בלוג גינה גלילית

בעקבות בלוג יומן גן ירק ו-בלוג עודד המגנן המשובחים, החלטתי גם אני למשוך ידי בעט (וגם באת) ולבלוג על נסיונות הגינון שלי. יהיו כאן כמה הבדלים מהבלוגים האחרים:

אני פחות מנוסה ומוכשרת בגינון מעודד ועוד הרבה פחות מטרה. מצד אחד, יהיו כאן יותר טעויות של מתחילים, ומצד שני -- מטעויות אפשר ללמוד. לפחות אני מקווה ללמוד מהן, ונראה לי שבאופן כללי הבלוג הזה יכול לעניין גננים מתחילים וחסרי נסיון.

אני חושבת שבמקום לכתוב כל פעם מה אני עושה עכשיו, אכתוב כל פעם על נושא או אזור אחר -- מה כבר עשיתי, מה אני עושה עכשיו, ומה אני מתכננת לעתיד. זה יותר מתאים לצורת החשיבה והעיכול שלי, ואני חושבת שגם קל יותר ללמוד ככה. מצד שני, זה יוצא ארוך. אפילו חשבתי לקרוא לדף בלוג יונת חופרת... מקווה שבכל זאת יהיה כאן משהו מעניין.

סגנון הגינון שלי מאוד שונה מעודד וטרה: אני לא יכולה לסמוך על עצמי לטפל בגינה באופן קבוע, אבל אני כן מסוגלת לעשות פרוייקטים מדי פעם כדי ליצור משהו שיחזיק את עצמו. לכן לא תראו כאן כמעט ירקות, כי אם לא שמים אליהם לב שבוע-שבועיים-חמישה הם עלולים לחלות, להאכל, או להיפגע באינספור דרכים אחרות. מצד שני יהיו יותר נסיונות לארגן דברים ככה שלא יזדקקו להרבה תשומת לב ויחס אישי. גם זה יכול להיות מעניין לדעתי.

אז אחרי כל ההקדמה המייגעת הזו, אני מרגישה שאני יכולה להתחיל:

^{דף בלוג}

תבלינים

עברנו לבית הזה לפני כשנתיים, אחרי שבבית הקודם התחלתי גינה גדולה מאפס. מלבד כמה עצי פרי, גידלתי שם בעיקר בָּתָה שהלכה וגדלה לגריגה. כאן הגינה קטנה יותר, אבל כבר היו בה כמה עצי נוי בריאים, הרבה ערערים נמוכים לכיסוי, ושטח גדול של דשא. עקרונית, יכולתי לא לעשות דבר מלבד להשקות את הדשא, והמצב היה נשאר סביר.

רציתי בכל זאת לגדל משהו. הסתכלתי סביב כדי לחפש את האזורים הכי מכוערים וחולים, לפי דפוס:תיקון מקום, וראיתי שני מקומות קטנים וצנועים להשקיע בהם: הרצועה ליד הקיר, שבה הדיירים הקודמים שמו חיפוי טוף ומעליו גידלו עציצי פרחים, והאדמה ליד מדרגות הכניסה שהיתה רמוסה ודחוסה כל כך שהדשא סרב לצמוח בה.

מאחר שעוד לא ידעתי אם ומתי רועי יחבר לי צינורות עם טפטפות ומחשב השקיה (כי בלי מחשב אני לא יכולה לסמוך על עצמי שאזכור להשקות) הבנתי שאני צריכה לבחור צמחים שלא זקוקים להשקיה. לכן: תבלינים וצמחי תה. חוץ מזה אני גם אוהבת תה.

התחלתי מהצד שקרוב לבית. יש שם ברז, כלומר ישפכו שם מים, ולכן שם תהיה נענע כי היא צריכה הרבה מים. לידה צריך מישהו חזק שיעמוד בתוקפנות שלה, ומצד שני יהנה משאריות המים. אז לידה שמתי לימונית. אחר כך יש מקום לעוד שלושה צמחים, שאותם סידרתי בסדר השקיה יורד: מליסה צריכה רק מעט מים, זוטה תסתפק בשאריות הממטרה של הדשא, ואזוב (זעתר) יהיה טעים יותר ככל שיהיה צמא יותר.

חפרתי דרך הטוף, שתלתי, חיפיתי בקרטונים מפני הדשא, ובימים הראשונים גם השקתי. הנה התמונה שלהם היום, אחרי שנתיים:
7231777386]+מימין לשמאל: נענע, לימונית, מליסה, זוטה, ובקצה אזוב פורח בלבן. 4b877b3905 c[/po].jpg

אפשר לראות שהדשא בכל זאת חדר למרות החיפוי. למעשה, את המליסה העדינה הוא כיסה לגמרי, והייתי צריכה להציל אותה לפני חודשיים עם עוד שכבת חיפוי של קרטון ועליו רסק גזם. אבל עכשיו היא שוב שמחה.

ליד מדרגות הכניסה רציתי לשים שני צמחים ריחניים שילטפו את מי שעובר. אז שם שתלתי מרווה ולוונדר -- צמחים חזקים וגדולים שיסתדרו באדמה הקשה ובלי השקיה. יש שם גם פנס רחוב, שזה אומר עמוד, שזה אומר לואיזה שתטפס עליו. ובאמת כולם הסתדרו בלי שום בעיה באדמה הדחוסה:
7231789998]+כניסה ריחנית: מרווה ולוונדר, ולימונית ליד העמוד. 4531473275 c[/po].jpg

עכשיו גמרתי לספר מה היה פעם, ואני מתקדמת למה שקורה היום. הילד גילה שהוא אוהב תה עם גרניום לימוני, וגם אני אוהבת, אז חיפשתי מקום מתאים לגרניום. הסתכלתי אנה ואנה, עד שראיתי שהגרניום יראה יפהפה ממש צעד לפני המדרגות והמרווה. רק מה, זה לא מאוזן! גרניום צמח גדול, צריך משהו דומה בצד השני של המדרכה (הצד של השכנה, שכנראה לא תשקה ותטפל). במשתלה, כשקניתי את הגרניום, הסתובבתי קצת להסתכל ואז קפץ לפני היפריקום. נראה לי שהוא עונה על התנאים הבררניים שלי, אז לקחתי אותו ושתלתי מול הגרניום.

הנה הם עם חיפוי קרטון ורסק גזם שבקושי מצליח להרתיע את הדשא:
7231794886]+גרניום לימוני משמאל, היפריקום מימין - ממשיכים את שביל הכניסה על חשבון הדשא. e69bf7089a c[/po].jpg

ועכשיו לפרוייקט הנוכחי: באותו סיבוב במשתלה, פתאום ראיתי סטיביה. אני אוהבת מתוק! אז לקחתי גם סטיביה, שתלתי אותה קרוב-קרוב שאוכל לדאוג לה יפה, והקפתי אותה בחיפוי נגד הדשא. רק שבמקרה שלה, זה לא יצא כל כך טוב: בגלל שהיא קרובה, מדי פעם איזה ילד דורך עליה מתוך משחק סוער, והדשא מציק לה יותר מאשר לצמחים החזקים. רואים שקשה לה. לפני כמה ימים הרחבתי את החיפוי והקפתי אותו באבנים לבנות כדי שלא ידרכו בטעות. אני מקווה שזה יעזור. יש עוד משהו שכדאי לעשות בשבילה?
7231784442]+סטיביה. לא קל. 4bfbd46395 c[/po].jpg

בפרק הבא: עצים!

איזה כיף!
(יונת חופרת

הצלחת להצחיק אותי)

קראת את שנת הגנן של קארל צ'אפק?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני חייבת לומר שבימים כתיקונם, האדניות המפוארות שלי (גרה בדירה עירונית) מספקות אותי לחלוטין - בענייני תה, עשבי תיבול ואפילו פרחים.
אבל היום גרמת לי לקנא קצת...

מיכל, לא קראתי אבל אני אחפש, תודה!

אלמונית, אל תקנאי, עוד לא הגעתי לעשבים...

איזה כיף של דף! וכבר נתת לי כמה עצות שאני יכולה ליישם באדניות ובעציצים שלי במרפסונת. יש לי רוזמרין בעציץ, זעתר וכנראה שני טימין באדנית קטנה, מליסה ורוקט ששמחים ביחד באדנית גדולה, עם עוד איזה פרח שנראה כמו כובע הנזיר אבל פיצפון וסגול לבן. הבזיליקום מת לי שם, אז פיזרתי המון זרעים ישנים ומה יצא? רק שתיל עגבניות קטן צמח ויש לי שלוש עגבניות קטנות חמודות שגדלות מיום ליום. ובאדנית אחרת כובע הנזיר ולבנדר, לידם שמח עציץ נענע.

בשמת, בזיליקום צריך יותר השקיה משאר הצמחים שהזכרת, וגם לעגבניה יהיה טוב עם הרבה מים.

עצים

אני אוהבת עצי פרי. גדלתי על פירות שאוכלים ישר מהעץ, זה קרוב אלי הרבה יותר מאשר ירקות (שאף פעם לא גידלנו). בבית הקודם התפרענו עם כמה עשרות עצי פרי. בבית הזה אין מקום לכל כך הרבה, אבל בהחלט אפשר להחליף חלק מגינון הנוי במשהו טעים.

במשך הזמן שאנחנו גרים כאן התגבשה לי תפיסה של איזה עצים צריך באיזה מקום, אבל לא היה לי המרץ להילחם בערערים ולחפור בורות במקומות שהאדמה דחוסה, אז לא שתלתי כלום. ואז, יום אחד בחודש מרס, סיפר השכן שהוא מביא מחפרון בשביל להעתיק כמה עצים אצלו, ורועי מיד ניצל את ההזדמנות והזמין אותו לחפור גם אצלנו. אין ברירה, נאלצתי להזיז את הישבן ולשתול.

מאחורי הבית (צפון מערב) שתלנו 3 הדרים שיסתירו את החלונות לחדרי הילדים (ממילא הם סוגרים אותם לפרטיות וכדי שמסכי המחשבים לא יסתנוורו), ורק מאחורי חלון הסלון שתלנו רימון -- בקיץ יהיה צל משמש המערב השורפת, באביב פריחה אדומה, ובחורף יכנס אור כשהרימון עומד בשלכת.

