעט, הייתה בת ארבע, אז ביקרנו במוזאון ישראל. טיילנו בו שעות, ראינו ריקמות בוכריות וקרני ממותה והמון ציורים.
למחרת, עייפים עוד מהדרך הארוכה, הארכנו לנוח, וכשהיא באה למיטה שלנו שאלתי אותה- "אז מה ראינו אתמול במוזאון?"
היא חשבה רגע ואמרה "הייתה שם תקרה".

ועל חכמה של קטנתי- בביקור אצל אחותי בירושלים קנינו במדרחוב גלויה של יונים בכותל.
במכונית שלה אחר כך הסבירה בתי שיש לנו בבית כבר כוכב עם הכותל בתוך התמונות באלבום. מה? תמהתי- ואז נזכרתי.
נכון. יש לנו גלויה בצורה של מגן דויד עם צילום הכותל. איך היא זכרה דבר כזה מלפני חודשיים?
טוב אז אם כבר היא זכרה את הכותל אז הלכנו לבקר אותו. מרחוק היא הסתכלה ואמרה- אימא מה זה הלכלוכים שיש על הכותל?
(השיחים שצומחים בגובה בין האבנים)...

[טליה_אלמתן*]

יואב (4.5) הכין לי טבעת ממגבון והעניק לי אותה.
"סיט!" (כן, הוא התכוון ל"שיט") "יכולתי לתת לך את זה בחתונה שלך! אמא את תתחתני עוד פעם? אולי תוכלי להתחתן עם אחד הפועלים שישפצו לנו את הבית!"

[בשמת_א*]

אולי תוכלי להתחתן עם אחד הפועלים שישפצו לנו את הבית
אוי איך צחקתי פה בקול רם D-:

[עדי_א*]

שרים כולם: "ושחה לי בלאט, על כד קטן נחמד"
גפן (2.4): גם עמוסי פלט!

[צפרדע_ית]

ראשלישית, שמונה ועשרה חודשים: ״אמא, אפשר לספר לך סיפור? זה לא סיפור אמיתי, אבל יש בו מוסר השכל ממש טוב״... וכששאלתי את רביעית -( שבע ותיכף חצי) : ״ איך יצאת כזאת מופלאה ומקסימה?״ אז היא חושבה מעט וענתה: ״אה, זה בגלל שאכלת אוכל בריא כשהיית בהיריון איתי, ואחר כך אני אכלתי בריא״... ואחרי עוד מחשבה: ״אה, כן, גם בגלל שנתת לי את החלב שלך שלוש שנים״ אני; ״אה, אבל ינקת יד גיל ארבע!!!״ רביעית: "אה, כן. ארבע... טוב.... די הרבה זמן״... (מי אמר ילדה חכמה ולא קיבל?) ץ

[תפילה_לאם*]

אוקיי. בעז"ה את הילד הבא איניק עד גיל ארבע כדי לקבל את התוצר המופלא הזה!

[צפרדע_ית]

תפילה לאם, איזה כיף לשמוע... אז בשביל לתת עוד פוש לרצון להיניק לאורכים - עוד אחד משל הפיה... (שבע וכמעט חצי): מחשבות באמבטיה: ״ אמא, למי יותר קל לדאוג? לבן או לבת?!״ אני מתעניינת למה היא שואלת, וזו, בלי להתבלבל: ״כי כשאני אקח ילד מבית היתומים, כדאי שאדע״... לילה טוב... ץ

[בשמת_א*]

D-:

[מיכל*]

חחח

[תפילה_לאם*]

הקטן שלי (ינק עד שלוש וחודשיים...) עונד לידו קוקייה מקושטת ומכריז: "יש לי שעון קוקייה".

[דנדי*]

הנה באמת הדף שגורם לי לצחוק...

[אהבת_עולם*]

"יש לי שעון קוקייה".
חמוד .
בן כמה?

[תפילה_לאם*]

כמעט שלוש וחצי.
והוא לא מכיר שעוני קוקייה.

(ראית מה שכתבתי לך בכיכר?)

