ארכיון בקשר לתרגומים

איזה רעיון מוצלח הדף הזה

הנה תהייה אחת - איך מסתדרים עם ספר שממש מכעיס ומעצבן? יצא לי כמה פעמים לתרגם דברים שלא הסתדרתי איתם, שעלה לי בריאות לתרגם. מה אתן עושות עם זה? דוגמה - תרגמתי כמה מאמרים של סופרת הודית, שאני די מחבבת את ספריה. כשהיא מתארת אותנו (בהקשר של ה-11 בספטמבר והשליטה האמריקנית בכל העולם באמצעות הגלובליזציה) אין לה שום בעיה להשוות אותנו (בעקיפין ובתחכום רב, אבל ההשוואה ברורה מאוד) לנאצים. אני לא בדיוק ימנית בהשקפותי

אבל היא הצליחה להרתיח אותי. הבעתי את מחאתי בהוצאה, והם טענו שאין מה לעשות. קרה לכן? מה עשיתן?

לא חותמת מטעמי דיסקרטיות של לקוחות...

אוף )-: זו בעצם שאלה שנוגעת בענייני מוסר, לא?

לי היתה לאחרונה התלבטות לגבי פרויקט שנראה לי... איך לומר בעדינות... מיותר. לא מבחינה פוליטית, מבחינה איכותית. אחרי הרבה התייעצויות (תודה, יועצותיי היקרות) החלטתי שזה לא מתפקידי להביע את דעתי, וקיבלתי את העבודה. מאחר שהקליינט מקומי, אני יכולה לנהל דיאלוג לגבי חלק מהתכנים. זו החלטה שלו ואחריות שלו, והוא חתום על הפרויקט, לא אני (אני צריכה באמת לוודא שלא יתפלק שם קרדיט).

המקרה שלך אחר, ולצערי, דעתי היא שמרגע שקיבלת את העבודה, ולאחר שהבעת את מחאתך בפני ההוצאה, באמת אין מה לעשות.

האם הספר מצליח בעולם?

קרה לי בעבר ששלחתי דרך ההוצאה שאלות למחברים לגבי אתגרי תרגום שלא הבנתי, או לגבי סתירות שהתגלו בטקסט (לדוגמה, "בעמ' 30 כתבת שאתה משתמש בעשרה פאונד שאלוט ביום במסעדה, ובעמ' 82 - בעשרים פאונד"). כתובת הדואל שלי מופיעה על "נייר המכתבים" שלי, וקרה שהמחבר חזר אליי ישירות לדואל, לא לעורכת (איזו התרגשות [-: ). במקרה כזה, אולי יש מקום לשים את הרגל בדלת ולהתחיל דיאלוג?... לא שאני חושבת שתשני את דעתה )-:

תראי, הספר ייצא כנראה בכל מקרה, אפילו אם תגידי שאת מוכנה להפר חוזה בגלל זה. אז אני מניחה שבמקומך, הייתי נושכת שפתיים ועושה את העבודה, ואולי בעתיד, מבקשת לעיין בספר לפני חתימה על חוזה.

אגב, את זה למדתי מניסיון מר שלי, אחרי שקיבלתי להגהה ספר שכלל תיאורי אונס, זנות ילדות ואלימות מסוגים אחרים. מאז אני תמיד מוודאת...

מסעדושה, יופי של רעיון. אני לא מספיקה להיכנס לפורום של נענע, למרות שפעם או פעמיים נעזרתי בו.
הבעיה העיקרית שלי בעבודה הוא לחצי זמן מטורפים שלא מבטלים הקפדה על איכות גבוהה. בד"כ תרגומי כתוביות הם ברמה נמוכה יחסית (כי צריך לעשות מהר והרבה כדי להרוויח משהו, וגם כי יש הרבה אנשים לא מקצועיים שעוסקים בזה). דווקא במחלקה שלנו, שבה אני פרילנסרית, הבוס הוא מתרגם בעצמו ונלחם בזה קשות. כל הכבוד לו, אבל אני מתמוטטת מרוב השקעה ועדיין מקבלת די הרבה תלונות, בעיקר על העניינים הטכניים שלא קשורים לאיכות התרגום עצמו, אבל גם על אי נכונות בשמות וכאלה (אני מתרגמת משמיעה ולפעמים פשוט לא שומעת אותם טוב בגלל איכות הסאונד וככה לא מצליחה למצוא אותם באינטרנט, כי כדי למצוא צריך לדעת איך כותבים...) אמנם אין לי מה להתלונן כי יחסית לתרגומי סרטים אנו מקבלים מלא כסף, וגם הבוס שלי ממש חמוד ונותן לי בעיקר דברים שהם נוגעים לתחומי ההתמחות שלי, כמו יהדות, חינוך, אמנות, תרבות והיסטוריה, וגם את כל תכניות הילדים שהוא מקבל... (אני מתה על זה!

) אבל השבוע התחלתי להרגיש ממש לא מוערכת, ומי שמכיר אותי יודע שזו ההרגשה הגרועה ביותר בעולם עבורי בקשר לעבודה. אני מעדיפה לדעת שמפילים עליי כל תיק ושמלחיצים אותי סתם וכו', אבל רק אם מעריכים אותי...
זהו, בכיתי לכם קצת אז הוקל לי.

בנושא שהעליתן, נתקלתי בזה, כמובן... למרות ששוב, משתדלים לא לתת לי כל מיני גועל נפש (אני הדתייה היחידה בין הפרילנסרים ויש בזה יתרונות:-)), אבל עכשיו למשל אני מתרגמת סרט סיוטי, שהולך לי נורא לאט גם כי אני שונאת אותו, גם כי אני לא מבינה חצי מהז'רגון... מישהו יודע איפה אפשר למצוא סלנג של מסוממים? אין לי מושג בזה... ולהבדיל מספרים, אני לא יכולה לדעת מה יש בפנים (רק בערך) לפני שאני לוקחת עבודה, כי גם לבוס שלי אין מושג והמון פעמים גם ללקוח אין מושג.

הדבר האחרון - משהו נעים בעבודה. לפני שבוע ומשהו הייתה לי תכנית על שחקנית שמדקלמת שיר של משוררת ידועה, אנה אחמטובה. ועוד לפני זה היא והמנחה מדברים על כמה שהמשוררת הזו גדולה וכו'. ניסיתי לחפש את תרגום השיר, אפילו התקשרתי ברוב חוצפה לפטר קריקסונוב (זה שתרגם את "האמן ומרגריטה") ואין, לא תרגמו את זה, כנראה. אין את זה לא ב"שירת רוסיה" העתיק ולא ב"דור שלי, חיה שלי" החדש והנוצץ. בקיצור, אני אמורה לתרגם את זה לבד. ואי אפשר "להרוג" שיר, אחרי ששיבחו חצי תכנית את המשוררת! טוב, בקיצור, תרגמתי את זה לבד, יש לי ברירה? ומה זה נהניתי (זה גם יצא יפה...) זה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה ועשירה מספיק כדי לעשות את זה על חשבוני... לא נראה לי שמישהו בארץ משלם על תרגומי שירים.

אבא שלי מתרגם שירים, ככה לכיף (רוסית-עברית), ובשביל המקהלה של אמא שלי.
אני רואה הרבה ממה שהוא עושה - לפעמים בשביל להתלבט על איזו מילה.
זה אכן מאוד מאוד מענין.

אני נהנית מאוד מתרגום הכתוביות. כשתרגמתי ספר הרגשתי שאני משתעממת. ככה אני מתרגמת כל יום משהו חדש. מתחילה משהו וגומרת אותו, ואני אוהבת את זה. יום אחד סרט טבע, יום אחד תוכנית בישול ולמחרת, סדרת מתח... אבל אני מסכימה שפה ושם העבודה חפיפית, אחרת פשוט לא אעמוד בלוח הזמנים של הלקוח.
חבצלת, את מכירה את www.onelook.com?
מנוע חיפוש מומלץ מאוד של מילונים. כל מילה שתכניסי, אם היא קיימת, תקבלי הפניה למיליון או ללקסיקון המתאים.
ויש שם בין השאר גם מילונים של ז'רגוני מסוממים, הומוסקסואלים, אירים, מוסכניקים ומה שתרצי. גם של מוסכניקים אירים הומסקסואלים ומסוממים, כמובן.

מותר גם ללא מתרגמת להציץ ולשאול?

dic]רשימת המילונים החלקית מאוד של בוג'י list[/po].htm - רשימת לינקים למילונים, ממצה למדי, כוללת גם הפניה ל"מילון אבן-סטלן" המצוין, אבל הלינק לא פעיל )-: שמור אצלי איפשהו - אם את רוצה אשלח לך בדואל. ואם יש לך שאלות ספציפיות אשמח לבדוק אצל ידיד רב מעללים וידע (ואל תתחילו עם אמור לי מי חבריך וכו').

מיכל - נוכחותך מעלת החיוך (שלא לומר תוססת) רצויה בכל דף ודף (-:
> פלונית מתלבטת אם ליצור לעצמה ניק חדש לצורך דף זה <

טוב, שאלה מתסיסנית (זה תרתי - תוססת/להתסיס...עזבו)- האם מתרגמי כתוביות צופים בתוכניות נשוא התרגום? כי יש לי הרגשה שהתשובה לשאלה זו תעלה כמה תהיות וסיפורים משעשעים ...

<מיכל פשוט מכינה פה קייס...>
>מיכל ממליצה לפלונית אכן להחליף שם וגם לא לפזר כל כך הרבה ראיות מרשיעות בזירת הפשע...

<

מיכל - המחשבה על המצאה של עוד ניק עושה לי כאב ראש רציני. אין לי בעיה שיזהו אותי פה, רק לא רוצה שיזהו מבחוץ... מה גם שלפעמים בדברים שקשורים בתחומי עבודתי - הרבים, יש לציין - אני כותבת כאן בשמי הרשמי...

