האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
לפני שפתחתי את הנושא הזה חיפשתי דפים דומים. אבל לא מצאתי.
אני עכשיו בהריוני הראשון, התלבטתי אם לדבר על נושא זה, כנראה כי כל זה חדש לי אני מרגישה שאני צריכה לשמוע על אנשים שחושבים כמוני.
אני לא מאמינה שצריך לעשות את כל הבדיקות להריון שעושים בארץ, מעבר לזה צברתי ידע ואני יודעת שרוב הבדיקות לא נכונות לעשות.
הבעיה היא שכל אדם שני שאני מדברת איתו (בדר'כ נשים) כשאני אומרת שאני בהריון , השאלה הראשונה ," עשית שקיפות עורפית , סקירה, תעשי מי שפיר..." ושאני אומרת שלא מיד עושים לי כזה פרצוף כאילו רצחתי מישהו. אתמול הייתי בקופ'ח רציתי לעשות בדיקת חלבון עוברי אמרתי זו רק בדיקת דם , הבעיה היא שאני צריכה להראות בדיקת אולטרסאונד כדי לעשות את הבדיקה. כשאמרתי שאין לי, הרופא והפקידה הסתכלו עלי ה מ ו מ י ם. ושוב נתקלתי במבט שכאילו רצחתי מישהו. התקשרתי למיילדת והיא היתה צריכה כ 10 דקות רק להרגיע אותי ולהזכיר לי את הדרך שלי.
הריון זה מצב רגיש, כמו שאתן יודעות. יצא לי כבר להתעורר באמצע הלילה בפחדים, לא מוצדקים, פחדים שאנשים מכניסים לי לראש שקשה לי עכשיו לסנן. אז חשבתי לעצמי שאתר באופן טבעי הוא מקום אידיאלי למצא אנשים שחושבים כמוני או לפחות דומה.
אסנת ש.
קודם כל, ראית את הגיליון האחרון של "באופן טבעי"? בדיוק יש שם המון התייחסויות לעניין זה ממש, בגישה שלך.
גם אני בהריון, שני דווקא. ואני כבר אתחיל בלשלוח לך את תמיכתי המלאה (העובדה שהבחירות שלי שונות לא אומרת שאני לא יכולה לקבל את דרכך ולתמוך בך, וזה ההבדל בינינו ב"באופן טבעי" לבין "העולם החיצון").
נכון שיש היסטריית בדיקות בארץ. ראשית, דרך מצויינת להשתיק שאלות מתערבות ושתלטניות של אנשים שאינם זקוקים לבדיקות שלך היא להגיד פשוט: "כן, כבר עשיתי. הכל יצא טוב" או "כן, אני אעשה כשיגיע הזמן". מה איכפת לך? הם יהיו מרוצים, את לא תצטרכי להתווכח, לא ישאלו אותך שוב, ואם ישאלו שוב (הרי הם שוכחים...) - תגידי אותה תשובה.
את חיה בארץ. אם תנסי לחשוף או להסביר את עמדתך לאנשים שאינם כמוך (וזה אומר: חרדתיים, שתלטנים, יודעים יותר טוב ממך מה טוב לך, לא מכבדים אותך או את בחירותייך) - לא תגיעי לשום מקום. חבל על הכוחות שלך, את צריכה אותם בשביל עצמך ובשביל העובר שלך כרגע. לכן, אין טעם לגלות להם מידע שייתן להם נשק נגדך. מנסיוני, הדרך היחידה להמנע ממאבק היא פשוט להסכים.
כל ההסבר הארוך שלי למעלה נועד להבהיר, שאף על פי שיש משהו לא מוסרי בלשקר להם - זה נראה לי הכרחי לצורך הגנה עצמית, הואיל והם כבר הוכיחו חוסר מוסריות בהתייחסות שלהם אלייך (ראי הסוגריים הקודמים).
עכשיו, לגבי רופאים, אחיות ופקידות שלהם אי אפשר לשקר (כי הם מבקשים את תוצאות הבדיקות לצורך הטיפול בך) - פה את צריכה כן ללמוד להגיד "לא עשיתי", להישיר מבט ולא להיכנס ללחץ מהמבטים שלהם. זה לא תפקידך לרצות אותם.
אם לא מתאים לך לשקר גם לסתם "דוחפי אף", את יכולה להתאמן עליהם בלהגיד "אני לא עושה". בתור תשובה לכל ההערות/הביקורת/המבטים/התדהמה וכו', את אומרת רק "ככה" ומשנה נושא. לא להתווכח בכלל. אבל שוב, כרגע את עדיין נשמעת לי "נחמדה", שנרתעת מהתנפלות וביקורת, מעדיפה לרַצות ולא מרגישה מספיק חזקה להיות נינוחה מול אופוזיציה (חשוב לך שיתמכו בך ויקבלו אותך) - ואולי ההריון, שבו עדיף להיות שקטה ונינוחה, הוא לא הזמן להתאמן גם בשינוי האופי.
לא אמרת בת כמה את. אם גילך פחות מ-35 אז בכלל מגוחך שמנדנדים לך לעשות שקיפות עורפית ומי שפיר. בשביל מה?
לגבי הסקירות תקראי את מה שרני כשר כתב ב"באופן" האחרון ותקבלי המון תמיכה!
(אני חרדתית בקטע הזה, וכן עושה את האולטרסאונד הראשון {יש לי פחד מהריון חוץ רחמי} ושתי סקירות. עם זאת, אחרי שבשבוע שעבר אושפזתי בבית חולים במחלקה להריון בסיכון גבוה והעובר שלי נאלץ לעבור חמש בדיקות דופלר וחמישה אולטרסאונדים, ומי יודע כמה עוד אולטרסאונדים יעשו לי בשביל לבדוק את מצב הסכנה, אז יצא לי כל החשק לעבור גם את הסקירה השנייה. ממילא אני בטוחה שהכל בסדר עם העובר שלי).
אין שום הצדקה לעשות בדיקות בשביל הרופא, הפקידה, האמא, החמות או הדודה. רק את ובעלך מחליטים מה מדאיג אתכם ובמה אתם רוצים לטפל.
אני מבינה שאת מתכוונת ללדת עם שיין. היא הרי עושה מעקב הריון לאורך ההריון, ויש לה הרבה נסיון. אני מניחה שאם משהו ייראה לה מדאיג, היא תמליץ לך להיבדק בדיקה מסוימת.
אני בחרתי בהריון הזה במיוחד ברופא שיקבל את הבחירות שלי (כשאמרתי לו שלא אעשה סקר לסוכרת הוא אמר שאני ילדה גדולה וזו החלטה שלי), מפני שמאוד סבלתי בהריון הראשון מההתרגזות של הרופא שלי עלי (סירבתי לקחת אנטיביוטיקה לדלקת).
אגב, לחלבון העוברי נחוצה בדיקת האולטרסאונד כי הם לא מאמינים לך שאת בשבוע שאת אומרת שאת. אם יש לך וסת סדירה ואת יודעת מתי נכנסת להריון, זה מספיק מדוייק. אם לא (יש לי למשל חברה שמקבלת וסת בערך פעמיים בשנה - אבל נכנסת להריון בקלות. אין לה בכלל "תאריך וסת אחרונה" שרלבנטי להריון, ואם היא לא רשמה כלום, אין לה מושג אפילו באיזה חודש היא, שלא לדבר על שבוע) - אז יכול להיות שאין טעם לעשות בדיקת חלבון עוברי, כי התוצאה שלה סטטיסטית ותלויה במידה רבה בגיל ההריון (בכל שבוע יהיו נתונים אחרים, ואי אפשר לדעת אם הנתונים תקינים או לא להריון הספציפי שלך בלי לדעת באיזה שבוע את בדיוק).
בקיצור, זה ההריון שלך ושל בן זוגך. זה העובר שלך. אלה החיים שלך. אלה הבחירות שלך. אלה בחירות מושכלות, את לא סתם "לא יודעת" או "לא חושבת". תבטחי בעצמך, תסמכי על עצמך, תהיי שלמה עם עצמך, ושכל השאר יקפצו לך. מי הם בכלל? או שיעזרו לך להגיע למטרות שלך, או שתמצאי אחרים. אנשים שיפריעו לך ויבלבלו לך במוח את ממש לא צריכה.
