לשון קשורה

[פלוני_אלמונית*]

כמו כל הרגל שרוצים לשנות, ככל שהוא נמשך יותר זמן - קשה יותר לשנות אותו. אם תינוק לא תופס טוב את השד בגלל הלשון, ככל שהוא יעשה את זה יותר זמן יהיה לו יותר קשה לתפוס נכון.

[מאמא_מאוהבת*]

לפי מה שאני הבנתי, אין בעיה בהנקה (אה... והיא יונקת טוב.)

[שוכנת*]

אם אין בעיה, למה להתערב? (לפעמים גם כשיש בעיה כדאי לשאול את זה)

[נתי_של_דוגי*]

יוצא לחשוב על כך לפעמים עקב המקרה שלנו - קרה למישהי שביצעה התרה מיד אחרי הלידה והיה צורך בעוד התרה אח"כ?
ואם כן - האם נשמרה ההנקה?

חייבת להוציא מעט תסכול - אני שונאת תחליפים!!! פוחדת מהם ושונאת להכין אותם ולהיות תלויה בהם! (אני לא אנטי ואני לא חושבת שזה סוף העולם אבל הייתי רוצה להניק במקום תחליפים)
בלידה הבאה אני רוצה להניק אך פוחדת מגנטיקה של לשון קשורה...

[דנה_ה*]

בלידה הבאה אני רוצה להניק אך פוחדת מגנטיקה של לשון קשורה...
אנחנו כבר סיכמנו עם ד"ר פורר שאם גם בלידה הבאה תהיה לשון קשורה, אנחנו מגיעים אליו ביום שאחרי הלידה....


קרה למישהי שביצעה התרה מיד אחרי הלידה והיה צורך בעוד התרה אח"כ?
לעיתים יש צורך בעוד התרה אך זה נדיר יחסית - רק במקרים של לשון אחורית / קצרה. כאשר מדובר בלשון קשורה פשוטה - מדובר במעין חוט שיש לנתק, ואז אין צורך בהתרה נוספת.


עכשיו רק צריכים להחליט אם לעשות את ההליך עכשיו או לחכות שהילדה תגדל
באופן אישי, אני כן הייתי מתירה, אפילו אם בעיה בהנקה. אמנם לא ניתן לחזות אם תהיה בעיה בדיבור, אבל אם תהיה - הרי שלדעתי עדיף למנוע ולא לתקן. לאחותי ניתקו את הלשון אחרי שכבר הייתה בעיה בדיבור, והאמת שזה לא עזר - היא עדיין לא מבטאת טוב צלילים מסוימים. ההליך עצמו הוא כל כך פשוט שאני (ואני מדגישה - אני) ממש לא הייתי מתלבטת.

[מאמא_מאוהבת*]

קרה למישהי שביצעה התרה מיד אחרי הלידה והיה צורך בעוד התרה אח"כ?
אנחנו עשינו התרה כמה ימים אחרי לידה. וחזרנו לביקורת כעבור כמה שבועות וד"ר פורר אמר שהוא יכול לשחרר עוד. הסכמנו והוא ביצע את ההתרה. וזה היה כמו בפעם הראשונה - ינוקא בכה מספר שניות ומיד אחרי זה ינק בכיף.

בלידה הבאה אני רוצה להניק אך פוחדת מגנטיקה של לשון קשורה...
צר לי לאכזב אותך, אבל נראה שזו אכן בעיה גנטית ויש סיכוי סביר שזה יחזור בילדים הבאים.

לפי מה שקראתי ברשת, הבעיה נפוצה יותר הבנים ואצל הבנות פחות (נו, עוד הוכחה שהבנות משוכללות יותר מהבנים ).

אפשר לקרוא עוד באתר של פרופ' דולברג חברה שלי עשתה את ההתרה של לשון קשורה אצלו והיתה מאוד מרוצה מהיחס שלו ומהתוצאה. והיא גם קיבלה החזר חלקי מקופ"ח (יש להם ביטוח משלים).

[נתי_של_דוגי*]

אנחנו היינו צריכים התרה נוספת ולכן התחרבה לי ההנקה עם דגן , ההתרה הראשונה פשוט לא עזרה בכלום ואחרי ההתרה השנייה כבר היה מאוחר מידי והוא לא זכר איך יונקים מציצי.
ברור לי שאחרי הלידה הבאה אני הולכת ישר לד"ר פורר / ד"ר ליבוביץ... רק מפחדת שההתרה הראשונה לא תעזור ושוב אני אצטרך לתת בקבוק כמה ימים. ובכלל - חווית השאיבה היתה כל כך מתסכלת שאפילו לא נראה לי שאני אשאב כמה חודשים לילד הבא אז אני ממש מקווה שהכל יסתדר.

<למה אני חושבת על זה בכלל? אני אפילו לא בהריון...>

[מאמא_מאוהבת*]

נתי יקרה,
למה אני חושבת על זה בכלל? אני אפילו לא בהריון...
קודם כל, לדעתי, עדיף לדעת דברים מהסוג הזה ולהשתדל להתכונן אליהם מראש מאשר שזה ינחת על הראש במפתיע...
דבר שני, אל לנו להמעיט בערכה של המחשבה והכוונה שלנו! המחשבות שלנו יוצרות מציאות, לכן עדיף להשקיע את האנרגיה במחשבות טובות ואופטימיות!
שולחת לך הרבה ומחשבות טובות! @}

[POOH_והתוספות*]

אפשר לקרוא עוד באתר של פרופ' דולברג. חברה שלי עשתה את ההתרה של לשון קשורה אצלו והיתה מאוד מרוצה מהיחס שלו ומהתוצאה
גם אנחנו התרנו אצלו והיינו מרוצים.

ולגבי הנקה - רק לקטן הייתה לשון קשורה.
שאובחנה רק בגיל חודש בערך.
עד אז נלחמתי על ההנקה.
אחרי ההתרה תוך כמה שעות כבר התחלתי להרגיש שיפור ולמחרת השיפור כבר היה ממש משמעותי.

לאיש יש לשון קשורה כך שידענו שיש לנו סיכוי גנטי לזה אצל הילדים.
לגדולה לא היה. לקטן, כאמור כן.
הוסבר לנו שסביר להניח שאם יהיו עוד ילדים יכול להיות שגם להם יהיה. אין ליס פק שפעם הבאה אבדוק עוד לפני גיל חודש.
אבל האמת היא שלא בטוח שיזהו - כי גם הפעם נבדקנו ולא ראו. הלשון הייתה קשורה חלקית כנראה ולכן לא זיהו את זה קודם.

[נתי_של_דוגי*]

מי בדק את הלשון?
לנו איבחנה את הלשון הקשורה יועצת הנקה (IBCLC) אחרי מלא זמן (שעה וחצי של נסיונות הנקה כושלים) ואמרה שזו בעיה קלה אך ד"ר פורר אמר שהלשון קשורה חזק וזה מקרה בעייתי ואכן , היינו צריכים שתי התרות כי הראשונה לא השפיעה כלל.
כנראה שלא כל אחד מוסמך לאבחן לשון קשורה...

[סיפורי_פוגית*]

אחרי ההתרה, כבר באוטו בדרך חזרה ראינו אותה משחקת עם הלשון בהתלהבות...
גם אצלנו. קטעים.

אצלנו דווקא יועצת ההנקה לא איבחנה את הלשון, למרות חשדות שלי היא הסתכלה ופיספסה. אנחנו התרנו אצל פרופ' דולברג (שיחד עם ד"ר בוצר ערך מחקר בנושא, יש פרטים באתר שלו).
הסיפור שלנו ממש דומה לסיפור של דנה רק שאצלנו זה היגיע לאישפוז בגיל 3 ימים בגלל התייבשות. לא היו לי כאבים כמעט אבל התפיסה שלה היתה פשוט גרועה והיא לא הצליחה לעשות וואקום, אם כי תיקון של התפיסה כן עזר קצת.

