דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leaf חיפוש:
וזה זמן חמלה.
חמלה קשורה ברוך אך לא ברחמים.
חמלה קשורה בנשימה עמוקה נוכח התכווצות הלב בשל תחושת חוסר ערך (צפריר_שפרון?‏ במילים מרגשות מתוך אשתי_לא_בעניין_שלי_יותר‏)

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
ראו גם: מדור_הריון‏, הנקה_ודיקור_מי_שפיר?‏, מדור_בדיקות_בהריון‏, בדיקת_אולטרסאונד‏, סקירת_מערכות‏, בדיקות_גנטיות‏.

מהי בדיקת מי שפיר, מה מתרחש במהלך הבדיקה ואיזה מידע היא נותנת?

בדיקת מי שפיר (באנגלית: Amniocentesis) היא בדיקה בה לוקחים נוזל מי שפיר, ותאים שנשרו לתוכו - הווה אומר תאי שליה ותאי עובר שצפים בנוזל, מגדלים את התאים עד לשלב החלוקה ואז רואים את הכרומוזומים במיקרוסקופ.
הבדיקה עצמה לוקחת 5 דקות בדיוק ואולי פחות, את נכנסת לרופא והוא מאמת כל מיני פרטים אודותייך, את מתבקשת לשכב על מיטת הטיפול (כמו כל מיטה של רופא נשים) ולחשוף את הבטן, מסתכלים באולטרסאונד לחפש מקום אידיאלי לדקירה. הדיקור נעשה במחט דקה (כך אומרים, אני לא הסתכלתי) ובו במקום מתחילה השאיבה של מי השפיר, מרגישים עקיצה קלה של המחט וקצת לחץ באיזור המותני (כתוצאה מהשאיבה) לי זה הרגיש ככאב אך הרופא הרגיע ואמר שזה סוג של לחץ מוכר שנפסק ברגע שהוצאה המחט. הכל מתבצע תחת אולטראסאונד. במשך כל הזמן הזה את נמצאת עם המלווה שלך ועם אחות נוספת בחדר. הרופא עובד עם כפפות וכמובן מחטא את ביטנך וגם את מכשיר הUS. יכולה להיות דליפה אחרי בדיקת מי שפיר ולכן מומלץ ורצוי מאוד להשאר במנוחה מרובה במשך שלושה ימים אחרי הבדיקה. כדאי ליצור קשר עם הרופא המטפל, למרות שקרוב לוודאי הוא יפזר את חששותייך וימליץ על מנוחה .
המים נשלחים לבדיקת מעבדה. בגדול מה שעושים זה שמים את התאים בקרקע מזון ומגדלים אותם. בשלב מסויים בו הם מתחילים להתחלק מכניסים איזשהו חומר שעוצר את תהליך ההתחלקות ואז מסתכלים במיקרוסקופ (אלקטרוני נדמה לי) ומצלמים את הכרומוזומים. ממיינים את הכרומוזומים לסוגיהם (יש 23 זוגות באופן תקין) ובודקים אותם. אם יש חשד כלשהו - אפשר להריץ בדיקות נוספות. במי השפיר עצמם אפשר לבדוק את החלבון העוברי וגם אלמנטים של בשלות ריאות (לא באופן רוטיני). ויש עוד בדיקות ספציפיות שניתן לעשות.
הסיבה השכיחה ביותר לביצוע הבדיקה היא זיהוי תסמונת דאון ומחלות גנטיות. ניתן לזהות גם אם העובר נדבק בחיידקים שונים כגון CMV. רופאים ממליצים לבצע את הבדיקה כאשר בדיקות דם או אולטרסאונד מצביעות על חשש למחלות או מומים שניתן לאמת בעזרת בדיקת מי שפיר, ולכל אשה מעל גיל 35 עקב הסיכון הגבוה יחסית לתסמונת דאון בגיל מבוגר. ( לפי "מי שפיר המדריך להורים" ‏http://www.meyshafir.com‏ ההנחיה בנושא מעל גיל 35 עודכנה, אין המלצה גורפת לפי גיל 35 עפ"י שהמדינה או קופת החולים מממנת כאשר האשה מעל גיל 35)
הסבר רפואי מפורט יותר באדיבות שרון_ג? ו רופא_ילדים‏
בבדיקת מי שפיר רגילה ניתן לגלות עודף או חסר של כרומוזומים, מצבים בהם יש חיבור של חלקי כרומוזומים לא מתאימים וכדומה, כל מה שמשנה מורפולוגית את מראה הכרומוזומים. מחלות שהן ספציפיות לגנים , לא ניתן לגלות בבדיקת כרומוזומים בלבד, מאחר והשוני בחומצת גרעין אחת או שתיים לא ישנה את מראה הכרומוזומים במיקרוסקופ.
בנוסף ישנם חומרים המהווים סמנים לפגיעות כמו אלפא פטו פרוטאין שניתן למדוד את רמתם במי השפיר ולקבל אינדיקציה לגבי מומים פתוחים של מערכת העצבים (כמובן לא חד משמעית אך מהווה סמן לבעיה).
מחלות גנטיות ניתן לגלות אם מוצאים את הגן הפגוע בעובר. ישנן מחלות עבורן יש צורך לדעת את רצף הגן המוטנטי הקיים במשפחה. על מנת לגלות מחלות גנטיות בעובר יש חשיבות לגלות אם ההורים נשאים. ישנן מחלות גנטיות בהן מודדים את רמת הייצור של האנזים שהוא התוצר הסופי של אותו גן פגום.
מגוון הבדיקות שניתן לעשות הוא גדול מאוד, ובאופן עקרוני ישנן מחלות רבות להן ניתן לבצע אבחנה טרום לידתית באם יודעים מה לחפש.
הדרך הטובה ביותר לדעת מה אפשרי ומה לא היא לפנות לייעוץ גנטי מוסמך.
בדיקות ברמת ה- DNA נעשות כשיש חשד. בד"כ המדובר בידע מוקדם לגבי מחלה תורשתית במשפחה, או אם אחד ההורים ידוע כנשא לאחר שעבר בדיקות סקר גנטיות: CF, גושה, דיסאוטונומיה משפחתית, וורדינג-הופמן ושאר מרעין בישין. ממצאים גסים בסונר סקירת מערכות (נניח - מום לב בלבד, או כליה בודדת) לרוב אינם ספציפיים מספיק ע"מ לשייך לגן ספציפי ולכן לרוב מסתפקים במיפוי הכרומוזומים.
יש מחלות בהן אפשר לעשות בדיקה פשוטה של מי השפיר עצמם (ללא צורך בתאים וריבוים).

לעשות או לא לעשות?

שיקולים בעד הבדיקה

  • זוהי הבדיקה היחידה שנותנת תוצאות מדויקות ולא סטטיסטיות ומאפשרת לזהות מומים או מחלות שלא ניתן לראות בשום בדיקה אחרת.
  • כאשר רוצים לשלול בודאות תסמונת דאון זוהי הבדיקה האמינה ביותר שנותנת את התוצאה הקרובה ביותר ל 100%. בדיקת שקיפות עורפית בשילוב בדיקת חלבון עוברי נותנת תוצאה סטטיסטית בלבד.
  • במקרה של חשד להדבקות האם ב-CMV, רק באמצעות בדיקת מי שפיר ניתן לדעת אם העובר נדבק בנגיף או לא (אך חשוב לציין כי תוצאה חיובית של הבדיקה עדיין אינה מעידה על עובר פגוע משום שרק כ-20% מהעוברים שנדבקו ב-cmv יסבלו מפגיעה כלשהי.)

שיקולים נגד הבדיקה

זו בדיקה חודרנית עם סיכונים להפלה, זיהום, לידת פגים וכדומה (מאמר שסוקר מחקרים שנעשו על "מי שפיר- סיכונים" ‏http://www.meyshafir.com/2010/04/08/amniocentesis-risks/‏ ) ולמרות המוניטין שיצא לה אינה נותנת תשובות וודאיות ולכן אם אין הצדקה לבצע אותה אני לא בעד! לא הייתי ממליץ לבצע אותה באופן גורף (רופא_ילדים‏).
ע"פ משרד הבריאות, כחצי אחוז מכלל הנשים העוברות את הבדיקה מאבדות את העובר כתוצאה ממנה. הסיבות להפלת העובר יכולות להיות חוסר התאחות של חור המחט, שגורם לירידת מים, או זיהום של מי השפיר. כדי להפחית את הסיכון להפלה מומלץ לבצע את הבדיקה רק אצל מומחה מהשורה הראשונה ולנוח יומיים אחרי הבדיקה.
תוצאות הבדיקה אינן ודאיות ב 100%. כמה אפשרויות שיכולות להיות:
  1. התינוק כולו בנוי מתאים של תסמונת דאון והשליה לא - במצב זה קרוב לוודאי שבדגימה יהיו תאים עם עודף כרומוזום ונגלה זאת, אך עדיין קיימת אפשרות שבמקרה כל התאים שיודגמו יהיו מהשליה ונקבל תוצאה שלילית מוטעית.
  2. התינוק הוא מוזאיקה מדרגה כזו או אחרת - גם במצב זה קרוב לוודאי שנדגום תאים עם עודף כרומוזום, האבחנה תהיה של תסמונת דאון אך לא ניתן לומר בוודאות חומרה של התסמונת, גם כאן תיתכן תוצאה שלילית מוטעית.
  3. התינוק והשליה בנויים מתאים לא תקינים - במצב זה בדיקת מי השפיר תהיה אמינה והסיכוי לתוצאה שלילית מוטעית קטן מאוד.
  4. התינוק כולו בנוי מתאים תקינים והשליה כולה מתאים לא תקינים - במצב זה תיתכן תוצאה חיובית מוטעית, כלומר נדגום תאים שהם מהשליה, ונקבל תוצאה חיובית לתסמונת דאון, אך התינוק עצמו בריא לחלוטין.
עם זאת הייתי רוצה שלא תבינו לא נכון, מקרים של תוצאות מוטעות הם נדירים מאוד!!! בסה"כ בקונסטלציה של בדיקות נוספות תומכות, אם בדיקת מי השפיר מצביעה על בעיה, אני הייתי מסתמך עליה ומבצע הפלה.
  • גם אם תשללו תסמונת דאון, מה עם מליון וחמשת אלפים האפשרויות האחרות, שחלקן לא פחות, ואף יותר בעייתי, ואותן לא ניתן לאבחן, או ניתן לאבחן רק אם יש חשש מוקדם, או אפילו לפעמים זה קורה רק בזמן הלידה ואף אחריה....
  • תוצאה סטטיסטית לא טובה של חלבון עוברי לא מעידה בהכרח על בעיה בעובר, אלא יכולה לנבוע מהשלייה, במקרה כזה בדיקת מי שפיר תהיה מיותרת.
  • הרף, גיל 35, הוא שרירותי לגמרי, ולא נקבע אפילו על סמך השכיחות הסטטיסטית לדאון אלא על סמך חישובי כדאיות של המדינה - מה משתלם יותר, לטפל בכך וכך ילדים עם תסמונות, או לממן כך וכך בדיקות מי שפיר. כמובן שעדיין השכיחות עולה עם הגיל, אבל 35 הוא "סתם מספר" מבחינה זו.
  • טענת הרופא היא שבהינתן הריון תקין ואשה בריאה (עד גיל מסוים), ההחלטה לעשות מי שפיר היא "פילוסופית ולא רפואית", שכן המאבק הוא "בין שברי אחוזים לבין פרומילים".

איזה בדיקות אחרות יכולות להפחית צורך בבדיקת מי שפיר?

  • יש היום בדיקה חדשה הנקראת *בדיקת אינטגרציה*. זו בדיקה סטטיסטית שמזהה 95 אחוז מהמקרים בהם יש סיכוי ללידת תינוק חי עם תסמונת דאון. הבדיקה מזהה רק את המקרים הקשים יותר בעוד שבבדיקת מי שפיר ניתן לזהות גם מקרים קלים של המחלה. בדיקת האינטגרציה משלבת את תוצאות השקיפות העורפית עם תוצאות החלבון עוברי והממוצע של שתי הבדיקות הנ"ל הוא המדוייק ביותר. יתרה מכך שתי הבדיקות חייבות להתבצע באותו מרכז רפואי (לא כל מרכז רפואי מכיר ומשתמש בבדיקה זו). זה מה שעושים: שבוע 11~ שקיפות עורפית+ בדיקת דם : PAPP-A. בשליש השני שבועות 14-17 נלקחת ב. דם שניה, בה בודקים תבחין משולש הכולל: חלבון עוברי + אסטריול + HCG שבעברית זה גונדוטרופין כוריוני + בנוסף בודקים אינהרבין A ועושים "סקירה מוקדמת". האינטגרציה אם כך כוללת: סה"כ 2 US ועוד 2 ב.ד שבהם בודקים 5 פרמטרים. חלק מבדיקות הדם מתבצעות דרך מעבדות זר 02-6251488 באופן פרטי. יש למעבדות זר נקודות איסוף בכל הארץ.
הסבר על סטטיסטיקה רפואית ואיך להתיחס אליה
בסטטיסטיקה רפואית משתמשים במספר רב של ערכים. בבדיקות שמבוצעות מתייחסים לרגישות (sensitivity) - כמה מבין המקרים הפתולוגיים יאותרו ע"י הבדיקה. רגישות גבוהה=מעט מאד false negative. לסגוליות (specificity) - כמה מבין התוצאות הפתולוגיות אכן נמצאות פתולוגיות בסופו של דבר. סגוליות גבוהה=מעט מאד false positive..
בעגה המקצועית כשמדברים על בדיקה מסויימת נותנים גם את הרגישות וגם את הסגוליות שלה. למשל - הבדיקה ANA במחלת לופוס היא מאד רגישה אך גם מאד לא סגולית. ז"א שהיא תאתר את רוב החולות במחלה, אבל גם אם למישהי יש ANA חיובי, הסיכוי שלה להיות חולת לופוס לא מאד גבוה (אם כי יותר גבוה משאר האוכלוסיה).
לעומת זאת, Anti DNA, היא מאד סגולית אך לא רגישה - אם יש למישהי את הנוגדן הזה בדם, סיכוי סביר שהיא חולה. אם לא - זה לא שולל.
יש ערכים נוספים שמתייחסים להם: positive predictive value וגם negative predictive value. אלה בעצם אחוזי ההסתברות, או אחוזי הניבוא של בדיקה זו או אחרת - אם בדיקה ספציפית יצאה פתולוגית, מה הסיכוי שאותו אדם באמת חולה? (במקרה של ANA חיובי - PPV נמוך, אבל NPV גבוה. במקרה של Anti DNA - בדיוק להיפך).

עכשיו כל מה שנותר לעשות הוא להריץ חיפוש באינטרנט שכולל את המילים integrated test, down syndrome, ואת המונחים הסטטיסטיים הרפואיים +/- את שמות הבדיקות המבוצעות (triple test, alpha fetoprotein , inhibin A וכדומה), ולראות מה מקבלים. המידע הזה בטוח קיים, רק מן הסתם לא באתרים שמיועדים ל "עמךָ" מבחינה רפואית. אפשר לנסות ב מדליין. למשל, ‏כאן‏,

כאן‏, או

כאן

  • סיסי שליה - דומה למי שפיר אבל ניתן לביצוע בשבוע 12, ולכן מעדיפים אותה במצבים שיש חשד למומים עובריים ורוצים תשובה מהר (כשעוד אפשר לעשות גרידה ולא לידה מוקדמת, במידת הצורך). יש בה סיכון מעט יותר גדול ממי שפיר להפלה. בדיקת סיסי שליה בדרך כלל נעשית לגילוי מחלות גנטיות ברמת הגן, במקרים כאלו לא מדובר על הפרעה כרומוזומלית ולא מדובר על מוזאיקות, מה שנמצא בשליה נמצא גם בעובר, לכן אין בעייה של תוצאות מוטעות.
  • עדיף לעשות את כל הבדיקות הלא חודרניות קודם ואז להחליט (סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת, חלבון עוברי, בדיקות_גנטיות‏). הסיבה לבצע את הבדיקות האלו היא על מנת לסנן את אלו שכן ניגשים לבדיקת מי שפיר ושרק המקרים שנמצאים בסיכון גבוה יותר יבצעו בדיקת מי שפיר.
  • בכל מקרה שלא ברור אם כדאי לעשות בדיקת מי שפיר ע"פ תוצאות של בדיקות קודמות כדאי ללכת לייעוץ גנטי לפני שמחליטים.

שיתוף בלבטים אישיים

  • השיקול שהכריע את הכף מבחינתי לעשות את הבדיקה בסופו של דבר היה: עם הפלה כתוצאה מהבדיקה אני מסוגלת להתמודד. קשה, עצוב, אך אני מסוגלת להתמודד. עם ילדה חולה בתסמונת דאון אני לא יכולה להתמודד, דבר שיהפוך את כל מהלך חיי באופן שאיני מסוגלת להכיל. (סיגל)
  • ממה אני חוששת יותר, מגידול ילד פגוע או מהבדיקה, מהפלת עובר בריא או מהסיכון שהעובר חולה- זה הדבר היחיד שעמד לנגד עיני כשהחלטתי לעשות את הבדיקה בגיל 30 וחצי. אני, שראיתי ילדים פגועים, ואת הסבל שעוברים הם והוריהם בבי"ח ובבית, לא יכולתי לדמיין את עצמי עם ילד פגוע. ולא שמי שפיר יכולים להבטיח לי את זה, שהרי לא "הכל" נבדק. אי אפשר לבדוק גנום שלם. אפשר לבדוק דברים עיקריים. ובכל זאת. (שרון_ג?)
  • אני עשיתי את הבדיקה לפני חמש שנים. והצטערתי על כך צער רב. בחוויה שלי זוהי בדיקה שנוגדת כל אינסטינקט אמהי, ואת כל מהות הרחם. היום הייתי נעזרת באמצעים אחרים לגמרי כדי לחוש בטחון בהריון. כשעשיתי את הבדיקה, עוברי דאז הגיב בסלטה משולשת... מעניין אם ייעשו פעם מחקר על השפעת בדיקת מי-השפיר על סף החרדה של הילד כשהוא גדל. (ענת_שן_לוי‏)
  • מכיוון שבהריון עושים עשרות (אם לא מאות) בדיקות שונות (בסקירת מערכות, למשל, בודקים כמה עשרות או יותר דברים) צריך להניח מראש שיימצא משהו שלא יתאים ב-100% לנורמה, ושמישהו באיזו אוניברסיטה עשה עליו מחקר ומצא שהוא מעלה את ההסתברות לאיזו מחלה. זה מה שנקרא ‏עודף מידע". (איתי_שרון‏)
  • השאלה כמה הפונקציה של הגיל - בעיקר בגיל הגבולי של 35 - הוא פונקציה מכרעת. אני ממש, אבל ממש, לא רוצה לעשות את הבדיקה. אני מרגישה שאני מתנגדת לה פיזית - ממש כך. אבל בהריון הזה יש לי חרדות שלא היו לי בהריונות הקודמים (יעל_ג‏).

