מיכל בז

[אנונימי]

שלום.
אני מיכל, בת 35, גרה עם שחף בז ועלמלול מתוקול עגלגלול בכרכור.

אני מורה (מוסמכת!) לעברית כשפה שנייה ומוכרת ספרים לשעבר רבת נסיון.
אני חפשנית דרך בלתי נלאית, מהלכת תהליכים ללא הרף, מגיעה לתובנות חדשות כמעט כל דקה ומטופלת מצטיינת כמעט בכל סוג של טיפול.
אני גם כותבת, כבר הרבה שנים. ועכשיו גם פה.


כתבתי ב:
עוול והונאה בעולם הספרים. שנייה לפני שפוטרתי.
איך מתחילים לזוז
החיוניות שלי חלק שמיני
וגם יאללה בוא שהוא אפילו סוג של בלוג עם סוף טוב במיוחד.

דפים למעקב:
פתח לשינוי
לדבר פשוט שפה זוגית
תודה אלי הלל לך



פתחתי מייל לצרכי באופן! אני גאה ונבוכה בו זמנית. לכל עניין ודבר, אני פה: [email protected]


_

דפים למעקב ב-מה חדש:
מקום לנשום
בשמת א
מתי נשכב אשתי

[גוגוס*]

משאירה כאן משהו כדי לפטור אותך מסימן השאלה אחרי השם. את מיכל בז. אין כאן בכלל שאלה
ואם חיבבת את הסימן השואל הזה תרגישי חופשיה למחוק את ההודעה האינסטרומנטאלית הזו.

וגם... ברוכה הבאה!

דף בית אישי

[מיכל_בז*]

תודה רבה:)

אני עדיין לא כל כך יודעת מה עושים פה... יום אחד אני גם אמלא אותו.

[גוונים*]

תתחדשי@}

[עדי_ל*]

היי מיכל,
הבנתי מהכתובים שאת מורה מוסמכת לשפה העברית. רציתי לשאול היכן אפשר ללמוד להיות אחת כזו... בהתחשב בכך שאני מתגוררת בת"א וגם בלי קשר לעובדה זו. היכן יש לימודים שכאלו ועל מה את ממליצה?
תודה , עדי.

[ניצן_אמ*]

יש לך אימייל? שלי בראש הדפביתישי.

[עפרה_שחר*]

,תודה, אני אשאל. תכתבי על עצמך משהו בדף בית. יומטוב.

[עירית_לוי]

תתחדשי!

[עדי_ל*]

תודה על התשובה, בנוגע להוראת עברית. לילה טוב

[שקדי_ה*]

לא תוצרת בית אלא ממסטיק עד פלסטיק...
תודה על התשובה @}

[בשמת_א*]

את יודעת שעדיין לא כתבת לי מייל?
(-:

[תמרול_ה*]

תודה לך!

[גוונים*]

הי מיכל,
זו אני גוונים מהדף של גוגוס.
אני מקווה שזה בסדר לשאול שאלה קצת (אולי) אישית או פרטית או מה שזה לא יהיה..
אני זוכרת שהסתבכת קצת עם נושא שמלת הכלה ובסוף אמרת שמצאת.
זה מעניין אותי כי אני כרגע במצב דומה (כנראה שמתחתנים.. ובקרוב..) ואחת המשוכות מבחינתי זה ענין השמלה.
לא רוצה להוציא על זה הרבה ומצד שני כן רוצה משהו יפה ופשוט מאד ולא מתקרב למה שאני רואה באינטרנט או בחלונות הראווה.
אני בחיים שלי לא הולכת עם שמלות וקשה לי לדמיין אפילו איך מתחילים לחפש, לאן הולכים, מה רוצים ומה אומרים.
רק אם זה ממש בסדר לך, אשמח לדעת איך הצלחת בסופו של דבר למצוא משהו שהתחברת אליו, ואיפה?

תודה רבה
גוונים
(את יכולה לענות לי פה, אין לי דף בית או בדף גווני ם שהוא לא דף בית אבל כן סוג של דף שלי)
שוב תודה.

[מיכל_בז*]

קניתי בסוף בפיש אנד דג בדיזינגוף (כמעט) פינת בן גוריון.
אבל זה לא יצא כל כך זול...3800 ש"ח. בכלל לא זול, למען האמת.

אני מאוהבת בשמלה שלי. היא יפה וקצרה ולא מאוד כלתית, אבל גם לא מאוד פשוטה.
אני כן אוהבת ללכת עם שמלות, אז זה לא הרתיע אותי. זה היה יותר העניין של המידה והמחשבה של להיות במרכז העניינים כל הזמן.
להיות "הכלה". זה באמת נפתר ברגע שמצאתי שמלה שמראה אותי במיטבי. כנראה שהקונפליקט לא היה מאוד עמוק:)

http://www.fishndag.com/Site.html
תציצי בקטלוג ותראי אם את מתחברת.
השמלה שאני מצאתי לא מופיעה בקטלוג, אז שווה לקפוץ לשם.

אם את הולכת לחנות, אני ממליצה לנסות להגיע כשנדב שם. הוא מתוק ומקסים ועוזר ומאוד אמפתי ומבין. הוא כיפי.

בת דודתי קנתה באאוטלט של נעמה בצלאל ב700 ש"ח שמלה מאוד פשוטה, אלגנטית ונקיה. אני פשוט רציתי משהו קצת יותר זורם, מבדים רכים יותר וקצת פחות נעמה בצלאלי.
אבל ללא ספק שווה להגיע גם אליה.

אני מזכירה לך את הסיפור של גוגוס על להתחתן עם מכנסיים. זאת גם אופציה מגניבה.

מה שהכי מלחיץ בעניין הזה של השמלה, אני חושבת, הוא לנסות לעמוד באיזה סטנדרט כלתי שאת לא ממש מבינה או מתחברת אליו. ברגע שאת קולטת שאת יכולה באמת לעשות בדיוק מה שבא לך, זה הופך להיות קל יותר. זאת החתונה שלך וזה הסגנון שלך וזה מי שאת. את אפילו לא חייבת שמלה לבנה.

ומזל טוב! קולולולו!