לשאלתך האם מתרגמי כתוביות צופים בתוכניות נשוא התרגום? מידע אישי, אך לא מניסיון אישי, לא תמיד. לפעמים מקבלים גם את הטקסט וגם את הקלטת, ואז, בגלל התעריפים הנמוכים בד"כ, יש פיתוי גדול רק לתרגם, ולא לשרוף עוד שעות בצפייה בסרט. למה, יש לך דוגמאות משעשעות?

פלונית, לענין ה"ראיות המרשיעות"...אני בד"כ עיקבית בסימנים הגרפיים שלי...הציצי שוב בדברי...

>>>>מיכל מנסה לומר שיש בדיחה נרמזת בגוף ההערה<<<<<
לגבי השאר - אני יודעת. יודעת ומעריכה.
בלי קשר - בפעם הבאה שאת מציצה ב(דף)ביתי - השאירי ברכה! אני כבר לא מחייבת פרחים וכאלה....

לענין הדוגמאות - רובן מתרחשות בזמן אמיתי בעיקר בסיטקום'ס, כך שאינני זוכרת במדויוק, רק שפעמים רבות זה בא על חשבון הפאנץ' ואז זה מרגיז >-(
אבל סתם ככה -בקלטת וידאו של וולט דיסני 'פנטסיה 2000', יש קטע שסטיב מרטין, המציג עצמו ככנר ממוחה, מנסה לנגן בכינור אך מעיף בטעות את הקשת. הוא תר אחריה ושואל 'where's that sticky thing' וזה תורגם ל - 'איפה הדבר הדביק הזה' או משהו בסגנון...טוב שהבן שלי עדין לא יודע לקרוא...

אבל, בכלל, קיוותי שאתן תספקנה את הסחורה...

ברוכות הנמצאות!
ואיזה יופי. מצאתי לי ניק! בזכות השראת המיני-פורום מתרגמות בעילום שם.
לא בטוח שאני באמת זקוקה לניק, אבל שיהיה ולו רק בשביל ליישר קו...
אולי הניק הוא לא פוליטקלי קורקט, אבל אני אוהבת את הצליל ואת העוצמה ואפשר יהיה לשיר עלי את ה"ואלס להגנת הצומח".
מי אני? רמז עבה כפיל: התחום שלי הוא ספרים...
באשר ל"סחורה", לא עולה לי כרגע דבר, אבל זה עוד יבוא...
אני רואה שכל שורה שלי נגמרת בשלוש נקודות... אז לילה טוב. (רמז נוסף: אני לא לילה טוב ).

מתרגמי כתוביות אמורים לצפות בתוכנית, בפירוש! ויתר על כן, אני צופה בה פעמיים: פעם אחת אני צופה בה ומחלקת את הטקסט ליחידות באורך כתובית (ספוטינג). אח"כ יושבת עם הטקסט ומתרגמת, ובסוף הגהה בצפייה. תמיד. אם אין טקסט אני מתרגמת תוך כדי צפייה (תוך שחיקה של מקש בPAUSE בשלט, כבר החלפתי שלושה שלטים) אבל תמיד בסוף יש הגהה. יש פשלות ופספוסים, אבל לא בסדר גודל כזה...
הנה דוגמה חביבה לפשלה שכמעט קרתה לי:
בסדרה קומית אנגלית אמר מישהו למישהי "You look like a dog's dinner" בהתחלה חשבתי שהיא נראית מעוכה או מגעילה, משהו שיזכיר אוכל לכלבים, אבל החיפוש העלה לי את הביטוי הזה שלא הכרתי, שפירוש דווקא מגונדרת, מצועצעת.
שנ הב, לא עליתי על הרמז שלך...

לגבי מקש ה-pause - לא יודעת אם זה יעבוד גם בשלטים החדשים, אבל בזמנו, היתה לי בעיה כזו בשלט של טלוויזיה. מאחורי המקש הפלסטי יש חתיכה קטנטונת של מתכת, וכשהיא נוגעת בכרטיס (?) נסגר מעגל חשמלי שמבצע את הפעולה. לחיצות מרובות שוחקות את חתיכת המתכת ואז אין מגע. מה שהייתי עושה, זה לפרקת את השלט, ולהדביק חתיכונת של נייר אלומיניום בצד של המקש. קל ופשוט, ומחזיק כמה חודשים (-:

אה, ודוגמאות לתרגום כתוביות שבו המתרגם לא צפה בתוכנית: רטוטואילה וקוויצ'ה. רוצים לנחש מה הם?

טוב, שלא יצא פה שהלא-מתרגמות לא מפרגנות למתרגמות (קמתי עם עלה של זית הבוקר...). הדברים של ענת אכן הזכירו לי שמתרגמים הם בלשנים ובלשים גם יחד (רגע, אני עוד מתלהבת ממשחק המילים של עצמי...).

באמת, איך מתרגמים ביטוי שכזה (dog's dinner - דגול!

), בלי לאבד ממשמעותו? אני יודעת מנסיון המגורים שלי בארצות ניכר, שיש דברים שפשוט לא מתתרגמים טוב - לא מעברית לשפה הזרה, ולא ממנה לעיברית. לכן שם בניכר, היה לי לרוב קל יותר להתחיל גם לחשוב באנגלית ולא לתרגם. נסו, למשל, לתרגם לאנגלית את כל המשמעויות הגלומות במילה הקטנה והחביבה עלי - 'יאללה' (טוב, זה לא שהיא ממש בעיברית, אבל היא כבר נוכסה לטובתינו; מענין שדווקא להודים יש מילה כזו - צ'לו, נשמע כמו כלי הקשת).
כנ"ל להפך - שמעתי כבר בן של מכרים יורדים שאמר לאמו :'את שולחת אותי לעזאזל ובחזרה'...

עוד דבר שהייתי שמחה לדעת - האם בתרגום מנסים גם לשמור על רמת הניסוח של הטקסט המקורי, או יותר מדיוק, נניח שבתרגום מתאפשר להשתמש ב'מילים צחות' יותר מאשר בטקסט המקורי, מבלי לפגוע בכוונת המשורר, אך ברור שזה מוסיף עוד רובד שלא היה במקור, ההייתן עושות בן שימוש? סתם דוגמא: המחזה של שיקספיר Much Ado About Nothing, תורגם כ'מהומה רבה על לא דבר'. ניתן היה גם לתרגם 'רוב מהומה על לא מאומה'. בעיברית זה מתחרז ובכך אף אולי מרמז על אופי היצירה (קומדיה), אך ברור שלא כך הוא במקור.
בקיצור - איפה עובר ה גבול (:-)) בין תרגום ליצירה? לדעתכן, כמובן, ברור לי שאין לקבוע מסמרות בענין.

ואחרון אחרון חביב - מתקשר לסוגיה הקודמת וגם נוגע, אולי, בדילמה שפלונית העלתה (לא זו עם השלט, זו עם הבחינה האיכותית:-)) , אבל מצדיק מבחינתי התיחסות משלו - מה דעתכן על התרגום המחודש לספר 'הנסיך הקטן'? כמי שגדלה על היופי שבמילים "כלום סבור אתה...", אני 'קצת' משוחדת (טוב, נתקלתי בו אצל חברה מורה, ומודה שרציתי לשלוח אותו לעזאזל בלי חזרה...), אבל אשמח לשמוע מה אתן חושבות. ברור לי, שהויתור על המילים המליציות נועד לקרב את היצירה ללב הילדים, אך השאלה שלי היא עד כמה זה לגיטימי. (אגב, לא קראתי בשפת המקור - איך זה שם?).

לא, רגע, אחרון אחד חביב אחרון - חבצלת וגילה הזכירו תרגום שירה. זה נראה לי אפילו בעייתי יותר. אני נזכרת בטרוניתו של משורירנו הלאומי ביאליק, בדבר המילים כפוגעות בטוהר המחשבה. המשורר עושה שימוש במספר מועט של מילים (טוב, הכל יחסי..), כשכל מילה נבחרת בקפידה וטעונה משמעויות כרימון. איך עכשיו אפשר את זה לתרגם?

זהו, סיימתי להטריד אתכן הבוקר. פשוט העלתן נושא כל כך מעניין ואני נורא נהנית להציץ לעולמכן.

טוב, גם אני רוצה ניק מיוחד לדף הזה - מה דעתכן על המנדנדת למתרגמות או תרגום בלי תוספות (בלי לנקוט עמדה ערכית כמובן..

)

דווקא אני למדתי המון מתרגום ספרים, כי אני מתרגמת ספרים טכניים. הבעיה היא שהכסף לא משהו.
כמה זמן לוקח לתרגם תוכנית טלוויזיה? כמה משלמים על זה? שמתי לב שמתרגמי כתוביות תמיד מציינים את הכסף הגרוע, ומעניין אותי אם זה אפילו יותר גרוע מספרים.
האם למדתם תרגום או לשון או ספרות? או האם אתם "לא מקצועיים"? (כמוני)

טוב, גם אני רוצה ניק מיוחד לדף הזה
קנאית...

מיכל, שאלת הרבה שאלות מעניינות ואני מקווה להתייחס לזה בערב. בינתיים את יכולה לראות:

אנאבל לי של אדגר אלן פו
zeev]ושל זאב ז'בוטינסקי jabotinsky[/po]/lyrics/anabel-ly.html

לגבי הניק האחר שלי - בינתיים רק בדואל.... את מוזמנת לכתוב לי.
רמז נוסף - דווקא כשראיתי "ביאליק" בהודעה שלך הייתי בטוחה שעלית עליו.

מרוב תרגומים אבד המקור... - אני שוברת את הראש על המילים רטוטואילה וקוויצ'ה, לא על הניק.