לגבי החלבון העוברי, דווקא כן חשוב מאוד לדעת את הגיל המדוייק של ההריון, כי הבדלים קטנים בגיל ההריון יכולים לגרום להבדלים גדולים בתוצאה. גם ככה התוצאות הן סטטיסטיות ומאוד לא מדוייקות, אז בלי לדעת בדיוק את גיל ההריון הן עלולות להיות חסרות כל משמעות. (במלים אחרות: אם את ממילא לא עושה בדיקות, אז לא שווה להתעקש דווקא על הבדיקה הזאת.)
לבשמת. תודה רבה לך על התשובה.
אני בת 26 , אני לא מסוג האנשים שמנסים לרצות וגם לא בעלי. תמיד עשיתי את מה שרציתי, אבל כנראה זה ההריון אני יותר רגישה מתמיד. אני יודעת שאני צודקת ואני לא משנה את דרכי ועושה בדיקות בגלל שאנשים עושים לי פרצופים. אבל עדיין זה פוגע בי מאוד.
מאוד הצטערתי לשמוע על הבעיות שהיו לך , אני מקווה שהכל בסדר עכשיו, אני לא פנאטית בנושא אני מאמינה שאים יש סכנה לעובר מאיזה שהיא בעיה אז ההתערבות הרפואית הכרחית. מאחלת לך רק בריאות והמשך הריון קל.
לגבי חלבון עוברי , אני פשוט אמרתי מראש שהתחלתי את ההריון שאני אעשה את הבדיקות דם שנותנים, אני יודעת שחלבון עוברי זו בדיקה סטיסטית ולא מהמנה, אני ממש לא מתעקשת אני שוקלת לא לעשות גם אותה.
ולאלונה, שאלה קשה שאלת אותי. זה ממש תלוי בך. תחקרי קצת על הבדיקות שנותנים ואם את עושה מעקב אצל מילדת פרטית גם היא תוכל לתת לך מידע, ותחליטי איפה הקו האדום שלך עובר. אני החלטתי ללכת לפי ההמלצות של האירגון הבריאות העולמי (פחות או יותר) , הם ממליצים רק בדיקת אולטרסאונד אחת בהריון מקסימום שתים , והם מאוד תומכים בלידת בית לנשים בסיכון נמוך ועוד. בהצלחה!
לאסנת. שמחתי כשראיתי שפתחת את הדף הזה, כי אני עברתי על הפורומים כמה פעמים בחיפוש ולא העזתי לומר את הדברים ב"קול רם". מכאן את מבינה שגם אני צריכה חיזוקים ואישורים לבחירות שלי ולדרך שלי, ובנושא הזה הן דומות לשלך. גם אנחנו החלטנו לעשות את הבדיקות שקופת חולים מממנת ולוותר על ה"מומלצות" האחרות. (אני בת 28). אני מודה שבזמן המתאים לסקירה המוקדמת התגובות מהסביבה הצליחו להוציא אותי קצת מאיזון ("את לא עושה?! טווווווב...) וזה הצטרף לתשוקה שלי לדעת את מין העובר ובכלל "להציץ" עליו קצת. אבל הבדיקה השגרתית אצל הרופא ואולטרסאונד קצרצר שהוא ערך (כנראה בן), באתי על סיפוקי. בקרוב אנחנו בסקירה הרגילה, ואז ממילא נדע.
וגם אני נתקלתי בתגובה דומה מהאחות בקופת חולים (גם את גרה בצפון תל אביב?), אבל הרופא הרגיע אותי.
לפי ההרגשה שלי חלק מהרצון לערוך את כל הבדיקות בא מקוצר רוח כזה, שבא לנו שההיריון כבר יתקדם, והוא מתקדם בקצב שלו... ובחברה ובתרבות שלנו אוהבים להאיץ תהליכים. אז נכון שאי אפשר להאיץ את ההיריון (בינתיים), אבל אפשר לקבוע מן נקודות ציון לאורכו, מן מדרגות. ואז יכולות הדודות והחברות לשאול "כבר עשית?" "עוד כמה זמן את עושה?" ולהתייחס לזה כמו לתואר באוניברסיטה, שרק אחרי שעוברים שלב אחד אפשר לעבור לאחר. בשבילי זאת הזדמנות דווקא להתרחק מנקודת המבט הזאת ולומר לעצמי: זה כל הזמן קורה, הוא כל הזמן מתפתח בתוכי, והמשימה שלי היא להפריע לו פחות. וההבנה הזאת משמעותית לגבי ההמשך, כי תמיד ישאלו "הוא כבר X?" (מתהפך/יושב/הולך/מדבר/קורא) וזה עלול להלחיץ אותנו, אז לא!
ועוד דבר משותף, גם אנחנו בקשר עם שיין לקראת לידה בבית.
כמה נחמד שיש את המקום הזה להיפגש בו. בהצלחה.
הי ענת. אני מאוד שמחה לראות שיש עוד אנשים שחושבים כמוני, האמת שנראה לי שאנחנו די באותו שלב בהריון, גם אני לקרת סקירה מאוחרת (והיחידה). אני לא מצפון ת"א.
האמת שלמדתי לבטוח בעצמי, בהתחלה כל התגובות של האנשים לדרך שבחרתי , הוציאו אותי גם מאיזון , מה שהביא אותי לפתוח את הדף הזה. אבל היום אני שלמה עם עצמי והדרך שלי,אני גם מבינה וכמו שאת אמרת שלכל אורך הדרך אני אפגוש אנשים שישאלו נוווווו הוא עושה כך או כך. זה טוב שאנחנו לומדות איך להתמודד עם זה ואיך לבטוח בעצמנו גם בדברים שלא התמודדנו איתם לעולם (טוב לפחות אני, אני לא יודעת אם זה הילד הראשון שלך), עוד לפני שהילד יגיע לאווויר העולם.
המון הצלחה גם לך....
אני עשיתי בהריון הקודם חלבון עוברי וזו הייתה שטות...שיגעו אותנו על כלום.
בהריון הזה החלטנו לא לעשות, כי ממילא לא נעשה מי שפיר אם יהיו תוצאות לא משהו אז למה לדאוג?
חוץ מזה, הרבה בדיקות זה טוב למי שזה מרגיע אותה. אותי זה יותר מלחיץ. אז אנחנו עושים מינימום. הדבר היחיד שעשינו על חשבוננו היה טייזאקס בהריון הראשון, אה, וגם סקירה מוקדמת- כי אותי היא דווקא מאוד מרגיעה.
hi
Forgive me for writing English: my Hebrew writing skills are very low but I do read Hebrew
I am thinking about doing some genetic tests, but I wonder what happens if we find that me and my husband are to lets say 80 percent in danger of passing on a genetic illness
This result will be in no relation to the specific pregnancy and baby but an overall risk result
And then, what comes then? Do we have to run tests on the baby (fetus) ? How dangerous would this be for the fetus? I am very confused about this.
אני מכיר זוג ששניהם התגלו כנשאים של אחת המחלות הגנטיות שעושים אליהם בדיקות (נדמה לי שזה היה CF) ועשו לה בדיקה, נדמה לי שזו היתה דווקא סיסי שיליה שעושים אותה יותר מוקדם ממי שפיר (אם יודעים מראש שצריך אז עדיף כנראה לעשות כמה שיותר מוקדם). התינוקת יצאה בריאה ושלמה.
לפני כמעט שנה עשיתי את כל הבדיקות הדרושות לפני כניסה להריון.
את הגנטיות אני כמובן לא אעשה שוב אבל מה בנוגע לכל הוירוסים? הרפס, טוקסו וכו'?
צריך לעשות שוב?
וצריך גם בדיקות שוטפות כאלה בזמן ההריון?
לא בטוחה ב- 100%, אבל נדמה לי שהגנטיות אינן ספציפיות ל כל הריון, אלא מראות על הנטייה של כל אחד מכם + הקומבינה של שניכם ואילו הוירוסים וחבריהם הם ספציפיים למצבך עכשיו, להריון הזה וכו'... גם רלוונטי לראות אם יש לך past infection וע"כ את מחוסנת (טבעית או לא) ואז פחות צריך להיות עם היד על הדופק על דברים מסויימים, כי הם לא יתקילו אותך בהריון.
המלצה חמה לערוך את בדיקת החלבון העוברי , שחוץ מדקירה אין לה שום אפקט (וכמובן שאיננה מזיזה לעובר...),תתפלאו עוד כמה דברים ניתן לגלות דרכה ,בוודאות , בלי קשר לסטטיסטיקות... ניתן לאבחן דרך החלבון העוברי , מספר מחלות גנטיות , רובן לא מהנפוצות והמוכרות , אבל , לצערי , יש גם כאלה ...
