אז איך יודעים אם התינוק מקבל מספיק חלב?

• תפיסה:

אם התינוק פותח פה גדול, מכניס את רוב ההילה לפה, השפתיים שלו מופשלות קצת החוצה (קצת כמו 'פה של דג'), איננו מכאיב ואיננו פוצע את הפטמה (כאב בשניות הראשונות של ההנקה הוא נורמלי בשבועות הראשונים, אבל כאב שנמשך כל ההנקה או בין הנקות דורש טיפול), ואפשר לראות את המעבר בין מציצות מהירות בתחילת ההנקה לבין דפוס איטי יותר של יניקה-בליעה-יניקה-בליעה - זו כבר התחלה מצוינת. זה סימן שהתינוק יודע איך לינוק והיניקות שלו ימריצו את השדיים לייצר עוד ועוד.

• חיתולים רטובים:

זה המדד הכי אמין והכי חשוב. אי אפשר למדוד כמה חלב יוצא מהשד (גם לא בשאיבה - פרטים בהמשך), אבל אפשר למדוד כמה נוזלים יוצאים החוצה. אצל תינוק יונק אנחנו מצפים לראות לפחות 5 חיתולים חד-פעמיים רטובים מאוד ביממה, או 8-6 חיתולי בד (מה זה 'רטובים מאוד'? מזגי 50 מ"ל מים לתוך חיתול והרגישי את המשקל - זה נחשב 'חיתול רטוב').

• יציאות:

חשוב שיהיו רכות. תינוק מתחת לגיל 4 שבועות מצופה לעשות לפחות קקי אחד ביממה. אחרי גיל זה, תינוקות עשויים לעשות קקי משבע פעמים ביום ועד פעם אחת בשבוע או אפילו פחות. זה בסדר, כל עוד הקקי שיוצא הוא רך ובכמות יפה בסך הכל (יש פה-ושם תינוקות שעושים פחות קקי ממה שנכתב, כך ששווה להתייחס למדד הקקי בשילוב עם מדדים אחרים, ולא כשלעצמו).

• התינוק רגוע ושמח אחרי הנקה לפחות חלק מהזמן.

המון תינוקות נוטים לבכות ולהתלונן או להיצמד לאם ולרצות לינוק נון-סטופ בשעות מסוימות של היום (4-7 אחרי הצהריים הן שעות ידועות לשמצה) וזה נורמלי. אם התינוק לא רגוע אחרי כל ההנקות זה סימן לבעיה, אבל הבעיה היא לא בהכרח מחסור בחלב. יש סיבות אחרות אפשריות, לדוגמה: ריפלוקס, זרימת חלב מהירה מאוד, אלרגיה/רגישות למזונות שונים ועוד.

• התינוק ערני כשהוא ער, מסתכל סביב, עיניים מבריקות, מתפתח יפה.

• עלייה במשקל:

בחודשים הראשונים אנו מצפים לעלייה של 150-250 גרם בשבוע בממוצע{{}}. טבעי שיש תנודות זמניות בעלייה במשקל, בייחוד כשיש מחלות או בקיעת שיניים. ביגוד שונה, חיתול מלא או השאלה אם התינוק עשה / לא עשה קקי בדיוק לפני השקילה יכולים להשפיע על התוצאות. לכן עדיף להעריך עלייה במשקל מחודש לחודש (או אפילו יותר) ולא משבוע לשבוע. בעיות נוספות שעלולות ליצור מצג-שווא של עלייה לא מספקת מפורטות בהמשך.

---

יש אימהות שחוששות שהן לא מייצרות מספיק חלב בשעה שהן דווקא כן, בגלל סיבות שונות, בכללן הסיבות הבאות:{{}}

• בטיפת חלב אמרו שהתינוק לא עולה מספיק במשקל.

