בעל מתנגד למיטה משפחתית

רגע שכחתי שמהבוקר רציתי לכתוב כאן, שכמו בכביש, לפעמים גם במשפחה ובזוגיות יותר כדאי להיות חכם מאשר להיות צודק.

אוד-ליה יקרה, אני חושבת שפלוני לא התכוונה כל מקרה ח"ו ובמיוחד לא מדברים על אבא מכה.
הדוגמא שהבעל לא יסכים שהאשה תניק לא מתאימה, גם כי זה לא אמור להפריע לו (בעוד שתינוק ישן איתו במיטה כביכול בא על חשבונו או איך שלא תרצי לקרוא לזה)
וכמובן שמדובר על זוגיות שמדברים בה.

למה שאני התכוונתי (- מעל דברי פלוני) זה לזוגיות בריאה עם שיח. לא לזוגיות פגומה בשורש שהאיש 'מצווה' והאשה 'נגזרת' לקיים!!!

אצל רוב הזוגות מדברים על מה שמפריע או כשיש אי הסכמה מנסים לגשר ולמצוא פתרון שיתאים לשני הצדדים.
וזאת הסיבה לדעתי שסלט פירות פנתה להתייעץ ולא אמרה לבעלה שיילך לעזעזל ועשתה מה שטוב לה.

אה. עכשיו הכל ברור.
בשמת לא אמרה שילך לעזאזל.
היא רק מתקוממת נגד זה שמצפים מהנשים ללכת לעזאזל ולהיות פשרניות וותרניות על חשבון הילדים, ועל חשבון עצמן, והפלא ופלא, גם על חשבון הגברים (למרות שעל פי רוב הם לא מודעים לכך.)

אז באותה מידה שלא דיברו על בעל מכה מצד אחד, לא דיברו על להתייחס כמו זבל לבן זוג מצד שני. כמו שאמר עורבני -
'קריאה ביקורתית'

אצל רוב הזוגות מדברים על מה שמפריע או כשיש אי הסכמה מנסים לגשר ולמצוא פתרון שיתאים לשני הצדדים.
ובקשר לזה... מה אומר. אופטימיות זו תכונה חביבה שראוי לטפח אותה.

אילו "רוב הזוגות" היו מדברים על מה שמפריע ומנסים לגשר ולפשר, היה אפשר לסגור את תעשיית ייעוץ הנישואין, את כל המחקרים, הכתבות והדיונים בפורומים לכבות את האור ולזרוק את המפתח...

מאיפה עזות המצח לכתוב לי בחוצפה ובגסות כזאת?
סליחה,
אני לא חושבת שפלוני אלמוני כתב בחוצפה ובגסות.
אני גם מסכימה עם המהות של דבריו.
חרה לי מאוד לראות כאן משפטים שמנתחים ומאפיינים בן זוג של אישה שבאה להתייעץ, ועוד מעניקים לו ציונים! ואפילו גרועים!
חשבתי שכאן זה חינוך ביתי, ואנחנו לא עוסקים במתן ציונים.

אני מסכימה גם עם הרבה מהדברים שכתבה טליה אלמתן, ובפרט בפסקה האחרונה שמסכמת את הכל:
האם שכרו של העולל במיטה המשפחתי, לא יצא בהפסדו מהנזק של הפגיעה ביחסים בין הוריו. לפעמים זה המצב וזה המחיר וזו השאלה שצריכה להישאל. לא המצב האידיאלי, אבל זה מה יש.

ההתבוננות ברזולוציה כל כך מזערית, רק על המיטה המשפחתית, גורמת עוול לנושא. הדברים אינם מתקיימים בריק. יש זוגיות שלמה ומשפחה שלמה ומכלול אדיר של נסיבות. אי אפשר לבודד בכזו קלות ראש רק את המשתנה הזה, ולשלוח את האישה מצוידת בתחמושת נגד בעלה ה"לא אוהב ולא מתחשב".
מצטערת, זה היה התוכן של הדברים כאן.