[פלוני_אלמונית*]

כמה תמונות של לשון קשורה (בלועזית tongue tie או ankyloglossia):
מבט מלמטה - החוט הדק נקרא פרנולום או פרנום (מה שהרופא גוזר בניתוח):


מבט מבחוץ - השסע במרכז הלשון אופייני, כי הפרנולום נמצא במרכז (אם כי השסע אינו אינדיקציה חד משמעית):
http://content.answers.com/main/content ... yloglossia 1[/po].jpg

[דנה_ה*]

תודה פלוני אלמוני על התמונות. חשוב לי להזכיר שוב שלא תמיד יראו את הפרנולום (בסוגים 3 ו- 4 של לשון קשורה), כך שיש צורך במומחה כדי לשלול ולא רק להציץ אל מתחת הלשון.

[שרון*]

גם אצלינו לא איבחנו לשון קשורה, וניסיונות ההנקה ניגמרו בבכי של שנינו וכאבים עזים שלי, אחרי 10 ימים נישברתי סופית.
בגיל 3 חודשים איבחנה אחות טיפת חלב את הלשון הקשורה וביצענו התרה.
המליצו לנו לעשות התרה בגיל צעיר כדי למנוע בעייות של דיבור בשלב מאוחר יותר.
חצי שעה אחרי ההתרה הוא כבר שיחק עם הלשון.

[דנה_ה*]

איזה קטע - הסתכלתי בראי וגיליתי שיש לי לשון קשורה. תמיד ידעתי שיש לאחותי, אבל לי? לי?
זה מסביר למה אמא שלי לא הצליחה להיניק גם אותי יותר מחודש בערך....

[שיר_ה*]

גם לנו היה סיפור לשון קשורה. אובחנה ע"י יועצת הנקה וגם ע"י ד"ר ליבוביץ אבל שתיהן קבעו ש"לא כדאי לעשות כלום כרגע". יועצת ההנקה אמרה: "הליך כירורגי,הרדמה" לי זה הספיק כדי להחליט לא לעשות. חודש של מרורים. כל מה שכתוב למעלה ועוד. ניסיתי כל תנוחת הנקה אפשרית וגם לא אפשרית. שאבתי כמו משוגעת. ובהמלצתה של יועצת ההנקה האכלנו בעזרת צינורית מיוחדת על האצבע כדי למנוע בלבול פטמות.
כל האכלה ארכה זמן רב ובסופה עוד הייתי צריכה לשאוב לפעם הבאה. אבל זה כלום לעומת הכאב שלי ושל בני על כך שלא יכולנו לינוק/להניק. זה קרע אותי. אחרי 30 יום חגגנו פדיון הבן במושב בית מאיר ומישהיא מהאמהות אמרה: "למה שלא תלכו לד"ר פורר הוא גר פה ליד". ב 10 בלילה דפקנו אצלו בדלת הוא אבחן וחתך גם לשון וגם שפה. אני בכיתי יותר זמן מהבן שלי. ההנקה השתפרה מייד, אבל נאלצנו לחזור עוד פעמיים על ההליך כדי להגיע ליניקה מלאה ללא השלמות. עם כל ההתלבטות שהיתה לי, וחוסר הרצון לגרום לו כאב, אני מאושרת שעשינו זאת. ההנקה היא חוויה שלא הייתי רוצה לוותר עליה ואני מרגישה שגם הוא לא. כדאי לעשות מה שיותר מוקדם. זה פחות כואב כנראה ויותר אפקטיבי. אני סומכת על היושר של ד"ר פורר שלא יחתוך אם אין צורך. ולגבי הכנה-אני חושבת שלכל אמא יש קשר עם התינוק והיא יכולה להכין אותו וגם לתמוך בו.

[ילדת_טבע*]

זיכרון ילדות: בגיל שלוש עברתי ניתוח לתיקון הרניה טבורית. לידי היה מאושפז ילד בן גילי שקראו לו ישי (לא יאומן כמה שאני זוכרת) לצורך ניתוח התרת לשון קשורה... ממש מאושפז בבית חולים!

לפני שנה וחצי פגשתי אמא לבן שלושה חודשים, לא יונק עם רגישות מטורפת לתחליפי חלב ושותה את התחליף המיוחד ההוא המסריח שעולה ככה שצריך משכנתא לממן את התזונה שלו. שאלתי אותה אם לא היה לה עדיף להתאמץ ולהיניק אותו (כי היא סיפרה שהיה לה קשה) שיש יועצות הנקה מצויינות וכו' והיא אמרה שיש לו לשון קשורה ולכן לא יכלה לעשות כלום. כששאלתי אם אין מה לעשות עם זה בגיל כזה ענתה שרק אחרי גיל שנה מטפלים... חבל שיש בורות שכזו בעניין. עזבו את זה שלא מאבחנים בבתי היולדות אבל לפחות שמישהו שם כן ידע לכוון לטיפול אם כבר אבחן... היה לי עצוב עליו אז ועכשיו אחרי שקראתי את הדף הזה אפילו עוד יותר...

[טרה_רוסה*]

לשון קשורה ושקדים פוליפים

[צוויליך*]

וואללה יש לזה שם....
לשון קשורה!
גמני קיללתי "מסומסם!" עד שחתכו לי בגיל בי"ס יסודי, הרדמה מקומית עם איזה ספריי ורופא נחמד עם מה שניראה כמספרי ציפורנים.
זה הכל?! בשביל זה נסענו עד עפולה?!
אח"כ הצלחתי להגיד מה שניסיתי, לא בטוח שעל הכל אמא הגיבה בשביעות רצון, כמה שביטאתי את המילים נכון, מי יגול עפר מעיניך אמא!
גנטיקה.
לבוז'בולונת לשון ארוכה וחדה ואין זכר לבעיה.
אבל השמוליקים המתוק החדש, בן 6 שבועות, אצלו זה ברור. לא שהוא נמנע מלחנזר לאמא את הציצי כאילו מחר סוגרים את הים, אבל יש.
הצוויליכית הושיבתני מול הדף הזה בשעה זאת - אין רחמים - כדי לשכנעני בדחיפות החיתוך.
מה אומר? טוב שיש באופן. בוש וניכלם אגש מחר לשלם בדלפק, מה שלא עשיתי זמן רב מדי.
כל הכבוד לפותחת הדף.

[צוויליך*]

אופכן:
דיברנו עם הד"ר פורר
נסענו אליו לעיה"ק
התרנו (גזרנו) [תקלטו את השייאו הלשוני] מתחת ללשון וגם מתחת לשפה העליונה של השמוליקים. השמוליקים התנהג יפה מאד.
חזרנו.
הוא ינק, ישן, התעורר והמשיך בשלו באופן כללי.

הד"ר איש מקסים.

נדווח בהמשך אם יהיה על מה (שינוי בדפוסי הנקה, מעבר דירה, צמחונות וכו').

