לקראת הגשת הבקשה לאישור

[אנונימי]

---

ראו גם: מדור חינוך ביתי והחוק | אישור לחינוך ביתי דוגמאות למכתבים

---

[עוד_אמא_מהורהרת*]

טוב, כפי שכבר כתבתי בדף אחר, מתחיל להתקבל הרושם שבעלי משנה את עמדתו ומתחיל להיות בעד החינוך הביתי. אז עדיין אני לא משוחחת איתו על זה במפורש, אבל מתחילה יותר ויותר להתכונן. כידוע גם, בעלי לא מוכן אפילו להעלות על דעתו שלא נגיש בקשה ל"אישור".

אז היום ישבתי ונסחתי טיוטא ראשונית למכתב הנלווה לבקשה, וטיוטא ראשונית ל"תכנית הלמודים". אני עומדת להעלות לכאן את הטיוטות, ואשמח לקבל מכם ביקורת בונה של הערות, הארות והשגות בכל תחום - החל במה להדגיש או להצניע, מה להסתיר או להוסיף וכו' וכלה בענייני סגנון.

תודה מראש על הסיוע

[עוד_אמא_מהורהרת*]

מכתב הבקשה

---

היות שאנו ..., הורי הילדה ..., שמספר הזהות שלה ..., והיא ילידת ..., מאמינים באשר נפרט בהמשך; לכן אנו מבקשים לקבל עבורה אישור לפטור מחוק חינוך חובה.

להלן האני מאמין שלנו:
1) אנחנו מאמינים שאין ילד אחד בעולם דומה לילד אחר בנתוניו הגופניים, השכליים, באופיו, בדרך הסתכלותו על העולם, בסביבתו, באופן התפתחותו ובצרכיו.
2) מאיליו נובע מ-1, שלטעמנו אין מסגרת לימודית אחת שמתאימה לכל הילדים כולם, ואפילו במשפחה אחת יתכנו שני אחים (ואפילו תאומים) שלכל אחד מתאימה מסגרת אחרת.
3) באותה המידה שאין אנו מאמינים שיש בעולם שני ילדים זהים, כך אנחנו גם לא מאמינים שכל ההורים הם אותו הדבר מבחינת הנתונים האישיים שלהם כאנשים וכהורים.
4) מ-3 נובע שאנחנו מאמינים שיש הורים ששילוב ילדם במסגרת מסוימת נכון יותר, בשל השפעתם הנכונה יותר שם, והורים אחרים שבשלם לילדם תתאים מסגרת אחרת.
5) מכל האמור לעיל, אנחנו מאמינים שהילד לא חייב להיות ילד בעייתי או עם קשיים ברורים כדי שמסגרת של גן ובית ספר לא תתאים לו. בהחלט יתכן גם ילד "רגיל" שעבורו חינוך, חברות ולמוד במסגרת הבית פשוט תתרום עשרות מונים יותר הן לילדות בריאה ומאושרת והן להפיכתו לאדם בוגר שמנהל את חייו בצורה בריאה יותר ואולי גם תורמת יותר.
6) לאור האמור כאן, יתכן מאוד שאם היה לנו ילד נוסף לא היינו מהססים לשלוח אותו לגן ולבית הספר, כי נראה היה לנו שעבורו זה מה שהיה נכון. אבל ... לילדה הזאת, על כל מכלול תכונותיה, בשילוב עם מה שאנחנו רוצים ומסוגלים לעשות למענה, שיטת החינוך הביתי נראית לנו השיטה המיטבית.

לכן, אנחנו חוזרים על בקשתנו לאשר לילדה פטור מחוק חינוך חובה.

---

כמובן שמה שהבאתי כאן זה רק גוף המכתב, כל הלכבוד, הנדון והסיום יתווספו רק לאחר סיום הכנת המכתב. אז להערותיכם בבקשה ...

[עוד_אמא_מהורהרת*]

"תוכנית הלמודים"

---

מה הילדה תלמד?

• הכרת מועדי השנה
• הכרת המחשב והשימוש בו
• מדעים
• חשבון (למרות שאנחנו כבר במתמטיקה תיכונית, משום שהילדה תהייה רק בת 5, אני כותבת חשבון כדי לא לעורר אנטי)
• עברית
• אנגלית
• תנ"ך והיסטוריה
• הכרת הסביבה וגיאוגרפיה
• נושא המשפחה
• אזרחות
• מסורת וציונות
• אקטואליה
• זהירות בדרכים וכללי זהירות אחרים

איך?
הלמודים יעשו ברמה ובקצב שיתאים לה תוך מגמה להגיע לפחות ל... (מינימום שמזמן עברה אבל מצופה מכל ילד יהודי, ישראלי, חילוני, שנכנס לכתה א)

אמצעי הלמידה

• טלביזיה (בעיקר ערוץ 8, ערוץ ההיסטוריה, נשיונל ג'אוגרפיק, לוגי, ערוץ הכנסת וכאלה)
• אינטרנט
• ספרים (בבית, בספריה ובמקומות אחרים)
• ידע של ההורים ושל אנשים אחרים
• שיחות
• יציאות מהבית
• מוזיאונים וכו'
• התנסויות שונות
• משחק

זמן שאמור להיות מוקדש ללמידה מסודרת כל יום
שעה עד שעתיים וחוץ מזה ננצל כל הזדמנות שתקרה לפנינו ללמידה אגבית

[בן_עמי*]

נראה לי גם שעדיף לא לבקש אלא להודיע..

• הילד לא חייב להיות ילד בעייתי או עם קשיים ברורים כדי שמסגרת של גן ובית ספר לא תתאים לו

יתכן מאוד שאם היה לנו ילד נוסף לא היינו מהססים לשלוח אותו לגן ולבית הספר,*
אולי עדיף לא לדבר על אם יהיה ילד נוסף, נראה לי שצריכה להיות להורים השקפת עולם שבגללה אינם רוצים לשלוח את הילד למסגרת, או "לאתר" קשיים כלשהם.
(את יכולה לקרא את החוזר של משרד החינוך, אולי עדיף לצטט בקשה קיימת שכבר עברה אישור.)

[עוד_אמא_מהורהרת*]

לבן-עמי
נראה לי גם שעדיף לא לבקש אלא להודיע.. כלומר?

אולי עדיף לא לדבר על אם יהיה ילד נוסף, נראה לי שצריכה להיות להורים השקפת עולם שבגללה אינם רוצים לשלוח את הילד למסגרת, או "לאתר" קשיים כלשהם אבל בדיוק בזה אנחנו מאמינים, שלילדה הזאת עדיף החינוך הביתי, גם בגלל הטוב שבה וגם בגלל הרע שבה, אבל בהחלט יש ילדים שלהם מתאימה מסגרת אחרת, כולל ילדים שלהם המערכת הממלכתית היא המתאימה ביותר, ורק צריך להתאים לכל ילד את הנכון ביותר עבורו בלי לחפש פגמים בילד. אז אני לא יכולה לאמר (בעיקר כשבעלי יסרב בכל תוקף לכתיבת דברי שקר) שאנחנו דוגלים בכך שחינוך ביתי נכון לכולם, כי פשוט בזה אנחנו לא מאמינים, אנחנו בעד התיחסות לכל מקרה לגופו, אבל ... לתת להורים להיות הקובעים, אלא אם כן מסיבה כלשהו הם הוכרזו כהורים בלתי כשירים. כל זמן שמשפטית ההורים נשארים האפוטרטופסים של הילד, לדעתי ברגע שמוגשת בקשה על המדינה לאשר אותה אוטומטית, אבל זה לא אומר שאם יש במשפחה מספר ילדים ההורים צריכים לבחור עבור כולם את החינוך הביתי. השאלה - איך כותבים את האמת הזאת שלנו בצורה שתשכנע את הוועדה?

ושוב למה כוונתך אולי עדיף לצטט בקשה קיימת שכבר עברה אישור ? מהיכן אשיג כזאת?

ו... תודה על התיחסותך

[עוד_אמא_מהורהרת*]

רגע, בן עמי, האם עצתך היא שפשוט בסעיף 6 במכתב, נשמיט את מה אם היה ילד נוסף ונכתוב רק:

לאור האמור כאן, לילדה הזאת, על כל מכלול תכונותיה, בשילוב עם מה שאנחנו רוצים ומסוגלים לעשות למענה, שיטת החינוך הביתי נראית לנו השיטה המיטבית. ?

[בן_עמי*]

בדיוק.

תעברי על הדפים של "חוק וביוקרטיה"- יש שם המון חומר.}

[עוד_אמא_מהורהרת*]

תודה, אנסה, ובמקביל אשמח לעוד עצות כאן

[בן_עמי*]

בקשות לחינוך ביתי תאושרנה אך ורק במקרים חריגים ביותר בהם ניתן להוכיח מעל לכל צל של ספק שהבקשה להקניית חינוך ביתי, מבוססת או נגזרת מתפיסת עולם מגובשת השוללת חינוך במסגרת ממוסדת כלשהי, וכן שקיימות נסיבות יוצאות דופן, מיוחדות וחריגות ביותר שבעטיין ילד אינו מסוגל ללמוד במוסד חינוך מוכר
יש לך רק ילדה אחת, את יכולה ללכת על תפיסת עולם השוללת.....

[עוד_אמא_מהורהרת*]

יש לך רק ילדה אחת, את יכולה ללכת על תפיסת עולם השוללת..... כפי שאמרתי, בעלי מתחיל להסכים לענין, אבל:
1) האישור חשוב לו מאוד
2) האמת חשובה לו מאוד

ו... האמונה שלילדה הזאת חינוך ביתי נכון הרבה יותר מכל דרך אחרת זו בהחלט האמונה שלנו, יחד עם זה אנחנו בהחלט מאמינים שכן יש ילדים שעבורם זה כן נכון ללכת למערכת. האידיאולגיה שלנו היא לא לחפש בילד פגמים, אלא לחפש מה טוב לילד ולתת לכל ילד את מה שנכון לו ולא לכל הילדים אותו הדבר

נסתכל במבט לאחור. נניח שבילדותי החינוך הביתי היה מוכר בארץ והורי היו שוקלים אותו, עבורי זו הייתה ברכה ועבור אחותי דווקא בית הספר הרגיל היה דבר מעולה. אז אם הורי היו נוקטים בחינוך ביתי לשתינו היו מזיקים לאחותי לא פחות מאשר הזיקו לי בכך ששלחו אותי לבית הספר.