אז נכון, קריטי לדבר על צרכי התינוקות והיונקים והילדים (גם לילדים שאינם פעוטות - אגב- מגיע לישון ליד הוריהם לא רק לתינוקות), ויחד עם זאת, קריטי גם לדבר על המארג המשפחתי. כי כמה מאושר יגדל תינוק שישן אמנם צמוד לאימו אך הרחק הרחק מאביו שיצא מהבית?
אז זה לא שאני אומרת שזה או-או. או מיטה משפחתית או גירושים.
אני מקווה שזה לא מה שעומד על הפרק בקרב מי שמגיע כאן לדף להתייעץ.
ועדיין, בעיניי, העצה המועילה ביותר שניתן לתת לאישה, מעבר לפתרונות פרקטיים, היא לפתור את המאבק בינה לבין בעלה. שם הכל מתחיל ונגמר. כל השאר, זה שטויות.

ועדיין, בעיניי, העצה המועילה ביותר שניתן לתת לאישה, מעבר לפתרונות פרקטיים, היא לפתור את המאבק בינה לבין בעלה. שם הכל מתחיל ונגמר. כל השאר, זה שטויות.
שני דברים.

זו הפרספטיבה שלך. כל אחת שמה את ה"מאבק" ואת העוצמות שלו בחשיבות אחרת בחיים שלה. לא תמיד זה כזה "מאבק" בין בני זוג, לפעמים זה מאבק בין אשה ובין עצמה על הערך העצמי שלה, או מאבק בין תפישות תרבותיות, או מאבק בין אשה ובין ההורים שלה בכלל... לפעמים זה בכלל לא כזה מאבק.
כל השאר, זה שטויות? ומה זו אם לא הענקת ציונים?

זו הפרספטיבה שלך.
בוודאי.

לפעמים זה בכלל לא כזה מאבק.
מנקודת המבט המאוד מסוימת שלי, כאמור, נדמה לי שכשיש מחלוקות בין בני זוג, המחלוקות עצמן אינן לב העניין. זה לא המנוע של הקונפליקט. המנוע הוא הדינמיקה הפנימית של בני הזוג, מערך היחסים ביניהם. נדמה לי, אם אני זוכרת נכון, שגם מה-שמו הנדריקס כותב דברים דומים.
עכשיו, האם הדינמיקה הפנימית בין בני הזוג היא תמיד מאבקי כוח שליטה? וואלה, לא יודעת. אני באמת לא יועצת נישואים והפרספקטיבה שלי היא באמת צרה. אבל, זה בהחלט חשוד רציני, ואותו הייתי הולכת לבדוק.
וזה באמת יכול להיראות כמו תפיסות תרבותיות שונות. אבל כשהיחסים בין בני הזוג נקיים ממאבק, אז נראה לי שבני הזוג יצליחו למצוא פתרונות. אבל אם אין פתרון בסוגיה אחת, וגם תקועים על סוגיה שנייה, ובסוגיה השלישית תהום מפרידה, (ואין לי מושג מה במקרה של סלט פירות, אני סתם מעלה דוגמא כללית) - אז זה כבר סימן לא רע לאפשרות שמתקיים כאן מאבק כללי בין בני הזוג, ואז התוכן שלו כבר לא ממש משנה לכאן או לכאן.

וכשאני כותבת: כל השאר זה שטויות, אני מתכוונת שאם ייפתר מאבק הכוחות עם הבן זוג - כל השאר יסתדר בקלי קלות, פיס אוף קייק, שטויות להתמודדות, כל החלקים בפזל ייפלו למקום הנכון.

ובלי קשר, כשאני מתקוממת כאן על הענקת ציונים, אני מתקוממת על הענקת ציונים לאנשים. לא לנושאים.

_אצל רוב הזוגות מדברים על מה שמפריע או כשיש אי הסכמה מנסים לגשר ולמצוא פתרון שיתאים לשני הצדדים.
ובקשר לזה... מה אומר. אופטימיות זו תכונה חביבה שראוי לטפח אותה._

כמובן שזה השורש פה... זה נושא לדיון ענק בפני עצמו.
בעיני, ברגע שאתה מחליט להקים משפחה- להתחתן אתה מכיר בכך שנישואים זה לא תמיד פשוט ואם אין דיבור אמיתי וכנה בין בני הזוג אז הבעיה חמורה עוד יותר.