[ימים_יגידו*]

יכול להיות שעוד כמה שנים יגלו שהחיתוך הזה גורם לנזקים שלא חשבו עליהם עד עכשיו?
כמו שפעם היו מוציאים לכולםאת השקדים עד שגילו שזה ממש גרוע?
אני גם עשיתי את זה לבני ואח"כ כשראיתי שיש את זה לעוד כ"כ הרבה אנשים שאלתי את עצמי:
יתכן שנבראו כך כ"כ הרבה אנשים וזה דבר שצריך לשנות? (הבנתי שזה לפחות 20% מהאיכלוסיה)
והיום עושים את זה כמעט לכל תינוק

[ורד_לב*]

לא עושים את זה לכל תינוק, פשוט יש יותר יכולת לאבחן את המצב הזה.
מי יודע מה יתגלה בעוד כמה שנים...? מאיך שזה נראה היום, זו כפי הנראה התערבות שעוזרת מאד בכל מיני מצבים.

לי אישית, יש תאוריות- לא מבוססות, כמובן- שיש פה קשר ישיר לעניין התזונה הקלוקלת לאורך השנים. יש פה דף מאד רלוונטי לנושא הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף שאני חושבת שיכול לתת קצת מענה בנושא הזה, אם מעניין אותך לקרוא עוד בנושא. מאחר ואני עוסקת בשני התחומים האלה (תזונה והנקה), אני מוצאת שהקשר בין הדברים מאד טבעי.
אם כי, שוב, זה ממש לא משהו שחקרתי בעצמי, או שראיתי מחקרים ומידע לגביו. פשוט איזו תחושה שיש פה קשר...

[ימים_יגידו*]

פשוט הרגשתי שנהיו קצת פזיזים בנושא מכיוון שזה תחום מחקרי יחסית חדש ואין טווח ארוך שיכול לראות מה השינויים אצל אלא שעברו את הניתוק הזה.
כשהייתי אצל החותך המפורסם (שהוא באמת מאד נחמד) הוא אמר לי שאני יביא אליו ישר את כל עשרת ילדי לעתיד..
לכן הרגשתי שמתיחסים לזה בקלות ראש ולא ממש כל מקרה לגופו.
הרי המחקרים מראים איזה ליקויים יש למי שלשונו קשורה אבל אין מספיק טווח לראות איזה השלכות יש למי שעבר את החיתוך הזה..

[ורד_לב*]

פשוט אין על זה עוד הרבה מחקרים, אם כי זה כן נעשה. דווקא בגלל שרואים את ההטבה של ההליך הזה.
באיכילוב נעשה מחקר אחד ועכשיו הם בעיצומו של מחקר נוסף, על ההשלכות על ילדים בגילאי 3 ומעלה, אם אינני טועה.
ד"ר פורר אוסף הרבה מידע בנושא. ואני משערת שהסיבה שאמר לך את מה שאמר היא שהוא פשוט רואה הרבה מקרים בהם הגנטיקה היא משמעותית (וזה נכון, יש הרבה עדויות לכך) וכדי למנוע בעיות בעתיד. כי הרבה פעמים עולים על זה רק בשלב מאוחר יותר, כשהחיתוך כבר לא משמעותי מבחינת העזרה המיידית לצורך (כן עוזר, אני משערת, לדברים הנלווים).

[גל_הנה_אמא*]

גם אנחנו ביקרנו אצל ד"ר פורר והרי הסיפור:
ילדתי את המלאך לפני שבועיים במרכז הטבעי בתה"ש ומיד אחרי הלידה קבלתי הדרכה להניק אותו וגם ביליתי איתו צמוד אלי למשך 6 שעות, אבל גם בניסיון שני עם מיילדת שנייה לא הצלחנו לחבר אותו לפטמה
בביות מלא האחיות אמרו לי לא לדאוג ש24 שעות אחרי הלידה התינוק לא רעב אבל אותי זה לא עניין כי היה לי מאד חשוב לתת לו את כל הקולסטרום האפשרי אז התעקשתי ובקשתי מכל אחות שהיתה במשמרת שתבוא לראות איך אני מניקה. גם מיילדת מקסימה מהמרכז הטבעי באה לדרוש בשלומינו ונתנה הדרכה - בקיצור לקחתי כל הדרכה שיכולתי ומאד התעקשתי וסחטתי את הציצי שלי לתוך הפה שלו וזה עבד
ביום השלישי והאחרון בביות (נשארנו אקסטרא כי היתה לי ירידת מים ממושכת לפני הלידה- מעקב זיהומים לוולד) כבר מלאו דדי חלב רגיל ושמחתי שהצלחתי להעניק לקטן את הקולסטרום יקר הערך. כשהגענו הביתה אחרי כל ההדרכות שעברתי (וגם הגעתי מוכנה - עברתי הדרכה וגם ביקור בלהלצ'ה לפני הלידה) הייתי משוכנעת שאני מחזיקה נכון ומחברת נכון והקטן ינק וגם עלה יפה במשקל (יש לציין שזה גם היה בזכות זה שבימי הגודש ממש סחטתי לו את השד לתוך הפה) אבל עדיין לא הצלחנו להתחבר כראוי ובעיקר מאד מאד כאב לי. בעיקר בלילות התחלתי לאבד סבלנות ולפתח פחדים שאכשל בהנקה כשהיה מכאיב לי ומתחבר ומתנתק..
בספ"ש כשהיה בן שבוע וקצת נשברתי והחלטתי שזה הזמן לפנות ליועצת הנקה. בעקבות המלצה פה בבאופן פניתי לג'סיקה בילוביץ שהגיעה באותו היום ואמרה שאני מחזיקה אותו ממש לפי הספר והציעה רק שינוי קטן לגבי הלחץ באיזור הצואר - שיהיה יותר לכיוון שפה תחתונה ולא שפה עליונה ועדיין למרות שכעת עיניים מומחיות בחנו ואמרו שהוא פותח גדול ותופס יפה - עדיין כאבו לי מאד הפטמות (והתחלתי לחשוד שאולי אני סתם בכיינית)
ואז היא הסתכלה לו על הפה וראתה תחילה יבלות הנקה בעיקר בשפה עליונה (כלומר הוא מתאמץ ומפצה על משהו כי הוא לא אמור להשתמש בשפה עליונה ביניקה) ובתוך הפה ראתה לשון קשורה אמרה שזה לא מובהק אבל מומלץ לבקר אצל ד"ר פורר,
למחרת כבר הייתי אצל ד"ר פורר הוא התיר גם את השפה העליונה ובזה הרגשתי מיד - כל הלחץ המכאיב של השפה העליונה נגוז. ועם הלשון יש בהחלט שיפור בכאב, אבל הוא עדיין לא לגמרי יודע מה לעשות איתה (וגם מזה הזהיר אותי ד"ר פורר, שתתכן הרעה לפני שיפור כי הוא עוד לא יודע איך להשתמש נכון בלשון)
לא רק הכאבים בהנקה השתפרו אלא גם כמות הגזים שהיה משחרר
בכלל לשון קשורה - קשורה להרבה דברים לטענתו, אני בינתיים רואה שיפור דרמטי בכאב שלי, בכמות הפלוצים והנזילות חלב מהאף בזמן הנקה של הקטן
ויש לי הרגשה שהוא עוד ישתפר
אין מה לאמר שהרבה יותר כייף להניק בלי כאבים ושיש לי הרבה יותר סבלנות לזה כעת
אמא שלי מספרת שעם כל ארבעיתינו היא היתה מניקה בפטמות מדממות ובכאב גדול, ואחי היה מדבר בס' במקום ש', כך שבהחלט ייתכן שיש לזה רקע במשפחה
בכ"מ למי שיש ספק או בעית הנקה שלא נפתרת - אני ממליצה ללכת לבדוק ואם צריך ללכת על זה - זו לא פרוצדורה נוראית בכלל והכאב עובר ממש מיד אחרי (אם יורד קצת דם זה לא מחזה נעים אבל גם הטראומה לאמא עוברת מהר)
מה שכן המחיר של ד"ר פורר עלה וכיום זה עולה 420ש"ח
מי שיש לו מושלם יכול לתבוע החזר דרך המרפאה

[טליה_אלמתן*]

אני רואה שד"ר פורר מככב
היינו אתמול אצל ד"ר פורר, יומיים אחרי הלידה. הבוקר קמתי מחלום מתוק, והנה אני רואה שהחלום הפך למציאות! אין כאבים בהנקה!
בפעם הראשונה, ילד חמישי, אני אתחיל הנקה בלי שבועיים של פצעים וסדקים ו"ללללאאאאאא" בכל פעם כשהתינוק רוצה לינוק...
מקפיצה ל מה חדש ולמודעות את הנושא החשוב!

