חוכמות של ילדים

[יעלי_לה]

אמא, מתי נמריא לאדמה?

D-:
הקטן שלי (3-) כל היום מיכנס החוצה ויורד למעלה.

[יולי_קו]

_mom
אני: what
הוא: potato_

אמא מה? תפוח אדמה...
מדברים אצלכם גם עברית בבית...?...

[יעלי_לה]

ת'אמת, פחות ופחות... הילד באטרף של שפות. לומד אנגלית מהאוויר וספרדית בבית ספר, קצת צרפתית משירים של stromae ועוד כל מיני. תמיד לא היה קל לעקוב אחרי שיחות אתו כי הן מלאות במשחקי מילים, עכשיו צריך קודם כל להבין באיזו שפה הוא משחק

[יעלי_לה]

הקטן שלי (3-) כל היום מיכנס החוצה ויורד למעלה

מהימים האחרונים נוספו גם לבן כהה ו"תגבירי חלש"

[יולי_קו]

בת 4.5 (במהלך השבעה על סבא שלה, לפני שבועיים):
אמא, אפשר להפסיק להיות אֵבֶל, אבל אי אפשר להפסיק להיות יתום.

[יולי_קו]

לבן כהה ו"תגבירי חלש" הקטן גדול!

[תפילה_לאם*]

לא, לא, יעלי ויולי, פשוט תמשיכו שתיכן פה להפציץ. אין לנו סיכוי!!!!!
מהממים וחכמים! תענוג!

[דנד_י*]

הפיצקית, שנה ותשע מתמללת את העולם, על כל דבר מצביעה ואומרת איך קוראים לו.
יונקת צד ראשון, ומסיימת, חצי מטושטשת משינה מתחילה -

• עיניים
• אף
• פה

(מצביעה על החלקים בפנים של אמא)
כאן כבר הצלחנו לעבור לצד השני, פותחת פה, עוצרת רגע, מצביעה - "ציצי" וטורפת.

[יעלי_לה]

בן ה-9.5:
איזה כיף להסתובב יחף. זה כמו להיות הומלס, רק עם בית.

[תפילה_לאם*]

אוי, חמוד!

[גליה*]

יום הבחירות.
בן הארבע וחצי שמע את האחים הגדולים שלו מדברים על הרצוג והגיע לתובנה הבאה:
"אז הטובים הם מארץ אוג"

[שמנדובה*]

בן שש: מה החיפושיות אוכלות?
אני: כלמיני דברים, תלוי בסוג החיפושית. יש חיפושיות שאוכלות כנימות, או עלים, או זבל של חיות אחרות, יש חיפושיות שאוכלות רקבוביות...
בן שש: מה זה בוביות??

[תפילה_לאם*]

מה זה בוביות??
חייב להיות מזון-על, כי הן אוכלות רק את זה.

[שמנדובה*]

כי הן אוכלות רק את זה.
בדיוק

[צפרדע_ית]

רביעית (8 וחצי) מבקשת: ״אם אפשר, במטותא, לשאול את כובע החציר שלך מחר?״

קש....
ץ

[רק_מה*]

כהרגלה היא משחקת משחקי דימיון עם בובות על הרגליים של אבא. עכשיו הן מקופלות, והבובות עולות על ההר. איזה הר?

הר- פתקאות כמובן

וגם,
רואה אישה שחומה מניקה. ״יש לה חלב חום?״

[תפילה_לאם*]

אולי שוקו אֵם.

[אהבת_עולם*]

אהבתי את 'הר-פתקאות'. מעולה !

[אפרת_נ*]

טל (שנה ועשרה חודשים) מבקש זית ממישהו.
מישהו: לתת לו? יש גרעין
טל למישהו: חרצן

[טליה_אלמתן*]

טל ענק!!1 D:

[מנטרה*]

אוי, אדיר!!! מעולה!!!
חרצן... צודק...

[פלוניתית*]

הנסיך הצעיר בן שש , מתגעגע להנקה.מבטא זאת באופנים שונים. למשל שאל האם בזכות החלב יש לו שניים ובהמשך לכך אמר ברצינות:
אמא כשהייתי תינוק ינקתי רק חלב כמו שאריה אוכל בשר וכמו שנמר אוכל בשר... .

[אפרת*]

הקטנה (2.5) ראתה את הירח בשמי הערב: "לילה"
ומיד זרקה למעלה את הכדור, מנסה לפגוע.
היא: "לא מגיע"
אני: "הירח מאוד רחוק, אי אפשר להגיע אליו עם הכדור"
היא: "נעלה על עץ ונוריד אותו".
מאיפה זה בא לה???? אני יודעת שיש המון ספרים ושירי ילדים על זה, אבל לנו אין.

[יעלי_לה]

מאיפה זה בא לה???? אני יודעת שיש המון ספרים ושירי ילדים על זה

כנראה זה בא לה מאותו מקום שממנו זה בא לכל אלה שכתבו את הספרים והשירים

(אצלנו, בן השלוש שאל אותי לפני כמה ימים ברצינות רבה, "למה אני לא מצליח לגעת בשמים?")

[רק_מה*]

הולכת לחלון להסתכל בשמי הערב. מתבקשת לחזור לשולחן לארוחה.
"רק עוד סתיכול אחד וזהו"

[פלוני_אלמונית*]

פשוט נפלא. שיהיו סתיכולים רבים (ואם אפשר כמה שפחות תסכולים).

[אמא_לילי*]

אתה תלמיד אותי את המשחק?

[יעלי_לה]

קטן: פעם אחרונה!
אני: זה מה שאמרת קודם! כבר עשינו פעם אחרונה.
קטן: אז פעם אחרונית!

[דניאלה*]

_קטן: פעם אחרונה!
אני: זה מה שאמרת קודם! כבר עשינו פעם אחרונה.
קטן: אז פעם אחרונית!_
קריירה לשונית, מישהו? (-;

[צפרדע_ית]

עדות שמיעה... אני שומעת מכה ניחתת ואת ראשלישית (10 וארבעה חודשים): ״אוי, סליחה״, ואז בהרמת קול: ״את לא רוצה לעשות לי את זה!!״ ואז מתנשפת: ״את אמרת שלא פותרים בעיות באלימות״ רביעית (8 ושמונה חודשים) גם מתנשפת :״לא נכון, את זה את אמרת״ ראשלישית: ״ואת הסכמת איתי!!!״ (זה נגמר בשקט, לא טרחתי להציץ...) ץ.

[תפילה_לאם*]

אויש, צפרדעית, כשאני רואה את שמך מנצנץ במה חדש בדף הזה, אני יודעת שמצפה לי ממתק.

[צפרדע_ית]

הי תפילה, אני כל כל אוהבת את הדף הזה... כבר שעות אני קוראת אותו (ואת הארכיון) שוב ושוב, וכל כך נהנית...
תודה על החיוך
ץ

[תפילה_לאם*]

אני כל כל אוהבת את הדף הזה...
טוב, אז מרעננת לך קצת בהעתקת קטע מסוף הבלוג שלי:

בל"ג בעומר נסעתי עם הילדים (חוץ מהגדולה שחזרה רק עם בוקר אור), וכמובן שבדרך נשמעו במכוניתנו שלל דיונים ושיחות.
בשלב מסוים הגיע ברתולומאוס לעסוק בנושא מיגור חיידקים והעלה את הטענה, שאם יקיש עליהם בפטיש בעצמה ניכרת הם יושמדו.
בתגובה ניסיתי להסביר מה שגם לי עצמי לקח רגע או שניים לשער, שעל אף המכה החיידקים ישרדו, משום שפני השטח של הפטיש ופני השטח של מצע החיידקים לא יהיו בתואם מושלם, ולכן ייוותרו רווחים זעירים שיספיקו לחיידקים כמקלט.
אולי אילו יכולתי לצייר זאת, היה ההסבר נתפס יותר בראשו של הקטן, אך באותה השעה אחזתי בהגה, ולכן הוא הגיב:
"אבל זה כוח אדיר{{}}".
לאונרדו נרתם לעזרתי ושנינו ניסינו להסביר, שהפואנטה אינה אדירוּת הכוח אלא הרווח.
השיב ברתולומאוס: "אבל זה רווח אדיר{{}}!"
לאונרדו ואני פרצנו בצחוק אדיר. D-:

[קול_פעמונים*]

מוסיפה ברגע אחרון לפני כניסת השבת:

אני מלטפת את כף רגלו של הבחור (2 וחמישה ח') בכף רגלי.
בחור: אמא נכון את עושה את זה כי את אוהבת אותי?
ואח"כ- אמא את חמודה.