המשקל הוא אכן מדד חשוב, אבל יש כמה טעויות שעלולות להציג תמונה בעייתית כשבעצם העלייה במשקל תקינה: שקילות תכופות מדי (ראי פירוט לעיל); ביגוד כבד או חיתול כבד באחת מהשקילות (רצוי ביותר לשקול תינוק בעירום, ואם לא מסתדר - להקפיד על חיתול יבש וגופייה דקה); הבדל בין משקלים שונים (כדאי להישקל תמיד באותו מכשיר); ובעיה כאובה במיוחד: שימוש בעקומות גדילה שגויות. רשמית משרד הבריאות אימץ לפני כמה שנים את הטבלאות של ארגון הבריאות העולמי , אך בפועל בהרבה טיפות חלב ומרפאות עוד משתמשים בטבלאות הישנות - והן מטעות. כך שאם נראה שהתינוק לא עלה במשקל מספיק, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא באילו טבלאות השתמשו.
שורה תחתונה לגבי עקומות הגדילה: 40 שנה נתנו לאמהות עצות מוטעות, ואמרו להן שהתינוק היונק והבריא שלהן גדל פחות מדי, בגלל שמדדו לפי עקומות גדילה של תינוקות שהיו שמנים מדי, משום שקיבלו תמ"ל בבקבוק.{{}} (בשמת א)

• השדיים מפסיקים להיות גדושים, נהיים רכים ומרגישים "ריקים", בדרך כלל בסביבות גיל 8-10 שבועות.

זה נורמלי ומעיד על כך שההנקה מתבססת, ושהגוף מתחיל לייצר בדיוק את כמות החלב הדרושה בזמן הדרוש. שווה לזכור שהשדיים אינם מיכלי חלב, אלא בתי חרושת לייצור חלב. השאיפה של הגוף היא להגיע למצב שבו רוב החלב מיוצר על המקום, החל מהרגע שהתינוק מתחיל לינוק.

• התינוק עצבני וחסר מנוחה או בוכה הרבה או ערני בלילה.

ובכן, לתינוקות יש הרבה צרכים, ויש תינוקות עם רמת צרכים גבוהה מהממוצע. שווה ללמוד מהי "התנהגות נורמלית" של תינוקות. למשל: רצון לינוק מדי שעתיים הוא נורמלי ומאפיין הרבה תינוקות צעירים. הירדמות על השד והתעוררות ברגע שמניחים אותו במיטה גם היא נורמלית ונפוצה מאוד.

• יוצא מעט מאוד חלב בשאיבה.

ככלל, אם התפיסה טובה, התינוק מצליח להוציא חלב מן השד טוב יותר מכל משאבה. לא רק בגלל שהטכניקה שלו טובה יותר (גם לחיצה של החניכיים על ההילה וגם יצירת ואקום), אלא כי הגוף שלנו מגיב לתינוק, למגעו, לריחו ולקולו, ובתגובה נוצר "רפלקס שחרור החלב": צינורות החלב מתרחבים, התאים בעומק השד לוחצים את החלב כלפי הפטמה, והוא מטפטף החוצה מאוד בקלות. יש נשים שמניקות לאורך זמן אך לא מצליחות לשאוב בכלל. אם את לא מצליחה להוציא הרבה חלב בשאיבה, יש כמה פטנטים שמאפשרים ליצור את הרפלקס הזה על פי דרישה, למשל להריח בגד של התינוק, טכניקות של הרפיה, ומסז' של השד והפטמות.

• השדיים לא מטפטפים.

יש אימהות שהשדיים שלהן משפריצים חלב בכמויות ניכרות, תוך כדי הנקה ובין הנקות, ויש כאלה שבכלל לא. טווח הנורמה הוא ענק, החל משפריצים שמחייבים לישון על שתי מגבות, ועד למצב שבו לעולם לא תראי את החלב שלך יוצא.

• התינוק גמר בקבוק שלם אחרי הנקה.

יצר המציצה של תינוקות הוא ענק, ורפלקס המציצה חזק מאוד. הם ימצצו כל מה שיהיה להם בפה, גם אם הם בדיוק גמרו לינוק יניקה מלאה ומשביעה. חוצמזה, החלב בהרבה בקבוקים נשפך לפה יותר בקלות מאשר החלב שיוצא בהנקה.