אצל מי לעשות- רופאים מומלצים

  • ד"ר ישראל שפירא, בית חולים אלישע, רח' יאיר כ"ץ 12, חיפה 34636, טל. 8389022-04, 8370387-04, פקס. 8381706-04, דואל: [email protected] ביצע אלפי דיקורים ללא הפלה אחת.(בשמת_א‏) (לעוד פרטים על "ישראל שפירא‏)
  • פרופ' ישראל מייזנר, עבד בזמנו במדיקל סנטר בהרצליה, נדמה לי שכעת הוא במדיקל בפ"ת. מכל מקום יש לו קליניקה פרטית והמספר מופיע ב 144 באזור חיוג 03. (ליאת) פרופ' מייזנר הוא ראש המחלקה בביילינסון, נכנס לכל דיקור גם אם הוא לא עושה אותו בעצמו, והוא היה ממש נחמד וענה לנו על כל השאלות ודיבר איתי תוך כדי הבדיקה כדי שלא אדאג (גח). (לפרטים נוספים על ‏פרופסור ישראל מייזנר‏ )
  • פרופ' ברי קפלן - ברי מבצע את בדיקת דיקור מי שפיר מעל 27 שנים וביצע כבר מספר אלפי דיקורי מי שפיר. מקבל במרפאות פרטיות בקרית אונו וברמת גן , עונה בטלפון 050-5200143 , או בטלפון 03-5355828 , ברי הוא סגן מנהל בי"ח לנשים מרכז רפואי רבין בלינסון, רכז רפואת נשים מחוז דן פתח תקוה מבצע דיקורי מי שפיר במרכז מדיקל הרצליה. (לעוד פרטים על ‏ברי קפלן‏)
  • פרופ' ליפיץ* ממה שבדקתי הוא הכי טוב. הייתי מאוד מרוצה מהבדיקה. (עדי_יותם‏, טרה_רוסה‏)(לפרטים נוספים על ‏ליפיץ" http://www.meyshafir.com/doctors/prof-lipitz/)
  • *פרופ' ירון צלאל - מתפקד כרופא בכיר ביחידת האולטראסאונד למיילדות וגניקולוגיה, ומבצע דיקורי מי שפיר מזה 24 שנים. כיום פרופ' צלאל מבצע את הדיקורים באסותא שברמת החייל, ומקבל מטופלות במרפאה פרטית בת"א. (פרטים נוספים על "ירון צלאל‏ )
  • ד"ר יואב פלד* - משמש כרופא בכיר במחלקת נשים במרכז הרפואי רבין, בעל ניסיון רב במעקב אחר הריונות רגילים והן הריונות בסיכון גבוה, ומבצע דיקורי מי שפיר מזה 14 שנים, כולל דיקורי תאומים. (לפרטים נוספים על ‏יואב פלד" http://www.meyshafir.com/doctors/dr-peled/)
  • בביה"ח שיבא יש שני רופאים טובים שמבצעים מי שפיר- *ד"ר פלדמן וד"ר אדריאן. הבנתי כי שיבא הוא ביה"ח היחיד שאם את קובעת עם אחד מהם את לא מקבלת איזה רופא תורן, השניים פועלים עם הסדר עם הכללית, כך שכל דיקור עולה 570 ש"ח. (פלוני_אלמוני?). עשיתי בדיקת מי שפיר אצל ד"ר פלדמן בתל השומר, ורציתי להגיד שהוא מתוק, זריז, מקצועי ולא מכאיב בכלל. מאוד חששתי מהבדיקה ומההשלכות, אבל הוא היה מקסים מקסים מקסים (חדשה_בעסק?) עשיתי את הבדיקה אצל דר' אדריאן בתל השומר, הוא היה מצחיק ומקצועי ומהיר (סופי_ה?).
  • אני עברתי בדיקת מי שפיר אצל ד"ר דרוגן בחיפה והוא היה מצוין ומאד מקצועי. אחרי הבדיקה כאבה לי הבטן ונחתי יומיים אבל חוץ מזה לא היו בעיות. לפני 4 שנים בערך עברתי אצל אותו רופא ד"ר דרוגן בדיקת סיסי שלייה. הבדיקה נעשתה בבית חולים רמב"ם. ושוב הוא היה עדין, מתחשב ומקצועי להפליא. אני ממליצה עליו מאד למי שזקוקים לבדיקות הללו. (עוף_החול‏, איתי_שרון‏)
  • ד'ר תמרקין*- מומלץ ביותר ומופלא !!! גם מהבחינה המקצועית הוא לעילא ולעילא וגם אדם מקסים ומיוחד במינו. מקבל ברמת -אביב , במרפאה לבריאות האישה בטל' - 03-6421511 בהצלחה happy (פיצי) שלושה הריונות עברו לי אצלו, מהם אחד שבו אבחנתו היתה משמעותית ביותר. דבר אחד לי עליו - *מדהים !!! איש עם לב רחב ורגישות מדהימה אשר נדיר ביותר לראותה אצל רופאים ואולי בגלל רגישותו יוצאת הדופן והעובדה שליבו שלו לא מאוחסן "במדף העליון" אלא נמצא כל הזמן עם מטופליו , גורמת הרבה פעמים לאנטגוניזם , אצל אנשים שקשה להם להכיל זאת. וחוצמזה , מחברות מסביבי אשר עברו אצלו סקירות , שמעתי תגובות מקסימות עליו (אמא_של_הלל?).
  • המלצה חמה על פרופ' צבי ויינראוב, רופא בכיר של בי"ח אסף הרופא ובעבר מנהל מח' אולטרסאונד שם, מנוסה מאוד מאחוריו אלפי דיקורים. היה ע ש ר מקצוען, נחמד, נקי, בקיצור כל מה שצריך. פרופ' צבי ויינראוב נמצא ברשימת הרופאים של מכבי הנותנים 3 ייעוצים בשנה ע"ח הקופה, ועבור כל ייעוץ ניתן לקבל החזר של כ 500 ש"ח. אם הוא ירשום לך בקבלה "ייעוץ" תוכלי לדרוש זאת מהקופה, אך עדיין, זה רק 500 ש"ח מתוך 2500 שעולה הבדיקה. רגוע ונחמד ומקצועי מאוד, לא הרגשתי את הדקירה בכלל, קיבלתי את כל ההסברים שהייתי צריכה. המרפאה הפרטית שלו בלונדון מיניסטור בת"א. כמו כן, הוא מזמן לבדיקת ביקורת כ 5 ימים לאחר הבדיקה, ללא תשלום נוסף (סיגל)
  • ד"ר אייל שיף*- נתקלתי בו לפני שנים רבות (מהצד השני של הסטטוסקופ, או שמא עליי לומר "של הספקולום"?), וכבר אז הוא היה מקצוען אמיתי ואיש נחמד. (שרון_ג?)
  • *ד"ר אילן גל* - גם הוא מומחה לאולטרסאונד, אבל עליו יש לי פחות מילים טובות מנסיוני האישי איתו. ובכל זאת - רבים מדברים בשבחו. והוא גם מתנדב בעמותת רופאים לזכויות אדם, אם אני לא טועה, שזה טוב.
  • *ד"ר ברונשטיין ברמב"ם - חיפה ו פרופ' יגל בהדסה הר הצופים נחשבים מהשורה הראשונה בארץ. (והם גם בני אדם) (לפרטים נוספים על "שמחה יגל‏) (שרון_ג?)
  • - לבנות אזור הדרום שהחליטו בעד רוצה להמליץ מאוד בחום על פרופ' וישניצר. אם אני אעשה מי שפיר אני אעשה רק אצלו - עשה לי בפעם הקודמת ואיזה הבדל ביחס לפעם הראשונה. מקצוען, נחמד, רציני עם המון נסיון. (ענבל)
  • ד"ר יואב חצרוני ביצע בדיקות מי שפיר לשני ילדי- אני חייבת להמליץ עליו בחום רב. המקצועיות והאנושיות שהוא גילה נדירים במחוזותינו. (סמדר)
  • פרופ' אריה הרמן* (אסף הרופא, אמריקן מדיקל סנטר- ראשל"צ)!!! אני עשיתי את הבדיקה באופן פרטי. (ל.ל.)
  • *ד"ר גוהר מבאר שבע מקבל במדיקל סנטר בב"ש. טלפון: 6276640. גם אדם אנושי מאוד וגם איש מקצוע מצויין (ענן_בעננים‏).
  • ד"ר גידי פייט - רופא בכיר ביחידת האולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה בליס, בתל אביב, מבצע עשרות דיקורים בחודש ובכלל זה דיקורי מי שפיר בהריונות יחיד, דיקור מי שפיר בהריונות תאומים ואף שלישיות. (לפרטים נוספים על ‏גידי פייט‏)

אצל מי לא לעשות

  • פגשתי את עודד ענבר בהריון הקודם בתור מומחה אולטרסאונד (לא למי שפיר). בהריון הנוכחי לא חזרתי אליו, ולא במקרה. הוא לא היה מקצועי דיו בתחום האולטרסאונד לא הכיר את המצב שרופאי ביקש שיבדוק (ולא מדובר במשהו אזוטרי), לא ידע כיצד לבדוק אם קיים ולא גילה שום רצון להבין או ללמוד במה מדובר. גם לא גילה איזה סימפטיה או אמפתיה למי ששוכבת על מיטת הבדיקות בחדרו (אני). כיוון שבדיקת מי שפיר מבוססת על אולטרסאונד, נראה לי די עקרוני שמי שעושה אותה יבין בתחום. פרט לכך, מהיחס הכללי שלו באותו מפגש, לא הייתי רוצה להיות תלויה בו במקום שדורש כל כך הרבה זהירות ואחריות כמו בדיקת מי שפיר (רינת).
  • *ד"ר עדי דוידסון* המבצע בדיקות מי שפיר ב"אסותא": הוא היה הרופא שלי לפני ובמהלך ההריון הראשון. הוא פשוט לא בנאדם. לא סימפטי בכלל. עזבתי אותו בסוף ההריון והתלוננתי עליו במכבי (אביב_חדש‏).

למה מחכים כל כך הרבה לתוצאות?

לפעמים יש בעיות בגידול התאים במעבדה וצריך שוב לגדל מההתחלה. גם יש עניין שצריך להפסיק את החלוקה בדיוק בנקודה ספציפית על מנת לראות את הכרומוזומים. ויש גם עניין של תור - כמה בדיקות מחכות להיעשות. עיכוב בתוצאות אינו מעיד בהכרח על בעיה.

האם העובר בורח מהמחט?

ע"פ המהדורה הראשונה של הספר "הריון ולידה" של עמוס בר, העובר זז כדי להתרחק מהמחט. ע"פ ד"ר שפירא, מדובר בטעות שמקורה בבדיחה. העובר לא רואה את המחט ולא יודע לברוח ממנה, והעדות לכך הם עוברים שנדקרים מהמחט ע"י רופאים לא טובים. הטעות תוקנה במהדורות חדשות יותר. עם זאת הטענה שהעובר בורח מופיעה גם בספרים אחרים.

סיפורי בדיקות מי שפיר

כאמור, אתמול עשיתי מי שפיר, וחשוב לי לספר לכם את מה שהיה שם: (אגב, אני מרגישה מצוין)
כאשר הוזמנתי לחדר על-ידי האחות אילנה מולאו הטפסים הרלוונטיים על-ידה והוכנתי לניקור. כאשר נכנס הרופא שאמור לבצע את הניקור, ד"ר פייט הוסבר לי ההליך שאמור להתבצע, וכך נעשה. בדיקת אולטראסאונד ולאחר מכן הניקור.
בזמן ניקוי אזור הניקור וחיטויו, צלצל הטלפון הסלולרי (הפרטי) של האחות, וללא היסוס נגשה לענות לשיחה. ד"ר פייט דרש ממנה לחזור לעזרתו, והיא חזרה.
מכיוון שהיו צריכים למלא 30 סמ"ק של מי שפיר מרחמי, הרופא היה זקוק להחלפת מזרקים פעמיים במהלך הניקור.
תוך כדי הניקור, בזמן שהמחט נמצאת בתוך גופי, דבר שאמור להיעשות בתשומת לב מירבית מצד הנוכחים עקב הסיכון לעובר, צלצל שוב הטלפון הסלולרי של האחות, ולמרות גערותיו של ד"ר פייט, האחות שוב ניגשה לענות. ד"ר פייט צעק על האחות וזו רק לאחר כמה שניות כיבתה את השיחה וחזרה לעזרתו.
תחושת הפחד שליוותה אותי ברגעים אלו אינה ניתנת לתיאור, בעודי נתונה בידיו של הרופא, שלדעתי טיפולו נעשה ללא דופי, אך יחסה והתנהגותה המקצועית של האחות מוטלת בספק, ונראה שאינה מבינה את סיכונו, חשיבותו ורגישותו של ההליך כולו.
באותו היום בדרכי הביתה יצרתי קשר עם דוברת בית החולים שהבטיחה לי ברור מעמיק בנושא והערה בתיקה האישי של האחות, ומכיוון שאני מעוניינת שגם מנהל המרכז הרפואי ידע על הליך לא תקין זה שנעשה בזמן ניקור מי שפיר, כתבתי גם לו מכתב.
זהו זלזול בחיי עובר, זלזול ברגישות ההליך וברגשותיה של אשה בהריון שנמצאת במצב רגיש כאשר בסוף תהליך של בדיקת מי השפיר וקבלת תוצאת הבדיקה יכול להיות שיופסק הריונה. מקומה של אחות בלתי-מקצועית כזו אינה בטיפול כה רגיש בנשים הרות.
טוב, אז כמו שהספקתם בטח לקרוא, עברתי את הבדיקה ביום ראשון, ממש כשמסביב מהומת פיגוע בבית החולים...
מזל שיש לי ביטחון מלא ומוחלט ברופא שלנו (בגלל זה אני נוסעת שעתיים לחיפה ומשלמת המון כסף על בדיקה שמגיעה לי בחינם מפאת גילי).
בכל אופן, בלי קשר למי שפיר, הייתי מאוד מותשת וכועסת ורותחת ומוטרדת בימים ראשון-שני, ופתאום הלילה התעוררתי באמצע הלילה והרגשתי - מצויין! קלה, בלי כאבים, הרחם לא לוחץ, הלכתי לשירותים ולא היו שום בעיות (ככה, הרחם מועך לי את השלפוחית שחבל על הזמן...), בלי שום בחילה, אפילו האף הסתום נפתח בחציו, ממש הרגשתי לגמרי כמו בן אדם נורמלי!
כמו שכל אשה שהיתה אי פעם בהריון תבין מייד - קיבלתי כזה התקף חרדה שאני כבר לא בהריון, אל תשאלו!!! (לא צריך, כי אני מספרת לכם) הערתי את רני ובכיתי לו, הייתי שעות בחרדה, התפללתי לאלוהים, בבוקר צלצלתי מייד לקופ"ח ואיזה מזל - הם פתוחים. טסנו לרופא במיון, היה מזל מהשמים וכמעט לא חיכיתי (אפשר שם לשבת שעתיים כמו כלום), צ'יק צ'ק נכנסתי, צ'יק צ'ק הרופא פתח את האולטרסאונד (אמרתי לו שאני לא מסתכלת, שיגיד לי כשהוא רואה דופק), וזכיתי לראות את המתעמל הקטן שלי עומד על הראש, מעמל את רגליו במרץ למעלה, ומחזיק את ידיו כאילו הוא קורא ספר, מתוק כתמיד ועם לב פועם למהדרין.
ואז אני מדברת עם אחותי (אתם זוכרים, זאת שגם בהריון הראשון היינו בהריון יחד, כל אחת אחרי כמה שנים של השקעה בעניין ובדרכים שונות, ואח"כ גם ילדנו זו ביום ההולדת של זו, שתינו הרבה לפני התאריך המיועד ועם ירידת מים בשלב די מוקדם בצירים), שגם עכשיו היא בהריון ביחד איתי (הפעם היא הצליחה ראשונה, וגם הפעם שתינו אחרי השקעה שאפשר שוב למדוד כבר בשנים), והיא מזכירה לי שגם היא, בדיוק יומיים אחרי בדיקת מי השפיר, התעוררה באמצע הלילה עם אותה תופעה ב-ד-י-ו-ק, ורצה בהתקף חרדה בבוקר לאותה קופ"ח, כדי לראות גם היא שהכל בסדר.
היא כבר הרגיעה אותי שלמחרת היא הרגישה שוב ממש ממש רע, בדיוק כמו קודם...
כששמעה על החוויה שלי, היא אמרה ששוב מתברר שיש לנו הריונות זהים, וש"מישהו מתעתע בנו!!!"
מעין (אשתי) עשתה בדיקת מי שפיר לפני שלושה שבועות בבי"ח רמב"ם אצל ד"ר דרוגן. במקור התלבטנו אם לעשות את הבדיקה או לא, תוצאות החלבון העוברי שהיו לא טובות (1:35) פתרו לנו את הבעיה. בבדיקה היו ד"ר דרוגן ועוד רופא (או אח) שהחזיק את מכשיר האולטרהסאונד בזמן שדרוגן שאב את מי השפיר. הבדיקה היתה מאוד מהירה - לדעתי איפהשהו באזור החצי דקה מרגע הדקירה ועד סיום השאיבה. כל הזמן הזה הסתכלתי באולטרהסאונד ווידאתי שהמחט לא מתקרבת לעובר אבל המחט אפילו לא זזה... מעין הופתעה בסוף לקבל 3 מבחנות עם נוזל מי השפיר לצורך אימות הפרטים, היא אפילו לא הרגישה בהחלפה שלהן. ד"ר דרוגן היה מאוד מקצועי והכל התנהל הכי טוב ומהר שיכולנו לצפות. אתמול קבלנו תוצאות חלקיות שמהן עולה שנשללה האפשרות לתסמונת דאון happy, את שאר התוצאות נקבל תוך 10 ימים.
אני לא יודע אם בהריון הבא נעשה מי שפיר או לא (מעין אומרת שכן) - בכל מקרה הבדיקה היא לא כזו BIG DEAL אם עושים אותה אצל רופא טוב... מעין אומרת שהבדיקה היתה די דומה לבדיקת דם מבחינת רמת הכאב (רק שאפשר גם להסתכל על מה שקורה בתוך הגוף באותו הזמן).
מעין היתה מאוד עייפה בימים שאחרי הבדיקה (טוב שיש גימלים!).
אגב - 2 דקות לפני הבדיקה מעין הרגישה את העובר בפעם הראשונה... ביומים מנוחה שאחרי הבדיקה ובימים האחרונים הוא ממש פעיל, אתמול אפילו ראיתי את הבטן
זזה קצת באחת הסלטות שלו! הוא ממשיך לקפוץ גם עכשיו AS WE SPEAK happy
הדבר הכי מפחיד שהייתי צריכה לעבור בהריון ! בין המפחידים בחיים!!
הסיכון של 1:200 פגיעה בעובר (0.5%) נשמע מבעית והעובדה שלא הייתי חייבת...כי אני עדיין לא בת 35
הדירו שינה מעניי.
הרופא עשה אולטרסאונד ואח"כ באמצעות המטמר (של האולטרסאונד) הוא דחף את העוברית הקטנה לחלק העליון של הבטן, כך שניתן היה לראות חלק מהשליה "מלאה" בעוברית קטנה ומעוכה וחלק עם מי שפיר בלבד ולשם הוא החדיר את המחט, מחט גדולה... עדיף פשוט להסתכל במוניטור זה הרבה יותר מעניין.
הדקירה עצמה לא נוראית בכלל וגם שאיבת הנוזל. בתום הבדיקה עושים אולטרסאונד נוסף וניתן לראות את הלב פועם באופן תקין (ללא סימני מצוקה של העובר שאמורים לבוא לידי ביטוי בשינויי דופק) .האוטרסאונד השני אמור להרגיע - שהכל עבר בשלום והסכנה חלפה, אבל את הפחד שלי קשה היה לשכנע - עד שהרגשתי אותה זזה כמה שעות טובות אח"כ ונרגעתי.
כל אותו יום ביליתי במיטה בשינה או קריאה , גם מפני שזו הייתה ההמלצה וגם כי היה לי קצת לחץ בבטן תחתונה וקצת כאבים סביב מקום הדקירה ולא היה לי נוח לשבת הרבה זמן - אבל האחות וגם חברות שלי אמרו לי שזה נורמלי לחלוטין.
ביומיים אח"כ השתדלתי לא להתאמץ, לא להיות בפעילות, לא להרים דברים כבדים וכו' וכמובן לשתות המון כדי לספק נוזלים לעוברית הקטנה שהטילה את מימיה לתוך השיליה והשלימה את כמות מי השפיר החסרה תוך יומיים שלושה.
נורא פחדתי שיקרה משהו חס וחלילה לעוברית שלי אבל היום בדיעבד אני לא מצטערת שעשיתי את הבדיקה.

