באופן טבעי

הי רינצ'י, אני כ"כ לא רגילה שכותבים לי בדף הבית כך שלא עקבתי חודשים ומצאתי את שאלתך לגבי ההומאופטית, אז לא, שמה שירה ולא ליאת...

<r>זהו נאום סיום. אולי זמני, ואולי לא. מבחינתי, בכל אופן- זהו סיכום. קראתי עכשיו את הבלוג הזה מתחילתו ועד עכשיו- 7 חודשים, ואני מרגישה שאני בעולם אחר לגמרי. איתם מדבר מדהים. כן, יש עוד פער בינו לבין בני גילו, אבל הקלינאית אמרה לי השבוע שהיא חושבת לעשות לו באוגוסט איבחון ביניים ולשחרר אותו ממפגש...

<r>גם כשטוב צריך לעדכן, נכון? אז דברים החלו להשתנות לטובה. אני בטוחה שזו התרופה ההומיאופטית אם כי אבי מרים גבה סקפטית לעברי, אבל מ'כפת לי? שיחשוב מה שירצה. מה שבטוח שאיתם נרגע, פתאום יש לנו ילד בן שלוש וחצי "נורמלי" בבית. פה ושם מאבקים, אבל לא מלחמת התשה בלתי אפשרית ובלתי נסבלת כל יום, כל היום. הוא ...

<r>ביום שישי בלילה שירבבתי לפיו בזמן שישן את התרופה ההומאופטית- אותה תרופה שקיבל אז אבל במינון גבוה יותר. אתמול אכלנו ביחד- קורן, אני ואיתם. שוב יצא שדיברנו על מה שיאכל כשיוכל ללעוס (קיבלתי את התיקון <E>:-)</E>) והוא הצביע על הפלפל הממולא שאכלתי והאכלתי את קורן, ואמר "אני רוצה את זה".. אבל נסוג...

דרך אגב, אני עם מכשיר טלפון אחד פחות החל מהיום

אוי אוי אוי... איזו מקוריות...

<r><s>[u]</s>חופשת פסח יזומה<e>[/u]</e> כן, בקרוב חופשת פסח, אני לבד יום שלם עם שניהם, ועוד חשבתי לנסות לגמול אותו בפסח... מתכון בטוח ליציאה מהדעת. אבי לא יוכל לקחת חופש, בטח לא שבוע. היום בערב הוא קצת התאושש לפני ארוחת ערב כשאמרתי את מילות הקסם "רוצה לעזור לי לעשות XXX?" ובכל אופן...

<t>ימים קשים. תקופה לא קלה. אני רוצה לקוות שזה עוד חלק מהמחלה (אבעבועות) ושקפיצה נכונה לנו בקרוב, אבל המצב הזה סוחט אותי לחלוטין. אתמולה היינו אצל חברים, והשונות שלו בלטה לי באופן שצרב לי בלב. היו שם ילדים שהוא מכיר היטב ונפגש איתם לא מעט. הוא לא השתתף במשחק, בעיקר כשדיברו, ובחלק מסוים שבו הלב ...

<r><s>[u]</s>יש דמויות כבר בגילו להערצה?<e>[/u]</e> פו הדוב, והוא אוכל רק דבש, לא מתאים... <s>[u]</s>הרי הוא לא יכול ללכת ולקנות לעצמו את זה<e>[/u]</e> כן, אבל הוא רגיל. חו"ל זה משהו חדש, סביבה חדשה לגמרי. לאחרונה עלה רעיון של חמותי (האהובה), לפני שידעה על רעיון חו"ל שלי, שי...

אפשר "אוכל כמו של כולם"?

<r>זו באמת תוכנית הקו האדום והמוצא האחרון... מכיוון שאני חושבת שהוא כבר מסוגל להתמודד עם מרקמים "קלים" ומכיוון שאני לא מסוגלת לסבול את המחשבה על כיתה-א'-עם-צידנית, חשבתי פשוט ליצור מצב של חוסר ברירה בשבילו, סביבה חשה שבה הוא פשוט ייאלץ להתמודד עם כך שאין, פשוט אין יוגורט/גבינה. איך יוצרים סביבה כזו?...

<t>תקופה של דריכה במקום. אני מזכירה לעצמי שהדאגות הגדולות שלי מבחינת תקשורתיות עוד ישתנו כי אולי עכשיו הוא עוד ב"אפטר פרטי" של המחלה. השבוע הוא עבר איבחון של פיזיותרפיה שהעלה דמעות בעיני, האיבחונים הללו מזכירים לי כמה הוא עוד רחוק מבני גילו, כמה כל דבר הולך קשה. למעשה השבוע היו גם איבחונים אצל ...

<t>תקציר החודש האחרון- שבועיים לא קלים, חרשות סלקטיבית, מאבקים על כל צעד ושעל איתנו, הצקות בלתי פוסקות לקורן בכל הזדמנות שהיא, רגרסיה במזון- אוכל רק מתוק, לא נוגע בגבינה, ריור בכמויות הסטריות, ידיים בפה ועוד. ואז- אבעבועות רוח, אולי הרגרסיה הייתה בזמן הדגירה של הוירוס? היה שבוע קשה- לא בגלל המחלה (י...

