כאב לב סופני

[תוספות_יוםטוב*]

מ ה ז ה ??? אף אחד כבר לא משתתף?

<יאיר תוהה האם הוא הבריח את יערת וסמדר בכך שהוא דחף את עניין האותיות קצת אל מעבר לגבול הטעם הטוב>

[יערת_דבש*]

נגנבתי על ענייני האותיות, ומאחר ולא מצאתי ראשי תיבות שווים, ויתרתי רכונת ראש.
ובכל זאת,
מ זל ז ז לכבוד אמונתי שדברים יתחילו להסתדר לך טוב, ליאת.

[סמדר_נ*]

<יאיר תוהה האם הוא הבריח את יערת וסמדר בכך שהוא דחף את עניין האותיות קצת אל מעבר לגבול הטעם הטוב>
לא (למה אתה תמיד חושב שהכל קשור אליך?? כאילו כבר אין רעידות אדמה וסתם ניתוקים זמניים מהרשת ). עברנו למעונות אחרים ועוד לא חיברו לנו את הרשת, כותבת סמדר מבית ההורים.
כל הכבוד לשכלול הרעיוני של הטבלה. עוזבים לכמה ימים, והרי מהפכה!!
ליאת, גם כשלא הייתי ברשת ספרתי בלב, ובמ"ט רציתי נורא לכתוב שזה כמו ספירת העומר.

[יערת_דבש*]

מו תֵק.

[ליאת_טאוב*]

מחר חגיגה כפולה - כנראה שלא צריך ללכת לעבודה כי יש שלג, ונדמה לי שכוח עליון הוא תירוץ סביר לקבל יום חופש שלא ידרשו את השלמתו. וגם יש לי יום הולדת.
גם אני אוהבת את האותיות.
תודה על הליווי.

[יונת_שרון*]

מזל טוב!

[שרון_ברקת*]

בהחלט! @} ושמא מה-זל טוב יתאים כאן יותר?

[תוספות_יוםטוב*]

מ ה ג דול היום הזה, היום הזה!

<וכולם! ביחד! ועכשיו קול שני! בנים!>

[שרון_ברקת*]

יאיר, לדעתי הקדמת ביום, אבל מ י ב ודק?
ליאת, מ ה ב נוגע לאיזו עוגת קצפת לרגל חגיגת ששת השבועות האחרונים?
מ תי ב דיוק יגמרו כבר ימי המם האלה, ונגיע לימי הלמד?
מ דוע ב כלל אני שואל, ואת מי?

[תוספות_יוםטוב*]

שרון - הספירה שלי הייתה בעקבות זו שלך מלפני ארבעה ימים!
מ ה א תה רוצה ממני?

[תוספות_יוםטוב*]

שרון צודק.
< מ בקש א ת מחילתו.>

[סמדר_נ*]

מ

לילה טוב מ סמדר

[תוספות_יוםטוב*]

וכמובן:
ל יאת ט אוב !!!

[שרון_ברקת*]

ל א ט וב היות האדם לבדו
בשביל זה אנחנו פה

[תוספות_יוםטוב*]

[עודד_לבנה*]

ל יאת, ח זקי ואימצי.

[ליאת_טאוב*]

ל מה ז ה לא עובר יותר מהר?
לפחות מזג האוויר לטובתי....

[ליאת_טאוב*]

ל ו צדיקים???

ל ו יהי...

ל ו הייתי רוטשילד!

ל יאת ו הבת כבר סופרות בדקות.

[שרון_ברקת*]

להתייאש? ל א ו לא!
רק עוד 36 יום, שהם פעמיים ח"י, או שלושה תריסרים...

[יערת_דבש*]

ממש מעט.

[שרון_ברקת*]

ל יאת, ה ידד!
ל ספור את ה דקות? כן, את העבות כבר עברת, בלי ספק!
(זה ל א ה אורך שקובע!)
ל עבור את ה יום הזה, ולפנות מקום ל יום ה בא!
אפילו בנתיב ה ל"ה יסכימו שזה ממש ל א ה רבה
מאז 35 במאי ל א ה יתה סיבה כל כך טובה ל שמוח במספר ה זה
לה תעורר כל בוקר מחדש...
יאל לה, לי לה טוב

[ליאת_טאוב*]

נפתחות ההכנות ל מסיבת ה שחרור!!!

דקות? עבות? זה נשמע כאילו דיון אחר גולש לפה...

[עוף_החול*]

ממשיכים לה תקדם.
כמו שהיו אומרים בנעורי בצבא "עוד ל א נולד ה מניאק שיעצור את הזמן".
שיהיה לך יום נחמד

[יונת_שרון*]

ל חוות כל ד קה
ל המשיך ד ווקא
ל ראות ד רך המנהרה הארוכה
ל לכת ע ד הסוף בלי הפסקה

[פלוני_אלמונית*]

ל"ג ב"עומר"?

