תודה לכולם על התגובות, אני צריכה לחשוב עליהן.

מתקשה, בעקבות מה באה הטענה הזו?
האם זה משהו שהוא אומר בעת שיחה רגועה, או בעידנא דריתחא?

גם אני מסוגלת לומר הרבה שטויות כשאני עיוורת (כועסת).

[u]לפעמים הוא מגיע מאוד מאוחר בלילה ומצפה שאני אחמם לו את הארוחה[/u]
אולי מייחל? מקווה?

אני ממש לא מבין איך אני קשור לנושא. אבל שיהיה. :-)

[b]גם פסטה [po]אל דנטה[/po] צריך לזרוק קודם לסיר, לא?[/b]

כמובן, אך מידת הבישול תהיה תלויה באורך הדרך הביתה, בפקקים, בחיפוש החנייה שהתארך.
הכלל באיטליה הוא שהפסטה לא מחכה לאורחים אלא האורחים הם אלה שמחכים לפסטה.

העיקר שהאוכל יהיה ראשון, אחרת בלאגן :-)

סתם משהו נחמד: על בעל שחוזר הביתה מהמילואים ואומר לאישתו: "אני חוזר הביתה לשעות מספר אז אני גם רוצה לאכול ולנוח".
עכשיו במשפט הזה אם מחליפים אות אחת מאחד המילים המשפט מקבל קצת משמעות אחרת..מצאתם?
טוב נו התשובה במקום לשעות אז לעשות חחח

[u]כי אנחנו אוהבים פסטה [po]אל דנטה[/po][/u]
גם פסטה [po]אל דנטה[/po] צריך לזרוק קודם לסיר, לא? :-)
>העצם של הכלב<

[u]אולי כדאי להתחיל מהדף [po]לבסוף מוצאים אהבה[/po] ?[/u]
בספר עצמו (שמו כשם הדף הנ"ל, או נכון יותר שם הדף כשמו), מוזכר מקרה דומה מאוד: כותב הספר נהג לצפות מאישתו שתסדר עבורו את המיטה בטרם השינה. זה היה טקס שאימו (אחותו?) נהגה לעשות עבורו כשהיה ילד, והוא למד לזהותו כאקט המורה על אהבה.
לצערי (סליחה על הטיזר בלי הפתרון :-P), אני כבר לא זוכרת איך הושגה התוצאה הרצויה לו ולרעייתו, אך כיום אף היא נוהגת לעשות זאת עבורו, אבל מתוך תחושה של רצון לפנק אותו ולהראות לו שהוא אהוב.
אולי מישהו שקרא הספר לאחרונה יזכור קצת יותר פרטים.
בלי קשר - ספר מומלץ ביותר לקריאה.

[u]מותק אני בדרך הביתה, תזרוק ת'פסטה[/u]
לא היתה פרסומת כזו?
>מתמקדת בעיקר<

אם כי כמובן אין לקחת אמירה זו באופן מילולי, כי אנחנו אוהבים פסטה [po]אל דנטה[/po]

בוטה לה פסטה

"תדליק לי דוד".

אה, אז זה כמו להגיד "תשים מים". אומר מעתה: מותק אני בדרך הביתה, תזרוק ת'פסטה :-)

נחמד, אבל לא מדויק... המשמעות המילולית של ''אני חוזר הביתה'' זה ''אני חוזר הביתה''; הביטוי ''תזרקי את הפסטה'' (הכוונה לתוך הסיר ולא לפח :-)) יכול להיות גם דרך לומר ''אני בדרך הביתה''- אם כי גרתי שם 6 שנים ואף פעם לא שמעתי אף אחד משתמש בביטוי הזה...