<t>הייתה לנו היום פגישה עם הפסיכולוגית ביחד עם איתם. היא רצתה לראות את איתם משחק ואוכל. הוא שיחק קצת במטבח- עם קצת הפעלה שלי, והופתעתי לראות אותו משחק עם קוביות, הוא מעולם לא הסכים לשחק בקוביות מאז גיל שנה. היא שמחה לראות את היוזמות שלו, הופתעה לשמוע אותו מדבר, ושמחה לראות אותו אוכל- אמרה שלמרות הכל...

<r><s>[u]</s>למה זה טוב?<e>[/u]</e> שהוא מחצין את הרגשות שלו. איתם מאוד מאופק, מאוד מאוד- ומדי, בוודאי לילד בן גילו. הוא יותר מביע את עצמו (גם רגשות ורצונות, אם כי מאוד במשורה), עומד על דעתו ואני מניחה שההתנהגות שלו כלפי אחיו היא חלק מהענין. חוץ מזה שנראה לי שהרכושנות, משהו שלא ידענו עליו עד ...

<t>איזה יום עמוס וגדוש. נתחיל מהסוף? נכנסנו לסוגריים!! ההמוגלובין שלו עלה ל-12! אומנם הגבול התחתון, אבל כיוון שמאז שנכנס לגן זייפנו קשות עם הברזל שלו, אני אתחיל לתת עכשיו באופן מסודר (אני מקוה..). האמת? הוא הרבה פחות עייף ויותר אנרגטי. וזה מביא אותי להמשך היום- הייתה לנו פגישה עם ההומאופטית. את...

<r><s>[u]</s>אם תרצי את הפרטים של ההומאופתית הנהדרת שעזרה לנו - רק תגידי<e>[/u]</e> תודה רבה! בינתיים נישאר עם שלנו. יש לנו פגישת מעקב איתה ביום שלישי הקרוב ואני מאוד מתרגשת, לא יכולה להסביר. מעין ציפיה ותקווה. תודה על הנשיקות, גם אני מהמתנשקים:-) איילת, שלחתי לך מייל. המון המון, ה...

<r>איילת, תודה- בהחלט מעוניינת. הדברים שלך נופלים בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון . כבר שבוע אני מהרהרת לי הרהורים (נוגים, יש לומר) על תקווה. על הצורך שלי בתקווה, על התחושה שחייב להיות משהו שיביא את הפריצה, מישהו שיוכל "לראות פנימה". על כל המטפלים למינהם ועל הצורך של מי שנמצא במצב של ייאוש ...

<t>ביום רביעי השבוע ביקש לטעום חומוס (בכריך שהכנתי ונתתי לאחיו לטעום). עשה פרצוף של "מה זו הזוועה הזו???" והוציא את זה החוצה עם הלשון שלו... אבל רציתי לכתוב בעצם על משהו אחר. על החלומות והציפיות והתיכנונים. מה יהיה כשיתחיל לאכול. איך אני אודיע את זה, למי אספר ראשון, ואיך אודה לכל האנשים ו...

כי הוא רוצה את ה"פרסים" הקטנים שיש לעדי עכשיו וואללה? יש לו? אני אדרוש גם

זה בהחלט ישפר את היחס...

אתמול הוא ביקש חתיכה של גבינה צפתית, עשה כאילו הוא אוכל ממנה בכפית (אבל לא היה כלום על הכפית), ולאחר מכן ביקש כפית מהמיים של הגבינה, ואח"כ עוד כפית (המיים מלוחים, אני חושבת שזו פעם ראשונה שבא מלוח אל פיו).

התכונת לאיתם? בכל אופן, כיוון שזה לא "נושא" הדף את מוזמנת לפנות אלי במייל: avi a שטרודל bigfoot נקודה com

נראה לי שמותר לו לפעמים גם לכעוס ולא לרצות את הטיפול בהחלט, והיו גם היו פעמים שהוא לא ישב בסבלנות אין קץ, אבל התגובה היום הייתה מאוד קיצונית, ולא פרופורציונלית לסיטואציה, ובוודאי לא אופיינית לאיתם (והיו לו התפרצויות בכי וכעסים, אבל זה לא התקרב למה שהיה היום)

<r>חזרנו מהאייפק. איזה טיפול קשה שזה היה. עדי טיפל בבסיס, אנזימים ואנזימי קיבה. בשלב השאלות והאיבחון היה בסדר גמור, אבל מרגע שנכנסנו לחדר לטיפול- איתם יצא מאיפוס. לא שיתף פעולה, התפתל וסרב לכל הצעה. באיזשהו שלב ירד לריצפה, התחיל לבכות. בהתחלה ניסיתי במתק שפתיים, אח"כ ב"אם לא.. אז", אח"כ הצעתי חיבוק ...