[יערת_דבש*]

33333333333333333333333333333333333333333333333

[פלוני_אלמונית*]

ל יאת טאו ב א ל פי לבב ות

[חלי_ש*]

לב.................... ...(שלושים ושניים כאלו)

[ליאת_טאוב*]

טבלת היאוש/תקווה הולכת ומתמלאת באיקסים על המקרר ואני כבר מתחילה לחשוב על המשבר של סוף העבודות (נעשיתי פאסימית לעת זיקנה??)
נכון שנחזור להיות יחד כל הזמן, אבל תהיה לבת עוד פרידה (מהחבר). זו לא תהיה פרידה מוחלטת, כיוון שהכל יקרה בהדרגה, כמו שעשינו לפני שאני התחלתי את העבודות, והוא יראה אותה הרבה גם אח"כ. אבל בכל זאת שינוי משמעותי, שפירושו מצב חדש שיש להסתגל אליו.
נוסף לכך אנו גם עוברות דירה כחודש אחרי. זה לא משהו שאפשר לדחות, לצערי.
וגם אצטרך ללמוד לעבוד עם הילדה איתי. לא פשוט.

מחכה מאוד לקיץ, לבית חדש, לרוגע ולשלווה של אחרי, לביחד יומיומי.
עוד חודש אחד. ויומיים.

[ליאת_טאוב*]

ל יאת טאו ב

[יערת_דבש*]

זה מזכיר לי ציור.
היו ימים שציירתי מתוך תכנון ומחשבה.
היה נדמה שאם אני "לא יודעת מה אני עושה"- עדיף כבר לא לעשות.

עכשיו יש לי מורה ששוברת את החוקים האלה,
דבר ראשון לעשות ולא לחשוב,
אבל מה שחשוב לעניינינו, הוא שגם כשיש "טעות", היא עוד כלי ליצירה. רק שלב. לא נקשרים לשום שלב בציור, ועושים ועושים..

אני רואה שהחיים מזמנים לך הפתעות, שאולי נראות כטעויות, אבל מכל טעות כזאת גם נולד משהו חדש. עוד שלב בגדילה.
נראה לי שאת חיה בזרימה, שמאפשרת ביעבוע של חוויות. טובות, רעות, מעניניות, מלמדות, אבל קורות!

[יערת_דבש*]

ל"א?

[איבי*]

מצטרפת לחגיגה... וגם מחכה לתשובה של מ י כ ל כי זה היה מעניין. ל א ?

[שרון_ברקת*]

עוד מעט מחר וספירת החודשים נעצרת, נשארים רק שבועות, ימים ושעות (הסתבכתי איתך על הדקות, נעזוב אותן)
שיהיה לך ירח דבש

[יונת_שרון*]

30! רק עוד 30 ימים!

[סמדר_נ*]

ל המשיך עוד מעט קט.
ל שמוח
ל קחת אוויר
ל נשום לרווחה

ל

[יערת_דבש*]

סמדר, מאד יפה.

[ליאת_טאוב*]

כ " ט
בנובמבר?

כ " ט שנים מלאו לליאת ו כ " ט ימים נותרו עד לימי חירותי המתחדשת.

[יערת_דבש*]

וירא ה'
כ י ט וב

[יונת_שרון*]

שיהיה לך הרבה כח!

[יערת_דבש*]

4 שבועות.

[ליאת_טאוב*]

היום נגמר לי הכח בבת אחת.
לא קרה שום דבר מיוחד. השמש, החום, הידיעה שמחר כבר יורד גשם. זה לא יום לעבודה, זה יום לטיול עם הבת.
לא רוצה להיות פה יותר, הרגשתי. לא רוצה לשלם את חובי ולא להיות צודקת ולא לתרום לחברה ולא להילחם למען מטרות, רוצה להיות עם בתי. עכשיו!
מחר חופש, מחרתיים חופש, ולכבוד פורים קיבלתי גם יום חופש בראשון.
אחרי כל החופשים ישארו רק 24 ימים...

[יערת_דבש*]

שזה |אפרוח||אפרוח||חצי אפרוח|שבועות.

[פלוני_אלמונית*]

כה לחי! (עוד לא, אבל תהיי בחופש כשיהיה, אז על החשבון, כי מגיע לך)

[יונת_שרון*]

ליאת
גם לי עמדו דמעות בעיניים כשקראתי את מה שכתבת. שמחה שבסוף זה יצא טוב!