קישורים


תרמו: ליאת, אם_פי_3‏, אמא_אינקובטור‏, בשמת_א‏, מיץ_פטל‏, אביב_חדש‏, איתי_שרון‏, נורית_מ‏, עין_לציון‏, תבשיל_קדרה‏, מיכל, פיצי, קרוטונית_מהמרק_הגדול?, שרון_ג?, הדרומית, סיגל, Pלונית_אחרת?, ענת_שן_לוי‏, רופא_ילדים‏, סמדר_נ‏, רינת, אילנית, נקודה, אמא_נוגי‏, מונו_נוקי‏, אמא_של_הלל?, ענבל, חשוב_מאד_לכולם?, יעל_ג‏, א.ב.ש, ל.ל., סמדר, סופי_ה?, גח.
ערכה: תזמורת_הים‏ 13.10.2005

ד"ר ברדיצ'ב מבי"ח כרמל רופא מעולה עשה לי בדיקת מי שפיר לפני כ- 3 שנים והוא מקצועי ביותר וגם נחמד הרגיע אותי והתבדח איתי במשך הבדיקה.
פרופ' רוני גונן - מנהל מח' יולדות בביה"ח "בני ציון" בחיפה.
מלווה אותי בהריון השלישי ובכולם ערכתי את בדיקות מי השפיר אצלו, למרות שאני תושבת חצרים ( 5 דקות מבאר שבע ...).
מבחינתי - אין לו תחליף. מקצוען, בעל נסיון רב, ביצע אלפי בדיקות מי שפיר עם אפס הפלות, מומחה להריונות בסיכון גבוה.
כאדם - רגוע ומרגיע, מספק תשובות ברורות לכל שאלה, חייכן ומעודד. בקיצור - אדם נדיר.
הבדיקה מתבצעת בביה"ח, בתנאים הכי סטריליים וללא כאב. לא סתם שמו הולך לפניו.
טלפון - 04-8255483
אני בת 35+ וצ\רוצה לעשות בדיקת מי שפיר, אמרו לי להזמין תור בבלינסון, ושם אמרו לי שאי אפשר לבחור רופא, ביום הבדיקה נקבע הרופא (יש אפשרות שזה יהיה מתמחה בליווי רופא). אני מתלבטת האם לעשות את הבדיקה בבלינסון או לעשות אותה באופן פרטי כך שאני יודעת בדיוק מי הרופא שעושה את הבדיקה
אמרו לי להזמין תור בבלינסון, ושם אמרו לי שאי אפשר לבחור רופא, ביום הבדיקה נקבע הרופא (יש אפשרות שזה יהיה מתמחה בליווי רופא).
אני הייתי מבקשת/מתעקשת שאת הבדיקה יעשה רופא. בד"כ מי שעושים (אלא אם הם מתמחים...) הם הרופאים הבכירים והמנוסים יותר.
דבר שני: אפשר גם ללכת לבי"ח אחר בסביבה - באיכילוב למשל מבצעים את הבדיקה ולא שמעתי אף מילה על מתמחים.
פרופ' אפלמן, גניטיקאי, מקבל בהרצליה מדיקל סנטר. אני בת 42, חברת מכבי - ואצלו קיבלתי בדיקה חינם. מקצועי לעילא, נעים וחביב ביותר, כנ"ל האחות המסייעת. והמקום עצמו - תענוג.
(עוד פרטים על "אפלמן" ‏http://www.meyshafir.com/doctors/prof-appelman/‏ )
אה, ושכחתי לציין שהוראותיו לאחר הבדיקה היו: "את יכולה לעשות הכל כרגיל". כנראה שאם הבדיקה עוברת חלק, אין הוראות מיוחדות על מנוחה.
כנראה שאם הבדיקה עוברת חלק, אין הוראות מיוחדות על מנוחה.
נשמע לי כמו רופא שאנן מדי. הסיכון להפלה אחרי הבדיקה קיים מעצם החדרת המחט לרחם, לא משנה כמה זה "עובר חלק".
מישהי שמעה על ד"ר מושונוב או כהנא באסותא המבצעים מי שפיר?
שניהם מומלצים בפורום הריון ולידה בתפוז, לא התנסתי אישית.
דוקרתי ע"י פרופ' צלאל (ההפרש במחיר היה לא משמעותי), שהיה פחות נחמד מהמסופר אבל מקצועי לעילא ולעילא, והיה סופר בסדר כשהרגשתי לא טוב אחרי. מבחינתי הוא מומלץ.
מבירור מהיר שערכתי ברוב בתי החולים הציבוריים לא ניתן לבחור רופא שיבצע את הבדיקה .
ברמב"ם ביום א' מבצע את הבדיקה ד"ר ברונשטיין, ביום ב' מבצעים ד"ר דרוגן וד"ר אברהמי וביום ג' ד"ר ויינר.
מצטרפת להמלצה על פרופ' אפלמן מהרצליה מדיקל סנטר, איש חביב עדין ונעים וגם המקום עצמו נעים יחסית לבתי חולים ציבוריים. בסוף הבדיקה הוא ציין שלגבי המנוחה הדעות חלוקות , יש הטוענים שצריך לנוח ויש הטוענים שאין צורך, הוא אישית מהממליצים להמשיך כרגיל. הבדיקה אכן מתבצעת ללא תשלום לזכאיות.
זקוקה לעצות.
בעקבות תוצאה לא תקינה של חלבון עוברי הומלץ לי לעבור בדיקת מי שפיר.
ההתלבטות הראשונה היא האם לעשות זאת אצל רופא פרטי, מוכר לי, שאני סומכת עליו שגם גובה עבור כך מעל 1000 ש"ח או בבית חולים (לבחירתי) עם הרופא שעליו "אפול" ובחינם.
סקירות אני עושה אצל הרופא הפרטי ללא התלבטות, את תשומת הלב שלו, הסבלנות וכו' אי אפשר לקבל מכל רופא.
במי שפיר מדובר בשאיבת מי השפיר, תהליך קצר מאוד, הסיכונים נמוכים (באחוזים) ולא בהכרח קשורים לרופא המבצע.
ובכל זאת אהיה יותר רגועה אם אדע מראש מי הולך לדקור אותי, אבל הסכום לא מוגזם?
אני אובדת עצות, אשמח לכל עזרה ותובנה.
התהליך אכן קצר, אבל מיומנותו של המדקר חשובה, והסיכון בחלקו כן קשור למבצע (אולי לא סכנת הזיהום, אבל פרמטרים אחרים כן).
דרך אגב, נדמה לי שבמכבי אפשר לקבל החזר כלשהו גם אם עושים את הבדיקה באופן פרטי, אם זו הקופ"ח שלך.
אני עשיתי פרטי, הסכום שציינת הוא הסכום שכולם גובים ואפילו יותר.
גם אני עשיתי מי שפיר בהריון, אני עשיתי את הבדיקה אצל הרופא הפרטי שלי (שילמתי לו 1500 ש"ח + 200 ש"ח לטכנאית אולטרסאונד שהוא הביא).

זה אמנם יקר אבל הצדיק כל שקל, עצם הידיעה שהוא זה שיעשה את הבדיקה הגיעה אותי מאוד, בקיצור אני ממליצה להשקיע את הכסף ולעשות אצל משהו מוכר ולא להשאיר זאת ליד הגורל ולידיו של הרופא התורן בבית החולים.
חוץ מזה אני מאמינה שהיום כל קופות החולים מחזירות כסף על בדיקת מי שפיר מאושרת (זאת אומרת כזו שבאה בעקבות חלבון עוברי לא תקין), תנסי לבקש החזרים, אפילו תתעקשי על כך, לי בהתחלה לא רצו להחזיר, אבל אחרי התעקשות קלה קיבלתי החזר של 1000 ש"ח.
הרבה הצלחה flower
תודה רבה לכל העונות.
אכן יש החזר מקופ"ח, 1000 ש"ח היא עלות הבדיקה *לאחר* ההחזר מקופ"ח. (בהנחה שאקבל 50% חזרה)
כנראה שבכל זאת נלך לרופא פרטי.
אשמח לקרוא המלצות על רופאים באזור המרכז.
ממליצה בחום רב על ד"ר אוסוולדו רבינוביץ מרמת גן
מבקשת עצה איך להגיע למי שפיר אצל ד"ר ליפיץ לא באופן פרטי?
כמה זמן בערך עד שמתקבלת תוצאה?
אם מחליטים להפסיק הריון זו כבר לידה מוקדמת?
יש כאן פרטים על "ליפיץ מי שפיר" ‏http://www.meyshafir.com/doctors/prof-lipitz/
לוקח כשבועיים-שלושה לקבל תוצאה.
אם יש הפסקת הריון בשלב הזה, זו לידה מוקדמת.

לא יודעת לגבי ליפיץ - אם הוא עובד באיכילוב למשל אפשר לקבוע לבדיקה באיכילוב (שתהיה חינם אם את מעל גיל 35), אבל אין שום ערובה שתיפלי דווקא עליו. מצד שני הבנתי ש(רוב) הרופאים שעושים את הבדיקה בבי"ח הם פחות או יותר אותם הרופאים שעושים אותה באופן פרטי.

אורית, לא בטוח שמדובר ברופא שאנן. ממה שבדקתי, אין שום סיבה רפואית לשמור על מנוחה לאחר הבדיקה. אם נוצר זיהום בעקבות החדרת המחט, מנוחה לא תעזור.
אם מחליטים להפסיק הריון זו כבר לידה מוקדמת?
לא בטוח. יש מקומות שעושים גרידה גם בשבועות מתקדמים מאוד (24-23).
כמה זמן מומלץ לנוח אחרי הבדיקה?
יום יומיים שלושה?
ומה זה לנוח?
להיות בבית במצב שכיבה או אפשר גם ישיבה?
מומלץ לנוח יומיים. אפשר ישיבה. בעקרון צריך להשתדל שלא להפעיל את שרירי הבטן ולנסות להיות רגועים.
בהצלחה!
ביצעתי דיקור אצל ליפיץ לפני כשנה הוא המליץ לנוח 48 שעות , לשכב . אני החמרתי נחתי שלושה ימים, שכבתי וקמתי רק לפיפי.
(שכבתי בזוית של 45 מעלות)
אחרי כמה זמן קיבלתן תשובה?

אמרו לי שככל שהתשובה יותר מתאחרת כך יש לצפות שהיא תשובה טובה
האם זה נכון?

אמרו לי שככל שהתשובה יותר מתאחרת כך יש לצפות שהיא תשובה טובה
ממש, אבל ממש לא.
בבדיקה לוקחים נוזל ממי השפיר. בתוך הנוזל יש תאים שנשרו מהעובר. צריך לצבוע את הכרומוזומים שיש בתאים. ואז אפשר לראותם, לצלמם, ולוודא שיש את כולם, אין עודף, הם שלמים ולא שבורים.
גורמים מעכבים:
1- בגלל שבנוזל אין הרבה תאים, קודם כל מרבים את התאים (תרבית רקמה) בתנאי מעבדה, ורק אז עושים את הפרוצדורה. ככל שיש יותר תאים מלכתחילה, יותר מהר יגיעו למסה המינימאלית לבדיקה. אין שום קשר בין מספר התאים בנוזל לבין תקינות הכרומוזומים.
2- בעיות טכניות. הצילום לא יוצא, הצבע לא טוב, לא ברור, המכשיר התקלקל, הלבורנטית חולה וכו. נשמע דבילי, אבל לצערנו קורה. מין הסתם אין קשר בין הסיבה לבין תקינות הכרומוזומים.
3- תוצאה בעייתית. מצאו בעיה רק בחלק מהתאים, או שהתוצאה גבולית. או שצריך להעביר לחוות דעת של מישהו מנוסה יותר.

בכל מקרה, קחי בחשבון שלושה שבועות לפחות.

בהצלחה!

_אמרו לי שככל שהתשובה יותר מתאחרת כך יש לצפות שהיא תשובה טובה
ממש, אבל ממש לא_
אני הבנתי שאם מגלים בעיה, מודיעים מייד, כמה שיותר מהר.
אלא שזה כמובן לא אומר שאם התשובה התאחרה היא בהכרח טובה. כמו שהילה הסבירה יש לזה גם סיבות טכניות.

הרועה_בגיא‏ , בזמן ההמתנה לתוצאות מי השפיר אני בחרתי לנסוע לחו"ל (כהזדמנות אחרונה לפני הלידה) tongue כדי להסיח את הדעת מההמתנה. כדאי לעשות כל מה שאפשר כדי שלא תשבי ו"תטפסי על קירות".

אני לא מטפסת על הקירות
אני יודעת שהכל בסדר גמור
פשוט צריך להרגיע את הרופאים...happy הם עוברים היריון בסיכון גבוה....happy
אני לא מטפסת על הקירות
אני יודעת שהכל בסדר גמור
פשוט צריך להרגיע את הרופאים...happy הם עוברים היריון בסיכון גבוה....happy

happy

יש המלצות על מישהו באיזור ירושלים? רצוי מישהו שאפשר להגיע אליו באופן לא פרטי. אני משתדלת לחסוך בהוצאות לקראת לידת הבית הנכספת.
בי-ם בהדסה יש את ד"ר נילי ינאי -מומלצת מאוד. ("נילי ינאי" ‏http://www.skirot-guide.com/doctors/dr-yanai/‏ עושה גם סקירת מערכות)
לשאלת המחיר- צריך לבדוק מול הקופה מה הפרוצדורה (תלוי גם בסיבה שבגללה את נבדקת)
האם מישהי עברה דיקור מי שפיר בתקופת ההנקה?
האם יש בעיה להניק בתקופת המנוחה המומלצת אחרי הדיקור?
לא עברתי אבל לפחות ברמה הביולוגית- הנקה גורמת להתכווצויות רחם, אחרי דיקור זה על פניו נשמע לי בעייתי.
אני עשיתי. לא נראה לי שזו בעיה. למען האמת, לא חשבתי על זה בכלל. בדיקור האחרון היו לי התכווצויות כשעתיים אחרי הדיקור ואז לא הנקתי, פשוט כי לא הרגשתי טוב, אבל אחכ לא הייתה בעיה. הבעיה עם דיקור - למיטב הבנתי - היא אם מתפתח זיהום, ואת זה הנקה לא יכולה לעשות. ההתכווצויות עצמן לא היו נעימות, אבל הרופא ממש לא התרגש מהן, ונראה לי שזו פשוט תגובה של הרחם לדיקור (בפעמיים אחרות שעשיתי דיקור לא היו לי שום התכווצויות).
תשובה של ד"ר ג'ק ניומן, רופא ובעל קליניקה ידועה לייעוץ הנקה
Dear Ms. X,

I cannot imagine why it would be a problem to breastfeeding before or after an amniocentesis. There is a risk of miscarriage after amniocentesis but if that happens, they will blame the breastfeeding.

See also my book, Dr. Jack Newman's Guide to Breastfeeding (HarperCollins, 2nd revision 2005) as it's called in Canada, or The Ultimate Breastfeeding Book of Answers as it's called in the US (now out in a new edition, as of November 2006).

I now also have a new book out, published by Hale Publishing, called The Latch and other keys to Successful Breastfeeding. Ordering information is available at ‏www.ibreastfeeding.com

Jack Newman, MD, FRCPC
אצל איזה רופא בבית חולים נהריה ממולץ לבצע את בדיקת מי השפיר? אנא ענו לי בהקדם...... המפוחדת.....
מצאתי עוד מאמר טוב על בדיקת מי שפיר ועל בדיקות החלופיות המוצעות:
http://www.leida.co.il/page.asp?id=99054

וגם - תהיתי מדוע מתמקדים בגילוי של תסמונת דאון, כאשר בדיקת מי שפיר מגלה גם כל מיני אנומליות אחרות בכרומוזומים. רופא אחד אמר לי שלכל שאר האנומליות יש גם סימנים באולטרסאונד, ורק לתסמונת דאון אין סימן באולטרסאונד (אלא אם כן עושים בדיקת שקיפות עורפית). עוד מישהי יכולה להוסיף מידע בנושא?

אני גם מתלבטת וגם מבקשת *מידע והמלצות*

  1. אני בת 38. ברור לי שאעשה את הבדיקה. אבל הסטטיסטיקה מאוד נמוכה (אחרי שקיפות עורפית + בדיקת דם שאני לא זוכרת איך קוראים לה בשבוע 13) - משהו כמו 1:20,000. בהריון הקודם היה 1:95, עשיתי ויצא תקין. אני יודעת - הכל סטטיסטיקה... אבל מאוד לא אהבתי את הבדיקה הזאת (מעניין למה), ועשיתי אותה כבר פעמיים (פעם אחת מיותרת לגמרי, בהריון הראשון, פשוט כי היתה לי רק חברה אחת שעברה הריון, והיא מהסוג שאם אפשר, אז ברור שעושים ואיתה).

  2. האם ניתן לעשות את הבדיקה אצל מישהו שאני בוחרת, מהמומחים, ולקבל החזר ממכבי. מישהי התנסתה במשהו כזה?

  3. יש לכן המלצות נוספות לרופאים שעובדים עם מכבי באיזור המרכז?
ממליצה לך על "תל השומר".

אל תרתעי מכך שזה בית חולים ולא "פרטי".

הבדיקה מתבצעת פעמיים בשבוע בלבד, בימים שני ורביעי, כשבכול יום מבצע את הבדיקה רופא קבוע. כלומר את יודעת מראש מי הרופא. יש בסך הכול שניים כך שהם מאוד מנוסים.

אני נדקרתי ביום ד' והרופא היה מאוד חביב ואפילו סיפר איזו בדיחה על פולניות על מנת שארגע ...

האם ניתן לעשות את הבדיקה אצל מישהו שאני בוחרת, מהמומחים, ולקבל החזר ממכבי.
אפשר לקבל החזר ממי שיש לו מין סוג של הסדר עם הקופה. אם את עושה את זה עם אחד מהמומחים, זה עדיין יוצא הון תועפות. התכוונתי לכתוב לך במייל שוכחתי, אני אשתדל אחכ, או שתתקשרי אלי.
טרה, מעניין אותי מאוד לשמוע/ לקרוא מה יש לך לומר ומה עשית. ננסה במייל או בטלפון מאוחר יותר.
במבי, בגלל שאמרת שאת מתלבטת, וכי לא טלפנת, אז כאן...

נניח (סיפור היפוטתי כמובן) שלבנך יחידך אשר אהבת יש נפיחות בבטן. רוב הסיכויים שזה מבנה הגוף שלו כמו עוד הרבה ילדים אחרים, ובהמשך כשגופו יתעצב, זה יעבור. אבל יש סיכוי קטן מאד שזה סימן למשהו נוראי כמו סרטן נניח |חמסה| |חמסה|, עשית לו US, עשית לו MRI, עשית לו בדיקות דם וכל הבדיקות יצאו תקינות. ישששש! אבל בעצם, יש טעויות בדיקה. ובעצם אם רוצים ב-ט-ו-ח לשלול, צריך לפתוח את הבטן בניתוח, ולראות יש/ אין. רק ככה יודעים ב-ט-ו-ח.
ביררת סטטיסטיקות וראית שהסיכוי שיש סרטן למרות כל התשובות הטובות הוא 1:20000. הסיכון שימות בניתוח ו/או יהיה סיבוך שיגרום לנכות בלתי הפיכה היא 1.5:100

אה, כן, המדינה מממנת את הניתוח בחינם לכל מי שבטנו נפוחה.

מה תעשי?

אה, הילה. תודה. עניתי לך אתמול בדף שלי, כנראה שלא ראית. הטיעון שלך הוא טיעון ראציונלי*, בעוד שחששות ולבטים, כפי שיש לי הם *אינם ראציונליים במובהק. כלומר - כן, יש בהם מין הראציונלי: אני לא מרגישה שבמצבנו הכלכלי אני יכולה לקחת על עצמי והוא על עצמו, ושנינו ביחד על עצמנו, את האחריות לגידול ילד שזקוק לתמיכה גם כשנהיה מבוגרים וזקנים ומתים, במדינה שלא לוקחת חסות על כלום. נכון, יש הרבה דברים שיכולים להפתיע ולפגוע, וכולנו עלולים למצוא את עצמנו במצב גרוע מזה - זה לא אומר שהמצב הזה לא ראוי להתייחסות רצינית. בנוסף, כמו שאת אומרת בדיקות יכולות להיות מוטעות, לשני הכיוונים.

בכל מקרה, תודה על ההתייחסות...

אני הולכת לעשות מחר דיקור מי שפיר בהמלצת יועץ גנטי (חלבון עוברי 1:171). הציעו לי לקבל תוצאות תוך 48 שעות ע"י שאיבת מבחנה נוספת של מי שפיר (ובתוספת תשלום...) השאלה שלי היא, האם יש בהוצאת מבחנה נוספת סיכון נוסף? והאם ניתן לסמוך על התוצאות המהירות הללו?

שאלה נוספת היא, האם סיבוך של הבדיקה עלול לפגוע בפוריות?

תודה...

אני בשבוע ה17 להריון ואני הולכת לעשות דיקור מי שפיר מחר בהמלצת יועץ גנטי (חלבון עוברי יצא 1:171). הציעו לי, בתוספת תשלום, לקבל את התוצאות תוך יומיים במקום תוך 2-4 שבועות וזה ע"י לקיחת מבחנה נוספת של מי שפיר. האם זה מומלץ? האם זה לא מגביר את הסיכון?
היי מודאגת. לא, זה לא מגביר את הסיכון. בסך הכל לוקחים עוד ממש קצת מי שפיר - מי השפיר מתחדשים כל הזמן בגוף, אז זה ממש לא משנה- מדובר באותה הדקירה, לא עושים פעמיים דקירה.
מה שעושים בבדיקה המהירה זה מסתכלים רק על 5 כרומוזומים וסופרים אותם. - כרומוזומים מס' 13, 18 ו21 (21 הוא זה שעושה תסמונת דאון אם יש שלושה ממנו במקום שניים, והאחרים גם עושים תסמונות אחרות, קשות יותר, אבל בדרך כלל רואים את זה כבר באולטראסאונד) וגם על כרומוזומי המין - X ו-Y- מה שאומר שתוכלי לדעת את מין העובר מהר.
חשוב- שבכל מקרה עושים גם את הבדיקה שלוקחת שלושה שבועות ובה מסתכלים על כ-ל הכרומוזומים - אבל את התשובה לשאלה המטרידה באמת - לגבי תסמונת דאון -כרומוזום 21- יהיה לך כבר תוך 48 שעות, ולא תוך שלושה שבועות.