אבל זה לדף אחר:-)

נו, אז זה מחייב מישהו? כנראה שגם פה תמצאי קולות שונים
אבל אמצא פה את כולם. ובטח משהו מהם יתאים לי.

בינתיים קטנטונת חולה (חום בלתי מוסבר. כדאי שנצא מזה עם איזה שן), ישנה איתנו מתחילת הלילה ולא מפסיקה לינוק (ולא נותנת לישון בכל מקרה). המזרן הנוסף מחכה שהיא תבריא.

שליחה על ידי yk* » 04 אפריל 2016, 22:27

אני חושבת שזה הגיוני שאדם בוגר רוצה אינטימיות עם בן הזוג או עם בת הזוג.

אני מסכימה.
ומוסיפה: אינטימיות היא מושג רחב. לינה משפחתית אפשרית בשלל אופנים. אין סתירה.

אגב, גם אדם לא בוגר רוצה אינטימיות עם הזוג שלו (יש מתבגרים בבית שלי

).

אני חושבת שזה הגיוני שאדם בוגר, לעומת אחד שאינו כזה, הרוצה אינטימיות עם בן או בת הזוג, ימצא לנכון כיצד לממש אותה ולא יטיל את מימושה/ אי מימושה על כתפיו הצנומות של צאצאו.

אני חושבת שזה הגיוני שאדם בוגר, לעומת אחד שאינו כזה, הרוצה אינטימיות עם בן או בת הזוג, ימצא לנכון כיצד לממש אותה ולא יטיל את מימושה/ אי מימושה על כתפיו הצנומות של צאצאו

נורא רציתי לעדכן פה, אם כבר הדף קפץ למה חדש.
אבל אני לא ממש זוכרת איך ומה היה.
מה שכן, שנה וחצי מאוחר יותר (מאז ההודעה האחרונה בנושא) הייתי בהריון עם הרביעי. ואז כבר קנינו מזרן קינג, אבל לא היה תקציב למיטה אז המזרן (שהוא גבוה מטבעו, יחסית) עבר לשטיח.
האיש, שבהתחלה התנגד להורדת המזרן לרצפה, מצא שזה די נוח. ולא התנגד.
הילדון נולד, שכב לשמאלי וינק, קטנטונת היתה עוברת בלילה (וכשגדלה קצת, בבוקר) לשכב ביננו, והיתה יונקת מעט בבוקר כשהתעוררנו.

הילדון כבר בן 5. יש לנו כבר מיטה מתחת למזרן. הוא הולך לישון במיטתו בערב, ועובר לישון לצידי מתישהו במשך הלילה.
הכל טוב.

סלט פירות - קראתי את הדף הזה אתמול לאחר שעלה ל מה חדש ומעדכונך אני בעיקר חייבת להביע את שמחתי מזה ש הכל טוב בינך ובין אישך

עד כדי כך שנולד עוד ילדון, וחמש שנים אחר כך כולכם עדיין שמחים ומסתדרים!

שליחה על ידי yk* » 06 אפריל 2016, 11:33

אדם בוגר צריך להתחשב באחר.

יש אנשים שלא מעוניינים בלינה משפחתית, וזה בסדר
יש אנשים שכן מעוניינים בלינה משפחתית, וזה בסדר
צריך להתחשב אחד בשני

אם בן הזוג התחשב וישן בלינה משפחתית במשך שנתיים למרות רצונו, בת הזוג יכולה להתחשב כשבן הזוג מבקש לישון עם בת זוגו בנפרד מהילדים.

צריך להתחשב אחד בשני
שכחת על עוד אנשים שצריכים להתחשב בהם - הילדים!

לדעתי צרכים של ילדים קודמים לרצונות של מבוגרים.

שליחה על ידי yk* » 06 אפריל 2016, 13:34

נכון מאוד, הכי חשוב להתחשב בילדים, ואחד הדרכים לעשות זאת היא זוגיות טובה ומאושרת בין ההורים.

ילדים רוצים וצריכים הורים שמאושרים יחד, לא הורים גרושים

ילדים רוצים וצריכים הורים שמאושרים יחד, לא הורים גרושים
ילדים צריכים הורים. לא תינוקות מגודלים.