[טלי*]

גרועה בספירה, אבל שיעבור מהר! אני חייבת להגיד שמימי לא פגשתי אדם אופטימי כמוך!!(אגב זו טלי אחרת מהטלי למעלןה.......)

[יערת_דבש*]

יומחופש...

[ליאת_טאוב*]

כ"ב שהם 22.
אם אין אני לי, מי לי?

[טלי*]

אגב מי החבר המדהים שעיתותיו בידיו לשמור על בתך?

[יונת_שרון*]

21, רק עוד שלושה שבועות!

[תוספות_יוםטוב*]

כ ולנו א יתך !!!

[שרון_ברקת*]

כ ל העולם כ ולו גשר צר מאד
והעיקר - לא לפחד כ לל

[טרה_רוסה*]

כבר מתחילים לראות את הסוף ! @}
20

[ליאת_טאוב*]

עוד מאמץ אחד קטן ודי.
גם אני רואה כבר את הסוף.
מרחוק, אבל רואה.

[תוספות_יוםטוב*]

י היה ט וב !!!
<יאיר כמעט התחיל לפזם את דייויד ברוזה, אבל הוא שונא את השיר הזה>

[ליאת_טאוב*]

פחות משלושה שבועות. אני לא יודעת איך עברו עליכם החודשים האחרונים, אבל לי הם עברו ל-א-ט, אולם, לא לאט כמו שחששתי. עד לימים האחרונים לא הצלחתי לדמיין לעצמי את הסוף (ועליי עוד אמרו שאני אופטימית...), רק התפללתי שיגיע כבר. אני עוד מתפללת.
אני עוד לא יודעת מה הרווחתי מהתקופה הזאת, כיוון שאני עסוקה מידי במה שהפסדתי. הלב עוד כואב נורא, הדמעות עוד זולגות לי פעמיים ביום. יש כבר לילות שאני לא נרדמת, טרודה במחשבות איך אני ממשיכה הלאה, אבל יודעת שמקור הכח להמשיך הוא בחזרה לאורח החיים אותו בחרתי, יחד עם בתי. כל הזמן.
מצחיק (או עצוב) - נשאלתי לפני כשבוע אם אקח חופש לאחר שאסיים. עניתי שכן. ואז נשאלתי איפה אשאיר את בתי. "הא!" נפלטה לי צווחה עצבנית "אני לא משאירה אותה בשום מקום, עם אף אחד, להרבה זמן!".
אז זהו, אני מתחילה לתכנן את החופש שאחרי (ליל הסדר עם המשפחה, לטייל בגליל, פסטיבל האקטיוויזם), את מסיבת השחרור (בפסטיבל האקטיוויזם - כולן/ם מוזמנות/ים) ואת החיים שאחרי (בקרים א-ר-ו-כ-י-ם, בישולים מסובכים, לחם ביתי, גינת ירק מטופחת, מערכת מיחזור מים בבית, קורס פרמקלצ'ר... פרנסה? יש דאגות שאני דוחה לשניה האחרונה.)
יחד עם זה אני עוד לוקחת נשימה אחת גדולה ועושה מאמץ לעבור את שלושת השבועות הקרובים עם אורח רוח, עם אותו חיוך, חצי מלאכותי-חצי אמיתי, שהצלחתי להפיק בזמן האחרון.
ושוב תודה, לא אחרונה, לכל מי שמלווה אותי פה בדף.

[ליאת_טאוב*]

טלי,
סליחה שהתעלמתי משאלתך. למה התכוונת במי החבר המדהים שעיתותיו בידיו לשמור על בתך?

הוא חבר נפלא שבמקום כל כך ציבורי אני לא יכולה להסביר עד הסוף את טיב הקשר בינינו (יש מי שאיני רוצה שידע מהו) שבחר לוותר על מקום עבודתו, על שנת לימודים ולהיות לי המשענת המשמעותית ביותר.
הוא הציע, נתתי לו עשרים הזדמנויות לחזור בו והוא לא חזר. והוא הדמות השנייה בחשיבותה עבור בתי היום.
(האפרוחית צווחת את שמו כשאמה לא נותנת לה משהו שהיא ביקשה, או לא מספרת לה סיפור בדיוק כשהיא רוצה והאם שוטפת עוד הר של כלים).
זה ענה?

[שרון_ברקת*]

כה ל חי, ליאת
ח ופש י בוא במהרה
ח זקי ואמצ י

[טלי*]

בהחלט ענה! נשמע מתנה נפלאה!

[סמדר_נ*]

חי בוק.

[שרון_ברקת*]

בוקר טוב, ליאת:
י היה ז יום נפלא, שפותח אחד משני השבועות המלאים האחרונים שנותרו לך לעבור

[יערת_דבש*]

לא הייתי פה יום-יומיים, וכבר נשאר כל כך מעט... את לא יודעת כמה מעט זה נראה מפה.
חיבוק.