אבל ... בדף הזה אני לא מחפשת שנתווכח ביננו, את חילוקי הדעות (המפרים לטעמי) עדיף שנשאיר לדפים אחרים. בדף הזה אני מבקשת שתקחו את השקפת העולם שלנו כדבר נתון ובהתאם לה תמליצו לי מה לכתוב ואיך. אז בכל זאת עצה מעשית אחת כבר קבלתי מימך - השינוי הקל (אבל אולי המשמעותי) בסעיף 6, ואני מתכוונת ליישם זאת.

עצה מעשית נוספת שלך, העיון בדפים האחרים, מזה למדתי שרצוי מאוד לאסוף ולהוסיף למכתב גם מסמכים נלווים.

[יונת_שרון*]

לגבי תוכנית הלימודים:
לא מעניין אותם כל מה שהילדה תלמד, אלא פשוט חשוב להם לדעת שהיא תלמד משהו, במיוחד "מיומנויות יסוד". לכן הייתי מצמצמת את רשימת התחומים למועדים, חשבון, עברית, ואולי עוד נושא אחד. מקסימום שניים. את אמצעי הלמידה לא הייתי מפרטת כרשימה, אלא כותבת במשפטים יותר "שיחתיים", כחלק מסעיף ה"איך". הסעיף הזה צריך לעזור לפקידים ליצור תמונה של תהליך הלימוד כפי שהוא קורה אצלכם בבית. כמו כן, הייתי שמה את האינטראקציה איתכם (מה שקראת "שיחות") כאמצעי הלמידה הראשון, כי לפקידים חשוב לדעת מי אחראי על הלמידה של הילדה (וזה אתם).

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אז, יונת, לגבי מה הילדה תלמד? אני מבינה שאת ממליצה להשאיר את:
_הכרת מועדי השנה
חשבון
עברית
הכרת הסביבה
נושא המשפחה
זהירות בדרכים וכללי זהירות אחרים_

אולי גם את:
_הכרת המחשב והשימוש בו
אנגלית
תנ"ך
מסורת וציונות
אקטואליה_

השינוי הנוסף עליו את ממליצה להבנתי הוא לכתוב כך:

אמצעי הלמידה

צפיה בטלביזיה (בעיקר ערוץ 8, ערוץ ההיסטוריה, נשיונל ג'אוגרפיק, לוגי, ערוץ הכנסת וכאלה), אם לבדה ואם בנוכחות אחד ההורים, ושיחה (תוך כדי התוכנית או אחריה) לגבי תוכן המשדר.
גלישה באינטרנט בליווי ההורים והרבה שיחות תוך כדי. גלישה הן באתרים של כיף והן באתרי למידה והעשרה.
קריאה ועיון בספרים (בבית, בספריה ובמקומות אחרים), אם לבד ואם יחד עם ההורים ושיחה על החומר הנקרא. אם מדובר בקריאת שירים או ספורים אז גם פתוח הצגות, משחקים ועוד (כיד הדמיון) על בסיס החומר שנקרא.
שיחות בכל נושא, והעשרת הילדה מידע של ההורים ושל אנשים אחרים.
יציאות מהבית והתיחסויות לדברים שרואים ושומעים.
התנסויות שונות על דרך המשחק, באמצעות עזרה בבית ועוד.

אני מניחה שבעיקר בקטע הזה יש הרבה מה לשפר בסגנון, ואשמח לסיוע גם בענין הזה.

[יונת_שרון*]

זה נראה יותר טוב!
לגבי רשימת התחומים, אי ממליצה לכתוב רק 4 תחומים, אולי 5. נראה לי שכדאי להשאיר עברית, חשבון ומועדים, ולצרף תחום אחד נוסף. וזהו! חשוב להם לדעת שאתם מתייחסים ברצינות לחינוך, זה הכל.
לגבי אמצעי הלמידה: הניסוח נראה לי בסדר, אבל אני חושבת שכדאי לשנות את הסדר: לפתוח בטלוויזיה עלול ליצור רושם של הזנחה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

לגבי אמצעי הלמידה: הניסוח נראה לי בסדר אם את אומרת אז כנראה שזה נכון. התחושה האישית שלי שהסגנון שלי כאן לא מוצלח. את הסדר בהחלט אשנה, אולי אפילו לסדר הבא:


אמצעי הלמידה

שיחות בכל נושא, והעשרת הילדה מידע של ההורים ושל אנשים אחרים.
התנסויות שונות על דרך המשחק, באמצעות עזרה בבית ועוד.
קריאה ועיון בספרים (בבית, בספריה ובמקומות אחרים), אם לבד ואם יחד עם ההורים ושיחה על החומר הנקרא. אם מדובר בקריאת שירים או ספורים אז גם פתוח הצגות, משחקים ועוד (כיד הדמיון) על בסיס החומר שנקרא.
יציאות מהבית והתיחסויות לדברים שרואים ושומעים.
גלישה באינטרנט בליווי ההורים והרבה שיחות תוך כדי. גלישה הן באתרים של כיף והן באתרי למידה והעשרה.
צפיה בטלביזיה (בעיקר ערוץ 8, ערוץ ההיסטוריה, נשיונל ג'אוגרפיק, לוגי, ערוץ הכנסת וכאלה), אם לבדה ואם בנוכחות אחד ההורים, ושיחה (תוך כדי התוכנית או אחריה) לגבי תוכן המשדר.

לגבי תחומי הלמידה, אז אולי כדאי:
הכרת לוח השנה
חשבון
עברית
הכרת הסביבה
נושא המשפחה והעם
הכרת המחשב והשימוש בו

האמת היא, שאם הם רוצים לדעת על השנה שבין גיל 5 ל-6, אז אני בונה זאת על סמך מה שהייתי מצפה שילד "רגיל" ישראלי, יהודי, חילוני ויליד הארץ ידע בהגיעו לגיל 6 בימינו. מה שכתבתי קודם זה תוספת של דברים שאינם הכרחיים בגיל הצעיר הזה, אבל אצל ילד חכם וסקרן, גם אם איננו מחונן, הם כבר גם כן יתבקשו (לדעתי) בגילאים הללו, וצריך יהיה לתת גם להם מענה.

[בשמת_א*]

מה שכתבתי קודם זה תוספת של דברים שאינם הכרחיים בגיל הצעיר הזה, אבל אצל ילד חכם וסקרן, גם אם איננו מחונן, הם כבר גם כן יתבקשו (לדעתי) בגילאים הללו, וצריך יהיה לתת גם להם מענה
יש הבדל בין מה שאת מתכננת לעשות לבין מה שכותבים עבור משרד החינוך.

כל מה שאת מתכננת ללמד את בתך נשמע טוב ויפה.

לעומת זאת, במכתב לאנשי משרד החינוך, יונת המליצה לך לא להציף אותם . עבורם, תרשמי רק 4 תחומים ודי.
כנראה, איתם - כל המוסיף גורע. אם תכתבי את כל הנושאים שלך, זה עלול להיראות להם יומרני, ולא למצוא חן בעיניהם.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בשמת, אם לא הבנת אבהיר - קבלתי את המלצתה של יונת, רק הסברתי מה גרם לי לכתוב את מה שכתבתי מוקדם יותר. האמת שחשבתי שאם לא כותבים הרבה אז משרד החינוך מסתכל על זה רע, וצריך לכתוב שמתכוונים ללמד מקסימום נושאים (מה שממילא מתאים לתוכניתנו), אבל עכשיו אני מבינה את טעותי ודבריך ש...כנראה, איתם - כל המוסיף גורע. אם תכתבי את כל הנושאים שלך, זה עלול להיראות להם יומרני נשמעים מאוד הגיוניים. לכן השאלה אם הרשימה המצומצמת שהותרתי נראית טובה (

_הכרת לוח השנה
חשבון
עברית
הכרת הסביבה
נושא המשפחה והעם
הכרת המחשב והשימוש בו_)?

ו ... אמנם כרגע אנחנו מדברים על השנה המקבילה לגן חובה, ומוקדם לדבר בתכלס על השנים הבאות. אז עכשיו רק לשם הסקרנות. האם גם בשנים המתקדמות יותר (למשל שמקבילות לחטיבת הביניים) עדיין צריך רשימה כל כך מצומצמת או שאז רשימה מקבילה למקצועות הלמוד שלומדים בני גילם בבית הספר + נושא אחד או שניים מתאימה יותר?

[יונת_שרון*]

נכון -- בשנים מתקדמות יותר הגיוני להוסיף נושאים. עקרונית, כמה שאת נראית יותר "רגילה" ופחות משונה -- יותר טוב.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

יונת, עדיין אשמח לחוות דעתך גם לגבי המכתב

[יונת_שרון*]

אני חושבת שמהמכתב שלכם ניתן להבין שבשבילכם חינוך ביתי זה לא אידיאולוגיה אלא פשוט שהילדה שלכם חריגה וזו הסיבה שאתם לא שולחים אותה למערכת. מאחר שהיא לא חולה או נכה באופן שלא מאפשר לה להגיע לבי"ס, אני חושבת שזו עמדה בעייתית -- האישורים ניתנים רק כאשר הילד לא יכול באמת להיות במערכת או כאשר ההורים מחזיקים באידיאולוגיה של חינוך ביתי.
אני חושבת שעדיף לוותר על ההצהרות בדבר "לכל ילד מתאים משהו אחר" ובמקום זה להתרכז ב"אנחנו מאמינים שחינוך ביתי הוא הדרך המתאימה ביותר לילדה שלנו".

