מהו צורך קיומי

[איילת_השחר*]

אני נמצאת בפרשת דרכים בחיי,השאלה הזו עלתה אצלי בימים האחרונים.
מהו צורך קיומי?האם זה רק הצורך במזון?אוויר? מרחב?
או אולי כמו אצלי הצורך שיצטרכו אותי ויאהבו אותי ואם זה לא קורה בדיוק כמו שאני רוצה
אני מרגישה חצי מתה?
מה גורם למשהו להפוך לצורך קיומי אצלנו?משהו שהתגובות אליו הן השרדותיות כאילו החיים תלויים בו?
מעניין אותי יהיה לשמוע אתכם אנשים השונים ממני
מהו צורך קיומי עבורכם?
מהו צורך קיומי בכלל כהגדרתו?
מהו קיום בכלל? האם זה מושג פילוסופי בלבד ? או הראייה האישית של כל אחד מאיתנו את עצמו בחלל?
מנקודת המבט הפרטית והאישית שממילא אנחנו מסתכלים דרכה על החיים?
אשמח לתגובות.

[פשוט_אלון*]

מובן כי צרכים קיומים, הם צרכים שסיפוקם מאפשר קיום האדם.
וכדי לעשות רשימה מדויקת, חשוב להבין ממה מורכב האדם.
שכן אם נתייחס לאדם כגוף, צרכים כאלו יהיה כגון אוויר, מים, אוכל וכו'.. הגוף יתקיים בזכותם.
אם נתייחס לאדם כנשמה, צרכים כאלו יהיו כגון (אני מניח) חברה, מודעות וכו'..
מכיוון שאיני יודע את ההרכב המדויק של האדם, ואיני יודע אם מישהו כן יודע, איך נוכל ליצור רשימה מלאה?
לדוגמא ביהדות נאמר כי האדם מורכב מנרנח"י- נפש רוח נשמה חיה יחידה. ולכל אחת דרישות קיומיות משלה.

יהיה נחמד ליצור רשימות מקבילות של "צרכים קיומיים" למול "צרכים לא קיומיים"
במיוחד כדי לעורר מודעות ש
א. כל מיני דברים שאנו צורכים, איננו צריכים
ב. כל מיני דברים שאנו צורכים, אנו צריכים
אז אולי נתעורר יותר, ולא נזיק לגורמים ההכרחיים לקיום, אלא נטפח אותם.
לדוגמא נשים את רעיון השמירה על מערכות האקולוגיה בעולם בראש סדר העדיפויות שלנו שכן מים, ואוויר הם צרכים קיומיים.
לעומת עשית הרבה כסף כדי לקנות אי, לחיות בבית גדול ו-10 מכוניות אינם צרכים קיומיים.

למרות שאיני בטוח שהרשימה תוכל להיות מלאה (כמו שהבארתי למעלה)
יהיה טוב לכתוב רשימות של מה שכן ידוע לנו.

בשלב מאוחר יותר חשובות לשים במחשבה שאלות כמו:

• כמה זמן מעוניין אדם להתקיים? שכן אין מחויבות קיומית לדוגמא לתזונה טובה, השאלה היא מתי נפסיק להתקיים אם תזונתנו תהיה מבוססת על לחם ומים לדוגמא.
• באיזו איכות קיום מעוניין האדם? הרי ייתכן מצב בו אדם קיים אך סובל, האם מישהו מעוניין בזה.

אך על שאלות אלו לבוא בשלב מאוחר יותר כפי שציינתי.

ובכלל יש לזכור כי הגוף מתכלה, לכן אינו יתקיים בשלב מסוים בצורתו הנוכחית בכל אופן.
ואולם קיום הנשמה יתכן אף לאחר כיליון הגוף. (בגלגול נשמות, עלייה לגן עדן וכו')
בהווה אני מאמין שלא יהיה קשה מדי ליצור רשימה של צרכי הגוף, למניעת כליון מוקדם שלו או חוסר קיומו מלכתחילה.
אך יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי ליצור רשימה של צרכי חלקי האדם האחרים לקיום. (צרכים ל אושר אולי כן ניתן למצוא, אך איני יודע אם ניתן למצוא צרכים ל קיום חלקי האדם האחרים)

אחלה נושא לשיחה!