• אנשים מסביב אומרים להן שאין מספיק חלב.

זוהי נקודה כאובה - הרבה מההמלצות שהיו נהוגות פעם, ושלצערנו עדיין אפשר למצוא מהן פה-ושם, שיבשו את ניהול ההנקה ואת ייצור החלב. למשל, ההמלצה להגביל את זמן היניקה (עשר דקות מכל צד) ותזמון הנקות לפי השעון. כך נוצר מצב שלנשים רבות בעבר נגמר החלב, ונוצר מיתוס שלפיו מחסור בחלב הוא מצב נפוץ ושכיח.

• רפלקס שחרור החלב איטי.

יש מצבים שבהם ייצור החלב הוא בסדר, אבל החלב לא "יורד" בקלות והתינוק צריך לעבוד יותר קשה כדי להשיג אותו. זהו בדרך כלל מצב זמני, והסיבות האפשריות הן: התייבשות, עייפות משמעותית, מתח, מחלה. לפעמים זה קורה כמה שבועות אחרי הלידה, כשהאימהות מתחילות להיות יותר אקטיביות ולחזור לחיים ולחובות הישנים שלהן, והעומס קצת גדול מדי. מנוחה, הנקה לפי דרישה ומתן עזרה כללית לאם יכולים לשפר את המצב די בקלות.

---

הגורמים הבאים פוגעים בייצור החלב:

• מתן בקבוק שמכיל משהו שאיננו החלב שלך (עלול גם לפגוע ביניקה עצמה. הפגיעה בכמויות החלב נובעת מכך שהתינוק ישבע מהבקבוק ולכן יפחית את כמות החלב שהוא יונק. החלב מיוצר לפי הביקוש, כך שאם הביקוש יורד, ירד גם ההיצע).
• הנקה עם פטמות סיליקון (בין היתר, עלולות לפגוע בגירוי שהשד מקבל, ולכן לא ייצר מספיק חלב).
• לא הייתה הנקה בימים הראשונים לאחר הלידה, וגם לא מספיק שאיבות שיפצו על כך (בימים הראשונים לאחר הלידה נוצרים הרצפטורים שקשורים לייצור החלב. אצל חלק מהנשים, אם לא היה גירוי מספיק של השד בהנקה (או בלית ברירה בשאיבה), לא ייווצרו מספיק רצפטורים ואי אפשר יהיה להגביר את כמויות החלב מאוחר יותר. הבעיה רלבנטית במיוחד ללידת פג או ללידת תאומים, כאשר רק אחד יונק. חשוב לשאוב בתדירות מספקת עבור התינוק שאינו יונק, כדי שהגוף ייצר חלב עבורו).
• הנקות מעטות מדי, וכן הנקה לפי שעות קבועות בהתעלמות מסימני רעב ושבע של התינוק.
• תפיסה לא מיטבית (ראו לעיל תיאור של תפיסה מיטבית). כשהתפיסה לא טובה נוצר מצב של תינוק שלכאורה יונק כל היום. ולמעשה, היניקה שלו לא יעילה, לא נכנס כמעט חלב, כמויות החלב של האמא כבר הספיקו לרדת, ויש בעיה רצינית. זה תינוק שלא "יונק" אלא סתם מבלה על השד. שעות. בלי לקבל כמעט חלב.
• גלולות למניעת הריון עלולות לפגוע בייצור החלב.
• צמחים מסוימים, כגון נענע, מרווה, ובשבועות הראשונים גם פטרוזיליה בכמויות גדולות, "מייבשים" את החלב.
• ירידה דרסטית במשקל האם עלולה לפגוע בייצור החלב ואפילו לייבשו כליל.
• בעיות מסוימות בבלוטת התריס עלולות לפגוע בייצור החלב. לעתים בלוטת התריס נפגעת בלידה.
• אצל חלק מהנשים הריון ממעט את ייצור החלב.
• אצל חלק מהנשים, יש ירידה בתפוקת החלב בימי הווסת.

---

יש מקרים שבאמת יש בעיה בייצור החלב: