שבוע 35 וקשה לי

[אבטיחית*]

אני בשבוע 35
מאוד כבד לי
בקושי נושמת (מרגיעון: קחו אוויר - זה בחינם!)
העובר בגודל של שבוע 38
אין לי סבלנות
הספה קיבלה צורה שקועה
אתמול ניסיתי לעשות סיבוב קטן בשכונה והיה קשה
איך אני סוחבת עוד מספר שבועות?

[פלוני_אלמונית*]

ראשית, תרגישי טוב,
חוץ מזה, האם יש לך עוד ילדים? קטנים?- אם כן- תשתדלי להתנזר מהם קצת.
האם את עובדת?- אם כן, גם כאן אולי אפשר לקחת קצת חופש?
ואם שני אלו הצליחו- מה דעתך על בריכה צוננת???
שוב- שיהיה טוב- את הרי כבר בסוף... קבלי ממני עידוד

[אבטיחית*]

אוי תודה!
ניסיתי אמבטיה וצפוף לי שם
בריכה ציבורית יכלה לעזור אך אני חוששת מחיידקים

מתנזרת מהילדים
מתנזרת מעבודה
ובכל זאת מתחרפנת ומתנוונת
מצד אחד, אני מתכוננת רוחנית ללידה: מתחברת לעובר, מתרכזת בו, מתרכזת בנשימות, רוצה לתת לו את הזמן שלו, שמחה
מצד שני, אני מתחרפנת, מרגישה חסרת-אונים,מוגבלת, כמו זקנה שמחכה שהרגעים יחלפו.יש רגעים בלתי-נסבלים,ישנה הרבה..

מחפשת את השקט והסבלנות

[שקדי_ה*]

אם לא בריכה אז אולי ים? למרות שנראה לי שכמות הכלור בבריכות הציבוריות הורגת את כל החיידקים. וגם הסתיימה החופשה אז הרבה יותר רגוע בים ובבריכות בבקרים.
ואפשר גם ממש להתפנק בטיפול וואטסו במים.
בעיני הכי טוב למצוא משהו לעשות, כי דווקא עודף הזמן מחרפן (רצוי כמובן משהו שאפשר לעשות בתוך הבית, איפה שקריר ונעים), בייחוד אם את כבר לא עובדת. לראות סדרה טובה במרתון, לצפות בסרטים, לסדר בבית, לשפץ רהיט או לתפור, לקרוא. לבלות זמן רגוע עם הילדים לפני שמגיע עוד תינוק, להירשם לשיעורי יוגה מרגיעים שגם יכינו ללידה, להיפגש עם כל החברות שאפשר. בקיצור, כל מה שאפשר לשכוח ממנו מיד אחרי הלידה.

וחוץ מזה, ספטמבר חודש קצר! יש המון חגים, וחופשות, וסופי שבוע. וגם אמור להתקרר קצת.

[פלונית*]

להתפנק בטיפול וואטסו במים!

לשיעורי יוגה מרגיעים שגם יכינו ללידה!

[אבטיחית*]

חשבתי על יוגה
אבל מצבי (במיוחד שלא עשיתי יוגה עד כה בהריון) - ממש מוגבל ואולי לא כדאי להתחיל בשלב זה
אני מנסה לבד על הספה: להרים ריס להוריד ריס (זה גם משהו....)
כל השאר הוא מאמץ: ללכת לשירותים, להתכופף, להתקלח
ואם אני עושה יותר מזה מכורח המציאות - התוצאה היא כאבים, צורך במנוחה רבה ותחושה לא טובה
זה המצב!
זה גם פיזי וגם נפשי
אני מקיאה מאינטרנט
טלויזיה אין
אני פשוט נותנת לזמן לעבור
והאמת - הוא עובר
אבל זה קשה!

