מסתובב: "גם משפחה של לא חרשים!"
אוי ואבוי להן.
זה נכון לכל התרחשות ששונה במקצת או בהרבה מהמקובל בסביבה....

D-:

יונתן הולך בשבילי היישוב, מאחוריו שתי בנות של משפחה חדשה ביישוב.
לפתע שומע התלחשויות מאחוריו: "זו משפחה שלא לומדת בבית ספר!!!"
מסתובב: "גם משפחה של לא חרשים!"

ילד בן ארבע עשרה בשיחה עם ילדי חנ״ב קטנים יותר:״אתם בx (שם של בית ספר)?
ילדי החנ״ב נראים מבולבלים... פתאום אחד מהם נזכר מה זה x ועונה:״לא, אנחנו לא בבית ספר״.
עכשיו בן ה14 מבולבל.... שתיקה...״טוב, העיקר שאתם בסדר!״
אני עדיין תוהה מה הוא חושב שהם עושים.

ביתי הגדולה (4 וחודשיים) מבקשת כבר זמן מה ללכת לגן, יותר נכון דורשת. (זה התחיל ב"אמא!!! למה את לא מרשה לי ללכת לגן?!?")
לפני כמה ימים כששאלתי אותה שוב למה היא רוצה ללכת לגן, היא ענתה לי "כי נמאס לי כבר לעשות כל הזמן מה שאני רוצה. אני רוצה שהגננת תגיד לי מה לעושת..." נשמע מצחיק בהתחלה, אבל יש פה משהו...

ואצלנו:
אם הייתי בבי"ס הייתי עולה עכשיו לכתה ג'
כי אמא שלי השאירה אותי שנה בגן...

"כדי לבדוק אם בית הספר מתאים לנו..."
כאילו, דאאא? |כן|

הזדמנות אחרונה לחלוק פה פנינים של הילד, כי אנחנו משבוע הבא הולכים לבית ספר. (!!!) המרגיעון - קחו זמן להפנמה.(-: (אני לוקחת)
אחרי שכבר ביקרנו בבית הספר בן השמונה שאל אם המפקחת תבוא אלינו הביתה... "לא", אמרנו. "למה?"
"כדי לבדוק אם בית הספר מתאים לנו..." (-;

וואו, לאשה הזאת יש המון ילדים!

אנחנו מטיילים במושב ורואים מולנו טיול של גן. בן חמש מסתכל על הגננת ואומר: וואו, לאשה הזאת יש המון ילדים!
מדברים על הארי פוטר ובן שמונה מנסה להזכיר לי איזה קטע מהספר ואומר: נו, כשהם היו בחוג שינוי צורה! לא, בעצם בחוג שיקויים....

חופש גדול!
חייבים להודות שזה נשמע כמו משהו ממש טוב. וואלה עכשיו הייתי לוקחת בשתי ידיים בכיף!

הנסיכה (5) שומעת שבגן שלנו (שעתיים בשבוע, קבוצת אמהות בחינוך ביתי) יש חופש גדול (המעון הפעיל עבר לשםלרגל שיפוצים לקייץ) וקופצת כראוי לבת גן -
יש! יש! חופש גדול! י----ש!!!
(נו, כבר היה שווה)

חברה: אבל כדאי לך! עוד מעט יש בגן שלנו חופש!
גדול!

אמא שלי:"הילדה ממש מפותחת, חבל שהיא לא הולכת לגן, כי אז היא היתה עוד יותר מפותחת..."
חחח גם אמא שלי. פנינים ממש.
המרגיעון: הכל בעיני המתבונן... חחח...

כדאי לך! עוד מעט יש בגן שלנו חופש!
ע-נ-ק-י! (גם בפעם השניה )

שאלה: "בן כמה אתה?" (או "באיזה גן אתה?")
יונתן: "שנה הבאה אני צריך ללכת לכיתה א', אבל אמא לא מרשה לי"

(עצוב או מצחיק? בעצם מעציב אותו, אבל מצחיק אותי. הלוואי שעלי היו אוסרים ללכת לבית ספר!)

אבל כדאי לך! עוד מעט יש בגן שלנו חופש!
מזכיר לי את גילגי, שמנסה ללכת לבית הספר כי זה לא צודק שכולם יקבלו חופשה והיא לא.

בהתחלה היה - (נאמר בשקט, מעט מבוכה ): "אמא באיזה כיתה אני?"
אחרי ההפנמה של הנושא, הם מגיבים כך:
הבת - "אני בכיתה X, אבל אני לומדת בבית"
הבן - "אני אמור להיות ב- X, אבל אני לומד בבית".
וכמובן שמתפתחת שיחה קצרצרה לאחר מכן.