אפשר להעלות עוד נקודה? - מעבר לזמן ההמתנה מורט העצבים - את דווקא במצב טוב, שמאפשר "לחסוך" את הבדיקה היקרה - בשבוע 17 לעשות את הדיקור זה ממש טוב כי תקבלי תשובות בשבוע 20 ואם חס וחלילה התוצאות יהיו לא תקינות ותחליטו להפסיק הריון (גם לא בטוח שתרצו) - בשבוע 20 זה עוד תהליך פשוט יחסית. בדרך כלל מציעים לעשות את הבדיקה המהירה (שנקראת פיש) לבנות שעושות דיקור בשבוע יותר מתקדם, כדי שלא יגיעו להפסקת הריון בשבוע 24, אז כבר צריך יותר ביורוקרטיה והתהליך הרבה יותר מסובך נפשית ופיזית.
אז את כאילו יכולה להרשות לעצמך לא לעשות את הבדיקה המהירה ולחכות את השלושה שבועות האלו. אז בעצם ההחלטה שלך צריכה להיות מבוססת על היכולת הכלכלית שלכם וכמובן - כמה אתם מודאגים.

מקווה שעזרתי.

שאלה מתחום הידע הכללי -

למיטב ידיעתי האישה נולדת עם כל הביציות שישמשו אותה בחיים. אני מבינה שביצית היא תא. האם תא יכול לשנות את תכונותיו הגנטיות במהלך השנים? כי אם לא, אני לא מבינה למה הסיכון לתסמונת דאון עולה עם הגיל...

(אגב, עשיתי, קיבלתי תוצאות, הכל בסדר)

כשיש תסמונת דאון זה לא שהרצף של הגנים משתנה, אלה שהכרומוזומים לא מתחלקים טוב בזמן חלוקת התא, נשברים או נדבקים לכרומוזום אחר. תסמונת דאון יכולה להיות "גנטית", כלומר יש במשפחה כרומוזומים עם מבנה בעייתי, או תסמונת דאון שהסבירות שלה עולה עם הגיל, והיא נגרמת בגלל ההזדקנות של הביציות.
(אני בטוחה שכל מה שכתבתי מלא שגיאות, אבל זה על רגל אחת מה שאני זוכרת, מוזמנים לתקן אותי. אולי תחפשי בויקיפדיה או משהו?)
מזל טוב, ושיהיה בהצלחה!
התאים אכן מזדקנים, אך לא נראה לי שהתכונות הגנטיות משתנות. נדמה לי שהבעיה היא בתהליך חלוקת התאים שמגיע אחרי ההפריה, ואז משהו נדפק. (כפי שניתן לראות, זה לא ידע רפואי מקצועי אלא ידע כללי וזכרון קלוש מלימודי ביולוגיה).
_אולי תחפשי בויקיפדיה או משהו_

חיפשתי. מדובר שם שיש מלא מלא ביציות, ורק חלק מבשילות בתהליך הביוץ. אני לא יודעת מה זה "הבשלה של תא" ואני לא יודעת אם יש עוד תאים כאלה שמבשילים במהלך החיים שלהם כחלק מהתכונות שלהם. מעניין אותי איך ביצית שהבשילה זה עתה, כלומר היא "טריה" כבשלה, מועדת יותר לחלוקה לא תקינה של הכרומוזומים. ואם הגיל שלה כתא-לא-בשל כן רלוונטי, אז באיזה אופן - הוא הרי לא בשל, הוא שומר על תכונותיו הגנטיות אני מניחה כל זמן שהוא תא לא בשל.

תודה

ההבשלה היא לביוץ, כלומר נהיה מין שקיק כזה סביב הביצית (הזקיק הצהוב?) בהשפעת ההורמונים של המחזור החודשי, ואז הביצית שנמצאת בזקיק הכח בשל חורגת מהשחלה ונודדת לרחם. ההבשלה היא של הזקיק שסביב הביצית, ולא של הביצית עצמה (כלומר, יכול להיות שקורה משהו גם לביצית, אני פשוט לא יודעת).
אבל מה עם ההסבר הקודם שלי? הוא לא ענה לך על השאלה?
אבל מה עם ההסבר הקודם שלי? הוא לא ענה לך על השאלה?

כן, בערך. מעניין למה דווקא התקלה הזאת נפוצה בחלוקת הכרומוזומים של ביציות זקנות.

נראה לי שיש כמה סוגים של תקלות, וכמה סוגים של תסמונות גנטיות כאלה. אולי מה שנשבר זה כרומוזום ארוך במיוחד ואז זה נדבק לאחד קצר - מין משהו טכני כזה.
במקרה של ביציות יש מה שנקרא מיוזה - חלוקת הפחתה. זה שונה מחלוקה של תאים רגילים שנקראת מיטוזה.
הביצית מכפילה את עצמה ואז מתחלקת לשנים ושוב לשנים.
ההכפלה היא באמצעות שימוש בסליל ה- DNA כתבנית ליצירת סליל DNA זהה, ואז התא מתחלק פעמיים.
אולי בתהליך ההכפלה לא ניתקים הסלילים בסוף לשני גדילי DNA נפרדים? אני רק מנחשת.
זה נלקח מתוך מסמך PDF מאיזה אתר שאני לא מצליחה לקשר אליו.:

מתי חלה ההפריה? בשלב שבו הביצית עוד לא סיימה את המיוזה שלה. רק אם תא הזרע פוגש את הביצית במטאפאזה שניה, תמשיך המיוזה של הביצית. בטלופאזה השניה נקבל את הגוף הפולארי ותא אאוציט מופרה שבתוכו תא הזרע. מיוזה בנקבה מסתיימת למעשה רק בעת יצירת הביצית המופרית – אם לאישה יש 600 ביציות, ונולדו לה 3 ילדים, אז רק 3 ביציות עברו את כל תהליך המיוזה, וכל השאר נעצרו בשלב המטאפאזה השניה.
אצל נקבות המיוזה מתחילה בשלב עוברי מוקדם, ואצל זכר בשלב ההתבגרות. כלומר בנקבה, האאוציטים מתחילים את המיוזה בשלב העוברי ומסיימים אותה רק בשלב ההפריה. התאיםנשארים בשלב של אמצע-מיוזה משלב ממוקדם ועד שלב ההתבגרות, שבו כל חודש ביצית אחת חורגת – או שהיא מופרית או שהיא מסתלקת.

וזה מסביר, לדעתי, למה אישה נולדת עם כל הביציות אבל בכל זאת הגיל משחק תפקיד ביצירת טריזומיה.

תודה שרון, זה מסביר קצת יותר.
קראו לי אז באתי, ומסכימה לגמרי עם שרון. או במילים פשוטות:
אשה נולדת עם "תאי-אם" שיהפכו לביציות. בתהליך ההפיכה יש מספר שלבים וחלקם קורים מאד מאוחר (יחד עם ההפריה). מכיוון שבמשך כל החיים, אנחנו נחשפות לכל מיני חולירות, הן מגיעות לתאי האם הללו, בכל השלבים שהן נמצאות, ומקלקלות גם את הDNA, גם את האנזימים הפעילים בתהליך שכפול וחלוקת הDNA.

שמחה שהכל עבר טוב אצלך yes

והנה קישור להסבר על "טרנסלוקציה - ובעברית התקה" ‏http://www.pigur.co.il/bio/translocation.htm‏ , כשכרומוזום נשבר ונדבק לאחר.
תודה בנות. למדתי והשכלתי (אני והביציות המזדקנות שלי). גנטיקה זה תחום כל-כך מרתק ופסיכי, אני רק קוראת את ההסברים וזה נשמע לי כמו כלכלה (=גדול עלי), אבל זה מעניין אותי, אז אני מנסה קצת להבין.
מיוזה בנקבה מסתיימת למעשה רק בעת יצירת הביצית המופרית – אם לאישה יש 600 ביציות, ונולדו לה 3 ילדים, אז רק 3 ביציות עברו את כל תהליך המיוזה
אני מניחה שמתכוונים לומר "אם לאשה יש 600 ביציות והיא *הרתה* 3 פעמים" וגו'.
בשל גילי המופלג (37) אני קובעת תור למי שפיר. יש סיכוי טוב שאחליט לבטל בסופו של דבר (כשתיוודע הסטטיסטיקה האישית שלי), אבל בינתיים חשוב לי לקבוע לרופא כמה שיותר טוב. לצערי אין מידע סטטיסטי על רופאים מדקרים (שיעור הפלות בעקבות הדיקור). לכן אני פונה אליכן בנות:
בתל השומר יש שני רופאים מדקרים: ד"ר אדריאן ביום שני וד"ר פלדמן ביום רביעי. מי עדיף לדעתכן?
מי יודעת פרטים כלשהן על הרופאים בביילינסון ואיכילוב? לא אלך לבי"ח בו אני עלולה להידקר על ידי מתמחה.
דוקרתי אצל ד"ר פלדמן. היה חביב, מקצועי ולא מכאיב, זכיתי ולא היו שום תסבוכים בבדיקה, ובאופן כללי החלק הקשה ביותר היה ההמתנה.
אני אמורה מחר לעבור דיקור מי שפיר בביה"ח איכילוב.

האם מישהי מכירה את הרופאים שם ויכולה לחוות דעה עליהם?

שמותיהם: פרופ' יפו, דר' הרטוב, דר' אמסטר, דר' פייט, דר' וולמן, ודר' גל.

תודה רבה

דוקרתי אצל ד"ר פלדמן. היה חביב, מקצועי ולא מכאיב, זכיתי ולא היו שום תסבוכים בבדיקה
פרופ' יפו
פרופ' יפו (עשה לי שקיפות עורפית אומנם, לא מי שפיר) בהחלט נחשב לבר סמכא. וגם נחמד.
האם מישהי מכירה את הרופאים שם ויכולה לחוות דעה עליהם?
שמותיהם: פרופ' יפו, דר' הרטוב, דר' אמסטר, דר' פייט, דר' וולמן, ודר' גל.

ראי במעלה הדף חויה אישית של אביב_חדש‏ מבדיקת מי שפיר אצל דוקטור פייט (בקיצור- היא ממליצה). צריך להיכנס לחלק הסגור בשם 'סיפורי בדיקות מי שפיר'.
הופתעתי לגלות שגם באסותא, בי"ח פרטי, בדיקת מי שפיר היא בחינם מעל גיל 35.
הייתרונות:
  1. אפשר לבחור שם את הרופא המדקר.
  2. כל הפרוצדורה לוקחת פחות משעה. בבתי החולים הציבוריים ששוחחתי עמם (תל השומר וביילינסון) נאמר לי שיהיה עליי לבלות שם חצי יום (המתנות, כנראה).
השאלה:
האם הרופאים באסותא מומלצים? יש שניים שאפשר לבחור ביניהם (ויש נוספים שמקבלים במרפאות מחוץ לבית החולים, בערים אחרות).
השניים הם ד"ר מושונוב וד"ר כהנא. מי מכיר, מי יודע?
אותה שאלה גם לגבי הרצליה מדיק סנטר. גם שם בדיקת מי שפיר היא בחינם מעל גיל 35 וגם שם הפרוצדורה מהירה מאוד. עוד ייתרון הוא שניתן לבצע בימי שישי.
רק פרופ' אפלמן מבצע דיקורים אצלם. מי מכיר ויכול להמליץ או לשלול?
בעקבות בדיקת שקיפות עורפית ובדיקת סקר שליש ראשון (בדיקת דם של PAP-A ו-free bHCG), נקבעה עבורי הסתברות של 1:1,500 לתסמונת דאון, במקום 1:200 פי הגיל בלבד.
לא לגמרי הבנתי מההסבר בראש הדף, תחת הכותרת "לעשות או לא לעשות", אם חוץ מהסקירה הראשונה והתבחין המשולש (חלבון עוברי) יש בדיקות נוספות שעליי לבצע כדי לקבל מקסימום מידע שניתן להפיק ממנו מסקנות לגבי ההסתברות לתסמונת דאון (ולמומים אחרים?).
כתוב שם משהו על בדיקת אינהרבין A. מה זה?
הגיל מוריד את הסטטיסטיקה (או מעלה בעצם), גם אצלי זה ככה. אני עשיתי. הבדיקה היא חינם מעל גיל 35 בכל מה שקשור לשירות הרפואי מהמדינה. אם בוחרים רופאי פרטי (אנחנו הלכנו לליפיץ בפ"ת באיזשהו מרכז רופאי משהו, אולי אסותא) אז התשלום הוא רק עבור שירותי הרופא, ועלות המרפאה היא חינם. גם זה יוצא מלא כסף - בסביבות 3000 ש"ח. אני לא מכירה אף אחד מהשמות שהבאת, תעשי חיפוש גם בגוגל למצוא המלצות.

בכל מקרה, מזל טוב, לא ידעתי שאת בהריון

נקבעה עבורי הסתברות של 1:1,500 לתסמונת דאון, במקום 1:200 פי הגיל בלבד.
אלו תוצאות מצויינות!
ב1 מתוך מאתיים הריונות של בנות גילך, יש עובר עם תסמונת דאון. אבל לאור הבדיקות האחרות, ירדת ל1 מתוך 1500. מגניב!
במבי*, תודה.
כבר החלטתי שאם אעשה בדיקת מי שפיר, זה יהיה אצל פרופ' אפלמן בהרצליה מדיקל סנטר. קבעתי תור. לצערי לא קיבלתי מידע עליו מנשים שאני מכירה, אבל באינטרנט מצאתי ביקורות נלהבות ויש את היתרונות האחרים שציינתי (אפשר ביום שישי ואין המתנה של שעות כמו בבית חולים ציבורי).
*הילה
, אכן הסטטיסטיקה האישית שלי משמחת.
אני מחכה לתבחין המשולש (המכונה חלבון עוברי) כדי לברר את ההסתברות המשוקללת, ואז אעמוד בפני ההחלטה אם לעשות או לא לעשות בדיקת מי שפיר. יכול להיות שאקבע תור ליועץ גנטי, כי מקריאה בפורום "אבחון טרום-לידתי וייעוץ גנטי" ‏http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2556,m-Doctors,a-Forums.html‏ בדוקטורס' הבנתי שאת השיקלול הזה אי אפשר לחשב לבד.
אגב, מישהי יודעת אם חישוב משוקלל של הסטטיסטיקה על ידי יועץ גנטי באמת נחוץ/כדאי?
מציעה לך אולי לבחון את מהות הבדיקה והאם את מעוניינת בה..
מנסיוני (הדל) לייעוץ גנטי מפנים כאשר יש בעיה באחת הבדיקות,
וסביר להניח שפשוט ימליצו לך על הבדיקה מפאת הגיל
סיכון תמיד יהיה,גם במומים כלשהם(שלא את כולם הבדיקה מכסה בכול מקרה) וגם בבדיקה עצמה,
וגם המייעץ לא יכול להבטיח או להתחייב,
זו בעיני בעיקר החלטה עצמית שלכם, איזו מהאפשרויות נוחה יותר עבורכם flower
הילה ו אמת_וצדק‏ - אם הבנתי נכון, הסטטיסטיקה הזאת לא משקללת את הגיל. אבל הסטטיסטיקה של השורה התחתונה - מביאה בחשבון את כל המשתנים, ובחישוב כולל משקללת את כל הבדיקות+ההסתברות ע"פ הגיל. גם אצלי היתה סטטיסטיקה מאוד מאוד נמוכה בבדיקות האלה, וכשקיבלתי את השורה התחתונה - הסטטיסטיקה מאוד מאוד עלתה. אולי אני טועה, אבל אני חושבת שזו מהות שקלול כל הבדיקות. אי אפשר להוציא משתנה אחד, כי הנוסחה מביאה בחשבון את כל המשתנים בהיררכיה משתנה, שאנחנו לא יודעים.

זו הפרשנות שלי, יכול להיות שאני טועה. בכל מקרה, בהצלחה - בין אם את עושה ובין אם לא.

במבי, תודה על השיתוף. זו בדיוק השאלה שלי - אם הגיל (ואולי איזשהם פרמטרים נוספים) לא נכנס לחישוב של ההסתברות הזו שמציגים בפנינו בעקבות השקיפות, בעקבות בדיקת הסקר (PAP-A) ובעקבות התבחין המשולש.

גם אצלי היתה סטטיסטיקה מאוד מאוד נמוכה בבדיקות האלה, וכשקיבלתי את השורה התחתונה - הסטטיסטיקה מאוד מאוד עלתה.
מי עשה לך את החישוב ונתן לך את השורה התחתונה?

מי עשה לך את החישוב ונתן לך את השורה התחתונה?

כנראה שאיזו תוכנת מחשב של מכבי tongue לא יודעת. אני באמת לא מבינה בזה כלום. פשוט שמתי לב לתהליך שבו קיבלתי כלמיני הסתברויות. בשלב שלך קיבלתי הסתברות מאוד מאוד נמוכה, שלא לקחה בחשבון את הגיל. אחרי חלבון עוברי קיבלתי שתי תוצאות אם אני זוכרת נכון - אחת שקלול כל התוצאות ללא הגיל, ואחת שקלול כל התוצאות עם הגיל. אני יכולה להסתכל בדפים ולכתוב לך בדיוק. הגיל הוא עוד משתנה שנכנס לנוסחה הזאת. בסופו של דבר - הכל כאן זה עניין הסתברותי, וכל אחת מותחת את הקו שלה במובן של מתחת לאיזה מספר היא עושה מי שפיר. המדינה ממליצה לכל אישה שהמספר הוא 200 ומטה, ולכן עניין הגיל רלוונטי - פשוט, מעל גיל 35 הסטטיסטיקה היא 1:200 וכל שנה ההסתברות עולה.

עוד עניין הסתברותי שיש לקחת בחשבון - הסכנה של הפלה היא שקלול הבדיקה ותוצאותיה אצל כל הרופאים, כולל מתמחים. זה מה שחברים שלנו סיפרו לנו, והם כאלה שבודקים לעומק (לא כמוני, חאפרית שאוספת מידע מאנשים מעמיקים אחרים). אצל רופאים מומחים לניקור מי שפיר, ההסתברות להפלה נמוכה בהרבה.

קחי את הדברים שלי כהסקת מסקנות אישית, אני באמת לא מבינה בזה יותר מדי.

אצל רופאים מומחים לניקור מי שפיר, ההסתברות להפלה נמוכה בהרבה.
בכלל הסטטיסטיקה של 1/200 היא ישנה והיום הסיכוי להפלה בעקבות דיקור הוא נמוך בהרבה. אכן יש רופאים שעשו אלפי דיקורים ללא הפלות כלל.
מכירה משהי שאיבדה הריון בעקבות מ"ש אצל רופא מפורסם שהצהיר בטלוויזיה שאתצלו הסטטיסטיקה היא אפס סיבוכים נ-ק-ו-ד-ה.
לעומת זאת, יש לי חבר גניקולוג שאמר לי שבימינו, ממש אין משמעות למיומנות בבדיקת מי שפיר. הסיבוכים נגרמים מזיהומים שנגרמים מסביבת העבודה. בימינו בכל המרפאות יש רמת סטריליות גבוהה ביותר. והבדיקה עצמה מאד פשוטה וכל מתמחה יכול לעשות.
לעומת זאת סיסי שלייה היא בדיקה שחשובה בה המיומנות, כי צריך "רגישות" ביד. הפעלת כח בעוצמה מדוייקת. ובמילותיו "מי שפיר גם אני יכול לעשות, סיסי שלייה - לא."
אצל רופאים מומחים לניקור מי שפיר, ההסתברות להפלה נמוכה בהרבה.
הסטטיסטיקה של 1/200 היא ישנה והיום הסיכוי להפלה בעקבות דיקור הוא נמוך בהרבה.
במבי וכרמל, אני גם שמעתי כך, אבל לא יודעת אם ניתן לסמוך על המידע. מאיפה הוא לקוח? אתן יכולות אולי להצביע על איזשהו מחקר שמראה זאת? או נתונים סטטיסטיים שנאספים ומפורסמים באיזשהו מקום אובייקטיבי?