[אמא_לילי*]

בנון בן 6 ואני מטיילים בואדי ומפטפטים.
בנון אומר "אמא,אני אוהב סבך ושהכל מלא דברים מעניינים שאפשר ליראות,וללכת בתוך הסבך ולהסתכל איך הכל מלא דברים מעניינים" בליווי תנועות ידיים גדולות וחיוך מלא התלהבות,"אבל פה לא אוהבים סבך ,אוהבים ישר ומסודר ועם שבילים"....מתמצת בכמה מילים המון מחשבות שלי על העולם שאנו חיים בו...
וגם באותו טיול-
בנון "הכי מסקרן ומעניין מה יקרה בעבר"
אני "העבר לא היה כבר?"
בנון " אה,לא,התכוונתי להווה,תמיד הכי מעניין עכשיו!"

[נמרה*]

בן שמונה - אמא , אני יכולה לטגן במחבת הקטן?
בן חמש: אומרים :מחבת קטנה".
בן שנתיים ועשר מצטטת :"בתנור או במחבת או מנחת מרחשת..." (מבוסס על פרשת ויקרא).

אמא: כן, אתה יכול לטגן

[תפילה_לאם*]

בן שבע וקצת מחכה לאבא שיצא ללוות את אחיותיו לשיעורי ליל שבועות ומתאמץ לא להירדם.
מסביר לי: "אמא, נכון שכדי להירדם סופרים כבשים? אז בשביל לא להירדם אני סופר תרנגולות".
ובמחשבה שנייה מוסיף רעיון חדש: "אני סופר כבשים במינוס".

ואחר כך אני מציעה לו ללמוד אתו עד שאבא ישוב.
"כן, תלמדי אותי את מגילת רות בצורה חווייתית".

[טדליק_נהנאנע*]

ילד השמש (4.5), הפעם לא משעשע אבל ממיס:

אני מתלבשת. ארוחת חג.
ילד שמש: למה את לובשת את זה, את רוצה להיות יפה?
אני: כן.
ילד שמש: למה את רוצה להיות יפה?
אני: לפעמים מתחשק לי להיראות יפה.
ילד שמש: את לא צריכה, הפנים שלך יפות.

מענג...

[מחפש_כיוון*]

דף ממיס
איפה מוצאים ילדים מתוקים כאלה?

[בשמת_א*]

ילד שמש צודק, ראיתי בעצמי P-:

איזה מתוקים! זה הדף הכי אהוב עלי בבאופן (-:

[טדליק_נהנאנע*]

וואו, בשמת, תודה!

[טדליק_נהנאנע*]

כלומר,

[צפרדע_ית]

רביעית, (8 ושמונה חודשים) מתרעמת עליי כאשר אני שולחת אותה לשטוף כלים: "אמא!! מה ששנוא עליך, אל תעשה ליילדיך!!"
(הדבר היחידי שבאמת בשליטתך - זה מצב רוחך - טוען המצהיבון... אוי כמה שהוא טועה...)...
ץ

[דנד_י*]

הבן שלי יחפן בנשמתו.
אתמול הסתבר לי שלא רק יחפן...
אחרי משחק תופסת עם חבר -
אמא, הלוואי ולא היו בגדים ויכולנו ללכת ערומים, יכולתי לרוץ כל כך מהר שהייתי מרגיש שאני עף, בלי שום בגד ונעליים שיפריעו לי...