[גוונים*]

מיכל,
תודה! את לא יודעת כמה אני מזדהה עם כל מה שכתבת, גם לי יש ענין עם המידה ועם להיות במרכז הענינים ואצלי זה לא רק להיות במרכז הענינים, אלא להיות במרכז הענינים עם שמלה ולא רק עם שמלה אלא עם שמלת כלה!
אז ברור שזה יהיה משהו מאד סולידי, פשוט, אולי אפילו באמת שמלה שלא יועדה מראש להיות שמלת כלה אבל מבחינתי היא תהיה כזאת, רוב הסיכויים שהיא בכלל לא תהיה לבנה...
ובכל זאת, למרות הרתיעה והסייגים, בכל זאת רוצה שמלה... משהו מפנטזיית הכלה שמפמפמים לבנות בעולמנו מגיל אפס בכל זאת חלחל, והמחשבה לעבור את החיים האלה בלי להיות אפילו רגע אחד 'כלה קלאסית' מבאסת אותי קצת...
אבל הכי מתחברת בעולם ל מה שהכי מלחיץ בעניין הזה של השמלה, אני חושבת, הוא לנסות לעמוד באיזה סטנדרט כלתי שאת לא ממש מבינה או מתחברת אליו.
בדיוק ככה אני מרגישה ועכשיו אני מתחילה לנסות ולגבש את מה שאני רוצה בתוך כל זה, שזה יהיה מדויק לי והכי חשוב שאני ארגיש בנוח, נוח נוח נוח!!
נעמה בצלאל בהחלט ברשימה שלי, אם כי אין מצב מבחינתי לשמלה קצרה אז נראה..
וכמובן שרוצה בזול, אני שקונה בגדים בעשרות בודדות של שקלים במקרה הטוב מתקשה לחשוב על להוציא כל כך הרבה על בגד. ועוד לערב אחד. אבל אני יודעת שכולן מתחילות ככה ובסופו של דבר מסיימות עם משהו אחר לגמרי... מנסה להיות פתוחה גם בתחום הזה...
איזה כיף לך שאת מאוהבת בשמלה שלך! נראה לי שזו נקודת פתיחה מצוינת ומגדיל את הסיכויים שתהיה לך חוויה מצוינת!
תודה על כל המידע אם בא לך לשתף בעוד דברים אשמח לשמוע... אני ממש בשלבים הכי התחלתיים של הארגון למרות שזה בקרוב (פשוט השמלה נראית לי משוכה רצינית אז אני מתחילה עם זה מוקדם)

(סליחה על המגילה, על ההשתלטות על הדף שלך ועל הניסוחים העילגים... מאד ממהרת, אפשר למחוק כמובן לאחר קריאה)

[מיכל_בז*]

תודה על כל המידע אם בא לך לשתף בעוד דברים אשמח לשמוע... אני ממש בשלבים הכי התחלתיים של הארגון למרות שזה בקרוב (פשוט השמלה נראית לי משוכה רצינית אז אני מתחילה עם זה מוקדם)

אני מתה לשתף, ברור. רק תכווני אותי.

אני כן רוצה לספר לך על תובנת האשכולית שהייתה לי אתמול. אכלתי אשכולית אורגנית, טובה, מהעץ כשפתאום הבנתי, ולא בפעם הראשונה, שאני בכלל-בכלל לא אוהבת אשכולית.
זאת הייתה תובנה מרעישה, כי נורא מתאים לי לפרסונה לאהוב אשכולית, ועוד אורגנית. אני אמורה לאהוב אשכולית.

ונורא מתאים לי לפרסונה לרצות חתונה קטנה, צנועה, עם מעט משתתפים. אבל האמת שזה בכלל לא מה שאני רוצה.
אני רוצה שיבואו הרבה אנשים וישמחו בשמחתנו. אני רוצה המון צבע ושמחה.

החוויה של לתכנן חתונה היא מדליקה במובן הזה שהיא מעמתת אותך עם בחירות של סגנון וארח חיים בצורה כזאת שאת מכירה את עצמך ואת זוגך, קצת יותר טוב.
היא גם נורא מלחיצה, כי היא מעלה על פני השטח הכול ובמהירות גדולה מאוד. תתכונני לזה.

[גוונים*]

מיכל,
את כזו חמודה!

אני רוצה שיבואו הרבה אנשים וישמחו בשמחתנו. אני רוצה המון צבע ושמחה.
איזה יופי! אז את הולכת על זה?
אני הייתי בזמן האחרון בכמה חתונות גדולות ושמחות והיה ממש כיף והכי חשוב החתן והכלה נהנו - מאד!

היא גם נורא מלחיצה,
כן, כולם אומרים וזה ידוע. השאלה אם זה הכרחי? אי אפשר להמנע מזה? אני ובן זוגי מגיעים לרגע הזה אחרי זמן ארוך ולא פשוט של בחינת הקשר.
אנחנו בקשר הרבה זמן, מכירים זה את זה מכל הכיוונים האפשריים, בוחרים בלב שלם אחרי תקופות שזה לא היה מובן מאליו.
אי אפשר שיהיה אחרת? ממש שאין לי כוח לעוד תקופת לחץ, היו לנו כבר כמה כאלה במערכת היחסים שלנו, היה לא כיף.
רוצה שעכשיו יהיה כיף.
ומבחינתי באמת שהענין הוא לא החתונה, הענין הוא להיות נשואה לאיש שלי.
החתונה היא שלב מעבר, אני רוצה להתיחס אליה ככזאת ולא להפוך אותה למהות עצמה.
אפשרי? נחיה ונראה בשבועות הקרובים.

אני מתה לשתף, ברור. רק תכווני אותי.
כמובן שמה שמענין אותי עכשיו זה מה שעל פרק היום שלי וזה כמובן הרבנות...
הזהירו אותנו מרבנות תל אביב, אמרו לנו לא להתקרב לשם, אבל לא נראה שתהיה ברירה, יש לך תובנות בנושא?