הכנסת אוכל לפה ויריקתו הוא שלב מאוד משמעותי בהתקדמות אני יודעת. אני כ"כ מודעת, שאין סיכוי שזה יקרה בלי שכל האנטנות שלי ירטטו. הלוואי והיינו שם, אני מבטיחה לך שהייתי נרגעת מאוד. אבל לצערי שום דבר דומה לא קרה מאז.

ושי שלי הגיע לראשונה לעקומות אחרי שהיה "מתחת לכל העקומות כל הכבוד! למרות שאני חייבת לציין שממה שראיתי אז הוא לא היה נראה כ"כ קטן. שימשיך כך!

יכול להיות שתהיה גם נסיגה לתקופה כן, ההומאופטית היום אמרה לי שסביר להניח שיהיו עליות ומורדות.
שייתכן שאיתם עובר איזה שלב התפתחותי אולי החייזרים עדיין שולטים עליו בשלטרחוק

<r><s>[u]</s>את באמת מקשרת את זה להומאופתיה?<e>[/u]</e> לחלוטין כן. דבר כזה, שמעולם לא קרה, בסמיכות כזו לנתינת התרופה וברצף כזה? אני לא רואה שום אפשרות אחרת. דיברתי איתה גם היום ואחרי שגמרה להתרגש סיפרה לי שכאשר חיפשה לו את התרופה, בעיקר ענין האוכל עמד לנגד עיניה. אתמול היה לנו טיפ...

<r>בעקבות ברונכיט של בני התינוק (אולי כבר אקרא לו קורן ודי <E>;-)</E>) וגם של איתם- הגעתי להומאופטית. קורן יצא מהמחלה עם טיפול הומאופטי, ואני שלא התלהבתי מהומאופטיה- נשביתי. בגלל אותה מחלה ומתוך רצון לשמור את ילדי בריאים למשך החורף- בעיקר כשאיתם מן הסתם יביא עוד דרעקים שונים מהגן, החלטתי לתת לאיתם ט...

אמא של טל- שלחתי לך מייל כבר לפני שבוע אך לא ענית לו- אשמח לעזור. בכל מקרה, מכיוון שאני כמעט לא נכנסת לדף הזה- כדאי לפנות אלי בדף בקרוב הוא יאכל

<r>הודעה משמחת: החייזרים שחטפו את הילד שלי לארץ הלא-לא החזירו לי את הילד!! איזה כיף לקבל את הילד המוכר והמתוק שלי בחזרה!! מדי פעם הם קופצים עליו ומשתלטים לכמה דקות, אבל אני לא מוותרת ובסופו של דבר הוא חוזר אלי <E>:-)</E> ובמילים אחרות, זו הייתה תקופה נוראית, מייאשת, מתישה, מדכאת. אבל עכשיו הרבה יותר...

האם זהו המכון להתפתחות הילד שנמצא ביפו של קופת חולים מכבי לא. אני טופלתי שם כילדה, אבל אנחנו לא מטופלים במכבי.

<r><s>[u]</s>לא לשאול כל כך הרבה<e>[/u]</e> את זה כבר למדתי משושי. מצד שני, הוא למד להגיד "לא" גם כשאני <s>[b]</s>מודיעה<e>[/b]</e> "עכשיו הולכים לאמבטיה". <s>[u]</s>הוא ירוץ לאמבטיה.<e>[/u]</e> את יודעת הרי שהוא לא רץ לשום מקום <E>:-D</E> <s>[u]</s>עם השעון הוא לא ...

<r><s>[u]</s>יהיה רובו ככולו בנושא האוכל<e>[/u]</e> דווקא מהבחינה הזו אין בעיה, אני הרפיתי לחלוטין, אם כי גיליתי מניפולציה קלה שהוא החל לעשות ועצרתי אותה במועד (חצי שעה-שעה אחרי א"צ בגן הוא היה מתחיל לילל שהוא רוצה לאכול, אבל כשהושבתי אותו מול שולחן לא נגע ולא טעם). <s>[u]</s>הת...

<r><s>[u]</s>מישהי שאלה אותי בפארק 'בן כמה הוא?' אז אמרתי לה שהוא בן שנה<e>[/u]</e> אני הייתי משתוללת מדבר כזה. <s>[u]</s>אני יודעת שזה לא קשור לדף הזה<e>[/u]</e> אין לי שום בעיה להשאיר. אנחנו עוברים ימים לא טובים. תקופה קשה מאוד מאוד מאוד. בכל יום אני מהססת אם לכתוב או...

בשמת, ע"פ האיבחון הסתבר שהוא רגיש לחומרים שהגוף שלו מייצר (חומצות אמינו, כימיה כללית ועוד) וגם לא סופג ברזל. עברנו שני טיפולים עד כה, ובשניהם טופל הברזל, אם כי אין לי מושג עד כמה הצליח. רציתי להתקשר אתמול אחה"צ אבל לא הצלחתי, אני אנסה את אופציית יום שישי... תודה!