[קוראת*]

חודש 35 שאני לא בהריון וקשה לי.
אולי זה ינחם אותך

[פלוני_אלמונית*]

אוי אוי אבטיחית אני כ"כ מבינה אותך,אני בשבוע 37 ושום תנוחה לא נוחה ולצערי לא רואה את הסןף (את הגדול ילדתי ב 41+5..)
והמזג האוויר הזה דווקא בהיריון שלי זהו אוגסט הכי חם בשנים האחרונות לפי החזאים.
עשיתי עיסוי היריון לפני כשבועיים זה הקל במעט...
אם יש לך אפשרות תנוחי והרבה לי עוזר רק אם אני שוכבת שזה קצת קשה עם ילד בבית ועבודה תובענית אבל מנסים...
שיהיה לנו בהצלחה וכמובן לידה קלה...

[לירי_יער*]

לי מאוד עזר להיות במים
בריכה רגילה- עכישו התחילו הלימודים ובטח הבריכות ריקות
או טיפולי מים למינהם
אם תרצי אוכל להמליץ לך על טיפולי ומטפלים
שיהיה קלללל

[אבטיחית*]

תודה לכולן

_חודש 35 שאני לא בהריון וקשה לי.
אולי זה ינחם אותך_
מאוד מנחם!!!


אני בשבוע 37 ושום תנוחה לא נוחה ולצערי לא רואה את הסןף
למה ההריון כל-כך מגביל
למה אי-אפשר להישאר במצב אנושי
בא לי להצליח לכת לא כמו אווזה ובלי כאבים


שיהיה לנו בהצלחה וכמובן לידה קלה...
הלוואי

המים לא מושכים אותי
וגם אם יעזרו זה יהיה הקלה ריגעית...


חזרתי מהרופא. העובר שוקל 3.100 ק"ג
התיכנון שלי למשוך עוד שבוע (את שבוע 36) וללדת ב-37
וזהו
אשתדל לנקות היטב את הבית לפני ראש השנה ואחריו כדי לזרז

אני ועוברי נעשה עבודה משותפת
אחרת אתפוצץ
וחס וחלילה שלא אלד לידה טבעית

[קוראת*]

מאוד מנחם!!!
אני שמחה, לא הייתי בטוחה איך זה יתקבל
לפעמים זה פשוט משנה את כל ההרגשה, כשנדמה לנו שאנחנו ממש אומללים ומסתבר שמצבנו מעורר קנאה...


וחס וחלילה שלא אלד לידה טבעית
למה את מתכוונת?

[אבטיחית*]

הלידה תהיה טבעית. (לא קיסרית בגלל עובר גדול, בגלל סכרת הריונות אם תוודא.) נקודה.

[ג'_נ_י*]

טוב אני גם אתלונן קצת
אני שבוע 38 - הריון ראשון
העובר שלי כבר בשבוע 34 שקל 3200
שבוע 36 שקל 3500 (כמובן הכל הערכות)
מאז לא בדקתי
מתלבטת אם לבדוק
כבר איימו עלי עם קיסרי ועם זירוזים אבל אני ממש לא בעניין... מאמינה שיהיה בסדר, אבל מפחדת קצת...
קשה מאוד, מאוד מזדהה איתך
חם וכבד והכל נפוח ואין אוויר...
כל הזמן אמרתי שיש לי הרגשה שהוא יוולד הרבה לפני הזמן, אבל בנתיים שום דבר לא קורה...
כל יום בודקת אם הבטן ירדה וכל פעם זה ניראה שהיא יורדת ואז נ יראה שעולה בחזרה....
זה יכול להיות בכלל?
האם באמת היא אמורה לרדת לפני הלידה? איך יודעים?
בקיצור... מתה ללדת כבר....

[אבטיחית*]

כל הזמן אמרתי שיש לי הרגשה שהוא יוולד הרבה לפני הזמן, אבל בנתיים שום דבר לא קורה
כנ"ל

שיניתי גישה:
נניח שאני יולדת בתאריך X
אז בעצם הזמן הוא ממש קצוב ומוגדר
ואני חייבית לנצל אותו
בעיקר למחשבות ולהתקרבות לבייבי שעוד מעט יהיה מעבר לבטן ויהיה שלב אחד פחות תלוי בי בדרך שלו לעולם
וכייף לו בפנים
ובעצם כל כולו בתוכי ואני נושאת אותו לא במנשא אלא ברחם בתוך מים
וכייף לו שאני נושמת ושאני מתנוענעת
וזה לא להרבה זמן
ויהיה בסדר

[ההולכת_באתרים*]

אני זוכרת את עצמי בשבוע 35. היה קשה.