[עוד_אמא_מהורהרת*]

כלומר? כפי שנאמר כאן, היות שאין לנו ילדים נוספים שאולי את מי מהם כן נרצה לשים במערכת, כי לדעתנו עבורו זה כן נכון, אז לא עלולה להתעורר השאלה מצידם: אז למה אותה ככה ואותו אחרת. לכן עדיף להתייחס למה שאנחנו רואים כנכון לגביה ולא התיחסות כללית ועקרונית, כך שלא נבליט שחינוך ביתי עבורנו הוא לא אידיאולוגיה גורפת? (האמת אני לא יודעת אם זה באמת לא אידיאולוגיה גורפת לגבי, אני חושבת שרק אם אזכה לילד נוסף והוא יהיה לחלוטין שונה מהילדה הזאת אז אוכל לדעת באמת מה עמדתי העקרונית, ולא לפני שאעמוד במבחן. אבל כשאני חושבת על זה קשה להאמין שאיזה ילד שלי הייתי רוצה לשלוח למסגרת).

יתכן שזה טוב, השאלה אם מאחורי זה (שזו אמת חלקית בלבד) בעלי יוכל לעמוד.

ומה עם האידיאולוגיה שכן משותפת, כך נראה לי, לכל אנשי החינוך הביתי וגם לנו שאומרת שכל זמן שלכל ענין שהוא ההורים לא הוכרזו משפטית כהורים בלתי כשירים, אז גם בתחום החינוך והלמודים אסור חד משמעית למדינה להתערב להם בקביעת המסגרת בה יהיו ילדיהם, בלי קשר למה מנחה אותם ואם לילדים יש או אין בעיות מהותיות כלשהן? יש דרך להשתמש בזה ואז לאפשר כן לאמר את מה שכתבתי? או שיש דרך להמנע מהמכשול שאת מציינת והלשמיט מהמכתב את שלטעמנו אין מסגרת לימודית אחת שמתאימה לכל הילדים כולם, ואפילו במשפחה אחת יתכנו שני אחים (ואפילו תאומים) שלכל אחד מתאימה מסגרת אחרת ויחד עם זה לא לחטוא לאמת שלנו?

לגבי התנאי החליפי לאידיאולוגיה. האמנם רק מום גופני של הילד יכול לשמש כאמתלה? האם לא ניתן למצוא סיבות נוספות (יש דברים שאני לא רוצה להרחיב עליהם כאן, אבל אם אדע עקרונית שהם אפשריים, כי אתם תציעו לי מבחינה תיאורטית כיוונים, אז אולי אמצא שיש משהו שמאוד מתאים לנו. אבל אז תהייה הבעיה, ומה אם הסיבה הזאת תפסיק להתקיים?).

אגב, לענין האידיאולוגיה. יום אחד כתבתי למישהי שלטעמי האישי למרבית הילדים במרבית המשפחות חינוך ביתי הוא הדרך הנכונה יותר, ויש רק חריגים שלהם הוא לא מתאים (כלומר צריך לחפש למי זה לא מתאים ולא למי כן). אני מביאה כאן את מה שכתבתי לה, ואשמח לדעת, אולי תוכלו להציע לי איך להעזר בזה במכתב.

הנה מה שכתבתי לה:
הגישה שלי היא שאם זה מתאים לילד ולמשפחה אז זה מה שצריך להיות.
הילדים שלטעמי חינוך ביתי לא מתאים להם:
1) ילדים שללא מסגרת סתם יתברברו וכל היום רק יעבור במיטה (מיעוט מבוטל לטעמי, אם מסתכלים לאורך זמן ולא רק בתקופה הראשונה)
2) ילדים שלא ילמדו כלום בלי מסגרת (יש דבר כזה?)
3) ילדים שחייבים קשרים חברתיים דווקא עם בני גילם ולא ידעו להשיג אפילו חבר אחד בלי שיפילו עליהם מישהו
מבחינת ההורים מי שאינם מתאימים לדעתי:
1) משפחות עם ילדים מתחת לגיל 8 ששני ההורים אינם בבית בבוקר ואף אחד מהם לא יכול או מוכן לעזוב את עבודתו
2) משפחות בהן הורה אחד עובד והאחר לא, אבל להורה הלא עובד אין סבלנות להרבה שעות עם ילדיו
3) משפחות בהן הורים מתקשים יתר על המידה לשים גבולות לילד
4) משפחות בהן ההורים חסרי בטחון ולא מאמינים ביכולתם להקנות לילד את הדברים החשובים לטעמם
כל ילד או משפחה שלא בקבוצות שציינתי, להם לדעתי חינוך ביתי הוא מעולה

[מיכל_שץ*]

_הילדים שלטעמי חינוך ביתי לא מתאים להם:

ילדים שללא מסגרת סתם יתברברו וכל היום רק יעבור במיטה (מיעוט מבוטל לטעמי, אם מסתכלים לאורך זמן ולא רק בתקופה הראשונה)
ילדים שלא ילמדו כלום בלי מסגרת (יש דבר כזה?)
ילדים שחייבים קשרים חברתיים דווקא עם בני גילם ולא ידעו להשיג אפילו חבר אחד בלי שיפילו עליהם מישהו_

את באמת מאמינה שאפשר לשים תויות כאלה על ילדים (או אפילו מבוגרים לצורך העניין).
אף אחד לא נולד עם תכונות כאלה, הוא מסגל אותן, לרוב בביה"ס...

[מיכל_שץ*]

את באמת מאמינה שאפשר לשים תויות כאלה על ילדים (או אפילו מבוגרים לצורך העניין).
חסר סימן שאלה
להלן:
???

[עוד_אמא_מהורהרת*]

מיכל, _את באמת מאמינה שאפשר לשים תויות כאלה על ילדים (או אפילו מבוגרים לצורך העניין).
אף אחד לא נולד עם תכונות כאלה, הוא מסגל אותן, לרוב בביה"ס..._ זו דעתך ודעתי, אבל ... אנחנו במיעוט. הרוב חושבים שכן, ואני מניחה שכמותם גם אנשי משרד החינוך וגם הורים שמתלבטים. הרוב מאמינים שילד שלא הולך למסגרת, אלא אם הוא נולד עם תכונות מיוחדות, לעולם לא יוכל לפתח כישורים חברתיים. את, אני ויתר המאמינים בחינוך ביתימסכימות שביה"ס הוא מעכב חברתי, אבל רוב האנשים חושבים שהוא דווקא מקדם

[יונת_שרון*]

תראי, הבקשה לאישור היא לא מניפסט חינוכי אלא מסמך מנהלי. את צריכה להתרכז במילוי הפרטים הרלוונטיים לפקידים, ולא להכניס דברים שאינם דרושים מבחינתם.
בנהלים כתוב בפירוש שיש שתי סיבות אפשריות לחינוך ביתי:

1. הילד לא מסוגל ללמוד במערכת (למשל סוגים מסויימים של נכות או מחלה).
2. להורים יש אידיאולוגיה שלא מאפשרת להם לשלוח את הילד לבי"ס.

חריגות "נורמלית" כמו מחוננות, הפרעות קשב וריכוז, פיגור שכלי או סתם אופי יוצא-דופן אינם סיבות לחינוך ביתי מבחינת הנהלים, לכן אין שום טעם לכתוב את זה בבקשה. ככה שאת נשארת הסיבה השניה: אידיאולוגיה. זה הכל.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אז עכשיו, כפי שציינתי בדפים אחרים, ממש היום ההחלטה נפלה. אבל עדיין מבחינת בעלי זה רק לשנה הקרובה, מה שמפריע לאפשרות לציין את זה כאידיאולוגיה, כי אם ישאלו אותו: "ומה לגבי העתיד" הוא יאמר שהוא עדיין שוקל לשלוח אותה לבית הספר, מה שיראה שלפחות מבחינתו זו לא אידיאולגיה (אבל אמירת האמת כן אידיאולוגיה מבחינתו). אצלי לעומת זה כיוון המחשבה הוא שגם לא בית ספר, והוא כבר הסכים שלא עושים גן חובה. אז איך מתגברים על המכשול של המחשבות שלו לגבי העתיד? כי אם לוקחים רק את העמדה שלי אז כן ניתן לצייר את זה כאידיאולגיה, אבל לא את עמדתו של בעלי. יש אפשרות לגרום לכך שגם מבחינת ההתדינות איתם תהייה בשלב זה התמקדות רק בשנה הקרובה ובכך נתגבר על המכשול הזה?

ומה לגבי מה שכתבתי קודם, שבו גם בעלי מאמין, שאם ההורים הם הורים כשירים משפטית אז הם ולא המדינה צריכים לקבוע באיזו מסגרת ימצא הילד, והיום הם יכולים להחליט על מסגרת אחת ומחר על אחרת, אבל העקרון הוא שההורים יקבעו ולא המדינה. זה יכול לשמש כאידיאולוגיה שתגבר על המכשול, או שזה לא יתקבל?

[מיץ_פטל*]

_הגישה שלי היא שאם זה מתאים לילד ולמשפחה אז זה מה שצריך להיות.
הילדים שלטעמי חינוך ביתי לא מתאים להם:

ילדים שללא מסגרת סתם יתברברו וכל היום רק יעבור במיטה (מיעוט מבוטל לטעמי, אם מסתכלים לאורך זמן ולא רק בתקופה הראשונה)
ילדים שלא ילמדו כלום בלי מסגרת (יש דבר כזה?)
ילדים שחייבים קשרים חברתיים דווקא עם בני גילם ולא ידעו להשיג אפילו חבר אחד בלי שיפילו עליהם מישהו_

באופן עקרוני אומר שאני בהחלט חושבת שיש ילדים שחינוך ביתי אינו מתאים להם,
אך אדייק יותר אם אמר שהמיזוג שלהם עם אותו הורה שנשאר איתם - אינו פורה.

