באופן טבעי

פלונית, שוב שוב אומרים לך להעביר את הפוקוס ממנו אלייך, ושוב ושוב את ממשיכה להתרכז בו. את לא תוכלי לשנות אותו. הבן אדם היחידי שתוכלי לשנות זה את עצמך וגם זה קשה מאוד מאוד. אני כותבת לך מניסיון.

אני לא ממש רואה מהות. לצערי האתר הפך להיות צל של עצמו ואני לא רואה לו הרבה עתיד. חבל.

דווקא מתרחשים דברים מעניינים. מדינת ישראל מכירה במשבר האקלים ואפילו מציבה מטרות (לא שאני חושבת שזה יותר מרטוריקה). אבל לא נראה שמישהו פה מתעניין יותר בסביבה, או קיימות. כמו שאמרתי - חבל.

תודה רבה, תפילה.

תפילה, שלום. איכפת לך לכתוב את השם של הספר האחרון שכתבת עליו באנגלית? אני די בטוחה שהוא מתורגם ולא הצלחתי למצוא אותו או את הסופרת באנגלית. (אני בחו"ל). תודה.

אוי ברוש. בתור בן אדם עם פתיל קצר מאוד בצעירותי שהארכתי בכוח כשהפכתי אמא, אני יכולה להגיד שגם אתה יכול. במיוחד שעשית זאת העבר.אבל אתה צריך מישהו לעזור לך לשחרר את הכעסים לפני ההתפרצות. יש לך עם מי לדבר? לי אין והכעס הפך לדיכאון, אז זו בעיה קשה.

רציתי להגיד שקשה לי להגיב כי את כותבת מאוד כללי ובמעורפל. אני מבינה שאת לא רוצה לחשוף את הנפשות הפועלות כמו במקרה תפוחי האדמה, אבל לי אישית קשה להבין מה שאת מנסה להגיד. אבל אני פה. מתלבטת בבעיות דומות - אני חושבת.

לא מתלהבת מביל גייטס והתוכניות שלו אבל מאוד מאוד מסכימה שצריך לדלל את האוכלוסיה. כדור הארץ קורס תחת הנטל. בקרוב לא נוכל להאכיל את כולם ואנחנו משמידים את הסביבה. אי אפשר להמשיך להתרבות ללא הגבלה. הקורונה אגב, היא אחת מהתוצאות של התרבות האוכלוסין.

לא לכולם ילדים עוזרים. יש אנשים שילדים מקשים עליהם מאוד. אבל אולי יש תקוה שילדים ישמחו ויתנו טעם לחיים ואני מבינה שזה גם קורה, אבל לא לכולם.

גם אני עברתי עקירה של שן בינה. לא נתנו לי אנטיביוטיקה ובינתיים ( יותר משבוע) אני לא צריכה.

לדעתי תשמרי את המרשם למקרה הצורך.

<r>בהצלחה פרח, אבל מניסיון שתדעי שגם שהם יודעים לתקשר ממש טוב הם לא תמיד מצליחים להבין מה הם רוצים. לדוגמא, ביתי, גם בגיל 12! הייתה מודיעה לי שהיא לא מרגישה טוב בערב... הייתי צריכה לתמלל לה שמה שהיא מרגישה זה עייפות וסימן שהיא צריכה לישון. אני לא צריכה לספר איזה סיוט היו ההרדמות שהייתה פיצית, נכון? ...

<t>מה שלומך, בשמת? שוב תודה על הסרטונים. עשיתי את השלישי ומרגישה שיפור אבל לא ברמה שתארת. את חושבת שאצלך האפקט יותר משמעותי בגלל שאת עושה הרבה פעמים? כל כמה זמן את עושה את התרגול הארוך? האם יש קשר לזה שאני לא תמיד מתחברת לתרגולים השונים? לדוגמא: אהבתי את האצבעות והארוך אבל אין לי סבלנות לכובע. מה את...

<r><s>[u]</s>שונאת שאומרים את זה... זה ממש מלחיץ לחשוב שכל הקושי שיש עכשיו כשהם קטנים הוא עוד כלום לעומת מה שיבוא בהמשך.<e>[/u]</e> אני חושבת שותיקה צודקת לגבי חוסר השליטה, זה באמת מלחיץ. אבל זה לא כל הקשיים. אני גם לא חושבת שהקשיים גדלים עם הילדים, הם פשוט משתנים. אני יכולה להגיד ...