אנחנו די בהתלבטות בקשר לסקירה המוקדמת, האם לבצע או לא.
שבוע 14, וההרגשה היא שהכל בסדר.
כולם סביבנו נחרדים מזה שאנחנו בכלל שוקלים לא לעשות (ויתרנו על חלבון עוברי ושקיפות עורפית) ואנחנו מבולבלים.
מעניין אותי לדעת איך הרגשתן אתן בהריון ראשון לגבי הבדיקה הזאת ואם בסוף הלכתן על זה או לא.
זה יכול לחזק אותי.
בהריון הראשון עשיתי מה שאמרו לי.
בשני - עשינו שקיפות (כי חששנו מתאומים), לא עשינו סקירה מוקדמת, כן עשינו מאוחרת, אני מקווה שאוכל לוותר על הערכת משקל (בהנחה שהמיילדת עושה זאת לא פחות טוב מטכנאי US).
אלנומית, זה גם תלוי בגיל שלך.
אני עשיתי 2 סקירות (האמת שאני פשוט אוהבת לראות אותם באולטרסאונד), ומי שפיר (הרופא שיכנע אותי, כי בגילי הסיכון היה 1 ל-100, וגם עליו סמכתי בעיניים עצומות שאין סיכון, כי הוא פחות או יותר הטוב בארץ, אבל אילו הייתי צעירה בכמה שנים לא הייתי עושה).
נאלצתי לעשות עוד אולטרסאונדים בגלל שמירת ההריון שלי (לצוואר הרחם, לא לתינוק, ובגלל זה לא ויתרתי גם על הסקירה השניה), אבל כשראיתי שהצואר מחזיק, לא באתי יותר ונתתי רק למיילדת להעריך. גם לרופא, שרצה לבדוק הערכת משקל, הזכרתי את המחקר שהראה שמיילדות ורופאים מנוסים טובים יותר מאולטרסאונד, וזה שיכנע אותו להעריך ידנית.
גילה - אם המיילדת שלך היא מי שאני חושבת, היא מעריכה משקל טוב! עדיין, היא רצתה שאעשה הערכת משקל בשביל לבדוק את מצב מי השפיר (זה אפשר רק בא"ס) - כיוון שהיה חשד לסכרת הריונית, וגם הבטן שלי היתה מאד גדולה (התינוק לא).
אני עכשיו בערך באמצע הריון שני ועברתי כמה התלבטויות לגבי הבדיקות ולבסוף החלטתי שהבדיקות הנכונות בשבילי לעשות הן אילו שאני רוצה לדעת את התשובה עליהן, כוונתי היא שיש מעט מאוד דברים שאפשר לעשות אם מתברר בשלב זה של ההריון שיש איזו בעיה ולמעשה העיקרי שבהם הוא הפלה מלאכותית ואת זה אני הייתי עושה בשלב זה של ההריון רק בגלל פגם מאוד מובהק ומשמעותי ולא בגלל ממצא מאוד לא חד משמעי כמו שרואים הרבה פעמים בסקירות א.ס. המאוד מפורטות. אצלי רק המחשבה על בדיקה רפואית מאוד מסעירה אז אני משתדלת להמנע מהן ולהשאר רגועה ככל האפשר במהלך ההריון.
הפעם הוא עבר את הגבול!
עם כל הכבוד ל"הסתחבקות" שלנו עד עכשיו הוא ממש הגזים!
הגעתי היום, חודש שביעי, למעקב הריון סדיר.
הוא יודע שאת חלק מהבדיקות בחרנו לא לעשות וכבר הרצה לנו ארוכות על כמה שהוא חושב שאנחנו טועים ..
היום הוא שאל איפה החלבון עוברי וכשהזכרתי לו שלא עשיתי הוא אמר "אה, נכון, שכחתי שאתם מהשדות.." . בלעתי את הרוק ואמרתי לו " למה מהשדות? תדבר יפה...".
חצי הבלגה.
זה המשיך בזה שאמרתי לו שלא עשיתי העמסת סוכר ואז הוא ממש לא יכל להסתיר את חוסר שביעות רצונו. צחקתי ואמרתי לו שמתוך 1000 מטופלות שיש לו שהולכות בדרך שהוא מכתיב בלי לשאול שאלות יש לו אחת שהיא (והוא לא נתן לי לסיים אלא סיים במקומי) "שרוטה".
פה כבר לא שתקתי. אמרתי לו שהוא מגזים מאוד והוא צחק "הכל ברוח טובה".
"ממש לא ברוח טובה" אמרתי לו. "להגיד שרוטה זה לא ברוח טובה"..
הייתה איזושהיא התנצלות והוא הסביר את זה בכך שהוא אחראי על התינוק שיש לי בבטן ושאם הייתי רואה ברחוב אמא מרביצה לילד שלה גם אני הייתי מתערבת..
אמרתי לו שאין קשר בין הדברים, לאחר שהוא התעקש שהוא בטוח שאני עושה נזק לתינוק, ושהאחריות היא שלי, גם על גופי וגם על העובר.. "זה שאת מרגישה שהכל בסדר לא נותן לך הוכחה מדעית שאכן זה ככה".
איכשהו הגענו לזה שאת המעקב של שקילה, לחץ דם ובדיקות שתן בסטיק לגילוי סוכר וחלבון אני עוברת לעשות אצל האחות ולא אצלו, לקחתי עוד בדיקות ממנו להמוגלובין ותרבית שתן והלכתי בהרגשה מגעילה.
עכשיו אני לא יודעת אם יש לי כוח לעבור לרופא אחר או פשוט לא להגיע יותר.
אולי רק בסוף לאולטראסאונד אחרון להערכת משקל ומנח התינוק.
התאכזבתי מאוד.
לכן בחרתי מראש רופאה שקבלה את העובדה ש אני ולא היא אחראית לילד שברחמי, יחד עם זה שהיא מכירה אותי כפצינטית חושבת, ולא חושבת שאני "שרוטה" (הגם שאני "גלילית תמהונית". טוב, גם היא ).
ממש חוצפה של רופא.
אני הייתי כותבת מכתב למנהלת המרפאה ומבקשת לרענן נהלים כגון: זכות הלקוח (פצינט?) לקבל החלטות בניגוד להמלצות בלי להיות מושא ללעג הרופא.
אין שום סיבה שתצאי מפגישה עם הרופא בהרגשה מגעילה - זה באמת לא טוב לך ולעובר.
זאת ממש חוצפה מצד הרופא, וגם מאוד מעליב. אני לא הייתי חוזרת אליו.
בדיוק אתמול היינו אצל הרופא, ודיברנו איתו על הנושא הזה. אני אמורה לעשות סקירה מאוחרת בעוד כמה שבועות, ואנחנו לא כל-כך רוצים. הרופא אמר שמצידו אין שום בעיה, שאם אנחנו רוצים אנחנו יכולים לבוא אליו אחרי הלידה, להראות לו את הילד ולהגיד לו איך קוראים לו. הוא גם אמר שאני יכולה להמשיך לעשות אולטרא סאונד רק לוודא שהעובר ממשיך לגדול ושצוואר הרחם שלי סגור. הוא ממש אמר שזה תלוי בי, וזה בסדר גמור.
כשדיברנו עם המזכירה שלו, שאלתי האם רק אנחנו לא רוצים לעשות את כל הבדיקות, והיא ענתה לי משהו מאוד מעניין. היא אמרה שיש הרבה דתיות ואמריקאיות שעושות את כל הבדיקות - אבל לא כדי לבצע הפסקת הריון במידת הצורך, אלא כדי להתכונן. אפשרות אחת: אם יש בעיה אצל העובר, אפילו תסמונת דאון שמתגלה בבדיקת מי שפיר, הם רוצים להתכונן נפשית לבואו של הילד "המיוחד" כדי לא להתפרק אחרי הלידה.
ואפשרות שניה: אם העובר חולה, אז להיות מוכנים עם רופאים מיד אחרי הלידה. למשל אם יש בעיה בלב שידועה עוד במהלך ההריון.
לי היא בהחלט נתנה חומר למחשבה.
לי זה דווקא היה יכול להחמיא שיגידו לי שרוטה- אני נושאת את התואר בגאון ואפילו אומרת על עצמי למשל :"אל תשאלו אותנו על חיסונים- אנחנו קצת שרוטים ...", זה ממש יכול להחמיא!
וברצינות- רופא מגעיל , תמצאי אחר לסוף- אני לא הייתי נותנת לו לגעת בי אח"כ ולו בשביל האנרגיה השלילית שתגיע לעובר (שרוטים אמרנו?!)