כי בעיני אותם נק' המפגש של הילד הספציפי מול אותה אם ספציפית או אב ספציפים.הם הקריטריונים .
וכאן אני חושבת שזו אחריותם של ההורים לבוא ולהגיד שזה לא מתאים ולחפש או להמציא משהו חלופי.
כשלעומת זאת עם האח השני זה יכול לעבוד נפלא!

אני יכולה להגיד בפה מלא שהבן שלי זקוק לריתמוס קבוע, להפעלה ע"י אחרים (ילדים או מבוגרים), למגוון של תעסוקות אטרטיביות,למשהו מאוד אוסף ותומך מצד אחד ומצד שני מאוד יציב וברור .ואני בשלב זה של חיי לא יכולה לספק לו את כל הצרכים הללו.
לו יכולתי לחיות עם ריתמוס קבוע של יום ושבוע וחיי עמל ועבודה כל הזמן ,ולו יכולתי להיות בעלת יכולות אסרטיביות מפותחות,ואימון - אז זה יכול היה להיות מתנת אל עבורו.
לצערי המסע עוד ארוך עד שאגיע לשם. אבל אני בכיוון הנכון.

לכן
יש לשים לב היטב לצורכי הילד מול יכולות ההורה.

[יונת_שרון*]

מהורהרת, בעלך מתכוון להיות מעורב בתהליך הבירוקרטי?
אם לא, פשוט תכתבי את מה שאת חושבת.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אני מניחה שלגבי המכתבים, וכל הבירוקרטיה הכתובה, אני אכתוב ואראה לו, הוא יחווה את דעתו, נדון ונשנה מה שיהיה לשנות ונשלח. טלפונים נכנסים שנינו נהייה מעורבים באותה מידה (אולי אני מעט יותר), יוצאים הוא יותר (יש לי קושי ליזום שיחות טלפון), אבל בביקור של הקב"ס וכל היתר אני מניחה שנהייה מעורבים באותה המידה. מבחינת אופי המשפחה שלנו זה לא נראה לי אפשרי אחרת, אבל גם קשה לי להאמין שזה לא יראה רע אם לא נעמוד שנינו מולם.

[יונת_שרון*]

אז אולי תזמיני אותו לקרוא כאן ותקראו יחד את הנהלים. בעיון.

[בן_עמי*]

חריגות "נורמלית" כמו מחוננות, הפרעות קשב וריכוז, פיגור שכלי או סתם אופי יוצא-דופן אינם סיבות לחינוך ביתי מבחינת הנהלים,
נכון..
אלא אים ההורים חושבים שלילדים אלו המסגרת כן גורמת נזק חמור, (חמור יותר מהנזק שהיא גורמת לכולם...)
ו- הם שוללים חינוך במסגרת בית הספר לגבי ילדים אלו בשל כך.
ו- הם מוכנים "ללכת עד הסוף" כדי להלחם על זכותו של הילד ללמוד בבית.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אז אולי תזמיני אותו לקרוא כאן ותקראו יחד את הנהלים. בעיון. הלואי, הוא לא מוכן, אבל אולי אדפיס לו את הנהלים או שאעתיק לו לקובץ וורד שיקרא שם רק את מה שחשוב

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בן עמי, קלעת בול לכיוון המחשבה שלי. אני אמנם מאמינה שגם להרבה מאוד ילדים "רגילים לחלוטין" עדיף בחינוך הביתי, אבל על אחת כמה וכמה גם ל"חריגים הנורמליים" ועל אחת כמה וכמה כשבתי עושה רושם של "סופר מחוננת" רק שבגילה אבחון עולה כסף רב ואין לי אפשרות לעשות זאת ובכך לתת לה "תעודה שהיא כזאת".

[רני_בירק*]

באופן עקרוני אומר שאני בהחלט חושבת שיש ילדים שחינוך ביתי אינו מתאים להם,
לדעתי אין ילדים שאינם מתאימים לחינוך ביתי
יש בהחלט הורים אשר אינם מתאימים לחינוך ביתי

[עוד_אמא_מהורהרת*]

_לדעתי אין ילדים שאינם מתאימים לחינוך ביתי

יש בהחלט הורים אשר אינם מתאימים לחינוך ביתי_
ומכאן כבר אוטומטית אמרת שיש ילדים שאינם מתאימים - לפחות הילדים של אותם ההורים

[תבשיל_קדרה*]

רני, מיץ אומרת מה שאתה אומר - היא אומרת שהיא לא מתאימה להיות אמא-בחינוך-ביתי לילד שלה (כלומר: צירוף הורה-ילד שלא מתאים).

בן עמי, רעיון יפה: אידאולוגיה מוצקה שאומרת "בי"ס אינו מתאים למחוננים". יונת, מה את אומרת?

[בן_עמי*]

לא אינו מתאים. גורם נזק !!!
נזק שמפרנס פסיכולוגים רבים!
לא אידיאולוגיה, תפיסת עולם מגובשת השוללת לילדים אילו חינוך במסגרת ממוסדת כלשהי.
ישיבה בכיתה למחונן זה כמו לשים ילד רגיל בכיתה נמוכה יותר.
לילדים עם היפר וקשיי קשב וריכוז הישיבה בכיתה גורמת ל"הפרעות משניות", לעיתים חמורות, שכל פסיכולוג מכיר.
הורים לילד מפגר יכולים לטעון בבית המשפט כי הם יכולים לקדם את הילד יותר מכל מוסד של המדינה,
ועתידו של המפגר מושפע מאוד מכל התקדמות במצבו .

[נאוה_פרנס*]

בן עמי, בוא נאמר כך:

1. הנהלים קובעים שבעיות עם ביה"ס הם לא סיבה לחינוך ביתי.

המשמעות של בעיות עם ביה"ס: הבעיות יטופלו ולא תהיה סיבה לחינוך ביתי.
איך בעיות מטופלות?
מזיזים את הילד לכיתה אחרת / בי"ס אחר,
נותנים לילד עזרה מיוחדת - ועדה לטיפול בפרט.
זה אומר שאתה צריך להוכיח שיש בעיה שלא ניתנת לפיתרון.
בדרך תידרש לאבחונים, ועדות ואפילו טיפולים לילד ולמשפחה.
זה מה שאתה רוצה?

1. כשאתה אומר: לילד יש בעיה X ולכן אינו מתאים לביה"ס,

שוב אתה חושף את עצמך לדרישה לאבחונים, ועדות השמה וכדומה.

עדיף לא לגעת בזה.
הסיבה הכי מתאימה לחינוך ביתי היא: זו ההחלטה שלי כהורה, כאפוטרופוס הטבעי של הילד שלי.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לך לקבוע בלי שתצטרך לנמק בכלל...

כל מה שאמרת הוא נכון אבל לא רלבנטי לבקשה.
לפחות לא רלבנטי למי שרוצים לצמצם את החיכוך....

[בן_עמי*]

אין סיבה שיגרמו לילדים נזק ואז ינסו לתקן. איבחונים- כן ברור שצריך איבחון.
זה לא בעיות עם ביה"ס.
אידיאולוגיה לא תעזור למי שיש לו עוד ילדים שכן הולכים לביה"ס.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בן עמי,
אידיאולוגיה לא תעזור למי שיש לו עוד ילדים שכן הולכים לביה"ס. אמת. אבל מה עם מקרה כמו שלנו, שיש רק ילדה אחת במשפחה, אבל מבחינתה חינוך ביתי הוא כמעט אידיאולגיה, ומבחינת בעלי הוא פרקטיקה עדיפה לשלב זה, אבל את שנינו מנחה האידיאולגיה שאנחנו ולא המדינה צריכים להיות הקובעים בכל רגע נתון מה שנראה לנו הנכון ביותר באותו השלב? איך משתמשים בזה?

לגבי הרצון להמנע מאבחונים מיותרים, אני מסכימה עם הרוב כאן.

[נאוה_פרנס*]

אידיאולוגיה לא תעזור למי שיש לו עוד ילדים שכן הולכים לביה"ס.

זה לא נכון.
אני כהורה עושה את הכי טוב לילד שלי.
לאחד מתאים ביה"ס, לשני לא - זו דעתי ועל פיה אני פועל - בתוקף זכויותיי וחובותיי כאפוטרופוס הטבעי של הילד.

אתה כמובן יכול, לשתף פעולה עם אבחונים וכדומה,
כמו הורים אחרים לפניך (ויהיו גם אחריך) שמוכנים לעשות אבחונים ולהניחם בידי גורמים אלו ואחרים במשרד.
אני מכירה לפחות מקרה אחד בו הגורמים הרשמיים אינם מסכימים עם מסקנות ההורים ומחייבים אותם להכניס את הילד למערכת.
אנשי המערכת מאיימים על ההורים והפחידו אותם עד כדי שילוב של הילד במערכת עם הרבה הבטחות לעזרה.
כשהילד עובר אבחון על פי הנחייתם כחלק מהתהליך,
יש לך סבירות גדולה להיות במצב של ועדות השמה, פגישות עם המפקחת על החינוך המיוחד, וועדות הטיפול בפרט.
המערכת כמערכת מחוייבת לעשות כל מאמץ לפתור את הבעייה בתוך המערכת.

ממש לאחרונה היה מצב בו נדרשה משפחה להמציא דו"ח פסיכולוגי.
הנחיתי את האם לסרב והתחלנו בירור לפשר הדרישה (שלא על פי הנהלים).
סופו של דבר התברר שהגננת דיווחה על עיכוב התפתחותי שאכן היה בעבר.
האם סיכמה עם המפקחת שכדי להסיר ספק, יובא מכתב מהרופא המטפל על הטיפול שנעשה ועל מצב הילד.

הרעיון הוא לא להסתיר מידע, אלא לא לשחק לידי המערכת באופן שגוזל ממך את חרות ההחלטה.