[דנד_י*]

והקטן שלי ממש המיס את ליבי.
הוא הודיע לי שהוא מאוהב בילדה בגן, והיא מאוהבת בו. (בן 6 וחצי...)
שהם החליטו שהם מתחתנים
"איך אתה יודע שאתה מאוהב?"
"כי אני איתה אני מרגיש שאני לא צריך לחפש יותר... שמצאתי את מי שאני רוצה להתחתן איתה"
(אין טלוויזיה בבית, כן? זה ממש ממנו)

[בשמת_א*]

ממיס ומקסים (-:

[תפילה_לאם*]

ממיס ומקסים @}

[יוהנה*]

הוי, הנחת, הנחת...

[יעלי_לה]

וואו, ממיס לגמרי...

בן ה-10 המציא מילה (בעצם זה צריך להיות ב{{}}מילים שילדים ממציאים):
לחסלוטייפ
ככה אפשר להגיד לאח בן ה-3, תוך כדי משחק, "אני אחסלוטייפ אותך" - וברור שאין פה שום איום אלא צחוק טהור.

[צפרדע_ית]

ואי מעכשיו- רביעית עם שקיות תה קמומיל על העיניים מפאת דלקת, תוהה בינה ובינה ״אמא, את חושבת שנמלה יכולה לראות אטומים וחיידקים?״ אני כבר מבינה לאן היא חותרת, אבל שואלת בכל זאת... ״למה את חושבת כך?״ רביעית: ״ כי אטומים וחיידקים זה ממש קטן, וגם נמלה היא ממש קטנה״...
הכל יחסי...
ת

[טדליק_נהנאנע*]

ץ

מתי רואים אותך?

[צפרדע_ית]

אדליק, געגועים פה!!! מוזמנים לקפוץ מחר, אנחנו מטר מכם ל.

[אילנ_ה*]

רקע:
המכה השלישית מבקרת בביתנו
עשיתי כמה טיפולים יסודיים לפני שבועיים, ומאז הייתי בלחץ מטורף.
הולכת לעשות שוב היום...



סופגי, בן שנתיים וחצי מגרד בראש...

אמא: אתה רוצה להביא מסרק כינים? כדי להוציא כינים והן לא יגרד לך בראש?
סופגי: לא... אולי נקנה ראש חדש? (ואז מצחקק בקול רם)

[יעלי_לה]

בזמן הארוחה.

קטן (3): אוכל זה לא תחרות!
אמא: נכון.
קטן, בכעס: אז למה גמרת ראשונה?!?!

[צפרדע_ית]

טרי מעכשיו, רביעית חושבת לעצמה בשקט של האמבטיה עם אטמי האוזניים ופתאום שואלת- ״אמא, אחרי שתמותי, יבנו לכבודך איזה אולם? הלא יש לך כל כך הרבה חברים...״ אני ״אני לא יודעת״, רביעית- ״כן, אבל אני אדע״... (בין השורות כתובות המילים...) ץ.

[קול_פעמונים*]

כמה מילות אהבה דביקות לחובבי הז'אנר:

קוראים ביחד עם בחורציק בן 2.6 את "מרים והים"
בחור: אני רוצה שאני אבכה ומרים תגיד לי "מה קרה בחורציק?"
אמא: אתה אוהב את מרים?
בחור: אני אוהב את אמא.

בגינה: לאמא יש ריח של אמא.

והכי יפה ועמוק: אמא, את מה שאת.

[בשמת_א*]

נמסתי

[תפילה_לאם*]

פעמונים,
אפשר כבר לקבוע שידוך?
כזה חתן אני רוצה לבתי!
(כלומר, לא שיהיה מאוהב כל הזמן באמא... מאמינה שמה שאת משתפת אותנו בו בטובך הוא עדות לאינטליגנציה רגשית שחבל"ז.)

[קול_פעמונים*]

[לוטם_מרווני*]

מוצא חיפושית שנראית כמו מושית (משה רבנו בפי העם) אבל בשחור לבן.
"אמא, מצאתי חיפושית מהתקופה שלך".

[יעלי_לה]

אוי, מעולה...

[תפילה_לאם*]

D-:

[פלונית_אלמונית*]

גדול (וגוריין)

[בשמת_א*]

כל כך צחקתי מזה...