שאלתי את בתי (בת ארבע וחצי) אם היא רוצה ללכת לגן ילדים,
בתי ענתה :"לא, אני לא רוצה ללכת לשום מקום אחר".

חברה: כדאי לך ללכת לגן שלי.
אילה: אבל אני עכשיו בחינוך ביתי
חברה: אבל בגן שלנו יש המון משחקים
אילה: גם בבית שלי יש המון משחקים
חברה: יש בגן שלנו גן שעשועים ענקי
אילה: הגן שעשועים ליד המועדון יותר גדול
חברה: אבל כדאי לך! עוד מעט יש בגן שלנו חופש!

חברה של אמי ניסתה "למכור" לי איזשהו גן הורים (הרי חינוך ביתי= גן לא קונבנציונלי:-))
נויה הסבירה לה:
"יש חינוך גן רגיל, יש חינוך בית ספר, יש חינוך גן שעשועים ויש חינוך ביתי."

לא חוכמה, סתם תהייה: כל מיני מבוגרים בחנויות וברחוב, שואלים את מוצקו איך קוראים לו ובן כמה הוא, ואחר כך שואלים "ואתה הולך לגן?". בכל פעם הם מופתעים נורא לגלות שיש גם תשובה שלילית לשאלה האמריקאית הזו

חברה של הילדים בת 9:
יש לי חברים מכל הסוגים : אני בכיתה ג' חבר בכיתה ב' אחי בכיתה א' וחברה בכיתה בבית....

_כששאלו אצלינו "לאיזה גן אתם הולכים?"
התשובה היתה: "לגן שעשועים"...

גם אצלנוhappy _

ועוד:
אילה (5) מספרת לסבתא-רבא שבחוג בלט צריך לעשות מה שהמורה אומרת.
הסבתא: גם בבי"ס צריך לעשות מה שהמורה אומרת.
אילה: אבל אני חכמה מדי לבי"ס.

(הסבתא הסכימה איתה בפה מלא. לא היה לי אומץ לספר לה שהילדה באמת לא מתוכננת ללכת לבי"ס)

פעם אחותי אספה אותי ואת הבנות ממפגש של חינוך ביתי ואמרה:"יכולת להשאיר את הבנות אצל אמא היא פנויה היום"...
ועוד-לגדולה יש חבר שהולך לגן. אימו סיפרה שהוא שכח את שמה וכשתיאר אותה אמר:"הילדה שכל הזמן בחופש"...
אמא שלי:"הילדה ממש מפותחת, חבל שהיא לא הולכת לגן, כי אז היא היתה עוד יותר מפותחת..."

רוצים עוד...

אמא אם אני בחינוך ביתי אז למה את לא מחנכת אותי?
??? למה את מתכוונת?

• שנעשה רק את מה שאני רוצה.

טוב אז מה את רוצה ?
לראות סרט במחשב.....

• "הוא הולך לגן?"
• "לא"
• "אז איך הוא מדבר כל כך יפה?"
• "זאת בדיוק הסיבה"...

"מה הילד לא הולך לבית- ספר, אין לכם כסף לשלוח אותו?"

ומצד שני גם אמרו לי

"טוב, חינוך ביתי זה רק עשירים יכולים להרשות לעצמם".

עכשיו אני מבולבלת- אני עשירה או ענייה?

טמפ' ההיתוך של קרח

טעות שלי - זה מה שזה היה....

מרגיעון: בכל מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה

עד מתי היא תיהיה איתך?
עד גיל 18 אולי.
ומה עם בי"ס?
נחיה ונראה.
רגע, אז לא תשלחי אותה לבי"ס?
לא יודעת, אולי.
ומה עם החברה? והלימודים? ובגרויות?

ואז אבא שלי ישב עם סבא שלי, ששאל את השאלות, והסביר לו על יתרונות החינוך הביתי. ואני ישבתי שם נדהמת מהתמיכה של אבא שלי שעד אותו רגע שתק ולא ידעתי אם הוא בעד או נגד.

'חוכמות' של הסביבה ביחס לחינוך ביתי
נראה לי שזו הייתה הכוונה המקורית, אבל זה נהיה כל החוכמות שקשורות לחינוך ביתי .

יש למישהו עוד תיקון?
היי, זה ממש לא היה תיקון, חשבתי שבאמת לא הבינו...