בימינו, ממש אין משמעות למיומנות בבדיקת מי שפיר.
גם אני שמעתי שרוב הזיהומים נגרמים שלא באשמת הרופא המדקר. ושוב, הייתי שמחה לקרוא את הנתונים האלו ממקורות אובייקטיביים יותר מאשר רופאי נשים וקולגות שלהם.

קישור | העבר | מחק הריונית... (01.06.2008 21:09):
אולי מישהי שמעה על דר' ישראל הנדלר? אני מתלבטת אם ללכת לדר' ליפיץ באופן פרטי או לדר' הנדלר על חשבון הקופה.
אני בת 37, בשבוע 17.
בתחילת ההיריון, בנזוגי ואני החלטנו שאעשה בדיקת מי שפיר רק אם יהיו איזשהן אינדיקציות לדאון בבדיקות הלא פולשניות (שקיפות עורפית, סקר שליש ראשון, סקירה מוקדמת, סקר שליש שני).
אני חושבת שההנחיה לבצע בדיקת מי שפיר באופן אוטומטי וגורף אם את מעל גיל 35, פשוט מוטעית. אני לא מוכנה לסכן את העוברית שלי כדי להרוויח עוד 5% של ביטחון בזיהוי (99% זיהוי במי שפיר, לעומת 94% בשילוב הבדיקות הלא פולשניות). החיים מלאים בחוסר ודאות, ולדעתי ביצוע הבדיקה הזו נותן לאנשים תחושה כוזבת של ביטחון, אף על פי שאינספור בעיות אחרות אינן נשללות בבדיקה.
אני מעדיפה לעבוד עם עצמי על היכולת לשאת את האי-וודאות ולהאמין שיהיה בסדר ושנקבל כל תינוקת שתיוולד לנו.

לאורך ההיריון אני נאלצת לחשוב על ההחלטה שלי שוב ושוב, כי גם רופאת הנשים שלי וגם המומחה לאולטראסאונד מתנגדים לה בתוקף ומוטרדים ממנה.
וככל שאני חושבת על כך יותר, כך אני משתכנעת שאני צודקת והם טועים, ו מרגיז אותי שהם לוקחים לעצמם את החירות להציג החלטה שיש בה היבטים ערכיים כהחלטה רפואית פרופר (אם הייתי דתייה זה כנראה היה אחרת). מפריע לי גם שיש תפיסה שזה לא אסון גדול לאבד היריון שהושג בקלות (היריון ספונטני).

בתחילת ההיריון, כשדיברתי עם רופאת הנשים שלי על הבדיקות הצפויות, היא אמרה: "טוב, לשקיפות עורפית את לא הולכת, כי אָת תלכי ישר למי שפיר".
ביקשתי הסבר מדוע לא לנקוט את הגישה שהחלטתי עליה, ביקשתי אפילו שתנסה לשכנע אותי כי באמת הייתי פתוחה לכך באותו שלב, והנימוקים שלה היו מאוד עילגים. בסופו של דבר זה הסתכם ב: "היום, רק החרדיות לא עושות מי שפיר".

כשהגעתי לבדיקת השקיפות העורפית, הרופא ראה את הגיל שלי במחשב וזה בילבל אותו. "את בת 37 אז את בכל מקרה תעשי מי שפיר. אז למה את כאן? [שאל וענה לעצמו]. כי אם תהיה תוצאה טובה בבדיקה היום, את תחכי לבדיקת מי השפיר. אבל אם תהיה תוצאה גרועה חלילה, מחר בבוקר את עושה סיסי שלייה". הסברתי בסבלנות את עמדתי. גם אז, עדיין רציתי להבין באמת את עמדת הצד שכנגד. אולי אני מפספסת משהו. הנימוקים שלו היו: "אין כאן מקום להתלבטות, זו המלצה חד משמעית של משרד הבריאות ואיגוד הרופאים".
שטחתי את נימוקיי, הזכרתי שהמלצת משרד הבריאות מבוססת על שיקול כלכלי שלא נוגע אלי, ושוב, לא היו לו תשובות טובות למעט: "זו הבדיקה היחידה שנותנת ודאות".
הוא ממש התנגד שאלך לבדיקת סקר, ורשם בתוצאות השקיפות: "הובהר לגברת כי לצערינו, רק בדיקת מי שפיר שוללת תסמונת דאון באופן ודאי".

בינתיים פגשתי את אותו רופא שוב, בסקירה המוקדמת, והוא לא הרפה. כל התוצאות שלי עד כה מעולות (למרות הגיל, הסיכון לדאון נמוך מ 1:9999, וגם בסקירה המוקדמת לא נמצאה שום אינדיקציה מדאיגה). בשלב מסוים הוא אמר בכעס: "טוב, נו, הילד לא מונגולואיד. בכל זאת - תעשי מי שפיר!".

אבל אתמול, בפיקניק, פגשתי חברה שנשואה לרופא. שאלתי אותה אם בהיריון האחרון שלה (בגיל 36-37) היא עשתה מי שפיר, והיא סיפרה שהיא מבחינתה הייתה עושה, אבל בעלה התנגד בתוקף. היה מאוד מרגיע לשמוע ישירות מפיו בדיוק את מה שאני חושבת: אם אין שום אינדיקציות לדאון בבדיקות הלא פולשניות, אין טעם לקחת סיכון מיותר.

מסכימה איתך ומחזקת אותך. גם אני לא ביצעתי את הבדיקות בשני ההריונות שלי למרות לחץ חברתי-סביבתי-רפואי מכל הכוונים. קשה לנו לעקל זאת אבל העובר הוא אדם והוא הילד שלנו. אין סיבה לסכן את חייו.
(99% זיהוי במי שפיר, לעומת 94% בשילוב הבדיקות הלא פולשניות).
לדאבוננו זה ממש לא 94%. למרות התוצאה המשובחת בשקיפות, החלבון העוברי הוא סרט אחר לגמרי - זו בדיקה (מיותרת ומלחיצה לדעתי) שהסטטיסטיקה בה מוטה מאוד מחמת הגיל, ולכן נותנת הרבה false positive. או איך שלא קוראים לתוצאה מבהילה כמו 1:150 (שאני קיבלתי בזמנו) או 1:80.

בנוסף, בדיקת מי שפיר לא בודקת אך ורק תסמונת דאון, אלא עוד כמה וכמה תסמונות גנטיות חמורות בהרבה מדאון, שאותן בד"כ אין סיכוי לגלות בשקיפות או בסקירה.

אני לא באה להחליש אותך (לא מערערת על הרצון והאפשרות להימנע ממי שפיר), אלא להוסיף מידע. לו הדברים היו כפי שתיארת, לא היתה כמעט לאף אחת סיבה לעשות מי שפיר.

אני חושבת שההנחיה לבצע בדיקת מי שפיר באופן אוטומטי וגורף אם את מעל גיל 35, פשוט מוטעית. אני לא מוכנה לסכן את העוברית שלי כדי להרוויח עוד 5% של ביטחון בזיהוי (99% זיהוי במי שפיר, לעומת 94% בשילוב הבדיקות הלא פולשניות). החיים מלאים בחוסר ודאות, ולדעתי ביצוע הבדיקה הזו נותן לאנשים תחושה כוזבת של ביטחון, אף על פי שאינספור בעיות אחרות אינן נשללות בבדיקה.
אני מעדיפה לעבוד עם עצמי על היכולת לשאת את האי-וודאות ולהאמין שיהיה בסדר ושנקבל כל תינוקת שתיוולד לנו.

yes
אני מסכימה איתך מאוד. כך פעלתי (בגיל מאוחר יותר ממך) ועם הסטוריה 'אללה יוסטור' של התפתחות עוברים לא תקינה.
קיבלתי את כל הבדיקות שרציתי, גם כי שילמתי happy אבל בכל מקרה לא נתקלתי בתגובות קשות כמו שלך
( אולי בגלל ההסטוריה שלי. פתאום בהיר לי כמה המילה היסטריה קרובה להיסטוריה hilarious)
נכון שהרופא שלי בחר לכתוב לי בכרטיס *מסרבת לבדיקת מי-שפיר* , וזה הצחיק-הציק לי, אבל "דילגתי" על ההערה.

היו לי תוצאות מעולות של שקיפות עורפית ושל חלבון עוברי, (משהו כמו של גיל 16 בשיקלול שתיהן יחד למרות הגיל, הסיכון לדאון נמוך מ 1:9999 משהו כזה!! )
ואולי היתה עוד בדיקה ? לא זוכרת.
קראתי סטטיסטיקות של בעיות בעקבות מי שפיר, והשוואתי עם הסטטיסטיקה של התסמונות, ולא היה לי ספק שאני לא לוקחת צ'אנס עם בדיקה שיכולה לסכן לי את ההריון שהיה מאוד מאוד יקר.
מבדיקות גנטיות קודמות שעשיתי היה לי איזה X נוסף, לקחנו גם אותו בחשבון, והסכמנו שאולי תהיה לנו בת עם אותה תסמונת נדירה.
במקביל עבדתי במודע עם המחשבות שלי, הפוחדות והמצפות. הייתי מוכנה לגמרי לא להפסיד את ההריון ולקבל באהבה כל תינוקת שתבוא.

וברוך השם הגיעה מלאכית לעולם flower

אני יודעת שיש שחושבים אחרת ממני.
[בסופו של דבר, את בטח יודעת, כל אחד צריך לחיות עם מצפונו ולהיות מוכן לשאת בתוצאות בחירותיו, לכן עד היום לא כתבתי את מה שהיה בשבילי נכון,
לא יודעת למה בחרתי לשתף... כנראה ענייני 'הגיל המתקדם' מדברים אלי. בטח ימחק בקרוב]

לדאבוננו זה ממש לא 94%. למרות התוצאה המשובחת בשקיפות, החלבון העוברי הוא סרט אחר לגמרי - זו בדיקה (מיותרת ומלחיצה לדעתי) שהסטטיסטיקה בה מוטה מאוד מחמת הגיל, ולכן נותנת הרבה false positive. או איך שלא קוראים לתוצאה מבהילה כמו 1:150 (שאני קיבלתי בזמנו) או 1:80.

קרוטונית, זה דווקא כן 94% (ראי הסבר למעלה על בדיקת אינטגרציה, וראי גם ‏כאן‏, בתחתית העמוד). אלא שהמחיר של רגישות כה גבוהה הוא בספציפיות: אכן יש הרבה false positive. (רק לשם המחשה, אפשר ללא בדיקה בכלל להכריז שכל ההריונות חשודים ולהתהדר ב-100% זיהוי של דאון, אבל כמובן שבמקרה זה כמות ה-false positive תהיה אסטרונומית. כך שאין ספק שהנתון של 94% לא נותן את כל התמונה לגבי יעילות הבדיקה).

בנוסף, בדיקת מי שפיר לא בודקת אך ורק תסמונת דאון, אלא עוד כמה וכמה תסמונות גנטיות חמורות בהרבה מדאון, שאותן בד"כ אין סיכוי לגלות בשקיפות או בסקירה.
נכון, ועדיין אני עומדת על דעתי שלאור נדירות התסמונות הנ"ל, זה פשוט לא שווה את הסיכון. מדובר בסיכון של אחד לאלפים רבים לגילוי מחלה, לעומת סיכון של אחד לכמה מאות לאבד היריון תקין. אני לא מבינה מדוע הנורמה היא להקל בזה ראש.

תודה על התגובות שלכן. נועה - אני מקווה שלא תמחקי.

קודם כל מזל טוב על ההריון, לא ידעתי!
אמנם אני עדיין לא בגילך, ולכן קל לי לדבר – אבל תמיד כשהייתי מדמיינת תסריטים כאלה, חשבתי כמוך.
אני מסכימה איתך לגמרי, מה עוד ש"לאבד הריון שהושג ב'קלות' "  – איך זה שדווקא פה הגיל הוא פתאום לא פקטור? הם כל כך בטוחים שאם תאבדי הריון בגיל כזה תצליחי להשיג אחד נוסף?
לפי כל מה שאת מתארת, לו אני במצבך, גם אני הייתי מוותרת על הבדיקה.
וזה אכן שיא החוצפה ועזות המצח להציג החלטה שהיא בעיקרה אתית כהחלטה רפואית פרופר. אני לא יודעת איך היחסים הרגילים שלך עם רופאת הנשים שלך, אבל לו אני הייתי שומעת משהו כל כך בלתי מכבד זה היה גורם לי להרהור שני לגבי המשך טיפול אצלה. _רק חרדיות לא עושות_ זה פשוט נפלא בתור נימוק (כשהסבטקסט ברור: את הרי לא רוצה להיות כמו הפרימיטיביות האלה).
אני כן עשיתי מי שפיר, בגיל 34, והתגובות שקיבלתי מהרופא שלי ומרופאים אחרים היה "למה עשית מי שפיר??" הרופא שלי ממש ניסה לשכנע אותי שזה מיותר, וכך גם הרופא שעשה לי סקירת מערכות.
טרה, אם מתאים לך לספר מדוע החלטת לעשות את הבדיקה, אני אשמח לשמוע. זה מעניין מאוד.

וסמדר - תודה. אני מבשלת בת שלישית happy (כמוך, טרה, לא?). כן, ניסיתי להחליף רופאה עוד קודם לכן, בעקבות חוסר כימיה קיצונית. מסיבות שונות אני מתקשה למצוא רופא שמתאים לי. כשסוף סוף מצאתי אחת מקסימה, שמכבדת את ההחלטות שלי וגם אפשר להשיג אליה תורים, נשברתי בגלל העובדה שהיא מקבלת בשכונה חרדית ומרוחקת (ולא סתם חרדית אלא שכונה שאם תעברי בה בלבוש לא צנוע, את עלולה למצוא צמיגים מנוקבים כשתחזרי). טוב, זה לא לעמוד הזה...

ועוד דבר שמזמן רציתי לכתוב: התרבות של ריבוי בדיקות היריון קשורה גם לנורמה של ציפייה ללידת ילדים מושלמים. הייתי מאוד רוצה שזה יהיה הפוך. שאפשר יהיה ללדת כאן - ולא רק בחברה החרדית - ילדים עם פגיעות שונות, ולזכות לתמיכה ולקבלה.

אני עשיתי מי שפיר בהריון הראשון בגלל תוצאות לא טובות של השקיפות עורפית. מאוד חששתי מהבדיקה, אבל אחרי שראיתי שהשד לא נורא כל כך, בהריונות הבאים עשיתי גם בדיקה. הסיבה, היא פשוט כי לא רציתי ילד עם תסמונת דאון. ובעיני החלבון עוברי זה סתם חארטה סטטיסטית.
ו-כן, אני רוצה ילדים מושלמים.
אני מבשלת בת שלישית (כמוך, טרה, לא?).
כן hilarious אין כמו שלוש בנות. לאחרונה סיפרו לי שאפילו יש פתגם ביידיש למצב מיוחד זה "טריי טרעאכטרן, אישט ניי שמעכטרן" - "שלוש בנות, זה כבר לא צחוק" משהו כזה. מי שיודע יידיש מוזמן לתקן אותי.
תודה, טרה.
גם אני רוצה ילדים מושלמים, מי לא.
יחד עם זאת, אני נוטה להיקשר מאוד חזק לעוברים שלי, ומשלב מסוים יהיה לי קשה מאוד להחליט על הפסקת היריון, על אחת כמה וכמה במקרים גבוליים שבהם הפגיעה לא ודאית (כמו הידבקות ב-CMV) או כשהילד "לא מושלם" אבל בכל זאת יש לו פוטנציאל לחיים טובים (מקרים קשים של חך שסוע, למשל).

לא במקרה אני מציגה את זה כעניין רגשי ולא אידאולוגי. אצלי זה לגמרי ככה. ואולי היחס שלי לבדיקת מי שפיר נובע גם מהעובדה שאני מרגישה שדילמה של עובר עם דאון תקרע אותי לגזרים.

ואולי היחס שלי לבדיקת מי שפיר נובע גם מהעובדה שאני מרגישה שדילמה של עובר עם דאון תקרע אותי לגזרים.
אני מרגישה שעבורי, חיים עם ילד דאון יהיו קשים יותר מדילמה של להפיל או לא להפיל או מהתמודדות עם ההחלטה, אחרי הפלה של עובר עם דאון.

לדעתי יש הבדל גדול בין מה שרופאים במרכז אומרים על בדיקות לבין רופאים בפריפריות. אני בטוחה שבתל אביב רופאים כמעט ולא פוגשים נשים שלא עשו סקירת מערכות מוקדמת ואילו רופאים בפריפריה פוגשים כאלה כל יום.

וזה אכן שיא החוצפה ועזות המצח להציג החלטה שהיא בעיקרה אתית כהחלטה רפואית פרופר
זו אכן החלטה אתית וערכית.

הייתי מאוד רוצה שזה יהיה הפוך. שאפשר יהיה ללדת כאן - ולא רק בחברה החרדית - ילדים עם פגיעות שונות, ולזכות לתמיכה ולקבלה.
גם אני, אבל אני לא מוכנה להשתתף בניסוי...

אני בטוחה שבתל אביב רופאים כמעט ולא פוגשים נשים שלא עשו סקירת מערכות מוקדמת
או 17 בדיקות גנטיות (בעלות מלאה)...

נוסעת_סמויה‏, מאוד מצא חן בעיניי מה שכתבת, ואני מקווה שהחלטת לא לעשות בדיקת מי שפיר בסופו של דבר.

גם אני בת 37 וקיוויתי להימנע מהבדיקה, אבל בסופו של דבר עברתי אותה אתמול, בעיקר מפני שתוצאת התבחין המשולש הייתה לא מי יודע מה (1:234), פלוס חשש קל ל-CMV (הידבקות ראשונית שלי לפני ההריון, אבל לא ברור אם בסמוך להריון או כמה חודשים לפניו).
לצערי לא עשיתי בדיקת אינטגרציה, ולכן לא היה לי מושג איך לשקלל את תוצאות התבחין המשולש עם תוצאות השקיפות העורפית (1:1000) ותוצאות סקר השליש הראשון (1:1500).

הבדיקה בוצעה בסופו של דבר בבית חולים תל השומר, אבל לא במכון הגנטי בו מבוצעות בדיקות מי השפיר בדרך כלל (כנראה בגלל ה-CMV), אלא ביחידה לבריאות העובר בהנהלת פרופ' ליפיץ (קומה אחת מתחת למכון הגנטי). הרופא המדקר היה ד"ר חן.

אני רוצה להוסיף כאן לדיון שני דברים נוספים:

  1. מרגיז שלא ניתן להשיג מידע סטטיסטי מפורט ועדכני לגבי הסיכון בבדיקת מי שפיר. החל משיעור ההפלות מדי שנה בעקבות בדיקת מי שפיר בכל אחד מבתי החולים בארץ וכלה במחקר סטטיסטי של הקשר בין גורמי סיכון מגוונים לבין הפלה לאחר בדיקת מי שפיר.

  2. יש שיקולים שאנחנו לא לוקחות בחשבון בהתלבטות אם לעבור בדיקת מי שפיר או לא, ואולי צריך לקחת אותם. אני מתכוונת למבנה הספציפי של הרחם שלנו. אצלי למשל השילייה אחורית, וזה יוצר פחות סיכון בבדיקה, ביחס לשילייה קדמית. הבנתי גם שניתן לראות באולטרסאונד אם קיימים צינורות מעיים בסמוך למסלול של המחט, ואולי זה שונה מאשה לאשה. מעבר של המחט דרך המעיים הוא קטלני לעובר ולאשה (אני מכירה אישית מקרה של מישהי שניצלה בנס מארוע כזה. העובר מת כמובן).
באסותא ת"א למשל נאמר לי שהסיכון ה"רגיל" הוא בין 1:200 ל-1:400, אבל זה הסיכון העולמי, ואצלם זה רק 1:700.

החל משיעור ההפלות מדי שנה בעקבות בדיקת מי שפיר בכל אחד מבתי החולים בארץ
אכן נתון שהיה יכול להיות שימושי מאוד. אם כי לא פחות מבית החולים, חשובה זהות המדקר והניסיון שלו.

אמת_וצדק‏, מאחלת לך תוצאות טובות לבדיקה.

לשמחתי, אצלי תוצאות התבחין המשולש תמכו בהחלטה לא לעשות את הבדיקה (סיכון משוקלל ע"פ גיל + תבחין משולש: 1:3000). כשאני מצרפת את כל התוצאות הקודמות שכולן היו תקינות לחלוטין (שקיפות עורפית, סקר שליש ראשון, סקירה מוקדמת), אני באמת חושבת שבמקרה שלי בדיקת מי שפיר היא כמעט מעשה לא אחראי. ההיריון הזה אולי לא "יקר" בהגדרות של מערכת הבריאות, אבל לי הוא יקר מאוד.