[ליאת_טאוב*]

שרון, יש עוד 18 יום (עד ה-1 באפריל)
סליחה.

[יונת_שרון*]

אז עכשיו כבר 17? מספר ברירת המחדל שלי!
אפשר כבר לפנטז על אפריל, בטח יהיה יום אביבי נפלא... |פרחים ופרפרים|

[שרון_ברקת*]

סליחה תבקשי מריבלין... (-;
הו, איזה יום שוטים נפלא תחגגי השנה!
בכל ז את, י ש תקווה:
ז מן י עבור רק קדימה, לעולם לא לאחור

[ליאת_טאוב*]

שרון,
כמעט נחנקתי מהמשפט הראשון והלך לי כל הטעם של ריבת התפוזים-עם-ג'ינג'ר שאכלתי! (ועד שאני מרשה לעצמי לקנות כזאת...)
אחרי ההשתנקות ראיתי את הקריצה. נרגעתי.
(האמת שזה לא היה כל כך דרמתי)

יונת,
מה זאת אומרת "מספר ברירת המחדל שלי!"??

אני מזמינה יום קייצי, מואר, חם כל כך שלא צריך להתקרב עם האף כדי להריח את החרדלים - האוויר לח וטעון בריח המתוק, לטאות וחרדונים רצים בין הרגליים ואפשר "לעשות גיגית" בחוץ...
וגם היום שאחריו, והיום שאחריו...

[יונת_שרון*]

עכשיו כבר רק 16, ט"ז!

"ברירת מחדל" זה המונח העברי ל-default. הכוונה למספר שאני בוחרת בו כשאין איזשהו מספר ספציפי. למשל: 17 תפוחים, 17 פעמים כבר אמרתי לך, וכו'.

[ליאת_טאוב*]

יונת, אני יודעת מה פירוש המונח "ברירת מחדל".
פשוט לא הבנתי מהו מספר ברירת המחדל.
אני משתמשת במגוון מספרים, לפי הדרמטיות שיש להביע במשפט...

[תוספות_יוםטוב*]

ברור ש-17. וגם 17,000 כשצריך. מעניין למה?

בכל מקרה: כבר ממש ממש טו ב !!!

[שרון_ברקת*]

שבועיים. 14 יום.
עוד מעט, ו-די, ליאת.
זה הרגע לכמה מילות שירה:
לשמים יד נושיט - כוכבים משם נוריד
תנו לשמש יד
תנו לנו יד ונלך למקומות שהיו, ואינם...

> שרון כבר יכול לשמוע את כחכוח הגרונות לקראת הספירה הפומבית לאחור מעשר ומטה, בואכה השיגור אל החופש <

[יונת_שרון*]

אז אוטוטו זה יג-מר!
ואז תאמר-י "ג-ם זה עובר"

[ליאת_טאוב*]

יום י ב וא במהרה, פעמון החירות אז יקרא...

[יערת_דבש*]

יש פה קונספירציה.
נדמה שכ--ל הסיפור היה כדי שמסיבות השחרור יצאו על פסח, חג החירות.
יא , איך שהיום ה- 11 לספירה אחורה קרוב...

[שרון_ברקת*]

יא-ללה, שיעברו כבר ה-11 יום האלה!

[ליאת_טאוב*]

יערת דבש, עלית עלינו!

[שרון_ברקת*]

ע-ש-ר !!!

> שרון הולך לחלון לשמוע אם כולם סופרים ביחד, ומתכונן לחגיגות הספירה החד ספרתית <

[תוספות_יוםטוב*]

כמה קצר הזמן הנותר, ממש כקוצו של

י

[פלוני_אלמונית*]

יהיה ט וב!
>סמדר נ נלהבת מכך שעברנו למספר חד ספרתי -- היא עוד זוכרת את התלהבותנו מהמעבר לדו-ספרתי<

[תוספות_יוםטוב*]

[חלי_ש*]

ח יים טובים!

[ליאת_טאוב*]

תודה חלי.
ואני מרשה לעצמי:
ש מ ו נ ה ! ! !

[שרון_ברקת*]

ש-מ-ו-נ-ה !!!
ח זקי ואמצי...

[תוספות_יוםטוב*]

[תוספות_יוםטוב*]

[שרון_ברקת*]

ש-ב-ע !!!

[ליאת_טאוב*]

ז

(סליחה, לא התאפקתי...)

[טרה_רוסה*]

וואו!! רק שבוע! מדהים...

[תוספות_יוםטוב*]

[יערת_דבש*]

שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

[שרון_ברקת*]

ש-ש!!!
ו יהי ערב ו יהי בקר יום הששי