<r>הבת של, הייתי רוצה לחשוב שהם רוצים קשר. כשהבת שלי שם היא מספרת שהם אוהבים ומתגעגעים אלי. שזה מוזר כי אני חווה בעיקר ניתוק וחוסר אכפתיות. בצורה פרדוקסלית אני מקבלת מתנות גם. אבל אני לא מרגישה שהמאמצים שלי מוערכים. להפך. אמא שלי מרבה לדבר על איך שאנחנו (כולל הנכדה היחידה!) לא בסדר ובפעם האחרונה שדב...

<t>רציתי להוסיף שההתנהגות שלי מונעת מהידע שהייתי מאוד אהובה בעבר ושהורי השקיעו בי ועשו בשבילי המון. אז עכשיו אני עושה מה שאני יכולה לשמור על יחסים עם הורי שהרבה פעמים מתנהגים כמו אנשים שונים לגמרי. אני גם חושבת שלאימי יש התדרדרות קוגניטיבית די רצינית. אני לא יכולה לעשות כלום כי אין עם מי לדבר... כמו...

<r><s>[u]</s>יש בי גם קול שאומר - גם במערכת היחסים של הורים-ילדים, כמו בכל מערכת יחסים, יש לשני הצדדים אחריות מסוימת להראות עניין בקשר. וכבר הרבה זמן אני מרגישה שזה לא הדדי.<e>[/u]</e> אני מכירה את הקול הזה אבל כבר מזמן הבנתי שהקול לא משקף את המציאות. החלטתי (עם עזרה מקצועית) שזה מ...

<t>גם אני מתמודדת עם אותה בעיה. אין לי ממש פתרון. הם גם לא מתקשרים אלא אם הם צריכים משהו ובאים לבקר אצלי רק עם הזמנה מפורשת. אני משתדלת לשמור על קשר אבל מרגישה המון קרירות וריחוק מצידם. הקשר ביני לאימי מאוד קשה, התקשורת לא נעימה ואני צריכה להכריח את עצמי להתקשר. גם ההורים שלי לא מדברים על צרכים ולא ...

תתחילי להרים משקולות או לעשות סוג אחר של בניית שרירים.

דף למחיקה?

פעם בשבוע בממוצע אצלינו. אבל אולי אנחנו יותר מבוגרים - בשנות הארבעים שלנו.

ניחוח, את צודקת. לקחתי את ביתי בת ה13 לראות את אימי אחרי ניתוח וזו הייתה טעות חמורה. את יותר חכמה ממני.

גילנ, אני גם לא רואה את זה בתור הטרדה מינית. אבל זה כן חוצפה והטרדה אישית וגם לי זה לא נעים. ואני בהחלט חושבת שלפני שנוגעים בי כדי לשאול אם זה בסדר. וזה שאשה בהריון לא אומר שהגוף שלה הופך לרכוש הציבור. ואני כן מחבקת אנשים קרובים לי ולא חושבת שאני חיה במערה.

הי פרח. ביתי גם סבלה מגזים מאוד. האם את שותה חלב? בעיות העיכול של ביתי עברו בהדרגה שהפסקתי מוצרי חלב. שווה לנסות.

<t>טוב, אני שמחה לעדכן שהצלחתי לנהל שיחה נעימה עם אמא שלי ואפילו קיבלתי מחמאה! אחר כך דברתי עם אבא והוא סיפר לי דברים שהייתי צריכה לדעת כבר מזמן. הוא הבטיח שיעדכן יותר ואני מתכוונת להיות יותר בקשר כי הוא אמר מה שאור אמרה קודם. זה לא קשור אלי בכלל. זה מאוד עוזר לדעת שהיא לא כועסת עלי. אגב, אני בהחלט ...

<r><s>[u]</s>ויש נשים שמחלות כרוניות, ואחרות, מכאיבות או מציקות התפרצו אצלן והן מדוכדכות ודואבות<e>[/u]</e> במקרה שלי אני חושבת שהנזק נגרם ממחלה והמצב החמיר מאוד בגלל כאבים כרוניים שאני מקווה שבקרוב יפתרו (היא הולכת לניתוח בקרוב). אן ספק שאני צריכה לגייס יותר אמפטייה, אב...

כן, זה בדיוק מה שקורה. בעבר קראתי לזה דר' ג'קל ומיסטר הייד. את את פעם לא יודעת את מי תקבלי.