<r>המשך מהדף <PO><s>[po]</s>הנקה מלאה אחרי גיל שנה<e>[/po]</e></PO>. זהו <PO><s>[po]</s>דף בלוג<e>[/po]</e></PO>, על ילד שבגיל שלוש עדיין אינו אוכל מוצקים וחי על גבינה ומחית פירות, וגם אהבה <E>:-)</E> אני רוצה לפתוח את הדף הזה ברגל ימין (הנה אני דורכת עליה עכשיו). אחרי שנה...

כן- התחלנו גן. מיד עידכון.

אני מסכמת שנה ועשרה חודשים של הקורות אותנו עד עתה, ורוצה לפתוח דף חדש, תרתי משמע. המשך קורותינו בדף בקרוב הוא יאכל.

בשמת, קראתי בנשימה עצורה את כל הדף, הזדהיתי עמוקות ומייחלת להיות במצב העידכון האחרון שלך. איזה אושר- ומיד פונה אלייך בבקשה בדפישי שלך.

היום היה הטיפול. דבר אחד מדהים: שלוש פעמים הוא שאל אותי (בשקט, אני לא שמעתי) על חולשת השרירים, ושלוש פעמים היד שלי צנחה, בלי יכולת לתת לו שום תשובה (וזה כשאני "מתאמצת" להתנגד כדי לבדוק לעצמי אם זו לא אחיזת עיניים). בסוף הוא נאלץ לשאול את עצמו. מדהים.

<r><E>(())</E> תודה לכולכן... כמה ימים אחרי שכתבתי את העידכון נרגעתי, שחררתי, הרפיתי. גם בנושא האוכל. ירדתי מהפירורים, מ"רק גבינה". ממילא זה לא מביא אותו לשום מקום, ובטח שלא למקומות טובים. חזרנו לכמויות הענק של הגמדים במקרר. איילת, כנראה שהייתי צריכה לעשות את הסיבוב הזה כדי להבין את זה... ...

<r>עבר עלינו חודש לא פשוט, וזה באמת בלשון המעטה. בשבוע שעבר הרגשתי שאני ממש מגרדת את התחתית של עצמי, שאין לי אנרגיות. מועקה תמידית, מכבידה, בלתי פוסקת. מאבקי השליטה הפכו להיות בלתי נסבלים והשהיה בבית עם ילד-דווקא עקשן ונחוש ואמא נטולת כל יכולת להכיל, חסרת סבלנות ועיקשת לא פחות, הפכה להיות סיוט. מאבק...

<r>מ.ש, אני מחפשת ולא מוצאת מילים להגיד לך מה הרגשתי כשקראתי את שכתבת. הרבה פעמים אני חושבת שבעוד הרבה שנים כל הסערה הזו תיראה מקסימום כמו סערה בכוס מיים, ואני לא אתפלא אם איתם באמת יעשה חייל בתחום ריאלי. והסיפור על האחות הקטנה... מאוד עודד אותי, אני מאוד מקוה שאצליח לטעת בילדי את ההרגשה הזו. אשרייך...

<r><s>[u]</s>מה אכפת לך אם יאכל כל היום גמדים? או דניאלה? או בקיצור מה שהוא רוצה?<e>[/u]</e> זו שאלה טובה- בגדול התזונה הזו לחלוטין לא מספיקה, ורואים את זה עליו- הוא חיוור, הוא אנמי, הוא לא גדל הרבה. אני אפילו לא יכולה לתת לך תשובה הגיונית, כי זה ברור שאני כ"כ מסובכת עם הנושא של התזונה שלו. א...

קראתי, למדתי, לקחתי חומר למחשבה וליישום, גם בשבילו ו-כן, גם בשבילי. תודה על עריכה מרתקת.

<r><LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> 9.05</LI> <e>[/list]</e></LIST> איתם ממשיך לצום. כבר שבוע, מבוקר עד ערב שלא בא אל פיו דבר בין ארוחת הבוקר לארוחת ערב. בשבת אני ישנתי ואבי לא ידע או שכח ונתן לו גמדים- איתם טרף, אבל היום חזרנו לשיגרה. זה קשה-קשה-קשה אם כי במידה מסוימת כמעט "התרגל...

<r><LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> 9.05</LI> <e>[/list]</e></LIST> אני עם מועקה בלתי נסבלת ודמעות בגרון. ילד שלא אוכל, אבל ממש לא אוכל, זה נוגע בנימים הכי דקים של האימהות, וזה הרבה מעבר ל"לא אוכל" הפולני. הוא בוחר להישאר <s>[b]</s>רעב<e>[/b]</e>. רק לא לחדש או להכניס לפה מ...

<r>גלית, עשינו את זה בעבר והוא חיקה אותנו, ועכשיו הזכרת לי להמשיך עם זה. הענין הוא שהוא עושה את זה "על ריק".. הוא לא מכניס שום אוכל לפה שאפשר "ללעוס" על אמת. אבל אני אתחיל, במסגרת "הכן שיניך ללעיסה" שאני עושה לו. ולגבי ה"כאילו" לאכול, הוא יודע לעשות את זה, יש לנו כמה פירות וירקות משחק בבית והוא עשה ...