[בן_עמי*]

לעוד אמא מהורהרת
יש לך רק ילדה אחת, את יכולה ללכת על תפיסת עולם השוללת.....

לנאוה
בקשות לחינוך ביתי תאושרנה אך ורק במקרים חריגים ביותר בהם ניתן להוכיח מעל לכל צל של ספק שהבקשה להקניית חינוך ביתי, מבוססת או נגזרת מתפיסת עולם מגובשת השוללת חינוך במסגרת ממוסדת כלשהי.
מה שכתבה יונת "אנחנו מאמינים שחינוך ביתי הוא הדרך המתאימה ביותר לילד שלנו".
(או כי ההורים שוללים חינוך ממוסד לכל הילדים , או כי ההורים שוללים חינוך בביה"ס לאותו הילד.)
הבקשה להקניית חינוך ביתי, מבוססת או נגזרת מתפיסת עולם מגובשת השוללת חינוך ילד X במסגרת ממוסדת כלשהי.
מאחר....
אן פה בעיה שצריך לפתור.
יש פה תפיסת עולם של ההורים השוללת חינוך הילד במסגרת כלשהי.

[יונת_שרון*]

תבשילה, לא משנה מה דעתי -- משנה מה תהיה דעת הפקידים... נראה לי שיהיה להם קשה להסכים לחינוך ביתי לחריגים, כי זה שומט את הקרקע מתחת למערכת.

מהורהרת, אני חושבת שאם בעלך מתכוון להיות מעורב בתהליך אז ברור שהוא צריך להבין את התהליך, לא?
מציעה לך להדפיס לו את הנהלים ואולי גם קטעים מכאן ולשים בשירותים -- להרבה גברים יש נטיה לקרוא ניירות שמונחים שם.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בן-עמי, אני שוב חוזרת על הקושי:
יש לך רק ילדה אחת, את יכולה ללכת על תפיסת עולם השוללת..... לבעלי האמת חשובה יותר מכל דבר אחר, כולל בחינוך בתנו (בערכים שהוא רוצה להקנות לה). גם לי האמת חשובה, אבל לפעמים יש דברים שחשובים לי מעט יותר. ושימוש בטידיאולוגיה האנט בית ספרית כאמתלה זו כמעט אמת מלאה מבחינתי, אבל לא ממש אמת מבחינת בעלי.

מצד שני את דבריך

_הבקשה להקניית חינוך ביתי, מבוססת או נגזרת מתפיסת עולם מגובשת השוללת חינוך ילד X במסגרת ממוסדת כלשהי.
מאחר...._ השאלה איך מנסחים את זה במכתב בצורה המיטבית ואח"כ איך אומרים את זה בפגישה עם הקב"ס?

אגב, אצל בעלי הסיבה העקרית נגד המערכת הוא הפחד מהאלימות. כלומר הוא מסכים לחינוך ביתי רק בגלל חשש מהנזקים שהמערכת תגרום לילדה, ואצלי גם נוסף השיקול שגם עם המערכת הייתה מעולה, ולא עלולה הייתה לגרום שום נזק, עדיין העדר המערכת ונגזרותיה טוב יותר לילדה ובלי המערכת היא תרוויח הרבה יותר, כלומר אותי לא מענין אם המערכת טובה או רעה לה, פשוט ברור לי שהבית עדיף עבורה, וזה שהמערכת גרועה זה רק משרת אותי לסתימת פיות המקטרגים

[בן_עמי*]

לעוד אמא מהורהרת

את משרד החינוך לא מעניין "האמת שלנו" ומה בדיוק אנו חושבים על חינוך הילד- אלא אם המסמך עונה על הדרישות או לא.
אם לדעתך מתאים לילדה חינוך ביתי וגם לבעל (אחרת הוא לא היה מסכים) אז אין פה שום שקר.

משרד החינוך לא דורש ממך להישבע לומר רק את האמת ואת כל האמת.
האמת- אן להם כל כך הרבה זמן וסבלנות לשמוע את האמת של כל אחד מהחברה פה ממש עד הסוף...

נראה לי שאם הם יאלצו לשמוע בפגישה ממש אבל מ----מ------ש את כל האמת מההתחלה ועד הסוף
(וגם את האמצע, וגם מה חשבנו לפני ואולי נחשוב אחרי ואולי גם מה חושבים כל שאר האנשים באתר)-
הם יאשרו לנו חינוך ביתי על המקום רק כדי לסיים וללכת הביתה...... (-:
ולא זה לא בדיחה זה לגמרי ברצינות.

[בן_עמי*]

מאחר.... שהחלטנו על חינוך ביתי השנה.
תוכנית הלימודים:......

תודה מראש, תהיו בריאים וחג כשר ושמח....

[עוד_אמא_מהורהרת*]

_מהורהרת, אני חושבת שאם בעלך מתכוון להיות מעורב בתהליך אז ברור שהוא צריך להבין את התהליך, לא?
מציעה לך להדפיס לו את הנהלים ואולי גם קטעים מכאן ולשים בשירותים – להרבה גברים יש נטיה לקרוא ניירות שמונחים שם._

יונת, לפני שהוא השתכנע (בסוף לא ברור לי מה בדיוק גרם לזה) לגבי השנה הבאה, התחלתי באמת לרכז קטעים מכאן לקובץ וורד, כדי לשכנע אותו באמצעותם מבלי שיתטרך לקרוא כאן ולחפש בעצמו. אבל לא הספקתי לתת לו והוא שינה את דעתו כך שמה שצברתי כבר לא רלוונטי. יתכן שכדאי באמת שאעתיק לו את הנהלים, אבל אני חוששת שזה רק יגרום נזק וירתיע אותו, אם יסכים בכלל לקרוא. לכן, מה שאני צריכה זה למצוא דרכים איך לכתוב את הדברים במכתב כך שגם הוא יוכל לעמוד מאחוריהם, ולפני הפגישה עם הקב"ס לשבת איתו לשיחה ולהחליט מה אומרים, אבל להמשיך להיות אני המובילה בענין.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בן עמי, _את משרד החינוך לא מעניין "האמת שלנו" ומה בדיוק אנו חושבים על חינוך הילד- אלא אם המסמך עונה על הדרישות או לא.
אם לדעתך מתאים לילדה חינוך ביתי וגם לבעל (אחרת הוא לא היה מסכים) אז אין פה שום שקר._ אבל בעלי מסכים רק לשנה הזאת ולבית ספר הוא כן רוצה לשלוח אותה, ואותו (את בעלי) כן מעניינת האמת שלנו, והוא לא יסכים לשקר

[בן_עמי*]

הוא לא משקר.
אתם בכל מקרה מדברים על אישור לשנה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

כן, אבל הבנתי שהם מגששים גם על הכוונות לעתיד, וכאן אני אומר שמבחינתי (וזו האמת) גם בית ספר לא יהיה, ואילו בעלי או שיאלץ לשקר או שיאמר שלבית ספר היא כן תלך, ואז הם ישאלו: "אז למה לגן לא?" ו... "בלי גן איך היא תסתדר כשתכנס לבית ספר?".

[בשמת_א*]

אבל הבנתי שהם מגששים גם על הכוונות לעתיד
מה הבעיה להגיד להם ש"כרגע" (דגש על כרגע) החינוך הביתי הוא הדרך המתאימה לילדה שלכם.
אתם תחליטו כל שנה מחדש, מה הדרך המתאימה לה ביותר בגיל שהיא תהיה בו.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בשמת, מה הבעיה להגיד להם ש"כרגע" (דגש על כרגע) החינוך הביתי הוא הדרך המתאימה לילדה שלכם. את יודעת, בשעת לחץ לא חושבים על הדברים הכי טריוויאלים, בשביל זה אתם כאן, והנה הבזקת לי את מה שהייתי אמורה לחשוב עליו לבד. תודה ענקית, מקווה שזה יועיל.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

טוב, אז ה-14 בפברואר מתקרב ואז נבצע את ההרשמה לגן. היות שאין הרבה סיכויים שנשנה את דעתנו ולכן ההרשמה רק על הנייר בלבד, נראה שנרשום אותה לגן הנגיש אבל הגרוע לטעמנו. כנראה שממילא היא לא תבקר אף פעם בגן, אז מה זה משנה. נקווה שלא נתחרט ונאכל אותה.

טוב, אז בימים הקרובים אארגן את הבקשה למשלוח. אז תזכירו לי בבקשה, מעבר למה שהנהלים מחייבים, מה רצוי לצרף לבקשה כדי להגביר את הסיכויים, ולאן לשלוח את הבקשה. להזכירכם, אנחנו מראשון.

תודה

[אביטל_1*]

לאור מה שקראתי כאן, כן מדובר במקרה חריג שמהווה סיבה טובה למתן האישור. רמה תיכונית במתמטיקה לפני גיל 5 זה לא חריג? בי"ס לא יכול לתת מענה הולם במקרה כזה והחינוך הביתי ממש מוצדק. אתם ממש לא חייבים לשכנע שיש לכם את האידיאולוגיה הנכונה לקבלת האישור.
אמא מהוהרת - התחושות שלך נכונות ורק את יודעת מה טוב לבת שלך. בהצלחה!