בהמשך מטרידים אותי דברים כמו מקווה, הדרכת כלה וכד'.
ומעסיקה אותי כמובן ההתנהגות שלי בערב עצמו.
חוששת שאהיה במבוכה עצומה, שלא אצליח להיות טבעית, שלא אדע מה להגיד לכל מליון האנשים שידברו איתי, אין לי ידע איך להיות מרכז הענינים, להיות מרכז הענינים זו מהות אחרת ממני...
אבל אין איך לעקוף את זה, הנחת היסוד של חתונה היא שהכלה והחתן הם מרכז הערב, אני אצטרך לצלוח את זה ולא לעקוף את זה כמו שאני רגילה.

ארגון הערב איכשהו לא מעסיק אותי כל כך, יהיה בסדר. גם כי אני די טובה בלארגן וגם כי זו חתונה סולידית בגינה של ההורים עם מעט אנשים שאת כולם אני מכירה ועם רובם אני מרגישה נוח יחסית ואוהבת מאד. כמה מסובך כבר יכול להיות לארגן דבר כזה?
(אם לדעתך אני טועה בגדול, זה הזמן להגיד לי את האמת בפרצוף (-:)

תודה!
גוונים

[מיכל_בז*]

אוף גוונים, אני מתחתנת רפורמי ואר כך אזרחי.
אבל בטח יש פה איזה דף כלות רלוונטי.

אני אוהבת להיות במרכז תשומת הלב (כם זה לא מתאים לי לפרסונה, נראה לי שאני לא באמת דומה לפרסונה המשוערת שלי...) אבל יש לי חברות ביישניות שבאמת היו בסוג של הלם. אחת מהן פתרה את העניין בשתייה. לא מומלץ, לטעמי. חבל לא להיות מפוקסת.

נראה לי שווה להכין את עצמך. לדמיין איך זה יהיה, מה תגידי ואיפה תוכלי למצוא לעצמך קצת שקט. אולי אחרי החופה תכנסו קצת הביתה, אולי תברחי קצת באמצע?



_היא גם נורא מלחיצה,
כן, כולם אומרים וזה ידוע. השאלה אם זה הכרחי? אי אפשר להמנע מזה? אני ובן זוגי מגיעים לרגע הזה אחרי זמן ארוך ולא פשוט של בחינת הקשר.
אנחנו בקשר הרבה זמן, מכירים זה את זה מכל הכיוונים האפשריים, בוחרים בלב שלם אחרי תקופות שזה לא היה מובן מאליו.
אי אפשר שיהיה אחרת? ממש שאין לי כוח לעוד תקופת לחץ, היו לנו כבר כמה כאלה במערכת היחסים שלנו, היה לא כיף.
רוצה שעכשיו יהיה כיף._

אנחנו רבים, אבל לא זה העניין. אותי זה מאוד הלחיץ כי זה העלה המון עניינים משפחתיים לא פתורים.
זה יכול להיות כיף וזה בהחלט כיף. לבחור שירים, לפנטז איך זה יהיה, לדמיין את האחר-כך. נראה לי שזה עניין גישה מוחלט - תחליטו שכיף לכם. אנחנו שינינו את הגישה ממש באמצע התהליך. ראינו שאנחנו סובלים ופשוט אמרנו שאנחנו עושים את זה ומתייחסים לזה אחרת לגמרי. וזה עזר. מאוד. בסך הכל זאת חגיגה, זאת שמחה.

ארגון הערב איכשהו לא מעסיק אותי כל כך, יהיה בסדר. גם כי אני די טובה בלארגן וגם כי זו חתונה סולידית בגינה של ההורים עם מעט אנשים שאת כולם אני מכירה ועם רובם אני מרגישה נוח יחסית ואוהבת מאד. כמה מסובך כבר יכול להיות לארגן דבר כזה?

לא מסובך. בעיקר אם את יודעת לארגן דברים.
אנחנו לא יודעים לארגן דברים, שנינו עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנת. גם זה מלחיץ.
למי שיודעת לארגן דברים, זה באמת לא מסובך.

ואם את צריכה המלצה לקייטרינג טוב (לא שלנו, לצערי), רק תגידי.

[גוונים*]

ואם את צריכה המלצה לקייטרינג טוב (לא שלנו, לצערי), רק תגידי.
צריכה!
תודה.

(בעבודה, ליתר הדברים אתיחס בהמשך)

[מיכל_בז*]

_ואם את צריכה המלצה לקייטרינג טוב (לא שלנו, לצערי), רק תגידי.
צריכה!
תודה._

לא שכחתי אותך, מבררת.
(אבא שלי עושה לפעמים אירועים בגינה ויש לו קייטרינג משובח.)

[מיכל_בז*]

גוונים, עניתי לך אצלך.
תעדכני איך מתקדם כשיתחשק לך.

[גוונים*]

מיכל,
תודה!
גם על הטלפון וגם על הדברים שכתבת (ממש מצטערת שלא הגבתי עד כה).

נראה לי שווה להכין את עצמך. לדמיין איך זה יהיה, מה תגידי ואיפה תוכלי למצוא לעצמך קצת שקט. אולי אחרי החופה תכנסו קצת הביתה, אולי תברחי קצת באמצע?
אני חושבת שככל שהאירוע יהיה פחות פורמלי, חגיגי ועם תחושה של 'שיא' (כשאומרים 'היום המיוחד בחייך' בא לי להקיא...) באויר כך יהיה לי קל ונעים יותר.
וזו האוירה שאני מתכוונת ליצור.
לא רוצה להיות בכל מיני 'תפקידים' שהם לא אני באמת. ושאני צריכה למלא רק כי אני כלה.

בינתיים שום דבר לא מתקדם ולא כל כך ברור לי למה.
אני במן פול גז בניוטרל כזה... קצת מסתובבת במעגלים.
ולרוב אני דוקא מאד פרקטית.
איכשהו כנראה כל הקטע של לארגן את האירוע במובן המעשי של הענין עדיין לא הגיע, לא חלחל, לא התישב...
(ואי אפשר להגיד שיש יותר מדי זמן... החתונה בסוף יוני).
אז בינתיים עוברת באינטרנט על כל מיני אתרי חתונות, מתחתנים, המלצות (מסתבר שיש המון!) וקוראת דברים שבכלל לא רלוונטים לי...
ומקווה שבקרוב הדברים יתחילו לזוז, כלומר שאני אתחיל להזיז, כי אם לא אני, זה לא יקרה. האיש מראש הצהיר שהוא לא בעניני ארגון (גם ככה כל המאורע נראה לו מוגזם, הוא היה מסתפק בשנינו ברבנות וזהו, אולי היה עושה טובה להורים שלו ומזמין אותם).