[לפני_לידה*]

לי אישית, יש תאוריות- לא מבוססות, כמובן- שיש פה קשר ישיר לעניין התזונה הקלוקלת לאורך השנים. יש פה דף מאד רלוונטי לנושא הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף
אז מי שאוכל מאוזן ונכון לא יוולדו ילדים עם לשון קשורה?
כי אני ממש מקפידה .

[ורד_לב*]

כתבתי שהתאוריה שלי היא אישית ולא מבוססת.
אם תקראי היטב את המידע בדף הנ"ל ובכל הקישורים ממנו תמצאי שיש קשר גם לתזונת הורייך ולמצב בו היית כעוברית וילדה. לא תמיד אפשר לתקן בזמן הווה, לפעמים יש "נזקים" שבאנו איתם.

[סמדר_נ*]

אז מי שאוכל מאוזן ונכון לא יוולדו ילדים עם לשון קשורה?
לא הייתי בונה על זה...
לאבא שלי יש לשון קשורה ודי סביר שזה המקור ללשון הקשורה של הפיצון (אני לא יודעת איך עובדת כאן הגנטיקה, כי אני גם מאלה ש מגיעים עם הלשון לאף ). גם אם הניחוש לגבי התזונה נכון, יש להניח שזה לא משהו שיתוקן תוך דור או שניים שאוכלים מאוזן.
אנחנו התרנו יום אחרי הלידה, ללא בכי, ללא דימום, ושיפור מיידי ודרמטי ביניקה. מה שמעניין עוד הוא שאחרי שהאיש חזר עם הפיצון, היה נראה לי שהוא עבר ניתוח קוסמטי, וגם עכשיו אני מבחינה היטב בהבדל בתמונות לפני ואחרי. התרת הלשון פשוט שחררה לו פה שהיה מאד מכווץ. אני זוכרת שהופתעתי לראות שלילד דווקא כן יש שפתיים בשרניות כמו לאמא שלו, הן רק היו מוכנסות פנימה קודם.
והדף הזה שכנע אותי במה שאמרה לי מיכל שץ, לטובת הצפוניים שבינינו, לפרסם את שם הרופא שהתיר את הלשון:
דר' אריה ולדמן, מקבל בחיפה, טלפונים 8239557 - 04 2366548 - 052. לא חייבים להגיע עד ירושלים (בטח לא אחרי לידה ).

[ורד_לב*]

מיכלול ה ספרה שפגשה את ד"ר מרק בחדרה, שמקבלת דרך קופות החולים.
אולי לא הכי מעודכנת, אם כי ודאי מתאימה למקרים פשוטים יחסית (לא צריך לסוע רחוק וגם א לשלם פרטי).
כותבת פה for the record

[אפרת_נ_היא_עדיין_מתעגלת*]

חייבת להוסיף בעקבות מאורעות היום המתיש שהיה לנו:
נכון ד"ר פורר איש נחמד (אם כי המשפט "זה לא דם זה צבע אדום" ממש הקפיץ אותי)
וכולי תקווה שהתרת הלשון הקשורה תתברר כהחלטה הורית מצויינת שתשפר את מאזן הגזים-ריפלוקס-בכי
אבל התמונה שעולה פה מהדף של פרוצדורה קלילה ונטולת כאבים היא ממש לא החוויה שלי:
קודם כל היה דם, ודי הרבה (מרוח על הפטמה שלי, על הלחי שלה, על השרוול שלה...)
היה גם בכי, עם צווחה שכמוה עוד לא שמעתי (וכולי תקווה שלא אשמע שוב לעולם)
והיו אחר צהריים וערב שלמים, לאחר התפוגגות האילחוש המקומי, שבהם היא סירבה לינוק, מיררה בבכי והעלתה קצף (וגרמה לי כמובן להרגיש כמו פושעת)

תודה לאל, היא ישנה עכשיו בשלווה לאחר הנקה מספקת

(ד"א, הפיצקולית בת 6.5 שבועות, ולמרות כל הבעיות נראה שאוכלת מצוין- שוקלת לא פחות מ5.5 קילו!)

[ורד_לב*]

מצטערת לשמוע על חוויותיכם.
כאמור, אצלנו, ב-3 שבועות, זה הלך דיי חלק (עם חיתוך של המיתר העליון המחבר לשפה, שהוא בד,כ מדמם יותר).

[טליה_אלמתן*]

וואו נשמע ממש קשה מתעגלת זה מזכיר לי את הברית של אורי. אצל יונתן עבר בקלילות, וכל הסיפורים שאני מכירה היו כאלה, וכל כך הופתעתי מהבכי הנורא והזמן הרב שלקח לו להתאושש! חשוב לדעת שלפעמים זה לא עובר בקלות כזו תודה ששיתפת ומאחלת החלמה מהירה ושלמה.

[שואלת*]

לקטנציק שלנו היתה לשון קשורה וחתכנו אצל פורר עוד בשבוע הראשון שלו. עכשיו הוא כבר בן חודשיים וחצי ויש לי הרגשה שיש צורך לחתוך עוד.... השאלה שלי היא האם אין סכנה שיחתוך יותר מדי? הרי לחיבור של הלשון לחיך יש תפקיד מן הסתם. איך יודעים באיזה אורך בדיוק הוא צריך להיות?

[גם_אמא_של_אורי*]

לשואלת,
עונה מהניסיון וההבנה שלי (ללא רקע מקצועי של הנושא).
אנחנו עברנו 3 חיתוכי לשון אצל פורר עם אורי (בשל לשון קצרה וקשיים בהנקה).
כמו שאני מבינה- חשוב שהלשון תהיה משוחררת מספיק ע"מ שתגיע לחיך העליון בעת פעולת הבליעה (בעת היניקה - כאשר הפה פתוח). נסי בעצמך- תבלעי רוק ותראי שלחיצת הלשון על החיך העליון מווסתת את פעולת הבליעה.
שחרור הלשון חיוני גם לוויסות תקין של הבליעה (מניעה של השתנקויות ובליעת אויר/פצעים בפטמות ועוד) וגם, לטענתו של פורר, ל"ניקיון" של חלל הפה וע"י כך מניעה של בעיות רבות נוספות.
להבנתי- אין סכנה של חיתוך יתר- בעיקר בשל הניסיון הרב של פורר בעניין.
אבל- השאלה היא - מהי הסיבה או האם יש סיבה טובה לבצע חיתוך נוסף? האם הוא יונק? האם יש קשיים בהנקה?

איך יודעים באיזה אורך בדיוק הוא צריך להיות?
אני לא חושבת שיש אורך ידוע כלשהו. הסיבה לחיתוך נוסף אמורה להיות תפקודית. ככה לפחות היה אצלינו בחיתוך השני והשלישי. ד"ר פורר לא הסתכל פיזית, אלא שאל אותי האם יש שיפור ואיך היא יונקת.