הי פלוני, זה לא חייב לקרות להורייך. אני לא יודעת מה הסטסיטיקה אבל אבא שלי נחמד יותר ככל שמתבגר, אז זה מאוד אינדיבידואלי ולא גזרת גורל.

מה שכן, טוב להיות מודעים לאפשרות. אני לא הייתי, ולקח לי הרבה מאוד זמן להבין מה קורה.

<t>תבורכי אור, איזה הודעה נעימה ומנחמת. את כנראה צודקת ויש הרבה דברים שאני לא יודעת. התקשורת כל כך קשה ולא נעימה שאני רק מתקשרת פעם בשבוע (היא מתקשרת רק אם היא צריכה משהו). יש בטח הרבה דברים שאני לא יודעת. גם אבא שלי אותו דבר מבחינת תקשורת אבל הוא הרבה יותר רציונלי. זה מוזר כי הוא 9 שנים ...

<t>כן, ממש קשה לקבל את ההתדרדרות הקוגניטיבית והשינויים באישיות. לאחרונה קלטתי שהשינויים האלה קורים כבר מאז שביתי הייתה תינוקת אבל לאחרונה המצב מאוד החמיר. מה שמוזר זה שהיא מתפקדת בכל המישורים ורק איתי יש את הבעיות. אני מאוד משתדלת אבל לפני מחזור ומתמודדת עם דיכאון וחרדה, עבודה ונערה מתבגרת, קשה לי מ...

תודה אלמונית, ברור שאת צודקת. אני אמשיך לנסות ולעשות כמיטב יכולתי.

חוזרת על המילים: שאר רוח, חסד.

אני מתגעגעת לאמא שלי...

<t>ניסיתי למצוא דף דומה אבל לא הצלחתי. אשמח אם קיים שיעבור לשם. נשים יקרות, אני זקוקה לעזרה. אמא שלי הלכה והחליפה אותה אשה כועסת, מרירה חוסרת סבלנות. וזה בעיקר מכוון אלי. היא נכנסת לדברים של אחרים אבל משוכנעת שהם מפריעים לה לדבר. היא לא מקשיבה לאף אחד חוץ מלעצמה. אז החלטתי שאני לא לוקחת א...

אוי מתוקה, את פשוט במצב נוראי. את לא ישנה וסובלת מכאבים ומתקפת הורמונים. זה לא תמיד יהיה ככה. החרדה אצלי באה בגלים. יש תקופות שכמעט שלא ויש שיותר. תנסי לעשות מדיטציה וללכת לישון. בבוקר יהיה יותר טוב.

גם לי זה קרה כמה פעמים לאחרונה וגם אני בת 44. אני חושבת (כמוך) שזה קשור לביוץ. שמעתי שיש נשים שמדממות קצת עם הביוץ.

הופך - טופל. לא יודעת מה קרה שם.

אצלי זה דומה. יש רשימה כללית שכוללת הכל. אפשר לחלק לסעיפים - בית ועבודה אם את רוצה. דדלינים גם נכנסים ליומן במחשב שגם נותן לי תזכורות. אגב, זה נורא כייף להעביר קו על מה שהופך!

<r><PO><s>[po]</s>קור את<e>[/po]</e></PO>, אני חושבת שאת לוקחת את המונח אספרגר כסוג אופי והתנהגות אחת חמורה. יש קשת מאוד גדולה לאספרגר. כל מה שניסית להגיד למיטל זה שעדיף לא לשם את בן זוגה בקופסא עם תווית אלא לנסות להבין מה הבעיה. <s>[u]</s>גם לא נוגע בי בכלל לא מחבק ואפילו לא מחמאה אחת...

<r>_כל הגברים. מרגשים את נשותיהן ורק אני לא יודעת מה זה להתרגש בכלל..._ זה ממש לא נכון שכל הגברים מרגשים את נשותיהם. בן זוגי לא מרגש אותי. הוא לפעמים שקט ומופנם, לפעמים הוא מצחיק, לפעמים הוא מעצבן ברמות. לפעמים יש לו תובנות מרתקות שבחיים לא הייתי חושבת עליהם. האם יהי...

<t>חברה שלי אומרת שלכל גברים יש אספרגר במידה זו או אחרת. אני נשואה לגבר לא מאובחן, אבל יש לו התנהגויות מאוד בכיוון לדעתי הלא מקצועית. עזבי אותך מתוויות. זה לא מה שיעזור. אם בעבר הוא התנהג אחרת יכול להיות שהבעיה היא לא תפקודית אלא רגשית. ואני בהחלט חושבת שעומס של ילדים קטנים מאוד מקשה על כ...

