תפקיד הטפילים בגופנו

אנונימי

ראו גם: טיפול בכינים, פטריות חוזרות, תולעים במעיים

דיון שהתחיל בדף תרופות סבתא

הריפוי לעולם לא יהיה ע"י תרופות סבתא. האדם מבריא כאשר הוא מטפל בעצמו ולא בסימפטומים שלו.
טיפול טבעי או מלאכותי, בדלקת אוזניים, או בכל סמפטום אחר, נשאר טיפול מקומי ולא הוליסטי.
הסיבה של דלקת האוזניים לא נמצאת בדלקת עצמה. תמיד ישנה סיבה נפשית, פנימית עמוקה יותר.

כיצד להקל על כאבי גרון?
אם אתה פולני תשתה גוגל מוגל. המרוקאים מעדיפים ערק. לעדות אחרות תה עם מרווה עושה את העבודה.
בקיצור לחמם,לנוח ולא לדבר. לגבי הטיפול בסיבה, למה יש לי דלקות חוזרות ונשנות בגרון? לזה כבר צריך קצת יותר מסבתא. אם יש למשהוא סבתא שלמדה הומאופטיה, ניתן לפנות אליה.

איך מטפלים בהפרשות אם ריח לא נעים מאיבר המין ?
אפשר לטפל בהפרשה, מה יקרה אז?
החומר שמופרש החוצה וגורם לאדם חוסר נעימות בא להעיד על דבר אחר, המצוי בחלק הפנימי.
החולי ברמה הנפשית יהיה לו ביטוי בהתנהגות שאינה תקינה.
ההפרשה יש לה כמה תפקידים :
ניקוז פיזי של רעלים המצויים בחלק הפנימי, דרך מערכת הרוויה מוצאים פתח לצאת ובכך מצילים את האיברים הפנימיים מהרעלה.
הרחקת בני זוג - קיום יחסים בזמן זה, כנראה אינה דבר רצוי.
לגרום לאדם איזה שינוי ברמת ההתנהגות, בדק בית רוחני.
יכולות להיות עוד הרבה סיבות לאותו הסימפטום הפיזי. על אילו הצלחתי לחשוב, מבלי להכיר את המקרה הפרטי.

תולעים במערכת העיכול ובפי הטבעת
אילו באים להראות על חוסר יכולת עיכול, ברמה הפיזית.
התולעים מועילות לאדם קצת כמו הכינים. הן באות לאכול את המזון שהאדם אוכל ולא מצליח לפרק.
שינוי תזונתי יכול להקל על הסימפטום. לאכול גרעיני דלעת שאינם קלויים, לפעמים עוזר מאד.
כמו בכל דבר אחר יש צורך לטפל לעומק.
ברמה הנפשית אפשר לבדוק:
מה קרה לפני שהתחילו התולעים, זה בדרך כלל עוזר להבין.
אפשר לחשוב באיזה סיטואציות קשה לו.
עם המידע שאספתם, יש לפנות להומאופט.

מאחלת לכל החולים ברכת החלמה שלמה.
ממליצה לזכור - שסימפטום פיזי תמיד יש לו שורש נפשי רוחני, עמוק מאד.

התולעים מועילות לאדם קצת כמו הכינים. הן באות לאכול את המזון שהאדם אוכל ולא מצליח לפרק.
תוכלי לפרט? תודה.

שום דבר בעולם לא קורה לאדם בגלל דבר חיצוני. או בהסתכלות הפוכה, האדם עצמו הוא הסיבה לכל דבר שקורה בחיו.
הילדים לא מדביקים אחד את השני בכינים או בשפעת, הברז לא נותן מכה לילד, והתפוחים שמבשילים על העץ אחד אחרי השני לא הדביקו אחד את השני.
התפוחים מחוברים לשפע ולכן הם מבשילים וילדים עם תולעים פשוט זקוקים לעזרה שלהם.
כל דבר שקורה לטובה הוא, כך אנו אומרים ומנקודת מבטינו, לא תמיד מבינים מה בדיוק טוב, במה שקרה. שילד נדבק בכינים אנו מבינים כי יש לו בראש גודש שאין הוא מצליח לנקז. הסיבות לגודש יכולות להיות שונות, התוצאה זהה - כינים.
הטיפול בכינים שבאות רק לאותם המקומות ששם מצוי מזון בשפע בהכרח גורם לילד או לאדם מבוגר נזק.
מה הנזק? ניתן להבין את הנזק כאשר אנו בודקים ממה הן ניזונות?
מה ההבדל בין מרכיבי הדם של ילד שיש לו לבין זה שאין לו?
לצערי לא ימצא מחקר מסוג זה מפני שאין לו תועלת כלכלית והרי היא זו המניעה את העולם.
התוצאות של המחקרים הם אילו שגורמים לנו להוציא כספים, לא להבין את הסיבות לדברים.