ליד פינת המרפסת רציתי עץ נשיר גדול, שיסתיר בקיץ את השמש שחודרת לחלון חדר השינה, מסנוורת מדי ומחממת הרבה יותר מדי. ובנוסף גם יצל על המרפסת והדשא. אז אחרי התלבטויות איזה מין אגוז לבחור, הלכנו על תאנה. יותר טעים.
7231786918]+תאנה בפינת המרפסת, ליד הסטיביה. c88ccf43e2 c[/po].jpg

נשאר עוד מקום אחד לעץ, מדרום, ליד החניה. רועי אוהב אפרסמון, וזה מתאים כי הוא גם נשיר (מתאים לדרום) וגם עם פריחה יפה וייצוגית (מתאים לכניסה). הנה הוא מלבלב:
7231804062]+אפרסמון מלבלב cd4544ab47 c[/po].jpg

העצים שימחו אותי עד בלי די, וכנראה גם את רועי כי הוא חיבר לי צינורות ומחשב השקיה. זה עשה לי תיאבון לעוד. הרי הצינור ממילא עובר שם בדרך כדי להגיע עד לאפרסמון, אז למה לא לנצל אותו ולנקב עוד כמה טפטפות? וזו הרי המדרכה בכניסה לבית, מקום אידיאלי לזוג עצים שייצור מעין שער לפי דפוס:מקום אצל העץ. כל מה שאני צריכה זה שני עצים ירוקי עד (כדי שיהיה שער נעים גם בחורף), לא מאוד גבוהים, אחד מקבל השקיה והשני בשטח של השכנה, ועדיף שיהיו להם פירות טעימים.

עברתי על הרשימה באתר http://gidul-organic.blogspot.com ובחרתי פיג׳ויה לצד עם ההשקיה, ושסק לצד של השכנה. כשהייתי במשתלה, לא התאפקתי וקניתי עוד מין של רימון. לא נורא שאין לי מקום בשבילו, אני פשוט כל כך אוהבת רימונים!

חזרתי הביתה ובמרץ רב הילדים ואנוכי התחלנו לחפור ולשתול: את הפיג׳ויה והשסק בצידי המדרכה, ואת הרימון בשטח מוזנח שמתישהו יהיה שייך למי שיגור בבית מלפנים אבל עכשיו אף אחד לא מטפל בו. לא העברתי לו השקיה; אני משקה אותו ידנית בהתחלה, ואחר כך הוא יסתדר בעצמו.

השכנה העיפה מבט בשסק ואמרה שהוא בעצם לא יפה, אז העברתי אותו לצד דרום-מערב של הבית -- אזור שאני כמעט לא עוברת בו ועד עכשיו לא עשיתי שם כלום. גם אותו אני משקה רק בהתחלה ואחר כך הוא יסתדר בעצמו.

רק מה? עכשיו כשאני עוברת כל כמה ימים להשקות את השסק (עד שאשחרר אותו או אשכח) אני חושבת שבעצם צד דרום-מערב הוא אזור מצוין ויש הרבה דברים שאפשר לעשות שם. בינתיים אני מרסנת את עצמי, כי אני מעדיפה לתת לרעיונות האלה הזדמנות להתגבש לאורך כמה עונות. מה דעתכם? אם נניח שזה אזור ללא השקיה, והשטח מצומצם, מה הייתם שמים?

וחוץ מזה, איזה עץ אשתול עכשיו שישלים את קשת הכניסה יחד עם הפיג׳ויה? הוא צריך להיות ירוק עד, יפה גם בעיני השכנה, לא גבוה מדי, לא זקוק להשקיה מעבר למה שמקבל הדשא סביבו (פעם בשבועיים-שלושה אם זוכרים), בצורת מטריה פחות או יותר, ועדיף עם פירות טעימים.
אתגר.
אני חשבתי על קטלב; עץ יפהפה בעיני. שלומית הציעה קטלב משונן -- מין אחר של קטלב שיש לו פירות גדולים ומתוקים ופריחה מרשימה. מישהו מכיר? יש דעות?

בפרק הבא: בעיות השקיה ועשבים שוטים.

בשמת, בזיליקום צריך יותר השקיה משאר הצמחים שהזכרת, וגם לעגבניה יהיה טוב עם הרבה מים
כן, אני משקה את העגבניה המון, אבל הבזיליקום מת מוות מוזר: כאילו הלך ונבלע לתוך העציץ. כאילו נאכל מלמטה או משהו כזה ע"י יצורים כלשהם (-: השקיתי אותו יפה. לא נבל מחוסר מים. אגב, גם הרוקט צריך השקייה.

בעצים אני לא מתמצאת מספיק, אבל מה עם גואיבה תותית? השכנים שלי (לא כאן בדירה השכורה) שתלו עץ כזה, נתנו לי לטעום מהפירות - אלוהי! והוא עץ קטן וחמוד. מה שכן, לא הבנתי כמה השקייה הוא דורש... גויאבה בעיקרון (לא התותית, הרגילה) היא עץ שגדל פה בתל אביב בחצרות ישנות ללא כל טיפול, אז אני מניחה שהוא לא זקוק להרבה מים.

נדמה לי שפקאנים וזית יש לכם הרבה מסביב, אז לא.
בלי קשר לשער, האם יש לך כוונה לסדר גם פירות מטפסים כמו גפן או פסיפלורה?

אולי פיטנגו ?

שליחה על ידי מצ'רה* » 22 מאי 2012, 08:39

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני גם חשבתי על פיטנגו. למרות שעם השקיה יש לו הרביה יותר פירות.
או שקד? הוא בגודל דומה לקטלב.

בשמת, גם אני חשבתי על גויבה! דווקא הלבנה, לא התותית (השכנים מיד אמרו לא תותית). אבל אני לא בטוחה שזה יעבוד בלי השקיה.

טרה, פיטנגו יכול להיות עץ? אני לא חושבת שראיתי אי פעם פיטנגו גבוה יותר ממני.

מצ׳רה, אני באמת רוצה שקד, אבל בתור שער כניסה אני מעדיפה עצים לא נשירים -- אחרת בחורף זה עלול להראות מדכא ואפילו קצת מאיים.

האם יש לך כוונה לסדר גם פירות מטפסים כמו גפן או פסיפלורה?

כן, אבל אני צריכה למצוא להם מקום מתאים לטפס ובלי שזה יראה נורא אם אזניח את הגיזום עונה או שתיים או חמש...

תודה על כל הרעיונות!

אזניח את הגיזום עונה או שתיים או חמש
חחח את יודעת יש כזה דבר שנקרא "גיוס". את מכריזה על גיוס לגיזום ודואגת שיגיעו מספיק חברים וחברים של הילדים מצויידים במזמרות או במספריים...

פיטנגו יכול להיות עץ. פעם הכרתי עץ פיטנגו ענק שאפשר היה אפילו לטפס עליו. אבל זה היה בשרון.
מה עם עץ לימון ?

שליחה על ידי מצ'רה* » 23 מאי 2012, 10:36

מה שרציתי לשאול זה - מה, את כל אלה את מתכונת לגדל בעתיד בלי השקיה? הם יכולים לגדול ככה באזורכם? (או שזה מבוסס על השקית דשאים מסביב וככה)
פיטנגו גדול לפחות כמו פג'ויה. יותר אפילו, נראה לי.
יש גם לימקווט או קומקווט - לימון או תפוז ננסיים. אלה שיחים גדולים, לא עצים ממש.

פיטנגו יכול להיות עץ.

וואללה!

מה, את כל אלה את מתכונת לגדל בעתיד בלי השקיה?

כרגע יש רק שניים בלי השקיה (שסק ורימון ראש-פרד, שניהם מסתדרים ככה טוב לפי מה שאני רואה מסביב). אני מתכננת עוד אחד בלי השקיה כמעט -- העץ שיהיה בצד של השכנה.
הדרים אני לא רוצה מלפנים, גם בגלל שהם לא גדלים טוב בלי השקיה, וגם הם נוטים לצורה יותר כדורית ופחות מטרייתית. וחוץ מזה כבר יש לנו מספיק הדרים.

אז נשאר לי לראות אם סביר לגדל פיטנגו בלי השקיה, ואז לבחור בינו לבין הקטלב.
ובינתיים:

עשבים שוטים

כל פתרון יוצר בעיות חדשות, ושניים מהדברים שעשיתי (לטובה, אין ספק) הביאו לצמיחת עשבים שוטים שלא היו שם קודם.

המקום הראשון שבו צצה בעיית עשבים היה שורת ההדרים מאחורי הבית. בשביל לפנות להם מקום הורדנו חלק מהערערים שהיו שם קודם, וכך חשפנו לשמש פיסת אדמה שקודם היתה מכוסה. ולא רק שנתתי שמש, אלא גם חיברתי השקיה וסיפקתי מים. אז פתאום יש המון עשבים: ריג׳לה, כף אווז, חבלבל, בקיה, חסת המצפן, מרור הגינה, ובעיקר שני החבר׳ה האלה שאני לא יודעת מה שמם:
7231824420]+עשבים שוטים ce87a9e2bc c[/po].jpg
מישהו מכיר?

חוץ מזה, האדמה אצלנו כבדה ולכן המים מהטפטפות די מהר מפסיקים להיספג פנימה ומתחילים לזרום הצידה. אחרי כמה וכמה פעמים שעברתי והסתכלתי בזה בדאגה, הבנתי שאני צריכה שני דברים:

כדי לעצור את זרימת המים צריך גומות לעצים. או למעשה חצאי גומות -- רק בצד של הירידה. או למעשה בכלל בלי לחפור גומות אלא רק לערום תלולית בצורת סהרון במורד מתחת לכל עץ.
כדי למתן את העשבים צריך חיפוי ו/או צמחים אחרים.

אם הולכת ממילא להיות לי תלולית, ואם אני ממילא צריכה חיפוי, אז אולי בכל זאת אעשה ניסוי ואנסה לגדל ירק: בטטה! התלולית תהיה מעין מיני-ערוגה (אחרי שאערבב את האדמה בקומפוסט) והבטטה תצל על שטח גדול סביבה ככה שיהיה פחות אור לעשבים. בינתיים שמתי בטטה בכוס מים כדי שתוציא גבעולים. כמה זמן זה אמור לקחת?
אני גם לא בטוחה שיש שם מספיק שמש -- זה בצד צפון מערב, יש שמש רק מהצהרים. זה נראה לכם מספיק?
7231826842]+ניסוי בטטה d1e57d9931 c[/po].jpg

המקום השני שהופיעו בו עשבים זה ליד מדרגות הכניסה. פעם לא היה שם כלום, ולכן היו דורכים שם הרבה ורומסים את האדמה. אבל אחרי שנתיים פלוס שבהן יש שם צמחים (תבלינים, ראו לעיל) כבר לא דורכים שם כמעט והאדמה מבריאה והעשבים צומחים.

אפשרות אחת זה לקצור כל פעם את העשבים, אבל לתת להם להמשיך לצמוח ולהמשיך להבריא את האדמה. רק מה, זה דורש שמישהו יטרח לקצור אותם באופן עקבי ואין מישהו כזה אצלנו, בטח לא אני.
אפשרות שניה זה להניח חיפוי על האזור. אני לא אוהבת לחנוק ביריעת פלסטיק ולהעמיס באבנים/טוף, אז אני מניחה קרטון ועליו רסק גזם. אבל השטח הזה הוא במדרון, והחיפוי מהסוג הזה לא מחזיק טוב במדרון, ואני לא מספיק נמרצת לעצב אותו מחדש בצורת טרסות.