<t>הי מיטל, הייתי שם. אפשר לשנות אבל זה תלוי כמה אכפת לו ורוצה לשתף פעולה. מה שחשוב זה להתחיל לחיות בשביל עצמך ולעשות דברים שמשמחים אותך. כשתהיי שמחה אז תהיי יותר נחמדה ואולי הוא יתחיל להיות נחמד חזרה. תעשי בשבילו מה שאת רוצה שיעשה בשבילך. במיוחד מגע. ומצתרפת לשאלות של פלונית מעלי. אצלי ה...

אתן טועות, לבת שלי זה עזר להבין שהיא לא לבד, היא לא הבעייה וזה בעיה של הרבה אנשים וזה בסדר ויש דרכים לפתור ולתמודד.

תגידו, לכן יש חרדה חברתית והתתמודדות עם כאלה מצבים? הילדים שלנו לא צריכים הורים מושלמים אלה אנושיים וזה טעות חמורה להעמיד פנים שאין לנו בעיות.

<t>אני מאוד שמחה שאני יכולה לעזור. אני כותבת מדם ליבי, בדיוק כמוך, אבל עם תובנות ומרחק של שנים. בזמנו בן זוגי החכם אמר לי דברים דומים וזה מאוד עזר. רציתי רק להוסיף שזה בסדר לשקף בעדינות לילדים את החוויות שלך. אם הם מעלים תסכולים לצרכים חברתיים שלא נענים אפשר להשתתף בצערם ולספר שגם לך ולאב...

<r><PO><s>[po]</s>בכאב לב<e>[/po]</e></PO>, אני קוראת את העצות שנשים נותנות פה עם המון כוונות טובות אבל חוסר הבנה של חיים עם חרדה חברתית. תורידי ממך את הציפייה להתגיס חברתית בשביל הילדים. כן תעשי מסיבה (לשניהם ביחד זה נהדר) ותתנו הזמנות לילדים או תפיצו בוואטסאפ. כן תעודדי את הילדים לקשור קשרים חברתי...

<t>את גם חייבת לעבוד חזק על עצמך. זה קשה. הייתי לוקחת את החיים החברתיים של ביתי מאוד קשה כמוך. זה היה מתישב לי על הפגיעה שלי,על הכאב וקושי שלי. אבל הילדים שלך הם לא את והם לא חווים את החוויה שלך, הרגשות שלך, הכאב שלך. אל תשלכי עליהם את זה. הם ילמדו להתמודד לבד ואת ואבא שלהם יכולים לעודד ו...

<t>אני מאוד מזדהה. היו לי בעיות דומות שהילדה הייתה קטנה. מה שעוזר זה למלא להם את הזמן עם חוגים ולהביא אותם למקומות שיש בהם אותם ילדים באופן קבוע ואז לתת לזמן לעשות את שלו. לעודד אותם לדבר עם ילדים. לעודד לפנות לכאלה שיושבים בצד ואין להם עם מי לשחק ולזמין או לקבוע לאחר הצהריים. ככול שיגדלו יהיה יותר ...

מדרסים טובים שמחזיקים את הרגל ומתיחות. יש גם סד לילה. הנה קישור (באנגלית). עובד!

http://www.drfoot.co.uk/acatalog/index.html

<r>שלום עירית, תודה רבה על הדף הנפלא הזה. אשמח לשמוע את דעתך על הדילמה שלי: בהיותי מודעת לכאב שנגרם לי בתור ילדה אני מנסה למנוע את הכאב ואי הנוחות הזה מביתי. הבעיה היא שחלק מהזמן אני מרגישה שבזה שאני עוטפת אותה בצמר גפן אני עלולה גם להזיק לה כי העולם שלה הרבה יותר רחב ממני בלבד...

<t>פלוני, תספרי לו שמחקרים מראים שהדרך הכי טובה לרכוש שפה זה אם כל הורה ידבר בשפתו שלו עם הילד. תעודדי אותו לדבר איתה בשפה שלו אבל לאט. אני דברתי עם ביתי אנגלית מגיל 0. פשוט דיברתי איתה, גם שרתי שירי ילדים וסיפרתי סיפורים הצבעתי על חפצים וקראתי בשמם. עבד יופי למרות שהסביבה דיברה עיברית.<b...