רטטוי וקיש.

מיכל,
אני יודעת מנסיון המגורים שלי בארצות ניכר, שיש דברים שפשוט לא מתתרגמים טוב - לא מעברית לשפה הזרה, ולא ממנה לעיברית. לכן שם בניכר, היה לי לרוב קל יותר להתחיל גם לחשוב באנגלית ולא לתרגם

אלה התרגומים הטובים ביותר שלי - שפשוט כתבתי את מה שנאמר, כאילו שמי שדובר את שפת התרגום אומר את זה. רחוק מהתרגום המילולי, יפה באופן מיוחד.

טרה רוסה - האם למדתם תרגום או לשון או ספרות? או האם אתם "לא מקצועיים"?
אני דוברת שתי השפות ברמת שפת-אם, ותמיד אהבתי שפות וספרות, לכתוב ולהביע את עצמי במילים, וזו הייתה נקודת המוצא שלי. כרגע אני מסיימת את לימודי התעודה של תרגום בבית ברל (רק עוד סמסטר אחד וזהו).

כמה משלמים? בעיקרון, על סרט באורך מלא זה משהו כמו 450 ש"ח. כמה זמן לוקח לעשות סרט כזה, זו כבר שאלה של איכות, של מיומנות ושל מהירות ההדפסה (כן, כן...). אני מכירה כאלה שעושות סרט ליום, אז הן מרוויחות יפה אבל עובדות כמו משוגעות.
לנו משלמים 50% יותר כי אנחנו מתרגמים משמיעה, וזה לוקח יותר זמן. אני מרוויחה 480 ש"ח לתכנית של 50 דקות, כאשר לוקח לי יומיים לעשות אותה, כי אני אימא לילדים קטנים ועובדת בעיקר בבקרים.

האם בתרגום מנסים גם לשמור על רמת הניסוח של הטקסט המקורי, או יותר מדיוק, נניח שבתרגום מתאפשר להשתמש ב'מילים צחות' יותר מאשר בטקסט המקורי, מבלי לפגוע בכוונת המשורר, אך ברור שזה מוסיף עוד רובד שלא היה במקור

רציתי להגיד הרבה מילים, אך אני אצטט את אבי (לא למד תרגום, אך כאמור עוסק בזה כתחביב):
הוא אומר שכשהוא מתרגם שיר, הוא רוצה שהקורא של השיר המתורגם, בשפה החדשה, יחוש תחושה שהיא הקרובה ביותר לזו שחש הקורא של השיר בשפת המקור. (יצא מסורבל, אבל אני מניחה שברור).
לא תמיד זה אפשרי - לפעמים אלה תחושות תלויות תרבות, שבכלל לא קימות בתרבות של דובר השפה השניה.

בעצם, התרגום הוא לא רק משפה לשפה, אלא גם מתרבות לתרבות.
לשאלתך, ברור שתרגום מיטבי ישמור על משמעות, ניגון, רמה, ז'ארגון, משחקי מילים, תחושות, .... ואני משערת שמתפשרים, כי אי אפשר הכל.

אם הנושא מענין אותך - נסי.

> גילה טרמפיסטית <

חבצלת, תודה על התשובה.
רציתי לשאול אותך עוד משהו. האם את מרגישה שהלימודים בבית ברל שיפרו את איכות התרגום שלך?
גם אני דוברת שתי השפות ברמת שפת אם, אבל מעולם לא למדתי לתרגם. בגלל שאני אוהבת את העבודה הזאת וחושבת להמשיך בה, נראה לי שהיה טוב אם הייתי לומדת את זה באופן מסודר, כי ככה זה לא מספיק רציני. אולי יש לי שגיאות דקדוק וכדומה.
בינתיים אני עדיין מנסה להשלים את המאסטר, ככה שאין סיכוי שאני אתחיל לימודים חדשים עכשיו.
בכל זאת מעניין אותי כמה את מרגישה שזה תרם לך, ובאיזה אופן.

טרה- קשה לומר, אני כרגע קצת באמצע אז עוד אין פרספקטיבה. אני אענה לך בעוד חצי שנה, טוב?

אני בטוחה שזה תרם לי המון דברים, אבל קשה לי כרגע לשים את האצבע.

גילה, אני חושבת שההסבר של אבא שלך נפלא.

אגב תרגומים "חובבניים" של שירים, הנה תרגום של שיר שרובכן מכירות (ולו בגלל הסרט), על ידי תלמיד תיכון:

בלוז להלוויה

עצרו את כל השעונים,
כל טלפון נתקו,
השליכו עצם לכלבים
כדי שישתתקו.
וכל פסנתר יושקט כעת,
ותוף עמום יושמע,
יובל אט אט ארון המת,
קהל אבל יפסע.

מעל יחוגו מטוסים
בנהם רך, רוטט,
ובכחול ישרבטו,
יודעיו כי הוא מת.
על צחור צוואר של כל יונה
הניחו עניבות,
ועל ידי שוטר תנועה
כפפות כוטתנה שחורות.

היה הוא כל רוחות שמיי,
היה כל עבר לי.
ועבודת ששת ימי
ויום מנוחתי.
חצות יומי, חצות לילי,
שירי, כשאדבר.
חשבתי, אהבת תמיד.
טעיתי, מסתבר.

גם כוכבים כבו כליל,
אין טעם לאורם.
ארזו ירח בתרמיל,
קפלו השמש גם.
הציפו בכל ים כביר
יערות לרוב,
הן מעתה היטב נהיר
כי לא יהיה עוד טוב.

תודו שזה מעולה, מלבד כמה שיבושים קלים שבקלים, זה בדיוק זה. אני משווה את זה לשלושה תרגומים מקצועיים, של משוררים ומתרגמים ידועים מאוד, ואני פשוט מוכרחה לומר שהילד הזה שיחק אותה. יש גם תרגום לרוסית, של ברודסקי (מש לא קוטל קנים) והוא גם פחות יפה בעיניי מזה. הוא לא מרטיט. לא יודעת למה. וזה מרטיט.

כפפה למי שרוצה לשלב אתגר תרגומי עם תרומה לסביבה:
שיחדש בהשל - תחרות נושאת פרסים לעברית מקיימת

מה זה השל, לא הבנתי משם.

מה זה השל
about]מה heb[/po].html זה השל
וגם מי זה השל

כבר כמה זמן אני שמה לב שתירגומי ספרים מאנגלית מבאסים אותי.
מילדות בכלל אני קוראת בעיקר ספרות עברית והיום אני מבינה שהתרגום הוא חלק מהסיבה.
שלא מתרגמים סלנג כיאות, ששפה עממית הופכת למסורבלת בעברית, ולא בגלל העברית, כי גם לה שפת רחוב עשירה...
כל מני "הו" ו"ובכן" שלא מדברים אותן בכלל.
האם זה דבר שמתרגמים מדברים עליו, האם זו בעיה מוכרת?
והכי מפריע לי- ואין מה לעשות, כנראה, זה השמות.
ג'ון ג'ורג' וג'וליה לא עושים לי את זה, מרגיש לי זר.

אני זוכרת שבסדרות ילדות (בית קטן בערבה וכל אלה) תמיד תרגמו are you ok? ל- הכל כשורה?
מה אתם מנסים לעבוד עלינו???

אתן מוזמנות לתרגם את הקטע שכתבתי לשלוש שפות כדי להראות את מקצועיותכן. תודה ושלום.

אני מרוויחה 480 ש"ח לתכנית של 50 דקות
חבצלת, שיחקת אותה. אני מרוויחה על תוכנית כזאת משהו כמו 300 ש"ח.
באמת יפה השיר.

חבצלת,
המשוררת רחל אהבה מאד את שיריה של אנה אחמטובה וגם תרגמה אחדים מהם. חפשי בספר השירים והתרגומים של רחל.

פלונית, לא רק "אנבל לי" של אדגר אלן פו. גם - ובעיקר - "העורב" הוא בעיני מופת של תרגום.

אתם מכירים את הבלוג משחק מילים
?

יש לך דוגמאות משעשעות?
בסרט העתיק "טקמסה," על מלחמת העצמאות האמריקנית (שהוקרן בערוץ הסרטים, בעצמו מכרה זהב לפניני תרגום), נראה גנרל בריטי קרב לקציניו היושבים סביב שולחן במחנה. הנ"ל קמים, כיאה לקצינים בריטיים מחונכים, והגנרל מורה להם, As you were, gentlemen" . (כלומד, "עמוד נוח.") והתרגום? "כאילו שהייתם ג'נטלמנים."
וגם פנינת התרגום בפתיחת הסרט "הקיסר האחרון" - שליחים בהולים מגיעים לאימו של היורש הזעיר לקיסרות ומודיעים "The Empress Dowager wishes to see him" (הקיסרית האלמנה רוצה לראות אותו). התרגום (של אחד מבכירי מתרגמי הסרטים לעברית)? - "הקיסרית דוואג'ר רוצה לראות אותו."

שמור אצלי דף של פניני תרגום.
"הנסיכה הקסומה" <בעצמו תרגום צולע של The Princess Bride>, סצינת חלום הביעותים של buttercup טרם נישואיה לנסיך הרשע.
הקהל מריע לבאטרקפ, פרט לאישה זקנה וכועסת שצועקת עליה - Queen of refuse! כמובן שבכיתובית הופיע "מלכת הסירוב".
בעוד תוכנית ששכחתי את שמה דיברו על דרקון שאולף לא לעשות את צרכיו בבית - a house-broken dragon. תורגם כ"דרקון חסר בית". טוב שלא דרקון מבית הרוס.

אני הרווחתי את זכותי לכתוב כאן אחרי שבתקופת התואר השני עבדתי בעריכה ותרגום של ספרי מחשבים. מה אני אגיד לכן, אין כמו תרגום של 300 פקודות היוניקס הנפוצות ביותר להוציא ממך את כל חדוות העשייה.

