עכשיו כשאני משחזרת את זה (ממרומי הסניליות של ההריון השני), גם אנחנו נתנו לו למצוץ את האצבעות שלנו... אבל מהר מאוד הוא עבר לאכול איזשהו חיתול בד, ששימש אותו כתחליף מוצץ וכצעצוע לשעות הפנאי.

<r>הנוירולוג של בן טען בתוקף שמציצת אצבעות החל מגיל 3 חודשים מעידה על מציאת קו האמצע (מה שזה לא יהיה), ולכן היא טבעית ונורמלית. מאחר שבן השליך את המוצץ שלו בגיל חודש, לא ראינו סיבה לדחוף לו בכוח (יש לזה מחיר, כמובן. תינוק שמשתמש במוצץ לומד להירגע לבד-עם-מוצץ, ואילו אנחנו היינו צריכים להתעסק בו בצורה...

וברוח אופטימית זו: גם אנחנו, שני מבוגרים, תינוק על הידיים ועוד גברת בבטן, שוקלים לעבור לכפר, רק שאין לנו מושג איפה מתחילים. איפה מוצאים? לוחות של עיתוני סופ"ש? לוח גלובס? מישהו יודע?
תודה.

<r>רק אנקדוטות בתגובה שלי הפעם.<br/> <br/> <U><s>[u]</s>אני בעצם תמיד נוהגת במצב עייפות (לא כולנו?)<e>[/u]</e></U><br/> לא! פעם עסקתי בדיני תעבורה והגיעה אליי אמא מסכנה שנהגה במצב עייפות ואיבדה את בתה הפעוטה בהתנגשות עם כלי רכב <B><s>[b]</s>בשטח עירוני ובמהירות נמוכה<e>[/b]</e></B>. למזלי, אני לא זק...

<r>מסכימה בגדול עם <PO><s>[po]</s>לי הי<e>[/po]</e></PO>, שדבר יכול להיות טוב בתנאים ספציפיים ורע באחרים, וזה היה גם הטיעון שלי מלכתחילה.<br/> כהורים אנחנו ודאי לא מצפים מתינוק קטן שיירדם ספונטנית בשעה היעודה, אלא מנסים שיטות נוספות - וכל מה שמניתם תקף גם לגבינו, ובלילות מסוימים זו פשוט הברירה היחיד...

<r><PO><s>[po]</s>יונת שרון<e>[/po]</e></PO>: אני מניחה שלא שאלת שאלה בעברית, אלא נזפת בי עם סימן שאלה. לדעתי תינוק בן חמישה חודשים שישן 8 שעות בלילה וקם עירני ומקבל בבוקר הורים חייכנים מוכיח שהשיטה מתאימה למשפחה שלנו, לילד הספציפי הזה ולהורים הספציפיים האלה.<br/> <PO><s>[po]</s>מ י כ ל<e>[/po]</e><...

<t>אני הולכת להיות מאוד לא פופולרית, אבל: אנחנו אוהבים את בן בכל ליבנו. הוא נמצא איתי כל היום, מילולית: גם במשרד (אני עצמאית), גם בפגישות, גם בטיולים, גם בשופינג. אבל בלילה אין שום סיכוי שהוא יישן איתנו. גם כשהוא עייף-מת, במיטה שלנו הוא מדבר נון-סטופ. הוא יכול לזיין את השכל שלוש שעות במיטה שלנו (תוך...

<r><PO><s>[po]</s>אמא מאוחרת<e>[/po]</e></PO> יקרה! כל הכבוד שהתלוננת סוף סוף! אם הם אמרו שלתפור בלי הרדמה זה נגד הנהלים והעירו לו על זה, אז הם מודים במה שאת אומרת ואז אין דיבה. במקרה כזה, לפי מיטב ידיעתי, את יכולה להמשיך עם הסיפור הלאה, כלומר: לפנות לגופי תקשורת או אפילו להופיע בסמינרים לקראת לידה ...