[טדליק_נהנאנע*]

אני זוכרת את עצמי בשבוע 35. היה קשה.
גם אני. טוב, זה היה רק לפני שבוע וחצי...

למען האמת השבוע הכי גרוע שהיה לי בהריון הזה היה בערך 31 או 32. הייתי בטוחה שאני לא מחזיקה מעמד עד סוף ההריון.
גם אני לא מאלה שיש להם משיכה גדולה למים (בשל בעיות אוזניים מגיל 0) אבל גיליתי שהם באמת נותנים תחושה נפלאה ומרגיעה, בעיקר בהריון.
כל הזמן אמרתי שיש לי הרגשה שהוא יוולד הרבה לפני הזמן, אבל בנתיים שום דבר לא קורה...
כנ"ל, חשבתי ששבוע 37 יהיה המקסימום שהקטן יחכה, אבל עכשיו החלטתי שלא. שאשתדל לשכנע אותו שיחכה עוד קצת.
אני רוצה להספיק לתרגל עוד קצת הרפיות לפני הלידה ולעבור עם עצמי עוד קצת.

[פלוני_אלמונית*]

כל יום בודקת אם הבטן ירדה
לי בהריון ראשון הבטן ירדה בתחילת חודש שביעי..
ירדה ממש אי אפשר היה לפספס את הירידה ילדתי בסוף שבוע 42.
אז ממליצה בחום לא להסתמך על תסמינים כאלה [וגם לא להאמין לאלו שיודעות לפי צורת הבטן לאבחן את מין העובר/ית].

ומזדהה לחלוטין עם הנמאס ויש לי משפט מעצבן - בסוף הם יוצאים..
מבטיחה...
[כאמור אצלי בד"כ שבועיים שלושה אחרי התל"מ אבל יוצאים..].

וכל הכבוד על שינוי הגישה - אביטיחית..
ולשנום לנשום כל הזמן...
גם בלידה וגם אחרי..
מאחלת לכולם לידות טובות ופוסט קל..

[אבטיחית*]

אני זוכרת את עצמי בשבוע 35. היה קשה.
תודה. כי תמיד אני שומעת ורואה את אלה שעובדות עד הרגע האחרון. והבטן שלהן קטנה. והן הולכות רגיל. ומתפקדות רגיל.
וחושבת לעצמי למה אני כזאת כביידֵה?

_אני זוכרת את עצמי בשבוע 35. היה קשה.
גם אני. טוב, זה היה רק לפני שבוע וחצי..._
זה נשמע היה כאילו ילדת ותוכלי אולי ליסוע לפארק....

גם אני לא מאלה שיש להם משיכה גדולה למים (בשל בעיות אוזניים מגיל 0) אבל גיליתי שהם באמת נותנים תחושה נפלאה ומרגיעה, בעיקר בהריון.
אחותי. אותו כנ"ל. עדיין סוחבת חור בעור התוף. אני אמורה לעבור ניתוח ואני דוחה אותו בגלל הנקות והריונות ובגלל שאני חוששת.
ושיכנעת אותי: יש לנו בריכת ילדים גדולה בחצר. אני נכנסת.

_כנ"ל, חשבתי ששבוע 37 יהיה המקסימום שהקטן יחכה, אבל עכשיו החלטתי שלא. שאשתדל לשכנע אותו שיחכה עוד קצת.
אני רוצה להספיק לתרגל עוד קצת הרפיות לפני הלידה ולעבור עם עצמי עוד קצת._
כנ"ל. העבודה הזו כל-כך משמעותית. הייתי אומרת שהיא חלק בלתי נפרד מהלידה. בעצם זו פריביליגיה. מן פסק זמן להתכנסות.