לכן כנראה שאני אצטרך לגדל שם משהו. מה כדאי?
חשבתי על קמומיל שאני מאוד אוהבת ואמור להיות קל יחסית. הוא יגדל בלי השקיה מעבר לשאריות מהדשא שליד? או שצריך להוסיף טפטפת?
חשבתי גם לנסות לשים שם חמניות, ואולי איזו קטניה שתטפס עליהן ותטייב את האדמה. מה דעתכם? כמה השקיה צריכות חמניות? ואיזו קטניה מתאימה עכשיו?

בפרק הבא: צמחים חברים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו, איך קוראים בכתיבה שלך את אהבתך לכריסטופר אלכסנדר! (זאת מחמאה, כמובן).

אני יודעת שאת לא בענין של צמחים דורשי מים, אבל דעי לך, שאין תענוג כמו גידול עגבניות: כל בוקר יוצאים לגינה (או לאדנית) ובודקים אם יש פרחים חדשים, וסופרים את העגבניות, ושרים להן, וכשהן מאדימות אוכלים סלט, וכשיש אינסוף מהן מכינים רטבים לפסטה.

ולגבי עשבים שוטים: יש לי הרבה הרהורים (פילוסופיים!) לגבי עשבים שוטים - בעיקר אחרי שנחשפתי לרעיון של ליקוט. איך מגדירים עשב שוטה? האם זה כל מה שצומח בגינה שלך שלא תכננת שיגדל שם מלכתחילה?

שליחה על ידי מצ'רה* » 24 מאי 2012, 14:21

בטטה מוזכרת בספרות כמאד שתלטנית. אחרי שהיא מתפרשת קשה לשלוט בהתפשטות שלה.
חמניות צריכות הרבה מים ונראות מסכנות כשאין להן.
וריג'לה זה אוכל (-: ולא סתם - אוכל בריא ביותר (מלא אומגה 3 נדמה לי). מעולה בסלט ונחמד בחביתות.
גם כף אווז זה אוכל אבל העלים לא כ"כ טעימים בקיץ.

אם ימאס לך מהתגובות רק תגידי. אני הרבה יותר אוהבת לדבר על צמחים מלעבוד בגינה.

בעצם, נדמה לי שפיטנגו נשיר ??? לא בטוחה.

תודה אלמונית, אני באמת אוהבת את כריסטופר אלכסנדר.
לגבי הגדרת עשבים שוטים: גם אני בתוהים. אלא אם כן מדובר בצמחים שדוקרים, או מתייבשים ומתכערים, או חונקים צמחים אחרים שחביבים עלי יותר, או בקיצור: מפריעים לי באיזשהו אופן. ככה שזה באמת לא קשור לסוג ולמין, אלא יותר תלוי בהקשר, במקום, בגודל, וסתם בטעם האישי.
ריג'לה למשל, טעים לי פעם-פעמיים ואז מהר מאוד נמאס עלי. אז נחמד להשאיר קצת, וגם הוא לא ממש מפריע מבחינות אחרות.

מצ'רה, תודה על התגובה! אל תפסיקי!

בטטה מוזכרת בספרות כמאד שתלטנית. אחרי שהיא מתפרשת קשה לשלוט בהתפשטות שלה.

המממ. אבל כרגע זה או היא או עשבים אחרים, כולל בן משפחתה החבלבל. או חיפוי אלים על שטח די גדול. נראה לי שאני מעדיפה שיהיו שם צמחים איזשהם, אני רק צריכה לבחור כאלה שיתאימו לי.

חמניות צריכות הרבה מים ונראות מסכנות כשאין להן.

המממ, אז או להוציא טפטפת או לוותר? או שיש סיכוי שהמים מההמטרה על הדשא ליד יספיקו?

בעצם, נדמה לי שפיטנגו נשיר ??? לא בטוחה.

משיטוט ברשת עולה שהוא ירוק עד, אבל רצוי לגדל עם השקיה. וגם לא ברור כמה הוא עמיד ברוחות שיש כאן.

טוב, אני ממשיכה עם עוד התלבטויות ובעיות:

צמחים עוזרים

כתבתי למעלה על חלומות הבטטה שלי. אבל בטטה זה ירק, וירקות הם רגישים, ואצלי רגישים לא כל כך שורדים. ברור לי שהיא תצטרך כל עזרה שאפשר. האורגניים אומרים שצמחים יכולים לעזור אחד לשני. יכולים גם להפריע, אבל אם יודעים מי עוזר ומי מפריע אז אפשר לבחור לצוות יחד את אלה שעוזרים זה לזה.

שאלתי את טליה שניידר (פרמקלצ'ר תרבות עדן מתוך באופן 52) ואת שלמה אילן (הגן הפורה), וגם הצצתי בלוח השנה לראות מה הולך עכשיו, ונראה לי שהחברים של הבטטה יהיו טגטס, ואולי גם ציפורני חתול וקמומיל (שכנראה חברים של כולם). ויש לי גם שאריות זרעי שמיר שאני תוהה אם לשים שם לפני שהם מתקלקלים לגמרי. כדאי?

להזכירכם, הבטטה תחיה בתלוליות שמקבלות את עודפי ההשקיה מעצי ההדר (כרגע פעמיים בשבוע, בעתיד רק פעם אחת). טגטס יסתדר עם זה, אם אעזור לו בהתחלה? מה לגבי שאר הצמחים שהזכרתי?

חוץ מזה, ההדרים שלי נראים קצת מסכנים. העלים החדשים שלהם צהובים, או צהובים עם עורקים ירוקים. אני מבינה שזה מעיד על חוסר ברזל? או חנקן?
7259818482]+עלים צהובים בלימון b97f0b007c z[/po].jpg 7259820592]+העלים החדשים של התפוז צהובים, הוותיקים ירוקים ed7b7b7bf3 c[/po].jpg
בכל אופן, נתתי להם דשן נוזלי (אורגני), אבל אני רוצה לדאוג להם לעזרה יותר קבועה כדי שלא יהיו תלויים בזה שאני אשים לב אם חסר להם משהו. מישהו באינטרנט כתב שכדאי לשים קומפרי ליד הדרים, כי הוא שולח שורשים עמוקים ומוציא ממעמקי האדמה חומרים טובים, ואחר כך הם יכולים לשמש את ההדרים עם השורשים הרדודים שלהם. זה נכון? זה עובד? זה מסתדר מבחינת דרישות השקיה?

בפרק הבא: מנבטה לעצלנים לא משקיענים.

בכל אופן, נתתי להם דשן נוזלי (אורגני), אבל אני רוצה לדאוג להם לעזרה יותר קבועה כדי שלא יהיו תלויים בזה שאני אשים לב אם חסר להם משהו
אני לא יודעת מה זה קומפרי, אבל אני זוכרת שזריעת מיני תלתן וקצירתו לפני פריחה- גורמת לפקעות השורש שלו לשחרר חנקן לאדמה. אני לא בטוחה שזה עוזר להדרים כי שורשי התלתן שטחיים יחסית.
והרהור נוסף לגבי הבטטה (אני מתה לשתול בטטות ומחפשת שטח שלא יפריע לאחרים)- תבדקי שהן לא יקחו חומרים מזינים לסביבת העצים. טוב שיש לך עם מי להתייעץ.

מתוך האתר "הדר נוי" הוצאתי את הציטוט הבא:
"דישון:
יש לדשן עם השתילה כמות של דשן מורכב בשחרור איטי ( 50 גרם לעץ ), וזאת בבור הנטיעה תוך כדי ערבוב הדשן.
במשקים חקלאיים הדישון יעשה בדרכים שונות ומסחריות.
למניעת כלורוזה ( הצהבת עלים ), יש להוסיף לדישון ברזל מסיס ( כילאט ). כמו- כן, ניתן לשפר מראה עלים צהובים ע"י ריסוס באבץ."

קומפרי צריך המון מים.

אוי, באמת אומרים שקומפרי שתיין. מצד שני אומרים גם שהוא שתלטן. יש מצב שזה מאזן אחד את השני, או שאני אסבול משני הכיוונים? אני חושבת לעשות ניסוי ולשתול קומפרי אחד ליד אחד העצים, ולראות מה יצא מזה.

לגבי תלתן כזבל ירוק: זה באמת יכול לעבוד (להדרים יש שורשים די שטוחים וקרובים לפני השטח) אבל רק בתנאי שאני באמת אקצור אותו בזמן לפני הפריחה... לא נראה לי שאני רוצה לסמוך על זה.
כמה זמן אמור לקחת לדשן הנוזלי עד שרואים את ההשפעה בעלים ויודעים אם זה עזר?
ומה עושה ריסוס באבץ? זה קוסמטיקה או יותר מזה?

ולהמשך הרפתקאות הגינון שלי:

מנבטה לעצלנים

כתבתי שאני רוצה לשים פרחים עוזרים במקום שבו כרגע יש עשבים שוטים. אז נראה לי הגיוני לתת לפרחים להתחזק בסביבה מוגנת לפני שאני זורקת אותם לכלבים ושמה אותה בגינה. אני גם לא רוצה לצאת להשקות כל יום בחוץ (עם הברחשים) עד שהם ינבטו. למעשה, אני לא רוצה בכלל להתעסק בהשקיה כי מנסיון העבר אני יודעת שאני שוכחת להשקות.

אז בניתי מנבטה ניסויית:
7231829580]+מנבטה לעצלנים e67a7d049b c[/po].jpg

העציצים הם גלילי נייר טואלט שאפשר לשים ישר בגינה, והם יתפרקו עם הזמן (רעיון שאימצתי מטליה שניידר). לא טרחתי לעשות להם תחתית, ממילא האדמה מחזיקה טוב כשהיא לחה.
מתחת להם עוברות רצועות בד (הקרבתי אחת מהגרביים הבודדות שלי) שהקצה שלהן טבול בכוס מים. הבד נרטב בכוס, הרטיבות מתפשטת לאורך הרצועות, מגיעה לאדמה בתחתית העציצים, ועולה עד לזרעים שבחלקה העליון.
או לפחות זו היתה התוכנית...

אחרי יום התפעלתי מהרטיבות הגדולה של האדמה. אחרי יומיים התפלאתי לראות בריכת מים בתחתית המנבטה. ואז הבנתי: כלים שלובים! המים ממשיכים לעבור מהכוס למנבטה עד שהם מגיעים לאותו הגובה!
הגבהתי את הכלי עם העציצים ביחס לכוס, כדי שיהיה רטוב אבל לא מוצף. בהתחלה היה בסדר, אבל אחרי יום פתאום ראיתי שהאדמה התחילה להתייבש. הסתכלתי לכאן ולשם, עד ששמתי לב שהכוס פשוט התרוקנה. קטע, האדמה שתתה את כל המים. אני צריכה לזכור למלא את הכוס מדי פעם.