אתן מוזמנות לתרגם..לשלוש שפות...תודה ושלום.
גילה אמרה לי לנסות, אז:

Thank you and good bye
Danke und auf Wiedersehen
Grazie ed arrivederci

אמרו נא, אם נעזרתי בזה , האם הרווחתי את זכותי לכתוב כאן?

האשימי אותי. כמובן.

טוב, כמה תשובות פרטיות:
באמת, איך מתרגמים ביטוי שכזה (dog's dinner - דגול! ), בלי לאבד ממשמעותו? אני יודעת מנסיון המגורים שלי בארצות ניכר, שיש דברים שפשוט לא מיתרגמים טוב - לא מעברית לשפה הזרה, ולא ממנה לעברית.
זה החלק המשמעותי, היצירתי, הכיפי והמתיש ביותר בתרגום. העניין הוא לא לתרגם מלה במלה, אלא לנסות ולמצוא מקבילות בשפת התרגום. דוגמה קטנה שנשאלה בימים האחרונים בפורום תרגום היא "throw in the towel". אם אני לא טועה, מקור הביטוי הוא בספורט (?) האגרוּף. בארץ אגרוף לא פופולרי במיוחד, אבל כדורגל - כן. לכן יתאים כאן לתרגם "תלה את הנעליים".

האם בתרגום מנסים גם לשמור על רמת הניסוח של הטקסט המקורי, או יותר מדיוק, נניח שבתרגום מתאפשר להשתמש ב'מילים צחות' יותר מאשר בטקסט המקורי, מבלי לפגוע בכוונת המשורר, אך ברור שזה מוסיף עוד רובד שלא היה במקור, ההייתן עושות בן שימוש?
תלוי מיהו המתרגם ומה סגנונו. לטעמי, באופן אידיאלי, צריך לשמור על רמת הניסוח (המִשְלב) המקורית, בפרט שבדרך כלל היא מעידה לא על אופן הדיבור הפרטי של הכותב, אלא משמשת אותו בבניית מסר, דמויות וכו'. יחד עם זה, העברית משתנה בקצב מהיר בהרבה מן האנגלית, ומה שנחשב למשלב פשוט בעברית בשנות העשרים כיום יכול להיחשב למשלב גבוה. יש מתרגמים ששומרים על שפה גבוהה מתוך מחשבה שלא יזיק ללמד את הקוראים גם קצת עברית באותה הזדמנות, ועל כך אמרה מרב@, מנהלת פורום תרגום (ציטוט לא מדויק), שהם יכולים לעשות הסבה מקצועית למורים, או לכתוב משהו מקורי (-:
מצד שלישי, מה שנחשב "פשוט" לאנשים שעיסוקם בשפה, יכול להיחשב "גבוה" לאחרים. לא פשוט.

איפה עובר ה גבול ( (-: ) בין תרגום ליצירה?
לא ברור לי (-: תרגום הוא יצירה. לא זוכרת מי אמר משהו כמו, "לפעמים המתרגם חייב להיות טוב יותר מן הסופר במקומות מסוימים, כדי לאזן את המקומות שבהם הסופר טוב מן המתרגם". מהמעט שאני רואה, משוררים יצירתיים יותר מאשר מתרגמים אחרים כשהם מתרגמים שירה. ליצאנציה פואטיקה (חירות המשוררים)...

לגבי "הנסיך הקטן" - לא קראתי את המקור וגם לא את התרגום החדש. התרגום בעיניי הופך ליצירה בפני עצמה. בשבילך (ובשביל רבים אחרים) השפה המליצית שבו היא חלק מקסמו. במקרה, אנחנו בדיוק קוראים אותו עכשיו בבית, אני ובת השש. קצת מעצבן אותי שכדי שהיא תבין את היופי, אני חייבת לפעמים להסביר מילים וביטויים (אני נמנעת מזה במידת האפשר, וברוב הספרים המודרנים קל להבין מן ההקשר גם מילים לא מובנות). יש גם טעויות קלות בעברית היפה הזו, וזה עוד יותר פוגע ביופי ומרגיז אותי שאני צריכה גם להוסיף מילים. מה יהיה כשהיא תקרא בעצמה? טוב, נו, גם אני קראתי אותו בעצמי וזה לא הרס לי לגמרי את השפה... אבל אני גולשת.
תרגמתי פעם ספר שהפרק האחרון והמשמעותי שבו נקרא "X מילים". נניח, לצורך הסוואה "אחת-עשרה מילים". הוא היה מורכב, במקור, מ-11 פיסקאות שכ"א נפתחה במלה שאומר הדובר והן מצטרפות למשפט. יוצא שבעברית, אם רוצים לשמור על משלב, המשפט מיתרגם מצוין לעשר מילים, לא 11. ביליתי יום שלם עם הפרק הזה, מתאימה את הטקסט לעשר מילים, משחקת עם הדקדוק השונה כדי לשמור על המתח המתפתח. שלחתי להוצאה. בד"כ אני מקבלת את הספר להגהה אחרונה, הפעם שכחו לשלוח. קיבלתי את הספר ולא קראתי שוב. אחרי כמה זמן התפרסמה עליו ביקורת, והמבקרת כותבת על כך שבפרק האחרון, שנקרא "11 מילים" מופיעות רק עשר, והמלה החסרה היא כנראה, אהבה. (ציטוט חופשי). חשכו עיניי. רצתי לבדוק בספר, ואת התרגום המקורי ששלחתי, ואכן, במקום שבו אני תיקנתי את שם הפרק ל"עשר מילים", תיקנה העורכת החרוצה חזרה, על פי המקור, "11 מילים".
מסקנה? א. לזכור שלספר יש (בהוצאות רציניות) גם עורך/ת, ולא להאשים אוטומטית את המתרגם/ת בכל דבר (-:
ב. כאמור, התרגום יכול לעמוד כיצירה בפני עצמה.

מסיבה זו הבאתי גם תרגום ומקור לאנאבל לי - רובנו מכירים טוב כל כך את השיר, יכולים לשמוע את יוסי בנאי שר לנו בתוך הראש, עד שלא ממש משנה שבמקור הים הוא לא אותו ים - זאת אומרת, בכלל לא ערפילי.

אמא של יונת - אני מבינה zeev]שהתרגום jabotinsky[/po]/lyrics/raven.html של "העורב" מוערך מאוד, אבל אני פשוט לא מתחברת אליו. "אל עד-אין-דור" די נטול משמעות בעיניי, מומצא לצורך העניין... כשקוראים בקול את The Raven הסטקטו שם ברור כל כך, כמו נקישות העורב על הדלת, במילים קצרות, כולן כמעט בנות הברה או שתיים - ואצל ז'בוטינסקי, גם אם המשקל והחריזה מקבילים במדויק, השימוש במילים א-רו-כות די מ-עצ-בן...

מתרגמות יקרות, אולי מישהי תוכל להאיר את עיני ולגלות לי מה זה טראריום? (פעם ידעתי אבל ברח לי )-: בגלל ההנקה )

כמו אקואריום, אבל עם אדמה (טרה) במקום מים (אקוה). בד"כ לנחשים, וזוחלים אחרים.

פלונית, תודה! תשובה באמת מרתקת.
גם נורא מענין מה שכתבת על קצב התפתחות העיברית מול האנגלית. חידשת לי (טוב, מז חדש בזה?!?:-)).
כתבתי כבר, שעבודת התרגום נראית לי ענין בלשי לא פחות מבלשני. בעקבות התיאור שלך היא גם קצת מזכירה לי את העונג שבפתרון חידות הגיון - לשחק עם מילים, להפוך בן, להסתובב כל היום כשהשאלה מנקרת באחורי הראש, ובשאיפה - לסיים עם תחושת ההישג כאשר מוצאים פתרון מתאים.
יופי של עיסוק מצאתן לכן!
<מיכל כבר 3 שנים לא נגעה בתשבץ הגיון. מתגעגעת...>

"לפעמים המתרגם חייב להיות טוב יותר מן הסופר במקומות מסוימים, כדי לאזן את המקומות שבהם הסופר טוב מן המתרגם".
פה יש לי בעיה. אני מבינה את הצורך לתקן את הטעון תיקון - אבל בעיני מתרגם טוב הוא שקוף, מורגש כמה שפחות ורצוי נטול אגו כמה שפחות. אני רואה בעצמי מין צינור שמוביל את הספר משפה אחת לשנייה, ומשתדל שהספר יישאר בצורה קרובה ככל הניתן למקור. ולכן אני גם לא מאוד אוהבת תרגומים "יצירתיים," כי בהרבה מקרים אני מוצאת שהיצירתיות באה על חשבון הנאמנות למקור, ובמיוחד לסיגנונו של הסופר. סופרים ומשוררים מחוננים באגו מפותח מאוד בתחום הכתיבה, כך שיצא לי להיתקל בהרבה מקרים (ובמיוחד אצל מתרגמים שבעצמם הם משוררים ו/או סופרים) של גישה של "אני יכול להוציא את זה הרבה יותר טוב" - מה שנאמר ביידיש "פערטעייטשט און פערבעסערט" - כשהמתרגם כופה את יכולות הכתיבה הספרותית/פואטית שלו על המקור, והתוצאה לא דומה בכלל למה שהמשורר/סופר התכוון אליו.

גילה תודה.
האם טראריום היא מילה שגורה שכולם אמורים להכיר, או שבתרגום כדאי להכניס הערה או סוגריים לגבי מה זה?
אני חושדת שאם אני לא יודעת מה זה, אז יש עוד כמה שלא יודעים.

