על ידי שגית_רי* » 02 ספטמבר 2006, 20:31
עוד תודה תודה רבה!
שבוע טוב! @} @} @}
אני רוצה לספר שהיה לי פעם, עד לפני שנתיים בערך,
דף בית אישי. ומחקתי אותו.
למה מחקתי?
כרוניקה של יחסים:
הפגישה הראשונה היתה בנאלית (מנשאים) ואח"כ רק קראתי (וכתבתי פה ושם בניק (קולולו, למי שנכנס לפרטים..) ) איזה שנתיים, שום דבר מחייב, (יוצאים לסרט בערב, נפרדים בבוקר טוב, שום דבר מעבר..
) אבל אני לאט התמכרתי..
הרגשתי שהיחסים בנינו בשלו, הגיע הזמן לעבור לגור יחד ולחשוף את השם ואת הפרטים הקטנים האלה שיודעים רק כשחולקים את האמבטיה והמטבח. פתחתי
דף בית אישי .
@}
@}
היה נעים, היה מרגש, ללא ספק העמקנו את ההכרות בנינו, אני עשיתי את כל הפדיחות של המתלהבת המתחילה והאתר לא תמיד אמר את המילה הנכונה ולפעמים היו גם דמעות, אבל היתה תחושה שזה לתמיד...
וכמו שקורה, לאט לאט היחסים (מצידי) נכנסו למין שגרה. כבר הרבה פחות פרפרים בבטן, כבר הרבה פחות שמחים להפגש בסוף היום. אני לא טרחתי להקשיב, האתר היה הרבה פחות סבלני ומבין....התרחקנו...ובוקר אחד הרגשתי שאני צריכה להיות לבד, לחשוב על היחסים האלה ממקום אחר, לא מחוייב..מחקתי את הדף וקיבלתי סימן שאלה..
(ולא, לא פתחתי שום דף בסגנון אני והאתר לאן. זה לא הוא, זה אני...)
הסתובבתי לא מחוייבת, בספק, לא ממש שייכת, התאים לי.
התבגרתי קצת, ראיתי עולם (בעיקר זה שבין באר-שבע והגדר המיצרית..), קראתי המון דפים וכתבתי גם. לפעמים אנשים שאלו למה אין לי דף אבל לא ממש עניתי..
וערב אחד, הרגשתי שזהו, אני רוצה לחזור.
לא בשביל האתר, בשבילי.
אני יודעת מה אני רוצה ממנו. לא מחפשת דברים שאין. (לפחות לא פה...)
אז עכשיו אני כאן. זה כנראה לתמיד. כנראה
.
עוד תודה תודה רבה!
שבוע טוב! @} @} @}
אני רוצה לספר שהיה לי פעם, עד לפני שנתיים בערך, [po]דף בית אישי[/po]. ומחקתי אותו.
למה מחקתי?
כרוניקה של יחסים:
הפגישה הראשונה היתה בנאלית (מנשאים) ואח"כ רק קראתי (וכתבתי פה ושם בניק (קולולו, למי שנכנס לפרטים..) ) איזה שנתיים, שום דבר מחייב, (יוצאים לסרט בערב, נפרדים בבוקר טוב, שום דבר מעבר.. ;-) ) אבל אני לאט התמכרתי..
הרגשתי שהיחסים בנינו בשלו, הגיע הזמן לעבור לגור יחד ולחשוף את השם ואת הפרטים הקטנים האלה שיודעים רק כשחולקים את האמבטיה והמטבח. פתחתי [po]דף בית אישי[/po] .
|L| @} |L| @} |L|
היה נעים, היה מרגש, ללא ספק העמקנו את ההכרות בנינו, אני עשיתי את כל הפדיחות של המתלהבת המתחילה והאתר לא תמיד אמר את המילה הנכונה ולפעמים היו גם דמעות, אבל היתה תחושה שזה לתמיד...
וכמו שקורה, לאט לאט היחסים (מצידי) נכנסו למין שגרה. כבר הרבה פחות פרפרים בבטן, כבר הרבה פחות שמחים להפגש בסוף היום. אני לא טרחתי להקשיב, האתר היה הרבה פחות סבלני ומבין....התרחקנו...ובוקר אחד הרגשתי שאני צריכה להיות לבד, לחשוב על היחסים האלה ממקום אחר, לא מחוייב..מחקתי את הדף וקיבלתי סימן שאלה..
(ולא, לא פתחתי שום דף בסגנון אני והאתר לאן. זה לא הוא, זה אני...)
|U|
הסתובבתי לא מחוייבת, בספק, לא ממש שייכת, התאים לי.
התבגרתי קצת, ראיתי עולם (בעיקר זה שבין באר-שבע והגדר המיצרית..), קראתי המון דפים וכתבתי גם. לפעמים אנשים שאלו למה אין לי דף אבל לא ממש עניתי..
וערב אחד, הרגשתי שזהו, אני רוצה לחזור.
לא בשביל האתר, בשבילי. :-)
אני יודעת מה אני רוצה ממנו. לא מחפשת דברים שאין. (לפחות לא פה...)
אז עכשיו אני כאן. זה כנראה לתמיד. כנראה ;-) .
|תמר|