[u]"אני חוזר הביתה" מילולית זה :"הכניסי לסיר את הפסטה "[/u]
אוי, זה נחמד :-)

אני קצת מזדהה עם הבעל במובן שיש דברים שהם בהחלט בגדר "פינוק" אבל אני מאד זקוקה להם, וכשהם חסרים לי, במיוחד אם היה לי יום קשה נורא אני עלולה לבקש אותם בצורה לא מנומסת ולא נעימה.
איך גיליתי את זה?
פשוט, הבן שלי התחיל לחקות אותי ומתנהג בדיוק כמוני. אחרי שראיתי את תמונת הראי שלי, הבנתי שלפעמים קשה לבטא "קשה לי, אני זקוק לעזרה" ובמקו םזה יוצא משהו אחר שלא מתכוונים אליו ואפילו לא מודעים כמה נורא זה נשמע מהצד.
אני מציעה לך משהו דומה. תני לו תמונת מראה של עצמו.
אבל תעשי זאת כשהוא נינוח ושלו, לא כשהוא חוזר מיום ארוך.
אם תרצי אפשר לחשוב יחד איך לעשות זאת
(סתם אנקדוטה...קראתי פעם שבאיטלקית,המשמעות של "אני חוזר הביתה" מילולית זה :"הכניסי לסיר את הפסטה " )

[u]שאחד הדברים שבגללם הוא התחתן, שאשתו תדאג לארוחות שלו[/u]
מתוקה (()) , הוא אומר את זה בשיחה רצינית מלב אל לב, כשאתם מדברים על האהבה שלכם - או מטיח בך את זה כשהוא עייף, רעב ומרגיש לא אהוב כי הפנטזיה שלו היא שתחכי לו עם אוכל ואת לא מימשת אותה?

[u]כאשר יש ארוחה לפי טעמו דוקא אז הוא יאמר שהוא אכל כבר, או שהוא לא רעב.[/u]
זה מריח לי כמו "עונש" או סתם מאבק כוחות.

שורה תחתונה:
לפי דעתי, לא האוכל הוא העניין, אלא האהבה. בעלך רוצה להרגיש מטופח, מטופל, מוערך ואהוב, ונראה שהוא לא מרגיש ככה.
כדאי לפתוח את זה בייעוץ זוגי חכם.
כי את, לעומת זאת, מרגישה מנוצלת, מותשת, ולא אהובה כי נדמה לך שהוא מקבל אותך כמשהו מובן מאליו חסר צרכים משל עצמו, שקיים רק כדי לשרת את הצרכים [b]שלו[/b] (בעיניו).
אז מה יוצא? שני אנשים שמרגישים לא אהובים, ובגלל זה מסלימים את הפגיעה זה בזה )-: אולי כדאי להתחיל מהדף [po]לבסוף מוצאים אהבה[/po] ?

דבריה של [po]ש מים וארץ[/po] נכונים, אלב אם את מרגישה שאת לא יכולה/רוצה לבשל לו (כי יש תינוק קטן, כי את שונאת לבשל, כי ביום שלישי לא בא לך), ולהכין לו אוכל זו מטלה שנואה, ולא מחווה של אהבה, זה לא שווה כלום.

האם פתחת את הדף כדי להבין אותו, או כדי לקבל כלים מעשיים להמשך?

גם את עובדת מחוץ לבית?
אם כן אז את בטח מבינה ויודעת (או מפנטזת) על הכיף בלבוא הביתה ושמישהו יגיש לך את האוכל.
אם את לא עובדת בחוץ, אז אולי עוד תוכלי לגלות שיש משהו מאוד נעים ב [po]להאכיל את הבעל[/po].
את יכולה להגיש לו את האוכל ולשבת איתו (גם קצת לנשנש לו מהצלחת וללגום מכוסית היין שלו), זו הזדמנות טובה לשיחת "איך עבר היום" לפני שממשיכים לעיסוקים אחרים.
את יכולה לקבוע איתו שיתקשר אלייך מהדרך לפני שהוא חוזר הביתה כדי שתדעי מה מצבו (אם כבר אכל או שהוא ממש מורעב אחרי יום עבודה ארוך ומפרך). אם את יודעת שתהיי עסוקה/עייפה כשהוא יגיע תוכלי להכין לו את הדברים על הכיריים באופן כזה שיהיה לו קל ונעים להגיש לעצמו.

בעלי טוען שאחד הדברים שבגללם הוא התחתן, שאשתו תדאג לארוחות שלו, לפעמים הוא מגיע מאוד מאוחר בלילה ומצפה שאני אחמם לו את הארוחה, בפעמים אחרות (על פי רוב) כאשר יש ארוחה לפי טעמו דוקא אז הוא יאמר שהוא אכל כבר, או שהוא לא רעב.
אשמח לתגובות