אולי אני פסולה לעדות כי אני חוויתי את כל נושא ההריון והלידה מהצד המסובך, הקשה, הרפואי שלהם. יש לי בעיה רפואית שעלולה לגרום לסיבוכי הריון ואצלי היא הופיעה במלוא הדרה.
אני לא "טבעית" במיוחד, רק מרגישה קרובה לכמה מהתפיסות של דרך החיים. (אילו "באופן" היה דת, הייתי מאלו שהולכים בשבת בבוקר לבית הכנסת ומשם נכנסים לאוטו ונוסעים לכדורגל...)
לידנו בפגיה היתה תינוק מקסים שנולד עם מום, שהתגלה חודשים קודם בסקירה. מום בר תיקון, שאחרי תיקונו היה מאפשר לו חיים תקינים לחלוטין. אבל: אילולא ידעו על המום, והוא היה נולד בלידה טבעית, היה נגרם לו נזק חמור ביותר והתיקון היה הרבה יותר מסובך, אם היה בכלל אפשרי. אחרי שעה הטיסו אותו לחדר הניתוח כי לא היתה שום ברירה אחרת. תיקנו את הטעון תיקון, הילד התאושש, אמא שלו התאוששה, אחרי כמה שבועות הם יצאו הביתה. פגשתי אותם כשבאו לביקורת ואנחנו עדיין היינו מאושפזים. אבא ואמא ותינוק שמח (ויונק!) במנשא.
פגשתי בפגיה גם כמה אמהות לילדים עם חיך או שפה שסועים - מום "לכאורה" פשוט, למעשה לא מאפשר יניקה (פרט למקרים הקלים ביותר של שפה שסועה בלבד ללא בעיות נוספות), לפעמים גורם גם לבעיות נשימה. תיקונים לחיך/שפה שסועים מתבצעים בגיל כמה חודשים ועד אז צריך המון, המון ידע וסבלנות בהאכלה. לא עדיף לדעת על כך מראש ולא להיות מופתעים בלידה?
לגבי בדיקות סכרת, דעתי ידועה. בלי קשר - אם אין כימיה טובה עם הרופא, אין טעם לבוא אליו.
אפשר לעשות מעקב הריון ע"י מיילדת (ועכשיו גם בלי ללדת בבית: דרך דיאדה ), אפשר לעשות א"ס אצל טכנאי/ת ולא אצל הרופא שלך. אני בחרתי לעשות זאת, כשהמיילדת ביקשה א"ס בגלל חשש לסכרת - וחששתי שרופא, שיודע (מכרטיס המעקב) על האפשרות, באופן בלתי מודע יזהה עובר גדול יותר מהמציאות (זה הרי לא מדע מדויק), לכן העדפתי טכנאית שעושה הערכת משקל בלי להתעניין בסיבות או במצבי הכולל.
תלוי איזו טכנאית (-:
בהריון השני הגעתי לא"ס עם חשד רציני לבעיות בזרימת הדם לעוברית ועיכוב בגדילה. קיבלה אותי טכנאית שאני מכירה היטב עוד לפני ההריון הראשון. היא היתה מקסימה, ובהערכת המשקל ראיתי שהיא ניסתה בכל כוחה להוסיף עוד חצי מילימטר למדידות, אולי יתווספו עוד 10 גרם להערכה.
מסקנה: להגיע לטכנאית זרה לחלוטין (-;
חוץ מזה: כאשר טכנאית חושדת בבעייה, היא ממילא מפנה לרופא. זיהוי ודאי של מומי לב וכו' נעשה על ידי רופא.
נדמה לי שסקירות בכלל מתבצעות רק ע"י רופאים מומחים - ולא הייתי מוותרת על כך (כמי שהחליטה לעשות סקירה. אם כבר, אז שיהיה בעל ערך). התכוונתי ל"הערכות משקל" - כמובן שאם מתגלה בעיה אז נדרשת בדיקה יותר יסודית.
הטכנאיות (בדרך כלל אלו טכנאיות) נמצאות בבתי חולים או במרפאות לבריאות האשה של קופת חולים, למשל רמת מרפא - אם את שייכת למכבי.
צריך הפנייה מרופא הנשים שבה כתובה הבדיקה המבוקשת - למשל, א"ס בשבועות הראשונים להריון שנועד לוודא את מספר העוברים והאם יש להם דופק, הערכת משקל בשבועות האחרונים, רמת מי השפיר וכו'.
בשיחה עם חברתי היום שמעתי שבת דודתה החליפה את רופא הנשים שלה לקראת סוף ההריון.
יצא שהזדקקה לשמירת הריון וכשבאה לקבל כסף שמגיע לה על התקופה הזו (אני לא יודעת אם ממכבי או מביטוח לאומי) התברר שלא מגיע לה בגלל ההחלפה של הרופא.
שמעתם על דבר כזה? אולי רק במכבי?
נניח ואקח הפנייה מרופא כלשהו לטכנאי א"ס , בכל מקרה אצטרך להגיע לגניקולוג לקבל הסבר על הממצאים , לא?
מקריאה בדף הזה עולה שלרבות מכן יש תפיסה שמתנגדת לריבוי בדיקות במהלך ההריון, אבל לא מצאתי כאן נימוקים לתפיסה הזאת. זה מהתנגדות להפיכת ההריון למשהו רפואי? זה כי אולטרסאונד לא בריא לעובר? זה מסיבות של אמונה/מיסטיות?
אני שואלת כי קרובת משפחה שלי מתלבטת עכשיו לגבי סקירה מוקדמת, ואמרתי לה שב"באופן" בטוח יהיו דעות מעניינות בנושא, אז.....
יש כמה דפים שאת יכולה לעיין בהם: סקירת מערכות וגם בדיקת אולטרסאונד.
יש עוד דף שאני לא מוצאת כרגע, על מישהי שהחליטה לא לבצע בכלל בדיקות במהלך ההריון.
אני לא חושבת שיש תשובה אחת חד-משמעית, השאלה היא מה תעשה החברה במידה ויימצאו מומים.
היום טוענים שריבוי בדיקות אולטרא-סאונד עלול לפגוע בעובר. אבל אני לא יכולה להביא לך סימוכין לכך, ואני באופן אישי עשיתי המון אולטראסאונדים בהתחלה כי הייתי די בהיסטריה - רציתי לוודא שיש דופק.
אסנת שלום, גם אני לא מאמינה בכל הבדיקות ה"מפחידות" וגם אני רוצה דרך חדשה, אני ובעלי מנסים עכשיו להכנס להריון והודעתי לו שאני לא מתכוונת לעשות מליון בדיקות ושאני רוצה לידה טבעית ובמים, לשמחתי הוא איתי וגם הכרתי בחורה מדהימה שיש לה נסיון עם לידות ואני כבר יודעת שהיא תיילד אותי (בעזרת השם) אני יודעת שאלוהים שומר עליי ומגן עליי ואני מאוד מאמינה שבעיות נוצרות בראש וכתוצאה ממיתוסים ישנים, לשמחתי אני גרה בארצות הברית וכאן אין התניות, בכל מקרה טוב לשמוע שיש עוד נשים שמאמינות כמוני, ההודעה שלך ישנה, אני אשמח אם תוכלי ליצור איתי קשר בפורום יקר זה.
תודה ושנה אזרחית טובה
כוכב
בשקיפות עורפית בודקים בעיקר את עובי העורף ומשווים לנורמה לפי הגיל. התגלה שבתסמונת דאון ובעוד כמה צרות יש בצקת של אזור העורף סביב השבועות הנ"ל.
סקירה עושים יותר מאוחר, והמהדרין עושים פעמיים: פעם סביב שבוע 17 ופעם סביב שבוע 23. וכל זאת למה? המוקדמת כדי לגלות מומים כמה שיותר מוקדם (כשעוד אפשר לעשות גרידה ולא לידה מוקדמת. הגבול הוא בסביבות שבוע 20) והמאוחרת כי יש דברים שלא רואים במוקדמת. טוענים שהמאוחרת הכי חשובה משום כך.
דופלר עובד כמו אולטראסאונד, אבל בודק רק את הדופק, חיצונית, על הבטן. לא רואים תמונה. דווקא עדיף על פני האולטראסאונד והסקירות שהן ארוכות יותר. הדופלר משמש את מיילדות הבית לשמיעת דופק העובר במהלך הלידה במקום המוניטור שמנטר גם את הצירים.