פלוני, את לא נדחפת. זה לא הדף שלי ובכלל לקחתי הפסקה.

<r><s>[u]</s>וגם כועסת hug ובצדק גמור.<e>[/u]</e> תודה על החיבוק, ההבנה והתמיכה. זה עושה לי טוב בלב. גם אני <s>[u]</s>בורחת מעבודה, לכן אני בכלל פה, אבל עם רגשי אשמה, כי אני אמורה לעבוד...<e>[/u]</e> אני ממש לא במצב רוח לבדוק עבודות שהצטברו אבל הסמסטר נ...

תודה רבה על העזרה. אני מגלה שעולה בי הרבה התנגדות כשאני קוראת את התגובות שלך, אז כנראה אני לא בשלה או לא מסתדר לי כרגע להמשיך את התהליך הזה.

אני בעומס די גדול כרגע ועייפות גדולה.

אולי אחזןר לפה בעתיד.

שוב תודה על הזמן והאנרגיה.

<r>_מעשית הכוונה היא שכאשר את בוחרת להישאר עם הילדה החולה בבית, את מבקשת ממנו במלים מפורשות: חשוב לי שתתקשר הביתה כל שלוש שעות כי אני זקוקה לתמיכה שלך ולדעת שיש לי עם מי להתייעץ. (סתם טיוטה, בסיס לניסוח). כלומר, תפקידך להדריך אותו מה הדבר המעשי שאת צריכה ממנו._ נכון, ובאמת עשיתי את ז...

<r>תודה רבה לכולכן, זה ממש נעים לקרוא את הדעות והרעיונות שלכם. הי בשמת, _במקום זה, מה המצב היום? מה המצב הרגע? היום את בהתמוטטות? היום הילדה חולה וקשה לך? אז אל תצפי שהוא "יבין" בטלפתיה. הוא גבר tongue תרימי טלפון. תגידי לו שאת ממש צריכה את העזרה הגברית שלו היום. בלי תלונות...

וזה כמובן מכניס אותי למלכוד הידוע - אני גם עובדת קשה מחוץ ובית וגם מתפקדת כעקרת בית... אני יודעת שאני לא היחידה.

<r>הי קוראת, הוא מסכים שהוא התנהג לא בסדר. הוא גם התנצל. זה קצת עזר אבל נשארתי בהרגשה לא נעימה שאם משהו דומה יקרה שוב, אני לבד ואני לא חושבת שהוא יתנהג אחרת. ויש לי תחושת עלבון גדולה שלא אני ולא הילדה מספיק חשובות שיעשה בשבילינו מאמץ ויחשוב עלינו אפילו שזה קשה. זו הנקודה, אני חושבת, המסר ...

<t>אני מחפשת נקודות מבט שיעזורו לי. מאז נישואי למדתי שהצרכים שלי לא ימולאו במלואם על ידי בן זוגי ושלמרות שזה מאכזב אני חיה פחות או יותר בשלום עם זה רוב הזמן. לפני כמה שבועות היתה לי ילדה חולה במשך שבועיים בבית. בהיותי עובדת מן הבית (חלק מהזמן) וגם אמא אני נשאתי את כל הנטל של הט...

<r>_הוציא מצלמת וידיאו שלו והתחיל לצלם אותי שאני צורחת עליו ואומרת לו שהוא מפחיד ומאיים ואלים. והוא אומר בטון נעים (כשהמצלמה מצלמת) על מה את מדברת, אני לא מבין מה קורה לך הקיצר יומיים אחר כך כבר עזבתי את הבית אחרי שעזבתי את הבית אמר לי שהוא הראה את הוידיאו הזה לאנשים ושזה ברור שאני לא יציב...

<t>אני יודעת שיש אנשים שמצליחים להמנע לחלוטין מפחממות וזה ממש בריא אבל רציתי לספר לכן שכאשר אני נמנעת לחלוטין מפחממות ועוברת את שלב הקריז, אחרי מספר ימים אני נכנסת לדיכאון די רציני ומצליה לצאת ממנו רק אחרי שחוזרת לאכול פחממות. זה קרה לי כבר פעמיים ואני לא מוכנה לנסות שוב, זה כל כך נורא. מאוד יכול לה...