[רסיסים_של_אור*]

פדיחה.. אם זה כל-כך מצחיק אותי סימן שאני ממד ענתיקה

[צפרדע_ית]

לקראת תחילת שנת הלימודים קבלנו את שמות המורות החדשות... רביעית (8 ואחד עשר חודשים) פולטת אנחת רווחה ומיידעת שהיא שמחה שהיא ״עומדת לקבל מורה שלא צועקת״. אני: ״איך את יודעת שהיא לא צועקת?״ רביעית מסבירה בידענות צדקנית: ״כי מורות חדשות אף פעם לא צועקות, הן לא יודעות שצריך״...
אש ל יות...
ץ

[קול_פעמונים*]

קצרצר מאתמול-

בחורציק, 2.8: אמא, את יונה ואני יון.

[אקראית_במכוון*]

בן שנתיים.
מזהה ספרות עד 10.
מונה שוטף עד 6, משם מקרטע עד 10.
הערב, ברכב, בדרך הביתה מפגין סימני עייפות - "אמא, לישון לישון".
אני: כבר מתוקי, בוא נספור עד 10 ונגיע הביתה.
(ובאמת היינו ממש קרובים, כן?)
אני מתחילה: א..ח...ד
והזאטוט: ע ש ר !!!

[צוויליך*]

"ככה! זה! באינדונזיה!!"
הבן 7, אחרי שקיבל תשובת "ככה" שרירותית ממני,
על משקל "בא לי זה באינדונזיה".

צוויל

[קול_פעמונים*]

בחורציק, 2.8: "אמא, את יודעת באיזה כיתה אני? אני בכיתה ו', ואת בכיתה ז' , ואבא בכיתה ח'".

ועוד:
מחבק את אמא :"אמא, פגשתי אותך".

[קול_פעמונים*]

"באישון שלך רואים אותי, ובאישון שלי רואים אותך, אבל הרבה"

אני חושבת שאם הייתי צריכה להמציא חוכמות לא הייתי מגיעה לזה בחיים.

[צפרדע_ית]

ברגעים אלה ממש, רביעית (דקה ל9) מהגגת תוך כדי צפייה בטקס בר מצווה והוצאת ספר התורה הכבד... ״אני חושבת שמשה רימה את העם״, אני, כמובן, לא מבינה על מה היא מדברת, אז היא מסבירה עם תנועת יד נלווית -של כתיבה, ומצמות בעין אחת... ״לכן הוא היה שם בהר כמה חודשים... הוא פשוט כתב בעצמו את הספר הזה״... כשהתחלתי לצחקק לי בשקט, היא המשיכה להגג...״וזה אם בכלל היה דבר כזה כמו יציאת מצריים״...
אחחח, אין כמו קצת מחשבה עצמאית
ץ

[קול_פעמונים*]

בתוך כל השיח וחוויות החגים, בחורציק 2.9: יש חג האמא?
אמא: כן, יש יום האם.
בחורציק (בתמיהה): מה, יש יום האמא?

[קול_פעמונים*]

אה, נזכרתי בעוד.

אמא: אתה קטנטן!
בחורציק: לאאאא, אני גדנדן!

[צפרדע_ית]

ראשלישית (10.7) מהרהרת לעצמה בנסיעה ומחליטה לברר איתי: "אמא, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אבל זה חשב, כי אני רוצה לדעת מה לעשות עם הילדים שלי (...) אז תעני לי בכנות בבקשה.."
אני - חשה במלכודתהמתקרבת - אז לא מתחייבת לכלום...
ראשלישית: "פיית השיניים, היא אמיתית?"
המממ... באמת שאלה טובה. לא?