דופלר: בדיקה שעברתי הרבה מאוד פעמים בשני ההריונות (המאוד בעייתיים) שלי. זו בדיקה שמראה באיזו מהירות זורם הדם בכלי דם, ומה ההתנגדות של כלי הדם לזרימה. כשעושים דופלר לכלי הדם בחבל הטבור, רואים באיזו מהירות זורם הדם לעובר כשהלב שלך במצב התכווצות ובמצב הרפיה. אפשר לאתר באמצעות בדיקת הדופלר בעיות בזרימת הדם לעובר ומכאן גם בעיות בשליה. אם זרימת הדם לעובר נפגעת מעבר לרמה מסויימת, מיילדים כיוון שיש חשש שזרימת הדם לעובר תפסיק לגמרי ואז יהיה רע מאוד.
האם דופלר מסוכנת יותר מסקירת מערכות?
לא יודעת, כאמור, לגבי הסכנות בבדיקת דופלר. מאידך, אם כבר הפנו אותך לבדיקת דופלר זה אומר שהרופא שלך חושש שהעובר לא גדל כראוי ולא מקבל את אספקת הדם הדרושה לו. במקרה כזה הסכנות, אם בכלל, של הבדיקה מתבטלות לדעתי (האישית, הפרטית, אני לא רופאה ואפילו לא טכנאית אולטרסאונד!!) מול החשש שהעובר ייכנס למצוקה. כמו שאומרים, כשהאונייה טובעת לא דואגים למפות השולחן.
אם כבר הפנו אותך לבדיקת דופלר זה אומר שהרופא שלך חושש שהעובר לא גדל כראוי ולא מקבל את אספקת הדם הדרושה לו
זה לא כך. אז לשם ידיעתכם ולמיקוד הדיון (אם עוד יימשך), אלו הפרטים:
לעוברי היקר יש גידול לימפתי שפיר בבית השחי (דבר שהתגלה בסריקת המערכות המאוחרת. קרי, שבוע 24).
מאז עברתי מספר סריקות מערכות ואפילו MRI לרחם (על זה כבר שמעתי שזה שווה לאלף רנטגנים מבחינת הקרינה). לי שמו אוזניות בגלל הרעש, העובר השתולל בבטן כפי שלא השתולל מעולם. אני מקווה שבגלל הרעש ולא דברים אחרים!
אני נוטה להסכים איתך, אמא אינקובטור שאפילו זה חשוב לצורך האיבחון, מאחר שבאותו שלב של הבדיקות, לא היה ידוע עדיין האם, באיזה אופן ובאיזו מידה מחובר הגידול לגוף.
כלומר: האם הוא מחובר לאיברים פנימיים; האם יש יצירה של איזהשהו חוסר איזון בין הגפיים ו/או בגדילת הראש; וכן תסמינים נוספים העלולים להעיד על תסמונת גנטית כלשהי.
בהמשך לכ הבדיקות שנעשו הובהר לי שמדובר במעין שק נוזלים הנמצא בבית השחי (כלומר - חיצוני לחלוטין); הנוזלים בפנים הם לימפטים ואין נוזל דם בפנים; לא אמורה להיות בעיה ללידה רגילה; יתכן שהנוזלים יספגו מעצמם, יתכן שצריך יהיה לעזור להם להיספג, ויתכן שצריך יהיה לנתח באיזהשהו שלב, אבל כנראה שניתן יהיה לדחות את זה לגיל שלוש, ארבע.
צריך להמשיך לעקוב אחר התפתחות הגידול, אם הוא גדל, בכמה גדל, אם בכל זאת יפריע ללידה וכו'.
בשלב הידיעה הזו החלטתי שהכל בסדר (עד אז עוד "איימו" עלינו שיש אפשרות לצורך בהפסקת הריון) ועכשיו
מה שנשאר זה לעקוב (עכשיו אולי אפילו את זה אפסיק, אם אראה בבדיקה הקרובה שהגדילה היא שוב פרפורציונית לגדילת העובר) ובעיקר לאהוב ולקבל את עוברי היקר לעולם הזה. להבהיר לו שיש לו מקום פה ושמחכים לו בהרבה ציפייה ואהבה.
אני גם עושה דמיון מודרך בנסיון "להמיס" או "להספיג" את הנוזלים במטרה להזדקק מה שפחות להתערבות רפואית - בודאי בלידה אבל גם אחריה.
מאז סריקת המערכות בה גילו את הממצא, אני מטופלת אצל פרופ' אחירון בתל השומר (ובכלל כל המערכות הקשורות שם באיזהשהו אופן לתחום היו מעורבות בסיפור שלי, כי הוא די נדיר, כנראה), והוא זה שהיפנה אותי לבדיקת דופלר, אחרי מספר סריקות מערכות.
הטענה שלו היתה שבדופלר ניתן לראות את כיוון זרימת הדם (אמא אנקובטור, כפי שאת רואה, אין פה עניין עם הנוזלים בחבל הטבור וגם לא עם גדילת העובר), ועל ידי כך להמשיך ולעקוב אחר הנוזלים בתוך ה"שק" הזה, או בסביבתם. לא ממש הבנתי (הרי אם אין נוזל דמי בתוך השק, איך רואים את זרימתו בתוך השק?...).
נראה מה יהיה בבדיקה הזו ואחר כך אחליט, כאמור אם ואיך להמשיך את הבדיקות.
על זה כבר שמעתי שזה שווה לאלף רנטגנים מבחינת הקרינה
ב MRI אין כלל קרינה.
הוא עובד על מגנטים.
התבלבלו עם CT כנראה
(שהוא באמת שווה לכמה וכמה צילומי רנטגן)
א. מה הסכנות בסקירת מערכות ובריבויין?
לא ידוע שקיימות סכנות כלשהן בבדיקות הנ"ל.
ב. מה ידוע לכם על סכנות אפשריות בבדיקת דופלר? (מה בכלל עושים שם?)
זו בדיקת אולטרסאונד פשוטה, אלא שהמכשיר מסוגל לפענח מהירות וכיוון של זרימת נוזלים/דם.
סכנות אפשריות שידועות כיום: הכתמת הבגד בקרם המגעיל הזה. תבואי עם בגד בהיר.
ג. האם דופלר מסוכנת יותר מסקירת מערכות?
אותו הדבר. יותר קצר.
יש חשדות לא לגמרי מוכחים לגבי נזקים בריבוי בדיקות אולטראסאונד. כאשר יש סיבה טובה לביצוע הבדיקה, זה אכן מתגמד. מצד שני, לא לגמרי ברור מה התועלת בבדיקת כיוון הדם/נוזלים במקרה שלכם. כדאי לשאול את הרופא מה נותנת הבדיקה, מה התועלת בה, ומה יעשו עם התוצאות.
אני בדיעה שאם אין סיבה לבדיקה, עדיף לא לעשות. אם יש סיבה לבדיקה - בהחלט ובלי היסוס.
דופלר עובד בטכנולוגיה של א"ס.
יש חשדות לא לגמרי מוכחים לגבי נזקים בריבוי בדיקות אולטראסאונד
את יכולה לפרט על מה מדובר? כי מעולם לא שמעתי על זה, ובהריונות שלי (שהם בסיכון גבוה) אני עוברת המון אולטראסאונד.
יש חשדות לא לגמרי מוכחים לגבי נזקים בריבוי בדיקות אולטראסאונד
אני חושבת שאנחנו צריכים מאוד להיזהר עם אמירות לא בדוקות.
בעיקר אנו, הריוניות שכמותינו (עכשיו, או פעם היינו, או פעם נהיה).
אלו עניינים כל כך רגישים, אנחנו כל כך רגישות ואנחנו צריכות לשמור על אוצר כזה חשוב עם מה שפחות חרדות.
אז ממש צריך להיזהר בדברינו. אנא. אין צורך להוסיף חרדות.
אז לא להגיד שיש חשדות לא לגמרי מוכחים? את מעדיפה לחיות באשליה?
אין הוכחה שאין נזק. אין הוכחה לנזק. יש חשדות לנזק. בעיני, זה מספיק בשביל לא לבצע סתם, ולא מספיק בשביל לא לבצע כשיש סיבה טובה. הנה הפניה למאמר של ד"ר מרסדן ואגנר (כן, ההוא מארגון הבריאות העולמי) ב-MIDWIFERY TODAY בנושא הזה.
כתבתי לך תשוב הוהיא לא נקלטה, אז עכשיו אכתוב בקצרה.