<r>הוא לא מתלהב מאריות <E>:-P</E> אבל אני עושה מן דקלום או שיר מצחיק, משהו קצר וקצבי (בד"כ על בסיס של משהו מוכר, אני די גרועה בזה <E>:-P</E>) ובסוף צריך לנשוך את המברשת/נשכן. זה באמבטיה. כשמשחקים בחוץ, אז זה משחק שווה שכדי לדפוק את הכדורים עם הפטיש, למשל, צריך לטבול מברשת בפירורי במבה. עם זה הוא לא ...

<r>הצלחות קטנות מהשבוע האחרון: כמעט בכל יום עשיתי משהו שקשור לגריה בפה: משחק נשיכה עם מברשות, כשהוא הכניס כמה פירורי במבה לפה; נושך באמבטיה נשכן סיליקון; נשפנו במשרוקית "לשון" כזו של יומולדת. הוא פחות בוכה ומייבב מהאוכל, ו"התמקד" יותר על אכילה, פחות מתמזמז על האוכל. הצלחתי להעביר את ארוחת ...

<t>הפגישה האחרונה עם שושי, לפני 3 ימים, הניעה אותי לעשיה. אחרי שיחה עם שושי על כך שחייבים לעבוד חזק על גרייה בתוך הפה (אני קצת מזניחה את המשחקים בבית, בעיקר אלו שצריך להתעסק איתם עם במבה), קניתי ביום שישי כמה נשכנים ומשחק "הך פטיש". הנשכנים- מסיליקון, חלקם קשיחים וחלקם רכים יותר (נורא הצחיק אותי לקנ...

<r>איילת, את דברייך קראתי עוד באותו ערב שכתבת, אבל אני מודה שזה הכה בי במקום רגיש, ולא יכולתי להגיב. לא הפסקתי לחשוב על זה ביממה לאחר מכן ואפילו חלמתי על זה בלילה... וזה בהחלט לקח אותי רחוק, הדברים שכתבת. כן, בני הקטן מקבל פחות זמן אמא, אין בכך ספק. ויש לי הרבה נקיפות על כך. אבל ניסיתי לבדוק ביומיים...

<r>כן, אני מודעת לכך שאני נוקשה... אבל איתם לא אוכל שונה אצל הסבתות, ולגבי סדר יום, דווקא בגלל שהוא לא בגן, קשה לי לצפות מראש ולתכנן. יש איזה סדר יום מסוים- מבילוי בוקר אני חוזרת לשנ"צ, ומבילוי אחה"צ אני חוזרת בערב, לאמבטיה וא"ע ולישון (ולפעמים מתרחצים ואוכלים אצל חברים). אבל אין לי שעה מדויקת, ואני...

<r>עניתי לך בדפאישי שלך. לגבי ההצעה-זה עלה במוחי, לא פעם ולא פעמיים. אבל, מבחינה פרקטית זה קצת קשה, ומבחינה רגשית זה נראה לי לא נכון. פרקטית, כי זמני הארוחות מאוד משתנים, ואנחנו יוצאים הרבה פעמים החוצה, קשה לי מאודלדעת מתי ירצה לאכול או מתי יירדם בדרך וארוחה מסויימת תידחה... ומבחינה רגשית, אני מרגיש...

תודה רוקדת, האיש שוחרר השבוע והוא על "עתודה", כך שלערבים צביון שפוי יותר, ואני מעבירה הרבה זמן בהחלט עם חברות תומכות ואוהבות, אותי ואת בני, מהבחינה הזו בורכתי (טפו!)

<r>שבוע קשה, קשה, קשה. התגובה שלו לנושא האוכל הופכת קשה יותר, והוא מתחיל לבכות כשהוא רק רואה אותי מערבבת את הפירורים... הארוחות שלו קשות לי מאוד, הבכי, הצורך להיות קשוחה (אני קשוחה אבל קשה-קשה-קשה לי). יש לי ממש מועקה מכל ארוחה שלו, ובנזוגי יצא למילואים כך שבנוסף לקושי של שניים, אין עם מי לחלק את נו...

<r>איילת, הבעיה שלי היא שאני גם מאכילה אותו מול קלטת, וגם מאיימת (ומבצעת) שאם לא יאכל- אני אפסיק את הקלטת. אני מודעת לכך שאני יוצרת כאן דפוס לא בריא, אבל מוכנה "למכור" את העקרונות כרגע בשביל קצת אוכל חי ואמיתי שייכנס לו לגוף. יש לי מרפסת קטנטנה, אבל הוא בן 3 עוד מעט- זה לא אותו דבר כמו תינוק או פעוט...

<r>ואצלינו, שיחה עם שושי הבוקר חיזקה אותי, סיכמנו על המשכת מאבקי הצודק <E>:-P</E>. היא הסכימה שהוא בהחלט מסוגל להתמודד עם זה, שאמשיך להוסיף את הפירורים לכל ארוחה (היא הציעה להתחיל בארוחה אחת בלבד, אבל אני משוכנעת שהוא ידלג עליה בלי למצמץ בכלל), ולגבי ההתנהגות בזמן האוכל: שלא אהיה לידו בזמן האוכל. לה...