חיפשתי עוד מידע על הבדיקה ומצאתי משהו מעניין, שתומך בעמדה שלי: ב "כתבה" ‏http://www.doctors.co.il/xID-4693,xCT-229,m-Doctors,a-Article.html‏ משנת 2006 נכתב כי במשרד הבריאות "עובדים לאחרונה על תכנית ממשלתית עתידית לפיה יבוטל הסבסוד של בדיקות מי שפיר לנשים מעל גיל 35. במשרד טוענים כי עצם קיום הבדיקה מהווה סיכון רב יותר מאשר החשש לגילוי מומים אצל העובר (...) בדיקות דם ובדיקות אולטרה סאונד מאפשרות אף הן לחשב את הסיכון האישי הכרוך בהולדת עובר עם מום. על פי ההחלטה החדשה, אם תתקבל, הזכאות לסבסוד בדיקת מי שפיר תינתן לאישה על פי הסיכון, ולא אוטומטית על פי גילה".

תודה על השיתוף, נוסעת סמויה, אני בת 36 וחצי ומאוד הופתעתי כשהגעתי לדיקור אתמול והרופא דיבר אתי ועם בנזוגי והסביר לנו שעל פי תוצאות החלבון העוברי אין צורך רפואי ממשי לבצע את הבדיקה ויותר חשוב לדעתו לא לסכן את ההריון כי הסיכון שיש לי תינוק עם מום הוא זניח ופחות סביר מהסיכון של ההריון ושלי.

זה משהו שלא ציפינו לו ולקחנו כמה דקות להתלבט, בסוף החלטנו לא לעשות את הדיקור וסיכמנו אתו שאם חלילה משהו ייראה חריג בסקירת המערכות המאוחרת, נתאם אתו והוא יעשה לנו את הדיקור בכל זאת.

מקווה שהכל יהיה רק לטובה, אני משתדלת להיות רגועה ולהאמין שהבחירות שלי נכונות כי הממסד נוטה לכאן ולכאן וקשה לדעת מה לבחור.

heart

תגובה לדברים שנכתבו כאן למעלה - בדיקת חלבון עוברי היא ממש לא סתמית... יש את הפן הסטטיסטי של הגיל שממנו אפשר להתעלם ויש גם את הסקאלה השנייה והיא החשובה שלפיה אפשר להווכח אם קיים סיכון או לא.

לדעתי מה שמגוחך הוא שברגע שאישה חוגגת יום הולדת 35 כבר מלעיטים עליה מליון בדיקות וגורמים לה להרגיש נורא בגלל שהיא רוצה הריון טבעי וזורם בלי לקחת כמובן מאליו את כל הבדיקות.

וכשהיא צעירה יותר וכן רוצה להבדק, מסתכלים עליה מוזר. זה ממש אדיוטי.

אני עשיתי בחירה לא לעשות סקירה מוקדמת ושקיפות עורפית. את מי השפיר כן היה לי חשוב לעשות אבל מאחר והרופא דיבר אתי ואמר שבעיניו באמת הסיכון זניח, השתכנעתי להניח לזה ואני משתדלת להיות שלמה עם ההחלטה.

הלוואי והיו יותר מכונים שמלמדים אותנו הנשים להקשיב פנימה - אל הגוף שלנו ואל העובר/ים שלנו ולא להלחיץ כל הזמן כי רק זה יכול להזיק.... heart

ד'ר וולמן_ מדקר דיקור שפיר בבית החולים איכלוב מדקר מעולה מהיר ומקצועי ממליצה בחום (:
אני בת 36 בהריון ראשון עם תאומים ומתלבטת אם לעשות מי שפיר, שמעתי שבתאומים הסיכונים להפלה גבוהים יותר
למישהי יש ניסיון / מידע בנושא
הסיכון כפול תיאורטית, כי בהריון תאומים מבצעים שני דיקורים.

השיקולים נותרים אותם שיקולים (שיקולי מוסר, סטטיסטיקה, עלות/תועלת/נזק של הבדיקה וכולי).

מישהי יש ניסיון
לי. עשיתי ואיבדתי תאומות בשבוע 20. הלכתי אוטומטית בעקבות "המלצות משרד הבריאות" ונפלתי לידיו של רופא וצוות חפיפניקים ושקרנים.
(לא זוכרת את שם הרופא... זה הייה לפני 14 שנים לפחות ומאז נולדו לי עוד שניים בריאים בגיל37 ו-39 ).
האם מישהי יודעת משהו על ד"ר פיקאר וד"ר שושני בהקשר של מי שפיר?
שניהם בהדסה עין כרם- ירושלים
עדיין לא שלמה עם העניין אבל כנראה נעשה דיקור של מי השפיר (בעקבות cpc במוח העובר).עדיין אין תוצאות של החלבון העוברי. השילייה קידמית והעובר פעיל מאוד והבנתי שזה מקשה על הדיקור.
קבענו תור באסותא אצל אריק כהנא שקיבלנו המלצות עליו. העניין הוא שאני ממש מתה מפחד שאני הורגת את העובר בעקבות הבדיקה, שאני אצטרך להפרד ממנו. איך מתגברים על הפחד?
עשיתי את הבדיקה במדיקל סנטר אצל פרופסור אפלמן. מאד מקצועי ו גם בן אדם! ברגע הכי לחוצה הצחיק אותי. אני ממליצה עליו בחום.
יש לי תור לדיקור בתל השומר, הם לא הסכימו להתחייב לי איזה רופא יעשה לי את את הבדיקה , איך אפשר לבקש רופא מסוים? יש סיכוי שיופיע לי פתאום סטודנט מתמחה? הם הזכירו 3 רופאים ליפיץ ,ויס וחן .מישהיא נבדקה אצלם?
שלום לכולם רציתי לתקן ולהמליץ על דר' עדי דוידסון בעקבות מפגש מיוחד עם הרופא במהלך ההריון הקשה שחוויתי

שליווה אותי במעקב אישי ותומך בסקירה ובמי שפיר וזאת למרות שהגעתי כחברת קופח' באופן ישיר
אני עשיתי את הבדיקות שכללו גם את האינהיבין (שאמור להעלות את הרגישות של הבדיקה) בשכלול הכללי סופי של סקר ביוכימי מהשליש הראשון, החלבון העוברי + אינהיבין יצא לי שלפי הגיל הסיכון הוא 1:580 ויחד עם הבדיקות סקר 1:2300. השקיפות העורפית וגם הסקירה המוקדמת היו תקינות לחלוטין. בתחושה הראשונית שלי, בבטן, אני לא רואה סיבה לסכן את ההיריון עם בדיקת מי שפיר, תומך בכך הוא רופא הנשים שלי שטוען שללא אינדיקציה רפואית - אין צורך בבדיקה פולשנית שכזו ושהרבה נשים נוטות לשכוח את הסיכון של הבדיקה ואת האפשרות (גם אם קטנה - אז מה??) להפלה ואיבוד ההיריון. הסביבה ה"תומכת" החלה להציף בלחץ לא סביר של משפטים כמו חוסר אחריות ואני התבלבלתי לגמרי. עוד לא נולד התינוק וכבר אני אמא לא טובה. מה דעתכן? אני יוצאת מדעתי....
בת כמה את ?

כמה קשה היה לך להיכנס להריון ?
כמה את משוכנעת שתפילי עובר פגוע ?(אני למשל ידעתי שלא אפיל בשלב הזה וזה היה אחד השיקולים לא להיבדק)
עוד לא נולד התינוק וכבר יש לך התנסות במצב המתסכל הזה, שגם השכל וגם הרגש אומרים לך א', אבל הסביבה ה"תומכת" לוחצת לב'. את יודעת שזה יקרה גם עם שאלת השאלות, אם קר לו עכשיו או חם לו...
את האמא. תסמכי על עצמך.
ולגופו של עניין, אני באמת ובתמים לא מצליחה להבין אמירות כאלה:
חוסר אחריות
אמא לא טובה
בהקשר של דיקור מי שפיר.
נניח שיש מקום לדיון על כך בבדיקה כמו gbs, שאז יש שאלה כמה סיכון את מוכנה לקחת שהתינוק יידבק, חלילה, וכמה את מוכנה לסכן כדי למנוע את ההידבקות. אבל איזה מקום יש לדבר על חוסר אחריות בדיקור מי שפיר? כאן אין לתינוק שום רווח מהבדיקה, והשאלה היא רק בינך לבין עצמך - כמה את מוכנה לסכן כדי לא ללדת ילד פגוע. הרי הבדיקה לא תהפוך ילד חולה לבריא, נכון? אז איך בדיוק זה חוסר אחריות לא לעבור אותה? איך זה חוסר אחריות להחליט שבכל מקרה את רוצה ללדת אותו ולגדל אותו ומוכנה להסתכן בכך שהוא פגוע?
נשגב מבינתי.
ואולי זה "חוסר אחריות" לעשות מי שפיר במצב כזה? זה, לפחות, מה שאמר לחברה שלי הרופא שלה בקנדה. לדבריה הוא היה המום מהישראלית המשוגעת שרוצה לעשות מי שפיר ללא אינדיקציה רפואית, רק מפני שהיא כבר בת 37.
הלוואי, הלוואי ויכולנו להבטיח את עצמנו מפני כל הדברים הרעים שיכולים לקרות לנו בהיריון ובחיים. בדיקת מי שפיר נותנת לחלק מהאנשים הרגשה של שליטה בגורל, וזה בסדר גמור, אבל יש בזה מרכיב אשלייתי לא מבוטל.

מאחלת לך שתהיי שלמה עם ההחלטה שלך flower.

בת כמה את ?

אני בת 33 - לדברי הרופא גיל גבולי של ממש..
ובכל זאת,
תודה לכן. כתבתן במילים את מה שמרגיש אצלי בפנים. אני מקווה שאצליח להיות חזקה מול הסובבים אותי ולקבל את ההחלטה הנכונה.

מצטרפת להמלצה על ד"ר שפירא בחיפה. הוא היה מקצועי, אדיב, משעשע והסביר כל דבר בפרוטרוט. התוצאה גם היא יצאה טוב, אבל זה כבר לא קשור אליו happy

להבנתי, הסיכון בבדיקה תלוי בעיקר ברופא המדקר. הסיכון הרשמי, 1:200, הוא שקלול של כל סטטיסטיקות ההפלות על פני כל הרופאים, אבל לכל מדקר סטטיסטיקה אישית התלויה בעיקר ברמת המיומנות שלו. אם כבר מחליטים ללכת לבדיקה (אני הלכתי בעקבות חלבון עוברי לא מזהיר), כדאי ללכת לבודק בעל סטטיסטיקות הפלות קטנה ככל האפשר.

בדיקת מי שפיר נותנת לחלק מהאנשים הרגשה של שליטה בגורל, וזה בסדר גמור, אבל יש בזה מרכיב אשלייתי לא מבוטל.
זו לא אשלייה, רק צריך להיות מודעים לכך שהבדיקות מגלות רק חלק קטן מהצרות. אם מעוניינים לעשות מה שאפשר כדי לא להביא לעולם ילד פגוע, הבדיקה היא חלק מהתהליך המצומצם העומד לרשותנו.

קישור | העבר | מחק *הריונית* (01.04.2009 14:20):
אני ממליצה החום על ד"ר שפירא מחיפה. אני סובלת מפחד ממחטים ולא האמנתי שאצליח לעבור את הבדיקה בעודי בהכרה- ודווקא הופתעתי לטובה. הרופא מקצועי מיומן ומצחיק. מסביר מעולה הכל כולל את הסיכונים והסיכויים. ובכלל הבדיקה היא סבירה - הרבה פחות מאיימת ממה שהפחידו אותי. לאנשים יש נטיה להלחיץ ולהפחיד אבל ה"שד" אינו נוראי אלא נסבל.
לעניין הסיכונים של הבדיקה - בכל בדיקה פולשנית יש סיכונים וסיכויים - לדעתי הכי חשוב לבדוק היטב את הרופא אשר אליו את פונה לצורך ביצוע הבדיקה. לא לקבל המלצה מכל אחד ופשוט לערוך בירור מקיף. אישית - למרות שהיתה לי הפניה של יועץ גנטי לביצוע הבדיקה ויכולתי לערוך אותה על חשבון משרד הבריאות העדפתי לשלם לרופא באופן פרטי ולדעת שאני בחרתי את מי שיבצע את הבדיקה מבלי לסמוך על "מי בתורנות" בבית החולים במועד שנקבע לי.
ממליצה בחום על ד"ר יורם מנור ממכבי. הוא עושה את דיקור מי השפיר ברמת מרפא בפתח תקוה ובנוסף עושה גם סקירות מערכות. איש עדין, נעים, רגוע ומרגיע.
אני בת 35 בהריון ראשון ועשיתי את בדיקת מי השפיר. עשיתי אותה כי אני פוחדת להתמודד עם ילד עם תסמונת דאון, אני לא בטוחה שאוכל להכיל את הקושי הזה למרות שאני יודעת שהחיים מזמנים לנו כל מיני דברים שאין לנו דרך לצפות או לבטח את עצמנו מפניהם. יתכן שזו באמת אשליה של בטחון ועם זאת, העובדה שעשה את הבדיקה ד"ר מנור הרגיעה אותי ונסכה בי בטחון שהבדיקה עצמה תהיה בטוחה. אני לא מספיק אמיצה כדי לוותר על הידיעה המוקדמת, לכאן או לכאן.
עם זאת, לצערי אני יודעת שדרך כל הבדיקות הללו אנחנו מכניסות לעובר שלנו את ההכרה ש"אנחנו אוהבים אותך אבל מחכים לראות אם אתה בסדר כדי להחליט אם אנחנו רוצים אותך באמת" מן הרגשה בסיסית של חוסר קבלה. ואני מסכימה לחלוטין עם מי שכתבה כאן למעלה שכדאי לעשות מחקר, אם אפשר, על השפעות הבדיקות על העוברים.
עם זאת, לצערי אני יודעת שדרך כל הבדיקות הללו אנחנו מכניסות לעובר שלנו את ההכרה ש"אנחנו אוהבים אותך אבל מחכים לראות אם אתה בסדר כדי להחליט אם אנחנו רוצים אותך באמת" מן הרגשה בסיסית של חוסר קבלה.
אבל זו לא המטרה היחידה של הבדיקה הזאת או בדיקות בהריון בכלל. אפשר לגלות בבדיקות מומים שבעקבותיהם לא בהכרח נחליט לוותר על העובר, אבל רצוי שנהיה ערוכים אליהם, גם רפואית וגם נפשית.
למשל, אני מכירה סיפור של הורים שגילו לעוברם בסקירה מום חמור בלב. הם ארגנו מראש תור לניתוח בשניידר והיו ערוכים לשהות ממושכת בבית החולים לאחר הלידה. הידיעה המוקדמת הצילה את חיי התינוק שנאלץ לעבור בדחיפות צינתור ועוד מספר ניתוחים במהלך שנתו הראשונה.
גם לגבי מומים שאינם ניתנים לתיקון, כמו תסמונת דאון, יש יתרון גדול לדעתי בהכנה מראש, נפשית וגם ארגונית לקראת שינוי משמעותי שכזה בחיי המשפחה.
_יש יתרון גדול לדעתי בהכנה מראש_
ללא ספק. גם לדעתי.
אלא שאז נכנסת השאלה כמה את מוכנה לשלם עבור הידיעה מראש הזו. דווקא סיפור כמו שהבאת ממחיש את העניין: נניח שאת האינפורמציה שקיבל אותו זוג בסקירה אפשר לקבל רק ע"י מי שפיר. האם היו מעמידים את העובר – אותו תינוק שהושקעו משאבים אינסופיים בהצלתו – בסיכון של הבדיקה? אני מאמינה שאלו המעדיפים להביא לעולם תינוק גם אם הוא פגוע לא ירצו לבצע בדיקה שמסכנת אותו בשיעורים לא זניחים - כי זה סותר את השקפתם הבסיסית.
מה שכן – אישית קטונתי מלקבוע מה עובר לעוברים בראש וכיצד הם מפרשים את הבדיקות הנעשות במהלך ההריון. אולי כמו שלאנשים מבוגרים יש הרבה דעות בסוגייה גם בין עוברים רווחות גישות שונות לעניין. ולכן החפיפה בין הציר אומץ-פחדנות לציר ויתור על ידיעה-ידיעה מוקדמת – אני לא בטוחה שאני מסכימה לה. זה במידה רבה תלוי בערכים ובהשקפות שבאים איתם מראש. אגב, ורד, כמו שכתבת, גם אם עשית בדיקת מי שפיר – לטוב ולרע, כר אי הידיעה שלך נותר רחב ופורה כמעט באותה מידה happy.
אני מאמינה שאלו המעדיפים להביא לעולם תינוק גם אם הוא פגוע לא ירצו לבצע בדיקה שמסכנת אותו בשיעורים לא זניחים
טוב, כפי שאת יודעת, ההגדרה של שיעורים לא זניחים זה ענין של אמונה happy
כאמור, לבדיקת מי שפיר יש סיכון קטן מאוד אם מבצע אותה מדקר טוב. מבחינתי, גם אם הייתי מאלה שיולדים לא משנה מה (ואני לא) אחד ל-2000 נניח הוא סיכון סביר ושווה את הידיעה.על אחת כמה וכמה, אם המום החמור, שהסיכויים לצאת ממנו בשלום אם יודעים עליו מראש הם גדולים מ-1 ל2000, מתגלה תחת סיכון שבדיקור - כן, אני מעדיפה לדעת על זה מראש.
היי לכולן, עד עכשיו העברתי את ההריון בקריאה נעימה ביותר של האתר הזה ועכשיו, פתאום, בפעם הראשונה יש לי צורך לכתוב.
אני בת 36, שבוע 18 להריון ראשון ספונטני ומהיר. טפו טפו טפו עד עכשיו עבר יופי, בלי יותר מדי מיחושים ועם הרבה שמחה ורוגע. מלכתחילה, תיכננתי שלא לעשות בדיקת מי שפיר - קראתי רבות בנושא, החלטתי לעשות את כל הבדיקות הלא חודרניות כדי להימנע ממנה וגם זוג חברים שעבר הפלה יום לאחר הבדיקה- הביאו אותי לידיעה ברורה שאני לא עושה את הבדיקה. היום....קיבלתי את תוצאות בדיקת התבחין המשולש (יענו-חלבון עוברי++) ולפתע- כתוב שם שאני "בסיכון ללידת ילדה עם תסמונת דאון". הסטטיסטיקה של הבדיקה אומרת 1: 427. רפאת המשפחה מיהרה להתקשר אלי וליידע אותי שעלי לגשת בדחיפות לרופאת הנשים ו/או יועץ גנטי שבעקבותיו "וודאי" שאעשה בדיקת מי שפיר. עכשיו....בגלל הגיל שלי נקודת ההתחלה הסטטיסטית שלי בהקשר לתסמונת דאון היא 1:427 אחרי שקיפות עורפית שהייתה תקינה ביותר ואף נצפה גשר אף - ירד הסיכון הסטטיסטי ל- 1:1600, בבדיקת הדם הנוכחית (שידועה לשימצה בכך שהיא הכי לא ספציפית והכי לא מדוייקת שיש...) בה מ-3 הערכים הנבדקים רק החלבון העוברי נמוך מהמקובל...ירדתי סטטיסטית בחזרה לנקודת ההתחלה שלי 1:427. בתחילה הופתעתי כי אני עוברת את ההריון הזה בידיעה ברורה ונעימה שהכל בסדר. אבל בהלתו הניכרת של זוגי הלחיצה אותי קצת. נקבע תור לרופאת נשים או יועץ גנטי ונשמע מהם קצת יותר, אבל פתאום אני מבינה שזה לא רק אני מחליטה כאן. יש גם את זוגי האהוב שבדרך כלל לא נבהל בקלות והפעם- אני רואה שהוא לא רגוע והוא גם אומר שהוא לא רוצה ילדה פגועה. גם אני לא. אבל אני מאד מאמינה שאם היא תיוולד כזו- יש וודאי סיבה משמיים לכך ואני בכל מקרה רוצה להיות אימא שלה.
אנחנו מנסים להתחבר לתחושות האינטואיטיביות הכי עמוקות שלנו כדי לבחון מה אנחנו רוצים לעשות וכמובן שלא משתפים אנשים שיש סיכוי גבוה ש"יקראו אותנו לסדר". כן שיתפתי חברה קרובה שבעצמה הייתה בהריון עם תאומים וחלבון עוברי נמוך שהלחיץ אותה ובבדיקת מי שפיר הכל היה תקין להפליא. וגם תאומיה המופלאים בני ה-7.... היא גם הזכירה לי את השקיפות התקינה ואת חוסר הדיוק של הבדיקה המעצבנת הזו...
ווי, יצא לי ארוך...יש למישהי משהו לתרום לי?? בכל מקרה, תודה על הקריאה...
אבל אני מאד מאמינה שאם היא תיוולד כזו- יש וודאי סיבה משמיים לכך ואני בכל מקרה רוצה להיות אימא שלה.
אם את עומדת ללא פקפוק מאחורי האמירה הזו, זו השורה התחתונה. במקרה כזה, לא תפסיקי את ההריון בכל תוצאה שהיא. רק נשאר לחשוב כמה שווה לך ידיעה מראש – ובהתאם לזה להחליט.
אם אני מבינה נכון, הבעיה היא שבן זוגך לא חולק איתך את העמדה הזו.
אתם צריכים כמובן להגיע להחלטה ביחד, אבל אישית אני חושבת שהזכות לקבוע סופית היא של בעלת הגוף שבו מדובר. המחיר שהיא משלמת – על כל החלטה – הוא גבוה יותר.
ווי, יצא לי ארוך...יש למישהי משהו לתרום לי??
אנסה רציונלית: קודם כל, מלכתחילה לא הייתם מודאגים מהסיכויים בהתאם לגיל, שזהים לסיכויים משקלול כל הבדיקות. אני מנחשת שמה שהדאיג זו תוצאת השקיפות הטובה ובעקבותיה העליה החדשה בסיכויים, נכון? אולי כדאי לנסות לחזור להלך הרוח שבו שריתם (שניכם) לפני מכלול הבדיקות ולשחזר מה חשתם אז.
שנית, 1:427 הוא אכן סיכון גבוה יחסית ל1:1600, אבל עדיין מדובר בחמישית האחוז בערך.
אם היו מציגים את הדברים כך: "99.8 אחוז שהכל בסדר", הייתם פחות מודאגים? אצלנו המצב בין בני הזוג היה הפוך. תוצאת החלבון היתה 1:200, מיד נכנסתי ללחץ, ואילו בעלי (מתמטיקאי, מה לעשות) היה מאוד רגוע עד להוודע התוצאות. שאלתי אותו: מה, היית בטוח שהכל בסדר? הוא ענה לי: בטוח ב99.5 אחוז. אם הייתי צריך להיות מודאג מכל הדברים שיש להם חצי אחוז סיכוי להתרחש, היה לי מאוד קשה להתקדם בחיים.
שלא תביני לא נכון, אני חוויתי את בדיקת מי השפיר כ"לא נורא בכלל וסתם דאגתי", ואני חושבת שהייתי מחליטה שוב לעשות תחת אותן הנסיבות.
מסכימה עם סמדר ש
אבל אני מאד מאמינה שאם היא תיוולד כזו- יש וודאי סיבה משמיים לכך ואני בכל מקרה רוצה להיות אימא שלה.
זו השורה התחתונה, וגם אני חושבת ש הזכות לקבוע סופית היא של בעלת הגוף שבו מדובר. המחיר שהיא משלמת – על כל החלטה – הוא גבוה יותר.
תודה רבה על מה שכתבתן. הדברים בהחלט מוסיפים נקודות חשובות למחשבה , פוקוס בחשוב ופרופורציה.
תודה. היום בבוקר גם אני וגם בן זוגי רגועים יותר.
איך אני שונאת את בדיקת החלבון העוברי הזאת! לי יצא בהריון הראשון 1:153 וכמובן שטיפסתי על הקירות ועד שקיבלתי תוצאת מי שפיר תקינה לא נרגעתי.
בהריון האחרון כבר בכלל לא עשיתי את הבדיקה. זאת בדיקת סקר לא משקפת, הגיל מטה אותה הרבה יותר מדי.
גלית, אני כל כך מזדהה...
גם אני בשבוע 18 להריון, והיום קיבלתי ממעבדות זר טלפון שאומר שהסיכוי לתסמונת דאון הוא 1:320.
זה אחרי שבשקיפות עורפית אמר הרופא שהסיכוי הוא 1:1600.... אז פתאום העליה הזו היתה מבהילה.