יכול להיות שחלוקת התפקידים שלכם לא מאוזנת לרעתו וזה גורם לו לתסכול וטינה כלפייך?
כן זה ממש משמע כמו היפוך תפקידים. אילו בדרך כלל התלונות של נשים - עייפות, עומס יתר בגלל הטיפול בבית ובמשפחה
ותלונות של גברים - היא לא רוצה סקס

<r><s>[u]</s>האם יש דרך להתנתק רגשית מהאימא?<e>[/u]</e> אני לא רוצה להגיד לא, אבל זה מאוד מאוד קשה. אצלי זה השתפר עם מרחק, אבל היא עדיין יודעת ללחוץ טוב טוב על כל הכפתורים. את בטוחה שהמחיר הריגשי שאת משלמת הוא פחות מהמחיר הכלכלי של לשכור דירה אחרת? או שאת מפחד...

בהחלט ריאלי לשאוף אליו, אבל סטאטיסטית רוב האנשים לא יודעים איך ליישם אותו.

כן. רק אנשים בזוגיות בת שנים יודעים כמה עבודה קשה הם משקיעים בה וכמה זה מתסכל ומעייף ונפלא ומדהים. זה בא בגלים.

<r><s>[u]</s>זוגיות מוצלחת זה דבר נדיר<e>[/u]</e> ממש מסכימה עם <PO><s>[po]</s>אישה במסע<e>[/po]</e></PO> וזה לא קורה הרבה (-: <s>[u]</s>זה מתסכל לראות איך לכולם זה עובד באופן טבעי.<e>[/u]</e> זה ממש אשליה. כמו האמרה שילדים זה שמחה. ילדים הם שמחה רק חלק מהזמן והם ב...

<r><s>[u]</s>בשעות אחרות? אין שעות אחרות. פעם היו אחר צהריים בלתי-נגמרים וערבים ארוכים וימי חופש כך סתם כדי להיות ביחד וסקס זורם מחוסר עכבות וטרדות.<e>[/u]</e> הנה לפחות חלק מהפתרון. בייביסיטר, סבא וסבתא, פעם בשבוע שבועיים אחר הצוהריים, כמה שעות טובות של הרגעות, אינטמיות וסקס מהנה?...

<r><s>[u]</s>ככה אני כנראה וזה קשה לי<e>[/u]</e> נכון, ככה את, ונכון זה מאוד קשה. השאלה היא האם טוב לך כמו שאת? את יודעת שהתכונה הזו רעה לך. זה כמו הנטיה שלי לכעסים. ככה אני <s>[b]</s>וזה עושה לי רע<e>[/b]</e> אז אני מנסה להכיר בזה, להתבונן בזה ולנסות לשחרר. תקבלי את התכונה ...

היה משהו בגוף שלי שלא אהב, והוא תמיד אמר לי שלמרות "הפגם" הזה, הוא חושב שאני יפה כי הוא אוהב אותי, ושהוא חושב שאחרים לא ירצו מישהי עם דבר כזה.

אם זו הייתי אני, זה בטח היה המשפט הזה. אני פשוט בהלם שגבר אוהב יגיד כזה דבר לבת זוגתו. משהו אצלו מאוד לא בסדר.

<r><s>[u]</s>שהוא רוצה שאעבור טיפול בשביל שאהיה אמא טובה חזקה ויציבה<e>[/u]</e> סוזן, הוא בונה תיק נגדך ומנסה לאיים עלייך דרך הילד/ים. תיזהרי מאוד. צריך לדבר עם העו"ד ולהגן על עצמך. בטח יש פה נשים שימליצו מה לעשות אבל אני חושבת ששורש העיניין הוא לתעד את ההתנהגות שלו ולהיות מאוד מאו...

<t>_את בטוחה? הרי אתם עדיין לא גרושים. את יכולה הרי לחזור לגור שם מתי שאת רוצה. הוא לא דייר זה בדיוק מה שרציתי להגיד. זה הבית שלך. כנסי, פני אותו ותחליפי מנעולים. נגמר. הוא לא יכול להתנהל כמו שוכר. אין חוזה ואין כלום. אני מבינה שאת לא בן אדם כוחני אבל למען השם, הסיפור הזה מקומם אותי בלי ש...

סוזן, למה הוא יכול לעבור על החוק אבל את לא?

סוזן, תגידי, חשבת אולי ללכת לדירה כשהוא לא שם, לארוז את הדברים שלו, לשים בחוץ ולהחליף את המנעולים? זהו, הוא יצא!

מה זה הדבר הזה, זה לא הדירה שלו ואין לא שום זכות לגור שם! למה אתן נותנות לו להמשיך לשלוט עליכן כך?