[טדליק_נהנאנע*]

זה הקטן כבר די גדול (3 ושלשה חודשים): אמא, את זוכרת שסבתא קנתה לנו ארטיקים עם טעמי מאכל?

שואל: אמא, לבוציק יש קרציות שינה? (קורי שינה...)

[אהבת_עולם*]

אחיינית שלי רונה בת 2.3 נמצאת בבית עם אמא שלה.
נכנסת שכנה רוסיה מבוגרת ומביאה להן לביבות.
השכנה לרונה: "קחי לַטְקֶע".
רונה לוקחת ופונה לאמא שלה "מה זה?"
אמא: "את יודעת מה זה, רונה. מה זה?"
רונה: "יוֹ יוֹדַת. (לא יודעת). היא נתנה יִי (לי) את זה ברוסית".

[צפרדע_ית]

אכן, רוסית זה מבלבל... ץ

[בשמת_א*]

D-:

[טליה_אלמתן*]

חיחיחי זה חזק!

[אהבת_עולם*]

אותה אחיינית בת 2.3 אתמול - יושבת לידי ומציירת בטושים.
באיזה שלב ציירה לעצמה על האף.
אני: רונה, אל תצייירי על האף. זה לא בריא. מציירים רק על הדף.
חוזרת לצייר על הדף.
ואז לוקחת טוש, מקרבת לאף, ומתחילה 'להסניף' אותו.
אני: רונה, אל תריחי את הטוש. זה לא בריא.
רונה, מבינה עניין, מחזירה את הטוש לדף: רק הדף מריח.

[אמא_של_בון_בון_הבת*]

אמא לבון לבון הבת (בת שנה וחמישה חודשים): מי חכמה?
בון: ני!
אמא: מי יפה?
בון: ני!
אמא: מי יכולה מה שהיא רוצה?
בון: ני!
את מי אמא אוהבת?
בון: אותי!

[בשמת_א*]

וואו!

[עדי_א*]

בהמשך לסדרת עמוסי וגפן: עמוס נסע איתי היום ללימודים, כשחזרנו גפן סיכמה את היום: ״עמוסי לא היה פה. היה עובד באוניברסיטה״ (עמוסי בן ארבעה חודשים)

[בשמת_א*]

D-: אכן חוכמה D-:

[תפילה_לאם*]

נפרטיטי מכינה שיעורי בית בחשבון. צריכה למדוד את גובהה ועוד כל מיני.
שואלת את הקטן: "מה הגובה שלך?"
הקטן (בערך שלוש וחצי): "אני נמוך כמו קומת קרקע".

[אהבת_עולם*]

נפרטיטי זה השם האמיתי שלה?

וגם: אני נמוך כמו קומת קרקע

[בשמת_א*]

נפרטיטי זה השם האמיתי שלה?
שם קוד...

[צפרדע_ית]

רביעית - 7 ושלושה חודשים: ״מי המציא את המחשב?״ אני - ״אלכסנדר טיורינג״. רביעית - ״אז אני מעריצה אותו. מה עוד הוא המציא?״ אני: ״אני לא יודעת, אבל אני חושבת שהוא קיבל על זה פרס נובל... כמו עדה יונת מהמכון... זה הפרס הכי גבוה במדעים, ומקבלים אותו מעט מאוד מדענים״. רביעית: ״האם אני גם אקבל אותו אם אחקור על יצורים חיים ואז אמציא מכונה שיכול להפוך פלסטלינה וכל מיני דברים ליצורים חיים״... כן... )כנראה שכן... נחכה ונראה? ( ץ

[צפרדע_ית]

תיקון - אלן טיורינג..... תודה חולצה לקטית ... ץ

[בשמת_א*]

(-:

[טליה_אלמתן*]

יואב (רבע לחמש) ביקש סכינים כדי לגלף מקלות לחרבות.
אני: "אבל רק אם החרבות ישמשו למשחק, ולא נגד ילדים אחרים!"
יואב: "מה אכפת לי! אם לא תתני לנו סכינים - נגלף בציפורניים!"

[תפילה_לאם*]

הקטן (שלוש וחצי): "לעדי מהגן שלי יש צבע שער מיוחד - ג'ונג'יני."