לאורך כל ההריון עד כה סרבתי לקבל את הגישה של "המערכת" שאחרי גיל 35 חייבים לבדוק מי שפיר (מה, אבל נותנים לך את הבדיקה בחינם. לא תקחי?). (אני בת 36). הפולשנות הזו הפריעה לי. לכן בחרתי לעשות את כל הבדיקות הלא פולשניות של הסקר והחלבון העוברי - ועכשיו פתאום המספר הזה...

תודה אל_פקה‏! ממש אהבתי את הגישה הזו: אם הייתי צריך להיות מודאג מכל הדברים שיש להם חצי אחוז סיכוי להתרחש, היה לי מאוד קשה להתקדם בחיים. זה עודד אותי לקרוא, ולנסות לתרגל את המבט הזה אל החצי המלא של הכוס happy (בתור פולניה - אפילו שרק למחצה - זה לא פשוט!).

אחרי שיח ודברים עם בן זוגי התומך, החלטנו לעשות את הבדיקה.
הוא אופטימי מטבעו, ובוחר לראות את הסיכוי והאפשרויות הטמונות בכל אופציה שנבחר, ועמד מאחורי הבחירה שלי לרצות לדעת.
אני לא יודעת אם אחליט לעשות הפלה אם אכן יתגלה עובר עם תסמונת דאון. אבל מאד חשוב לי לדעת ולא להמצא בחוסר וודאות עד הלידה.
השינוי הצפוי בחיינו עם הופעת ילד ראשון יהיה גדול מאד גם כך... אני מרגישה שחשוב לי מאד להתכונן ולהערך עד כמה שניתן, ולדעת בפני מה אנו עומדים.
אני חושבת שגם הלחץ הנפשי והמתח שאני עשויה לפתח עלולים לגרום נזק (ומי יודע מה מחירו של זה לאורך זמן לעובר).

אני מודעת לכך שאולי אפשר להתפתח ולהמנע מדפוסי חשיבה שמביאים ללחץ ומתח וחרדה - אבל השלמתי עם זה שכנראה לא אוכל להשלים את כל ההתפתחות הנחוצה כדי להיות אדם מושלם או אם מושלמת עד לפני הלידה happy

היינו אצל רופאת הנשים כדי להתייעץ, היא הייתה מאד מכבדת ושקולה ואמרה שבדיקת הדם לחלבון עוברי אכן בדיקה מאד לא ספציפית ושלדעתה עוד מס' שנים, אף אחד כבר לא יעשה אותהאלא יפתחו איזשהו שיקלול של כל הבדיקות האחרות. כשבן זוגי שאל אותה מה היא הייתה עושה במקומנו היא אמרה שהייתה עושה מי-שפיר. בכל מקרה , היא נתנה לנו הפנייה ליועץ גנטי אם נרצה להמשיך לבדוק אבל איכשהו , אצל שנינו התחושה המודאגת קצת התמוססה ונראה לי שנניח לזה. זה כן מעלה שאלות רבות ביני לבין עצמי עד כמה אהיה מוכנה אם בכלל, להיות אימא לילדה "שונה" והאמת היא שזה מעציב אותי שנהיינו כולנו חרדתיים מפני שונות. לא יודעת...מהרהרת בקול..
עשיתי אתמול את הבדיקה אצל פרופ' רון גונן בחיפה (באופן פרטי. הבדיקה מבוצעת במכון מאר בבית החולים בני ציון).
הוא איש נעים וסבלני. הבדיקה עצמה לוקחת ממש דקה.
לי זה כאב (אבל הבנתי מחברות שברוב המקרים זו דקירה כמו בדיקת דם).
אחרי הבדיקה אני ביום של התאוששות ושכיבה בבית.
מאד חששתי מהבדיקה, וגם עכשיו אני לא יודעת אם בפעם הבאה פשוט אעשה את זה במקום את כל מסכת הבדיקות הלא-פולשניות (ולא מדויקות). יש משהו בחדירה הזו לרחם שמרגיש לא נכון...
הייתי שלמה עם ההחלטה לעשות את הבדיקה, בגלל הרצון לדעת...
והאמת היא שזה מעציב אותי שנהיינו כולנו חרדתיים מפני שונות. לא יודעת...מהרהרת בקול..
כן. מזדהה.
שלום אני עשיתי מי שפיר שיצא לי 47 xxx triple x שזה אמרו לי בסדר שהיא תהיה ילדה רגילה אני עשיתי חלבון עוברי שיצא 1:974 גם כל הסקירות בגדר הנורמה אמרו לי שאין שום ספק לעשות הפסקת הריון אני מאוד מודאגת ומפחדת אני לא יודעת מה לעשות העם זה באמת בסדר אמרו לי שהיא תהיהי גבוה גובה לא מפריע לי רק שתהיהי בריא אני צריכה עזרה בבקשה אני מבולבלת
אתר מומלץ בנושא "מי שפיר" ‏www.meyshafir.com
בהחלט אתר מענין, מישהו מכיר אתרים נוספים מפורטים ברמה שלו בנושא של מי שפיר ?
שלום לכולן. רציתי לשאול אם יש כאן מישהי שעשתה מי שפיר בשבוע 32. כרגע אני רק בשבוע 15, ומפחדת פחד מוות מבדיקת מי השפיר. בת דודתי איבדה עובר בעקבות בדיקת מי שפיר, כך שבשבילי זו לא סטטיסטיקה. השקיפות הייתה בסדר, ואת תוצאות הבדיקה המשולבת אקבל בעוד 3-4 שבועות. הבעייה העיקרית היא שהרופא לא מבין איך אני חושבת אפילו לוותר על הבדיקה (בגלל הגיל - 36). בשבילי, לעומת זאת, לאבד ילד בעקבות הבדיקה זה פשוט משהו שאני לא יכולה לעמוד בו. הרעיון מזעזע אותי, ואני לא מוכנה לסכן את התינוק. מצד שני - אני לא חושבת שגידול ילד עם תסמונת דאון זה משהו שאני יכולה לעשות, מבחינה אישית ומשפחתית. ניסיתי לחפש דרכים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - כלומר לקבל תשובה ודאית מבלי להסתכן בהפלה, ואולי מצאתי - ראיתי שנשים עם הריון "יקר" (כאילו ששלי זול!) אחרי הפריות וכו', עושות מי שפיר בשבוע 32. אם מסתבר חלילה שהעובר לא בסדר - עוברים לידה שקטה, משהו שאני לא מאחלת לשונאיי, ובכל זאת נראה לי עדיף על אובדן של עובר בריא. ואם יש חלילה הסתבכות בעקבות הבדיקה ולידה מוקדמת, יש סיכוי לא רע שהעובר ישרוד בשבוע 32. כמובן שאני לא יודעת מהם הסיכונים האחרים בשבוע 32 לעומת בדיקה רגילה, ואני עוד אתייעץ עם רופא, בכל מקרה רציתי לשמוע אם יש כאן מישהי שעשתה את זה ומה אמרו לה. המון תודה, ושבת שלום לכולן.
הבעייה העיקרית היא שהרופא לא מבין איך אני חושבת אפילו לוותר על הבדיקה (בגלל הגיל - 36).
רופא אפשר להחליף, נכון? את התחושה והבחירה הערכית שלך אי אפשר.
קרוטונית, תודה. זה לא רק הרופא - אם כי הוא מלחיץ אותי מאוד, ואולי זה רעיון טוב להחליף אותו... זו גם אני - קשה לי עם חוסר הודאות. אם יגידו לי בוודאות שהסיכון היחיד במי שפיר בשבוע 32 הוא לידה מוקדמת - ולא, נניח - זיהום שיפגע קשה בעובר - אני מעדיפה את זה על פני הסיכון של מי שפיר "רגיל".
לידה מוקדמת זה סיכון ממש לא מבוטל. פגים הם קבוצת סיכון לכל דבר ועניין (כולל זיהומים sad ששכיחים באשפוזים ממושכים).

ולצערי אין פה מילות הרגעה או תרופת קסם - הבחירה היא בחירה ערכית. לא סטטיסטית ולא רפואית.

קשה לי עם חוסר הודאות.
ברוכה הבאה לאמהות... hug
צר לי שאין לי תשובה נחרצת.
תודה... אוף זה קשה...
אכן, הבחירה היא כפי שהצגת אותה, מה את פחות מוכנה שיקרה: לאבד הריון בריא או ללדת תינוק עם מומים קשים כאלו ואחרים (כאמור, זה לגמרי כולל לידה בשבוע 32).
מתלבטת,
הבדיקות האלו אינן סתם- הן באות להבטיח שבבטנך עובר בריא.
מתלבטת יקרה, מבינה מאוד את הרגשתך. לי יש רקע גנטי שממליצים בעקבותיו על סיסי שילייה ובגלל הסיכון שבבדיקה אנחנו מחכים למי שפיר. את הגן הדפוק של משפחתי אבחנו רק אחרי שכבר היו לי 2 ילדים (בריאים ונהדרים) כך שאת הבדיקה ביצענו לאחר לבטים רבים רק עם ה 2 הקטנים, ונבצע גם ב # 5 הבא עלינו לטובה happy . בזמנו (לפני 4 שנים) בררנו על אפשרות לבדיקה מאוחרת מאותן סיבות שאת מתארת. הגענו עד לבירור מול ועדת הפסקת הריון בבלינסון שם אמרו לנו באופן חד משמעי שלפי חוק עובר שנולד חי אחרי שבוע 24 חייבים לנסות לקיים בחיים ושיש בעיה לאשר הריגת עובר בבטן בשבועות בהן הוא יכול כבר לחיות בחוץ. בקיצור - שווה בדיקה. בכל מקרה, בהצלחה
תודה על התשובות. אני לא מצליחה לישון כבר כמה ימים... וזה עוד לפני התשובות. תשובות טובות מאוד או גרועות מאוד "יפתרו" לי את הבעיה, בערך. לפחות יהפכו את ההחלטה לקלה יותר. אבל מה אם יהיו תשובות בינוניות? בינתיים אני משתגעת...
בינתיים אני משתגעת...
יכולה בהחלט להזדהות.
מה מציע הבעל, אם יש כזה בהריון?
הבעל כמוני - חושש מהבדיקה. מציע "לא לחשוב על זה" עד שנקבל את התשובות. קצת קשה ליישם... בינתיים עוד לא הצלחתי לדבר עם רופא ואני עוד לא יודעת על הסיכונים בבדיקה בשבוע 32 לעומת בדיקה רגילה. הבנתי שאם מתפתחת לידה - אז יש סיכוי לעובר. אבל אם יש זיהום או סיבוך אחר בעקבות הבדיקה? אין לי מושג.
אני פספסתי את מועד הבדיקה הזו, כי כולנו נפלנו לאיזו שפעת, באותו שבוע, ועוד כל מיני תירוצים טפשיים.
לקראת שבוע 30 דיברתי עם המכון הגנטי, והם יידעו אותי שמי שפיר בשבוע 32 עולה 1000 ש"ח.
אם זה עוזר בהתלבטות...
אולי תנסי להתייעץ עם דר ברונשטיין משה מחיפה ועם דר שפירא ישראל מחיפה ?? דר ברונשטיין יענה וירגיע הוא ייעץ לאחותי בטלפון והיה נדיב (והיא לא היה מטופלת שלו בשנה ההיא...). והייתי מנסה את דר שפירא גם.
שלום לכולם רציתי להמליץ על דר' עדי דוידסון בעקבות מפגש מיוחד עם הרופא במהלך ההריון הקשה שחוויתי

שליווה אותי במעקב אישי. דר' עדי דוידסון תמך בי בסקירה ובמי שפיר וזאת למרות שהגעתי כחברת קופח' באופן ישיר, בעוד דר' עדי דוידסון שייך למאוחדת.

שלום לכולן,

אני נמצאת כרגע בשבוע 21 והחלטתי לעשות לפני שבוע וחצי בערך מי שפיר אצל ד"ר עמוס בר באסותא, אני חייבת לציין אותו לטובה בפורום הזה מכיוון שכבר קראתי עליו כאן, הוא היה מקסים, מקצועי, מהיר וללא כאב כלל... בקושי את הסימון של הדקירה הרגשתי (עם הטוש הזה לפני שמכניסים את המחט).
אז רק רציתי להמליץ עליו בחום, היינו מאוד מרוצים!

המשך הריון עגול ומשעמם לכולן!

איילה

קישור | העבר | מחק *פלוניתית* (21.12.2010 04:59):
ממליצה בחום על פרופסור ירון צלאל (פרטים על ‏ירון צלאל‏), אצלו עשינו את הסקירות וכן את בדיקת מי השפיר. לגבי ד"ר עדי דוידסון- ממליצה להתרחק כמו מאש! לא סימפטי ולא מקצועי כלל, התלוננו בעניינו למנהל המרפאה והיה שם זוג נוסף שהגיע לאותה מטרה. אני בהריון בסיכון ולכן הופנתי אליו בקופת החולים שלי ע"י הרופא המלווה (פרופ' צלאל אף הוא המליץ על מעקב הריון אחרי הסקירה השניה). דוידסון לא היה מוכן לתת לי את הבדיקות שהומלצו ע"י צלאל בטענה שעשיתי הכל פרטי (סקירות ומי שפיר לא אצלו) אז שאעשה גם את הבדיקות הללו באופן פרטי- יתרה מכך אמר שאין בהן כ"כ צורך. בנוסף, ערך בדיקת אולטרסאונד מהירה מאוד וקבע שהעובר באחוזון קטן מאוד, כשישבנו לשוחח אחרי כן, אמר שמשנה את תאריך תחילת ההריון בשבוע כך שזה יתאים יותר לתוצאות שיצאו לו באולטרסאונד שערך. כששאלתי אז מה האחוזון כרגע, אמר שאינו מחשב והוא לא יודע ושאחזור בעוד 3 שבועות. כל אחד יודע שלא ניתן לשנות את שבוע תחילת ההריון באופן שרירותיושאם יש בעיה כלשהיא צריך לבדוק אותה מן הסתם. שלא נדבר על כך שבפגישה הקודמת טען שלא מוצא את בדיקות הדם שעשיתי וכעס שלא הדפסתי לו את זה בבית והבאתי איתי ושלח אותי בלי לנסות למצוא. לא ויתרתי- האחות במרפאה מצאה בלי בעיה את התוצאות בין רגע ורופאת המשפחה שלי התקשרה בערב אליי לסלולרי(לא היא שלחה אותי לבדיקות) כי נחרדה ממצב ההמוגלובין שלי. יש לציין שהרופא הגניקולוג המלווה בקופ"ח היה בהלם מכל מה שסיפרתי לו אחרי הפגישה עם דוידסון והמליץ בעדינות על שיחה עם מנהל המרפאה. בשיחה עם מנהל המרפאה (הגעתי כדי להתלונן) הופנתי מייד להמשך מעקב באיכילוב, הוא בעצמו קבע לי תור לשם תוך כדי שיחה (כי אין רופא להריון בסיכון אחר במרפאתו)והוא מייד נתן לי טופס 17 לבדיקה שאותה דוידסון לא רצה לתת לי לפני כשלושה שבועות וציין שחבל על הזמן כי בטוח כשאגיע לאיכילוב יתנו לי לערוך את הבדיקה הזו, זו בדיקה שמומלץ לעשותה בשבוע 22-23 וכמובן שבזכות דוידסון עברתי את השבועות הללו. יש לציין שהמדידות אולטרסאונד של דוידסון ופרופ' צלאל הם באחוזים גדולים רחוקים האחד מהשני ולא תואמים בכלל כשההפרש בין הבדיקות הוא של שבוע בלבד.וזה רק חלק מחוסר המקצועיות בה נתקלתי איתו בשתי פגישות כי היריעה קצרה מלהכיל! יש לציין שזה הריון 3 (ללא ילדים), הריון שני היה גם בסיכון גבוה בו איבדנו את התינוק בחודש שמיני, כך שהייתי מצפה ליחס ולמעקב מקצועי, במיוחד כשהוא יודע את העבר הלא רחוק.אליו אני בוודאות לא חוזרת!
מישהי יכולה להמליץ על ד"ר אפלמן ממדיקל סנטר?
קבעתי למי שפיר בשבוע 20 (לפני כן אני עובדת ובחו"ל), עד תוצאות התבחין הכולל - סטטיסטיקה של 1:450 , לא חשבתי כלל לעשות את הבדיקה- אבל עכשיו אני מרגישה שאין ברירה. מאד חוששת אך מנסה לאמץ גישה קרת רוח ורציונלית....
הי ,
חזרתי לפני כחצי שעה מבדיקת מי שפיר אצל אפלמן
הוא איש מקסים, מקצועי ונעים
בהצלחה
קישור | העבר | מחק *אלמונית* (06.07.2011 23:06):
מי יודעת מחירים לבדיק פרטית של מי שפיר?
הרופא שלי אמר לי 1200שח. זה נראה לי מאד יקר, הלא כן?
יש לנו תור בתל השומר
האם יש רופא שיש "להזהר" ממנו
?
תודה....
בתה"ש יש שני רופאים שעושים בדיקות מי שפיר: ד"ר אדריאן וד"ר פלדמן, שניהם רופאים מאד מנוסים וטובים. נראה לי שד,ר פלדמן יותר נחמד אבל לא מעבר לזה.
הי בנות, אני בשבוע +19 ועוברת ימים קשים של לחץ ופחדים, ומצטערת שאיכשהו נכנסתי ל"מעגל" הזה של "חייבת לעשות מי שפיר" כמעט בת 35.... והחלבון עוברי יצא גבולי, ז"א כל מדד יצא תקין אבל איכשהו בשיכלול זה לא בסדר, 1. רציתי לדעת יותר על המדדים עצמם, משהי יכולה לעזור? בכל מיקרה אם אעשה מי שפיר זה יקרה לפחות עוד חודש... אני וגופי מתנגדים לעצם הרעיון אבל מסביבי יש הצקות מעצבנות שמערערות אותי ומפריעות לי לתפקד.. ומצד שני אני תוהה למה אני עושה מדקירה קטנה כ"כ הרבה עניין... קשה מאוד.... 2. קיבלתי המלצה על דר איתן מרדכי מבה"ח אסותא, מכירות? 3. אולי יש איזה מתקשר/ת שיכולים לתקשר עם העובר ולבדוק את מי השפיר וזהו???(רעיון מהפכני..) בא לי פשוט להינות מההריון המון תודה
מצטערת שאין לי תשובות לשאלות שלך, אבל על דבר אחד אני חייבת להגיב:

בכל מיקרה אם אעשה מי שפיר זה יקרה לפחות עוד חודש
לא עושים את הבדיקה הזאת בין שבוע 23 (או 24? לא זוכרת) ל-32,
כי אלה שבועות שהעובר מצד כבר בר חיות (כלומר אם תתפתח לידה בעקבות הבדיקה - העובר יחיה) אבל מצד שני עלול לסבול מפגות קיצונית, כלומר להיות פגוע (ואפילו מאוד).
לכן עושים דיקור מי שפיר או לפני שבוע 23, שאז אם מתפתחת לידה העובר לא שורד, או אחרי שבוע 32, שאז אם יש לידה מוקדמת סביר שהעובר כבר לא יסבול מבעיות קשות מדי.