<r><s>[u]</s>עם ההורים שלי - לא עובד. אני רוצה להוכיח את עצמי, ולפעמים חשוב לי להגיד להם משהו.<e>[/u]</e> כן בדיוק. וזו בעיה חמורה ואני לא יודעת איך לפתור אותה. אני מקווה שהפתרון יבוא מההכרה המתהווה שמשהו לא בסדר עם אמא שלי. שהיא לא ממש האמא שהייתה לי בתור ילדה ובעקבות שיחות איתה ש...

<t>שלום סבתא, אני לא סבתא אבל זה נשמע מאוד כואב. אני לא חושבת שאת קוטרית. בהנחה שאת מעוניינת גם בעיצות ולא רק בנסיונן של סבתות אחרות: דרך אחת להבהיר שאינך מובנת מאילו היא.. להפסיק להיות מובנת מאילו. את יכולה ליזום פגישה ושיחה שבה את מסבירה את הרגשתך. עוד דרך היא להפס...

בזה שאת נשארת איתו את פוגעת בו.

כל מילה זהב טהור.

שואפתת, אם את לא בשלה לטיפול פרטני כמו שסוזן מציעה (בחוכמה רבה) או רוצה לעשות משהו בנוסף, אולי תוכלי לפרט סיטואציות שמראות את מה שמטריד אותך ואנחנו ננסה לנתח את מה שאת כותבת ואולי לתת נקודות מבט אחרות.

לעשות משהו פחות עמוס, ועדיין מעניין ומהנה ומרחיב אופקים ושיש בצידו גם הכנסה מסוימת

זה תלוי תחום. אם תצליחי למצוא כזו משרת מחקר אז לכי על זה, עם או בלי ילד!

<r>_ש לי חברה שתקועה יותר מ20 שנה במצב כזה, וסובלת נזקים יותר ויותר חמורים בבריאות ובנפש. כולל מחלות כרוניות, פציעות ותאונות עקב מתח וחולשה, ודיכאון. מנסה לצאת, ושוקעת. עוד ניסיון, ועוד דד-ליין, ועוד הזדמנות אחרונה, ועוד טיפול זוגי או אישי, וכלום לא עוזר. חיים שלמים שמתבזבזים._ חמותי...

<r><s>[u]</s>במיוחד אני חושבת על הדרכים להיות פחות תלויה ויותר עצמאית ונפרדת. וגם חזקה יותר מבפנים.<e>[/u]</e> מסכימה עם חני, לנסות להעתסק פחות במי אשם, ויותר באיך יוצאים מהמצב. <s>[u]</s>ה יחזק אותי עכשיו, מה יתן לי כוח?<e>[/u]</e> אני בדיוק בתהליך כזה...

אני חושבת שהשכלה וקריירה חשובים לחיים טובים ומרתקים לא פחות מילדים.

כן, והגיע הזמן שנפסיק לשם את עצמינו בעדיפות אחרונה. רק אנחנו יודעות כמה כוחות הילדים לוקחים מאיתנו (גם נותנים, גם נותנים, ולא הייתי רוצה לחיות בלי ביתי האהובה. אבל לאמהות יש מחיר.)

<r>רחל, אני מאוד מסכימה עם רקמה. _אני לא יודעת איך זה אצל אחרים אבל אצלנו העניין הזה פשוט הפסיק. חד וחלק. והיו אי הסכמות מאז, לפעמים בא לי משהו ואני לא מקבלת אותו במדוייק, לפעמים בשטף החיים אין לנו זמן לשוחח וללבן דברים שהיו צריכים להתבהר. אבל אני כבר לעולם לא אזניח את תחושותיי ואת הבירור...

שווה בעיני להקדיש לעניין מחשבה שניה ושלישית

כן, מסכימה. בתור מי שעשתה אחד וכיום לא ממש מאושרת מהעבודה שלה (האקדמיה היום השתנתה מאוד) הייתי בודקת טוב טוב אם זה מה שאת באמת רוצה, למה את רוצה את זה ואם זה באמת יביא אותך לשם.

<r>_צטרך למצוא מישהו שיבוא אתי ויחכה אתה בחוץ, כי הנסיעה ארוכה והיא תהיה רעבה אם אשאיר אותה עם בייביסיטר בבית. לוותר על הפגישה אי אפשר, כי זה יפגע בי מאד בלימודים._ לא שווא להשאיר בייביסיטר עם בקבוק של חלב שאוב במקרה כזה? אפילו בקבוק פורמולה יותר טוב מכמות הרעל שהתינוקת נחשפת אילו.<b...