[צפרדע_ית]

ראשן: ״ תורידי את החתול, זה לא נעים לו!!״ רביעית: ״זה כן נעים לו! הוא מגמגם!!!״ (מגרגר...) ץ.

[אמא_בגבעתיים*]

ים של דמעות
הילד בכה כדרכם של ילדים מסיבה מופרכת
אח"כ נרגע וחזר לשחק ואני הלכתי לעשות כלים
חוזרת ורואה שלולית מים על הרצפה וכוס פלסטיק הפוכה.
שואלת: מאיפה הגיעו המים?
המשורר עונה: מהדמעות שלי

[ברכהושלום*]

הילד של השכנים הציע לבני בן השלוש וחצי חטיף.
בן שלי לשכנה: איך אתם קוראים לזה? חטיף או ממתק?
שכנה: מה זה משנה?
בן שלי: אם זה חטיף אז אמא מרשה לי, ואם זה ממתק אז אמא לא מרשה לי.

[ברכהושלום*]

הקדמה: אבא שלנו רזה וגבוה.
בן (בן 3.5): התינוקת שלנו קטנה, אני קטן אבל יותר גדול, בכורה קטנה אבל עוד יותר גדולה, אמא בינונית... ואבא שמן!

הקדמה: לאבא יש רעמת תלתלים סבוכים על הראש.
הקדמה שניה: לבן יש שיער ארוך ופרוע על הראש.
בן: אבא, אתה יודע איך זיהיתי שזה אתה?
אבא: איך?
בן: ראיתי איש עם נעלי עבודה, ובגדי עבודה, ושיער מוזר...

[ברכהושלום*]

כל המשפחה באוטו בנסיעה.
האמצעי מתעצבן על משהו וצורח.
בכורה: אמא, הוא חורש לי באוזן!

(התכוונה מחריש, כן?)

הדודה סיפרה לילדים שבלילה השתתפה בצעדת הל"ה (צעדה שמשחזרת את הנתיב בו צעדו לוחמי שיירת הל"ה).
כעבור כמה זמן סיפרה הבכורה (בת חמש וחצי) שהדודה הייתה בצעדת הא"ב.

[עדי_א*]

אני: "הוא טיפס על ה..."
גפן: "עץ"
אני: "אפרוחים חי...
גפן: "נם"

[ציל_צול*]

יש לנו בבית מדיח כלים. ואנחנו קוראים לו בשמו - מדיח.
ההורים שלי קוראים לו - דיש, מדיש וואשר.
אחרי עשרה ימים שבהם ההורים שלי היו אצלנו, הגברת בת השלוש וחצי שאלה אותי אם הפעלתי את המדיש.

אותה הגברת, בוריאציה על עוף גוזל, מזמרת - עוף גוזל, חתוך את השיניים...

[אהבת_עולם*]

איזה מצחיקות כל החוכמות החדשות, אחת אחת !
(רציתי לצטט, אבל אז הייתי צריכה לצטט את הכל )

[אהבת_עולם*]

אמא בינונית... ואבא שמן!

מזכיר לי:
אחיינית שלי כשהייתה בת 3:
"סבא - אתה שמן !
וסבתא - את שמֶנֶת !"

[חיחי*]

בן שש וחצי מדגים את היעילות של מגן אשכים לקראת קרב בחוג אמנויות לחימה -
אמא, תראי, לא כואב לי, לא כואב לי, לא כואב לי. תוך כדי שהוא נותן לעצמו אגרופים במפשעה וצוחק

[יוליקו*]

(רקע: אנחנו משתדלים שהילדים יצפו בסרטים בשפת המקור שלהם)

בת שלוש וחצי (מתלוננת): אמא, העבירי את הסרט לאנגלית, אני מבינה הכל...
(כלומר היא מבינה הכל בעברית ובצרפתית אז היא מבקשת שנעביר לאנגלית, שאותה היא לא מבינה עדיין, רק כמה מילים, כי אלו הרגלי הצפיה בבית, ומרגיל את האוזן למבטאים שונים).

[טדליק_נהנאנע*]

זה הקטן גדול: את לא אשה, את אמא!