<r>איילת, בדיוק מה שכתבת. מעדן סויה (בטעם וניל בלבד), גבינה ויוגורט (בתכל'ס זה בעיקר גמדים, על שלל האריזות, וגבינה לבנה). ובמניפולציות בזויות אני מאכילה אותו מחית פירות, טחונה למוות, מול קלטת <E>:-(</E>. אז לגבי בנך, בגלל הנסיון שלנו אני תמיד שואלת האם הוא הכניס צעצועים וידיים לפה- אם כי זה כמובן לא...

<t>אתמול (יום שישי בערב), עשיתי מעשה. כתשתי ביסקוויטים והתחלתי לערבב לו בכל ארוחה. התוצאה: כמעט שביתת רעב. מדובר בפירורים קטנים, ואני בהחלט חושבת שהוא יכול להתמודד עם זה. בראש אני מכנה את זה מעין "פיזיותרפיה לגרון". אני מציעה לו לשתות מיים בכל פעם שקשה לו, והוא באמת משתנק פה ושם, אבל לדעתי מדובר בקט...

<r>עידכונים למכביר, מחשבות ותכנונים. אחרי שתי פגישות איבחון עם הפסיכולוגית, נפגשנו איתה אתמול בלי איתם כדי לשמוע את הסיכום. בגדול ראינו בעצמינו שהיה בסדר, בפגישה הראשונה הוא היה קצת סגור, אבל בסופה, דווקא כשסיימנו ורק שוחחנו איתה- הוא נפתח, כך שבפגישה השניה, שבוע לאחר מכן, כבר הרגיש משוחרר ואפי...

<t>אינה, יש לי תיק שמתחיל לקבל נפח, עם כל המשמכים והאיבחונים והניירת של איתם. אתמול הייתי אצל הפסיכולוגית, לסיכום האיבחון שלה (מיד אכתוב), וחשבתי לעצמי שיום אחד, כשאיתם יהיה גדול, אולי כשיהיה אבא בעצמו, אני אראה לו את זה ושנינו לא נאמין כמה דאגתי פעם. איילת- כן, היום אני בהחלט חושבת אחרת על כל ...

<r>היום יום עמוס, פיזיו' ואח"כ קלינאית. אחרי הדרמה שהייתה ביום ראשון, ביקשתי מבנזוגי שיבוא איתי. היה הרבה יותר קל, מה קל, לי היה סבבה. ישבתי מחוץ לחדר בשני המפגשים וקראתי ספר <E>:-)</E> בפיזיו' אני תמיד משתדלת, גם אם אני באה איתו, די "להיעלם" מטווח הראיה שלו, כי יש לו נטיה להתפנק עלי, ובעיקר אם יראה...

<t>בנזוגי בבית עכשיו, עד שימצא עבודה, אז בד"כ הוא הולך איתו לפיזיותרפיה ולשיעורי השחיה, ואני לקלינאית ולטיפול בליעה. חוץ מזה, ביומיום וההתנהלות השיגרתית- אין לי עזרה, הסבתות, כל אחת מסיבותיה (או מסיבותי) אינו זמינות. והבית? מחכה לעוזרת, פעם בשבועיים... אין לי הרבה כוח לעשות יותר מאשר המינימום. כשהאי...

<t>הייאוש עוטף אותי והמועקה חונקת את גרוני. חוסר אונים כללי. חוסר כוח מוחלט, מותשת, בוכה. אנחנו אחרי פגישה עם שושי, קלינאית הפה. זה התחיל בסקירת 3 השבועות האחרונים בהם לא התראינו. סיפרתי וסיפרתי, ובמהלך הפגישה, בגלל הסיטואציה שנוצרה, יצאו הרבה דברים החוצה, דברים שלא קרו קודם, בפגישות "רגיל...

<r>איילת, תודה! אילו דברים חמים <E>:-)</E> עור של פיל יהיה לי קצת קשה לגדל, כי אני תמיד דואגת קצת שאולי אני אכן מחסירה ממנו משהו. בכל אופן, עם כל הלבטי, כשאני מגיעה לשורה התחתונה אני יודעת שאין על מה לדבר, איתם "ילך לאיבוד" במסגרת כמו גן, ואני לא מוכנה לזה בשום פנים ואופן. השבוע הבנתי, שהגעתי לחינוך...

אגואיסטי כי מעבר לרצון שאיתם "יישר קו" עם בני גילו, יאכל, ידבר, ירוץ, יקפוץ וכו'- אני רוצה בשבילי שזה ייגמר...

<r>וזהו קיטור צרוף: חשבתי לי לפני כמה ימים שבטח כשהתקופה הזו תיגמר (היא תיגמר אי פעם?) אני אוכל להודות בפני עצמי כמה זה היה קשה וכמה שנאתי את התקופה הזו. ואז גיליתי שאני לא צריכה להגיע לזמן עתיד כדי להודות בזה. האינטנסיביות של הטיפולים בזמן האחרון (התחלנו קלינאית תקשורת שבוע שעבר+ פיזיותרפיה מדי שבו...