<t>בן-בן הוא גברבר כבדבד (11 קילו!) בן חמישה חודשים. הוא אמנם זוחל, אבל אין מה לדבר על ללכת איתו ברחוב נטול עגלה: אם מניחים אותו בסל קל הוא כבד להחריד, ואת המנשא שאני כל כך אוהבת - הוא שונא (כנראה כי בעגלה הוא יכול להתיישב וכל מיני כאלה ובמנשא, אפעס, הוא די צמוד לאמא). בקיצור, אם הולכים לטייל יש שתי...

<r>במהלך ההריון השתדלתי לא לשמוע מכל מיני אנשים כל מיני סיפורי זוועה או גבורה, כדי לבוא צלולה במידת האפשר. באתי באמת במטען ציפיות אפסי, שכלל בעיקר את זה שכל אחד יעשה את העבודה שלו: אני אלד ויכאב לי, "הם" (הרופאים, האחיות, המיילדות) יעשו מה שצריך כדי לא להפריע לי.<br/> לצערי נתקלתי בשורת מיילדות "מפר...

<r><PO><s>[po]</s>אמא מאוחרת<e>[/po]</e></PO> היי. לסגל רפואי אטום, ובעיקר למיילדת שהיא השותפה הכי מרכזית בלידה, יש יכולת להפוך את החוויה הכי אינטימית והכי עוצמתית שלנו לטראומה שחורכת בבשר. מפני שיש לי אופי של יכנע ופה של עורכת דין, מצאתי זמן בין ציר לציר (בלי אפידורל כי התעצבנתי על המרדים) לפנות למ...

<r>צר לי כל כך, מיה. אבל <B><s>[b]</s>טוב עשית שכתבת מכתב תלונה<e>[/b]</e></B>, מפני שבעיקר בלידה ראשונה (ואת זה למדתי על בשרי) המיילדת קובעת את הצלקת שכן או לא תישאר אצלך - האמא - כמעט לצמיתות. ודווקא בסיטואציה כל כך רגישה, כשאת חלשה - גופנית ונפשית - ומתכוננת לחוויה הגדולה של חייך, כשמישהו מחבל בז...

היי ליזה ליזה! מאוד מאוד כאב לי לקרוא על חוויית הלידה הכואבת שלך, ומאוד שימח אותי לגלות שהדברים השתפרו מאז עבורכן.
מאחלת לך שלעולם לא תיתקלי שוב, לא בפגייה ולא בסגל רפואי אנטיפטי כל כך, ושיהיה לכן באמת רק אושר.

תודה, תודה לכל מי שהגיבה. כרגע, ארבעה חודשים אחרי הלידה הטראומטית של בן, אני שוב בהריון (רצוי ומשמח!), ובהחלט הפקתי לקחים מהלידה ההיא. למשל, שעל לידה טבעית צריך להודיע מראש ולא "לזרום עם זה", אחרת אף אחד לא יודע איך לאכול אותך... ושוב המון תודה, כיף להיות פה.

אפשר לקחת פעמוני קרמיקה פושטים, למלא בדאס ולהטביע בפנים פרח פלסטיק, ככה שיציץ מבעד לדפנות הפעמון. יוצא נורא חגיגי וכל זה. מכרתי כזה ב-16$ ב-ebay.

בת 27, אמא של בן, היום בן 3 חודשים, צלמת תינוקות ומעצבת אלבומים.
הכי אוהבת את דרור (אבא של בן) ואת בן, הכי שונאת תפוחי אדמה ונותני שירות גרועים.
"המייל שלי" sh f@hotmail.com

<t>ההריון היה מצוין, עליתי 7 קילו, היה לי תינוק שכולם הבטיחו לי שיהיה קטן, מקסימום 3 ק"ג, ונכנסתי לשבוע 41.<br/> בארבע אחה"צ היתה לי רטיבות משונה, ככה שפיניתי את עצמי (כלומר, נהגתי) לבילינסון, שם הסביר לי רופא אנטיפט שאני עושה על עצמי פיפי. משפיל, אבל לא בלתי סביר. אבל הרטיבות המשיכה, ובאחת לפנות בו...