בשמת, גם אני חשבתי על גויבה! דווקא הלבנה, לא התותית (השכנים מיד אמרו לא תותית)

הביאו בחשבון שיש כאלה שלא סובלים את ריח הגויבה (אני למשל

אני פשוט נטרפת מהריח הזה. היה לנו עץ גויבה ליד הבית הקודם, ולו יכולתי הייתי פשוט עוקרת אותו). ונשמע שאת מאוד מתחשבת בשכנים. אז תמיד כדאי עץ עם ריח פחות תוקפני

כאן יש הסבר על קומפרי ועל למה המפלקצ'רים אובססיביים אליו- http://www.youtube.com/watch?v=[po]yEHc UzeT9w[/po]
אבל בהחלט יתכן שהוא מתאים יותר לאירופה וחלקים בארהב
אם החנקן הוא מבוקשך יש עוד צמחים רבים שקושרים חנקן, ("צמחים קושרי חנקן" בגוגל) כולל קטניות רבות. או רב הקטניות אפילו, אעיז ואגיד (ואולי אטעה)
בכל אופן, העניין עם כולם הוא קצירה לפני הפריחה, כמו גם עם הקומפרי... אבל זה לא כזה קשה, אני מאמינה שלא תפספסי את זה. מספיק שתבחיני בכמה פרחים ראשונים ואז תקצרי את כל החבורה ועשית יפה.

כן, כל הקטניות קושרות חנקן. אבל באמת את כולן צריך לקצור. לטווח הארוך, אני חושבת לנסות לאסוף זרעים מהבקיות הרבות והיפות שיש כאן ממילא, ולעזור להן להגיע לכל השטח. אבל עכשיו אני לא רואה אף בקיה לרפואה, ואני צריכה משהו לכאן ועכשיו. התחילו לנקר בי מחשבות טורדניות לגבי דשן נוזלי:
למה לא להשתמש פשוט ביוריאה מדולל?
אם זה רק יוריאה בלי שאר התוצרת, אפשר פשוט לדשן ככה אחרי ערבוב במים? או שיש איזה תהליך שזה צריך לעבור קודם?

ובינתיים, להרפתקה הגננית הבאה:

ירקות בשיטת מצליח

אחרי שסידרתי טפטפות סביב העצים, נזכרתי שהגננים של אחד השכנים שלנו שתלו לו ירקות סביב שתילי העצים, כי ממילא כשהעץ קטן יש שם שמש, וממילא יש מים מההשקיה של העץ.

אז פשפשתי בארון ומצאתי זרעים ישנים של עגבניות, ריחן, אבטיח ומלון, וטמנתי אותם מתחת לטפטפות של העצים. לא תליתי בזה הרבה תקווה. כי הזרעים ישנים מאוד וההשקיה מכוונת להרוות את העצים ולא ירקות. אבל ממילא הזרעים שכבו בארון חסרי מעש, הם יכולים באותו מחיר לשכב באדמה.

אחרי כמה שבועות יצאו מלונים, קצת אחרי זה גם בזיליקום, ואחר כך אפילו עגבניה (שזרעתי מאוחר יותר). איזו שמחה!
7231820426]+מלון ליד הטפטפת של הרימון b3bd8bb0f7 c[/po].jpg

עכשיו רק צריך לראות אם הם ישרדו אצלי. יש משהו קל שאני יכולה לעשות בשביל לעזור להם?

אם הניסוי יצליח לך, אני הולכת לנסות גם. הם זקוקים לעזרה כרגע?
בעקרון, עצים משקים פעם-פעמיים בשבוע והרבה זמן, לעומת ירקות שמשקים כל יום כמה דקות. זו הבעיה שבגללה לא חשבתי לשדך ביניהם.
אם הם גדלים ומפתחים פירות, מעניין אם הם יהיו טעימים או מימיים (בגלל עודף השקייה).

איזה כיף! זה מה שגם אני עשיתי. זרעתי זרעים ישנים ששכבו כמה שנים באדנית, כי אמרתי, ממילא אין מה לשים שם... ואז יצאה עגבניה!
בזיליקום ועגבניה הם חברים טובים.
לגבי המלון אני לא יודעת, אבל עגבניות צריכות המון מים. אם ממילא יש, איזה כיף!
לעגבניה תכיני משהו להדליה מאוחר יותר.

_פיטנגו יכול להיות עץ.
וואללה!_
וואללה
בגן של הבת שלי יש עץ פיטנגו ענקי. זה נורא כיף אבל למעלה יש המווווווווווווון פירות שלא מגיעים אליהם.
חייבים סולם - אפילו הגדולה שלי לא הצליחה לטפס.
לא לעצלנים.
את שוקלת פיטנגו לשביל?
כי אם הוא פורה, הפירות שלו מאד מתפזרים ומלכלכים

תתחדשי, אני נהנית מאוד לקרוא.
המנבטה הניסויית מגניבה. אשמח לשמוע על קורותיה

תראי מה קראתי הרגע
וחשבתי ישר עלייך: אולי הפרי "ריו משהו" יתאים? נראה טעים להפליא! אפשר להתקשר למשק הזה (או כמובן לבקר בו), ולשאול אותם על עצים מתאימים, לא?

(אחת הפנטזיות שלי היא לנסוע לקטיף פטל כזה, אבל לא ידוע לי על מקום לקטיף שנמצא על הקו הקבוע שלי. נהריה ורמת הגולן לא על הקו...).

מצאתי אותו: דובדבן ריו גרנדה . באמת נשמע מתאים -- גם יפה וגם טעים, וגם עמיד בכל התנאים. (סליחה על החרוזים, זו כנראה השעה.) אבל אני לא מתכוונת לנסוע עד נהריה, אני צריכה לברר אם יש אותו במשתלות כאן בסביבה.

לגבי הפירות המלכלכים -- נראה לי שזה נכון לכל עצי הפרי, לא? אז חודש-חודשיים בשנה יהיה צריך לטאטא את המדרכה (אם הציפורים לא ידאגו לזה), אבל מצד שני יהיו פירות טעימים. נראה לי עסקה שווה.

המנבטה: הקמומיל כבר מציץ!
מה שכן, יש עובש על חלק מהקרטונים. אני מקווה שזה משהו מקומי ולא יביא מחלות. מה אתם אומרים?

הירקות:
אם הניסוי יצליח לך, אני הולכת לנסות גם. הם זקוקים לעזרה כרגע?
בימים האחרונים הם נראו לי מסכנים במיוחד, אז אתמול החלטתי לפזר את ההשקיה על שלושה ימים בשבוע במקום שניים. כשפתחתי את מחשב ההשקיה ראיתי שאין השקיה בכלל! כנראה שאיזה ילד שיחק בו וכיבה את ההשקיה בטעות. מיד נתתי לצמחחם לשתות ותיקנתי את הטעות, עכשיו הירקות שוב נראים טוב. מדהים שהם שרדו בכלל! או שהם קשוחים, או שהחיפוי באמת עושה קסמים כמו שמספרים.

לגבי העשבים השוטים שצילמת ורצית להגדיר- אחד מהם ארכובית שבטבטית-צמח מרפא רב שימושים בלועזית נקרא פוליגנום- בשימוש מסורתי היו גם מינים ממנו חבלים.
השני נראה לי ממשפחת הירבוז? או הסלקיים.

שליחה על ידי רובי* » 02 יוני 2012, 22:51

לגבי דשן נוזלי ובכלל להמון מידע על גינון אורגני ממליצה מאו על הפורום הזה http://forum.kan-naim.co.il/viewforum.php?f=9

באופן ספציפי לגבי הדשן הנוזלי נסי לחפש על תה קומפוסט.הומוס או מיץ סרפדים, יש המון מידע מועיל .

איילת, תודה!
אם אלה ארכובית וירבוז, בעצם אפשר להשאיר אותם, לא? אני רק רוצה לגרש את אלה שגדלים להיות קוצניים או משתלטים או לא נחמדים בצורות אחרות.

רובי, תודה על ההפניה, באמת המון מידע!

להמשך החפירות:

צינור עומק

אחרי התלבטויות העץ שהיו לי, בסוף בחרתי בקטלב משונן (שנקרא גם עץ תות שדה) - איך שנפגשנו מיד התאהבתי. הוא יפה ונעים ונחמד. שתלתי אותו בצד של השכנה, בלי טפטפות. כבר שתלתי אצלה בעבר לבנדר והיפריקום; השקיתי אותם רק בתקופה הראשונה עד שהתבססו והסתדרו לבד, וככה לא הייתי צריכה לעבוד יותר מדי זמן. אבל בכל זאת, להשקות ידנית בלי טפטפות ובלי מחשב השקיה -- זה יותר עבודה ממה שאני רוצה וסומכת על עצמי לעשות.

נתקלתי איפשהו במרחבי האינטרנט בפטנט שנקרא deep pipe irrigation : תוקעים באדמה חתיכת צינור עבה עם כמה חורים (או במבוק, אבל קל יותר למצוא צינור) ושופכים את מי ההשקיה לתוכו. ככה המים מגיעים ישר לשורשים, ומשתחררים בהדרגה כמו בטפטפות.

שאלתי את שלומית על זה והיא אמרה שזה לא נראה לה, כי בטבע אין חתיכות פלסטיק באדמה והמים מגיעים מלמעלה ולא ישר לשורשים. אבל אז עברתי ליד נחל הדן וחשבתי לעצמי שכל העצים שם לא מקבלים את המים מהגשם, אלא שולחים שורשים לעומק שבו האדמה לחה, וככה דווקא כן מקבלים את המים ישירות לשורשים. אני מקבלת את מה שהיא אמרה בעניין הפלסטיק, אבל בתכל׳ס אין לי במבוק, והפלסטיק ממילא זרוק בכל מקום -- זה רק להעביר אותו ממקום שהוא סתם מזהם למקום שבו הוא גם עושה משהו טוב.

החלטתי לנסות לשתול צינור כזה יחד עם העץ. לקחתי חתיכת צינור ישן שהיה מוטל לצד הכביש, חתכתי אותו וביקשתי מהילד הגדול שיקדח לי חורים. (ללמוד לקדוח זה ברשימה שלי, אי שם לקראת הסוף.) ככה זה נראה:
7259817422]+ צינור עם חורים להשקית עומק cbeaeec917 c[/po].jpg

כשחפרנו את בור השתילה, חפרנו קצת אקסטרה בשביל להכניס גם את הצינורות -- אחד קטן וקרוב להתחלה, ואחד קצת יותר עמוק ורחוק בשביל ההמשך.
7333492182]+צינורות להשקיית עמוק בצידי בור השתילה 18aa21621e c[/po].jpg 7333459148]+אחרי השתילה הצינורות מציצים מתוך החיפוי. לאחד מצאתי מכסה מכוס שהיתה זרוקה על הדשא, לשני אצטרך לארגן משהו. 07b7c3da69 c[/po].jpg

עכשיו במקום לעמוד ולטפטף מבקבוק במשך 10 דקות, אני פשוט מרוקנת כמה בקבוקים לצינור ונותנת למים להיספג באדמה לאיטם. אני מקווה שזה יוכיח את עצמו.

איזה יופי, נראה ממש מלבב, במיוחד עם מעגל האבנים והחיפוי (-:
וכל הכבוד על הפטנט עם הצינור. בחיי, מחשבה חכמה!