קחי בחשבון שהתינוקי כבר לא בן שבוע. צפוי שההליך יהיה כואב יותר וקשה יותר עבורו. אצל אורי זה ללא ספק נחווה כטראומה שאני רואה את אותותיה עד היום.
בכל מקרה מציעה לך גם להתייעץ עם ד"ר פורר בטלפון ולשמוע מה דעתו.
שיהיה בטוב!

[עוד_שואלת*]

בני בן שנה וחצי, עם לשון קשורה. לא היו בעיות בהנקה אבל היא בהחלט קשורה למדי וקיבלנו המלצות ממביני דבר לראות את פורר. אני מבינה שללשון קשורה יש כל מיני השלכות אפשריות, הפרעות אכילה, עצירויות, אי שליטה בנזילת רוק, הפרעות בדיבור.... ואשמח לחסוך לו אותן.
אני חוששת מהכאב שהוא יחווה ומטראומה, ודוחה עוד ועוד את הבדיקה והטיפול. למישהו ניסיון או תובנות בעניין?

[טליה_אלמתן*]

למישהו ניסיון או תובנות בעניין?
אני הייתי אצלו עם שני ילדים בגילאי שנה וחצי ושלוש וחצי, עם לשון קשורה.
הוא אמר שהיא בהחלט קשורה מאוד (טוב, אצלהם אפילו אני ראיתי...), אבל אמר שבגילאים האלה זה כבר הליך שהוא עושה תחת טשטוש, וזה לא פשוט, ולכן הוא עושה את זה רק אם "ממש צריך" (ובזה, אני משערת שהוא התכוון להפרעה בתפקוד שכבר קיימת). הוא אמר שאצלנו הנזק הדנטלי כבר נעשה, ככה שהוא לא ממליץ לעשות את זה במקרה שלנו. הוא הציע שנעשה את זה כשנעשה את היישור שיניים.
הוא לא גובה תשלום עבור הייעוץ.

[שואלת*]

לגם אמא של אורי:
באיזה גילאים עשיתם את חיתוך הלשון? אפשר לדעת איך את רואה את הטראומה של אורי? במה זה מתבטא?
אצלנו ההנקה השתפרה אחרי החיתוך הראשון. אבל לאחרונה נהייתה נסיגה - אני רואה שלפעמים הוא מנסה לתפוס את הפטמה וקצת קשה לו - היא כאילו מחליקה לו מהפה... ועוד דבר - יש לו עצירויות והבנתי שיש קשר ואם זה לא מספיק העלייה במשקל אצלו היא מועטה מאוד.
ההתלבטות גדולה מאוד - מצד אחד אני מפחדת מטראומה וגם אין לי שום הבטחה שהחיתוך יעזור ומצד שני אם יש קשר לעניין ההנקה והעצירויות והעלייה המועטת במשקל - אני לא רוצה לגרום נזק לטווח ארוך בכך שאתעלם...
בנתיים קבענו אצלו תור לשבוע הבא אני מקווה שעד אז יהיו החלטות שאהיה שלמה איתן. אשמח לשמוע תובנות...

[גם_אמא_של_אורי*]

באיזה גילאים עשיתם את חיתוך הלשון?
את החיתוך הראשון עשינו בסביבות גיל 3 חודשים ואת השלישי כבר בגיל 5 חודשים.
אפשר לדעת איך את רואה את הטראומה של אורי? במה זה מתבטא?
תראי, קשה להפריד/לדעת אילו תגובות והתנהגויות הן אישיותיות "שלה" (כלומר היו שם גם ללא החיתוכים) ומה נגרם בשל חוויית החיתוכים. אבל- אני בתחושה שלי מייחסת הרבה מהתנהגויות שלה לחוויה הזו.
קודם כל היא עברה 3 חיתוכים בהפרשים של שבועיים-שלושה ביניהם, ובפעם השניה והשלישית שהגענו לפי התגובה שלה שראתה את פורר היה ברור שהיא זוכרת ומבינה (אוף קשה לי להיזכר בזה, אני מרגישה פתאום אמא אכזרית ונוראה ). התגובה שלה לחיתוך עצמו היתה קשה. בכי נוראי, השתוללות, חוסר שקט כמה שעות אחרי החיתוך (למרות שהקפדתי לתת לה אקמולי חצי שעה לפני החיתוך). לא היה קל.
מאז היא מגיבה ברגישות ואפילו חרדה מאד גדולה בכל מה שקשור למגע באיזור הפה. היא לא הסכימה בשום אופן להאכלה בכפית, עד היום יש קושי מאד מאד גדול בצחצוח שיניים. היא ממש לא מאפשרת כל מגע- גם שלי- באיזור הפה. כמו למשל להכניס אצבע למרוח משחה כשהיתה לה פטריה/כאבי חניכיים/להוציא אוכל תקוע וכד'. היא התחילה לאכול מוצקים בשלב ממש ממש מאוחר- רק אחרי גיל שנה. עד אז ינקה הנקה כמעט מלאה.
התגובה שלה לרופאת הילדים ולכל מי שמתיימר לבדוק אותה/לגעת בה היא תגובה ממש היסטרית. בכי והשתוללות. וזה שאני מקפידה שהבדיקה תהיה תמיד שהיא על הידיים שלי.
בדר"כ היא ילדה נינוחה, שמחה ומתקשרת איתי וגם עם אחרים בצורה מדהימה <לעניות דעתי האובייקטיבית >. התגובה שלה לבדיקות או למגע באיזור הפה תמיד מפתיעה וקיצונית ביחס להתנהלות הרגילה שלה.


אם יש קשר לעניין ההנקה והעצירויות והעלייה המועטת במשקל - אני לא רוצה לגרום נזק לטווח ארוך בכך שאתעלם...
לגבי עצירויות- בגיל שלו בתינוקות יונקים גם יציאה 1 לשבוע לא נחשבת כעצירות. ולגבי העליה במשקל- את בודקת אותה לפי עקומות טיפת חלב או לפי העקומות של תינוקות יונקים?
התייעצת עם יועצת הנקה? אולי עם ד"ר ליבוביץ?
בכל מקרה- אני מאמינה שעדיף לבצע חיתוך נוסף עכשיו על פני גיל מאוחר יותר.

תראי. זו אכן החלטה לא קלה ולא "בטוחה". עד שלא מנסים לא יודעים. אני בזמנו הרגשתי שאין לי ברירה אחרת. היא היתה נחנקת בהנקות והצלחתי להניק אותה בקושי רק במנח של שכיבה. בנוסף גם מבקבוק היא לא הצליחה לאכול.
אני יכולה להגיד שלמרות המחיר ששילמה, אני מאמינה שהרוויחה הרבה בזכות חיתוכי הלשון. זה אפשר לה להמשיך ולינוק עד עצם היום הזה על כל היתרונות הבריאותיים והרגשיים שאלפי מילים לא יוכלו לתאר. היא ילדה "מכורת ציצי" וקשה לי לדמיין אותה ואותנו ללא ההנקה.
<ותודה שאפשרת לי לאוורר את הסיפור הזה ולהשתפך פה קלות>

שיהיה בקלות מירבית ובהצלחה מה שלא תבחרו!