מענין אותי הענין של נישואים רפורמים ואזרחים. גם אנחנו חשבנו על זה באיזשהו שלב.
אפשר לשאול על זה? (אני מתכוונת להגיד שאם זה אישי ואינטימי מדי, אל תעני).
למה בחרתם דוקא בזה?
הענין של הפיצול יכול להיות בעיני יתרון וגם חסרון.
אני הרגשתי שבשלב זה של חיי בא לי לגמור עם כל הענין ממש מהר, הבנתי שאני רוצה להיות נשואה, פחות מענין אותי ה'להתחתן!'
ולכן הלכנו - הולכים על האופציה ה'קלה', הפשוטה והנורמטיבית.
אבל במובן מסוים אני מרגישה שאני קצת חוטאת לעצמי כי אני האמיתית היתה צריכה להתחתן רפורמית ואזרחית...

[מיכל_בז*]

_מענין אותי הענין של נישואים רפורמים ואזרחים. גם אנחנו חשבנו על זה באיזשהו שלב.
אפשר לשאול על זה? (אני מתכוונת להגיד שאם זה אישי ואינטימי מדי, אל תעני).
למה בחרתם דוקא בזה?_

כל אחד מאיתנו מסיבותיו שלו.
בשבילי זאת הייתה בחירה פוליטית. אני מעדיפה לערב כמה שפחות את המוסד המאוס הזה (בעיניי) בחיים שלי.
אבל לשנינו היה חשוב כן לעשות חתונה יהודית. יש משהו חזק בטקס הזה שנעשה כל כך הרבה פעמים לפנינו. ואני גם מאוד אוהבת את העברית של הברכות האלה. היא יפה בעיניי.

האיש שלי רצה לשלוט כמה שיותר בטקס. לעשות אותו יותר שיוויוני ויותר שלנו. הוא לא רצה "לקנות" אותי (כתובה), לקדש אותי מבלי שאקדש אותו ולאיים על עצמו בכל מני איומים. (תדבק לשונו לחיכו? באמת?) כך שנכתוב את הכתובה ביחד. קצת פלצני, אבל מתאים לנו. שנינו אוהבים מאוד לכתוב.

זה באמת הרבה יותר מסובך והרבה יותר יקר. אני לא מתחרטת (בדרך כלל) אבל אולי אם היינו מבינים כמה זה עולה...

אבל במובן מסוים אני מרגישה שאני קצת חוטאת לעצמי כי אני האמיתית היתה צריכה להתחתן רפורמית ואזרחית...

ואולי האני האמיתית שלך היא בעיקר פרקטית כרגע?
האני האמיתית שלי, אגב, הגיעה לאופציה הרפורמית די מאוחר בתהליך. בהתחלה חשבנו על הרבנות עד שמישהו מאיתנו העלה את האופציה הרפורמית ו-ואללה! זה נורא מתאים עכשיו.

אני יכולה לתת לך עצה אחת של כלה לכלה? תתחילי מהקייטרינג. (מקום אני מבינה שיש.) ברגע שזה יהיה לך בראש, הדברים יתחילו לזוז מעצמם.

[גוונים*]

ואולי האני האמיתית שלך היא בעיקר פרקטית כרגע?
בדיוק.
בגלל זה ניסחתי את זה ככה.

זה מה שאת קוראת לא מתאים לי לפרסונה

מתאים לפרסונה שלי לרצות לערב כמה שפחות את המוסד המאוס הזה (בעיניי) בחיים שלי
אבל, מסתבר שכרגע אני לא באמת דומה לפרסונה המשוערת שלי.
ומה שמתאים הוא חתונה סטנדרטית ולא הפקת ענק (גם במובן הכספי אבל גם במובן של השקעת אנרגיות אחרות. כמו לכתוב כתובה יחד, זה מקסים, זה אמור מאד להתאים לי, אבל כרגע זה ממש נראה לי תיק שלא הייתי רוצה להכנס אליו...)
אז מה מהטקס שאתם עושים נשאר מהטקס המסורתי? (סתם מאד סקרנית).
הבעיה המרכזית שלי היא עם ענין 'אם אשכחך ירושלים' ברגע הכי מרגש ומאחד...
אבל אין מנוס, אני מבליגה וברגע עצמו אני אנתק את עצמי עם איזו מחשבה רומנטית נחמדה...

תתחילי מהקייטרינג.
למה?
זה איכשהו פחות מדאיג אותי (תמימות? שאננות?)
אנחנו לא מאד בררנים ובעייתיים באוכל.
וגם רוצה למצוא קייטרינג שידאג גם לכל הציוד (ריהוט, כלים, מפות וכו')
זה ריאלי?
אמא שלי בינתיים אוספת המלצות מכל חברותיה שחיתנו את בנותיהן (איכשהו זה תמיד בנות...) בזמן האחרון.
מה שמטריד אותי בינתיים זה השמלה, השיער, והלוק שלי באופן כללי.
ללכת לקוסמטיקאית לפני? כמה לפני? להסתפר? מתי? ממש לפני או קצת קודם כדי להתרגל? להתאפר? כמה? מי? (אני לא מתאפרת בחיים...) וכו' וכו' וכו'
אני קצת מופתעת שהדברים האלה כל כך מעסיקים אותי. לרוב יש לי (לפרסונה שלי, האני האמיתית) התנגדות אידיאולוגית נחרצת לעיסוק בכל התחומים של טיפוח מראה חיצוני וגם זה באמת ובתמים מענין אותי מעט יחסית (לא בכלל לא, אבל באמת מעט יחסית לנורמה) והנה זה מה שמטריד אותי כבר שבועיים.
מנסה לקבל את עצמי כמו שאני, על כל הצדדים היותר שטחיים ובנאליים שמתגלים...

[מיכל_בז*]

הבעיה המרכזית שלי היא עם ענין 'אם אשכחך ירושלים' ברגע הכי מרגש ומאחד...