אחת הפנטזיות שלי היא לנסוע לקטיף פטל כזה, אבל לא ידוע לי על מקום לקטיף שנמצא על הקו הקבוע שלי. נהריה ורמת הגולן לא על הקו...
יש בשדה יעקב, באזור צומת השומרים
ויש (או לפחות היה) ביעד
חתיכת צינור עבה עם כמה חורים (או במבוק, אבל קל יותר למצוא צינור) ושופכים את מי ההשקיה לתוכו.
הערבים באזור שלנו משקים את הזיתים הצעירים בשנה-שנתיים הראשונות אחרי השתילה, בצורה דומה קצת: שמים ג'ריקן מלא מים ומחורר בתחתיתו ליד כל שתיל. (אולי זה בעצם דומה יותר לטפטפות)
קטלב משונן
זה מה שנקרא קטלב אוסטרלי? עם פירות כתומים-אדומים קיפודיים כאלה?

יש בשדה יעקב
וואללה! בדיוק על הקו שלי (מייד אחרי שאני קונה ביצים במשק זר בכפר יהושע)! משק ז"ק.

זה מה שאבא כתב על ארכובית שבטבטית
נראה מומלץ ביותר. פרחים חמודים, אמנם קטנטנים אבל יפים, ופורח כל השנה!

נראה לי שהשיטה של הערבים טובה יותר, בינתיים אני לא כל כך מרוצה מהצינור:
המים יוצאים מהר מדי מהתחתית, וכך לא מספיקים כמעט לצאת מהחורים שבצדדים. אני זוממת להכין איזשהו מחסום שישב בתחתית הצינור ויאט את הזרימה.

לגבי קטלב משונן: הוא לא אוסטרלי אלא אסייתי. את הפרי עוד לא ראיתי, אני מקווה שיהיה טוב כמו שמספרים!
(אפשר לקרוא תיאור של קטלב משונן מהמכון הוולקני

בשמת יש גם בשדה יעקב ביצים אורגניות, את יכולה לחסוך לעצמך כניסה אחת לכפר יהושוע באותו ביקור.

_{חוזרת לקרוא בשקט}

אני דמיינתי את הצינור במאוזן, ולא מאונך. כשיש איזה פתח מלמעלה שאפשר למלא אותו, ואז המים לא היו יורדים למטה, אלא יוצאים לאטם דרך הפתחים. אפילו לקבור אותו בצורה של פרסה, כששני הפתחים נמצאים בגובה האדמה ומהם אפשר למלא את המים, ואז אין למים מאיפה לצאת והם חייבים מהחורים. רעיון נחמד! הכל נשמע מעולה ומשמח.

אפילו לקבור אותו בצורה של פרסה
הגיוני

במבי, הרעיון שלך נשמע הרבה יותר טוב. מה שכן, צינור שאפשר לעקם ככה חייב להיות דק ולכן סך נפח המים שיהיו בו הוא די קטן -- אידיאלית הצינור מחזיק לפחות 2 ליטר. אולי צריך לשלב בין ג'ריקן לצינור. אבל זה כבר מתוחכם מדי בשבילי, אולי רעיון למיזם למישהו עם ידיים טובות.

ולהמשך:

באגים בחיפוי

תגידו, חיפוי זה משהו חדש?
כי אני רואה שכל הקיבוצניקים הותיקים לא מחפים כלום בגינות שלהם, ולעומתם הגננים שעובדים בבתי ההרחבה דואגים לחפות באדיקות כל סמ״ר (בדרך עם כלל יריעת פלסטיק ועליה טוף או חלוקים) כדי שלא יהיו בשטח חס וחלילה שום צמחים מקומיים (=עשבים שוטים).

לפי מה שלמדתי, חיפוי האדמה זו דרך למנוע צמיחת עשבים, למנוע התאדות, ואם משתמשים בחומרים אורגניים אז גם להעשיר את האדמה כשהם מתפרקים לאיטם. בקיצור, זה משהו קריטי לעצלנים כמוני: אני שמה חיפוי סביב כל צמח שאני שותלת, כדי לחסוך גם בעישוב, גם בהשקיה, וגם אולי בדישון.

אחרי כמה נסיונות בחומרי חיפוי שונים, הבנתי שהחיפוי הכי מציאותי בשבילי הוא רסק גזם, כי שאר החיפויים האורגניים נוטים לחלוף עם הרוח שיש כאן כל ערב. לצמחים שאני שותלת בדשא אני פורסת קודם כל שכבת קרטונים, ועליה שופכת את הרסק גזם. דשא שסתם שופכים עליו רסק גזם פשוט צוחק ומתעלם וממשיך לצמוח בקלות ולחנוק את השתילים הרכים. הקרטון מסתיר לו את האור וכך מונע ממנו לגדול.
7333463640]+הכנת חיפוי לשתיל חדש fd8094aac4 c[/po].jpg

אבל כמו בכל מערכת שמתכננים מראש ואז נותנים לה לרוץ בעולם -- יש באגים. הנה תראו:
7248555602]+מתחת לרסק גזם, הדשא צץ בחריצים. bbb7940cd8 c[/po].jpg
הדשא מצליח לחדור כל חריץ בקרטון, או במקום ששני קרטונים נפגשים. באמת אחרי שראיתי את זה נזכרתי ששלומית אמרה שלא מספיק לשים את הקרטונים אחד ליד השני נוגעים, אלא הם צריכים ממש להיות חופפים בלפחות 10 ס"מ. וכל חריץ - לכסות בחתיכת קרטון נוספת.
צדקה.

אז הייתי צריכה לאסוף את הרסק גזם לשקיות, לשים יפה קרטונים חדשים וחופפים בלי חריצים, ושוב לשפוך עליהם את החיפוי. זו היתה הזדמנות להגדיל את האזור המחופה, כי ראיתי שהדשא מזדחל גם מהצדדים ולא רק פורץ מלטה. ממזר.

עוד משהו שעשיתי בהזדמנות הזו היה לשפר מעט את מראה החיפוי: במקום לשים לבנה בכל פינה של הקרטון, הקפתי את כל הקרטון באבנים לבנות מסודרות במעגל, חתכתי את הפינות, והתוצאה כמעט אסתטית:
7259812706]+חיפוי משופר 6e95396321 c[/po].jpg

תיקנתי את הבאגים בחיפוי לשניים מהצמחים, ונשארו לי עוד שניים. להבדיל מתיקוני באגים במחשב זה דורש הרבה עבודה פיזית, אבל לפחות בגינה ברור מה צריך לעשות ואיך מתקנים את זה. ככה שמהבחינה הזאת אלה באגים יותר קלים.

איזה יופי! האמת שמאוד אסתטי לטעמי.
וכן, החיפוי הוא פטנט חדש. הטעם הקודם הוא "אדמה חשופה". עד שגילו בחקלאות קצת יותר בת קיימא, שאדמה חשופה גורמת לאיבוד מים מאסיבי, לסחף מאסיבי של אדמה, ולהידלדלות שלה מכל בחינה שהיא.

אפשר לתקוע בכל צד של צינור הפרסה בקבוק של ליטר וחצי, עם הפיה בתוך הבקבוק, ולנסר את התחתית. ואז למלא את הבקבוק במים, שלאט לאט ירדו בצינור, עם קצב ההשקיה והאידוי.

חיפוי הוא לא חדש בגינון אורגני.
אבא שלי עושה חיפוי כבר 40 שנה.

שביל נסתר

כשרועי העביר צינור השקיה להדרים שמאחורי הבית, הוא היה צריך לחצוב לשם מעבר דרך הערערים שגדלים לצד הבית. המעבר שהוא חצב יצא פשוט קסום; שביל מוצל וחצי פרטי, נותן תחושה של כניסה למקום סודי (שאולי יווצר כשההדרים יגדלו). כל פעם שעברתי שם חשבתי שזה כמעט דפוס:שביל מקורה המקסים, חסרה רק התקרה והמטפס.
7231807574]+שביל קסום 0ac8ba61d5 c[/po].jpg

אני לא יודעת מה לעשות לגבי התקרה (זה הצד של החתן) אבל בשביל המטפס שתלתי פסיפלורה, והיא כבר התחילה לטפס על הערערים (שאני ממילא לא אוהבת). אני מקווה שהיא תתפרע רק במידה סבירה ושנזכור לרסן אותה מדי פעם.
7231811966]+פסיפלורה מתחילה לטפס על הערער 3f42ddb459 c[/po].jpg

בינתיים גיליתי שם שני מתנדבים: עצי איזדרכת צעירים שצצו בשולי הערערים.
7385991074]+עץ איזדרכת צעיר מתנדב בין הערערים a14a29c52b c[/po].jpg
אני מתלבטת אם לתת להם להישאר למרות שהם קרובים נורא לקיר הבית (ולנצל אותם כתמיכה לפסיפלורה) או לגדוע אותם באיבם. מה דעתכם?

אני פחות מנוסה ומוכשרת בגינון מעודד ועוד הרבה פחות מטרה. מצד אחד, יהיו כאן יותר טעויות של מתחילים, ומצד שני – מטעויות אפשר ללמוד. לפחות אני מקווה ללמוד מהן, ונראה לי שבאופן כללי הבלוג הזה יכול לעניין גננים מתחילים וחסרי נסיון
קראתי את זה ואמרתי - יו, בדיוק הבלוג בשבילי. הרי גם אני עירונית שזה עתה עברה לכפר, ומגששת את ניסיונותיה הראשונים להבין מה זה אדמה, מה שותלים בה, איך זורעים, מגמגמת גינת ירקות ראשונה... הנה עוד מתחילה שתלווה אותי בדרך הקסומה, שתשתף בטעויות של מתחילים ותעזור לי להבין מאיפה לומדים כל כך הרבה דברים.
מהבחינה הזאת, אכזבה גדולה הבלוג שלך. איזה מתחילה ואיזה נעליים. מדובר באחת שיודעת לזהות ריג׳לה, כף אווז, חבלבל, בקיה, חסת המצפן, מרור הגינה_{{}}, לחשב מראש שיקולי נשירים וירוקי עד, מטפסים וצרכני מים כבדים - ופשוט מתהדרת בנוצות לא לה של _גננים מתחילים וחסרי נסיון{{}}.

מדובר באחת שיודעת לזהות ריג׳לה, כף אווז, חבלבל, בקיה, חסת המצפן, מרור הגינה
D-:
לא כגננית אלא כבתו של. לא, יונת?

לחשב מראש שיקולי נשירים וירוקי עד, מטפסים וצרכני מים כבדים
את זה מוצאים היום בגוגל... (-:

איזה יופי השביל הקסום. באמת גם לי הזכיר. לגבי עצי האזדרכת, לא יודעת מה להגיד.

כתבתי כבר והכל נמחק )-:
איזדרכת - ממליצה לעקור. זה נהיה עץ גדול ופרוע (ורחב מאד) ובשלב מאוחר יותר יהיה קשה לעקרו בלי לפגוע בערערים או בבית עצמו.

אני גם חושבת לעקור- הוא קרוב מידי לבית.