[אהבת_עולם*]

אחיינית שלי 2.5 נורא רוצה את המוצץ.
מבקשת מאמא שלה: "אמא, רק קצת. רק קצת. אני אחזיר לך.
רק שתי דקות. אמא. אני אחזיר לך. רק טיפה. רק שתי טיפות"

[אילה_א*]

אני : נחפש לנו אוכל טעים אך בריא
ליירה: אני אוכל את הטעים ואלי את העכברי .

[אהבת_עולם*]

אילה,

[צוויליך*]

על האופניים בדרך לגן, הבוקר.
קר, טפטוף קל ואני שואל את הטכנאי הצעיר שיושב מאחורי ומחבק אותי צמוד-צמוד:
מספיק חם לך?
אבא! מספיק קר לי!

צוויל

[אחת*]

בת כמעט 3 רוצה לראות את ה-DVD החדש (עבורה) של רגע עם דודלי:
אמא, אפשר לראות את דודלי החתיך?

[יוליקו*]

(בחוץ 5 מעלות או פחות ורוח קלילה נושבת)

בת 3 וחצי: אמא, אני מורידה את המעיל , שיהיה לי קצת קר.

אחותה בת ה-6 וחצי הולכת קבוע עם שרוולים קצרים וזהו כשרק אפשר. הגנים הללו בברור הגיעו מהצד של אבא. אמא לובשת מעיל, כפפות, צעיף, ולא מסתכלת, שלא יהיה לה קר.

אילה א , כל הכבוד לעכברים! (-:

[טדליק_נהנאנע*]

בוציק (רבע ל7) וזה הקטן גדול (3 ושליש) משחקים במשחקי מלחמה. (מכינים לעצמם כלי נשק מלגו/ דומיו...).
זה הקטן גדול שרוע על הרצפה, בקול תחנונים: אני טוב, רחם עלי!...

[רקמה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מספרת לה (שנתיים וקצת) איך היתה בבטן מחוברת אלי בחבל בפופיק, שאחרי שיצאה אבא חתך כדי שתמשיך לגדול בחוץ.

״תודה על החבל״



(אייקון של שלולית)

[אני_דולב*]

אבויה מציע למעיין (2.5) עוגיה.
מעיין: אני לא רוצה אבא. מצד אחד זה טעים לי ומצד שני זה לא טעים לי.

[טליה_אלמתן*]

צביה (רבע ל-3) עולה על המשקל בשירותים:
"בוא נראה מה הגובה שלי... וואו! כבר 5 דקות !!!"

[שביל_בצד*]

• כשאבא של הודיה נפטר הוא היה צעיר?
• כן
• אז כשהוא יקום לתחיה הוא יהיה צעיר?
• כן (נניח)
• ואז הוא יזדקן ושוב ימות?

[ניצן_אמ*]

נהר (7) וואייט (6) רבים מי יהיה הנתפס (משחקים תופסת הפוך, כולם תופסים ואחד הבורח) הוא היה האחרון, היא תפסה אותו, היא רוצה להיות הנתפסת. שניהם עצבניים. אבל ממש. לא רוצים להמשיך לשחק, רק אם הם הנתפס.

אני אומרת "וואייט, לפי החוקים שלכם עכשיו תורה של נהר להיות הנתפסת, אם תתפוס אותה, יהיה תורך."
שניהם מסתכלים עליי ומתחילים להתרחק באיטיות, הולכים זה לצד זה.. לאט לאט, בלי לגעת. בלי לרוץ.
ואז הוא אומר לה "נהר, אני יכול לתפוס אותך בבקשה?"
היא אומרת לו "כן, בטח."
ואז הוא נוגע בה וצורח "TAG!!! I'M REVERSE IT!!!"
והיא צווחת בהתרגשות "YAYYYY!!!!" ומתחילה לרדוף אחריו...

אחחח. אילו רק קונפליקטים אחרים בחיים היו פשוטים כל כך לפתרון.