לקבל את העולם כפי שהוא
לא להלחם באויבים משום סוג.
לקבל באהבה ולדעת שלכל דבר יש סיבה.
להיות שמח בחלקי וכל הזמן לנסות לשפר את יכולת הנתינה.
ללמוד מטעיות ולקחת אחריות על החיים, לא להאשים אחרים

אני בטוחה שלא ציפית לתשובה מסוג זה.
אהיה יותר משמחה לענות לך על כל שאלה. אשמח אם תהיי יותר ספציפית.

שבוע טוב.

מה ההבדל בין מרכיבי הדם של ילד שיש לו לבין זה שאין לו?
זו בעצם השאלה שלי. אם כי התשובה לא חייבת לפרט דווקא מרכיבי דם, אלא בכלל מה גורם לכינים ושות' להימשך יותר לאנשים מסוימים.

כמו במערכת העיכול התולעים מפרקות מרכיבים שהאדם נכשל בפרוקם.
את הדם צריכות לנקות הכליות. לפעמים ישנם משקעים במקומות מסוימים הידוע יותר זה בפרקים או בסינוסים. במקום שיש כשל (וכשלים יכולים להיות מסוגים רבים, משום מורכבותו של גוף האדם) במקרים מסוימים באות הכינים לעזור. במקרים אחרים יש ציסתות או כיבים המנקזות רעלים מסוגים שונים.
הלואי שהיה יותר מידע, אבל אין.
אי אפשר להתעלם מכך שהכינים מנקזות את הדם בראש, הרעלים שמהן ניזונות הכינים כנראה מפריע בתהליך החשיבה. גם מהבחינה הזו יש קשר לתולעים שבשתי המערכות עיכול ומחשבה משתמשים באותה הטרמינולוגיה, "אני לא מצליח לעכל" במחשבה או במעשה.
תהליך החשיבה הוא עיכול רוחני ומערכת העיכול מתעסקת עם פירוק והרכבה של חומרים גשמיים.
החומרים אני מניחה שונים וקשורים לאותו הדבר שהאדם לא מצליח לפרק.
חוסר היכולת לפרק נובעת מהמידע החסר.

על המטפל להבין מה האדם לא מצליח לפרק.לנסות ולהבין מה קרה לפני שהתקלקל.
כאשר תהיה לו היכולת לפרק את המידע, יעלמו הכינים.
מתוך הבנה זו אנו מתיחסים ביתר תשומת לב לחלק הרוחני ולא למרכיבי הדם.

אי אפשר להתעלם מכך שהכינים מנקזות את הדם בראש, הרעלים שמהן ניזונות הכינים כנראה מפריע בתהליך החשיבה.
איזה רעלים אלה?

_מה ההבדל בין מרכיבי הדם של ילד שיש לו לבין זה שאין לו?
לצערי לא ימצא מחקר מסוג זה מפני שאין לו תועלת כלכלית והרי היא זו המניעה את העולם._
איך יודעים שיש שם רעלים שהגוף לא מצליח לפרק?
אחרי שמטפלים בכינים ניתן לראות את הסבל של הילדים... נזלת, בעיות נשימה, חוסר מנוחה.
אחרי שהן חוזרות הבעיות האלה נעלמות, מתוך כך אנו מבינים שיש עבודה מסוימת שהן עושות.

_אחרי שמטפלים בכינים ניתן לראות את הסבל של הילדים... נזלת, בעיות נשימה, חוסר מנוחה.
אחרי שהן חוזרות הבעיות האלה נעלמות, מתוך כך אנו מבינים שיש עבודה מסוימת שהן עושות._

לא בהכרח בעיות נשימה, נזלת או חוסר מנוחה, אלא, ובעיקר - התבוננות מעמיקה תחשוף מצב נפשי מסוים שהוחמר.

אין שום דבר בעולם שעובד בהכרך. אין זהות בין אנשים, כל אחד מגיב אחרת.

נזלת, בעיות נשימה, חוסר מנוחה אילו הן רק דוגמאות לסבל פיזי.
כל ילד מגיב אחרת.
יש לנו סימפטומים פיזים משום הסבל ברמה של הנפש.
מזל.

אני שמה לב לתופעה מעניינת: בכל פעם שעוזבים את הבית לכמה ימים - הילדים חוטפים כינים.
במהלך חיי השגרה יכולים להיות עם ילדים שיש להם כינים - ולא להדבק
יוצאים לדרך - הכינים באות.
אני נזכרת בפעם אחת בה היו לי כינים, הייתי בת שש עשרה וזו היתה הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל (כמובן יתכן שרק את הפעם הזו אני זוכרת - היה די מבאס לנסוע לחו"ל ולהתעסק עם כינים).
מעניין אותי אם גם אצלכם יש קשר להתערערות הביתיות, או אולי רחב יותר - לאיזה ערעור של יציבות?

כשאני מנסה לחשוב על זה, אני קיבלתי כינים לפני כמה חודשים - ובמבט לאחור זה היה בערך מתי שהודיעו לי שאני עוזבת את העבודה.
אז זה כאילו מאשש את מה שאת אומרת.

יחד עם זה, היו לי הרבה מצבים שגרמו לתחושת חוסר יציבות במהלך השנים, ועזיבת העבודה הזו לא הייתה הקשה שבהם - ובכל זאת לא היו לי כינים עד עכשיו מאז הילדות.