[לה_לי*]

לשואלות,
גם אנחנו היינו אצל ד"ר פורר כשאור היה בן חצי שנה בערך. פעם אחת שעזרה. לקח לי זמן ללכת בדיוק מהסיבה שכאב לי להכאיב לו, אבל, זה עשה שיפור גדול. לא מרגישה שיש טראומה. נתתי לו ולי רסקיו לפני ואחרי, וישר אחרי החיתוך הלכנו לפינה שקטה במרפאה והנקתי אותו, נתתי לו לבכות את הכאב עד שנירגע, לקח לו כמה דק' (שניראו כנצח..) וזהו.היום הוא בן שנתיים וחצי, אין לו בעיה להכניס דברים לפה (ציחצוח שיניים,אוכל וכו').
לגבי בדיקות רופאים למיניהם,אין לנו יותר מידי ניסיון,כי לא רואים רופאים.אבל, מאד אוהב את אחות טיפת חלב שלנו שאנחנו רואים אותה בכל פעם שהולכים לעשות חיסון (התחלנו מאוחר את החיסונים).אני מרגישה שאם הלשון הקשורה מפריעה בהנקה,אז חשוב לעשות את החיתוך.וד"ר פורר הוא מקסים ועדין. בהצלחה.

[ליירה_24*]

האם מישהי\ו פה יודע על רופא מומלץ שמתיר לשון קשורה בצפון הארץ?
אנחנו מהגליל העליון, אבל בעקרון כל צפון הארץ יהיה שיפור משמעותי מלנסוע לירושלים או למרכז עם תינוק בן יומו.
אני מבקשת בשביל חברה שלי, שמנסה להציל את ההנקה.

[ליירה_24*]

ועוד שאלה:
האם מישהו יודע משהו על ד"ר מיכל מנקובסקי מחיפה?

[גם_אמא_של_אורי*]

ד"ר ליבוביץ עושה זאת במרכז הרפואי להנקה באודים. שזה קצת יותר צפון מגבעתיים וירושלים. אם לא יענו לך פה אולי אפשר להתקשר למרכז הרפואי להנקה ולשאול אותם

[ליירה_24*]

תודה לך על התשובה!

[שי*]

מבקשת את עצתכן.
לבת דודתי נולדה השבוע תינוק קטן ומתוק. מיד אחרי הלידה התחלה להניק, ולא נתקלה בקשיים, למעט כאב קל שאותה יחסה לכך שזוהי הנקה ראשונה. בסך הכל בסדר. לאחר יומיים התעוררה בבוקר עם פיטמות כואבות ומדממות. בבדיקה שנעשתה הרופא אמר שיש לו לשון קשורה, והפנה להמשך טיפול.
יועצת הנקה המליצה לה על פיטמות סיליקון, שאכן עזרו, ההנקה השתפרה, היא רק מאוד מאוד ארוכה.
יש לה תור לכירורג רק בעוד שבועיים.
האם לדעתכם השבועיים האלה הם קריטיים? האם כדאי לחפש רופא פרטי?

[דנה_בננה*]

אנחנו התרנו את הלשון הקשורה רק בגיל חודש וחצי..
עד אז היא "שכחה" איך לינוק (מראש לא הצלחתי, והיא אכלה מבקבוק) וגם החלב שלי יבש, והייתי צריכה עבודה קשה מאוד וכדורים כדי לחזור להנקה.. ותודה לג'ינה שלא ויתרה עלינו.
נראה לי שעדיף כמה שיותר מהר, כי זה גם כואב להם פחות ככל שהם יותר צעירים.. וגם נראה לי עדיף לסיים עפ הקושי והטראומה גם לאמא וגם לתינוק כמה שיותר מהר.
אנחנו עשינו בפרטי, אצל ד"ר פורר בירושלים .. תוך 10 דקות היינו בחוץ..
בהצלחה, דנה

[הילה_גביש*]

אנחנו עשינו בפרטי, אצל ד"ר פורר בירושלים

יש החזר של קופ"ח על הטיפול אצלו. (לא זוכרת כמה,אבל,סכום משמעותי)
ממליצה עליו החום, הוא יכול לקבל מהיום להיום בנושא לשון קשורה. והוא מאד נעים ועדין.

[דנה_ה*]

שי, בעיני השבועיים האלו עלולים להיות מאוד קריטיים. יש תינוקות שהנקה לא טובה תתבסס אצלם ואח"כ יהיה קשה יותר לתקן את התפיסה לעומת תינוקות אחרים שיהיה קל יחסית.
דבר נוסף - דווקא בשבועיים הראשונים להנקה נוצרים רוב הקולטנים לפרולקטין בשד, שזה מה שיקבע אחר כך את יכולת ייצור החלב של השד - למשך כל ההנקה. אצל חלק מן הנשים, אם לא נוצר גירוי טוב של השד בהתחלה, אחר כך יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשקם זאת.
השילוב של תפיסה לא מוצלחת בגלל הלשון ופטמות סיליקון יוצר הפחתה בגירויי שהשד מקבל. לחלק מן הנשים זה לא קריטי אבל לחלק כן - ואי אפשר לדעת מי תגיב איך.
אני הייתי נוסעת רחוק מאוד לרופא שיוכל לעשות את זה היום (ואכן כך עשיתי עם הבת שלי. בלידה הבאה, אם שוב תהיה לשון קשורה, נבצע את ההתרה כבר בבית חולים ואם לא - אז ניסע ישר לד"ר פורר, אפילו שזו נסיעה של 3 שעות בשבילנו...).

[דקל_בערבה*]

שלום לכולם,אני חדשה באתר,לקח לי זמן לכתוב,כי אני לא כל כך טיפוס של מחשבים,אבל הצליח לי בסוף(אני מקוה).
אני אמא להלל בן 5 וחצי חודשים,משהוא נולד היו לי בעיות בהנקה,כאבים חזקים מאד.שינוי אחיזה לא עזר,והשתמשתי בפטמת סיליקון.בדקתי לשון קשורה אצל מישהו שהוא כנראה לא הכי מומחה,והוא טען שאין לשון קשורה,אבל יועצות הנקה ורופא התפתחות אמרו לי שכן.באיזשהוא שלב,ויתרתי והמשכתי להשתמש בפטמת סיליקון עד היום,מידי פעם הייתי מורידה את הפיטמה ואז חזרו הכאבים.החלטתי ללכת לאייל בוצר-מישהו שנחשב למומחה הראשי בלשון קשורה שבוע הבא,כדי לנתק אותה,אך הבעיה היא שבגיל כזה יש סיכוי שהילד יפסיק לינוק מהטראומה,וזה נורא מפחיד אותי,כי אני רוצה להניק עוד הרבה זמן. מישהי נתקלה במשהו כזה?

[POOH_והתוספות*]

אנחנו התרנו בגיל חודשיים וקצת ולא נרשמה טראומה מההנקה אח"כ.

[לירי_יער*]

_אנחנו התרנו לקטנטוני אצל ד"ר פורר לאהוב שלנו לפני כחודש- היה אז בן 4 חודשים.
הוא לא הרדים אותו רק שם אילחוש על המקום בו חתך. לאהוב היתה גם חיך עליונה קשורה. הוא בעיקר נבהל מכך שהחזקנו אותו והוא לא יכול היה לזוז.בכה בערך 2 דקות ואז חייך וינק.היום הוא בן 5 וחצי חודשים יונק הרבה יותר טוב ויותר רגוע. כשהינו אצל ד"ר פורר בדיוק יצא מימנו תינוק בן שנה שגם לו הוא התיר את הלשון ללא הרדמה.כאשר סיפרתי לד"ר ששמעתי שמעל גיל שנה עושים הרדמה הוא אמר שהוא לא נוהג לעשות בשום גיל ושזה שטויות של רופאים...
אולי שווה לך להתקשר אליו להתיעצות- הוא מאוד נחמד, יש לו סבלנות להסביר. חיכה שאני אסיים לבכות (מהלחץ) ואז רק הסביר לנו כל מה שרצינו לדעת (לפני שביצע בדיקה לאהוב_
ציטוט של הילה גביש
שווה לשאול אותה ישירות.
יש לה דפבית

[רותם_סנדק*]

אנחנו התרנו שפה קשורה אצל ד"ר בוצר בגיל שמתקרב לחמישה חודשים. את הלשון הקשורה התרנו בגיל שלושה ימים. חששתי שהתרת השפה תגרום להפסקת ההנקה, אבל ד"ר בוצר אמר שנרשמו מעט מאוד מקרים של הפסקת הנקה בעקבות ההתרה הזו (שוב, שפה ולא לשון קשורה, אבל משום מה מרגיש לי שהתרת שפה היא טראומטית יותר), ושזה בעיקר קרה במצבים שבהם הייתה גם האכלה של בקבוקים ברקע. אצלנו ההתרה, הן של השפה והן של הלשון שינו את כל האופי של ההנקה והפכו אותה למהנה ומספקת.
שיהיה בהצלחה!!