הייתי אומרת שלהכיל את הקושי שלה ככול שניתן, לתת לה כמה שיותר זמן אמא שהוא רק שלה וזמן אבא כנ"ל ולחכות עד יעבור זעם. לא תמיד אנחנו יכולים לפתור לילדינו את כול הבעיות. ביתי עברה התקפות זעם קשות בין גיל שתיים לשלוש. זה היה נורא קשה ובסוף זה עבר.

<r>אני ויתרתי על עוד ילד בגלל שהקרירה שלי סוף סוף התחילה לזוז וידעתי שעוד תינוק יהפוך את חיי לקשים מאוד. אני לא אמא טוטאלית שנהנית מכל רגע עם ביתי ולא בא לי, לא בא לי לשים את עצמי במקום האחרון שוב ושוב. אני אמורה גם להנות בחיים ולא רק לעבוד קשה. ההחלטה שלי גם קשורה לעובדה שלבן זוגי יש אימפוטנציה בית...

hug-sad

זה נשמע נורא. מה עם טיפול לעצמך בלבד. לא טיפול זוגי.

<t>אני גם חושבת שחטאתי לבן זוגי כשאמרתי שהוא היה מתנהג כמו בן זוגה של רחל בסיפור הטוסט אחרי ניתוח. אני חושבת שהוא בהחלט יכול להגיד שלא בא לו לעשות משהו, אבל אני לא חושבת שבאמת יתנהג כך אם אני אחרי ניתוח. אז סליחה שהשוותי לבן זוגי רחל, זה פשוט נשמע מאוד דומה בקריאה ראשונה. תקשורת מקרבת היא...

<t>רחל, אישה ובשמת. ראו, מעולם לא אמרתי שזה מצב סביר. זה נשמע לי קצת דומה למצבי אבל כמובן שאני לא יודעת בדיוק מה קורה שם, מה האווירה, ואיך ההתנהלות היום יומית. אחרי מה שהוספת רחל והניתוח שלך בשמת, אני נוטה להסכים איתכם. למרות ההתנהגות האנוכית למדי של בן זוגי לפעמים, אני מרגישה ...

terrible twos?

<r>אישה, החיים מאוד מורכבים. האם יש לך נסיון בלחיות תקופה ארוכה עם גבר וללדת ילדים? מאוד קל להגיד לחתוך וגמרנו. לזרוק שנים של השקעה ואהבה בין רגע? זה לא כל כך פשוט יקירה. רחל, <s>[u]</s>שימי לב - את מניחה שהוא אכן צודק.<e>[/u]</e> ממש ממש לא. כתבתי <s>[u]</...

<r>שלום רחל, התיאורים שלך כל כך מוכרים לי. אני לא יודעת עד כמה מצבינו דומה אבל בני הזוג שלנו נשמעים מאוד דומים. וזו מערכת היחסים ההיחידה שלי, ומעולם לא הייתי בקשר עם מתעלל ואני מאוד בספק שאחיה עם בן זוג מתעלל כי אני אדם מאוד חזק עם הערכה עצמית גבוה. כל זה גורם לי לחשוב שאולי בן זוגך לא מת...

תודה מיכל ועלמה. גם אותי זה מאוד מעניין.

חיפשת באינטרנט?

צריך להגיד שהחיינו שהצלחת לצאת מהגהנום הזה. חמותי גרה עם גבר מתעלל כמעט 50 שנה (אם כי פחות חמור משלך, עם תנודות תקופתיות). היא כבר ניסתה לעזוב אותו 6 או 7 פעמים וכל פעם מוותרת ומתקפלת.

את מדהימה וחזקה ונפלאה. את יודעת את זה?

<r><s>[u]</s>אני לא יודעת אפילו איך זה נשמע מבחוץ למי שקוראת את זה.. האם זה נשמע נורא? האם זה נשמע סתם משהו חפיף..<e>[/u]</e> וזה הכי מחריד בעיני, שאת באמת חושבת שיש איזה סיכוי שזו התנהגות רגילה ומקובלת. תראי איך הוא עיוות לך את תפיסת המציאות. זה לא רק נשמע נורא, זה נשמע חולני, מטו...

החיפוש הניב 169 תוצאות