לנו היו כינים עכשיו, ובדיוק עשינו סידור מחדש של החדרים בבית (החלפת תפקודים של חדרי הבית השונים). גם שינויים אחרים קורים בנוסף.
אולי קשור, מי יודע.
גם אצל משפחה אחרת פה לידנו יש כינים וגם להם יש שינויים לא קטנים בחיים עכשיו.

מעניין. שמתי לב בעבר לקשר הזה אצלנו.
כמעט בכל טיול משפחתי אני זוכרת את עצמנו מסרקים את הילדים (ואותי!) נגד כינים. (נכון שאנחנו מהנדבקים בקלות גם ככה)

לאחרונה שבתי לטיול, שם נדבקתי (איך?? ולא הצלחתי שם להיפטר מכלם ע"י סירוק) בבית הם נעלמו בקלות בלי טיפול מלבד סירוק.

אצלנו יש כינים גם בבית וגם בטיולים
אני לא מצליחה להשתלט על המצב...

גם אצל משפחה אחרת פה לידנו יש כינים וגם להם יש שינויים לא קטנים בחיים עכשיו.
הוצאת לי את המילים מהאצבעות.

יש קשר בין שינוי דירה וכאללו להופעת טפילים - תולעים וכינים בסבירות דבוהה. אבל יש גם בין לבין.

הלוואי והיה אצלי קשר אבל אין
אם היה קשר הייתי מקבעת את חיי במקום אחד מעתה לנצח
אני פשוט נדבקת מכל כינה שעוברת לידי (הכינים עוברות דירה אני נשארת בבית)
וזה עוד לפני שהתחלתי לדון בתולעים
מה שכן שמתי לב שאצל הכלבה פרעושים באים בעיקר בימים או תקופות שהיא חלשה או מוזנחת מנטלית (נגיד בסוף ההריון שלי הפרעושים חגגו עליה)
ואני בהחלט חושבת שיש קשר בין כיניפ לפרעושים - זה נגע דומה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש למישהו המלצה לרופא מומחה שמתעסק ויש לו נסיון רב עם טפילים? לא תולעים פשוטות או כינים אלא תולעים מדרום אמריקה.
אני מחפשת טיפול באופן טבעי, עם תרופות סיניות לחיזוק הגוף.
מישהו אולי יכול להמליץ על רופא שעזר לו וריפא אותו והטפיל יצא מהגוף.
תודה

מצטרפת לדיון הישן...
טפילים כשמם כן הם: נטפלים.
בעברית מאוד קל למצוא את המשמעות שמאחורי המילים או השמות.
יש לשים לב -למי נטפלים? בד"כ נטפלים לחלשים.
כינים מצביעות על מצב של חולשה או קורבנות. כך גם שאר הטפילים בגופנו.
מתוך 3 ילדי תמיד רק לאחת יש טפילים (כינים, תולעים). השנים האחרים לא נדבקים. לא ממנה ולא מאחרים.
אותה אחת תופסת את עצמה כחלשה, כקורבן.
הטיפול מבחינתי הוא לחזק את התודעה למצב של חוזק ובחירה ולעזור בשחרור תפיסת הקורבן והחלשה.

מצרפת קישור לתקשור שקיבלתי בנוגע לבריאות השינים. לא מצאתי את הדף על רפואת שינים אז מוסיפה כאן:

http://sigalnitsan.wordpress.com/%d7%aa ... 9%d7%9d-2/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה התפקיד של הכינים ? מה הם עושים בשרשרת המזון ? ואם לא אוכלים אותםף, בשביל מה צריך אותם ?

זה די מתחבר לעברי כנעקצת סדרתית, ולשינויים הנפשיים שעברו מאז ועמם פחתה הנטייה למשוך מוצצי דם למיניהם... גם מהסוג האנושי.
ואולי אצליח פה לחשוב קצת יותר בבהירות מה קורה לנו בבית לאחרונה:
בחודשיים האחרונים קיבלנו ביקורי פשפשים במיטה, תולעים במעיים, ועקיצות נוספות שלא ברור מה מקורן, אבל הן גדולות, מגרדות, כואבות ומרושעות.
בפרשיית פשפשי המיטה, נעקצנו קשות, רק אני ובן זוגי, ושני הקטנים יצאו ללא פגע (וישנו באותה המיטה, כן?).
ומאז, כל הטפילים נטפלים רק לבכורנו החמוד, בן 3- תולעים (ככל הנראה), עקיצות הממותה הנ"ל, ובכלל הרגשה כללית של פתיל קצר, התקפי בכי, חוסר אנרגיה, לא טוב לו...
והשבוע התווספו גם הקאות, שלשולים, חוסר תיאבון.
אני בהחלט מרגישה שהוא במקום חלש כרגע מבחינה נפשית. אבל איכשהו זה היה נראה לי הגיוני במצב גופני כזה...
הביצה והתרנגולת הפכו לי פה לחביתה מקושקשת עם נתחי עוף (אורגני, ברור...)

סדר מישהו?