<r>עליית מדרגה רצינית עם הדיבור, הנאה צרופה. מחבר 2, 3 ו-4 מילים למשפט, והחל גם עם פעלים. לשכב (כ"כ משובש שאינני יכולה אפילו לשחזר), התעורר (אַיֶיֶ, זר לא יבין זאת <E>:-P</E>), קום (שהוא אומר בחדווה לאביו, מדגדג אותו, מושך אותו ולא מוותר עד שהלה פותח עיין תורנית <E>:-D</E>). אנחנו ממשיכים לצחצח שיניי...

<r>נראה לי שהצחצוח הזיז קדימה משהו בנושא התחושתיות בפה, יחד עם קצת תרגילים שאנחנו עושים מדי פעם. התרגילים הם לאכול או ללקק ממקלות מיוחדים, של NUK, שיש עליהם זיזים, נשיפה בכל מיני דברים ועוד, אבל הצחצוח, שקורה מדי יום- הוא העיקר, לדעתי: הידיים שלו בפה כ-ללללללללללל הזמן. פשוט כל הזמן. הוא מרייר ללא ה...

<t>כרמית, אני מאוד אוהבת לבשל ולאפות, ואיתם מאוד אוהב לעזור לי, ובמטבח בכלל (אוי ואבוי שאפרוק מדיח בלעדיו..). כשהיה קטן היינו עושים את זה יותר- אבל העזרה שלו מגיעה עד נושא העירבוב והלישה: הוא לא מסכים להכניס ידיים ולגעת, גם אם זה בצק (בבצק משחק הוא כן נוגע, מוזר, לא?), לא כל שכן בעיסות רטובות וגסות ...

<r>מסכימה איתך לגבי כל מילה על מכבי, מצד אחד עייפתי מלהילחם, מצד שני אני עומדת על הרגליים האחוריות כשאני שומעת סירוב ונשבעת להוציא מהם כל גרוש שמגיע לי. הטיפולים אצל שושי מוגדרים כטיפולי בליעה ובינתיים אין לי בעיות, אם כי הצורך ללכת לשם כמעט מדי שבועיים לאישורים וטופסי 17 שונים ממש מדכא, מעצבן ומרגי...

אגב, מדוע מכבי כבר לא מממנים לכם טיפולים?

<r>אוי, אני חייבת להודות שההודעה שלך דיכאה אותי. כלומר- שלא תביני לא נכון- אני מאושרת על ההתקדמות! באמת כל הכבוד לשירה על הקפיצה המטאורית (וטפו! שתמשיך כך!) אבל מלחיץ אותי, כיוון שאינני רוצה לשלוח את איתם לגן- שאולי אני מפספסת קידום בנושא האכול כאן. האם רק בגן תחול התקדמות? מצד שני, אנחנו פוגשים חבר...

ואגב, היום הגיע הספר שהזמנתי, "הרפתקאות ברחוב השן" של אנה רוסלמן, הוא נראה נחמד ולענין, שלא כמו ספר אחר שראיתי על צחצוח שיניים. למרות שהוא קצת "גדול" על איתם, אני אקריא לו- הוא מדבר בגובה העיניים וע"פ מה שעיינתי- בהחלט ספר נחמד ומצוין.

<r>קפצתי למיים, החל מאתמול, מצחצחים שיניים בכל ערב. אחרי שבועות ארוכים של התנדנדות, אחרי חודש שאני "מצחצחת" לו את השיניים כמעט כל יום עם האצבע שלי בלבד, אחרי תכנונים לעשות לו "שבוע ההסברה" עם ספרים וקלטות (ואפילו חשבתי לכתוב סיפור בעצמי משלא מצאתי ספר מתאים), אחרי חששות והתלבטויות, אתמול כבר לא...

<t>השבוע הייתה פגישה עם הנוירולוג. נכנסתי אליה בפנים מאירות, בטוחה שמדובר בסיכום של האיבחונים, ויצאתי ממנה על הקרשים, דומעת ובוכה כל הדרך לאוטו. הוא שאל אותנו שאלות, קרא את האיבחונים, בדק אותו- הבנה, משחקים, בדיקה גופנית. אמרתי לו עד שהיה נדמה לי שיש התקדמות והדבקת פערים ואני מעודדת (וללא ספק הייתה ...

זו הלידה שלא היתה לי.
קראתי את סיפור הלידה שלך- ומאחלת שבפעם הבאה תהיה לידת בית גם תהיה, בקומה ג' או עם מעלית

<t>חודש תשיעי. אני כבר עם צירונים והתקשויות של הבטן. שיין מסבירה לי שבלידה שניה שחלק גדול מעבודת ההכנה של הגוף נעשה לפני הלידה. אני מקוה שזה לפחות "יעלה" לי בפחות צירים וזמן לידה... ביום שישי, יום לאחר שהתחלתי שבוע 40 אני נפגשת עם חברה אהובה. אנחנו יושבות ומלהגות, שתינו בהריון- ופתאום אני...