גוונים, הרבנים של "צוהר" גם מוכרים על ידי הרבנות וגם גמישים יחסית. אבל גורי לך! הם מזמרים.

ואני חייבת לעוף, אז בקשר לכל השאר: חינכו אותנו כל כך עמוק וכל כך טוב. אני מתכוונת שבכל הקשור למראה טוב, טיפוח, איך אשה צריכה להראות, שזה יקח תקופת חיים שלמה להיפטר מזה. ולא עכשיו, שנייה לפני חתונה.
אז תניחי לך. זה מה שיש עכשיו. בחתונת הזהב כבר תרגישי אחרת...

[נור_ג'יהאן*]

קראתי בעיון את שני הדפים שפתחת, ולדעתי יש לנו הרבה במשותף (כן, גם אני תקועה ולא זזה. לפחות לא כמו שאני רוצה). רק רציתי להגיד.

[אהבת_עולם*]

הי מיכל, באתי לומר תודה רבה על מה שכתבת בדף שלי. זה משמעותי בשבילי.


באותה הזדמנות קראתי קצת בדף שלך.
מתברר שאת פה רק כמה חודשים, ולי היה נדמה שכבר הרבה זמן .
אבל נדמה לי שלא יצא לנו כ"כ להתכתב.... נכון?

ומטופלת מצטיינת כמעט בכל סוג של טיפול.
התיאור הזה הצחיק אותי. הזדהיתי.

ורציתי לשאול גם על:
אני מורה (מוסמכת!) לעברית כשפה שנייה

למה הכוונה בדיוק? את מלמדת עולים חדשים?
אני מאוד אוהבת עברית, בעלת שפה עשירה מאוד וטובה מאוד בדקדוק.
וגם מאוד נהנית להסביר דברים בעברית - לעולים חדשים, לילדים שמתחילים להתוודע לשפה, ובכלל - לכל מי שרק רוצה.
אז נשמע לי מעניין.
ואולי אפילו אחשוב על זה כעיסוק.
אז אשמח לשמוע קצת יותר....
איפה את עוסקת בזה? מול איזה אוכלוסיות? מה זה כולל?
מה זה 'בית ספר לתלמיד חו"ל'? (ראיתי מה שענית לעדי)

ודבר אחרון, הבנתי מההתכתבות בדף שאת עומדת להתחתן. (או שזה כבר קרה?)
אז הרבה מזל טוב, ושיהיה רק בשמחה.

[נועה_ברוך*]

באהבה רבה @}
מכירה את המשפט - אתה מלמד הכי טוב את שאתה צריך ללמוד בעצמך?

[אהבת_עולם*]

הי מיכל,
המון תודה על התשובה המושקעת והמפורטת.
האמת, אחרי קריאת דברייך אני לא בטוחה אם כדאי להשקיע בכיוון הזה.
נראה לי שתחום סדנאות הצחוק שנכנסתי אליו לאחרונה עשוי להיות הרבה יותר מתגמל .

אבל טוב לדעת את המידע הזה, למקרה שאתעניין פעם.
חוץ מזה, אולי סתם יהיה נחמד לעסוק בתחום באופן פרטי, בלי יותר מדי תעודות.
(אני נורא אוהבת ללמד דברים )

ויופי לשמוע שהתחתנתם כבר. שיהיו לכם חיים נהדרים ביחד...

[שירה*]

הי מיכל. אני גרה בפרדס חנה ומחפשת בית לקנייה גם. אם את מדברת על הבית הבאמת נחמד ברחוב אנקור, מול תחנת אוטובוס. עם שלט תיווך אורלי נדמה לי עליו - ראיתי אותו ובררתי עליו - הבית לידו שייך למשפחה כבדה בערסיות, עם לא בפשע המקומי. לא יודעת מה זה אומר בפועל אבל אותי הזהירו מצי של טרקטרונים נכנסים ויוצאים עם רוכבים מגיל חמש ומעלה... יש ויש בשכונה הזו. אני בעצמי אשמח למצוא בה בית, אבל על הבית הזה כדאי לך לוותר. בהצלחה ואולי ניפגש כשכנות.

[מיכל_בז*]

שירה, תודה רבה!

אני חושבת שזה אכן אותו הבית.

חשדתי שלא הכל בסדר שם. בעל הבית התחמק כששאלנו אותו למה הוא עוזב..

בהצלחה לשתינו. לא קל השוק היום.

[יעל_כו*]

הי מיכל,
ראיתי את ההודעה שלך במידע פרדס חנה.
אם אתם מחפשים בית כדי לגור ולחיות בו- אני ממליצה מכל הלב לבוא להיות פה איזו תקופה לפני שקונים.
אנחנו עברנו לכאן לפני קצת יותר מחצי שנה- ולפני זה שכרנו פה בית מאנשים שנסעו לחו"ל לשלושה שבועות.
לוקח זמן- להכיר, להבין- את השכונות, האנשים, מה אתם רוצים ומה לא..

בכל מקרה- המון בהצלחה, ונשמח לעזור אם תצטרכו! יעל

[כותבת_ותיקה_באתר*]

הי, מעניין אותי, אם תסכימי לספר לי- איפה קיבלת הסמכה, של מורה (מוסמכת!) לעברית כשפה שנייה
אשמח לתשובה בדף- אז מה זה כסף תודה רבה

[אמל_ית*]

הי מיכל,
אספתי לך את המודעה הזאת

שלום לכולם, אני משכירה את הבית המהמם שלי בפרדס חנה לחודש, בית קרקע 3 חדרים עם חצר, במחיר של 2000 ש"ח, מה-21 ליולי, אפשר גם לקצת יותר. הדיל כולל שתי חתולות נהדרות..

<זה היה הבית שלי פעם (-:, וזה הדבר הכי קרוב לרכבת בפרדס חנה שאפשר למצוא>
אם מעניין אותך תגידי, ואני ארשום לך את הטלפון...

[אמל_ית*]

בשמחה (-:

[עפרה_שחר*]

אכן- רמז שכונה לא משהו. שיפצנו בית, ועזבנו אותו אחרי 4 חודשים בגלל שכנים.

[מיה_גל*]

אולי יתאים לכם?

