בפתיחת הדף שלי קיוויתי לנהל פה דיון פתוח עם עוד אמהות וזוויות על גבלות האינטימיות בין ילדים בכלל ובין אחים בפרט.
שמחה מכל תגובה ובאאמת מחכה שעוד אמהות ישתפו @}
קראתי את כל הדיונים שמצאתי פה באתר שקשורים לנושא וכאמור הסתייגתי מההגדרה "סקס בין ילדים". עצם ההגדרה מיד יוצרת איזה דיסאוננס- סקס וילדים זה אכן משהו שלא מסתדר.
לעומת זאת מיניות אצל ילדים היא דבר כל כך טבעי וחשוב.
אבל אולי הכי חשוב בעיני הוא איזה מסר אנחנו מעברים לילדים. האם אנחנו משדרים להם שזה נושא משוחרר שאפשר לדבר עליו או האם אנחנו מעבירים מסר של בילבול ובהלה.
אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שמשחקי מין מוקדמים הם חלק מההתפתחות המינית התקינה, הבריאה וההכרחית של ילדים. כלומר התגלית המרעישה שיש איזורים שבהם יש תחושות מענגות היא אכן תגלית מרעישה! והיא גם מצביעה על כך שהם יצורים מיניים ובריאים בגופם. אחר כך מגיעות הנורמות החברתיות אותם חשוב להעביר הלאה: לא בציבור, בפרטיות, לא נוגעים לאחר, לא נותנים למישהו לגעת לך.
רק שמהר מאד (אם לא מפריעים להם) ילדים מגלים שאפשר לשחק משחקים מיניים עם פרטנר- ומי יותר זמין מהאח שישן ומתקלח איתך מדי יום?
ולשאלתך: אז מה היה שם שהבהיל?
אני חושבת שמה שהכי הבהיל אותי היא התגובה שלי כשתפסתי אותם. כלומר יותר מהמעשה עצמו נבהלתי מהתגובה שלי ומהפאניקה והכעס שיצאו שם עליהם.
למה הגבתי ככה? כי באותו רגע הם חצו גבול שהצבתי להם בנוגע למיניות- עד אז המסר היה לכל אחד יש את הבולבול שלו הפרטי ושלא נוגעים באברים פרטיים של מישהו אחר.
התמונה של אחד מנשק לשני את הבבולבול הבהילה אותי (מה גם שמיד זה עשה לי קונוטציה של אקטים מיניים של מבוגרים).
הפחד הכי גדול שלי בתור אמא הוא לשבש להם את החיוניות והחקירה הטבעית והאמיתית שלא קשורה בהכרח לבילבול שאנחנו חשים כחברה בנוגע למינית.
אני מפחדת לחרוט להם איזה בילבול בסיסי שקשור להתנהלות המינית שלהם. התגובה שלי (האינסטנקטיבית אומנם, אבל גם נטועה חזק בנורמות חברתיות) שעלתה הבהילה אותי (ואותם).
הכי מפחיד אותי (באמת שיותר מהכל) היא להבהיל, לבלבל או לגרום להם איזושהי שריטה לגבי משהו שלהם עדיין יש באופן בריא וטבעי.
כועסת על עצמי על זה שמיד האשמתי את הבכור (כי הוא יותר גדול ויותר מיני).
לא ניראה לי שזה נעשה בכפיה ושהצעיר סבל- בחיים לא ראיתי את שניהם כל כך עולצים ושמחים.
יכול להיות שהבכור (שמפותח יותר) הגה ויזם (הוא לרב זה שממציא את המשחק החדש) אבל חוזרת על זה שלא ניראה לי שהיתה שם כל כפיה.
כשהגבול נפרץ מיד עלו אצלי שאלות אמיתיות עם עצמי וסתירות בין הביוגרפיה המינית שלי והמסרים שאני מעבירה לילדי:
-*זכרון של משחקי מין משותפים שאני ואחותי נהננו מהם (אוננות משותפת- כל אחת לעצמה אבל ביחד)
- משחקי מין מתקדמים עם חברה הכי טובה במשך כל שנות התרום התבגרות- שתיים עשרה עד ארבע עשרה (עד שעברנו לבנים (-: )
- אפילו יש לי זיכרון ילדות אחר, מוקדם יותר, שבו אני ישנה אצל חברה (בטח בגיל שבע, שמונה) ולפני השינה אנחנו מדברות על בנים ועל אוננות ואז חברה שלי אומרת שאמא שלה אמרה לה "שזה לא מנומס לאונן" זה שיעשע אותי אפילו אז, כי אני חשבתי שנימוס קשור להתנהלות בחברה ואילו אנחנו היינו מאחורי דלת סגורה. הכל מאד מבולבל. מסרים סותרים.
עוד דבר שקשור בהצבת הגבולות- אני חושבת שהיה לי יותר קל להסביר לנערה מתבגרת את הבעיתיות בלעשות סקס מוקדם מידי (סכנות אמיתויות כמו חוסר בשלות, כאב, הריון, ניצול של בנים) מאשר לילדים קטנים שבסך הכל משחקים ואין שם סכנה של ממש- בדיוק כמו הדוגמא של מישהי פה שהשוותה משחקי מין בין ילדים לאכילת פטריות מורעלות שמתים מהם.
ילדים הם יצורים ראציונליים- אם יש שם סכנת מוות הם יזהרו! אבל אם יש שם סכנה לא ברורה, חברתית, מוסרית זה אכן מבלבל- כי מה כבר יכול לקרות מי משחקי מין מוקדמים? אז אחד נוגע לשני- מתים מזה? ונגיד ששני הצדדים בעינין (מה שניראה לי היה שם) מה הנזק? איפה להתערב ואיפה להניח?
מחכה לשמוע עוד קולות