אצלי בגינה יש צחר תכלכל והוא מזריע את עצמו בכל מקום, זה פשוט...אוף..
לפחות הוא קטנית ואכיל.

מעניין אם הוא היה שורד פה אם הייתי מפסיקה את ההשקייה של הגינה.
מעניין מה בכלל היה שורד כאן בלי השקייה...

תודה, נראה לי שאתן צודקות לגבי האיזדרכת. מחר -- למזמרה!

ריפקה, תודה על המחמאות! אבל אני באמת ירוקה לגמרי בצמחי תרבות. צמחי בר אני מכירה טיפה יותר, אבל בין להכיר לבין לדעת מה לעשות -- המרחק גדול.
למשל היום השכן גילה לי שאחד המלונים שלי (מהקטע על "ירקות בשיטת מצליח") הוא בכלל מלפפון, ושכדאי שאקטוף אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. אז יש לי מלפפון! מי היה מאמין?
השכן גם אמר להפסיק להשקות את המלונים (האמיתיים); אבל מאחר שאין לי זמני השקיה נפרדים לירקות ולעצים, נראה לי שפשוט ארחיק מהם קצת את הטפטפות.

ואגב, המנבטה לעצלנים הוכרזה ככשלון -- הזרעים לא הציצו. יכול להיות שהיא היתה מצליחה אם הייתי שמה אותה בחוץ בשמש, אבל אצלי במטבח האדמה נשארה לחה מדי.

טלי, מה זה צחר תכלכל? מילא זה שאני לא מזהה, מילא זה שגוגל לא מכיר, אבל אם אפילו אבינועם דנין לא מזכיר אותו -- זה מתחיל להיות חשוד!

מעניין מה בכלל היה שורד כאן בלי השקייה...

ראי לגדל אוכל (2012-06-18T10:17:45) -- הכל היה גדל יפה מאוד אם היינו משאירים את הדשן והמים בגינה ולא זורקים אותם לביוב. גם בלי שירותי קומפוסט מלאים, אם היינו משתמשים רק ביוריאה ומי הרחצה -- נראה לי שזה היה מספיק לגינה יפה ומזינה. אני מפנטזת על ברז שמטה את מי המקלחת וגו' לגינה כשמכוונים אותו, וחוזר מעצמו למצב בזבזני אחרי כמה דקות. ככה מי שמודע לנושא יכול לנצל את המים והדשן, ומי שמשתמש בסבון וכדומה לא יגרום נזקים בטעות.

הכל היה גדל יפה מאוד אם היינו משאירים את הדשן והמים בגינה ולא זורקים אותם לביוב
פה גם המקום להזכיר, שמי שמשתמשת בתחבושת רב פעמית (מבד) יכולה להשרות אותה במים עד הכביסה ולהשקות במים האלה את הגינה/עציצים. יופי של דשן.

1u]כחלחל fT5nrBoXW0QWwjcn9DA[/po]&ved=0CGkQsAQ&biw=1280&bih=648
http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=thread&t=2599

לא ברור לי מה כחול בו

אויש, אני מכירה אותו! וגם את הנבטים שלו

חזרתי. לא התבטלתי, פשוט השקתי ועישבתי. הנה הנושא הבא:

דילמת הדשא

את הדשא קיבלנו עם הבית מוכן קומפלט. זה דשא קיבוצי ותיק, עם תלתנים שמדשנים אותו, ויכולת להחזיק יפה גם בהזנחה. הוא לא מאוד גדול, ואנחנו בהחלט מנצלים אותו ככה שזה לא רק ליופי. ובכל זאת. דשא.

שלמה אילן כתב שצריך לחשוב מחדש על נושא הדשא, ולנסות למצוא פתרון בסגנון אחו: במקום מונוקלוטורה של צמח יחיד, לשלב צמחים שונים; אולי כל אחד מהצמחים בנפרד לא יספק תמיד מצע ירוק ורך, אבל אם משלבים אותם ביחד אז בכל זמן נתון חלק מהם יהיו ירוקים ונעימים למדרך. רק שהוא לא אמר איזה צמחים יכולים להשתלב ככה אלא השאיר את זה כתרגיל לקורא...

בינתיים הצמחים העיקריים שמשתלבים בדשא הם מרור הגינה, עולש, לחך, ואספסת הגליל (הקוצים הגליליים המעצבנים). את האספסת אני עוקרת באדיקות כל אביב, בעיקר כשאני ב-PMS. זה עדיף לכולם.
7231801598]+דשא מעוטר בהרבה עשבים שוטים cc239337c3 c[/po].jpg
בכל אופן, לא אלה הצמחים שיהפכו את הדשא לאחו, יחסכו בהשקיה, ויהיו נעימים וידידותיים לסביבה ולחברה.

בדף במקום דשא המליצו על דיכונדרה, ועוד כמה אחרים אבל כל הצמחים האלה רגישים לדריכה מרובה (כמה זה מרובה?) וחלקם לא נראים נעימים ליחפנים.

מצאתי אתר (אמריקאי כמובן) עם תחליפי דשא מאינספור מינים:
http://www.stepables.com
זה נראה מבטיח, אבל מצד שני גם קשה למצוא שם את הידיים והרגליים: איך קוראים לכל הצמחים האלה בעברית? איפה אפשר להשיג אותם בסביבה?
לא שזה מנע ממני לבלות שם איזה ערב כדי לגלות. יש שם דף find]מציאת צמחים בהתאם לצרכים the right plant for your area[/po].html -- אפשר להגיד לו כמה דריכה הצמח צריך לספוג, כמה שמש תהיה לו, כמה מים, איזה גובה הוא צריך להיות, באיזה אזור אקלים זה (אני חושבת שאני 10) וכן הלאה. יופי של משחק.

עברתי על הצמחים שם, ואחרי שמחקתי את אלה שאין לי מושג מיהם ואיפה משיגים אותם, נשארה לי רשימה קצרה אבל מעניינת:

כמה מינים של טימין
קמומיל רומאי
לענה זוחלת (סוג של שיבא)
מנטה קורסיקנית (Mentha requienii)
אכילאה נמוכה (Achillea tomentosa)

היו שם עוד שנים שנראו לי מקסימים אבל אין לי מושג מי הם ואיך הם ואיפה:
Lindernia grandiflora
Mazus reptans
מישהו מכיר את הצמחים האלה? המלצות? אזהרות? רעיונות אחרים?

חשבתי בינתיים להשאיר את הדשא הגדול ככה, עם כל הצער שבדבר, ולעשות ניסויים בקטן מאחורי הבית. מי שזוכר את הפרקים הקודמים יודע שחשפנו שם שטח אדמה קטן בשביל לשתול הדרים, והשטח הזה התמלא במהירות בשלל עשבים. חלק ממנו אני מנסה לכסות בבטטה, אבל יש מספיק שטח בשביל לנסות כיסויים אחרים, כולל כאלה שיעמדו בדריכה.

התחלתי בטימין - קניתי שתיל אחד בשביל לנסות. הסתכלתי סביב איפה לשתול אותו, וראיתי מקום שבו יש מקבץ עשבים עשיר, כנראה כי הוא נמוך מסביבתו ומצטברים שם מים. גזרתי ועקרתי את העשבים, שתלתי במקומם את הטימין, וסביב הנחתי את גוויות העשבים כחיפוי. אני מקווה שאחרי שיתבסס הוא יסתדר בלי הרבה השקיה.
7386029720]+טימין בין העשבים 7846992317 c[/po].jpg

מה עוד כדאי לנסות?
ומה לעשות עם הדשא הקדמי שמלא עשבים? יש משהו פשוט ולא מהפכני לתת לו?

לענה זוחלת
צמח אלרגני (-: (אני אלרגית אליו ועוד כמה שאני מכירה, והוא נמצא בערכת הבדיקות הבסיסית לאלרגיה).

מה עם היהודי הנודד למיניו?

לא נראה לי מתאים למקום שדורכים בו...

זה יכול לעניין אותך: http://www.al-alim.co.il/mina.asp?alal=569&cont=571

קןראת בעלים

כשקניתי את הקטלב אמר לי איש העצים שצריך להגן עליו משמש הצהרים הקופחת. לא מצאתי דרך לעשות את זה, אז גם לא הופתעתי לראות שהוא נשרף בקצות העלים.
7613235350]+עלה קטלב פגוע 8ef4011c97 c[/po].jpg
אבל בוקר אחד שמתי לב שגם לעץ הפיג'ויה שלידו יש עלים עם אותה הבעיה.
7613239170]+עלה פיג'ויה פגוע e95aec998d c[/po].jpg
הסתכלתי סביב, וראיתי שכמעט לכל הצמחים יש פגיעות דומות, אפילו לותיקים, כאילו שמשהו שרף את קצות העלים!
7613240118]+הבוקיצה הותיקה גם נפגעה 6754d45da6 c[/po].jpg 7613242656]+פגיעה בעלה התאנה 41aec71f06 c[/po].jpg

מה זה?

אמרו לי שה כנראה לא פטריה, כי אין לחות. אולי חיידק או וירוס? אולי חוסר במינרלים? משהו אחר?
מה עושים???

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לגבי מה שכתבת על צינור עומק:
מסתבר שיש טכניקה שנקראת אולה, מבוססת על אותו רעיון. נראה מעניין.
http://urbanhomestead.org/journal/2008/ ... ing-ollas/

מייבאת לכאן ממקום אחר (פורום כאן נעים)

התייבשות בקצוות העלים - הצטברות מלחים עקב: השקיה במים מלוחים, אי ביצוע 'שטיפת מלחים' ב עציצים ואדניות, דישון מוגזם, השקיה מועטת
טיפול – שינוי מדיניות ההשקיה – להשקות יותר ובמרווחי זמן

וואלה, תודה! אני מפחדת להגדיל מרווחים בחום הזה, אבל להגדיל כמויות בטוח אפשר.
בינתיים ראיתי שיש עוד עצים בקיבוץ עם אותם סימנים בקצות העלים. צרת רבים?

בינתיים ראיתי שיש עוד עצים בקיבוץ עם אותם סימנים בקצות העלים. צרת רבים?

אני מניחה שכן,קיץ כזה לוהט בטוח קשה לצמחים רבים

זרעי בר

6903607906]+איריס הדור 8455efdb3f c[/po].jpg
אבא שלי אהב פרחי בר, במיוחד איריס, ובמיוחד-מיוחד את האיריס ההדור. הוא שתל איריסים בגינה וגם בוואדי ליד הקיבוץ. כל שנה בפסח, כשהאיריסים פורחים, הוא היה הולך להאביק אותם ידנית כי לא סמך על החרקים שיעשו זאת בשביל כמות כל כך קטנה של פרחים. כמה שבועות אחר כך, הוא היה הולך לאסוף חלק מהזרעים כדי לזרוע עוד איריסים במקומות נוספים.