תומר כל אוגוסט בספרד וצרפת!
בלי מחשב, אוטו ופלאפון
משכיר בית 2 חדרים מתוק במרכז פרדס חנה לתקופה זו
גיטרות, פסנתר, אינטרנט, עציצים, מרפסת יפה
אין טלוויזיה:)
רצויה נשמה טובה
2000 ש"ח
054-6601656

[נועה_ברוך*]

באהבה @} העונג הוא שלי, והנושא הזה נטחן אצלי ביומיום, מה שנקרא - על בשרי

קחי את הזמן. אני חושבת שתהליכים עמוקים דורשים זמן, כל אחר וכל דבר והקצב שלו.
דווקא ההאטה שלך היא במקום לאחר ש"התלוננת" שהאיטיות 'גומרת עלייך'.. הנה לך שינוי מסויים
גם כשנדמה שכלום לא קורה - המון המון מתרחש ברמות שאינן נקלטות בחושים ובהבנה שיש לנו.

[חלוקית_נחל*]

הי
מחקתי את ההערה שלך מהדף על כול כך רוצה ילד.
חיכיתי לרגע שאפשר יהיה לשנות שם מבחינת העומס על השרת.
מקווה שהשם שנבחר לטעמך.
בכול אופן אם יש הצעות, הסגות מומלצת להציע בדף העורכים או בדף עצמו.
תודה @}

[חלוקית_נחל*]

יופי
עכשיו עוד וידוי,
בדיעבד הסתבר לי שערכתי דף שגם את הצעת לערוך אותו. הכוונה לדיון מדף הבית של צילצול. כשהצעתי לערוך וקבלתי תשובה חיובית עזבתי את הדף. וכשחזרתי מאוחר יותר ראיתי את הדיון מחוק מן הדף והתחלתי לערוך. רק אחרי שנכנסתי לגרסאות ישנות, לא זוכרת אפילו למה, ראיתי את ההערות שלך שנכתבו אחרי בהן הצעת לערוך גם. הייתי כבר באמצע חדורת מוטיבציה לסיים את המשימה ולכן המשכתי. על כן אם נפגעת באיזשהו אופן קבלי את התנצלותי ועוד @}

[עולם_חדש_מופלא*]

דווקא אהבתי את מה שכתבת...

[חלוקית_נחל*]

אל תתרגשי
זה ריטואל קבוע ולא פעם ראשונה

[עולם_חדש_מופלא*]

הי מיכל
רוצה שאעביר לך את ההודעות מכאן לדף שפתחת?
(ואת יכולה דרך "עריכת כל הדף", ואז "הצג גרסאות קודמות" לראות מה מחקתי משם.)

[עולם_חדש_מופלא*]

העברתי.
אם את רוצה שההודעות יופיעו גם כאן- כתבי לי, ואשנה

[ע_ע_ע*]

סליחה מיכל, אבל אני מעדיפה לא להשקיע את האנרגיות שלי בזה.
זה נשמע מטומטם, כי אם ככה, למה פניתי אלייך?
אבל זה המצב. אם אני אתחיל אני פשוט אשאב שוב, אבל די - המשאבים שלי נגמרו. כל פעולה של מעבר לכתיבה כבר גובה ממני מחיר רגשי.
הדף הכי מתאים בעיניי הוא רופאים גסי רוח.

[עולם_חדש_מופלא*]

ע ע ע-
אין לי מה להגיד חוץ מזה שאת צודקת (ושטוב לראות אותך שוב, גם אם זה רק להבלחה...)

אני בעד שנעשה מה שמיכל תחליט (דף שלה...)
מוכנה להעביר להיכן שיוחלט (ולשם גם אעביר מהדף המלצות רופאי נשים

מיכל-
אני בטוחה שיש שיטות יותר אינטיליגנטיות, אבל מה שעשיתי היה לשנות את התאריך של ההודעה הפותחת, כך שהיא כאילו נכתבה יום קודם, ואז כל ההודעות האחרות הופיעו אחרי, כרונולוגית.

[עולם_חדש_מופלא*]

אני רואה שמיכל החליטה, אעביר יותר מאוחר היום, כשיהיה לי זמן

[ע_ע_ע*]

שתיכן מקסימות

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

הי מיכל
לא לא. כניראה התבלבלת. גרה בחדרה וממש לא עוסקת בשיטת פאולה.

[פלוני_אלמונית*]

עשב השדה

[מיכל_בז*]

נכון! תודה רבה.

[רותם_סנדק*]

לגבי האינפקציה - אני זוכרת שפעם היינו שמים משחת עיניים, אם אני לא טועה היא אנטיביוטית.

[מיכל_בז*]

לגבי האינפקציה - אני זוכרת שפעם היינו שמים משחת עיניים, אם אני לא טועה היא אנטיביוטית.

נכון! אבל אין לי. אנחנו מנסים כל מני פטנטים עד בית המרקחת מחר.

[שקדי_ה*]

כשלי היתה אינפקציה בילדותי הייתי מחטאה עם אלכוהול 70% וזהו. יש לך בבית? אם אין לך אז אולי יש לך שמן לבנדר? נראה לי שגם יועיל.

[מיכל_בז*]

שלי היתה אינפקציה בילדותי הייתי מחטאה עם אלכוהול 70% וזהו. יש לך בבית?

יש לנו ויסקי. את חושבת שזה יעבוד? וגם אין שמן לוונדר. אבל יש שמן קוקוס. זה יעזור?

[רותם_סנדק*]

אם יש לך- אולי משחת רסקיו? זה ישמע אולי מעט הזוי, אבל אני מנסה לחשוב מה אני הייתי עושה במקומך עד הבוקר (מהדברים שיש אצלי בבית)- אולי אם יש לך סווידיש ביטר? GSE? (נכתב ממש מתוך אינטואיציה ולא מתוך ניסיון, אפילו לא המלצה אלא כיוון למחשבה).

[רותם_סנדק*]

ותתחדשי!!

[מיכל_בז*]

יש לי GSE. האיש שלי מרח לי פרדונטקס על האוזן ופתח בקבוק ויסקי. לעצמו. הוא מאוד מודאג מהמצב...

[מיכל_בז*]

ותתחדשי!!