מה היית אומר/ת אם בן הזוג היה אומר שהוא לא רוצה להפסיק לעשן, למשל? הוא במשך שנתיים סבל ולא עישן בבית בניגוד לרצונו, עכשיו שאישתו תתחשב בו ותסבול את העישון הזה. גם אז היית אומר שחשוב זוגיות טובה ומאושרת?

כי אני אישית לא הייתי יכולה לחיות עם גבר כזה (שמעשן).

אם את/ה מסכימ/ה לגבי העישון, אז אפשר לדבר על מידת הנכונות של ההשוואה ועל למה בעיני זה מקביל. אם לא, והטענה של הגבר המעשן נראית לך הגיונית, אז אני לא יודעת מה להגיד.

שליחה על ידי yk* » 07 אפריל 2016, 14:58

כפי שיש אנשים שאינם מעוניינים בבת זוג/בן זוג מעשן, יש אנשים שלא מעוניינים בבן זוג שחושב שלינה ביחד עם הילדים עד גיל 3 או 4 או 6 זה הכרחי ושהעולם יתהפך אם לא.

צריך לדעת לקבל דעות שונות ולא לכפות דעות על אחרים.
יש כאלה שלא מעוניינים בלינה עם ילדים, וזה בסדר.

כפי שמי שבעד לישון עם הילדים חושב שעל ההורה השני לקבל ולהתחשב בדעותיו, עליו לקבל ולהתחשב גם בדעות הצד השני, הדעה השונה, ההפוכה, המאמינה שהורים ישנים במיטתם בחדרם וילדים ישנים בחדר ילדים.

אי אפשר לדרוש התחשבות רק כשנוח. התחשבות צריכה להיות דו כיוונית.

דו כיוונית.
יש גם ילד בהתחשבות הזאת. תלת כיוונית.
זה כבר עניין של סדר עדיפויות, וגם מי שמתנגד יכול להתפשר לטובת הילד (וטובת שעות השינה של האמא שלא צריכה להרים את עצמה מהמיטה בלילה להניק)

שליחה על ידי yk* » 07 אפריל 2016, 16:53

לא מדובר כאן על התפשרות לטובת שעות השינה של האמא. מדובר על עניין אחר לחלוטין. עניין של הבדל בהשקפה בו אחד ההורים מאמין שצריך לישון עם הילדים וההורה האחר מאמין שלא צריך לישון עם הילדים.

גם כשמניקים, האמא לא צריכה לקום לבד להאכיל את הילדים. זה צריך להתחלק בין שני ההורים שווה בשווה. אפשר לשאוב חלב בלילות שבהם האבא אחראי להאכיל את התינוקות, ואז האמא ישנה ללא הפרעה. אמהות לא צריכות להיות בתורנות לילה תמידית בגלל שהן מניקות.

הא? נדמה לי שהתבלבלת באתר.
לא מניקים. מניקה.

זה צריך להתחלק בין שני ההורים
מה צריך? מי אמר שצריך? מאיפה כל החוקים השרירותיים האלה? יש קצת יותר מדי צריך בדבריך.
מה שכן צריך, זה להענות לצרכי התינוק. הוא היחיד שצריך (צריך!) להתחשב בו.

למה בעצם? למה הוא היחיד שצריך להתחשב בו? כמי שישנה במיטה משפחתית עם בן שנתיים וחצי ובן חמש, האמירה הזו ממש צורמת באוזניי. ברור לי שלו בן זוגי, או אני, היינו מתנגדים באופן נחרץ ללינה עם תינוקות או ילדים, היינו מצפים האחת מהשני (ולהיפך) להתחשבות אמיתית ברצונות שלנו. מבחינתי, צריך ועוד איך להתחשב בצרכים וברצונות שלי ושל בן זוגי. וכאשר מתגלע פער בצרכים וברצונות הללו (קורה לפעמים על בסיס יומי)，נדרשת עדינות, הבנה, התחשבות ופשרה כמעט אינסופית. כך אגב גם מול הילדים. לרוב, הנטיה הטבעית (לפחות שלי)， היא להתייחס אל "טובת הילדים" כאל האינטרס המשפחתי ולנסות לשכנע לכיוון זה. אבל ברקע קיימת תמיד הידיעה ש"טובתם" אינה גוברת באופן אבסולוטי על צרכי בני המשפחה האחרים.