[צפרדע_ית]

רבעית מעדיפה לסחוב את האופניים שלי על פני התיק שלה. אני: ״אני לא מבינה איך קל לך יותר לסחוב משהו כה כבד ומסורבל על פני משהו כל כל קטן ונוח״... רביעית מביטה בחיוך קל ומפטירה: ״ זה עניין של עומס״... אני מביטה בה נבוכה, ברור שהיא גאון, ובכל זאת... בת8... היא מסתכלת, ואני בודקת: ״עומס? ב ס׳?״ ״לא״... היא עונה בצחוק מתגלגל, ״התכוונתי למשהו אחר לגמריי. את יודעת שיש לי בעיה עם ץ״... וכשהסברתי עד כמה היא צדקה היא הודיעה: ״את רואה? לפעמים יוצא נכון בטעות״... . ץ

[בשמת_א*]

חחח כל החוכמות האחרונות מקסימות D-:

[סאלי_תדמור*]

אבא! מספיק קר לי!
אחד האהובים עלי

[רקמה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

״לבנים יש פין, לבנות יש פות..״ (וחוזר חלילה באיזה לחן בשעת האמבטיה).
...״לאבא אין טוסיק״
אני מתקנת: לכולם יש טוסיק. מה יוצא מהטוסיק? ״קקי״
מה יוצא מהפות? ״קקי״
לא...
״תינוקת!!!״

טוב נו, צודקת (מי גילה לך?!)

[צפרדע_ית]

ראשלישית (דקה ל9) צופה איתי באופרה הספר מסיביליה. היא מזהה את הדמות הראשית, וקוראת בעונג צרוף: ״אה, זה פיגארו, מהסרט השני... (נישואי פיגארו) הוא ממש ממש לא רציני. הוא נראה לא רציני... מין קל דעת שכזה...״ . אכן, קל דעת שכזה... ץ

[עדי_א*]

יש לי כמה (כלומר, לגפן):
בהשראת פורים:
גפן (2.6): אני המלכה של עמוסי שלי!

וגם: אבא, כבר שנים אני אומרת לך להקריא לי ג'ורג'.

ועוד אחד: מנסה לעשות קקי ואומרת: "זה לא עובד לי".

ואחרו שמוציא אותי גרועה ואותה מעולה: עמדנו במטבח ואמרתי לעצמי בקול רם: "נו מה יהיה עם התזה? גפן, את רוצה לעשות תזה או ישיר לדוקטורט?"
גפן עונה: "אמא, אני קטנה, אני לא עושה קוטקורט". צודקת.

[טלי_ב*]

הרקע: לבקשת הילדון (1.10) שרתי "מי שטוב לו ושמח" במיליון וריאציות על כל איברי הגוף, נגמרו לי כבר הרעיונות אבל הוא רוצה עוד.

אני: "מי שטוב לו ושמח..." (נתקעת ומנסה לחשוב איך לאלתר)
הילדון: יינק!

[בשמת_א*]

D-:

[לב_שומע*]

D-:

[טליה_אלמתן*]

צביה (דקה -3):
"קוראים לי רינת
נעים לי בקיר"

(צ"ל "נעים להכיר" כמובן)

[עדי_א*]

חוכמה ממש באופנית:
אני אומרת לאיש: שנה הבאה גפן תלך לגן, ואני אקח את עמוס לגן שניני (גן עם אמא).
גפן: לא לא לא. אני לגן שניני, עמוסי ילך לגן חיות.

[בשמת_א*]

D-:

[טליה_אלמתן*]

"גן שניני" מהמילה "שנינו"?

[פלוני_אלמונית*]

שניני כי קוראים לה שני.
עדי א

[אהבת_עולם*]

אחיינית שלי רונה בת 2.6 קוראת לי 'מירב, מירב !'
אני באה.
היא פתאום, באיזה הלך רוח פילוסופי או משהו: 'למה קראתי לך מירב?'
אני: 'באמת למה? כי איך קוראים לי?'
רונה בתרועה: 'מירב !'
אני: 'נכון'.
רונה בהבלחת פתע: 'את רוצה אפרת?'

(השם של הדודה השנייה )

[טליה_אלמתן*]

תגידי לה שאת רוצה סינדרלה!!!

