מאוהב במישהי מהעבודה

[מבולבל*]

רק עכשיו נופל לי האסימון, שמסתבר שאני מאוהב במישהי שעובדת איתי.
אני אחרי פרידה מזוגיות רצינית, פרידה שאני יזמתי כי חשתי חוסר משיכה לבת הזוג. וברור לי שכרגע אני לא פנוי לקשר זוגי, וכדאי שאהיה תקופה רצינית לבד.
מצד שני יש את איילת, שעובדת איתי, שכבר יותר משנתיים אנחנו מדברים הרבה, גם על החיים האישיים. תמיד ידעתי שהיא האישה הכי יפה שאני מכיר. וזה סוג של יופי טבעי, לא מאופר ומתייפיף. גם תמיד אהבתי את שמחת החיים שלה, את האנרגיות החיוביות, ועומק החשיבה. היא צעירה ממני בחמש שנים וכשנכנסה לעבוד הייתי אחראי לחנוך אותה כעובד וותיק.
תמיד הרגשתי כלפיה משהו, ותמיד ידעתי שאי אפשר לממש את זה כי אנו עובדים יחד בצוות קטן מאד ואינטימי. לשנינו העבודה מאד חשובה. ואם נתחיל קשר וזה לא יעבוד מישהו יצטרך להתפטר. ולא רציתי לסכן את העבודה שלי.
עכשיו כשאני חושב על זה בדיעבד אני מבין שמאד הפריע לי בזוגיות זה שכל הזמן השוותי את בת הזוג שלי לאיילת. את המשיכה שאני חש לאיילת, וההתלהבות שאני מרגיש ממנה וכל זה היה חסר לי בקשר. למרות שבת הזוג מאד אהבה אותי. והייתה בינינו תקשורת טובה .
ועכשיו כשאני שוב לבד, ורוצה להיות לבד. פתאום מוצא את עצמי משוחח יותר ויותר עם איילת. מחפש אותה ברחוב כשעובר ליד הבית שלה , או ליד העבודה בימים שאני לא עובד.
ואני לא יודע מה לעשות. יש פה גם פן מסוים של יחסי מרות, למרות שזה לא מובהק, כי אני בתפקיד בכיר יותר אבל לא אחראי עליה ישירות.
וברור שיש בינינו אינטימיות והערכה הדדית. והיא שמחה לדבר איתי. כשיוצאים ביחד מהעבודה לפעמים נשארים לדבר ברחוב... גם בחתונות וארועים מדברים הרבה. רק שאני לא יודע אם אצלה זה ממקום של הערכה אישית ומקצועית, אולי היא מתלהבת מכך שעובד וותיק ומבוגר יותר כמוני מקדיש לה זמן ומשתף אותה בחייו. או שכמו אצלי מעורבים פה רגשות רומנטיים.

לא ברור לי מה אני רוצה לעשות בנידון. הדבר הנכון לי הוא לא להכנס כרגע לזוגיות. לא לסכן את יחסי העבודה איתה. אבל יש פה משהו שמרגיש לי מאד טוב ונכון. ומזמן לא נמשכתי למישהי ככה, מבחינה רומנטית. ולא הערכתי מישהי ככה. ואני מכיר אותה טוב, כך שזו לא איזו פנטזיה.
כנראה שמה שנכון זה להוציא אותה מהראש, ולא על ידי קביעת דייטים כושלים מראש כמו שניסיתי עד עכשיו. אבל איך עושים את זה? איך נגמלים מאהבה?
מה אתם אומרים?

[מישי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}


הדבר הנכון לי הוא לא להכנס כרגע לזוגיות
אם זה מה שאתה חושב אז אל תנסה להתחיל שום דבר.
יחד עם זאת, לדעתי, אתה לא חייב להיגמל מהאהבה הזו אלא רק לתת לעצמך קצת זמן כדי להחלים ולברר בינך לבינך אם הרגשות והמחשבות שלך מגיעים ממקום נכון ולא מתוך אידאליזציה שלה ביחס לבת הזוג האחרונה שלך.
עכשיו כשאני חושב על זה בדיעבד אני מבין שמאד הפריע לי בזוגיות זה שכל הזמן השוותי את בת הזוג שלי לאיילת
קיימת האפשרות שהקשר היה הפוך, היו לך חוסרים במערכת היחסים, בת הזוג לא הייתה "מספיק" טבעית/חכמה/מכילה/מצחיקה או שהתרחקתם וזה כבר לא מה שהיה פעם אז הראש שלך נאחז במישהי חיצונית שנראית, לפחות ממה שאתה רואה, כהתגשמות החוסרים האלה.

חוץ מזה, כדאי שתבין עד כמה מקום העבודה הספציפי הזה חשוב לך, וכמה הוא חשוב לך על פני ההזדמנות לזוגיות עם אותה איילת. אם באמת אתה לא רואה אפשרות שתמשיכו לעבוד יחד אם זה לא ילך אז זו סוגיה שכדאי שתחשוב עליה לפני.