תודה! אני מאוד מתרגשת.

[מישהי*]

שלום מיכל
אני רוצה לכתוב לך משהו, אשמח אם תכתבי לי למייל [email protected]

[הילה*]

הי קארתי שנאלצת להוריד את העגיל ,אז יש לי הודעה :את לא אהבלה!!! בדיוק לפני שנה קרה לי אותו דבר הייתי כל כך בשוק מהאינפקציה הזאת שרק לפני חודש ניסיתי שוב! יש משחת קסם שהיא אנטיספטית בשם "ויטה מורפן " לא שום דבר אחר, שמים אותה בשלושת הימים הראשונים כל הזמן במיוחד אם יש עבר איפקצי .....זו משחה קסומה בהמלצת אשת המקצוע המקצועית בחנות התכשיטים היא צחקה בבוז שסיפרתי לה על משחת העיניים ואמרה שלמי שיש רגישות זה לא עוזר כלל......
בהצלחה

[מיכל_בז*]

דווקא קניתי את הויטה מורפן, אבל זנחתי אותה לטובת משחת העיניים. תודה רבה הילה! אני אנסה גם אותה. בינתיים החזרתי את העגיל בבוקר וזה כמובן גרם לעוד קצת אינפקציה וכאבים.
אבל אני אתן לזה עוד כמה ימים ואני אנסה את העצה שלך.

תודה רבה!

[ענת_גביש*]

היי מיכל, רק רציתי להגיד שממה קראתי אותך עד עכשיו באתר, הכתיבה שלך נעימה רגישה וידידותית, ובאופן אישי די קשה לי לראות אותך נכנסת להתנצלויות והתפתלויות שאין בהן שום צורך ואין להן שום בסיס או סיבה אמיתית, אפילו דמיונית לא. מציעה לך בחום לחדול מההתבחבשות הזאת. לא קרה כלום שיצדיק אותה. אין לי מושג מה הקטע, נעורים, טרוליות, זה לא קשור אלייך. עזבי.

[עננים_בקפה*]

מצתרפת לענת. כשמישהו מחפש להיפגע ולהעלב עצם קיומו של האחר יכול להיות פוגע ומעליב.

אחחחח.... הנעורים המתוקים שבהם כולם הם הניגזרת שלך וכל העולם ואישתו נבראו בצלמך....

[עולם_חדש_מופלא*]

באתי לכתוב לך, וראיתי שענת כבר ניסחה את מחשבותיי באופן מוצלח, אז:
היי מיכל, רק רציתי להגיד שממה קראתי אותך עד עכשיו באתר, הכתיבה שלך נעימה רגישה וידידותית, ובאופן אישי די קשה לי לראות אותך נכנסת להתנצלויות והתפתלויות שאין בהן שום צורך ואין להן שום בסיס או סיבה אמיתית, אפילו דמיונית לא. מציעה לך בחום לחדול מההתבחבשות הזאת. לא קרה כלום שיצדיק אותה. אין לי מושג מה הקטע, נעורים, טרוליות, זה לא קשור אלייך. עזבי.

[עולם_חדש_מופלא*]

(כתבתי בלי לראות את דברי העננים. מסכימה גם איתה)

[בשמת_א*]

[תמי_גלילי*]

בעיני הכתיבה שלך נהדרת ומראה על שילוב של חכמה ואנושיות, שעושה לי חשק להכיר אותך.

[במבי_ק*]

גם אני חושבת ככה. מהניסיון שלי עדיף להתאוורר מהדף הזה לכמה זמן.

[טדליק_נהנאנע*]

[מיכל_בז*]

תודה רבה לכולכן. אתן משהו!
אני ממשיכה כי אני כן מרגישה שיש משהו מאוד לא מדויק בכתיבה שלי לפעמים (במחזוריות לא מפתיעה) ואני רוצה ללמוד. בת האש עצמה גם מרתקת אותי, כי היא כל כך שונה.

בגלל זה אני גם לא נעלבת (יותר. עכשיו.), ברור לי שאנחנו מאוד-מאוד שונות. אבל שתינו גם שונות, נקודה. מצדדים מנוגדים של השונות, ולכן זה מעניין כפליים.

תודה לכן, נשות באופן הנהדרות בדרגות שיעור משתנות. הייתי ממש צריכה את התמיכה הזו

[בשמת_א*]

את נהדרת גם בדיאלוג

[אמא_אינקובטור*]

הכתיבה שלך נעימה רגישה וידידותית, ובאופן אישי די קשה לי לראות אותך נכנסת להתנצלויות והתפתלויות שאין בהן שום צורך ואין להן שום בסיס או סיבה אמיתית, אפילו דמיונית לא. מציעה לך בחום לחדול מההתבחבשות הזאת. לא קרה כלום שיצדיק אותה. אין לי מושג מה הקטע, נעורים, טרוליות, זה לא קשור אלייך. עזבי.

אכן כן. מעתיקה-מדביקה וחותמת על כל מלה.

אני כן מרגישה שיש משהו מאוד לא מדויק בכתיבה שלי לפעמים (במחזוריות לא מפתיעה) ואני רוצה ללמוד

אללה יסתור ולהקתו. אלה דיונים אינטרנטיים, לא תיזה לדוקטורט בפילוסופיה (נאמר בחיבה, למקרה שלא הובנתי). לא צריך לחצוב בסלע ולדייק-לדייק-לדייק (מה גם שאין שום סיכוי שבעולם שתדייקי לכולם במדויק בצורה המדוייקת שהם חושבים שצריך לדייק בה). קצת גמישות, קצת יכולת סינון, ולפעמים פשוט צריך להגיד לעצמך שאת דווקא בסדר גמור.

