מטופלת ששואלת על הייעוד שלה

[תמר*]

יושבת מולי אישה, בשנות השישים לחייה, יפה, קורנת, מטופחת, חכמת חיים ניכרת על פניה.
כפות ידיה פרושות לפניי, ואני רואה - את כל העוצמות, ואת הפחדים, ואת הכישורים ואת השחיקה והפערים והויכוחים הפנימיים. ואני מסבירה לה. והיא שוטחת בפני את חששותיה, מביעה התנגדויות שעולות בה למשמע חלק מדבריי, עם חלקים אחרים מסכימה, בודקת עם עצמה, איתי, מביאה שלל דוגמאות מחיי היום יום שלה. והשיחה - שיחת נפש. היא מרוצה.
עבר חודש, היא חוזרת. מוציאה רשימת שאלות שהכינה מראש. עברנו יחד, שאלה שאלה. ולפתע היא שואלת - אז מה הייעוד שלי, מה אני אמורה לעשות עם עצמי כעת?