ץ

[צפרדע_ית]

וגם וגם וגם... רביעית דקה ל 9 באמצע שיעורי בית, עם הידיים על העיניים... "נדמה לי שיש לי פקק תנועה במוח, וכולם מצפצפים"...
כל כך מבינה אותה.
ץ

[בשמת_א*]

איזה חכמות (-:

[צפרדע_ית]

הי בשמת
הכי כיף הן השיחות בין הילדים... כמובן - באוטו... הן נכנסותלרכב ביציאה מבית הספר (ראשלישית (10.5) ורביעית (כמה ימים לפני 9!!) ) באמצע דיון סוער:
ראשלישית :״אז אם הוא נחמד בעינייך, וכיף לך לדבר איתו אז תציעי לו״... רביעית:״אבל כל הזמן אליסה מדברת איתו, כל הפסקה, וגם לפעמים בשיעור. אפילו שבשנה שעברה הם רבו כל הזמן״ ראשלישית:״אז תציעי לו, לפני שהיא תציע לו. עוד מעט לכולם כבר יציעו, ואז מה?״ רבעית לא משתכנעת בקלות:״אבל אני מפחדת להרוס את מה שיש בנינו״...
חברות... אלא מה...
ץ

[בשמת_א*]

(-:

[תפילה_לאם*]

וואו, מהממות כתמיד!

ואצלנו - באווירת הימים הנוראים ותקיעות השופר...
בת שנה וחצי, כשאני מציעה לה תות (קפוא), משיבה לי: "טוווווּ טוווווווּ".

[צפרדע_ית]

אוי תפילה, איזו מתוקה... הזכרת לי את ראשלישית (ממש מזמן...) כשהיתה בת שמונה חודשים בערך נחתנו לביקור בארץ, היא (כמובן) עוד לא אמרה מילים- כמעט, אבל ידעה לחקות קולות או תנועות של כל בעלי החיים שיכולתי להעלות על דעתי... בקיצור אחת הסבתות הציעה לה עוף (אנחנו ברובנו צמחוניים, ובחו״ל לא ממש היה מי שיאפשר גישה לבעלי חיים מתים, אז) ראשלישית מביטה בסבתא בתמיהה אין רף - ומחווה בידה עם אצבעות מאונקלות שכמעט נוגעות בפדחת מעל בתנועת מעלה מטה אופיינית ועם סימן שאלה ענקי על הפרצוף...
(קוף??!!...)
אוי, כאלה מתוקים הקטנטנים האלה...
תודה שהזכרת לי.
ץ

[תפילה_לאם*]

(קוף??!!...)
D-:
אם הסבתא הציעה מרקוף - הטעות של הקטנה מובנת אפילו יותר...

[פלוני_אלמונית*]

אצלינו היא אוכלת תוף! (עדיין עדיף בהרבה על לאכול קוף, לדעתי)

[תפילה_לאם*]

השאלה מה קורה בבטן אחר כך...

[טלי_ב*]

הילד מבקש לקנות ולהכין ג'לי, ואני מסבירה למה לא כדאי...
הוא: "אז אני מציע להכין, ואני אוכל חצי וחצי נזרוק לפח" <מתמוגגת...>
"או שבעצם ניתן אותו לאבא" < 0-: >

ועוד אחד:
לומדים חשבון - "אמא, היה לי קקי. שמעתי פלופ, ועוד פלופ ועוד פלופ ועוד פלופ. זה ארבע פלופים!"
ישר לספרי הלימוד.

[פלוני_אלמונית*]

"קודם צד שני אחר"
"ואחר כך מה?"
"אחר כך עוד צד שני"

אח, אני מתה על שיחות ההנקה האלה...

[טדליק_נהנאנע*]

גדול, אצלנו זה היה: עכשיו צד שני ראשון.

[גוונים*]

גאה לכתוב בדף בפעם הראשונה אחרי שנים של קריאה
פיצקית בת שנה וחמש מבקשת שאשיר לה חבל אבל (אבא שלה משמיע לה ממיטב הפזמונים הישראליים מכל הזמנים, כאן היא מתכוונת ל'רוצה להיות חבר של קבע בחברה להגנת הטבע' - אריאל זילבר)
אני שרה: אבל
היא משלימה: חבל
אני ממשיכה: איזה מן מזל, יושב על הספסל ליד הסופר..
היא משלימה: מן (סופרמן:-) מכירה את המושג כשאבא מעיף אותה באויר ואומר 'כמו סופרמן...', במקור אמור להיות סופרסל כמובן:-) )

[פלוני_אלמונית*]

וואו, איזה כבוד להצטרף לדף כבר בגיל שנה וחמש! שווה להישאר!!

[יעלי_לה]

איזה מתוקההההההההההההה!