_ולשנום לנשום כל הזמן...
גם בלידה וגם אחרי.._
מסתבר שזה ממש עוזר

[הרגע_שלפני*]

_אני מקיאה מאינטרנט
טלויזיה אין_
אפשר לראות סרטים וסדרות באינטנרט אפילו בלי להריד למחשב. כתבי את שם הסרט/סדרה + צפייה ישירה בגוגל ותמצאי.

[אבטיחית*]

ראיתי סידרב
ועובר לו עוד יום
מחר מתחילה שבוע 36!

[אמא_נמרה*]

לכל ההריוניות. לפחות יש תאריך סיום...

[טדליק_נהנאנע*]

אחותי. אותו כנ"ל. עדיין סוחבת חור בעור התוף. אני אמורה לעבור ניתוח ואני דוחה אותו בגלל הנקות והריונות ובגלל שאני חוששת.
את הניתוח שהזה עברנו גם אחותי וגם אני לפני בערך 20 שנה. בעעעעעעע
היום נדמה לי שלא בהכרח ממליצים עליו (כדאי לך לברר אצל מספר מומחים ואולי בכלל לפנות לייעוץ אלטרנטיבי).
צריך לקחת בחשבון שעלולה להיות ירידה מסויימת בשמיעה.

לפארק אני לא יודעת אם אסע, למרות שזה מאד מפתה... נראה מתי מלכיצדק יבחר להוולד ומה יהיה מצבנו. (למרות שהיום הראשון בפארק הוא יום ההולדת שלי ויהיה נפלא לחג ככה יום הולדת עם המשפחה המתרחבת).

הלילה כבר חשבתי שאני יולדת.
הבטן היתה ציר אחד קשיח לאורך שעות, ומדי פעם כאבי מחזור.
עבר.
אבל לפחות גיליתי שלמרות שלא הכל מוכן כפי שרציתי, ההרפיות עוד לא באות בקלות, לא "עמוקות מספיק" ועוד כהנה וכהנה,
אני מצליחה לשחרר את הציפיות ולהיות שם.
להיות רגועה, שמחה בלידה, נושמת. לקבל את הלידה בכל רגע ודרך שתגיע.
זה מאד עודד אותי.

מחר מתחילה שבוע 36!
איזה יופי!
הזמן עובר.
לאט לאט לאט.
או מהר.
הבחירה היא שלנו איך לראות את זה.

[עולם_חדש_מופלא*]

מחר מתחילה שבוע 36!
שיהיה בהצלחה (-:.
אני רק בשבוע שלושים, אבל גם מצטרפת ללא זזות (אני כבר יותר בטן מבנאדם...).
בינתיים גיליתי שמותחנים שטחיים (הרלן קובן וכיוב') ממש עוזרים להעביר את הזמן בנעימים.

וטדליק- שתצליחי לשחרר וללדת כמו שאת רוצה.

[אביטיחית*]

בגלל שהעובר כל כך גדול. ב-3 שבועות מגילו
הרופא שלך אותי להעמסת סוכר ארוכה
איזה סיוט
ומאחר שבסופו של דבר אני "קונבנציונאלית"
אני הולכת
לעשות אותה

[אום_שלום*]

הרופא שלך אותי להעמסת סוכר ארוכה
ממליצה לך מאוד בשלב זה של ההריון לבצע עקומת סוכר יומית עם גלוקומטר ולא העמסת סוכר.

[אביטיחית*]

מדוע?

[אביטיחית*]

החלטתי לא ללכת היום לבדיקה
אין כוח לזה
וחוצמזה יום הנישוואין שלנו היום
ואולי אלד עד מחר ואתחמק מהבדיקה המיותרת

[אום_שלום*]

מדוע?
הסבילות לסוכר יורדת ככל שגיל ההריון עולה לכן הסיכוי "לגלות" סכרת בשלב כזה הוא די גבוה.
מכיוון שיכול להיות שאכן יש בעיה וכדאי לדעת אותה שווה לעשות בדיקה אבל למיטב ידיעתי עקומת סוכר יומית תהיה מדוייקת יותר בשלב זה ומעמיסה פחות על הגוף.