[דקל_בערבה*]

תודה לכן,אחרי שכתבתי,פתאום גיליתי שיש דף שלם על זה, וזה מנחםלשמוע,מקווה שיהיה בסדר.
מה זה שפה קשורה?

[רותם_סנדק*]

שפה קשורה היא מצב שבו השפה העליונה מחוברת לחך העליון.
מצ"ב קישור לאתר של ד"ר פורר עם פרטים רבים בנושא לשון ושפה קשורה.
http://roeefurer.blogspot.com/

[פלוני_אלמונית*]

היי לכולם, אני בת 25 ויש לי לשון קשורה.
לאלה המתלבטים אם להתיר את לשון ילדיהם, אני אומרת כן! גם אם אין בעיות בהנקה יש בעיות אחרות, כמו בגיל ההתבגרות הלחץ מהנשיקות ועוד הרבה דברים שאפשר לחסוך על ידי
ניתוח פשוט.
אני הולכת להתיר את הלשון השבוע, אז בהצלחה לכולם.

[אמא*]

האם קורה שלמרות החיתוך הלשון עדיין נשארת קשורה וצריך לבצע שוב חיתוך?

[סמדר_נ*]

כן. כתוב במעלה הדף.

[אמא*]

אני עשיתי היום לבת שלי בת7 חודשים חיתוך ונראה לי שעדיין הלשון קשורה שאלתי את הרופא והוא אמר שלפעמים זה מתחבר שוב ואז צריך לחתוך עם מחט חשמלית בניתוח. האם משהי כאן מכירה מצב כזה ? ומה עושים?

[אני*]

מה עושים עם שפה עליונה קשורה? הרופא שלי אמר לא לבצע חיתוך כי זה לא מפריע. האם הוא צודק?

[פלוני_אלמונית*]

שפה עליונה יכולה להפריע ויכולה גם לא. האם את מרגישה שזה מפריע?

[אני*]

איך אני יכולה לדעת אם זה מפריע היא בת 7 חודשים

[אילה_בשדה_הדגן*]

היות והפרוצדורה הזו כואבת מאוד- צריך לשקול כאן רווח לעומת כאב.
יש בעיות בהנקה ?, יש בעיות נשימה?

[אני*]

היו לי בעיות בהנקה עד החיתוך בלשון אבל אח"כ הם פסקו ואין לה בעיות נשימה.

[אמא*]

יש פה משהי שיכולה לתאר לי איך הלשון צריכה להראות לאחר החיתוך? יש לה מעין נקודה לבנה מתחת ללשון אבל נראה לי שזה עדיין קשור...

[אום_שלום*]

מי עשה לה את החיתוך?
ד"ר פורר פותח את הגלד של הפצע שהוא הנקודה הלבנה שעליה את כותבת לדעתי בביקור השני שעושים אצלו. זה חשוב מאוד להתאחות הנכונה של הלשון, שלא תהיה צלקת בעייתית.

[ולריה_י*]

אמנם לא קראתי את כל הדף, אבל הבנתי את רוחו ורוצה לספר סיפור אחר, למען האיזון: גם לי היה קשה בהנקה וכואב, ויועצת הנקה אמרה שצריך לחתוך. לא עשינו זאת מיד כי התלבטנו, אחר כך היתה ברית טראומטית אז לא רצינו לחתוך בכלל. הלכנו להתייעץ עם היועצת של בית החולים, שאמרה שלא צריך והסבירה לנו כמה שזה טרנד ושיש ממש אבחון יתר. השתמשתי בפטמת סיליקון, והצלחתי מאוחר יותר להפרד ממנה.
מההתחלה העלייה במשקל היתה מעולה (אחרת אולי הייתי פועלת אחרת).
בקיצור- לא חתכנו, וממש לא התחרטנו.
ובהצלחה לכולן....

[אמא*]

פרופסור יודסין מבית חולים עין כרם עשה לה את החיתוך. היה לי אצלו רק ביקור אחד ובביקור הזה הוא עשה את החיתוך

[פלוני_אלמונית*]

לשון קשורה ושפה קשורה, ההנקה כבר הולכת(בת חודש) ועולה במשקל
יש לי תור בקרוב
לעשות או לא? מפחדת מאוד
לא בטוחה שמבינה למה צריך

[כינור_לשירייך*]

ממליצה לך לקרוא כאן:
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=499662

[אביגיל*]

להבנתי, כדאי בכל אופן לשחרר את הלשון, כיוון שגם אם ההנקה מסתדרת, לשון קשורה יכולה לגרום לבעיות נוספות כגון בדיבור. הפרוצדורה כ"כ פשוטה, שחבל להסתבך עם זה מאוחר יותר.
(לד"ר פורר יש רשימה די ארוכה של בעיות הקשורות בלשון קשורה).

[כינור_לשירייך*]

בעיניי ומניסיוני, פרוצדורה רפואית עם תינוק קטן ויולדת טרייה לא יכולה להיקרא כ"כ פשוטה{{}}.
הלשון הקשורה יכולה לגרום לבעיות בהמשך ויכולה לא לגרום, והגישה של לחתוך ליתר ביטחון לא נשמעת לי נכונה.
(התשובה של ד"ר לייבוביץ' שקישרתי אליה פתרה לי ספקות רבים שהתחבטתי בהם מאז החיתוכים שעברנו.)

[אביגיל*]

הפרוצדורה ודאי לא נעימה, אך היא קצרה מאוד וללא צורך בהרדמה. נראה לי שהתינוק בכל אופן מרוויח לשון משוחררת.
אנחנו עברנו שני חיתוכים על ילד אחד שהלשון שלו עדיין קצת קשורה, ולמרות שב"ה נראה שאין לו בעיות רפואיות, צר לי שכנראה לא יוכל ללקק גביע גלידה להנאתו או סתם להוציא לשון מעבר לשפה.
כשהקישור מוסתר יותר קשה להבחין בו, וגם רופאים שאינם מתמחים בכך עלולים לפספס אותו.

[יוטי_בעיר*]

הפרוצדורה ודאי לא נעימה, אך היא קצרה מאוד וללא צורך בהרדמה
זה מאד לא נעים!
במקרה שלנו הוא צרח עד לב השמיים ולא נרגע, כל הפה שלו היה מלא דם והוא לא הצליח לינוק מרוב כאב. ב-3 הנקות אחרי במהלך היום הוא עוד בכה מכאב בתחילת ההנקה.
ממה שראיתי אצל ד"ר פורר בפינת מניקות רוב התינוקות הגיבו ככה.
אני לא מצטערת ששיחררתי לו את הלשון אבל רק "לא נעים" זה לא.