שמיכת, אני חושבת שאנחנו מסכימות, בפועל. אולי לא ניסחתי במדויק את עמדתי. אני גם מהטהרנים שבד"כ מאשרים תיקוני עורכת אבל לא יוזמים יותר מדי כאלה... אני מנסה להיזכר בדוגמאות מהעבודה שלי, אבל עולה לי רק הדוגמה למעלה, שבה שינוי מספר המילים במשפט גרר הזזת משפטים מפיסקה לפיסקה.
אבל כדי שהמתרגם יהיה בלתי מורגש, הוא חייב לפעמים להיות יצירתי. יש לזה המון וריאציות. נניח שהכותב מזכיר, באופן ממש שולי, סוג מסוים של דג. "סַפּוּח". באנגלית אולי הדג הזה מוכר. בעברית, המלה הזו תתקע את הקורא במהלך הקריאה. העורכת שינתה לי ל"דגים שנדבקים לגוף האונייה", וזה היה שינוי מצוין בעיניי. או, דוגמה אחרת - "love-love", שזה, אאל"ט, תיקו אפס בטניס. האם, כשזה משמש כמטאפורה, אני כותבת לאב-לאב, או תיקו אפס?
אם הדובר משתמש בשפע של ביטויים מענפי ספורט שונים, האם אני מתרגמת בכל פעם את הביטוי המדויק במקום שבו השתמש הדובר, או שאני מתעלמת ממנו בפיסקה מסוימת, מאחר שסוג הספורט הזה אינו מוכר בארץ - פטאנק, נניח - ובפיסקה הבאה מכניסה דימוי מענף ספורט אחר, במקום המתאים?
והאם צדק ז'בוטינסקי כשהכניס את "ערפילי" שיתחרז עם אנאבל לי? האם טעה כשהפך את לנור ללנורה ב"העורב"? האם צדקה גילי בר-הלל כששינתה sherbert lemon לקרמבו?

ענת - אני לא הכרתי "טראריום". הייתי מכניסה אולי כ"טראריום, אקווריום לזוחלים,... "

ושמיכת - אפשר תרגום ליידיש?...

ושמיכת - אפשר תרגום ליידיש?...
זה מאיזו מעשייה יידית נושנה על תרגום של (נדמה לי) מחזה שייקספירי ליידיש, שבשערו הודפס המשפט הזה, שמשמעו "מתורגם לידית ומשופר". ביידיש זה נשמע יותר טוב

ואני משתדלת כמה שאני יכולה לתרגם את המונחים כלשונם. היה ספר שעשה אותי מומחית לסקווש - דיברתי ארוכות עם מרכז הסקווש בהרצליה וביקשתי הנחיות. יפה בשביל מי שלא מסוגלת להחזיק מחבט, לא? וכשתרגמתי את הביוגרפיה של אוסקר ויילד התמחיתי בבונים החופשיים - הידעת שהלשכה המרכזית שלהם נמצאת ליד איכילוב? היו שם שלושה ישישים חביבים ששמחו מאוד לסייע לי במינוחים. בלית ברירה, כשאין שום אפשרות להגיע לתרגום קרוב ונהיר, אני נעזרת ב"הערת המת'" בשולי הדף.

מתורגם לידית ומשופר
מזכיר את ההיא שמשפרת את ביאליק.

האם צדקה גילי בר-הלל כששינתה sherbert lemon לקרמבו?
לדעתי לא. אני לא מתפעלת (בלשון המעטה) מהתרגום לסדרה. העלילה כולה מתבססת על המתכונת של בית-ספר אנגלי יוקרתי (public school), והמתרגמת לא טורחת להסביר את הרקע, להעביר את הדקויות (ואני לא מתה על ג' ק' רולינג - אני מחסידי טולקין - אבל בכל זאת), לא מסבירה את המשמעויות מאחורי שמות כמו גריפיןדור או סלית'רין והשלכותיהם על אופי הבתים השונים (שלילדים הפרטיים שלי הסברתי אחד לאחד). בקיצור, היה פה המון מקום ל"הערת המת'". ובעניין ה-lemon sherbet - מה כל-כך נורא בסורבה לימון? קרמבו זה משהו פושטי ועממי, ובעיני לא חלופה מתאימה לסורבה לימון. לא זוכרת מאיפה זה לקוח, אבל סורבה לימון גם במונחים של אנגליה זה קצת יותר גבוה מקרמבו.

סליחה על ההתעלקות, די ברור שזו לא הכוונה של הדף, אבל נתקעתי עם איזשהו ביטוי שאני לא מצליחה לתרגם (לעבודה אוניברסאית).
ובכל זאת, 8 מתרגמות במקום אחד לא הולך ברגל...
אז ככה:
הביטוי הוא transitional relatedness. אני יכולה לתרגם מילולית, אבל חיפוש בגוגל הראה שהוא מופיע בתור ביטוי בהקשרים של פסיכופתולוגיה, ואני לא מצליחה לעלות על התרגום המקובל בעברית.
מישהו?
אגב, תרגישו חופשי למחוק את השאלה שלי אם לא מתאים לכאן.
וסליחה ותודה.

מתאים לגמרי - זה בקשר לתרגומים, לא? ונדמה לי שכבר הגעתי לספירה של עשר מתרגמות... לי באופן אישי, ובלי להפעיל קשרים, אין מושג... צר לי.

ואני משתדלת כמה שאני יכולה לתרגם את המונחים כלשונם
כשזה קשור לעלילה, גם אני. הרבה ספרים עושים אותך מומחה לעניינים שונים - אני עכשיו יודעת על כל מיני תבשילים צרפתיים מסובכים, שאין סיכוי שבעולם שאנסה אותם אי-פעם. אבל כשזה לא קשור לעלילה, אני לוקחת לעצמי יד חופשית קצת יותר.
באשר להערות המתרגמת - אחד התסכולים הגדולים שלי... אני טורחת לברר מהי המשמעות של כל מלה בספרדית, פורטוגזית, צרפתית, אפילו ניב של האיטי, מגישה עם שפע של הערות שוליים, ולפחות חצי מהן נמחקות ובמקומן משאירה העורכת תעתיק עברי של המילים, בלי שום הסבר )-:
(מישהו פה קורא לי לקחת אותו לעשות פיפי, אז המשך יבוא...)

_האם צדקה גילי בר-הלל כששינתה sherbert lemon לקרמבו?
לדעתי לא. אני לא מתפעלת (בלשון המעטה) מהתרגום לסדרה. _
ובכן, אני דווקא כן מתפעלת (אולי האנגלית שלי חלשה מכדי להבין, אבל אני כל-כך אוהבת את הרעיונות שלה...) ואני חושבת שסורבה לימון היה מפספס לגמרי את הנקודה של הקרמבו!!! כל הקטע של הקרמבו זה להראות איזה פן בלתי צפוי באישיות של דמבלדור - איזו תמימות ילדותית, פשטות, אהבה לממתקים של מוגלגים... - וקרמבו בדיוק מעביר נאמנה את הנקודה. סורבה לימון נשמע כמו משהו שסנובים מתל-אביב אוכלים וזה היה ממש מעצבן לדמיין את דמבלדור בסנוב כזה! (אני מדברת עכשיו כקוראת ומעריצה ולא כמתרגמת)
אני חושבת שתרגום טוב מעביר פחות את המילה המסויימת של המחבר (כי הרי הרובד המילולי בתרבויות שונות הוא מאוד שונה ויתכן שבגלל מטענים תרבותיים שונים תרגום "נכון" ו"קרוב למקור" יפספס את כל הנקודה!) ויותר את הכוונה שלו, כשמדובר, כמובן, בספרות יפה. למשל, אחד התרגומים המדהימים של שקספיר לרוסית הוא התרגום של בוריס פסטרנק, והוא ממש שינה את המילים אבל כל-כך קלע ליצירה, שחלק מהתרגומים הראשונים של שקספיר לעברית נעזרו בתרגום שלו!!!
כמובן שכל מתרגם מנסה לרקוד על כל החתונות, כמו שבנות כבר כתבו כאן יותר מפעם אחת, אבל לפעמים (די הרבה, בעצם) הוא צריך לוותר על משהו כדי להשיג משהו אחר. יש אסכולת המתרגמים הסוברת כי במקרה כזה יש להיצמד לתרגום כמה שיותר קרוב מקור, בכל מחיר, ולהיות "המתרגם השקוף". אך בעיני הספרים המתורגמים היפים ביותר הם אלה שהמתרגם עשה בחירה הפוכה ווויתר על ההיצמדות למקור כדי לשמור על רוח הדברים, על הניחוח הספרותי הדק הזה שעולה מן הספר. ואם תרצו, יש דוגמה ממש בשיר שהבאתי. הילד שתרגם אותו מוותר על "הוא היה הצפון שלי, הדרום, המזרח והמערב", שזה דבר שלא נעשה בשום תרגום "טוב ומקצועי" (טוב, מהשלושה שראיתי...) אבל הוא פשוט קולע למקצב ולרגש של השיר! אני לא יודעת עד כמה הוויתור שלו מכוון, אבל זהו וויתור שמבדיל בעיני מתרגם טוב, מקצועי ומוכשר ממתרגם מדהים, שגורם לספר/השיר המתורגם לרטוט על אותו הגל שהספר/השיר שמקורי מרטיט.

ותרשו לי עוד מילה בעניין גילי בר-הלל. אם "הגיגית" (הספר הרביעי, הערה לכל המוגלגים הנבערים

...) היא לא ההמצאה המדהימה ביותר של המתרגם בעשור האחרון, אז אני לא יודעת מה כן!!! אני משווה את התרגום שלה לשני תרגומים לרוסית שקראתי, והיא פשוט מהממת. היא יוצרת עולם אמיתי של הארי פוטר, שאולי לא די דומה לעולם של פנימייה אנגלית, אבל הוא מובן וקרוב לילד הישראלי!