יום הנישוואין שלנו היום
מזל טוב @}

[אביטיחית*]

תודה-רבה!!!

[יוטי_בעיר*]

ליבי איתך @}
ילדתי לפני שבועיים וחצי, גם נורא סבלתי בחודשיים האחרונים של ההריון וזה רק הלך והחמיר.
בשבועיים האחרונים הסתובבתי (אם בכלל יכולתי) עם כאבים עצומים בעצמות האגן והפוביס (זו העצם למטה למטה שהם יוצאים דרכה.
זה היה נורא.
מה גם שזה נפל על החמסינים של אוגוסט.

ילדתי בשבוע 40 +יום, שזה התאריך לידה הכי מאוחר מכל הלידות שלי. כל הזמן הייתי עסוקה ב"מתי זה כבר מגיע?" , "כבר שבוע 38 וזה כבר צריך לקרות" "איך הגענו כבר לשבוע 39?" וזה רק עשה את זה ליותר גרוע לדעתי.
בעלי כל הזמן אמר לי שבסוף זה ייצא ושאין לי מה לדאוג. זה לא הכי מעודד אבל זה נכון .
אני כל הזמן אמרתי שאני אשרוד לידה כואבת במיוחד בשמחה, רק לא להיות בהריון הזה יותר...

לגבי בריכה, אני לקחתי את הילדים לבריכה מידי פעם וזה היה נהדר. הם צפו על ה"נודל", המצופים הארוכים האלה שרק נשאנים עליהם עם בתי השחי, אני קצת שמרתי עליהם ונהנתי מהקלילות.

לגבי אינטרנט, יש גם מלא סדרות באתרים ישראלים שאפשר לראות בלי להוריד.

לגבי חוסר נוחות על הספה, כריות! מאד עוזר.

שיעבור לך באמת בקלות ותחזיקי מעמד @} @} @}

[אביטיחית*]

תודה על הדף
השיתוף והתמיכה ממש עוזרים


צריך לקחת בחשבון שעלולה להיות ירידה מסויימת בשמיעה.
כשמנתחים או כשלא מנתחים?

לפארק אני לא יודעת אם אסע, למרות שזה מאד מפתה... נראה מתי מלכיצדק יבחר להוולד ומה יהיה מצבנו. (למרות שהיום הראשון בפארק הוא יום ההולדת שלי ויהיה נפלא לחג ככה יום הולדת עם המשפחה המתרחבת).
גם לי ממש בא ליסוע אך נראה כי זה לא יצלח. קבלי מזל-טוב in advance

הלילה כבר חשבתי שאני יולדת.

_אני מצליחה לשחרר את הציפיות ולהיות שם.
להיות רגועה, שמחה בלידה, נושמת. לקבל את הלידה בכל רגע ודרך שתגיע.
זה מאד עודד אותי._

כל הזמן הייתי עסוקה ב"מתי זה כבר מגיע?" , "כבר שבוע 38 וזה כבר צריך לקרות" "איך הגענו כבר לשבוע 39?" וזה רק עשה את זה ליותר גרוע לדעתי.

איך מוצאים את השקט הזה: שמחכה לרגע שיגיע ולא מנסה להקדים אותו?

[עולם_חדש_מופלא*]

וחוצמזה יום הנישוואין שלנו היום
מזל טוב!

מאחלת שכל הסיפור עם הסוכר יהיה אזעקת שווא...

