מסע לפשטות

והנה, כבר חצי שנה אנחנו נודדים. נודדים ממש, לא מדירה לדירה או מעיר לעיר, נודדים ממקום למקום. בכל מעבר מנסים כמה שיותר להצטמצם, להשיל מעצמנו הרגלים ישנים ובעיקר ציוד. יש לי וידוי הייתי מכור לציוד. ציוד להישרדות, ציוד ליצירה ציוד להריסה. ציוד. והנה, החודשים חולפים ומתברר לי יותר ויותר שכל ציוד "הכרחי" שכזה הוא תוספת, תוספת שלימדו אותנו (בשיטתיות ובעקשנות) שבלעדיה רמת החיים שלנו לעולם לא תהיה כתמול שלשום. זה באמת מעלה מספר שאלות, על הבדל בין איכות לרמה. המון שאלות. והתשובות כלכך פשוטות "באופן טבעיות" אפילו אבל מצד שני לא נגישות כמו כל שאר הרעיונות של תרבות הצריכה. זה כנראה ההבדל והקושי של מי שרוצה להשתחרר ממעגל הצריכה. המידע אודות איך לחיות ומה לעשות לא נגיש. לצד השני יש כמובן המון ארקציות - תלמד.... תעבוד..... תרוויח.... תקנה.....תהנה.! אז זהו, שלא. בתור אדם שהיה "שם", עבד הרוויח וקנה, אני מבין שזה לא מקור ההנאה, לא העתיד, לא תהליך בר קיימא. אבל מה עושים במקום? במה למלא את זמני היקר מפז ועם זאת הנוזל בקצב קבוע אל בין אצבעותיי? זו שאלה שאני ובת זוגתי מתחבטים בה זמן רב, מאז שבעצם החלטנו שהמטרה שלנו בחיים לא יכולה להיות "צבור כמה שתספיק". אשמח למחשבות או תגובות לבינתיים.
שחר

אנחנו מתכננים לעשות משהו דומה עוד 5 שנים, כשהקטנה תסיים את לימודיה.
למכור או להשכיר את הבית, לקנות קרוון שמתחבר לאוטו ולגור (לחנות) כל פעם למשך כמה שבועות או חודשים במקום אחר. התכנון שלי הוא לעשות זאת בעיקר בארץ, בחניונים מסודרים עם שירותים וחיבור לחשמל.

במה למלא את זמני היקר מפז
שאלה משונה קצת. האם זמנך יקר? באיזו משמעות הוא יקר? האם לזמן יש משמעות?
(המרגיעון אומר: כאשר נפסיק לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם-נוכל לבחור בחירות-כאן ועכשיו).

אני מתכננת לעסוק בהתבוננות, בקריאה, בחקירה של האזור, בקורסים קצרים, בזריעה של עלים וירקות ליד הקרוון, בהתקרבות לבעלי (וילדיי-כשיבקרו), בעבודות מזדמנות, באירוח חברים ומשפחה.

שחר,
אין לי מה לכתוב כרגע,
רק שתדע שעוקבת, ובעיניין רב,
הדף הזה מאוד מעניין אותי.
סקרנית... ספר קצת על התנסויות שהיו לכם.
תודה.

מעניין אותי מאוד.
גם אני מחפשת בתוכי את הנדודים, ואת הפשטות.
ומרגישה שאני עדיין לא ממש יודעת איך.

מאוד מתחברת למשפט
זה כנראה ההבדל והקושי של מי שרוצה להשתחרר ממעגל הצריכה. המידע אודות איך לחיות ומה לעשות לא נגיש.

אני כאילו צריכה ללמוד את הכול מחדש על בשרי, בלי שיש לי שושלת ללמוד ממנה.

אשמח להמשיך לעקוב ולשמוע הגיגים וחוויות.

כרגע אצל חברים, רוצה לספר קצת על התהליך הפיזי, השלבים של המסע שלי ושלנו כמשפחה. מאז שאנחנו יחד אני ובת זוגתי נודדים ממקום אחד למשנהו. התחלנו בתור נוודים מטרופולטניים. היינו עוברים מעיר לעיר - פעם בדירה, פעם בקרוואן ופעם ב"זולות" פחות מקובלות כמו מחצבה או חדר בחניון.
בזמן ההריון התחלנו להתחבר יותר לכיוון הטבעי - למרות שנושא איכות הסביבה היה קרוב אלינו לא היינו עסוקים כלכך בנושאי התזונה והצריכה - או יותר נוח לומר בנושאי התזונה הבריאה והאי-צריכה. עם הזמן הכרנו יותר ויותר את התחום האורגני ומשם היה מעבר די חד לשאר הדברים שאני יכול להגדיר כרגע כ"פשטות".
לפני כחצי שנה החלטנו לעשות שינוי שנחשב אולי לקיצוני אצל אנשים רבים אבל בשבילנו הוא הגיע בצורה טבעית כמו מעבר לשלב הבא בחופשה הבלתי נגמרת של החיים - החלטנו להשיל מעלינו את ה"בית" ולחזור ולחיות לפי ההבנה שכל העולם הוא הבית שלנו וההיסגרות וההיקשרות לקופסה אחת ויחידה היא פשוט מגבלה ולא נכס. יצאנו עם הרכב שלנו עמוס ציוד והתחלנו במסע שלנו... המשך פעם אחרת

איך הסיפור הזה בא לי ממש בזמן הנכון....

החלטנו להשיל מעלינו את ה"בית" ולחזור ולחיות לפי ההבנה שכל העולם הוא הבית שלנו וההיסגרות וההיקשרות לקופסה אחת ויחידה היא פשוט מגבלה ולא נכס.
נפלא ! זה גם המקום שאני שואפת אליו !

ובכל זאת, גם הרכב זה מין 'קופסא'. נכון שניידת, אבל זה כמו ללכת עם הבית.
האם אתם מטיילים כל הזמן עם רכב, או שהצלחתם גם בלי זה?

עוקב אחר הסיפור...

אוף ! חבל שלא המשכתם....
(חיכיתי כל-כך בציפייה)

אולי בכל זאת?

מחכה מאוד להמשך, הלוואי וזה יגיע לשחר יומטוב השארת אותנו צמאים לעוד.