[נועה_ברוך*]

התגעגעתי מה שלומך? במקרה הגיע אלי שיר שחשבתי להעניק לך
@}@}@}

[פלוני_אלמונית*]

היי מיכל - אוכל בבקשה ליצור עמך קשר במייל?
את יכולה לרשום לי למייל (הכתובת מופיעה בראש דף הבית שלי) או להשאיר לי את הכתובת שלך? המון תודה @} <נותנת אור>

[נועה_ברוך*]

מותק את!
עושה לי חשק לשוב ולשמח אותך @}

[ענת_שמחפשת_פתרון*]

הי מיכל. קראתי בדף " וולוודיניה ווסטיבוליטיס כאב כרוני בפות " מה שכתבת. אני אובחנתי ע"י רופאה שמתמחה בנושא כסובלת מוסטיבוליטיס. לא בטוחה שהבנתי מדברייך - מי שעזרה לך בסופו של דבר זו יעל שוראקי?
אני שוקלת ללכת אליה ולכן שואלת. יש עוד טיפולים שהיית ממליצה עליהם?
תודה

[מיכל_בז*]

לווסטיבוליטיס - כן. יעל שוראקי. בהחלט.

אבל זה לוקח זמן, אז תתכונני לקחת נשימה ארוכה...

היחידה שעזרה לי עד כה בבעיותיי הכרוניות (וסטיבוליטיס היה רק אחד מהן והוא היה קל יחסית) זו יעל שוראקי.

[ענת_שמחפשת_פתרון*]

תודה מיכל. דיברתי איתה והיא לא זולה. האם ידוע לך אם מקבלים החזר מקופ"ח? בטח לא..
שאלה נוספת, אם מתאים לך לענות. לוסטיבוליטיס יש גם צורך לשלב עם טיפול פסיכולוגי? כי ממש לא מתאים לי כרגע..

[מיכל_בז*]

לא, היא בכלל לא זולה ולא מקבלים החזר מקופת חולים.
אבל יש גם פיזיוטרפיסטית נהדרת שעובדת באיכילוב ואני לא זוכרת כרגע את שמה.

בכל מקרה, ההמלצה הראשונה שלי - לכי לרופא/ה שמתמחה בדלקות בנרתיק. לא כי אני כזו מאמינה גדולה ברפואה קונבנציונאלית אלא בעיקר כי הם מרכזים בידיהם הרבה מידע. לא הייתי מגיעה ליעל בלי ד"ר לב שגיא.
ורק לפגוש את ד"ר לב שגיא זו הקלה לא נורמלית, כי היא לוקחת את הבעיה בכזו רצינות ויסודיות.

בקשר לטיפול: אני הייתי בטיפול לפני, במשך ועד לא מזמן.
אני לא בטוחה שטיפול פסיכולוגי זה מה שצריך, אבל כל כך צריך תמיכה, לא? זה מצב עניינים כל כך מדכא וההתמודדות איתו מאוד ארוכה. אם את שואלת אם אני חושבת שגורם נפשי לא ידוע גורם לוסטיבוליטיס? יכול להיות. אז מה?
הדברים האלה כל כך מסובכים. זה לא כאילו שתמצאי בטיפול בדיוק את הנקודה שגרמה לזה. הרי היחסים בין גוף לנפש הם לא כאלה לינארים.

[ענת_שמחפשת_פתרון*]

את צודקת..
האם את מתכוונת לפיזיוטרפיסטית באיכילוב ששמה יהודית נצר?
הייתי אצל רופאה טובה, ד"ר ליאורה אברמוב שמתמחה בנושא והפנתה אותי ליהודית.

[מיכל_בז*]

האם את מתכוונת לפיזיוטרפיסטית באיכילוב ששמה יהודית נצר?

כן. היא מתוקה אמיתית. אולי תנסי איתה ואם זה לא יעזור תמשיכי הלאה?

[ענת_שמחפשת_פתרון*]

היית אצלה?

[מיכל_בז*]

לזמן מה, כן. זה עזר אבל לא לוסטיבוליטיס, אלא לשלפוחית שתן. אחרי כמה טיפולים אצלה עברתי ליעל.

[ענת_שמחפשת_פתרון*]

תודה על העזרה!

[עדי_א*]

יש לי את שני הספרים שאת מחפשת אצלי בהרצליה.

אבל סתם שאלה: למה לא בספריה העירונית? זה חינם חוץ מפיקדון חד פעמי קטן.

[עדי_א*]

http://www.ramat-gan.muni.il/%D7%AA%D7% ... efault.htm

הכתובת של הספריה. יש גם ספריות שכונתיות, אבל שני הספרים האלה יהיו לדעתי רק במרכזית

[עולם_חדש_מופלא*]

יש לי את "רובים, חיידקים ופלדה" (ספר נפלא), בתנאי שאת שומרת על ספרים טוב...
אני ברמת גן.

[הלה*]

הי מיכל,
אני לא כותבת כאן כמעט אבל קוראת הרבה, ומכירה אותך בעיקר מ"שנת החיוניות שלי".
רציתי לשאול אותך, אם אפשר, בקשר לחתונה... אני והחבר מתכוונים גם כן להתחתן רפורמית ואח"כ אזרחית, מסיבות מאד דומות לשלכם, והופתעתי לקרוא אצלך ש
זה באמת הרבה יותר מסובך והרבה יותר יקר
תוכלי לספר למה?
תודה מראש.

[מיכל_בז*]

אוי, הלה עכשיו ראיתי. אנימקווה שזה עדיין רלוונטי.

יותר מסובך: מהסיבה הפשוטה שאין חתונות אזרחיות בישראל ולכן צריך לנסוע לחו"ל כדי באמת להתחתן. אחר כך מגיעים עם אישור החתונה למשרד הפנים. הקטע הזה דווקא לא מסובך. בקפריסין עצמה שילמנו לישראלית שמתעסקת עם זה כדי שתגמור בשבילנו את כל הבירוקרטיה. אני לא בטוחה שזה הכרחי אבל זה הקל על חיינו. העניין הוא שלא משנה איפה את מתחתנת באי, את עדיין צריכה להגיע לעיר הבירה כדי להחתים את התעודה.

לפני שאת נוסעת את צריכה להוציא ממשרד הפנים אישור רווקות ולתת לנטוריון לתרגם ולחתום.

אם לא לוקחים בחשבון את הוצאות הטיסה, אז העסק עדיין מאוד יקר:
רב רפורמי: 1200 ש"ח. אני כבר לא זוכרת למה.
נוטריון: בערך 500.
עירייה בקפריסין: משהו כמו 350 יורו. (לעזאזל, אני לא זוכרת...)
והאישה שמסדרת הכל, עוד 100 יורו.