[טדליק_נהנאנע*]

אוווווףףףףףףף עם הסוכר הזה!
כשעשיתי העמסת סוכר רגילה - 50 גר' - התוצאות היו איומות.
עשיתי העמסה של 100 גר' - יצאו בסדר. (תוצאה אחת מעט גבולית אבל בטווח)
ובכל זאת מאז אני אמורה לעקוב ודוקרת את עצמי כאוות נפשם של מומחי הסכרת.
עכשיו היו לי כמה תוצאות לא טובות כל כך, אבל המכשיר המעצבן הזה פשוט לא אמין.
אני יכולה למדוד ולקבל תוצאה לא טובה וחצי דקה אחר כך לבדוק אולי "נפלה טעות" והתוצאה תקינה למהדרין.
כבר לא יודעת אם להמליץ לך לעשות את הבדיקה או לא.
מצד אחד ההעמסה איומה, מצד שני את לא רוצה לא לדעת במידה שאת סוכרתית, מצד שלישי ממילא אי אפשר לסמוך על אף בדיקה אז מה הטעם, סתם להכנס למתח ולהמנע ממתוקים.

[אבטיחית*]

נראה לי שמחר אעצום עיניים,אף,פה,צלם אנוש
ואבצע את הבדיקה
רק בשביל הפרוטוקול כדי שאוכל להתקבל לחדר לידה טבעי
ולא יציקו לי עם חששות לעובר גדול
זאת בהנחה הוודאית שהתוצאה בסדר וחסר לה שלא....
לפעמים (לרוב) עדיף לא לדעת

[יוטי_בעיר*]

איך מוצאים את השקט הזה: שמחכה לרגע שיגיע ולא מנסה להקדים אותו?
שאלה מצוינת.
יש בלאגן בראש בזמן ההריון (וגם אחרי). זה פיזי והורמונלי ומשתלט לנו על הגוף. תשתדלי לא להישאב לזה, זה לא אמיתי, זה רק ההריון מכניס לך מחשבות לראש.
אם תצליחי לשכב ולהרגיע את הראש זה יהיה נהדר. בשביל זה צריך לשכב, לנשום בנינוחות (לא קל בסוף ההריון) ולהירגע. שווה לנסות.
בהצלחה.

[יעלפו_מהמושב*]

ליבי איתך
ילדתי לפני שבועיים ושישה ימים בשבוע ארבעים ואחת. בימים האחרונים להריון חשבתי שאני יוצאת מדעתי. כבר טיילתי בכל המקומות שרציתי להספיק לטייל בהם לפני הלידה, אכלתי את כל המאכלים שרציתי להספיק לאכול תחת תירוץ קרייבינג הריון, נחתי, קראתי, שתיתי, לקחתי ימי חופש מהעבודה וכל כך רציתי שרגע האמת יגיע.

והוא הגיע. הרי הרגע הזה מוכרח להגיע. זה מה שהיה מעודד בכל הימים האלה (וגם במהלך הלידה, הידיעה שהסוף מתקרב מרגע לרגע ותכף זה יקרה).

כמובן שעכשיו, בתוך המולת תינוק זעיר ומחסור בשעות שינה הימים ההם לא נראים לי כל כך נוראיים. נכון, חם, כבד, מעיק, מציק ויאללה-שייגמר-כבר, ובכלל, אי אפשר לצבור- שעות שינה או סבלנות (מצרכים הכרחיים לאם הטרייה), ובכל זאת, תנסי לקחת את הזמן, כשזה יבוא זה יבוא.

חיבוקים גדולים.

[אבטיחית*]

אוי תודה!
התחלתי את שבוע 37
ומשום מה עוד לא ילדתי...
אני מותחת את סבלנותי לעוד יום
למרות שאין צורך כי (גם) הלילה אני יולדת


זה לא אנושי
לא ברור לי איך הגוף יכול לשאת זאת (למרות שזו לא הפעם הראשונה שלי)
רוב היום אני שוכבת ואוכלת
מתכנסת, מתרכזת, נוצרת שימחה
מנסה להתמודד עם הרגעים הקשים בהם אני מאבדת כיוון
ואיכשהו היום עובר
ובערב אני מתעוררת מעט

מנסה לא ליצור מיצרים:
למה אני לא זזה?
למה אין לי סבלנות לילדים? (מקסימום חצי סיפר ביום)
למה אני לא מנסה להקל על עצמי?
רק רובצת ורובצת
עדיף לחבק זאת מאשר לכעוס על עצמי


אני חושבת על הלידה
על הנפש שלי ששואפת למעלה
והגוף הארצי שנשאב למטה בכוח הכבידה

אני מצפה
בעלי איתי
הילדים כל-כך רוצים סוף כל סוף לקבל אותו

בינתיים נולדו לנו ארנבונים...