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אביטל יקרה, עקרונית מה שאת אומרת נכון. רק בעיה. בינתיים הילדה לא מתלהבת להראות את הידע והיכולות שלה מחוץ למשפחה, ואם נשתמש בטיעון הזה ירצו ודאי לבדוק אותה והיא לא תשתף פעולה ואכלנו אותה

[יונת_שרון*]

זה לא חריג?
לא. זה לא חריג מספיק בשביל למנוע מהילדה ללכת לבי"ס. יש עוד ילדים מחוננים בארץ, ורובם כן הולכים לבי"ס.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

יונת,
יש עוד ילדים מחוננים בארץ, ורובם כן הולכים לבי"ס ללא ספק, ובכל זאת נראה לי שעקרונית אביטל צודקת. אם אבחון היה יכול לעמוד על הפרק, אני חושבת שזה היה בקלות מאפשר לנו להשיג את האישור בלי פילפולי אידיאולוגיה. כי נכון מה שכתבת כאן. אבל די שתבקרי בפורום הורים למחוננים בתפוז ותביני שהמחוננים שכן הולכים לגן ולבית ספר, הפער הלימודי בינם לבין בני גילם משמעותי הרבה פחות מאשר אצל בתי. נכון שלילד בכתה ב או ג שמצליח בקלות להתמודד עם חומר של כתות ה או ו או מעט מעבר המערכת מוצאת פתרונות, אבל לא נראה שהמערכת יכולה להציע משהו לילדה שלפני גיל 4 כבר התחילה להתמודד עם חומר של תיכון, וסביר להניח שעד גיל 8 או 9 תתחיל גם עם חומר אקדימי. איזה פתרון המערכת יכולה להציע לה?
אז אם היינו יכולים לקחת את הילדה לאבחון, אין לי ספק שזה כן היה מראה על חריגות ברמה מספקת. אבל אבחון בלתי אפשרי בשלב זה, אז כנראה שבאמת צריך להשתמש רק באידיאולגיה. אז אתמול בצעתי את הרשום לגן, וכעת אני עובדת על הכנת הבקשה למשלוח. אבל עדיין לא הבנתי אל מי בדיוק עלי לשלוח.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

שוב מבקשת את חוות דעתכם, כעת לתוכנית הלמודים ולמכתב שמוכנים למשלוח.

להלן המכתב:

---

היות שאנו ..., הורי הילדה ..., שמספר הזהות שלה ..., והיא ילידת ..., מאמינים באשר נפרט בהמשך; לכן אנו מבקשים לקבל עבורה אישור לפטור מחוק חינוך חובה.

להלן האני מאמין שלנו:

אנחנו מאמינים שהילד לא חייב להיות ילד בעייתי או עם קשיים ברורים כדי שמסגרת של גן ובית ספר לא תתאים לו. בהחלט יתכן גם ילד "רגיל" שעבורו חינוך, חברות ולמוד במסגרת הבית פשוט תתרום עשרות מונים יותר הן לילדות בריאה ומאושרת והן להפיכתו לאדם בוגר שמנהל את חייו בצורה בריאה יותר ואולי גם תורמת יותר.

אנחנו גם מאמינים שאם ההורים הם הורים כשירים משפטית אז הם ולא המדינה צריכים לקבוע באיזו מסגרת ימצא הילד, וזאת בלי שום קשר להיותו של הילד "רגיל", בעייתי, חולה, נכה, מחונן או חריג בכל דרך אחרת. לגישה הזאת שלנו יש תימוכין בפסיקה שהייתה בדיון משפטי בראשותו של השופט גרוניס בעניינה של משפחה אחרת, בפסיקה נוספת של השופטת שמגר, בחוקי מדינת ישראל שנוגעים לזכויות האדם וחירותו ולקשרי הורים ילדים, באמנות בינלאומיות לזכויות האדם ולזכויות הילד שעליהן חתומה מדינת ישראל ועוד.

לאור האמור כאן, אנחנו מאמינים של..., על כל מכלול תכונותיה, בשילוב עם מה שאנחנו רוצים ומסוגלים לעשות למענה, שיטת החינוך הביתי היא השיטה המיטבית.

לכן, אנחנו חוזרים על בקשתנו לאשר ל... פטור מחוק חינוך חובה.



רצ"ב:

1. תוכנית הלמודים שלנו לשנה הקרובה
2. צלום אשור ההרשמה לגן
3. רשימה מדגמית של אישים ידועי שם שהיו בחינוך ביתי
4. קטע מהפסיקה של השופט גרוניס
5. קטע מהפסיקה של השופט שמגר
6. קטע מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
7. קטע מאמנת זכויות האדם של האו"ם
8. קטע מאמנת יוניצף על זכויות הילד

ותוכנית הלמודים:

---

מה הילדה תלמד?
• עברית
• הכרת לוח השנה
• חשבון
• הכרת הסביבה
• נושא המשפחה והעם
• הכרת המחשב והשימוש בו
איך?

הלמודים יעשו ברמה ובקצב שיתאים לה תוך מגמה להגיע לפחות ל:

• יכולת כתיבה והקלדה של שמה ושל שמות בני המשפחה
• יכולת קריאה עצמאית ברמה בסיסית ביותר וניהול שיחה על החומר שנקרא
• יכולת לשאול שאלות ולתת תשובות באופן שיעשיר את עולמה
• הכרת החודשים, השבת, החגים ויתר המועדים כסדרם
• יכולת ספירה ומניה בלי הגבלה
• הכרת 4 פעולות החשבון
• הבנת השעון
• יכולת התמצאות
• פתוח אהבה לסביבה ולמדינה
• זיהוי נכון של הקשרים במשפחה
• יכולת תפעול בסיסית של המחשב

אמצעי הלמידה

• שיחות בכל נושא, והעשרת הילדה מידע של ההורים ושל אנשים אחרים.
• התנסויות שונות על דרך המשחק, באמצעות עזרה בבית ועוד.
• קריאה ועיון בספרים (בבית, בספריה ובמקומות אחרים), אם לבד ואם יחד עם ההורים ושיחה על החומר הנקרא. אם מדובר בקריאת שירים או ספורים אז גם פתוח הצגות, משחקים ועוד (כיד הדמיון) על בסיס החומר שנקרא.
• יציאות מהבית והתייחסויות לדברים שרואים ושומעים.
• גלישה באינטרנט בליווי ההורים והרבה שיחות תוך כדי. גלישה הן באתרים של כיף והן באתרי למידה והעשרה.
• צפייה בטלביזיה (בעיקר ערוץ 8, ערוץ ההיסטוריה, נשיונל ג'אוגרפיק, לוגי, ערוץ הכנסת וכאלה), אם לבדה ואם בנוכחות אחד ההורים, ושיחה (תוך כדי התוכנית או אחריה) לגבי תוכן המשדר.

זמן שאמור להיות מוקדש ללמידה מסודרת כל יום
שעה עד שעתיים וחוץ מזה ננצל כל הזדמנות שתקרה לפנינו ללמידה אגבית

---

יש תיקונים של הרגע האחרון? ואל מי לשלוח?

[אביטל_1*]

אותי זה משכנע (-; אבל לא אותי את צריכה לשכנע... אין לי ניסיון עם ניסוח מכתב אידיאולוגי . אם זו האמת שלך, נראה שיאשרו. בכל אופן כבר קיבלו אישורים על סמך מכתבים דומים ומה שבטוח זה יותר קל מלהעביר את הילדה אבחונים (כי זה לא יגמר בפעם אחת).

[עוד_אמא_מהורהרת*]

תודה, אביטל!

אשמח לעוד חוות דעת ובלילה הקרוב אני מתכוונת לערוך סופית.

עדיין נותרה הבעיה הטכנית - לא הבנתי אל מי עלי להפנות את הבקשה ומה הכתובת.

[תבשיל_קדרה*]

אנחנו עשינו הכל דרך המועצה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

כלומר, לשלוח ליחידת גני ילדים בעירייה?

[תבשיל_קדרה*]

הייתי מתקשרת קודם, מוודאת שיש פקידה שתקבל את זה (כדאי לרשום את שמה על המעטפה).

[עוד_אמא_מהורהרת*]

מה צריכה להיות הגדרת התפקיד של מי שאני מחפשת?

[תבשיל_קדרה*]

אצלינו זה באמת באגף קדם-יסודי (אם אני לא מערבבת מונחים).
יחידת גני ילדים נשמע סביר. בררי מי ביחידה עוסק בזה. אם לא יודעים מה לומר לך, בקשי לדבר עם הקב"סית.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

טוב, ההתלבטות משנה כיוון. עד עכשיו היינו בטוחים במאה אחוז שאנחנו מגישים בקשה לאישור, בתחילה גם חשבנו שאם האישור לא יתקבל עד ה-1 בספטמבר, בלב כבד כן נשלח את הילדה לגן. אח"כ החלטנו שמגישים בקשה, אבל בכל מקרה משאירים אותה בבית. כך חשבנו עד שלשום בערב. אבל עכשיו נודע לנו שבראשון כנראה שאנחנו בסה"כ המשפחה השלישית שהולכת על הדרך של חינוך ביתי גם אחרי גיל 5, ושתי המשפחות האחרות אפילו לא הגישו בקשה לאישור, מה שהופך לסבירה מאוד את האפשרות שבעירייה אפילו לא מכירים את הדרך הזאת. אז מתעוררת המחשבה של לא לעורר מתים מרבצם.
בנוסף, מעיון כאן באתר כבר הבנתי שלפעמים המדינה מציקה יותר למי שבקשו אישור ומתעלמת לחלוטין מאלה שלא. אז מתחילה להתעורר השאלה האם בכלל להגיש בקשה או שפוט להשאיר את הילדה בבית בצורה לא רשמית?. האם אם לא נגיש אישור אין חשש שיתדפקו על דלתנו? האם בלי אישור יש אפשרות לארגן את נושא הביטוח של הילדים? ו ... אולי החשוב מכל, אם המדינה עוזבת במנוחה את אלה שלא מבקשים אישור, אז מה תועלת יכולה לצמוח מבחינתנו אם כן יהיה לנו אישור? ושאלה אחרונה .... את הרשום לגן כבר בצענו, אם לא נגיש בקשה לאישור האם זו לא הייתה טעות?

בקיצור ... מה דעתכם, שנגיש בקשה לאישור או שנעזוב ככה ורק אם יפנו אלינו בשנה הבאה אז כבר נתמודד?

[נאוה_פרנס*]

בראשל"צ מכירים את הדרך - הייתה להם תקשורת איתי לפני 3 שנים.