הצירים כואבים, אני הרוסה על דופן הבריכה, שיין מתבוננת בפנס במיים, מגלה חתיכה מהפקק הרירי ומספרת לי. אני נאנקת- לא מצאת במקרה גם תינוק במיים?

<r>וואיי- אני כ"כ לא רגילה שכותבים לי בדף האישי ולא ראיתי בכלל כמה פניות. סליחה.. עדי- אני לא יודעת מה זה "כיכר השוק", אבל חיפשתי סטודנטית לריפוי בעיסוק שתעזור עם נושא התחושתיות עם בני. האם בזה מדובר? רחלי- בשימחה. כך גם גיליתי "עולם" חדש בבאופן שלא ידעתי עליו. אני אעבור עליו בהזדמנות.<br/...

לא קיבלתי. רוצה להשאיר את שלך ואאמייל לך?

תמרי, לא נשמתי כל סיפור הלידה, נשבעת לך. מדהים. ואולי גם כי זה כ"כ קרוב אלי. מדהים, מדהים, מדהים. מקוה שיום אחד אצליח לתפוס אותך בטלפון, ועד אז, מליון חיבוקים ואהבה. מדהים, כבר אמרתי?

<t>מיכל, נפלא לשמוע, ממש מקסים לשמוע על ההתקדמות! ועצה ששמעתי מחברה שטיפלה בילדים בקיבוץ: כל אוכל חדש שהיה מוגש לשולחן לעולם היה על הצלחת שלה, וכלי ההגשה עמד על השולחן בחינת: לא חייבים. והילדים תמיד הסתקרנו וטעמן מהצלחת "שלה", ואז ביקשו לעצמם, כך שנשמע לי שהגישה של להשאיר על השולחן היא נכונה ומצוינת...

<t>היינו היום באיבחון במרפאה להפרעות אכילה. זה היה האיבחון הכי כיפי, נעים, זורם ורגוע שהיינו בו אי פעם! הוא לא נעשה בתורת "תחנות" בין אנשי הצוות והמקצוע, אלא כולם (כולן (-:) ישבו ביחד, איתם שיחק ואנחנו דיברנו. מנהלת המרפאה פשוט מקסימה. מכיוון שאנחנו כבר בטיפול אצל קלינאית הפה, לא היו הפתעות או תובנו...

<r>אחרי שכתבתי את ההודעה ישבתי עם בנזוגי ויצאה שיחה טובה, עם הרבה דמעות (שלי, כמובן), שבה הוא הרגיע אותי ב"יהיה בסדר" ופרט אותו למטבעות קטנים- קמתי הבוקר רגועה ושלווה יותר. לכאורה דבר לא השתנה, רק פתאום השמיים שלי התבהרו, אבל זה מרגיש אחרת. גם הפגישה עם המיילדת היום גרמה לעוד "הפנמה" ורגיעה בגיזרה.....

<r>אני מתה מפחד, אני מודה. יותר מזה, כאבי הצירים, שהפחידו אותי עד מוות עד לא מזמן מחווירים לעומת החרדה שאני חשה עכשיו ממה עושים אחרי הלידה <s>[b]</s>עם שניים בבית<e>[/b]</e>. אני בשבוע 38, בכורי בן שנתיים וחמישה, ממש "הזמן" לחשוש בו, אבל בזה אני עוסקת בראשי כל הזמן. איך אני: <LIST><s>[li...

<r>האם דברים מתחילים להתגלגל? פתאום קורים כל מיני דברים. לא, בינתיים לא בגיזרת האוכל, לצערי הגדול, אבל- הדבר המדהים ביותר הוא שהילד שלי התחיל לדבר. זה קרה ביום שני האחרון, 28.3 (חייבת לציין לעצמי!). בבוקר יצאתי לבילוי במכבי לאיסוף טופסי 17 (הבילוי המועדף עלי בתקופה האחרונה (-;), וכשחזרתי שמעתי דיווח...

<t>גלית, קראתי בנשימה עצורה, בחיי. הייתי עושה קופי פייסט בערך לחצי מהתחושות שתיארת שם, אבל כרגע רק אסתפק בהזדהות עם התחושה לקראת הארוחה המתקרבת. לא היה לי כוח להתמודד עם הדחיה, עם זריקת אוכל חדש שניסיתי להכין, עם עוד כישלון, וגם עם התחושה הלא נוחה של להסתכל על הילד שלך בעיניים מאבחנות ובוחנות, זה נו...

<t>הי מיכל, סליחה על העיכוב, אני לא מצליחה להגיע למחשב בזמן האחרון. ראשית, אני כ"כ מכירה את המצב הזה של לחשוש לנסות דברים חדשים פן זה ישפיע על מה שכבר הוא כן אוכל, וגם את חוסר הכוח והרצון להמשיך לזרוק את כל מה שהכנת, זה מתסכל שאין מילים, ואני מודה שאני הפסקתי עם זה, זה כ"כ ביאס אותי והרגשתי שאין שום...

שאלתי, היא המליצה על אחד, אבל אמרה שהוא נודניק, אני רוצה להכין עוד אופציות...

החיפוש הניב 207 תוצאות