מה שכל-כך מעניין בשני המקצעות בהם בחרתי בחיי - הוראה ותרגום - הוא שכל אחד כמעט בטוח שהוא היה יכול לעשות את זה טוב יותר!:-D בחיי, ואפילו אין לי מה לטעון כנגד!!! אולי זה נכון!

ושאלה לכולן: מישהי באה מחר לכנס?! (אני שקלתי את זה ודחיתי את הרעיון, כי קשה לי מאוד לעזוב את הילדים אפילו ליום אחד... וזה גם לא מספיק מעניין, הנושאים שיהיו שם. אלך לדברים כאלה כשהילדים יגדלו... אבל אם מישהי הולכת אשמח לשמוע מה היה, אם היה משהו מעניין וכו')

והדבר הכי הכי אחרון: שמיכת טלאים, סקווש זה עוד כלום, אני הפכתי להיות מומחית ל... איגרוף תאילנדי! אם כי מאז כבר שכחתי הכול... לעומת זאת עכשיו אני מומחית לתולדות הקולנוע הרוסי!

הדף הזה נורא מעניין לי

ואגב-
אם "הגיגית" היא לא ההמצאה המדהימה ביותר של המתרגם בעשור האחרון, אז אני לא יודעת מה כן!!!
אכן. ואני הוקסמתי נואשות מ"קסמהדרין" בספר החמישי.

היא יוצרת עולם אמיתי של הארי פוטר, שאולי לא די דומה לעולם של פנימייה אנגלית, אבל הוא מובן וקרוב לילד הישראלי!
כן - אבל זה על חשבון המקור. ומה לעשות, כל העולם של הארי פוטר הוא עולם של פנימייה אנגלית משובחת (שגם עליה יש לי השגות, אבל נעזוב זה). ואם אפשר להיות כל-כך יצירתיים בעניינים כמו סורבה לימון, אי אפשר להסביר את רבדי המשמעויות של השמות והמונחים? להסביר ולו במלה מה המשמעות של הוגוורטס, הפלפאף וכיו"ב? סחתיין על היצירתיות, מה עם קצת הסברים לילד העברי? היה לי הכבוד לקרוא גם וגם (באנגלית במקור ובעברית כדי להסביר לאמצעי), ועל שום כך חוסר התפעלותי מהתרגום.
בעניין שירה אין לי מושג ירוק - אני קוראת או במקור או בכלל לא, ומשוללת כל כישרון מינימלי לתרגום שירה (אני חושבת שבשביל זה באמת צריך להיות משורר, או משורר בנשמה).

אבל זהו וויתור שמבדיל בעיני מתרגם טוב, מקצועי ומוכשר ממתרגם מדהים,
לעניות דעתי הבלתי נחשבת, יש גבול לכמה שמתרגם יכול להתרחק מהמקור כדי ליצור תרגום "מרטיט." וכשחוצים את הגבול הזה, הספר מפסיק להיות המקור שלו ונהיה למשהו אחר, שאני לא בטוחה שמחברו היה שש לקרוא. האתגר בעיני הוא לקלוע בדיוק הרב ביותר לכוונת המחבר, בלי לחולל מטמורפוזות בטקסט. אולי פה צריך להזדקק למימרה הסקסיסטית (של שלונסקי?) שתרגום הוא כמו אישה, יכול להיות או יפה, או נאמן, אבל לא שניהם יחד?

שתרגום הוא כמו אישה, יכול להיות או יפה, או נאמן, אבל לא שניהם יחד

של שלונסקי? שמעתי אותה כבר מיליון פעמים ולא ידעתי של מי היא.
אני חושבת שכל המטרה של מתרגם (ושוב, אני מדברת על ספרות יפה בלבד, בדברים אחרים יש כללים אחרים) הוא לסתור את האימרה הזו בכל רגע ורגע של עבודתו.

לגבי ההשוואה למקור, קראתי את 4 באנגלית אחרי שקראתי אותו בעברית, אז זה כנראה לא ממש נחשב... בכולופן אין יל די אנגלית בשביל להשוות, אבל הרי ברור שתמיד המקור הוא טוב יותר, זה אל פייר להשוות. אני משווה כמה תרגומים לעברית ו2 לרוסית, ואני אומרת לך שהיא מדהימה, יחסית לאחרים. לגבי השמות, ברוסית דווקא תרגמו אותם וזה היה מזעזע בעיניי (לא העובדה שתרגמו אלא התוצאה). אני חושבת שמותר להשאיר קצת "מסתורין", אבל אולי אם זה לא היה ספר ילדים הייתה צריכה לכתוב "הערת מת". בספר ילדים "הערת מת" זה קצת לא לעניין, בעיניי.

בדוגמאות שהבאתי לא התכוונתי לכך שהן מופת של תרגום דווקא, לטעמי, אלא שהן מייצגות התלבטויות שונות בעבודת התרגום. לא קראתי את הארי פוטר בעברית - ה-sherbert lemon (או lemon sherbert?) הוא דוגמה שבר-הלל התייחסה אליה. לפי מה שאני זוכרת, לא מדובר בסורבה לימון, אלא באיזשהו ממתק אנגלי, שהיא אף ביקשה שישלחו לה מאנגליה, והמרקם שלו הזכיר לה קרמבו. לטעמי זו בחירה לא טובה, מאחר שקרמבו, לדעתי, הוא המצאה ישראלית. וגם אם לא - יש לו דימוי כזה...

לגבי ההסברים של שמות הבתים, הדמויות וכו' - האם מי ששפת אמם אנגלית בהכרח מבינים למה רומזים גריפינדור וסליתרין? לי חלק מהשמות/מונחים הדהדו משהו, אבל רק כשקראתי את "העולמות הקסומים של הארי פוטר" הבנתי באמת. זה אחד הטיעונים שמעלות מולי העורכות נגד תרגום ביטויים בצרפתית/ספרדית בספרים אמריקאים - שגם האמריקאים, ברובם, לא מבינים אותם.

אני יכולה לציין שגם בספרים של מאיר שלו אני מבינה רק חלק מהלדינו, למשל, וגם זה, רק בשנים האחרונות עקב החשיפה לספרדית בבית...

"הגיגית" זה pensieve? באמת יפה... ומהו קסמהדרין?

האתגר בעיני הוא לקלוע בדיוק הרב ביותר לכוונת המחבר, בלי לחולל מטמורפוזות בטקסט
כן, עקרונית - אבל לו המחבר היה כותב בעברית, מה הוא היה כותב?

שתרגום הוא כמו אישה, יכול להיות או יפה, או נאמן, אבל לא שניהם יחד
צודק (-:

בתור מישהי שנמצאת מהצד של הקורא, אני יכולה לומר שהמון פעמים יוצא לי לתהות מה היה במקור.
בעיקר כשמשהו בתרגום לא זורם ואז אני מרגישה קצת מרומה, או שמשהו נלקח ממני. אבל לפעמים כשיש משפט גאוני, או ניסוח שתופס אותי, יוצא לי לחשוב ממה זה תורגם, והאם גם במקור זה היה מרגש אותי באותה מידה, ופתאום התחושה של קשר בלתי אמצעי עם הסופר (עד כמה שספר יכול להיות בלתי אמצעי, אבל אתם יודעים למה אני מתכוונת) קצת מופרעת.
מה שכן, אם התרגום נאמן_ אבל מקרטע אני אעדיף לעזוב באמצע ולקרוא במקור אם אני יכולה. לתרגום _יפה אבל לא מדוייק אני יכולה להיות סלחנית יותר.

ומהו קסמהדרין?
Wisenmagot

>מותר בכלל להתערב לכם ככה בדיון?<

בספר ילדים "הערת מת" זה קצת לא לעניין, בעיניי.
אם האמצעי שלי, (אז בן תשע וחצי) שאל אותי מה משמעות השמות, ואני ישבתי והסברתי לו אחד אחד - יש ויש מקום להערות מה שמכונה "המת אפוסטרוף".

האם מי ששפת אמם אנגלית בהכרח מבינים למה רומזים גריפינדור וסליתרין
אצלי זו שפת אב, וכן - זה מייד אומר לי כל מיני דברים. מספיק לי לראות Slytherin כדי לחשוב מייד על נחשים, על ערמומיות וחלקלקות. בסרט, השניים שלי ידעו מיד למה על הדגלים של גריפינדור מתנוסס גריפון זהוב. ברגע שהשפה היא שפתך אתה יודע מייד למה כל זה מתכוון. וכשאני מתרגמת אני מקפידה לתרגם תמיד (לרוב בהערה המת') מובאות בצרפתית/גרמנית/איטלקית.
התרגום נאמן אבל מקרטע
זה לא חובה - תרגום יכול להיות נאמן ועדיין זורם - מה שלא אומר שהמתרגם רשאי ליטול לעצמו חירויות מופרזות. שוב - אני משוכנעת שמתרגם צריך בראש ובראשונה להיות שקוף. אם אומרים על הספר "תרגום גאוני" משהו בתרגום דפוק. המחמאה הכי טובה שקיבלתי היתה כשסופר שאת הספר שלו תרגמתי סיפר לי שאומרים לו שהספר נקרא כאילו נכתב עברית, ושלא מרגישים שהוא מתורגם. ותתערבי חופשי - למה לא? ככה נעשה עוד יותר מעניין, לא?