לגבי יחסי המרות, קשה לי להגיד וזה תלוי באופי העבודה, עד כמה אתה בכיר ממנה, כמה השפעה יש לך על העתיד המקצועי שלה ואיך זה ייתפס על ידי אחרים, והאם יכול להיות שיחשבו שהיא "שוכבת" בדרך לפיסגה.
אני חושבת שבמקום העבודה הקודם שלי הייתי יכולה לדמיין את זה יותר בקלות כי המבנה היה יותר שטוח, במקום הנוכחי, חברה גדולה ודי היררכית, פחות יכולה לראות מערכות יחסים כמקובלות אבל גם כאן יש מקרים אבל לרוב של אנשים מאגפים שונים

[מבולבל*]

הזמן שעובר עוזר לי להתמקד יותר במה שאני רוצה וצריך.
בהיגיון , בשיקול הדעת, בחשיבה הבוגרת אני יודע שאני רוצה וצריך להחליש את הרגשות שלי אל החברה מהעבודה, להפסיק לדבר איתה על נושאים לא מקצועיים, להפסיק לחשוב עליה מחוץ לעבודה.
ולהתמקד בחיים שלי. ולפנות מקום בלב לקשר חדש.
אבל אני לא מצליח, אנו נפגשים כמעט כל יום. תמיד יש גם סיבות מקצועיות אמיתיות לדבר, ותמיד השיחה קולחת אל מעבר. ומוצא את עצמי בערב מתגעגע אליה.
ואני יוצא לדייטים, אבל פוסל כי אף אחת לא יפה , חכמה ומלאת שמחת חיים כמוה...
בניתוח רציונלי אני מבין שאנחנו לא מתאימים, שגם בלי קשר לכך שעובדים ביחד אין לזה סיכוי. אבל עדיין לצערי מאהוב בה כמו טינאיג'ר, כמו שחשבתי שכבר לא מתאהבים. ולא מצליח להגמל מזה.
וחשוב לי להגיד שזו לא אידיאליזציה או פנטזיה, אנחנו עובדים קרוב כבר שנתיים, מכירים מאד טוב. ואני באמת מלא הערכה לאופי ולאישיות שלה , ולעבודה שלה.
אבל לצערי גם ליופי שלה.... ולנשיות שלה.
וזה מבלבל אותי, וגורם לי להתאהב בה. ולא להצליח להרפות ולהמשיך.

[פלוני*]

אתה באמת מבולבל.... אני מבין ששניכם לא נשואים, אתה כותב שאתה אוהב אותה כמו שחשבת שכבר לא מתאהבים,

ואתה עושה ניתוחים רציונליים ונמנע מלממש את הקשר ? נראה לך לוותר על א ה ב ה מנימוקים כאלה ששווים לתחת ??? (סליחה על הביטוי אבל זה ממחיש הכי טוב)

[מבולבל*]

שמע פלוני,
דבר ראשון אנחנו עובדים ביחד בצוות קטן ואינטימי. ועוד לפני שהתקדמתי בתפקיד ונוצרו סוג של יחסי מרות בינינו (שזו בעיה בפני עצמה) ידעתי שאני לא אתחיל איתה, כי אם זה לא יעבוד לא נוכל להמשיך לעבוד ביחד. זה צוות של כעשרה עובדים.
אני כבר שנתיים מרגיש כלפיה משהו, זה צץ ונעלם. מתחיל קשרים ושוכח ממנה. ואז שוב חושב עליה לפעמים גם באמצע הקשר.
רק עכשיו מתחיל להבין כמה זה חזק
ואני לא באמת מאמין ב'אהבה' ו'רומנטיקה'. טיפוס די רציונאלי.
אבל מה לעשות שלמרות שאני לא מאמין בדברים האלו הם לא מקשיבים לי ותוקפים אותי, ולצערי דווקא עם האישה הלא נכונה.
מעבר לכל זה יש לה חבר כרגע .

[פלוני_אלמוני*]

כן שמעתי.

אם אתה לא מאמין באהבה ורומנטיקה אז באמת תתרחק ממנה, מרגיש משהו זה לא מספיק.

אם יהיה לך מזל אז מתישהו (אולי אחרי שתסבול מספיק מחיים עם מישהי בלי אהבה ואולי לא) תתחיל להאמין באהבה ואם לא אז החיים שלך יעברו בלי אהבה ויהיה חבל

[מבולבל*]

לא ניסחתי את עצמי טוב.
אני מאמין באהבה ורוצה אהבה.
אבל לא מאמין שרומנטיקה והתאהבות הם תנאי לאהבה, וגם לא שהם ערבון לאהבה.
כלומר זה שאני מאוהב כרגע באיילת ממש לא מבטיח שנצליח ליצור זוגיות ואהבה.
היא האישה הכי יפה שאני מכיר, וחכמה, ובעלת אישיות מיוחדת, ומקצוענית, ובעלת שמחת חיים ואנרגיות מדהימות.
אבל היא דתיה ואני לא, היא מחפשת חתונה וילדים, ואני כרגע לא. יש לה חבר.
ואין לזה סיכוי, גם אם היא כן מעוניינת.

לפחות כך הצד הרציונלי והבוגר שבי חושב.
מהצד השני פעם חשבתי שחיבה, אהבה הערכה ואמון הם מספיקים לזוגיות . גם בלי התאהבות. אבל עובדה שמצאתי את עצמי מפרק קשר אחרי שנה עם בת זוג אוהבת ותקשורת טובה, רגע לפני שעברנו לגור ביחד, כי חסרה לי תחושת התאהבות שכן אני מרגיש עם איילת.
רציונלית יודע שאני לא אנסה עם איילת כי לא אסכן את העבודה שלי, כי אנו ביחסי מרות וזה לא אתי, וכי יש לה חבר.
אבל הרגש כמהה דווקא אליה. וכמה שיוצא לדייטים כלום לא מתפתח כי חושב עליה.
במילכוד....

[סליה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו
מבולבל יקר, יש התפתחות ?

[טל_ג*]

מזדהה עם הבלבול הזה.
לגבי יחסי המרות, קשה לי להגיד וזה תלוי באופי העבודה, עד כמה אתה בכיר ממנה, כמה השפעה יש לך על העתיד המקצועי שלה ואיך זה ייתפס על ידי אחרים, והאם יכול להיות שיחשבו שהיא "שוכבת" בדרך לפיסגה.