[ה_עוגיה*]

אצלי היא בכתה נורא ב8 השניות שעברו מרגע סיום הפרוצדורה ועד שהיא הוצמדה לציצי. וזהו.
במקרה שלנו זה היה חיתוך מציל חיים בגיל חודש (במשך החודש הראשון בחייה לא עלתה במשקל) כך שלא היתה התלבטות.

מעניין לבדוק את שכיחות בעיות האף-אוזן-גרון אצל ילדים שיש לשון קשורה אבל לא בוצע חיתוך.

[כינור_לשירייך*]

באמת, אביגיל? לא ידעתי שגם אתם ממשפחת הקשורים (או שזאת לא אותה אביגיל?).
לגבי הפרוצדורה הקצרה - תשובתה של יוטי מייצגת גם אותי, פחות או יותר. לא, פחות או פחות. אצלנו משבר ההנקה בעקבות החיתוך היה קשה יותר. ומן הסתם הוא גם בא מראש בזמן קשה. אני לא יודעת עד כמה הלשון הקשורה הייתה גורם מסכל בהנקה, אבל כן ברור לי עד כמה החיתוך היה גורם מסכל בהנקה. נס שלא גוועה ההנקה סופית באותו שבוע קשה.

[אביגיל*]

כן, גם אנחנו. לא ידעתי שגם אתם... זה באמת נשמע כמו חוויה קשה.
אצלינו החיתוך הראשון בגיל שבועיים עבר בקלות, הוא בכה טיפה ומייד ינק ונרגע. החיתוך הבא בגיל חודשיים היה קשה יותר, ירד לו יותר דם, הוא צרח ולא רצה לינוק, עד שהוא נרדם, ובהמשך היום הוא ינק בסדר. למרות שהלשון עדיין לא לגמרי השתחררה - לא היה בי את הכח הרגשי לקחת אותו פעם שלישית (אני מכירה אמהות שחתכו 3 פעמים עד שזה הסתדר) - ונראה לי גם שככל שהם גדלים זה קשה יותר. אז הניסיון שלי כולל גם את הקצת לא נעים ועובר, וגם את המספיק קשה שאני לא הולכת פעם שלישית, למרות שנראה לי שזה היה לטובתו.
אותה אביגיל.

[רוזה_לי*]

מעניין לבדוק את שכיחות בעיות האף-אוזן-גרון אצל ילדים שיש לשון קשורה אבל לא בוצע חיתוך.
אני עברתי חיתוך בגיל 4. (וינקתי חצי שנה ללא בעיות, לטענת אמא שלי).
עשו לי את הניתוח בגלל שדיברתי לא ברור, וחשבו שזה יעזור (זה לא).
מה שכן, עד אז היו לי דלקות אוזניים כמעט תמיד , ואחרי - התדירות ירדה כמעט לאפס.

[חן*]

מעולה, בדיוק אני מתלבטת לחתוך או לא
שבוע הבא יש תור לדר' בוצר
נראה שכבר הכל בסדר אז למה לחתוך? לא יכולה לנבא את בעיות העתיד אז אולי כן לחתוך ולחסוך
הסבל המיותר מלחיץ אותי

[אביגיל*]

למיטב ידיעתי ד"ר בוצר הוא הכי מומחה בארץ לענייני לשון קשורה. לכן גם הסיכוי שתצטרכי לחזור לחיתוך נוסף יורד. אני הייתי סומכת על חוות דעתו.
אגב, מידע ספיציפי זה הוא לא מניסיון אלא מגיסתי שיועצת הנקה.

[אום_שלום*]

אנחנו נסענו לחיתוך בגיל יומיים כיוון שהיה ברור שיש לשון קשורה וכבר שמעתי מכל כך הרבה חברות על סבל ההנקה שלהן שהעדפתי לבצע את זה כמה שיותר מהר. היא גם לא אכלה כמעט בכלל ביומיים הראושנים לחייה כי לא ממש הצליחה לינוק.
לפי ד"ר פורר במון בעיות אף-אוזן-גרון היו נפתרות אם היו מבינים את המשמעות של חיתוך לשון קשורה.
על הבעל שלי הוא הסתכל, בלי שפתח את הפה, והתחיל לשאול אותו אם סבל כילד מדלקות אזניים, שקדים, נזלת כרונית (מיותר לציין שענה על הכל כן) הוא ידע שיש לו לשון קשורה רק מהסתכלות על מבנה הפנים שלו.
אנחנו בכלל נכנסנו איתו לשיחה רצינית מאוד על העניין, היה מעניין, מלמד וחשוב.

[יעל_ג*]

חברה ילדה בניתוח קיסרי לפני שלושה ימים ולתינוק לשון קשורה. לא מצליח לינוק ובשאיבה לא יוצא חלב. בבית החולים (בני ציון) לא מבינים את חשיבות העניין ולא חותכים את הלשון. דיברתי בטלפון עם ד"ר פורר (באמת מקסים) אבל הוא בירושלים - וחברתי אחרי ניתוח וקשה לה להתנייד. מישהו מכיר רופא שיכול לבצע את החיתוך בחיפה או בצפון?

[מעיין*]

רשימה עדכנית-
ד"ר אייל בוצר
ד"ר רועי פורר
ד"ר ג'ינה ויסמן- מועדון הנקה חלב אם - עולש - 098649953
ד"ר דולברג - 0544480070 (קליניקה מול תל השומר
ד"ר דינה צימרמן - ירושלים - 02-5379578
ד"ר דובי שוורץ - רמת השרון - 03-5497368
ד"ר גרושקו - מודיעין - 08-9716220
ד"ר מירי ליבוביץ'- אודים - 03-9430089

[יעל_ג*]

מעיין - תודה. התקשרתי לרועי פורר ולד"ר דולברג - ביקשתי שימליצו על מישהו בחיפה או בצפון אבל לא היו להם שמות. כל אחד מהם היה מקסים והציע שיבואו אליהם. אנסה את השמות האחרים שנתת.

[מעיין*]

אולי ג'ינה ויסמן בעולש? זה אומנם בשרון אבל שמעתי עליה דברים טובים...

[שרון*]

ד"ר ג'יין רונן בחיפה. אין עלי טלפון, היא עובדת ברמב"ם ופרטי.

[יעל_ג*]

תודה רבה!

[אום_שלום*]

יש מישהי בשם מיכל. תשאלי את נעמה סלע בדף שלה.

[אום_שלום*]

התכוונתי ד"ר בשם מיכל בחיפה

[מהגליל*]

אתמול עברנו את זה! ברוך ה' עבר מהר ובקלות.
ד"ר צבי לסטר מנהל מחלקת פה ולסת בפוריה - טבריה . עשה זאת בפשטות, מלא בביטחון וברגישות. ממש מקסים!
והכי חשוב אחרי שלוש הנקות לאחר ההתרה התינוק שלי בן חודש התחיל פתאום לינוק ממש כמו גדול. חצי שעה הוא רק לגם ולגם ורוקן את השד. זה היה ממש מרגש אחרי חודש מלא תסכולים, שאיבות ויאוש מתמשך.
האמת שהוא חזר לינוק פחות יעיל. אבל אני מקווה שהוא יזכר, ילמד ויתאמן בקרוב...

[ענתי*]

הי. זקוקה לעזרה דחופה בהנקה. קראתי כאן באתר הרבה המלצות על ד"ר ליבוביץ. התקשרתי כדי להזמין תור והתברר שהיא גובה 800 ש"ח לפגישה - מחיר שעבורי הוא מאוד גבוה. האם כולן באמת הולכות אליה פרטי? הבנתי שממכבי לא מקבלים עליה החזר. אשמח לשמוע אחרות/תגובות.
תודה