טובתם" אינה גוברת באופן אבסולוטי על צרכי בני המשפחה האחרים.
בגדול אני מסכימה. אבל זה בהחלט לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.
לכל ילד צרכים שונים. יש ילדים שעוברים למיטתם בקלות ויש ילדים עם צורך חזק יותר במגע ונוכחות הורית בלילה. בזה כדאי להתחשב.

"טובתם" אינה גוברת באופן אבסולוטי על צרכי בני המשפחה האחרים
טובתם אינה גוברת, אבל כשיש חילוקי דעות בין בני הזוג, להציג את זה בתור "הוא התחשב בה, עכשיו תורה להתחשב" זו התעלמות לא ראויה מצרכי הילדים. ולדעתי יש להם עדיפות על פני המבוגרים, שאמורים להצליח לדחות סיפוקים.
ובאופן כללי, כל פעם שסיפוק צרכי הילדים מוצג כ"התחשבות" זה מעצבן אותי. עם כל הכבוד, גבר החליט שהוא רוצה להיות אבא, התחייב כלפי הילדים שלו. הם לא האחריות של האמא ושלה בלבד ולכן דאגה לילדים היא טובה שהאבא עושה לאמא. הם הילדים של שניהם.

רצוי למצוא דרך להתחשב כמה שאפשר בכל הנוגעים בדבר. עם זאת, לדעתי, יש הבדל גדול בין אדם בוגר ובין תינוק או ילד. אני לא מוכנה להכניס את העוללים שלי למצב מצוקתי בגלל שלאחד ההורים שלהם אין יכולת התחשבות. כשמדובר בתינוקות או פעוטות קטנים, הצרכים שלהם מבחינתי תופסים יותר נפח. כשהילדים גדלים מאזן הכוחות משתנה. ילד בן שבע יכול להבין או להכיל דברים שבן שנה לא יכול, למשל. כולל את הצורך של המבוגרים בחייו לזמן פרטי, או לחלל פרטי, שלא כולל אותו.

מה שבטוח הוא - תמיד אפשר למצוא פתרונות ביניים, כל עוד ההורים מוכנים להקשיב ולהתגמש. אפשר להוסיף מזרונים, אפשר להפריד מזרון הילד מעט ממזרון ההורים, אפשר להחליט שתמיד תמיד האמא באמצע ככה שיש מגע וחיבוק גם בלילה בין אמא לאבא, אפשר למצוא חלל אחר לאינטימיות מינית, ועוד. אם פתוחים להצעות - הפתרון יימצא גם בלי להדיר את התינוק מהחדר ובלי לגרום למי מבני הזוג להרגיש שדעתם לא נספרת במשפחה.

ובאופן כללי, כל פעם שסיפוק צרכי הילדים מוצג כ"התחשבות" זה מעצבן אותי. עם כל הכבוד, גבר החליט שהוא רוצה להיות אבא, התחייב כלפי הילדים שלו. הם לא האחריות של האמא ושלה בלבד ולכן דאגה לילדים היא טובה שהאבא עושה לאמא. הם הילדים של שניהם

כל מילה

את צודקת לגמרי, רק שהאמירה שלך לא לוקחת בחשבון שלאב עשויות להיות מחשבות אחרות לגבי מהם צרכי הילדים ומהי הדרך לספק אותם.
תראי. אני בעד מיטה משפחתית. אגב בעניין זה גם אני עשיתי כברת דרך משמעותית. אבל על מערכות יחסים לא יעיל לדעתי להתבונן דרך פרט בודד. וגם-מבחינתי זה לא "קו אדום". זה משהו חשוב ונעים וטוב לרובנו, רוב הזמן. אם למישהו זה לא נעים וטוב, אפשר לשקול את זה מחדש.