אף פעם לא הצטרפתי אליו לשליחות הזו, אבל אחי הבכור היה מאביק איתו. אחרי שאבא נפטר בא אחי להמשיך במסורת ואז סופסוף הצטרפתי ולמדתי את המלאכה ממנו.
6903610998]+כך מאביקין 741d070f08 c[/po].jpg

כשהגיע הזמן לאסוף את הזרעים, הרגשתי שחבל להתעלם משכניו של האיריס, התורמוסים המקסימים, אז אספתי זרעים גם מהם. אספתי גם כמה זרעים מאיריס אחר שמצאנו בטיול, סגול ויפהפה. אולי נצרתי? או אולי ואריאציה סגולה של האיריס ההדור, שהציעו לקרוא לה "איריס הירדן"? לא יודעת מה זה, אבל הוא יפהפה.
7049698465]+איריס הירדן? במציאות יפה יותר מאשר בתמונה. 4df68b426f c[/po].jpg

מכאן לשם, נוצר לי אוסף קטן של זרעים, שנחו להם במעטפות, שנחו להן בארון. ידעתי שכדאי לוודא שיהיו יבשים ולשמור אותם במקום קריר ויבש, אבל לא ממש התפניתי לדאוג לזה, ככה שהם ישבו להם במקום לא ממש יבש ולא תמיד קריר.

בסופו של דבר התארגנתי לסדר יפה את המעטפות ולהעביר את הזרעים למקום מתאים. אבל אז, כשלקחתי את המעטפות, ראיתי שחלקן לחות… או בגלל שלא ייבשתי טוב את הזרעים לפני שהכנסתי אותם, או בגלל שהיתה לחות בארון -- בכל מקרה חלק גדול מהזרעים העלו עובש.
7353675590]+זרעים יבשים ובריאים 4e75e0d35c c[/po].jpg 7168465393]+זרעים עם עובש c47ff7a4e5 c[/po].jpg

דגתי את הזרעים הבריאים שנשארו, בתקווה שהם ישרדו עד הסתיו. את הזרעים העבשים התכוונתי לזרוק לפח, אבל רגע לפני שזרקתי אותם עצרתי בעצמי, ובמקום לזרוק אותם לפח פיזרתי אותם בחוץ מסביב לבית כי אולי מישהו מהם ישרוד בכל זאת. נראה באביב.

אז עכשיו יש לי זרעי איריס ותורמוס בגינה וזרעים נוספים במקרר. הסתיו תכף מגיע, וכבר צריך לחשוב איפה לזרוע אותם. חלק אזרע בגינה של בית הורי, חלק ליד הקבר של אבא. אחרים אחלק לחברים ושכנים.

ואם מישהו קורא כאן ורוצה זרעים, והוא גר בתחום התפוצה המתאים (גולן וגליל) - אתם מוזמנים לשלוח לי דואל ולתאם ביקור!

לקראת הגשם

בתחזית אמרו שמחר יהיה גשם. גשם אמיתי, למשך שלושה ימים!
אז עכשיו הזמן לזרוע זרעי סתיו.

את האיריסים והתורמוסים זרענו כבר לפני כמה ימים, ביום ההולדת של אבא, סביב הקבר שלו וליד בית הורי. אמא דאגה להרטיב את האדמה כל יום, ואני מקווה שלפחות חלק מהזרעים ישתפו פעולה וינבטו.

אז היום אספתי שקיות זרעים מהארון -- כל מיני דברים שפעם קניתי, ושאוהבים לנבוט בסתיו (אני חושבת, תגידו לי אם טעיתי):
מצפון לבית זרעתי מליסה, טימין, וקצת קמומיל.
ליד הכניסה זרעתי אורגנו, מיורן, ציפורן, סלסלי כסף, ולוע הארי.
הכל בלי השקיה; הם יוכלו להסתדר ככה או שאני משלה את עצמי?

חוץ מזה פיזרתי מסביב זרעי בר שאספתי: פרג, חצב, חלמית גדולה ומעוג. נראה מה יצא מזה.

מה אתם זורעים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בהתלבטות לגבי הפקעות והבצלים, שמחכים בסבלנות במקרר. בעקרון השתילה היא בין ספטמבר לדצמבר (כל צמח והעיתוי שלו), אבל כאשר שותלים לפני ההתקררות של החורף הם רק נובטים, ולא מוציאים פרחים. אני תוהה האם אותה התקררות של חורף תגיע, ומתי.
(אני מדברת על נרקיסים, רקפות, נוריות, כלניות, סייפנים ופרזיות).

הכל בלי השקיה; הם יוכלו להסתדר ככה או שאני משלה את עצמי?
הבעיה הגדולה בארץ היא שאחרי גשם יכולים לבוא ימים ושבועות יבשים, ולפעמים חמים, כך שגם אם הזרעים מתחילים לנבוט- הם מתייבשים עד הגשם הבא.
אני הולכת על שיטת "ניסיתי ומקסימום לא יצליח".
מה אתם זורעים?
אני זרעתי לפני שבוע: פטרוזיליה, מנגולד, רוקט ושמיר. הכל באותה ערוגה. בבוקר ובערב אני מעבירה עליהם מקלחת זריזה, רק בשביל שפני האדמה ישארו לחים.
בקרוב אני מתכננת לשתול ירקות חורף: חסה, כרוב, בצל ירוק ואולי גם כרובית. וכם נסיון חוזר לצמחי תבלין שלא הצליחו לי באזור החדש שעברתי אליו: לימונית, טימין ומרווה.
בגדול, צמחים שאני משתמשת בהם במטבח או לרפואה.
<רוזמרין לא שותלת רוזמרין, יש המון בגינון הציבורי>

שתלתי סלרי עלים ותות. זרעתי גזר וחסה. שלל פרחי עונה. ובמקרר פקעות צבעוני, הפרח האהוב עלי.

_מליסה, טימין, וקצת קמומיל.
ליד הכניסה זרעתי אורגנו, מיורן, ציפורן, סלסלי כסף, ולוע הארי.
הכל בלי השקיה; הם יוכלו להסתדר ככה או שאני משלה את עצמי?_
חושבת שכולם צריכים השקיה )-:

איזה קטע איך שכל אחת זורעת דברים אחרים, בהתאם לאישיות ולאורח החיים. ממש סוג של "את זורעת כמו שאת חיה".

עכשיו הגשם יורד כאן בנדיבות. אני אסמן לי ביומן להשקות בשבוע הבא אחרי שהוא יפסק, אחרת נראה לי שבאמת הכל יתייבש וימות.

טעויות עם תקווה

יש המון תקווה בזריעה ושתילה. אבל אז באה המציאות ופתאום דברים מתייבשים, סובלים ממחלות ומזיקים, מאבדים צורה, או סתם לא נובטים.

פעם זה ייאש אותי, אבל אחרי זה למדתי שדברים כאלה קורים לטובי הגננים; אפילו פוקואוקה הרג עצים. זה ניחם אותי, ועכשיו תורי לנחם אחרים ולספר על שלל הטעויות והאסונות בגינה שלי.

ראשונה היתה המליסה. מהתחלה היא לא הרגישה טוב. אני חושבת שהיא סבלה מעודף שמש מחד (מפנה דרומי) ומחוסר מים מאידך (רק שאריות מההשקיה של הדשא ומהברז שנמצא מטר ממנה). אחרי שכמה פעמים נתתי לה חום ואהבה בצורות שונות, היא התחילה להשחיר ועכשיו כבר לא נשאר ממנה כמעט כלום. יהי זכרה ברוך.

8195948652]+גוויה של מליסה 523036cf85 c[/po].jpg

גם הקטלב התחיל ברגל שמאל. האיש במשתלה אמר לי לדשן אותו היטב (וכך עשיתי) ולמתוח לו רשת צל (לא עשיתי). די מהר קצות העלים שלו הפכו חומים, ואחר כך עלים שלמים, ולבסוף נאלצתי להודות שכל העץ מת.

8194851959]+גוויה של קטלב משונן 85139aa367 c[/po].jpg

הפרע והגרניום הלימוני, שהתחילו ברגל ימין דווקא, גם הם הפכו לבסוף לאבדות במערכה: הפרע נחנק מהדשא אחרי שהכלב של השכנים החליט שממש מעניין לחפור בחיפוי שסביבו, ואילו הגרניום פשוט התייבש לאיטו, ומת סופית אחרי שהוספתי לו טפטפת ועיביתי את החיפוי. לכו תבינו.

8194854001]+במקום הגרניום זרעתי תורמוסים 2e1d80d2b6 c[/po].jpg

מצד שני, התבלינים המצליחים גדלו, גבהו, וצימחו רגליים ארוכות וערומות. מסתבר שהייתי צריכה לדאוג לתת להם תספורות תכופות כדי לעודד צימוח צפוף של עלים במקום התארכות והתעצות של גבעולים. גזמתי אותם בזהירות; חלק התאוששו יפה, לאחרים אני עדיין מחכה.

8194857429]+אזוב ארך רגליים c5c858c1f3 c[/po].jpg

עוד נסיון כושל היה ריבוי האבובית. זה צמח נפלא שאבא שלי הביא מהחרמון וגידל בהצלחה אצלו בגינה. בגלל מראהו הבלתי מרשים והנטיה של הנויניקים לרסס ״עשבים״ כמותו, חשבתי שכדאי לגדל אותו גם אצלי. חפרתי כמה חלקים ממנו, עם השורשים והאדמה שסביבם, והכנסתי לעציצים שאוכל לטפל בהם בתשומת לב עד שיגדלו קצת ויוכלו לעבור לאדמה. אחד-אחד, בעקביות מטרידה, הם התייבשו ומתו. לא יודעת למה, הרי דאגתי לאדמה לחה אבל לא מוצפת. למישהו יש רעיון מה לעשות אחרת בניסיון הבא?

לצערי לא )-:
אני שתלתי למשל אורגני בין שני שתילים של טימין, והיה מדהים לראות איך הם התחילו לצמוח בהתרחקות מהאורגנו שבאמצע (כל אחד פנה לכיוון ההפוך מהאורגנו) ולבסוף התייבשו, גוועו ומתו. אני מסיקה מזה שהם לא חברים טובים.
גם האורגנו שלי לא משגשג, לא יודעת למה. כנראה לא כיף לו בחלון צפוני. והנענע גדל אבל קטן, בענפונים רזים ודקיקים חלושים, לא משגשג. אולי לא טוב לו בחלון דרומי.
שניהם אהבו להיות בחוץ, האורגנו בשמש ישירה בתנאי שיקבל הרבה השקייה, והנענע בחוץ אבל בצל ועם השקייה יומיומית.
בתוך הבית (פה אין לי מרפסת) לא כיף להם )-:

שוב נתחיל מחדש

אביב, הכל פורח ומלבלב וחוזר לחיים. אפילו כמה מהדברים שכתבתי עליהם בהודעה הקודמת, ובכן, מסתבר שהשמועות על מותם היו מוקדמות: המליסה חזרה כמו גדולה, והתבלינים ארוכי הרגליים התעבו יפה אחרי התספורת.