ראשית תודה על ההפניה למאמר. טרם הספיקותי ואעשה זאת בהקדם. את מעדיפה לחיות באשליה?
האם להסתמך על אינפורמציה לא בדוקה, ו/או דיעות, זה אומר להיות מציאותית?"
בעולמנו כל כך הרבה מאיתנו מסתמכים על דיעות, הערכות, " שמעתי" וכו' - במקום עובדות.
לדעתי זה לא רלוונטי.
דיעות הן רלונטיות כשיש דיון שעוסק בדיעות, ולא כשמדובר בעובדות.
לעניניי - כפי שיכולת לקרוא בתיאור המקרה שלי הנ"ל, אני אכן עושה בדיקות (יידע מרגיע אותי), ויחד עם זאת, אני בודקת את הסיכונים, ויתכן שבהמשך אוותר על בדיקות - לאחר שאמשיך לשים זה מול זה סיכונים ויתרונות.
אבל בשביל לשקול את צעדיי אני זקוקה ליידע ולא להערכות.
אתמול עשיתי אולטרסאונד ראשון שבוע 5.5 נצפה שק תקין ובו שק חלמון וקוטב עוברי אך עדיין ללא דופק
היות וכבר עברתי הפלה נדחית (עובר ללא דופק) שאלתי היא האם מישהי יודעת מתי בדיוק ניתן לצפות לדופק עוברי?
אשמח אם תענו לי אני בלחץ ורק עוד שבוע יש לי תור לבדיקה נוספת...
לי - לא יודעת. נדמה לי ששבוע 7-8 הוא סביר לראות דופק.
נורית - אלו לא הערכות, אלא חשדות. דברים שנצפו בחיות, או ברקמות מבודדות, או מחקרים שלא מספיקים בשביל להסיק מסקנה מלאה, אבל כן מעלים חשד.
הרעיון הוא תמיד לשקול תועלת מול נזק. כשיש תועלת ברורה, נזק משוער הוא בד"כ לא סיבה לוותר (אלא אם כן ההשערה היא מאד חמורה). כשאין תועלת, נזק משוער הוא סיבה מספיק טובה להמנע, לכן העצה שלי היתה לברר מהו הצורך, מה התועלת הצפויה מהבדיקה, ולפי זה להחליט.
נורית - מתנצלת אם פגעתי.
הדופלר בהיותו כלי לבדיקת כיווני זרימה של דם או כל נוזל אחר, יכול לתת תשובה על השאלה - האם בגידול מסויים יש כלי דם או לא. יש לו כמובן הרבה יישומים אחרים, ואפשר לבדוק באמצעותו את הזרימה בכל כלי דם שהוא. בהריונות הספציפיים שלי הבעיה היתה בשליה ובחבל הטבור, ובהמשך עשו גם דופלר לעורקי המוח (כמהלך הבדיקה הזו הדופק שלי היה בערך באותו קצב של העוברית).
מאחלת לך המשך הריון קל כמה שיותר. אמנם אני ממש לא מסמפטת דוגמאות בודדות אבל העוברית הראשונה שלי עברה כ-80 בדיקות אולטרסאונד (זו לא טעות) והיום, שלוש שנים אחרי, אין שום עדות שנגרם לה נזק כלשהו.
התקשרו אליי היום שבדיקת חלבון עוברי שעשיתי לא תקינה . גם בהריון הקודם זה קרה ועשיתי מי שפיר והכל היה בסדר. לא חשבתי לעשות מי שפיר הפעם אבל זה דיי מלחיץ לחשוב שמשהו לא בסדר.
הוזמנתי לבי"ח קפלן לייעוץ גנטי ונראה מה הם יגידו, אנחנו דווקא מעורבבים יפה אשכנז וספרד . מסתבר שכל הריון משהו אחר משתבש. בראשון עלו על בעיה במח שהסתדרה מהר.
אני זקוקה לעזרה בהתלבטות איזה בדיקות (מאלה שמציעים היום) כדאי לעשות, שקיפות עורפית? סקירה מוקדמת וגם מאוחרת, רק אחת? אני כבר מבולבלת לגמרי! ואם עושים שקיפות עורפית, אפשר לוותר על חלבון עוברי? (לא הצלחתי לקבל תשובה ברורה מהרופא). אני מתארת שהדף הזה מכיל את המידע איפשהו, אבל הוא כ"כ מבולגן וזקוק לעריכה באופן די דחוף. ותסלחו לי אבל אין לי כוח לקרוא את כולו.
תוכלי לקרוא כאן על שקיפות עורפית , אם אני לא טועה יש שם התייחסות גם לחלבון עוברי..
יחד עם השקיפות העורפית יש בדיקת דם - שהיא בדיקת סקר ( עולה כסף ) משהו סטטיסטי שדומה לחלבון העוברי, אבל מוקדם יותר ( בין שבוע 11-13 נדמה לי), אח"כ באה סקירת המערכות המוקדמת שזו בדיקה באולטראסאונד ואז החלבון העוברי - גם הוא רק בדיקת דם בערך בשבוע 16 ( מאוד חשוב לדייק בתאריך אבל את זה יגיד לך הרופא ).
ארבעת הבדיקות האלו יכולות לחסוך מי שפיר במידה והתוצאות טובות ואין בעיות.
בשקיפות עורפית יכול להתגלות חשד ראשוני לתסמונת דאון
הסקירה המוקדמת היא פרטית אבל לדעתי הכי חשובה, היא מתבצעת בשבוע 15 כשלעובר יש כבר את כל האייברים, ואם יש בעיות אפשר כבר לגלות זאת שם.
החלבון העוברי הוא בעיקר למי שרוצה לחסוך את הדיקור של מי השפיר, אך היום היא גם נותנת עוד אינדיקציה חשובה ( לא יודעת מה אבל שמעתי מחברה שעכשיו ילדה ) בנוסף לאינפורמציה שמתקבלת ממי השפיר.
עד כאן - הכל בערך, כי התעצלתי לפתוח ספר. אם יש שאלות לעומק נחפש לך תשובות, רק שיהיה בהצלחה@}
התכוונתי בדיוק לשאול לגבי העניין הזה -- אם כי זה יהיה רלוונטי רק להריון הבא. הרופא שעשה לנו את הסקירה המוקדמת אמר שלאחר הסקירה המוקדמת אין משמעות לשקיפות העורפית, כי הסקירה בודקת אותה שוב ממילא. בביקור הבא אצל רופאת הנשים אשאל, משום שאין טעם לשלם על בדיקה שלא מוסיפה כלום מבחינת אינפורמציה. ייתכן שיש חשיבות לשקיפות העורפית כי את תוצאות ה papp A או מה שלא יהיה שמו אפשר לפרש רק יחד עם אולטרסאונד שנעשה באותו זמן. ההנחיה של הרופא שעשה את השקיפות העורפית היתה לעשות את בדיקת הדם תוך יומיים לכל היותר מהאולטרסאונד, אך מצד שני טען שלאור תוצאת השקיפות העורפית, אני לא חייבת לעשות את בדיקת הדם. אבל עשיתי אותה, עוד באותו יום, כי זה כולה בדיקת דם ומה'כפת לי. פשוט, אחר כך משקללים את תוצאת בדיקת הדם הזו + תוצאת השקיפות העורפית + תוצאת החלבון העוברי שנעשה מאוחר יותר, ומקבלים הערכת סיכון משוקללת לתסמונת דאון. הם טוענים שע"י החישוב המשוקלל הם מצליחים לזהות 94% מהריונות הדאון, ומונעים הרבה בדיקות מי שפיר מיותרות. אני, כשאומרים לי "מונעים בדיקות מי שפיר מיותרות" -- מוכנה להידקר (ביד) כמה פעמים שהם רוצים...
לגבי הסקירה, אני רק יכולה להגיד מה שאמרו לי: הסקירה המוקדמת אמורה לזהות כ 85% מהמומים המבניים. חלק מהם יהיו בלתי ניתנים לזיהוי מאוחר יותר. הסקירה המאוחרת אמורה לזהות מומים מבניים אחרים, שמופיעים רק בשלב ההוא, וקלים יחסית לזיהוי. כך שנראה לי שאעשה גם סקירה מאוחרת -- אם כי אבקש לקצר אותה ככל האפשר, כי לא נראה לי שהילדון אוהב כל כך אולטרסאונד, וגם אמא שלו לא.
את השקיפות עושים כחודש קודם לסקירה המוקדמת.