המחמאה הכי טובה שקיבלתי היתה כשסופר שאת הספר שלו תרגמתי סיפר לי שאומרים לו שהספר נקרא כאילו נכתב עברית, ושלא מרגישים שהוא מתורגם.
זה בדיוק המתרגם הלא-שקוף! המתרגם ה"שקוף " (אסכולה מכובדת מאוד, אגב... אם איני טועה, נילי מירסקי היא נציגתה) משאיר משהו "חיצוני" בספר, "חוצלארצי" כזה, כי להיות מאוד נאמן למקור אומר להשאיר בו משהו מן השפה הזרה, אותו ניחוח מילולי בלתי ברור שמראה לך שזהו ספר מתורגם. אני לא אומרת שזה תמיד רע. אבל זה רק סוג אחד של בחירה של מתרגם. איני חושב שאפשר להכריע כאן איזו משתי הדרכים היא נכונה. אני חושבת שדי בכך שהמתרגם מודע להחלטות שלו, ולא סתם שולף אותן מהשרוול, ואז זה לא באמת משנה האם הוא בוחר להיות "שקוף", "נוכח" (כמו פסטרנק, שלונסקי , לאה גולדברג ואלתרמן , ומהמתרגמים של היום - עמינדב דיקמן) או משהו בין לבין.

ואו, איזה כיף הדף הזה! מסעדה, אמרו לך כבר שאת גאון?

זו בחירה לא טובה, מאחר שקרמבו, לדעתי, הוא המצאה ישראלית. וגם אם לא - יש לו דימוי כזה...
את יכולה להסביר מה הבעיה בזה?

אני רואה שכולם מתביישים, אז אני אשאל: מה זה הפלפאף? ולמה הוגוורטס (יבלות חזיר?) מתקשר? ומה עוד פספסתי?

אני רואה בעצמי מין צינור שמוביל את הספר משפה אחת לשנייה, ומשתדל שהספר יישאר בצורה קרובה ככל הניתן למקור.

צינור מאוד חשוב - צינור שמוביל משמעויות של מילים, וביטויים, ורבדים על גבי רבדים של תרבות וידע קולקטיבי שנצבר אצל תושבי ארץ א', דוברי שפה X, וצריך לעבור לתושבי ארץ ב' - שלהם אין את הידע הזה, ובנוסף לכל הצרות דוברים דווקא את שפה Y.

אילו הייתי מנסה, למשל, לתרגם את "שיר הפרחה" (עפרה חזה ז"ל ביצעה אותו - האם היא גם כתבה את המילים? מישהו?) לקהל אמריקאי - איך הייתי מצליחה במילה אחת להעביר להם את גל האסוציאציות השוטף כל ישראלי שנמצא בארץ יותר מיומיים למשמע המילה הזו?

איך מתרגמים "חוזר בתשובה"? או "יוצא בשאלה"?
איך מעניקים לקורא איסלנדי או קוריאני את מה שישראלי ממוצע מרגיש כשהוא שומע את המילה "גרעינים שחורים": שקית נייר חומה, המון קליפות על הרצפה, שפתיים מלוחות, נינוחות של אחרי ארוחת שבת או התרגשות של כדורגל?

עד לפני שלושה חודשים, כשחייתי בישראל, שלג בשבילי היה בעיקר בילוי משעשע בחרמון או בחו"ל. את השיר המופלא של קורין אלאל והמכשפות, "כשזה עמוק", אהבתי ופיזמתי מבלי לחשוב. כשנחתנו בארץ הכפור שמעתי אותו שוב, כשבחוץ הטמפרטורה צנחה אל מתחת לפריזר ובפנים החימום פעל. ואז הכתה בי השורה "בפנים שוב שלג יורד". הצטמררתי לגמרי - שלג? בפנים? בבית החם והמוגן שלי? תחושת חידלון, אין לאן לברוח.

שפה היא תרבות ולהיפך, ולא תמיד התרבות היא self explanatory מתוך השפה. ואז המתרגם צריך לתווך.

מה זה הפלפאף

האסוציאציה המתבקשת היא "I'll huff and I'll puff", כלומר - מאמץ כביר והתנשפות, המאפיינים את מי שעובד קשה.

בדיחה על מתרגמים, ויש שנשבעים שזה אכן קרה במציאות:
בימי ידידות בין ברה"מ לבין הסין העממית, איזה פעיל במפלגה הקומוניסטית בברה"מ בא לסין עם ביקור ידידות. כמובן, אחרי שברכו זה את זה לשלום, הגיע הזמן של הנאום של האורח. סינית הוא לא ידע, אז הביאו לו מתורגמן (אני תמיד מתלבטת אם נכון להשתמש במילה זו, אבל אבשלום קור מאשר). הנואם מדבר בהתלהבות כמה דקות, ואז המתרגם הסיני אומר: לַאֹו, וכל הסינים מתפוצצים מצחוק. טוב, הנואם ממשיך עוד כמה דקות, והמתרגם שוב אומר: לַאֹו, והקהל שוב פורץ בצחוק. וככה זה המשיך כל חצי השעה שהוא נאם. כשסיים לנאום, המתרגם אמר: "סיאו לַאֹו". הקהל התחיל להשתולל מרוב צחוק.
אחר-כך, בזמן קבלת הפנים, הפעיל המסכן בא לאחד רוסי מהשגרירות שמבין סינית, ושאל אותו: "תגיד, מה זה 'לַאֹו'?" הוא עונה לו "מבלבל ת'מוח". "אה... ומה זה 'סיאו לַאֹו'?" "גמר לבלבל ת'המוח!"

ברוסית זה הרבה יותר גס ויותר מצחיק... הנה לכם דוגמה לכך שהתרגום ממש לא מצליח להעביר משהו!

ורייבנקלו?
אילו אסוציאציות טופר של עורב אמור להעלות?

אבל במקרה של הארי פוטר, למשמעויות באנגלית יש רק חלק קטן בעניין. כמה דוברי אנגלית מבינים את משמעויות שמו של רמוס לופין? (רמוס - אחד משני התאומים שינקו משדי זאבה, לופין - זאב בלטינית). צריך גם לדעת מיתולוגיה, לטינית, צרפתית, גרמנית וטולקינית כדי להבין את כל המשמעויות... מהדורה מוערת של הספרים יכולה להיות רעיון נחמד, אבל מן הסתם תכפיל את מספר העמודים (-:

ואו, איזה כיף הדף הזה! מסעדה, אמרו לך כבר שאת גאון?
אמרו, לא אמרו, מה זה משנה: תרגישי חופשייה לחזור על זה (-:

_זו בחירה לא טובה, מאחר שקרמבו, לדעתי, הוא המצאה ישראלית. וגם אם לא - יש לו דימוי כזה...
את יכולה להסביר מה הבעיה בזה?_
כי אין קרמבו באנגליה (ככל הידוע לי). לי זה צורם. אם אני אשתמש במטאפורת כדורגל איפה שבמקור היה אגרוף, זה יהיה רק אם הספר במקור הוא ממדינה שמשחקים בה גם כדורגל.

אילו הייתי מנסה, למשל, לתרגם את "שיר הפרחה" (עפרה חזה ז"ל ביצעה אותו - האם היא גם כתבה את המילים? מישהו?) לקהל אמריקאי - איך הייתי מצליחה במילה אחת להעביר להם את גל האסוציאציות השוטף כל ישראלי שנמצא בארץ יותר מיומיים למשמע המילה הזו?
מילים - אסי דיין. אולי לא היית מצליחה, למרות שיש באנגלית bimbo שזה בעיניי דומה, אבל לא בדיוק. עמוס עוז נתן את הדוגמה "מדריך החוג לריקודי עם במתנ"ס" בתור ביטוי בלתי ניתן לתרגום.

מהדורה מוערת של הספרים יכולה להיות רעיון נחמד, אבל מן הסתם תכפיל את מספר העמודים
יש ספר שעושה בדיוק את זה:
העולמות הקסומים של הארי פוטר/ דיוויד קולברט
(לא קראתי עדיין, אני מחכה למהדורה שתכלול את כל הכרכים של הארי פוטר

)

קראתי חצי ממנו בערך והפסקתי עקב שעמום קל מצד אחד, וחוסר זיכרון מצד שני. אני מעדיפה שיהיו הערות שאפשר יהיה לעקוב אחריהן תוך כדי הטקסט... פרט לכך, ניסיתי עכשיו למצוא שם את המשמעויות של שמות הבתים - ואין. בעיה.

תיקון קל - יש הסבר לגריפינדור בלבד.

באסה לי.
די חיכיתי לו.

יש לי כמה כאלה לרוסית, שעשיתי השבוע...
רוצות שאכתוב אותן כאן בשביל אתגר?
כור ההיתוך
מיתוס הצבר
אוד מוצל מאש...

אני יכולה להמשיך... זו עבודה סמסטריאלית בבית ברל...

תרגמתי בסוף איכשהו, אבל מה אני אגיד, זה עדיין לא ממש מעביר את המשמעות.

אוד מוצל מאש
אוד מוצל מאש זה לא בעיה, כי זה מזכריה ג' :ב'. באנגלית (ואת מלאכת תרגום התנ"ך לאנגלית כבר עשו, השבח לאל ) זה a brand plucked from the fire. אין לי מושג איך זה ברוסית, מצד שני, אני לא קוראת את התנ"ך ברוסית

יופי לך:-), אבל הכוונה היא לניצול שואה, אבל אכן עם אסוציאציות תנכ"כיות

Ravenclaw - עורב הוא דמות חמורת סבר ומהורהרת או לפחות יש לו תדמית כזו.

הכוונה היא לניצול שואה
יפה מאוד, אבל הביטוי לניצול שואה לקוח מהתנ"ך - כלומר, התנ"ך היה שם קודם, ואת הביטוי לקחו מזכריה הנביא והתחילו להחיל אותו על ניצולי שואה. נדמה לי שפה באמת אין מקום ליצירתיות - שהכלל הוא שביטויים ומובאות מכתבי הקודש למיניהם מצטטים מהתרגום הקנוני לשפה האמורה. אני מאוד נזהרת מלתרגם בחזרה את התנ"ך מכל מיני שפות. יש את הבדיחה הידועה על מישהו שתרגם את הברית החדשה מאנגלית לרוסית. אח"כ הלכו ותרגמו קטע חזרה לאנגלית, לבדוק שהכל בסדר, ומה שיצא זה - The vodka is OK but the meat is lousy

הלצה, הלצה, אבל בתרגום מדויק עסקינן...