[סיון*]

שלום לכולן, אני בשבוע 38 יש לי גרדת היריון כבר חודש אני מתגרדת בעיקר בכפות רגליים במשך שעות בלילה, זה מרגיש כאילו אני חופרת בתוכי מנסה להוציא משהו, וזה קורה בעיקר שאני לבד אחרי שבעלי והבן שלנו ישנים, זה מצב ממש קשה אני משתגעת...

[אבטיחית*]

ילדתי ביום שני!
בלידה מושלמת ופעילה. רבע שעה בחדר לידה טבעי.
מה שמדהים אותי זה ההשפעה שיש לנו על ההתרחשויות
כאילו זימנתי את הלידה לזמן המינימלי (שבוע 37)
עוד פרטים בהמשך
ותודה לתומכות.....

[עולם_חדש_מופלא*]

ילדתי ביום שני!
מזל טוב והמון אושר

@}

[אום_שלום*]

מזל טוב @}

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בשבוע 35 ניקיתי קצת את הבית ופתאום קיבלתי כאבים נוראיים בצד שמאל ברגל ובאיזור האינטימי כמו דקירות כאלו... יכול להיות שזה צירים?

[פלוני_אלמונית*]

בטח כבר ילדת אהל החלטתי לשתף למען שאר הבנות שחשות את התופעה הזאת-גם אני שבוע 35. זה קורה לי כבר שבועיים שלושה.פתאום כאב חד ברצף שעה בצד שמאל בתחילת הרגל. קשה להסביר... אני לא מכירה עוד בנות שיש להן את זה חוץ ממני אבל מה שבטוח זה שזה לא משהו מזיק.. עוד תופעה לא נעימה של סוף ההיריון לדעתי. או הכנה של הגוף ללידה

[הריונית_אלמונית*]

אני בשבוע35 הריון ראשון מרגישה לא מוכנה לשום דבר לא מאמינה שאני באמת בהריון והולכת להפוך לאמא, רובצת כל היום קשה לי לזוז לא יודעת מה לעשות עם עצמי
מרגישה שיש פער בין ההרגשה הנפשית להרגשה הפיזית אני כאילו מנותקת מהמצב זה הגיוני???!!

[א_ל_א_ן*]

הריונית, לדעתי, זה הגיוני, וזה יכול לקרות, ולא אמור להעיד בכלל על איזו אמא את תהיי. תחפשי דרך להתחבר לעצמך, בכלל, לא רק לעצמך ההריונית. תשחי בים ותחושי ותהיי ערה לתנועת ומגע המים, תאכלי אוכל שאת אוהבת ותחושי את הטעמים, תראי סרט טוב ותתרכזי בו, ספר טוב, במילים אחרות, תתחברי בחזרה למהות החיים לעצמך, השאר יבוא בהמשך, באופן טבעי. בהצלחה.

[עשב_השדה*]

הריונית אלמונית
האם חשבת לעבור קורס הכנה ללידה, או הכנה פיזית ללידה
אני מטפלת בשיטת פאולה ומכינה ללידה בשיטה כבר שנים ובעצם עוזרת להתחבר למציאות הזו שכל כך מוזרה לך
בנוסף אני דולה ומדריכתהכנה ללידה
אם את רוצה להיעזר בשירותי אשמח לעמוד לשירותף
את מוזמנת גם סתם להתקשר והתייעץ קצת בטלפון , לנסות להחליט מה נכון לך
אם את במרכז , אני בתל אביב , ואם לא אוכל לייעץ לך למי ניתן לפנות ולהעזר
בכל מקרה , כדאי לא להמשיך להדחיק
אני חושבת שאת מבינה את זה בעצמך אחרת לא היית כותבת כאן בכלל
03-5289717, 0587882591