על ידי פלוני_אלמונית* » 19 ספטמבר 2006, 17:30
האם זה אמור להצליח בקלות יחסית או רק במאמץ עצום.
מניסיון אישי, מאמץ עצום, הצורך עמוק ביותר ומשנה את הופעתו כל הזמן, ההבדל לאורך השנים מתבטא בזיהוי ובמודעות לצורך כשעולה,( והוא עולה במהירות שאי אפשר לתאר) רק כשהוא כבר נמצא פועל ומזוהה ככזה התגובה מהירה ומקצרת את הביטוי. אצל ילדים אפשר לראות התקדמות מרשימה במהלך הטיפול בביטוי החיצוני, אבל אין דרך באמת לדעת לאורך השנים ,הצורך יכול לבוא לידי ביטוי בפרטיות גמורה גם, לא?
ניתוק אסטרטגי:
הרבה ילדים מתנסים בחוויות קשות המציבות מכשולים עצומים בהתפתחותם,
ילד עלול להסיק שעולמם של ההורים ושאר המבוגרים הוא עולם מאיים שאינו ניתן להבנה,
העצמי של ילד זה מותקף במקום להיות מטופח, לאחר כמה וכמה ניסיונות שווא להבין את דרכי המבוגרים, הצהרותיהם והתנהגותם ילדים רבים מוותרים- את אשמת תחושת חוסר האונים שלהם הם מטילים על עצמם.
באומללותם, בייאושם, פעמים רבות הם חשים שדבר מה משובש מאוד, במבוגרים או בעצמם או במשהו.
על פי רוב הם באים לידי התחושה- לעולם לא אבין אנשים. לעולם לא אוכל לעשות את שמצפים ממני,
אינני יודע מה נכון ומה לא נכון, ולעולם לא אדע.
וביניהם יש כאלה, בודדים, המוסיפים להיאבק כדי למצוא הגיון בעולם ובאנשיו, ילד המפתח בפנימיותו עוצמה עזה, גם אם דרכו רצופה ייסורים ומבוכה, הילד לכוד בסביבה אכזרית במיוחד, מתסכלת ואירציונאלית, אין ספק שיחוש מנוכר מרוב האנשים שסביבו, ובצדק. אך ילד זה לא יחוש מנוכר מהמציאות, וברמה העמוקה ביותר לא יחוש שאינו כשיר לחיים, הוא לומד לפתח אסטרטגיית הישרדות מיוחדת. אסטרטגיה שאינה נסיגה מן המציאות המביאה לידי מופרעות נפשית, אלה אסטרטגיה של התרחקות, הינתקות פנימית, אינטואיטיבית ומחושבת, מן ההיבטים הקשים של חיי המשפחה או מההיבטים קשים של עולמם.
בדרך זו או אחרת הוא יודע: זה לא הכל. הוא דבק באמונה שאי-שם קיימת חלופה טובה יותר,
ויבוא יום והוא ימצא את דרכו אליה. הוא נאחז ברעיון זה. בדרך זו או אחרת הוא יודע: *אמא
איננה כל הנשים, אבא איננו כל הגברים, משפחה זו איננה מגלמת את כל יחסי הגומלין האפשריים בין בני האדם*- יש חיים גם מעבר לשכונה הזו, אמונה זו אינה פוטרת אותו מן הסבל בהווה, אך היא
מאפשרת לו לא להיהרס בגללו. הניתוק האסטרטגי שלו אינו מבטיח שלעולם לא יחוש חוסר אונים,
אך הוא מאפשר לו להתאושש מתחושה זו.
מתוך הספר "הערכה עצמית"- נתנאל ברנדן .
שנה טובה לכל הילדים והילדות המשתתפים בפורום- בגלוי, בנסתר ובכל אופן אחר.
[u]האם זה אמור להצליח בקלות יחסית או רק במאמץ עצום.[/u]
מניסיון אישי, מאמץ עצום, הצורך עמוק ביותר ומשנה את הופעתו כל הזמן, ההבדל לאורך השנים מתבטא בזיהוי ובמודעות לצורך כשעולה,( והוא עולה במהירות שאי אפשר לתאר) רק כשהוא כבר נמצא פועל ומזוהה ככזה התגובה מהירה ומקצרת את הביטוי. אצל ילדים אפשר לראות התקדמות מרשימה במהלך הטיפול בביטוי החיצוני, אבל אין דרך באמת לדעת לאורך השנים ,הצורך יכול לבוא לידי ביטוי בפרטיות גמורה גם, לא?
[u]ניתוק אסטרטגי:[/u]
הרבה ילדים מתנסים בחוויות קשות המציבות מכשולים עצומים בהתפתחותם,
ילד עלול להסיק שעולמם של ההורים ושאר המבוגרים הוא עולם מאיים שאינו ניתן להבנה,
העצמי של ילד זה מותקף במקום להיות מטופח, לאחר כמה וכמה ניסיונות שווא להבין את דרכי המבוגרים, הצהרותיהם והתנהגותם ילדים רבים מוותרים- את אשמת תחושת חוסר האונים שלהם הם מטילים על עצמם.
באומללותם, בייאושם, פעמים רבות הם חשים שדבר מה משובש מאוד, במבוגרים או בעצמם או [b]במשהו[/b].
על פי רוב הם באים לידי התחושה- לעולם לא אבין אנשים. לעולם לא אוכל לעשות את שמצפים ממני,
אינני יודע מה נכון ומה לא נכון, ולעולם לא אדע.
וביניהם יש כאלה, בודדים, המוסיפים להיאבק כדי למצוא הגיון בעולם ובאנשיו, ילד המפתח בפנימיותו עוצמה עזה, גם אם דרכו רצופה ייסורים ומבוכה, הילד לכוד בסביבה אכזרית במיוחד, מתסכלת ואירציונאלית, אין ספק שיחוש מנוכר מרוב האנשים שסביבו, ובצדק. אך ילד זה לא יחוש מנוכר [b]מהמציאות[/b], וברמה העמוקה ביותר לא יחוש שאינו כשיר לחיים, הוא לומד לפתח אסטרטגיית הישרדות מיוחדת. אסטרטגיה שאינה נסיגה מן המציאות המביאה לידי מופרעות נפשית, אלה אסטרטגיה של [b]התרחקות[/b], [b]הינתקות[/b] פנימית, אינטואיטיבית ומחושבת, מן ההיבטים הקשים של חיי המשפחה או מההיבטים קשים של עולמם.
בדרך זו או אחרת הוא [b]יודע[/b]: זה לא הכל. הוא דבק באמונה שאי-שם קיימת חלופה טובה יותר,
ויבוא יום והוא ימצא את דרכו אליה. הוא נאחז ברעיון זה. בדרך זו או אחרת הוא יודע: *אמא
איננה כל הנשים[b], [/b]אבא איננו כל הגברים[b], [/b]משפחה זו איננה מגלמת את כל יחסי הגומלין האפשריים בין בני האדם*- יש חיים גם מעבר לשכונה הזו, אמונה זו אינה פוטרת אותו מן הסבל בהווה, אך היא
מאפשרת לו [b]לא[/b] להיהרס בגללו. הניתוק האסטרטגי שלו אינו מבטיח שלעולם לא יחוש חוסר אונים,
אך הוא מאפשר לו להתאושש מתחושה זו.
מתוך הספר "הערכה עצמית"- נתנאל ברנדן .
שנה טובה לכל הילדים והילדות המשתתפים בפורום- בגלוי, בנסתר ובכל אופן אחר.