, אזי-
אכן ברית חדשה (Mark 14:38), אבל כתוספת, הנה הנוסח המלא של משפט המקור ותרגומו ה'עקום' חזרה לאנגלית:
The spirit is willing but the flesh is weak

The vodka is good but the meet is rotten?.

אני לא יכולה לכתוב ברוסית בטקסט של נאום כלשהו: "פלוני, אוד מוצל מאש, ששרד במחנות הנאצים..." בלי להסביר מה זה "אוד מוצל מאש" ומה זה בכלל ניצול שואה בשביל העם היהודי... לרגע נחלשתי בדעתי והלכתי לבדוק מה היה יוצא אם הייתי כותבת את זה ככה. יוצא זוועה. בקיצור, אין מנוס מלתרגם את זה במשפט שלם, ועדיין זה לא ממש ברור.

מישהו רוצה לנסות את מזלו עם "כור ההיתוך" ו"מיתוס הצבר"?:-)

מקרה דומה של תרגום שחוזר מעוות לשפת המקור היה לפני כשלוש שנים. הציגו בטלביזיה את האורטוריה "משיח" מאת הנדל. התמליל של "משיח" לקוח כולו מהתנ"ך ומהברית החדשה, והיא הושרה באנגלית.
אינני יודעת מי הכין את הכתוביות בעברית. ברור שהוא לא הכיר את המקור העברי התנ"כי, ולא את הגרסה האנגלית של התנ"ך. התמליל כולל קטעים ידועים כמו "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד..."; או "נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם..."; או "מה נאוו על ההרים רגלי המבשר...". , והוא תרגם הכל בעצמו לעברית בת זמננו, ודי קלוקלת, יש לציין.
מלבד זאת, מן התרגום היה ברור שלא תמיד הבין את הטכסט באנגלית.
למשל, gates בפסוק ",Lift up your heads, O ye gates" תורגם ל"דלתות"...

גם אני ראיתי את זה והייתי קצת בהלם, כלומר, עד כדי כך לא מכירים או עד כדי כך מזלזלים?

אם האמצעי שלי, (אז בן תשע וחצי) שאל אותי מה משמעות השמות, ואני ישבתי והסברתי לו אחד אחד - יש ויש
שאלתי באחת מרשימות התפוצה הצפון-אמריקאיות שלי, וקיבלתי תשובות משש-שבע נשים שאוהבות לקרוא ובעלות השכלה מעל לממוצע. כולן קלטו את סליתרין מיד, וכנראה גם את גריפינדור (היו כמה תשובות מעורפלות, ולדעתי חלקן קלטו שזה גריפון, אבל לא מוזהב). ארבע שיש להן ילדים בני 8-10 אמרו שהילדים לא קלטו, והן הסבירו להן. הפלפאף - יש איזשהו רעיון כללי, כמו אלה שעולים כאן, אבל אין תשובה אחידה. שתיים חשבו שתלמידי הבית הזה יהיו טיפשים. לגבי רייוונקלו - עלו השערות שונות באשר למשמעות השם...

לגבי רייוונקלו - עלו השערות שונות באשר למשמעות השם...
נו??? הפסקת באמצע המתח

מישהו רוצה לנסות את מזלו עם "כור ההיתוך" ו"מיתוס הצבר"?
בטח כבר פסלת מראש את the myth of the prickly pear cactus
אבל ברצינות, נראה לי שזה מחייב הערת מתרגם, כי המשמעות המילולית לא אומרת כלום על המשמעות של הביטוי.
מילולית נראה לי שאפשר להסתפק במובן מאליו, לא? the myth of the native Israeli

זה לא ספר אז הערת מת אפשר רק קצרצרה ובסוגריים, כמובן שכתבתי איזה 4 מילים שם, מקווה שזה קצת יותר ברור ככה. במקום עצמו כתבתי "ישראלי שורשי"

מישהו רוצה לנסות את מזלו עם "כור ההיתוך" ו"מיתוס הצבר
כור היתוך זה בסה"כ תרגום של המונח האנגלי melting pot, שאם אני לא טועה שימש לתאר את אמריקה של שלהי המאה התשע-עשרה, שבה התערבבו מהגרים מכל העולם (ועוד פעם - אין לי מושג ירוק מה זה אמור להיות ברוסית). לעניין מיתוס הצבר - המונח Sabra, למרות שהוא מדיף ניחוחות נפתלין של שנות החמישים, בהחלט קביל.
גם אני ראיתי את זה והייתי קצת בהלם, כלומר, עד כדי כך לא מכירים או עד כדי כך מזלזלים?
נראה לי שגם וגם. עורכת תיקנה לי פעם מובאה מהברית החדשה

הלצה, הלצה, אבל בתרגום מדויק עסקינן...
אם דיוק אז עד הסוף

המובאה ממרקוס היא:
Mar 14:38 Watch ye and pray, lest ye enter into temptation. The spirit truly [is] ready, but the flesh [is] weak
המובאה דלעיל היא ממתי 26:41
Mat 26:41 Watch and pray, that ye enter not into temptation: the spirit indeed [is] willing, but the flesh [is] weak.

שמיכה: איך מתרגמים טוּ שֶה?

אבל להגנתי: לא ראוי היה לבדוק קודם?!? >:) אח"כ עוד היו מלעיזים על העורכת וזה...

Toucher? במשמעות של "הא הא, ניצחתי אותך"?

אח"כ עוד היו מלעיזים על העורכת וזה...

התרגום בעיניי הופך ליצירה בפני עצמה
לפני מליון שנה כשהייתי חיילת הגיע אלינו מילואימניק שהיה עו"ד באזרחות וסיפר לנו על מקרה שהוא מעורב בו. אדם שתירגם ספר משפה X ל-Y (לא זוכרת) תובע מתרגם שני שתרגם את אותו הספר מ-Y ל-Z על זכויות יוצרים (כלומר תרגם את התרגום). הוא טען שהתרגום הוא יצירה מקורית שעומדת בפני עצמה ויש לו זכויות יוצרים עליה (אני לא יודעת איך העניין הסתיים).

יש בזה לדעתי משהו. הרי התרגום תלוי במידה רבה בפרשנות של המתרגם את הטקסט (בעיקר כמובן כשמדובר בספרים ושירים). אותו טקסט יכול ליצור עולם פנימי שלם אחד בראשו של קורא אחד ועולם אחר ושונה בראשו של קורא אחר. התרגום שמתקבל הוא מעין קריאה, פרשנות אחת מיני רבות אפשריות.

הוא טען שהתרגום הוא יצירה מקורית שעומדת בפני עצמה ויש לו זכויות יוצרים עליה

אני לא יודעת אם תרגום הוא "יצירה מקורית", אבל זכויות יוצרים יש עליה, בהחלט!
יצא לי לתרגם סרטים לערוצי הסרטים, שתורגמו בוודאי פעם אחת לקולנוע ואח"כ שוב לוידיאו ולדי-וי-די. מתרגמים כל פעם מחדש, כי למתרגם יש זכויות על התרגום, ואם רוצים לשדר שוב צריך לשלם לו.

דף זה מסב לי עונג כה רב עד שאני שוקלת להמליץ על סימון חדש באתר : דף מרתק !

על כל פנים, חושבני שאיתרתי את פסק הדין המדובר. מחשש להפרת זכויות יוצרים

, אצטט רק משפט ממנו:
ת.א. 1428/03 לוין נ' גלריה גורדון בע"מ, כב' השופט עמירם בנימיני:
"גם יוצרה של יצירה נגזרת כתרגום או עריכה, זכאי לזכות יוצרים בה, אם הושקע בה די מאמץ וכישרון"
לפיכך, תרגום אכן אינו 'יצירה מקורית' אך הוא בהחלט 'יצירת נגזרת' הראויה להגנה. עם זאת, הגם שאיני יודעת כיצד יושמה החלטה זו במקרים אחרים (אם בכלל), אני מניחה שכולכן ערות לבעיתיות שבסיפא...

רטוטואילה וקוויצ'ה
ומה עם "מיל פוילה" (millefeuille - כולה עוגת קרמשניט)? ובמסגרת מלחמותי בעורכות לדורותיהן - תרגמתי פעם ספר בישול יהודי נהדר, שאת מחברתו אני מכירה ומחבבת מאוד. היה שם מתכון, לא עלינו, לגפילטע פיש. המחברת, סורית תמה וענוגה, מה לה גפילטע פיש ומי לה גפילטע פיש, קיבלה את המתכון מידיד יהודי-צרפתי, ועל שום כן כתבה את שמו Carpe a la Juive, (שזה בעצם תרגום של השם הפולני, משהו עם ז'ידובקי - דג יהודי), והוסיפה ביאור לאנגלים - Jellied carp. בתרגום קראתי לזה גפילטע פיש, בהנחה שהעם היושב בציון יזהה את המאכל. העורכת החרוצה חששה שמא השמטתי משהו, ומיהרה להוסיף ולבאר "מאת: ג'וליד קרפ." למזלי הגדול והרב קיבלתי את הספר להגהה אחרונה וראיתי את הפדיחה. מחקתי, אבל את הדף עם התיקון אני שומרת עד עצם היום הזה.
למישהי כאן יש היתקלויות מעניינות עם עורכות?

אחת מהטעויות המפורסמות היא תרגום שמו של השחקן
כריסטיאן סלייטר כ- מניח רעפים נוצרי
מכאן השם הכולל לטעויות תרגום (בר"ת) - טעויות מר"נ.