[אהבת_עולם*]

שוב אחייניתי רונה בת ה-2.6:

• שרה את השיר על הסבתא של אפריים שהיו לה שני ברווזיים (ברווז לבן ברווז שחור - עם גרב לבנה ושחורה על כל יד) - רונה: "שלום לגרבזיים". (תגידו אם זה לא גאוני ! )
• יושבת באמבטיה ושרה לי 'נומי נומי ילדתי, אבא הלך לעבודה, ישוב עם צאת הלבנה, בפרחים אשר הנצו בגינה'. (אחלה מיקס !)
• היא אוהבת לחלוק, אבל גם אוהבת לשמור על הדברים אצלה. יש לה שני רעשנים כחול וירוק. אומרת לי: 'את רוצה להתחלק איתי ברעשנים? איזה את רוצה את הכחול או את הירוק?'

אני: את הכחול. רונה: 'את רוצה את הכחול? (אני מושיטה את היד בתקווה...) או את הירוק?' אני: את הכחול. רונה: 'את רוצה את הכחול? (פאוזה) או את הירוק?'
אני: 'נו רונה אני רוצה את הכחול' רונה: 'את רוצה את הירוק?' דוחפת לי את הירוק. אני: לא אני רוצה את הכחול. מושיטה לי את הירוק: את רוצה את זה או את הירוק?

• צריכה מאוד לשירותים, מכריזה: 'יש לי קקי הכי בעולם...'
• יושבת בגיגית מים בתוך האמבטיה. כשהמים קצת מתקררים אני אומרת לה לצאת רגע אל האמבטיה כדי שאני אוסיף מים רותחים למים הפושרים שבגיגית.

היא יוצאת ומתחילה להוציא גם את כל הצעצועים שלה מהגיגית אל האמבטיה. אני: 'למה כל פעם שאני מוסיפה לך מים את מוציאה את כל הצעצועים איתך, זה רק לרגע, חבל'.
רונה: 'שלא יהיה להם חם...' (התמוססתי...)

• אמא שלה משמיעה לה את השיר ביוטיוב 'מקהלה עליזה' - רואים ציפורים ברקע והיא שומעת: 'אחחח, איזו מקהלה!'. רונה: למה הציפור הזאת מגעילה?

(למרות ההסבר המעמיק שאמא שלה נותנת לה על ציפורים ומקהלות, בכ"ז לפני השינה היא מבקשת 'רוצה את השיר על הציפור המגעילה').

[עדי_א*]

גפן (2.8) משחקת עם אח שלי (28).
היא: אתה התינוק שלי, אתה רוצה לינוק?
הוא: לא, אפשר בקבוק?
גפן: לא, אני לא שואבת.

אין מה להגיד, יקירת ל.ל.ל.

[בשמת_א*]

גפן: לא, אני לא שואבת
גדול! גדול! צחקתי פה בקול רם מול המחשב. גם על האסרטיביות...

את רוצה את זה או את הירוק?
חחח לא הלך לך אהבת...

[מאי*]

חמודה! אורי שלי דווקא שואב בהחלט. הנקות לא יצא לא לראות יען כי אחותו הקטנה לא יונקת (וגם הוא לא ינק - משהו בארכיטקטורה של אימא לא עובד ) אבל את הלקטינה שלי הוא מכיר מצוין. בכל הזדמנות שהוא מצליח למצוא אותה עם הבקבוקים מחוברים הוא רץ ללחוץ על מתג ההפעלה, מרים את החולצה, מחבר את הבקבוקים לחזהו בטכניקה מושלמת ומודיע לי: 'אני עושה חלב!'. הוא מאוכזב קשות שהבקבוקים לא מתמלאים יפה כמו אצל אמא...

[אלכסנדרה*]

בן השלוש:

• הכדור התגלגל לאיבוד
• עשיתי פוחיים (לחיים מנופחים שלוחצים עליהם והם מתפוצצים: פוווווו)
• אני רוצה דג בלי שומניה
• למה השם עשה חתול עם עיניים ירוקים?

[טליה_אלמתן*]

'רוצה את השיר על הציפור המגעילה'
גפן: לא, אני לא שואבת.
די אין לי אוויר כבר....