ואני מתחילה גינה מחדש.
בחיי שלא חשבתי שזה יקרה לי שוב, אחרי שכבר השארתי מאחורי שתי גינות ועשרות עצי פרי מניבים. אבל אחרי התלבטויות ושיקולים החלטנו לעבור בית, ולעבור גינה.

בגינה החדשה יש בעיקר עצים ששתל הנויניק (ערערים, ער אציל, לגסטרמיה), ועץ אחד מתנדב: תות לבן גדול, נעים וטעים. החלטתי להוסיף עליהם כמה עצי פרי נשירים (הרפתקה, כך אומרים לי), כמה עצי פרי טרופיים, רימונים (אני לא יכולה בלי), ושקד שאני מקווה שיסתדר בחלק הסלעי (לא שהאדמה סלעית, פשוט היה שם חצץ של חניה, שעורבב באדמה כשחפרו שם תשתיות).

ניצלנו מחפרון שעבר באזור בשביל להוריד חלק מהערערים ולחפור בורות לעצים חדשים -- האדמה דחוסה מכדי לחפור לבד יותר מ-30-40 ס"מ, וגם דחוסה מדי לשורשי רוב העצים. ביקשתי ממנו שיחפור עמוק כדי לשבור את כל השכבה הדחוסה של האדמה, ולאפשר לשורשי העצים להעמיק עם השנים. לפני השתילה, צריך למלא מחדש את רוב העומק של הבורות האלה, וזה נתן לי רעיון:

מכירים הוגלקולטור זו מעין ערוגת ירקות שהבסיס שלה הוא גזעים וענפים. הגזעים האלה סופגים ואוגרים מים, וככה הערוגה לא צריכה השקיה (או צריכה הרבה פחות השקיה). במשך השנים העץ נרקב והופך לחומר אורגני בקרקע.
אז חשבתי לעצמי -- אם זה טוב לירקות, אז למה לא לעצים בעצם?

וככה לקחתי את הילדים לאזור עם עצים כרותים כדי לאסוף ענפים עבים ולשבור אותם לגודל שנכנס בבור. הכנסנו את הענפים לבורות, ופיזרנו עליהם קומפוסט ביד נדיבה (כי כשהם מתפרקים הם בהתחלה לוקחים חנקן מהסביבה), ועל זה אדמה עד לגובה השתילה (או אולי עומק השתילה?). דרכתי על המבנה להדק הכל היטב, כדי שהאדמה לא תשקע עם הזמן. ליתר בטחון גם שתלתי את העצים גבוה יחסית לאדמה שמסביב.

8616949226]+ענפים בבור השתילה 04790c7c03 c[/po].jpg

בנוסף, שמעתי על שיטת השקיה חדשה-ישנה שאמורה לחנך את העץ להעמיק שורשים ולא להזדקק להשקיה. (או אולי כמעט לא?)
הרעיון הוא להימנע מטפטפות, כי לטענת אנשי השיטה הזו הן משקות רק את פני השטח. (למרות שקודם חשבתי שזה בדיוק להפך -- הטפטוף האיטי מאפשר למים לחדור לעומק. לא ככה?)
במקום זה עושים מסביב לעץ גומה גדולה ומציפים אותה במים - כמה עשרות ליטרים. (לפי החישוב שלי, גומה בקוטר של מטר ועומק 5 ס"מ מכילה מעל 30 ליטר.) בהתחלה צריך להציף כל כמה ימים, ולאט לאט מרווחים את ההשקיות. או לפחות זה מה שהבנתי מההסבר הקצר.

אז עשיתי לכל העצים גומות יפות, ולפחות בהתחלה אני אתן לגשם שחזוי למחר למלא אותן. אחר כך -- אולי אמשיך עם זה, ואולי אשים טפטפות.

8615846943]+העץ השתול, עם גומה מסביב b68cc4be16 c[/po].jpg

מה אתם אומרים, מעשי להשקות ככה? גם צרכני מים כבדים?

מעשי לגמרי, לפחות בשלב של השנים הראשונות. אחרי זה, עצים שולחים שורשים גם לרוחב ואז קוטר הגומה לא רלוונטי וצריך לעבור להמטרה שתרטיב את כל שטח השורשים.
בגדול, כדי לדעת מה רוחב השורשים- מעריכים לפי קוטר הצמרת.
לגבי טפטפת, היא כן משקה לעומק. אם היית עושה חתך באדמה, היית רואה רטיבות בצורה טיפה. כלומר, ההשקייה חודרת בנקודה קטנה, מתרחבת למטה ומצטמצמת שוב עוד יותר למטה.
אני בכלל לא בטוחה שזה חסכוני יותר מגומה. בכל מקרה, יש כמות מסוימת של מים לכל סוג עץ (וגילו) שצריך לתת, נכון?
<רוזמרין>

מעניין! תשובות אין לי, אבל עניין הגומה נראה לי מוכר מאוד.

איזה כיף של בלוג! אוהבת את רוח כריסטופר אלכסנדר ששורה עליו ואת גישת הניסוי וטעייה האופטימית. אני מתחילה ירקות קיץ וצריכה גם לכייס את פירות התפוח והאגס.

בקשר להשקיה: מה שרוזמרין אומרת נראה לי יותר הגיוני. שטפטפות יוצרות השקיה יעילה וזמינה יותר לצמחים.
מה שכן, השקיה בהצפה בתוך צלחת השקיה מאד מומלצת לורדניים, כי זה מגן עליהם מקפנודיס - החיפושית האיומה שהם מאד רגישים לה. היא מטילה את הביצים בשורשים והזחלים אוכלים אותם ועולים גם לתוך הענפים, והרבה ורדניים מתים ככה )-: . כשיש בוץ מסביב לשורשים היא לא מצליחה להטיל (לא זוכרת בדיוק למה, אולי היא לא יודעת לשחות).
אבל אני חושבת שבשביל זה צריך להשקות הרבה, לא קצת. להציף לעתים קרובות.

וואלה, באמת הנשירים שלי הם ורדניים (תפוח, נקטרינה ושקד) ככה שזה מאוד רלוונטי לי. טוב לדעת, תודה!

אני עדיין תוהה לגבי ההבדל בין גומה לטפטפות בשאר העצים. רוזמרין, מה את עושה אצלך? למה כדאי להעדיף ככה או ככה?

בינתיים הורדתי מהנקטרינה את כל הפירות שהיו עליה (מלבד שניים שלא היה לי לב להוריד) בתקווה שזה יעודד אותה להתחזק.

יש לי הרבה סוגי עצי פרי פזורים בחצר ואני מנסה כל פעם קצת אחרת ולומדת מה עדיף לכל אחד מהם.
העצים שלי כבר ותיקים ולכן השורשים שלהם, במיוחד של עצי ההדר, פרושים כמעט על פני האדמה באזור שלהם. אנחנו משקים בהמטרה אבל גם עושים גומות וממלאים בעשב שגזמנו, שיתקמפסט לו שם וגם מוסיפים לגומות מהקומפוסט שהכנו. אמנם אנחנו רואים חרפושיות למיניהן אבל כל עוד העץ נראה טוב ונותן פרי- למי אכפת?

לגבי טפטפות בגינה- עשינו בגינת הירק אבל הצפורים בקיץ, במיוחד הנקרים, אוהבים לחורר את הצנרת כדי לשתות ולהתרחץ. קערות המים שפיזרנו להן הצחיקו אותן.
עברנו לצינור עם טוש ופעם ביום עושים להם גשם.
אגב, במסגרת הרהוריי על צמחים ותבונתם, התחלתי לחשוב שטפטפת חוטאת לטבע. היא לא נותנת להם להרגיש גשם על עלוותם והיא לא מלחלחת את כל השטח. יש לי תחושה שיש משמעות לדברים האלה...
<רוזמרין>

נקרים בצינורות נשמע מאוד פסטורלי...

במסגרת הרהוריי על צמחים ותבונתם, התחלתי לחשוב שטפטפת חוטאת לטבע. היא לא נותנת להם להרגיש גשם על עלוותם והיא לא מלחלחת את כל השטח. יש לי תחושה שיש משמעות לדברים האלה...

אולי. אם כי, חלק מהעצים לאו דווקא רגילים לעלווה רטובה כל שבוע, אלא לאדמה לחה מהנחל שזורם ליד. זה מאוד בולט בארץ: אם מסתכלים בקיץ מההר למטה אפשר לראות קווים ירוקים מתפתלים בנתיבי הנחלים, וצהוב מסביבם.

עצים חשודים

נשארו לי עוד שני בורות בלי עצים, ונורא דגדג לי למלא אותם אתמול. וגם ידעתי שהולך לרדת היום גשם. אז קפצתי למשתלה הקרובה, למרות שאני יודעת שהם בעייתיים בעצי פרי, ורכשתי רימון וונדרפול קטן ופומלה די גדולה. שתלתי אותם אתמול בערב, סידרתי סביבם גומות, והבוקר הגשם השקה אותם בצורה יסודית.

עשיתי טעות? מה כבר יכול להשתבש?

הא, הא, לימון.
את יכולה לבנות על ביקורים שלי כשיהיו לך לימונים בשלים (-:

מה יכול להיות רע? לדעתי אין דבר נפלא יותר מריח פריחת ההדרים, והפירות עצמם נפלאים (במיוחד למי שאוהב פומלות).

חשבתי על לימון, אבל יש כל כך הרבה לימונים חופשיים מסביב שזה נראה לי מיותר.

לימון זה מעולה!

עכשיו השקיתי את כל הגומות. שעות! זה המון עבודה!
נראה לי שפעם הבאה אני אשאיר צינור פתוח בזמן שאני עושה דברים אחרים, ורק מדי פעם אגיע להעביר אותו מעץ לעץ.
איך אתם עושים את זה?

איך אתם עושים את זה?
בדיוק ככה הייתי עושה עד שעשינו טפטפות: מדי פעם אגיע להעביר אותו מעץ לעץ.
ותמיד שכחתי אותו כשעשיתי משהו אחר. התבזבזו המון מים שגלשו מעבר לגומה.
(מצד שני, עד שהתקנו מחשב השקיה גם את הטיפטוף היינו פותחים ושוכחים לסגור...)

ותמיד שכחתי אותו כשעשיתי משהו אחר. התבזבזו המון מים שגלשו מעבר לגומה.
אני ממליצה לדברים האלה על טיימר שיצפצף לך, או על התראה בנייד במיוחד אם את מאזינה להרצאה תוך כדי שאת עושה דברים - ואז זה יצפצף לך באוזן ולא תוכלי להתעלם.

כל דבר שאני עושה "תוך כדי" ולא שמה טיימר - אוף אוף אוף....
(טיימר כדי לזכור לחזור לסיר כשמשוער שהמים ירתחו, טיימר כדי לזכור לכבות את האש, טיימר כדי לזכור ששמתי אורז להשרייה ואני אמורה לבשל אותו, רצוי עוד היום, וכן הלאה).

שונאת טיימר (ואין לי נייד)
בסופו של דבר כאמור, מחשב ההשקיה היה הפתרון.