עד כמה שאני יודעת אפשר לעשות מי שפיר גם בשבועות מאוחרים והעניין הוא שאם יש בעייה ולא רוצים את העובר אז עושים "לידה שקטה" בעצם הורגים את העובר בבטן ויולדים אותו.. בקיצור נשמע סיוט... לא רוצה לחשוב על זה אפילו....
תודה לך
כן, אבל אם אין בעיה כרומוזומלית וכן רוצים את העובר, ומתפתחת לידה בעקבות הבדיקה, ויש פגות קיצונית, והוא פגוע מאוד, כבר אי אפשר להרוג אותו.
לכן הקביעה ש-_אפשר לעשות מי שפיר גם בשבועות מאוחרים_ נכונה רק לשבוע 32 ומעלה.
הריונית- תתקשרי היום לרופא נשים שלך, או לקופת חולים אליה את משתייכת, שתתאם לך את הבדיקה, ואולי את עדיין יכולה לעשות את הבדיקה, אם כן אז- תעשי אותה.
אחרת כל ההריון- הדילמה לא תרפה ממך, וככל שתגיעי ללדת עם פחות פחדים- כך תהיה לך לידה יותר קלה ומעצימה.

היום! בהצלחה...
לא ממליצה על לעבור את הבדיקה כי היא טראומתית מאוד וכי יש אפשרות לפגיעה בעובר ולסיבוכים מיותרים, אך אם חייב ממליצה בחום על ד"ר דוד חיים שביצע כבר מעל 5000 בדיקות דיקור בביה"ח הלל יפה שבחדרה,
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שבוע 19, חלבון עוברי + גיל יצא לי 1:2400 האם לעשות מי שפיר ?

זו החלטה אישית מאד, תלויה בערכים ובתחושות שלך. הסיכון להפלה בעקבות הבדיקה נע בין 1:200 ל 1:400, תלוי את מי את שואלת ותלוי ברופא. אבל זו בכל מקרה לא החלטה שמישהו יכול לעשות במקומך.
את יכולה להתייעץ עם פרופסור ‏צלאל‏ מהמרכז או פרופסור "זאב וינר" ‏http://www.meyshafir.com/doctors/prof-weiner/‏ מחיפה.. מקווה שיעזור
פלונית על מונית, לא כתבת מדוע את צריכה לעבור בדיקת מי שפיר?
יש דברים שמומחי אולטרסאונד יכולים לראות ואז אולי לא יהיה צורך בבדיקת מי השפיר.
ממליצה לך להתקשר לד"ר ברונשטיין
http://www.skirot-guide.com/doctors/dr-bronstein/
רופא שעושה בדיקות אולטראסאונד ולברר איתו אם יש לו אפשרות לקבל אותך
ומה הוא ממליץ.
זה יקר מאד אבל לי אישית היה שווה את השקט שקיבלתי בבדיקות שלו
לא הסכמתי לעבור שוב בדיקת מי שפיר בגלל שזה גרם לי להפלה וסיבוכים בהריון הראשון
וזה הפתרון שמצאתי להריונות שהיו לאחר מכן.
בהצלחה!
אני צריכה לעבור את הבדיקה בגלל שילוב של ציסטה שהתגלתה בסקירה, חלבון עוברי של 1:180 וגיל "גבולי" - 35.
ביררתי לגבי אולטרה סאונד ואמרו לי שבמקרה של תסמונת דאון יכול להיות מצב שהאולטרה סאונד ייראה תקין על אף שיש בעיה.
לפי דעתי רק המעבדה שעושה את הבדיקות עושה גם את השכלול
יועצת גנטית יכולה לעשות את החישוב. לפי דעתי בכל מקרה הולכים ליעוץ גנטי לפני דיקור מי שפיר.
תודה רבה, אכן קבעתי עם יועצת גנטית
אם הולכים למעבדת זר באופן פרטי הם עושים את השיקלול, אבל במכבי משום מה לא עושים אותו.
שלום מחפשת המלצה חמה על מומחה "דיקור מי שפיר" ‏http://www.meyshafir.com/‏ בדרום...על מי אתן ממליצות ???? לערי פרננדה פרס וגם ויזניצר בחול...בבקשה את עזרתכן המהירה...צריכה לעשות ממש בקרוב
אופציות רלי הרשקוביץ / גוהר או כל מי שתמליצו..תודה רבה (אפשר לקרוא כאן עוד על "רלי הרשקוביץ" ‏http://www.meyshafir.com/doctors/prof-hershkovitz/‏)
שלום מחפשת המלצה חמה על מומחה דיקור מי שפיר בדרום...על מי אתן ממליצות ???? לערי פרננדה פרס וגם ויזניצר בחול...בבקשה את עזרתכן המהירה...צריכה לעשות ממש בקרוב
אופציות רלי הרשקוביץ / גוהר או כל מי שתמליצו..תודה רבה
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

מישהי מכירה את דר' דסקלו שמעון מאסותא?? אני אמורה לעשות אצלו בדיקת מי שפיר......

באסותא רמת החייל (דרך מכבי) אני ממליצה בחום רב על ד"ר ישראל הנדלר (מנהל מיון יולדות / חדרי לידה בשיבא).
ממליצה מאוד על ד"ר אורנה לוינסון! מקסימה מסבירה מרגיעה גם אווירה מאוד נעימה! עשיתי בדיקה לפני כמה ימים הלכתי בחששות כי לא ידעתי מי עושה! שיהיה בהצלחה לכל מי שצריכה לעבור בדיקה!

בדיקה עשיתי בבית חולים אסף הרופא!
אכן מדובר בבדיקה פולשנית ודי מפחידה למי שעוברת אותה בפעם הראשונה , יותר נכון הצפיה לתשובה היא בעצם גורמת לחרדות וחששות , הבדיקה עצמה ממש לא כואבת ,הדקירה היא דקירה של בדיקת דם וזה ממש לא כואב , מה שכן מאד מומלץ ללכת עם בן זוג או מלווה זה מאד מרגיע וגם לעשות אצל רופא סימפטי שמבין את רגישות הנושא. כמובן שהתשובה שאת מקבלת אחר כך שהכל תקין היא תשובת הכי משמחת שיכולה להיות . לסיכום כדאי לעשות את הבדיקה אם קיים חשש למען הסר ספק .
לכל מי שאמורה לעשות את הבדיקה שיהיה בהצלחה רבה ואל תחששו סוף טוב הכל טוב
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי. אמנם קצת באיחור, אבל... הילד/ה הרביעי/ת בדרך. אני בגיל 42 בשבוע 12 וממרום שנותיי אספר לכן רק שבכל שלושת ההריונות הקודמים ביצעתי דיקור כדי להיות רגועה ולשלול מה שניתן. בשל העובדה שחלפו מס' שנים אשמח לקבל מכן אינפורמציה לגבי רופאים טובים מומלצים באזור חיפה. בעבר ביצע עבורי *ד"ר גונן * את הבדיקות הנ"ל והייתי מרוצה מאוד הן מהמקצועיות והן מהיחס האדיב. שמעתי שלפני כשנתיים היתה תוכנית טלויזיה שהציגה אותו באור שלילי... האם מישהי שמעה/ יודעת? אשמח לתגובתכם והמלצתכם.

לא יודעת איך לא המליצו פה על פרופ יוסף שליו מתל אביב.
מצוין.
מקצועי, נעים, מנומס, אסתטי וחביב.
עשיתי אצלו מי שפיר פעמיים, אחותי שלוש, גיסתי 5.
מומלץ.
מקבל פרטי.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

רציתי להתייחס לגבי ד"ר ישראל הנדלר , לדעתי לא מקצועי ולא מספיק מנוסה. הייתי אצלו במעקב הריון, שילמתי סכום כסף נכבד, כמוכן בע"פ ציין שיהיה שותף בלידה. בזמן אמת ד"ר הנדלר לא השתתף בלידה ולא צפה נכון שמתפתחת לידה ב-24 השעות הקרובות, מה שגרם לתסכול ולהרגשה שרומיתי. היה חשוב לי לשתף בהרגשה הלא טובה ולעזור בקבלת החלטות למי מכן.

עשיתי השבוע בדיקת מי שפיר אצל פרופ ויינר בביהח רמבם (לא פרטי).
הצוות היה מעולה והרופא נתן הרגשה טובה ומקצועית. ממליצה בחום למי שמתלבטת
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום. רציתי לשאול אם למישה פה בפורום היה ניסיון דומה. אני בת 30 בשבוע 18 להריון שני. לפני שבוע קיבלתי חלבון עוברי לא תקין של 1:271. זה בא לי כרעם באמצע יום בהיר כי בדיקת הסקר של הטרימסטר הראשון (שקיפות+הורמונים) יצאה נורמלית ביותר (1:10000). בגלל שאת החלבון עשיתי במאוחדת ואת הבדיקה הראשונה עשיתי במעבדות זר לא שילבו לי אותן.
רופא הנשים שלי אומר שזה לא משנה, שברגע שיש אידיקציה אחת לבעיה אז מחמירים ועושים מי שפיר (אגב זה ממש לא מדיניות באמריקה וקנדה, אבל כנראה כן בישראל).
אני מתה מפחד ממי שפיר (גם בגלל הסיכון לעובר וגם בגלל הסיכון לאמא). מצד שני יש גם כאלה שמפחידים אותי על האפשרות של ילד מפגר.

מיד עם קבלת התוצאה הלכתי למעבדות זר ועשיתי עוד חלבון עוברי (הפעם מרובע + ביקשתי שישלבו לי) אבל שוב הרופא שלי טוען שזה די מיותר, כי אם פעם אחת היתה בעיה יתייחסו אליה.
יש לי מחר תור ליועץ גנטי בקופה אבל אני לא אופטימית שהוא יגיד משהו שונה.
האם למישהי היתה חוויה דומה?
מה עשיתן?
תודה מראש על תגובתכן

קישור | העבר | מחק ירושלמית (16.02.2013 13:27):
קודם כל מקווה שתהיה הרגעה מקצועית מצד היעוץ הגנטי.. ממה שאני יודעת בדיקת השקיפות היא בדיקה חזקה מאד ומהימנה, והתוצאה שלך יצאה מצוינת! בדיקת החלבון העוברי לעומתה הרבה יותר חלשה ויש בה הרבה false positive. מעבר לזה, התוצאה בה לא כזאת גרועה.. 1:271 זה עדיין סיכוי קטן יותר מהסיכוי להפלה בעקבות דיקור (1:200). בקיצור, בעיני זה ממש לא מקרה מובהק שבו את "חייבת" לעשות מי שפיר, וזה יותר עניין של החלטה אישית. אבל הייתי מתייעצת עם כמה שיותר גורמים מוסמכים, נניח: מעבדות זר, יועץ גנטי, ולא מסתמכת רק על דעה של רופא אחד..
בהצלחה!
ירושלמית, תודה על תגובתך,
אכן הלכתי לשני יועצים גנטיים - בקופה (פרופ' בך גדעון) ופרטי (פרופ' מוטי שוחט). ושניהם היו יחסית (לרופא נשים שלי) אופטימיים.

בקופה היועץ נתן לי הפניה לבדיקה, כי זה הנוהל במאוחדת, אבל אמר שדעתו האישית היא לא לעשות.

פרופ' שוחט הסביר שגם אם מתעלמים מכימיה ומבדיקה המשולבת של מעבדות זר (שעשיתי אחרי התוצאה של מאוחדת במעבדות זר והיא יצאה תקינה שוב)
ולוקחים בחשבון רק את החלבון והשקיפות עדיין יש סיכויי נמוך יחסית 1:1500- 1:2000
גם הוא לא המליץ על מי שפיר (אלא אם כן הייתי עושה צ'יפ גנטי, אבל זה כבר סיפור אחר, וגם לא הייתי עושה).

מה שהכי מבאס שאם הרופא הנשים שלי היה עוקב אחרי ההמלצות החדשות של משרד הבריאות, הוא לא היה שולח אותי לעשות חלבון עוברי.
כי לפי ההמלצות החדשות (‏http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Down_syndrome.pdf‏)
אם השקיפות + כימיה של טרימסטר ראשון תקינות ומבוצעת סקירת מערכות מורחבת בטרימסטר שנ אין צורך בחלבון עוברי.

קישור | העבר | מחק ירושלמית (18.02.2013 17:56):
שמחה שלשני היועצים הגנטיים היה מסר מרגיע (אני במקומך, כנראה, הייתי ממש נרגעת כבר בשלב הזה..). המידע שמסרת לגבי ההנחיות החדשות מעניין, וטוב לדעת שאפשר לדלג על בדיקת החלבון העוברי. ואגב, לי אמרו בקופה שבדיקת השקיפות העורפית, שעד עכשיו היתה בתשלום, הולכת להיכנס לסל הבריאות ולהפוך לבדיקה חינמית.
בכל מקרה מאחלת לך המשך הריון משעמם ונטול אירועים מיוחדים..
כן, את צודקת בהחלט לגבי השקיפות. היא נכנסה לסל הבריאות החל מתחילת השנה. אני לא יודעת כמה זה באמת מוזיל אותה כי תמיד יש איזו שהיא השתתפות עצמית ואת גם לא יכולה לבחור רופא. לי זה עלה בסביבות 100 ש"ח עם ההחזר של המשלים. מה שיקר זה הכימיה שמבוצעת במעבדת זר.
לגבי "הדילוג מעל חלבון עוברי":
עד כמה שהבנתי באותם שבועות שהייתי מאוד לחוצה וחרשתי על אינטרנט, זה הנוהג בקנדה וארה"ב (כלומר רק אם יש סיכוי גבוה בשליש ראשון פונים לבדיקת חלבון עוברי). באירופה כבר מזמן לא עושים חלבון עוברי אלא את הבדיקה המשולבת של שליש ראשון + שליש שני. הכל זה עניין של כמה כסף מערכת הבריאות בכל מדינה מוכנה להשקיע.

גם בארץ באותו מסמך שצירפתי קודם הבדיקה הכי מומלצת היא הבדיקה המשולבת - רק מה, משרד הבריאות לא ממן אותה.
תודה שוב על התייחסות ואיכפתיות
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני עתידה בע"ה לעשות מי שפיר בגלל חשד לCMV ברמבם. הרופאים שעובדים באותו יום הם דרוגן, אברהמי וויסמן. אשמח לקבל המלצות על השניים האחרונים. על דרוגן כבר שמעתי דברים טובים... תודה.

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שבוע 19+1, שקיפות וסקירה תקינים
בחלבון העוברי הערכים היו תקינים אך השקלול 1:50- איך זה אפשרי? אני ממש מבולבלת
מתלבטת האם נכון לעשות מי שפיר למרות הסיכונים..
מישהי שמעה על בדיקת הדם שעושים היום במקום מי שפיר? רופאת הנשים המליצה כאופציה חלופית (אבל יקרה כ3500)
אשמח לתגובות..

פלוני אלמוני שלום גם נמצאת בתהליך של התלבטות קשה לגבי הבדיקת דנא שמגלה מומים הרופא שלי אמר שהבדיקה נכונה רק ב- 86 אחוז באתרים שלהם הם מבטיחים 99 אחוזהוא הפנה אותי לחברה שנקראת הרמוני וגם לא יודעת מה לעשות לכן אשמח לשמוע מניסיונן של האחרות
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

כן , גם אני בהתלבטויות. גם חלק צהבדיקות דם האלו נבדקות בסין ויש ריח של שיווק. מאסיבי, רוב רופאי הנשים לא ממש ססים להמליץ . מבין השורות אני גם מסינה שהם מתייחסים לזה בתור. עוד בדיקה ססטיסטית.. במידה והתוצאות יוצאות שלילית זה חד משמעית צריך לעשות גם מי שפיר. יחד עם זאת במידה וזה שלילי זה כן מחזק בעניין שאין צורך להמשיך בבדיקות ו״חסכנו ״ בדיקה פולשנית לא סימפתית.

אני ממליצה בחום על ד"ר ריטה פראנש - ח'ורי ממרכז רפואי העמק בעפולה .
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

כמה זמן צריך גנוח אחרי מי שפירבשבוע32

שלום
הכתבה לא מעודכנת, מצד אחד יש בדיקת דם שמחליפה חלקית מי שפיר, נכון לזמן זה התוצאות שלה פחות אמינות עם יותר תוצאות שגויות. מצד שני יש את הצ'יפ הגנטי שמוצא בסבירות של 1:150/170 תופעות קשות שלא ניתן למצוא בבדיקות אחרות אנחנו בחרנו לעשות מי שפיר בגלל זה ולא בגלל התוצאות הרגילות.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום
מישהי עשתה לאחרונה דיקור מי שפיר אצל פרופ' ברי קפלן ויכולה להמליץ?

מסכימה עם כל מי שכותבת שהבדיקה טראומתית. לדעתי שווה לשלם את הסכומים הגבוהים שדורשים עבור בדיקת הדם.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אוי איזו התלבטות.. אני קוראת כאן ורואה שאני לא לבד.. אני בת 38+ ובשבוע 18+, בעבר היו לי 3

הפלות מסיבות כאלה ואחרות. יש לי ילד אחד חמוד ומיוחד וההריון הנוכחי יקר (ברור, כמו כל ההריונות :)) הן בגלל
הגיל והן בגלל העבר ההריוני .. שקיפות עורפית וסקירת מערכות - הכל יצא תקין, שיקלול של 1:10000 אולם בבדיקת התבחין
המרובע קיבלתי תוצאה מבאסת של 1:220 (אינהיבין איי)הבדיקה הזו בוצעה במעבדה שונה מבדיקת הדם של הסקר בראשון אז לא משוקלל.
אני כ"כ חוששת מבדיקת מי השפיר, מהסיכוי שמשהו יכול לפגוע בהריון.. אבל מי שפיר וצ'יפ באמת נותנים תוצאות וודאיות ומורחבות
יותר מבדיקת הדם של NIPT. המלצה למישיהי..? מנסיון..? תודה ושיהיה רק טוב!

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף בדיקת_מי_שפיר:
כל גיל והשמחה שלו

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.