[יונת_שרון*]

ניסוי הרלו

[תמרוש_רוש]

אני חושבת שאהבה - כלומר הנתינה והקבלה של אהבה עם אנשים אחרים - זה צורך קיומי. למרות שאנחנו יכולים לחיות גם בלי זה, או בלי מידה מספקת של זה.
אבל איזה מין חיים אלה?

[לי_אורה*]

השאלה אם ב"צורך קיומי" הכוונה למינימום שבמינימום הדרוש להישרדות או להרבה יותר הדרוש לחיים נעימים וטובים.
צרכים קיומיים פיזיולוגיים: חמצן, מים, מזון, בית או כל מקום שבו מוגנים משמש-קור-רוח וכו' ומבעלי חיים, קשר עם בני אדם וכו'
וזה כמובן מעורר מחשבות על אקולוגיה: איך לנקות את האויר, את המים, את האדמה, הדרושים כל כך להישרדותנו ולהישרדות המוני בע"ח, צמחים וכו'.

צרכים קיומיים נפשיים-פסיכולוגיים: אהבה - שיהיה מי לאהוב ומי שי/תאהב אותנו, משפחה, ואני מדברת בשם עצמי: להיות אימא, תקשורת עם אנשים שונים/ות, וגם סיפוק, רווחה, הגשמה, עניין, אתגרים, מטרות, הרצון לחיות וללמוד ולהתפתח, זמן לעצמי, חופש לנהוג לפי הבנתי ולבחור את הבחירות שלי, ועוד ועוד

צרכים רוחניים: אהבה, תחושה שיש יעוד ומטרה ומשמעות לקיום (אלו גם צרכים נפשיים), אהבה וקשר עם אלוהים או עם הטבע או עם ישות רוחנית גבוהה ועוד ועוד.

ויש עוד המון צרכים שלדעתי הם חיוניים לחיים טובים. ומסכימה עם תמרוש, שהעיקר ובראש וראשונה ובסופו של דבר: אהבה! ואהבה בכל המשמעויות: אהבת בני המשפחה, אהבת חברים וחברות, אהבת בעלי חיים וצמחים, אהבת הארץ, אהבת האנושות, אהבת הטבע, אהבת כדור הארץ וכל היצורים בו, אהבת האל וכו' וכו' וכו' - א ה ב ה!!!

פתגם סיני ידוע: אם יש 2 מטבעות, עם מטבע אחד קונים לחם כדי לחיות ועם המטבע השני כדאי לקנות פרח, כדי שיהיה בשביל מה לחיות

[טנא_טאו*]

כמו שנכתב כאן, גם אני מרגיש שהצורך הקיומי הבסיסי שלנו הוא האהבה. אהבה היא המקור לכל האנרגיה הקיומית שלנו.
בקו מקביל לאהבה קיימת בנו תלות חזקה בטבע, כמקור למזון, למים, לאוויר ולאדמה שאנו חיים עליה. וכמקור השראה לחיינו והתחברות אל טבענו הפנימי, ולכן עלינו לשמרו ולשמור על דרכינו הטבעיות.

אני רוצה לדבר על סוג מסוים של צורך באהבה, והיא האהבה לעצמנו. בשלב מסוים בבגרותנו מתפתח בתוכנו הצורך להרגיש יחס אוהב כלפי עצמנו. צורך נפשי ופיזי זה, בא להשלים את הצרכים הבסיסיים שבטבענו, והוא מאד אינדיבידואלי ומושפע מן הילדות ומן האופי הטבעי שהתפתח בתוכנו עד הגיענו לבגרות ואולי אפילו יותר. האהבה כלפי עצמנו מובילה אותנו אל הרצון למימוש עצמי, כל בן ובת אדם בוחר ובוחרת את הדרך הייחודית לו כדי לממש את עצמו וכדי לחוש אהבה והערכה כלפי עצמו ולמעשה הוא מנסה להתחבר אל האני האוטנטי שלו ולחפש ולמצוא את התפקיד המיוחד שלו בעולם.

