על ידי ענת_גביש* » 25 דצמבר 2004, 09:08
תנוחת הדרבוקה
זהו. ברונית שכנעה אותי שזה ביטוי טוב. מה שישראלי בו זה לא שכולנו מנגנות בדרבוקות כל היום, אלא שיש בו משהו קצת גס, ארצי, משעשע, לא שכלתני , ש מושך את העין ומפתה לקרוא את ההסבר , ומוציא את הישראלית המצוייה מביטויי הפלסטיק המנוכרים על נשים חיוורות וענוגות שיושבות בתוך מלמלה ומיניקות ללא כל קושי. (זו היתה התחושה שלי לפני שנים כשניסיתי ללמוד על הנקה מספר מומלץ באנגלית)
זה גם מעביר מסר עקיף שאפשר ורצוי להיניק בכל מקום.(בתחושה שהמילה מעבירה.) זה מחזיר לחיים האמיתיים, שזו כמעט בדיוק הבעייה כשרוצים להיתמך בטקסטים על הנקה, התחושה ש "איך זה קשור לחיים שלי בדיוק??".
כאן, גם אם האשה לא נוהגת לנגן בדרבוקה, ואפילו אם אינה יודעת מה זה, יהיה לה ברור שישראלית אחרת, כמותה, כתבה את הדברים, והתכוונה למשהו שקורה פה ולא בהולנד או ניו זילנד, למשל.
ולא קשה לדמיין מצב בו האמא הטרייה והמותשת שמנסה להתרכז בכל מיני שמות תנוחות ומהנהנת בייאוש שומעת מתומכת ההנקה : " את יודעת, תנוחת הדרבוקה..." ומחווה תיפוף, מה שמביא לפרץ צחוק ושחרור, ותזכורת שמדובר בחיים האמיתיים ושלא צריך לקחת הכל ברצינות כל כך.
<נזכרת בייאוש ברצינות התהומית שליוותה את הנסיונות ללמוד להיניק>
תנוחת-הדרבוקה-תחת-הזרוע ובקיצור הדרבוקה.
אני גם מדמיינת קטע עתידי מספר ישראלי, בו יהיה כתוב:
"הנקה זה דבר שמח ושבטי. כשתאחזי את תינוקך בתנוחת הדרבוקה, תוכלי לשבת בישיבה מזרחית עם הפנים אל מי שמולך ולהצטרף בגב זקוף לשיחה או לשירה, ואפילו לאחוז דרבוקה אמיתית בזרוע השנייה!"
...קצת נסחפתי, אבל לפעמים כל מה שצריך כדי לעודד אמא מיניקה זה ליצור את ההשראה לאוירת ההנקה. והיא כבר תיקח את זה לאן שהיא יכולה ורוצה.
[u]תנוחת הדרבוקה[/u]
זהו. ברונית שכנעה אותי שזה ביטוי טוב. מה שישראלי בו זה [b]לא[/b] שכולנו מנגנות בדרבוקות כל היום, אלא שיש בו משהו קצת גס, ארצי, משעשע, [b]לא שכלתני[/b] , ש [u]מושך את העין ומפתה לקרוא את ההסבר[/u] , ומוציא את הישראלית המצוייה מביטויי הפלסטיק המנוכרים על נשים חיוורות וענוגות שיושבות בתוך מלמלה ומיניקות ללא כל קושי. (זו היתה התחושה שלי לפני שנים כשניסיתי ללמוד על הנקה מספר מומלץ באנגלית)
זה גם מעביר מסר עקיף שאפשר ורצוי להיניק בכל מקום.(בתחושה שהמילה מעבירה.) זה מחזיר לחיים האמיתיים, שזו כמעט בדיוק הבעייה כשרוצים להיתמך בטקסטים על הנקה, התחושה ש "איך זה קשור לחיים שלי בדיוק??".
כאן, גם אם האשה לא נוהגת לנגן בדרבוקה, ואפילו אם אינה יודעת מה זה, יהיה לה ברור שישראלית אחרת, כמותה, כתבה את הדברים, והתכוונה למשהו שקורה [b]פה[/b] ולא בהולנד או ניו זילנד, למשל.
ולא קשה לדמיין מצב בו האמא הטרייה והמותשת שמנסה להתרכז בכל מיני שמות תנוחות ומהנהנת בייאוש שומעת מתומכת ההנקה : " את יודעת, תנוחת הדרבוקה..." ומחווה תיפוף, מה שמביא לפרץ צחוק ושחרור, ותזכורת שמדובר בחיים האמיתיים ושלא צריך לקחת הכל ברצינות כל כך.
<נזכרת בייאוש ברצינות התהומית שליוותה את הנסיונות ללמוד להיניק>
תנוחת-הדרבוקה-תחת-הזרוע ובקיצור [b]הדרבוקה.[/b]
אני גם מדמיינת קטע עתידי מספר ישראלי, בו יהיה כתוב:
"הנקה זה דבר שמח ושבטי. כשתאחזי את תינוקך בתנוחת הדרבוקה, תוכלי לשבת בישיבה מזרחית עם הפנים אל מי שמולך ולהצטרף בגב זקוף לשיחה או לשירה, ואפילו לאחוז דרבוקה אמיתית בזרוע השנייה!"
...קצת נסחפתי, אבל לפעמים כל מה שצריך כדי לעודד אמא מיניקה זה ליצור את ה[b]השראה[/b] לאוירת ההנקה. והיא כבר תיקח את זה לאן שהיא יכולה ורוצה.