נכון -- אך מכיוון שממילא, במקרה של תוצאות בעייתיות מבצעים (או לא) בדיקת מי שפיר, שהיא מאוחרת יותר (שבוע 16-20), ואפשר לעשות גם אחרי הסקירה (שבוע 14-17), אז לא לגמרי ברור לי מה מוסיפה השקיפות העורפית, מלבד אולי עניין פרשנות בדיקת הדם. נקודה לבירור.
את השקיפות העורפית עושים בסביבות שבוע 12 בגלל שהסטטיסטיקה קיימת רק לגבי השבועות האלה. טכנית אפשר לבדוק את השקיפות גם בשבוע מאוחר יותר רק שכיום אי אפשר להסיק מהתוצאה שום מסקנה כי אין נתונים סטטיסטיים לגבי הגיל הזה.
כל העניין הוא לגלות כמה שיותר מוקדם אם יש בעיה רצינית, אחרי שבוע 15 כבר אי אפשר לעשות גרידה לסיום הריון לא תקין וצריך לעבור לידה מוקדמת. זה סיוט וזה גם !! אבל בכל זאת - אם לגלות משהו קריטי אז העניין הוא הזמן
גם לי יש את ההתלבטות הזו. בשני ההריונות הקודמים עשיתי גם שקיפות, גם מודקמת וגם מאוחרת. וגם חלבון עוברי. וכל זאת למרות שלא התכוונתי ממילא לעשות בדיקת מי שפיר(אני גם לא בגיל "סיכון").
הפעם אין לי כוח להתרוצץ בבדיקות כולן וגם אין לי תקציב(שקיפות-220 ש'ח,בדיקת דם-150 ש'ח,מוקדמת-114 ש'ח. הכל מחירי ביטוח מושלם) -טוב זה יותר תירוץ,התקציב...
עשיתי שיקול שבסקירה המוקדמת יש עדיין סיכוי לאבחן בעיה גנטית וממה שאני קוראת כאן,כנראה שצדקתי. התיזמון לשקיפות הוא שבועות 11-13 ואילו לסקירה מוקדמת 15-16 ככ שבתכל'ס הפרש המינימום בין שתי הבדיקות הוא שבועיים! האם כ'כ הרבה יכול להשתנות בשבועיים???
זה לא שהרבה יכול להשתנות.
פשוט בשקיפות בודקים את כמות הנזולים בעורף. לעוברים עם תסמונת דאון יש נטיה לבצקות בעורף. אחרי שבוע 14 זה נעלם.
ברור שזו בדיקה סטטיסטית (כמו חלק גדול מהבדיקות) אבל המטרה שלה שונה מזו של הסקירה.
אני בת שלושים וחמש - בתחילת הריון (שבוע 9 - הריון שלישי). אני מעוניינת לעשות בדיקת מי שפיר וזכאית לבדיקה זו חינם אין כסף. הרופא שלי אמר שהבדיקה נערכת בבית חולים בני ציון (אנו גרים בחיפה). הבעיה היא שפתאום הבנתי שבית חולים משמעו שכל מתמחה עלול לעשות את הבדיקה. שבעצם אין לי יכולת לקבוע מי יעשה את הבדיקה הזו. האם מישהי עברה מי שפיר בבני ציון ויודעת לספר. האם כדאי להשקיע את הכסף (שאין לנו) בבדיקה אצל רופא פרטי למרות הזכאות לבדיקה בחינם? אנא ענו לי, אני די לחוצה.
בד"כ מי שעושה את הבדיקה הוא בכיר ולא מתמחה. לפחות כך היה ב"אסף הרופא".
זה לא אומר, אגב, שמי שעושה את הבדיקה הוא ספץ גדול בתחומו, אבל בהחלט ייתכן שכן. לדוגמא - ברמב"ם יושב דר' ברונשטיין ועושה סקירות, והוא נחשב מהשורה הראשונה, אם לא בראש השולחן של השורה הראשונה של מומחי האולטרסאונד בארץ.
שלום
אני מיניקה את בני. היה לי דימום, הלכתי לרופא, עשו לי אולטרסאונד ולא ראו שק הריון. גם עשיתי בדיקת דם באותו זמן, והתשובה של בדיקת הדם הגיעה אלי אחרי חודש, והתגלה הריון. איך לא ראו באולטרסאונד את שק ההריון? מאחר שלא ראו שק הריון באולטרסאונד, לא העמקתי בתשובה של בדיקת הדם. בגלל זה קיבלתי אותה רק אחרי חודש, כשהייתי אצל הרופא. השאלה שלי היא, איך לא ראו שק הריון בבדיקת האולטרסאונד שעשיתי?
לא כ"כ הבנתי - אחרי חודש כשקיבלת את התשובה לא ראו שק הריון? או שבאיחור של חודש קיבלת את התשובה (מרופא המשפחה? מאיזה רופא?) שעשית בו זמנית עם האולטרסאונד?
יש כמה אפשרויות:
אחרי הפלה לוקח זמן עד שהביתא חוזר לרמה האפסית של טרום ההריון.
בהריון מחוץ לרחם יש רמת ביתא גבוהה ואין שק הריון ברחם.
טוב אז...
הווסת לא היתה סדירה והביוץ לא הגיע אחרי 14-16 יום. מכיוון שעקבתי אחרי ההפרשות והביוץ אני יודעת בוודאות מתי היה הביוץ האחרון ומתי התעברתי. ככה שאני לא סופרת את שבועות ההריון מיום הווסת האחרונה אלא מיום הביוץ. בדיקת אולטרסאונד אישרה את הדרך שלי. אז אני עכשיו 13 שבועות מיום הביוץ.לפי מה אני עושה את הסקירה המוקדמת? האם ההנחיות לסקירה הן לפי ספירת השבועות מיום הווסת האחרונה? אם ככה מתי אני צריכה לעשות אותה? התבלבלתי.
את לא מוסיפה שבועות אלא מחשבת את גיל ההריון לפי תאריך וסת אחרונה בלי קשר לזמן הביוץ המדוייק. בד"כ באולטרסאונד הראשון בהריון (מבוצע בד"כ בסביבות שבוע 8) מקבלים גיל הריון לפי וסת אחרונה וגיל הריון לפי אולטאסאונד. ההבדל בין השניים מוסבר ע"י ביוץ שונה מהממוצע. וכל זה לא משנה לעניין הספירה. הרופא יודע (וגם מכשיר האולטרסאונד שעושה כל מיני חישובים) שכשאת באה לסקירה בשבוע 15 מדובר בעצם בעובר בן בערך 13 שבועות.
אם יש הבדל משמעותי בין גיל ההריון לפי וסת ולפי אולטרסאונד תבדקי עם הרופאה שלך כשיגיע הזמן לחלבון עוברי כי אז זה מאוד משמעותי.
אז אני עכשיו 13 שבועות מיום הביוץ.לפי מה אני עושה את הסקירה המוקדמת? האם ההנחיות לסקירה הן לפי ספירת השבועות מיום הווסת האחרונה? כל החישובים של גיל ההריון הם לפי ספירת השבועות מיום תחילת הוסת האחרונה. את לא מוסיפה שבועות אלא מחשבת את גיל ההריון לפי תאריך וסת אחרונה בלי קשר לזמן הביוץ המדוייק.
סתם לידע כללי, אם המחזור מאוד לא סדיר אפשר לבקש מהרופא שיתקן את תאריך הוסת האחרונה ע"פ האולטראסאונד, וזה משהו שבעצם אפשר לעשות לבד, לקחת 14 יום אחורה ולהשתמש בתאריך זה בתור "תאריך וסת אחרונה", זה מה שאני עשיתי (בעזרת הרופא), - עושה את החיים הרבה יותר קלים, אחרת כל פעם שעושים בדיקה יש חוסר התאמה בין גיל העובר לגיל ההריון (קטן מדי, גדול מדי...)
היום עשיתי בדיקת דם לחלבון עוברי , גיליתי שעלי לשלם 42 שקלים . אני לא מבינה את זה . מה קורה פה ? כל חיי אני משלמת לקופת חולים ,כבר שנתיים אני משלמת ביטוח עדיף ,ובסוף ברגע האמת אני מוצאת שכל הבדיקות שלי מצריכות ממני לשלם עוד .
התעצבנתי הבוקר על האשה בקופה , כמובן שאח"כ הרשיתי לעצמי להאשים את ההורמונים שלי ,ואני יודעת שזאת לא היא אשמה .בכל זאת אתם לא חושבים שזה קצת מוגזם ?