זה במחלקה לטיפול בפרט (או משהו כזה...)
בזמנו ניהלה את המחלקה חיה ברנפלד
בכל מקרה, הקב"סית ייושבת שם במחלקה.
אם זו אותה קב"סית שהייתה אז - היא לא מזיקה אבל גם דיי חסרת כוח.

מבחינת מחוזות, את שייכת למחוז מרכז - במחוז יש כמה אנשים שלא מתלהבים מהחינוך הביתי.
הם יכולים להנחית על הקב"סית הנחיות ואיומים שיועברו אליכם.

אם תגישי מסודר, ואם בעלך ואת לא תשדרו שאתם נכנעים בקלות תחת לחץ - לא תהיה בעייה.
אם ידפקו בדלת, לעומת זאת....
אני יודעת שיש אנשים שהיו להם בעיות עם המחוז.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

כלומר? עדיף כן להגיש בקשה לאישור? להיות מכוסים? מה בעצם היתרונות של העובדה שהגשנו את הבקשה (בשלושה מקרים אפשריים: 1) מתקבל אישור בזמן. 2) ב-1 בספטמבר טרם התקבל האישור אבל הילדה נשארת בבית. 3) מתקבלת תשובה שלילית אבל אנחנו משאירים את הילדה בבית.) האם לפחות בשתי האפשרויות האחרות למי שלא הגיש בקשה (ולכן לא עורר תשומת לב) אין יתרון? האם לא "מטרידים" יותר את מי שכן יש לו אישור? מצד שני, אם לא דואגים לאישור ואז "עולים" עלינו, מה עלולים בעצם לעשות לנו?
אמא אחרת מראשון, ששוחחתי איתה השבוע, טענה שלדעתה הסיכונים מצד הממסד, למי שלא מגיש בקשה לאישור, גדולים הרבה יותר בישוב קטן, ובעיר גדולה לא שמים לב אל מי שלא מגיע לגן ו/או לבית הספר. האם יש היגיון בדבריה?

בכל מקרה, אם להגיש, אז זה לחיה ברנפלד או מחליפתה?

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אוף, אני לא מצליחה לצאת מההתלבטויות. כבר חשבתי שבעלי קיבל את הענין ונהייה שלם איתו, לפחות לשנה הבאה, ובלילה האחרון התברר שטעיתי, והוא מאוד לא מאושר מההחלטה ורואה בה הימור קשה, ונראה שכל הזמן הוא יבדוק אותי ו"יחפש אותי" בענין. אבל ... הוא נתן את הסכמתו, ובלי סיבה משמעותית, הוא לא מתכוון לסגת ממנה, לפחות לא בשלב המקביל לגן חובה.

אז זה מחזיר אותי להתלבטות כן או לא להגיש בקשה לאישור?, אחרי שבשבוע שעבר הוא הבין שאולי גם בלי אישור זה לא סוף העולם.

אז אני רואה את הדברים ככה: נאמר שנגיש בקשה לאישור. אז בשלב כלשהו יהיה ביקור הבית והשיחה איתנו. כשהוא לא מאושר מההחלטה, אני יכולה לסמוך עליו שלא יאמר דברים שיכשילו אותנו? ואם הם יראו שאצלי זו אידאיולוגיה (כן, אני כבר מגדירה את זה ככה), אבל הוא מתנגד, נוכל לקבל אישור? ואם נקבל מהם תשובה שאין אישור, האם הוא לא ילחץ עלי להכניס אותה למערכת מרגע קבלת התשובה השלילית? אם הוא ילחץ מה יהיה עלי לעשות (הרי לא אהרוס את המשפחה בשביל זה, אבל מדובר בנושא שקשה לי לוותר עליו)? ואם לא ילחץ, האם אנחנו לא עלולים להגרר למקומות לא רצויים שמשרד החינוך יוביל אותנו אליהם, כולל בתי משפט (אין לנו תקציב לזה) בגלל שקבלנו תשובה שלילית ובכל זאת אנחנו משאירים את הילדה בבית? ואם לא נגיש בקשה, אז נכון שיש סיכוי שלא ישימו לב אלינו, אבל מה יקרה אם כן ישימו לב?

בקיצור. מה יותר נכון במצבנו, להגיש בקשה או לא להגיש?. כלומר, אני בטוחה שאם בעלי גם היה שלם עם ההחלטה אז להגשת הבקשה יש יתרון, לא בטוחה אם זה נכון כשבעלי מסכים אבל לא מאוהב בהחלטה.

[1_אילת_2*]

לגבי להגיש או לא להגיש- אני הייתי משאירה לאחרים את העבודה הקשה. כלומר, שיבואו לחפש אתכם.
לגבי מהות הפגישה. אם בעלך לא מסוגל לסתום (סליחה על השפה) אז שלא יהיה בבית. הוא צריך לחתום, לא להעיד.
אידיאולוגיה או לא: צר לי. זה לא מעניין אף אחד. לא האידיאולוגיה שיש לך או אין לך, לא כמות ואיכות האנשים שלמדו בחינוך ביתי, ולא אם בתך מחוננת או מפגרת או במקום אחר בסקאלה. זה פשוט לא מעניין אף אחד. מה שמעניין הוא נחישות והידע שאתם אפוטרופסים על הילדה שלכם ולא אף אחד אחד. תתנהגו יפה, אל תדברו שטויות, תמלאו טפסיםכפי שתידרשו וזה הכל.
אם תקבלו תשובה שלילית- תערערו.
לדעתי לא תוכלו להתחמק כי כבר רשמתם את הילדה לטרום חובה. כלומר- קיים רישום. ברגע שהיא לא תופיע ברשומות לגן חובה- תקבלו טלפון. אבל אולי לא.
אצלנו מגישים את הטפסים לקב"סית. לוידעת מה אצלכם.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

לאילת,
אני הייתי משאירה לאחרים את העבודה הקשה. כלומר, שיבואו לחפש אתכם_ לא ברורה לי כוונתך, בעיקר לאחר התוספת שלך בסוף _לדעתי לא תוכלו להתחמק כי כבר רשמתם את הילדה לטרום חובה. כלומר- קיים רישום. ברגע שהיא לא תופיע ברשומות לגן חובה- תקבלו טלפון (אגב, היא כבר רשומה לשנה הבאה, לחובה, רק בכל מקרה לא תלך)

ולדבר האחר שהעלת.
אידיאולוגיה או לא: צר לי. זה לא מעניין אף אחד. לא האידיאולוגיה שיש לך או אין לך, לא כמות ואיכות האנשים שלמדו בחינוך ביתי, ולא אם בתך מחוננת או מפגרת או במקום אחר בסקאלה. זה פשוט לא מעניין אף אחד זה לא מה שאני מבינה מהנהלים ומהדיונים כאן באתר

ולענין ...
אם בעלך לא מסוגל לסתום (סליחה על השפה) אז שלא יהיה בבית. אני לא מוכנה לדרוש ממנו דרישה כזאת, להפך ... נוכחותו חשובה לי, וגם אם הייתי דורשת סביר שהיה מתנגד, ואז בצדק, אולי גם היה שם רגליים. מה יש רק לי יש זכויות לקבוע דברים לילדה? היא לא בתו?

[יונת_שרון*]

אם בעלך יגיד לקב"סית שהוא מתנגד או שהוא מתלבט, סביר שלא תקבלו אישור.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אז, יונת, מה את מציעה לעשות? להגיש את הבקשה ולקוות שבעלי לא יפול בלשונו או לא להגיש ולקוות שלא ישימו לב אלינו? צריך לזכור שלבעלי קשה לנצור את לשונו ולרוב הוא אומר את מה שהוא חושב (יש לזה גם המון יתרונות )

[יונת_שרון*]

פשוט תגידי לו את זה.

[פלונית*]

פשוט תגידי לו את זה.
אם הוא באמת רוצה אישור לחינוך ביתי, תסמכי עליו שינצור את לשונו.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אם הוא באמת רוצה אישור לחינוך ביתי, תסמכי עליו שינצור את לשונו כאן הבעיה, מחד הוא עכשיו מסכים לחינוך ביתי בשנה הבאה, אבל מאוד לא שלם עם זה, אבל כבר מוכן לוותר על האישור, מצד שני בליבו (לפי דבריו מאתמול) הוא מאוד לא מתלהב ואפילו חושש מאוד מחינוך ביתי. אז אם תשאלנה שאלות שמבחינתו הן מכשילות זה מהווה קושי, ולכן אולי עדיף לא לבקש. אבל אז קיים החשש ומה יהיה אם כן ישימו לב אלינו.

ויונת, לא הבנתי את כוונתך בדבריך פשוט תגידי לו את זה

[1_אילת_2*]

עוד אמא- אני אנסח את זה במילים הכי ברורות שאני יכולה: תזכירי לבעלך מה קרה לבתך בגן. שאלי אותו האם הוא רוצה בשנה הבאה חינוך ביתי או גן חובה. אם אתם מגיעים לפגישה עם קב"סית /מפקחת בקשי ממנו שלא יהיה. הסבירי לו שאם יהיה ויאמר מה שהוא חושב לא תקבלו אישור לחינוך ביתי והילדה תהיה בגן בשנה הבאה. הזכירי לו שוב מה קרה בגן.
מבין כל ההתפלספויות והקשקושים זכרו שטובת הילדה עומדת לנגד עינכם.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אילת, מבין כל ההתפלספויות והקשקושים זכרו שטובת הילדה עומדת לנגד עינכם אני לא צריכה להזכיר לו, בניגוד להורים האחרים בגן בו הייתה שנינו (ואולי הוא יותר ממני) לא שכחנו מה קרה, אבל מהסיבה הזאת הוא רק הסכים לכך שהשנה היא לא תחזור לגן, אבל כבר אז אמר: "רק השנה, לגן חובה היא כן תלך!". לאחר מכן, שראה שהיא פורחת בבית, נראה היה שהוא מסכים ברצון גם שבשנה הבאה היא תהייה בבית. הוא גם מסכים בהחלט שמבחינה לימודית המערכת לא תוכל לתרום לה כלום, אבל עדיין יש לו בעיה קשה עם הקטע החברתי, והוא מאמין שמה שקרה בגן שהייתה בו לא יקרה במרבית הגנים, ולכן ניתן לשלוח לגן ורק להיות יותר עם האצבע על הדופק, אבל הנזק החברתי שעלול לדעתו להגרם לה בחינוך ביתי, בגלל האזור בו אנו גרים וחוסר יכולתנו לשנות מקום מגורים, לטעמו הוא נזק ודאי וחמור. אני לעומתו מאמינה שהסיבה החשובה ביותר שבשלה יש ללכת על חינוך ביתי היא דווקא השיקול החברתי. כלומר בדיוק מה שמפריע לו בחינוך ביתי הוא בדיוק הדבר שבגללו יותר מכל אני רוצה את זה.