ז'תומרת טמפ' ההיתוך של מים קפואים.
באמת אנחנו נורא מתוחכמים באתר הזה.
יש למישהו עוד תיקון?

<כתוב לי בצהוב- הכל נכון- גם פרשנות לקויה. - העיקר שהבנו...>


אפשר ורצוי למחיקה

יותר נכון, טמפ' ההיתוך של קרח.

שאלה: מהי טמפרטורת ההיתוך של המים?
טמפרטורת הקיפאון אולי?

לא הבנתי.
חוכמות של חינוך ביתי זה חוכמות של ילדי החינוך הביתי כתשובה לסביבה, או 'חוכמות' של הסביבה ביחס לחינוך ביתי? (נדמה לי שהדף נפתח במגמת האפשרות השנייה).

<ה מערוך אוהבת סדר, עקביות ובהירות... >

מה קורה להם לילדי חינוך ביתי כשהם מחליטים ללכת לביה"ס?
יש בהם מין משחק שכבר איננו אצל התלמידים מן המניין.

שיעורי בית במדעים.
שאלה: מהי טמפרטורת ההיתוך של המים?
תשובה: 25
אימא: למה 25?
ילד: לא יודע, המצאתי! (פרצוף של: אני לא מבין מה רע ב- 25, המים בטוח יימסו בטמפרטורה הזאת....)
אימא: כשמכינים שיעורי בית, לא ממציאים - בודקים וכותבים.
אימא מתקתקת בגוגל להדגמה, ילד קורא שמדובר ב- 0 מעלות.
ילד: זה לא הגיוני!! 0 מעלות זה קררררררררר.
אימא: קר לך, לא לקרח.....

מתחיל להפנים....

גם אצלנו , ואנחנו בכלל לא בחינוך ביתי...

_כששאלו אצלינו "לאיזה גן אתם הולכים?"
התשובה היתה: "לגן שעשועים"..._

גם אצלנו:-)

"כי אנחנו בחינוך ביתי". אה, אמרה האשה שמולה, אז חופש היום?

_כששאלו אצלינו "לאיזה גן אתם הולכים?"
התשובה היתה: "לגן שעשועים"..._

גם אצלנו.
אגב, זה לא מפריע לשתי הילדות לשחק בגן וגננת וכל זה.

_כששאלו אצלינו "לאיזה גן אתם הולכים?"
התשובה היתה: "לגן שעשועים"..._
גם שלי ענה ככה (בגיל 4).
היום הוא עונה: "אני לא בגן, אני בחינוך ביתי" (בן 5).

כששאלו אצלינו "לאיזה גן אתם הולכים?"
התשובה היתה: "לגן שעשועים"...

" ואיפה אתם שמים את הילדים באותו יום?"
ענק!

_"איך קוראים לגננת שלך?"
הוא: "אמא!"_

אצלנו- הגדולה נשאלת ע"י שכנה
"באיזה גן את?"
עונה בת הארבע "בגן אמא"
פונה אלי השכנה ומוודאת- מה, אתם בחינוך ביתי?
כן, אני אומרת.
איזה יופי, שמחה השכנה. בתי עשתה סרט בקורס קולנוע בשנה שעברה- על נערים ונערות בחינוך ביתי...

בני (בן 4) נשאל בטבעיות:
"איך בגן?"
הוא: "כיף!"
"איך קוראים לגננת שלך?"
הוא: "אמא!"

הגדולה נשאלה במכולת למה היא לא בבי"ס, והיא ענתה, כרגיל, "כי אנחנו בחינוך ביתי". אה, אמרה האשה שמולה, אז חופש היום?

לא מצאתי דף כזה .
מוזר .
אולי הוא כתוב אחרת אז אפשר להעביר .


בכל אופן זה כך :


במסגרת ה"הסבר פניך לתייר" לאינסוף השאלות
שנשאלות אחרי ההלם הראשוני בו החברה מסביב מפנימה
שהילדים שלנו בחינוך ביתי, הסברתי שישנה גם האפשרות
למפגשים עם עוד משפחות שבחרו באותה דרך
ושיש שנפגשים מדי שבוע .

• " ואיפה אתם שמים את הילדים באותו יום? "

< מדמיינת מפגש AAA לאנשי חינוך ביתי שמנסים להפטר
משיירי המערכת המוסדית שבתוכם בעוד הילדים זבי החוטם
מוזנחים ברחובות >
< או אולי סתם ביביסיטר? >