רק שהאמירה שלך לא לוקחת בחשבון שלאב עשויות להיות מחשבות אחרות לגבי מהם צרכי הילדים ומהי הדרך לספק אותם.
האמירה שלי היא תגובה להודעה של YK:
בעל מתנגד למיטה משפחתית (2016-04-06T11:33:45)
שכל כולה מדברת על התחשבות בין שני בוגרים, והילדים לא מוזכרים בה, ולו ברמז.

לא בטוחה אם פלונית מתכוונת אלי או אל אישה במסע אבל מסכימה מאוד שבמערכת יחסים משפחתית יש מקום להידברות והתחשבות בכולם. המפתח הוא תקשורת טובה ומכבדת, בה כל הצדדים גם מביעים עצמם וגם מקשיבים לשני, ומוצאים ביחד פתרונות שישביעו רצון כולם - גם אם דורשים התגמשות משני (או יותר) הצדדים. זה לא חייב להיות ״או אני או אתה״ - אפשר שאני אזוז קצת לכיוונך, ואתה תזוז קצת לכיווני, ונמצא איזו דרך ביניים ששנינו נהיה סבבה איתה, גם אם היא לא מאה אחוז מה שאני חשבתי בהתחלה או מה שאתה חשבת בהתחלה.

מצטרפת לשמנדובה. ומוסיפה שבהורות ממש קשה לתכנן מראש, גם אם יש כבר נסיון. כל ילד הוא בסיס לשינויים וכדאי לתאם ציפיות (כלומר, להוריד אותן, עד שמכירים את הילד ומבינים איך הכי בריא לכולם להתנהל בבית).
לפני הרבה שנים חברה אמרה לי (כלומר כתבה. כלומר כתבה בפורום) שכשילד נולד זה כמו חתיכה נוספת בפאזל. צריך לסדר הכל מחדש כדי שהכל יתאים. זה לוקח זמן ובעיקר גמישות.

חכמה החברה שלך!

יק, כתבת:
אמהות לא צריכות להיות בתורנות לילה תמידית בגלל שהן מניקות.
אני מסכימה מאוד. וגם אבות לא צריכים לוותר על שינה. בגלל זה בדיוק עדיף להניק במיטה משפחתית, בלי שצריך להתעורר לגמרי כל פעם שהתינוק רעב.

אני כותבת את זה כאן, כי זה עלה כאן: ההמצאה של שיוויוניות בהנקה כל כך מופרכת בעיניי.
ראשית, אין דין הנקה כדין חלב אם בבקבוק. לא מפרטת, זה מפורט איפשהו היטב.
שנית, שאיבות מוסיפות למטלות האימהות, לא גורעות ממנה.

שלא נדבר על כל שגוף האם מפיק את כל החלב, אז בכל מקרה, שוויוני זה לא.

יש לי אלרגיה אישית להמצאה הזו
שלישית, זה מקל רק אם זה לא מייצר גודש אצל האם מכל הטעמים שמניתי (שאיבות, הנקה לא רציפה)

שליחה על ידי yk* » 08 אפריל 2016, 13:20

חלק מהאנשים כאן שוכחים פרט אחד חשוב.
לא כולם חושבים כמוך. דעתך היא לא היחידה הנכונה. יש דרכים שונות לגדל ילד.

יש המאמינים שילד צריך לישון בחדרו, ושזה מה שטוב לילד.
בדיוק כפי שאת חושבת שילד צריך לישון בחדר ההורים לטובתו, יש החושבים ההיפך.

את מדברת על התחשבות, אבל שוכחת להתחשב כשלמישהו אחר (בן הזוג) יש דעה שונה משלך, ואת מתעקשת לכפות את דעתך והשקפתך על מישהו אחר.

את מצפה שיתחשבו בהשקפתך, אבל את לא מוכנה להתחשב בדעתו של האחר (בן הזוג שהשקפתו שונה משלך, וראויה להתייחסות לא פחות מאשר שלך)

יק, את/ה מרגיש/ה שלא מתחשבים בדעתך? שקולך לא נשמע?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשים שברגע שיש להן תינוק, שוכחות שיש להם בן זוג

מתי תבינו שלא נכון לשים זוגיות ב הולד למשך שנה שנתיים שלוש או כמה שאתן חושבות שניתן, ולצפות שזה יהיה שם כשתרצו לחזור אליו.