ושוב לגבי דבריך אם אתם מגיעים לפגישה עם קב"סית /מפקחת בקשי ממנו שלא יהיה חס וחלילה אני לא מוכנה לשקול אפשרות שכזאת מהשיקולים שציינתי בתשובתי הקודמת אליך. בעיני זו פשוט חוצפה לבקש ממנו דבר כזה, ואם המצב היה הפוך והוא היה מבקש ממני להעדר הייתי פשוט מפוצצת את הענין. כמובן שאם עד שתתקיים הפגישה הוא ימצא עבודה, ומועד הפגישה יקבע בשעה שהוא יהיה בעבודה, אז אשאיר בידיו את ההחלטה אם להגיע לפגישה או לא. אבל בשום תנאי אני לא אבקש ממנו לא להיות נוכח בפגישה.

אבל, את עדיין עונה רק על השאלות מה לעשות בפגישה, ולא לשאלה העקרונית יותר. מה עדיף מבחינתנו - כן להגיש בקשה לאישור או לא להגיש?

[תבשיל_קדרה*]

אם מוסכם על שניכם לבקש אישור לחינוך ביתי, האסטרטגיה הטובה ביותר היא שרק את תהיי בפגישה.
זה לא "אל תהיה כי אתה נגד", אלא "אל תהיה כדי לעזור".

ועוד - אם מוסכם על שניכם לבקש אישור לחינוך ביתי, בעלך יכול לומר בלב שלם "אנחנו רצים שהילדה תהיה השנה בבית", ולא לענות על שאלות מסובכות (כמו - מה יהיה בשנה הבאה? מה תעשו אם הילדה תבקש בי"ס? מה הקשיים שאתם צופים?).

[תבשיל_קדרה*]

עדיף מבחינתנו - כן להגיש בקשה לאישור או לא להגיש?
לדעתי, אין אף פעם שום סיבה למהר.
לא תגישו? יתקשרו אליכם (לא לפני סטמבר), ישאלו מה קורה, תעני, יגידו לך להגיש, תגישי.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

תבשיל נהדרת, לסוג כזה של תשובות אני מצפה. אז אם אנסה לסכם את מה שכתבת כאן, המלצתך היא (ותקני אותי אם אני טועה). בשלב ראשון לא להגיש בקשה כי ... סבירות מסוימת ש"לא יעלו עלינו" וזה הכי טוב, ו ... גם אם "יעלו עלינו" לא מיד יפעלו בדרכים חמורות, תחילה רק ידרשו שנגיש בקשה, ורק אם זה יקרה אז להגיש את הבקשה, ואז ... אם עדיין בעלי רק יסכים ולא בלב שלם יתמוך אז ... לא להרגיש עם זה רע ולבקש ממנו שלא יהיה בשטח בעת הפגישה, או שיהיה אבל ישאיר לי לדבר ובעצמו ידבר רק במה שלא עלול להכשיל את המהלך. האם הבנתי אותך נכון? כי הרי התייעצתי משום שלא ידעתי מה לעשות, וכעת נראה לי ש... אם אכן הבנתי אותך נכון, אז כך אנהג (ואז גם לא אצטרך לחפש למי בדיוק להגיש את הבקשה, כי כשיפנו אלי גם אשאל את הפונה).

[תבשיל_קדרה*]

כן, הבנת כמו שהתכונתי.

[יונת_שרון*]

מה יש לא להבין במה שכתבתי? פשוט תגידי לבעלך שאם הוא יגיד לקב"סית שהוא מתנגד לחינוך ביתי או שהוא מתלבט בעניין, אז די בטוח שלא תקבלו אישור. תני לו את המידע כדי שיוכל להחליט מה לעשות -- להיות במקום אחר, להשאר ולתמוך בחינוך ביתי, או לטרפד את העניין.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

חשבתי שלא אכתוב כאן יותר. אבל משום שנאלצת כן, אז ראשית ננצל את הזמן בשנה לברך בשנה טובה ולבקש סליחה ממי מהמשתתפים אם פגעתי בו/ה.

כעת לענייננו. טוב, ההתפתחויות הן כאלה: ראשית, כבר ב-1 בספטמבר התקשרה אלינו הגננת לודא מה קורה עם הילדה (גננת נחמדה), בעקבות השיחה איתה, הגשנו ב-2 בספטמבר בקשה מסודרת לאישור. אבל ... מנסים לשים לנו רגליים (למרות שהבאנו גם את כל הציטוטים המשפטיים האפשריים שהוצאתי מהאתר כאן). כעבור יום קבלנו טלפון מכיוון אחר. מישהי מהפורומים בתפוז, שלא אוהבת את הרעיון של חינוך ביתי, פנתה לרווחה לאמר שאנחנו ממש מתעללים בילדה, ועכשיו מציקים לנו גם מהכיוון הזה וגם הטיפול בנושא החינוך הביתי מוזר. מחד העבירו את הבקשה שלנו למשרד החינוך (שתי קבסיו"ת, דוקא נחמדות, כבר בקרו בביתנו לפני כשבוע) אבל מאידך פועלים גם בכיוון של להגיש נגדנו תביעה משפטית על הפרת חוק לימוד חובה. אחת הקבסיו"ת אמרה שהיא מקווה שהאישור לפטור יגיע לפני שיגיע הזימון לבית משפט. אבל זה מפחיד נורא, בעיקר כשאנחנו חיים רק מהבטחת הכנסה, והמשפחה אמנם כבר לא שמה לנו רגליים אבל גם לא תומכת ואין סיכוי שנוכל להעזר בהם למימון הקטע המשפטי.

עכשיו אתמול קבלנו הודעה על דואר רשום שנשלח ממקום כלשהו כאן בראשון. קשה לנו להבין במה מדובר ואני רועדת מפחד. בעלי הלך עכשיו לדואר, אבל המכתב עדיין לא שם (יגיע רק אחה"צ). האם יתכן שכבר התקבל האישור לפטור והוא נשלח מראשון ולא מירושלים, או שמא כבר הגיע זימון לבית המשפט? כל זה נראה לי בלתי סביר, בעיקר כשאנחנו עדיין בחודש הראשון של שנת הלימודים ובתקופת החגים. אבל אין שום דבר סביר אחר שעולה על הדעת. בכל מקרה, בין אם זה זה הפעם ובין אם זה יגיע רק בעתיד. איך אוכל להתמודד עם הקטע המשפטי במצבנו (להכנע ולשלוח אותה לגן אני לא רוצה, גם כי אם גן היה נראה לי אז הייתי שולחת אותה כבר מתחילת השנה, וגם כי אני חוששת שאם היא תהייה בגן יהיה להם עוד פחות אינטרס לאשר לנו את הפטור)?

תודה לכל מי שחושב שיוכל לסייע לנו לזרז הליכים בצורה חיובית מבחינתנו (בעצות או במעשים).

אגב, נאוה,
_בראשל"צ מכירים את הדרך - הייתה להם תקשורת איתי לפני 3 שנים.
זה במחלקה לטיפול בפרט (או משהו כזה...)
בזמנו ניהלה את המחלקה חיה ברנפלד
בכל מקרה, הקב"סית ייושבת שם במחלקה.
אם זו אותה קב"סית שהייתה אז - היא לא מזיקה אבל גם דיי חסרת כוח_ בטח כוונתך לעפרה (היא הותיקה היחידה שם ואכן יודעת על ילד מלפני כמה שנים שבסוף כן לומד בבית ספר), היא מאוד אנטי לחינוך ביתי (טוענת שזה בגלל שהיא מורה לשעבר), יש עוד 2 טלי ואחת ששמה פרח לי והן הרבה יותר נחמדות ופחות אנטי, אבל הקשר שלנו הוא עם כל ה-3

[נאוה_פרנס*]

זו אף אחת מהן

חיה ברנפלד עדיין מנהלת את המחלקה לטיפול בפרט? - אם את שם או מדברת עם אחת הקב"סיות, תעבירי ד"ש

[עוד_אמא_מהורהרת*]

חיה ברנפלד שם מוכר לי מתקופת עבודתי בעירייה, אבל לאחרונה לא נתקלתי בשם הזה

[עוד_אמא_מהורהרת*]

עדכון

---

המכתב הרשום היה סתם מכתב פורמלי חסר חשיבות (התראה על שהילדה לא מופיעה לגן ועלינו לפנות לגן להסדיר את הענין). בנוסף, קבלנו היום טלפון מהמפקחת מטעם משרד החינוך והיא יחד עם יועצת פדגוגית יגיעו אלינו ביום חמישי הבא. יש עצות? (מדובר במפקחת שלא שמעה קודם לכן על נושא חינוך ביתי)

[פלוני_אלמונית*]

יש עצות?
פני אל צפריר שפרון ו אורנה שפרון ובקשי עצה. הם התמודדו בזמנו עם דבר דומה. אאל"ט זומנו לבית משפט.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

מה זה (סליחה על הבורות) אאל"ט?

[פלוני_אלמונית*]

אאל"ט = אם אני לא טועה.