ואחרון חביב וגם ראשון לכל יש לציין את אלוהינו שהוא הרוח החיה והכוח המניע של העולם ובכלל

[איילת_השחר*]

קודם כל תודה לכל מי שכתב כאן,לא ביקרתי כאן מזמן מסתבר ואני פתחתי את הדף הממ...
לאחר כמה שבועות שעברו בהתחבטויות ,התלבטויות,ומחשבה ,
אני נוטה לחשוב גם כן שאהבה היא צורך קיומי,לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיה...
גם מהצורך שלי לאהוב וגם מהצורך להיות נאהבת.
לפעמים כשנמצאים במצב נפשי ירוד ישנה תחושת האף אחד לא אוהב אותי המלווה ברחמים עצמיים
ואז במצב כזה אני מזכירה לעצמי את כל אותם האנשים שאוהבים אותי מאוד...
כולל בני משפחתי היקרים,בני,חברים...ואני נזכרת כמה מצבי נפלא ונהדר.
עוד משהו שאני תוהה אם הוא צורך קיומי מלבד אהבה,הזנה פיזית ונפשית שבה בולט השוני בין בני האדם
היא הצורך באמונה כלשהיא,האם אדם יכול לחיות ללא אמונות?
האם אמונה היא צורך קיומי?או רק נספח?
אמונה במובן של :אמונה בעצמי, אמונה בדת כלשהיא,אמונה בזכות קיום.?וכו'.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כולנו נפגעי אהבה שכן מי שאוהב אותנו באמת אמור להכשיר אותנו לחיות במציאות המשתנה ללא הרף ובכל רגע .אם האוהב ירחם עלינו ויגן עלינו ו"יאהב"אותנו כדי שנחזיר לו אהבה אנו נרגיש חייבים ובאהבה אמיתית אין חובה יש בחירה ובכדי להגיע למצב של בחירה חופשית צריכים לפגוש אדם שעבר תהליך פנימי עמוק שבו הוא בחר בחובה הוא רואה בחובה הזו זכות
אך מי שעסוק ברשימה של צורכי קיום פיסיים בסיסיים אינו יכול על פי רוב להיות קשוב עדין ורך לצורכי הנשמה הרוח והנפש ו
אולי כן? מה מניע אותך? איך את פועלת כאשר את אוהבת משהו? מלטפת? מבשלת? קונה? ואולי משהו אחר?
עשי זאת לעצמך ללא רגשות אשם וללא צורך לפצות או להתנצל על כך. עשי זאת כי את קיימת ויש לך זכות קיום מהקיים-שהרי קיומך הוא עובדה זאת אומרת שלא סיימת את תפקידך ביקום שימי לב שאותן אותיות במילה יקום וקיום אז את חלק מהיקום - וכמו שהמציאות משתנה ללא הרף ובכל רגע גם אנו יכולים להשתנות ולהאמין שלא מה שהיה הוא שיהיה ושיש גם הווה נטו בלי קולות מהעבר ודאגות לעתיד הווה נקי ובדרך כלל ההווה הנקי לא כבד ללא המטענים שאנו נושאים בהתנדבות-
התחברתי מאוד לנושא הדיון שיח פנימי מהותי אורנה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני חושבת שחיים מאושרים אלו צורך קיומי האם לפי דעתכם חיים הם חיים ללא אושר?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם בגדים זה צורך קיומי

[תמרוש_רוש]

כן, אם אתה צריך אותם להגנה מפני מזג האויר וסכנות סביבתיות

[יעלי*]

אם את/ה בסגר ביתי ויש לך מיזוג אויר, לא יקרה לך כלום אם תסתובב/י בלי. אפילו מומלץ לתפוס כתם שמש דרך איזה חלון ולספוג לעור חשוף (ורק להישמר ממציצנים).

[פלוני_אלמונית*]

זו בעיקר מוסכמה חברתית.

[פלוני_אלמונית*]

הצורך הקיומי החזק ביותר הוא אמונה שהעתיד יהיה טוב. הוא מאפשר להתמודד עם קשיי ההווה. ההנחה שלא גורמת לכך שלא מנסים להתמודד. לא מחפשים פתרונות. לא פועלים כדי להתקיים.