לגבי אולטראסאונד וגיל ההריון -
יש פה משהו "טריקי". אם רוצים להעזר באולטראסאונד על מנת "לתקן" את גיל ההריון חייבים להשתמש בבדיקות מוקדמות, כלומר, בדיקה שנעשית ממש בתחילת ההריון (שבוע 8-9). אחר כך אחוזי הטעות הם הרבה יותר גדולים. מי שמנסה להמנע מבדיקות מיותרות (ועל בדיקת האולטראסאונד הראשונה בהחלט אין הסכמה) "תפספס" את האפשרות ל"תיקון" גיל ההריון. ותרוויח דברים אחרים...
חיבור יותר עמוק אל התחושות לגבי ההריון. יש לנו ידיעה ברורה לגבי מצב העובר והרחם. אנחנו רק כל כך מפוחדות בגלל שזה מה שהמערכת מלמדת אותנו. שבלי אישור של בדיקה הכל יהיה רע.
פחות בדיקות זה אומר לסמוך על עצמינו, לקבל אחריות(לדעת מתי כן ללכת לבדיקה מתוך צורך ממשי), לחשוב חיובי, לבזבז פחות אנרגיה ואפילו כסף על כל המירוץ הזה אחר הבדיקות.
ועוד...
נכון שעד היום לא היו הוכחות "מדעיות" לנזקים מאולטראסאונד, אבל גם אין מחקרים ארוכי טווח שמראים אחרת. בהשוואה למדינות אירופה, וגם לארה"ב, ישראליות עוברות הרבה יותר מדי בדיקות אולטראסאונד. אני מנסה, בדרכי, ללמד נשים להכיר את גופן ולהתחבר אליו כך שיוכלו לחסוך בדיקות, שבמקרה הטוב אינן 100% אמינות ובמקרה הפחות טוב, מעוררות הרבה פעמים פחדים וחששות מיותרים.
כל אחת צריכה לקבל את ההחלטה שמתאימה לה, מתוך שיקול דעת והבנת היתרונות והחסרונות. אין בי שיפוט על החלטותיהן של אחרות. רציתי רק לציין את העובדה שבדיקות אולטראסאונד "במהלך" ההריון, כלומר, בשבועות יותר מתקדמים, עלולות להראות סטייה גבוהה מגיל ההריון האמיתי, לכן מבקשים לעשות בדיקה בתחילת הריון (וגם לשלול הריון חוץ רחמי, שבדר"כ נותן אותות משלו וגם נדיר...). ההחלטה אם לבצע את הבדיקה הראשונית הזו או לא, כמו החלטות אחרות, צריכה להתקבל, לדעתי, מתוך הבנת היתרונות והחסרונות והערכת נזקים ותמורה.
אני בהריון שני. בהריון הראשון ניסינו לשלב (בהצלחה חלקית ביותר) בין גישות טבעיות ואינטואיציה לבדיקות רפואיות. בהריון הזה אני עושה את הבדיקות אבל משתדלת לתת להם כמה שפחות משמעות (ובכלל למי יש זמן עם פעוט בבית).
הדילמה: בשקיפות עורפית יצא לי 1:20:000 סיכוי לתיסמונת דאון- מרשים מכל הבחינות, ועכשיו בחלבון העוברי- בדיקה שאני לא סומכת עליה ועשיתי לאחר דיון עם הרופא שלי (שמרן, אבל בן משפחה כך שהיחס הוא של מלכה) יצא 1:70 רק בגלל הרכיב של החלבון העוברי (שני הרכיבים האחרים תקינים). גם בפעם הקודמת הרכיב הזה עשה לי בעיות. בהריון הקודם עשיתי בעקבות זה מי שפיר. אני מאוד לא רוצה לעשות הפעם, במיוחד כי הפער בתוצאות נראה לי מופרך לחלוטין וכי אין לי וסת אחרונה לחישוב מה שלדעתי עושה את הבלאגן. מצד שני, תסמונת דאון זה כן מום שהייתי עושה הפלה בגינו ותמיד קיים הספק.
יש עצות? אני קוראת את הדברים פה ולומדת (ולפעמים כותבת תחת שם אחר)
אני לא יכולה להחליט בשבילך. אני רק יכולה לספר לך שאצלי בשני ההריונות היתה תוצאה נהדרת של חלבון עוברי והפעם החלטתי לוותר על הבדיקה בגיבוי המיילדת שלי שאני סומכת עליה במאת האחוזים. זו בדיקה שנויה במחלוקת גם ככה. אני קוראת בין השורות שאת עצמך לא ממש מאמינה לחלוטין בבדיקה הזו ולא מעוניינת לעשות בדיקת מי שפיר. אז למה בכלל לא לזרוק את התוצאות לפח ולחשוב חיובי? (-:
בהצלחה והמשך הריון נעים ומהנה!
רק בגלל הרכיב של החלבון העוברי (שני הרכיבים האחרים תקינים). גם בפעם הקודמת הרכיב הזה עשה לי בעיות
אולי יעזור אם תביני מדוע זה קורה אצלך. בהריון תאומים למשל, החלבון העוברי לא נותן אינדיקציה טובה. אותו הדבר בהריון שבו היה בעבר קריש דם ברחם (כמו במקרה שלי, והרופא אף "הזהיר" אותי קודם שתוצאות החלבון העוברי לא יהיו מזהירות בגלל זה). יכול להיות שיש גורמים נוספים. האם היה לך בשני ההריונות גורם שמשפיע על תוצאות החלבון העוברי? אם כן, יהיה לך קל יותר להתעלם מהבדיקה.
עוד לא הצלחתי להגיע למסקנה אם כדאי לבצע את הבדיקה הזאת או לא... בעיקר לאור העובדה שבשקיפות עורפית הכל היה תקין. אני נוטה לא לרצות לעשות את זה (חלבון עוברי) אבל מרגישה שחסרות לי "אסמכתאות" לאי נחיצותה של הבדיקה הספציפית הזאת. מה אתן ממליצות?
מרגישה שחסרות לי "אסמכתאות" לאי נחיצותה של הבדיקה הספציפית הזאת
לא יודעת מה לומר לך. הבדיקה אכן לא מאוד אמינה, ומצד שני היא לא יקרה ולא כרוכה בשום סיכון.
השיקולים לא לעשות הם בעיקר: אם את חוששת שתוצאה גרועה "תאלץ" אותך לעשות מי שפיר (בהנחה שהחלטת עוד קודם שאת לא מוכנה בשום אופן לעשות מי שפיר). אחרת, עדיף לעשות - ולשמור את ההתלבטויות לנושאים מכריעים יותר...
שלום.
אני בתחילת הריון, מחזור אחרון ב 18 בדצמבר. מתי כדאי לי ללכת לרופא לראשונה?
זה הריוני השלישי, הראשון הסתיים בהפלה בשבוע 10, מהשני ברוך השם יש לי תינוקת בת כשנה וכעת ההריון השלישי.
היום התחלתי באופן רשמי עם ה"בלבלות", כבר קבעתי תור לרופא לעוד שבועיים, ועכשיו אני חושבת שכדאי להקדים.
מה שמטריד אותי זה העדר תחושה של הריון, כמעט. אמנם ידעתי שאני בהריון עוד לפני הבדיקה הביתית, אבל אין לי בחילות, ואין סימנים. וכמובן הנסיון העצוב של ההריון הראשון מעלה פחדים.
מישהי יודעת מתי כדאי לבקר אצל הרופא לראשונה?
תודה
הי אלונה
אם חשוב לך לוודא שהשק ההריוני נמצא בתוך הרחם את יכולה לעשות US כבר עכשיו.
אם יש לך סבלנות אז אין מה ללכת לפני שבוע 8 ואז כבר רואים בטוח דופק עוברי.
שיהיה בקלות ובטוב.
שלום לכולן.ם אנו נרגשות להציג לכן.ם את האתר החדש של הקהילה!
בואו לצפות בסרטון ההדרכה המרהיב שישפר את חווית השימוש באתר.
>> לצפייה בסרטון <<
>>איחוד משתמשים מהאתר הישן לחדש<< או לבטל את הכוכבית אחרי השם שלי ™ דפים_באקראי חזר לתפקוד מלא אם אתן מרגישות מזל בואו למצוא את הדף הכי מעניין דפים_באקראי
אנחנו מחכות לכן.ם!
).
(אז אני צריכה לקבוע תור לסקירה, נכון?)
אנו נרגשות להציג לכן.ם את האתר החדש של הקהילה!
